פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 610 מישיבת ועדת העבודה והרווחה יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ו (23 ביוני 2026), שעה 10:30 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: השפעות המלחמה על תעסוקת משרתי המילואים וההשלכות ארוכות הטווח עליהם ועל הכלכלה הישראלית של חה"כ ולדימיר בליאק, חה"כ יצחק קרויזר, חה"כ שרון ניר וחה"כ אלון שוסטר << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: מיכל מרים וולדיגר – היו"ר דבי ביטון שרון ניר חברי הכנסת: מיקי לוי משה טור פז אלון שוסטר ולדימיר בליאק עוז חיים מוזמנים: נועה ליפשיץ – ר' יח' המילואים, משרד הביטחון רום בר-אב – רכז תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר מיכל חוה קדישמן – מנהלת תחום, משרד העבודה דוד שאולוב – ראש מנהל תעסוקת אוכלוסיות, משרד העבודה שרון כהן – מנהלת תחום בכיר פניות ותלונות בחוקי עבודה, משרד העבודה סא"ל במיל' יוסרי זין אלדין – יועץ קמלי"ר לענייני חקיקה כנסת וממשל, צה"ל אע"ב דוד הרוש – רע"ן פרט וממשל, אכ"א, צה"ל אוריאל כזום – סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי ד"ר אופיר פינטו – סמנכ"ל תכנון ומחקר, שירות התעסוקה מיכאל ספיבק – מקדם מדיניות, פורום ארלוזורוב ד"ר נעמה שלם – מובילה, שותפות לשירות שלומי דמרי – איש מילואים, תנועת המילואימניקים אופיר טל – חבר ועד מנהל, העמותה למען משרתי המילואים שירלי זלצמן חן – מתמחה, העמותה למען משרתי המילואים בר שהם – צוות מדיניות, פורום נשות המילואימניקים נירה שלו – קליניקה לדיני עבודה בפקולטה למשפטים, המכללה למנהל רוני בן עזרא – סטודנטית, המכללה למנהל סתיו לוי – סטודנטית שי מנדלוביץ – סטודנטית אריאל ריין – אזרח ישראל שור – משפחה שכולה משתתפים באמצעים מקוונים: יפעת סיטרואן – סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות, משרד העבודה מנהלת הוועדה: ענת כהן שמואל רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: השפעות המלחמה על תעסוקת משרתי המילואים וההשלכות ארוכות הטווח עליהם ועל הכלכלה הישראלית (מס' 7202). << נושא >> << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היום יום שלישי, ח' בתמוז התשפ"ו, 23 ביוני 2026, השעה 10:42, אני מתכבדת לפתוח את הדיון החשוב הזה. זו הצעה לדיון מהיר בנושא השפעות המלחמה על תעסוקת משרתי המילואים וההשלכות ארוכות הטווח עליהם ועל הכלכלה הישראלית. מגישים: ולדימיר בליאק, חבר הכנסת קרויזר, חברת הכנסת שרון ניר וחבר הכנסת אלון שוסטר. כן, כמובן שאנחנו מכירים את הסוגיה, אך לא מזמן, לדעתי לפני שבוע, אם אני לא טועה, אולי אפילו פחות, העברנו פה את צו הזדמנויות בעבודה, הפכנו אותו לצו קבוע שממשיך את הסמכות של נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה להיות גורם פיקוח בנושא של פיטורין וכדומה. לא יודעת מי מהנוכחים היה פה, אבל זה היה דיון בהחלט עמוק וחשוב. ואנחנו פה, א', כמובן להצדיע ולהגיד תודה לכל משרתי המילואים ובני המשפחות שלהם. ואנחנו דואגים, באמת רוצים לשמור גם עליהם, גם על בני המשפחה, וכמובן, כמובן, כפועל יוצא, על כלכלת ישראל. תודה לכל מי שהגיע, ובבקשה, ולדימיר, תתחיל אתה. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> חברת הכנסת וולדיגר, שנייה אחת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, מי כבודו? תודה שהפרעת לי, מצוין, כי אני אגיד את הכללים שנמצאים אצלי פה בשולחן. א', אם יש לנו הערות או תלונות, זה כמובן לגוף העניין ולא לגוף האדם. ודבר שני, מכבדים אחד את השני, לא נכנסים אחד לדברי השני, ומי שכבר כן קיבל רשות דיבור מציג את עצמו לפני שהוא מתחיל, כי הפרוטוקול צריך להירשם כהלכה. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> אבל אני רוצה רק לומר מילה. אני מטעם משפחות שכולות ואני מבקש לומר שניים-שלושה משפטים לפני שהדיון מתחיל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> וואו, השתמשת במילת הקסם שאני לא יכולה לעמוד בפניה, וזה משפחות שכולות. תגיד כמה מילים, בבקשה. הלוואי ולא היית משפחה שכולה, אבל בבקשה. רק תציג את עצמך, בסדר? << אורח >> ישראל שור: << אורח >> לא התכוונתי להשתמש במשפט הקסם. קוראים לי ישראל שור ואני משפחה שכולה ותיקה, ואני נמצא כאן כמובן בשם משפחות שכולות. אני רוצה לומר שחורה לי קצת שהממשלה שולחת את בנינו ללבנון, וכשהם חוזרים בארונות לא מקריאים את שמותיהם. ומכיוון שכך, ברשותך, ממש בשנייה אקריא את שמות ששת הנופלים שחזרו בארונות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בבקשה, כן. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> בבתי העלמין ברחבי הארץ בזה אחר זה מובאים למנוחות סמ"ר יואב קליין, סמ"ר ליאב כבביה וסמ"ר נווה חבשוש, לוחמי השריון שנפלו באסון טנק המג"ד, סא"ל דור בן שמחון, שהלווייתו נערכה בסוף השבוע. במקביל נטמנו גם רס"ל ניר בן ארי ורס"ל במילואים אלכסנדר פילין, שנפלו בקרבות בלבנון. לב האומה דואב, וכתבתי כאן שניים-שלושה משפטים בעניין. רגע לפני שהכנסת מתפזרת לבחירות, אני מבקש להניח כאן כהצעה שאולי נשמעת סמלית, אבל היא נוגעת בלב המציאות הישראלית. במהלך כהונתה של הממשלה הזו אירע האסון האנושי הגדול ביותר מאז הקמת מדינת ישראל. מאז, אלפי משפחות נוספו למשפחת השכול, אלפים נוספים מתמודדים עם פציעות קשות בגוף ובנפש, עשרות אלפי בני משפחה, בני זוג, ילדים, הורים ואחים חיים עם אובדן שלא יסתיים לעולם. השכול כבר איננו עניין פרטי של משפחה אחת, הוא הפך למציאות לאומית. לכן אני מציע להקים משרד לטיפול בשכול ובמשפחות השכול, משרד שירכז את כל מה שמפוזר היום בין משרדי הממשלה: זכויות, ליווי, בריאות הנפש, שיקום, תמיכה במשפחות, סיוע ליתומים, לאלמנים ואלמנות, הנצחה וליווי לאורך השנים. כי השכול איננו מסתיים אחרי השבעה וגם לא אחרי ה-30, הוא נמשך כל החיים. אני יודע, זה כבר 53 שנים שאנחנו משפחה כזו. אני גם לא מציע להגדיל את הממשלה, להפך. אפשר לבטל משרדים שרבים בציבור סבורים שהוקמו בעיקר במסגרת הסכמים קואליציוניים, ובהם המשרד לשוויון חברתי, משרד המורשת ומשרדי ירושלים ומסורת ישראל, משרד הנגב והגליל והחוסן הלאומי ומשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות. במקומם, משרד אחד שיטפל באנשים ששילמו את המחיר הכבד והגבוה ביותר במדינה. זה לא עניין של ימין ושמאל, זה לא עניין של קואליציה או אופוזיציה. השכול אינו שואל למי הצבעת, הוא נכנס לבתים של כולם. מדינה נבחנת לא רק ביכולתה לצאת למלחמה, אלא גם ביכולתה לעמוד לצד מי ששילמו את המחיר. אם ידענו להקים משרדים כמעט לכל תחום, בוודאי שאפשר להקים משרד אחד שיעסוק באנשים שהקריבו את היקר להם מכול. זו אינה רק החלטה מינהלית, זו אמירה מוסרית. זו הכרזה שהמדינה לא מצדיעה לנופלים בטקסים, אלא גם מלווה את החיים שנשארו אחריהם. אני יודע שיהיו מי שלא יסכימו איתי לגבי רשימת המשרדים שאפשר לבטל, אבל אני מקווה שלא יהיה כאן אפילו חבר כנסת אחד שיחלוק על העיקרון שלמשפחות השכול מגיע שהמדינה תעמיד אותן בראש סדר העדיפויות הלאומי. ולסיום, אם יש לקח אחד שאנחנו חייבים להפיק מהשנים האחרונות, הוא לא שמספיק לדבר על אחריות, צריך גם לבטא אותה בסדרי העדיפויות של הממשלה. זה יהיה משרד שלא נולד מתוך הסכם קואליציוני, זה יהיה משרד שנולד מתוך כאב לאומי. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה על הדברים, ישראל. אני רק חייבת לומר שבוועדה פה, שבועות וחודשים עבדנו על תיקון חוק משפחות שכולות, גם חללי צה"ל, כוחות הביטחון ונפגעי פעולות האיבה, ותיקנו אותו הכי טוב שאפשר. שוב, תמיד, נשארו אחים שכולים בחוץ, לא יכולנו להכניס את כולם, אבל תיקנו בתקציב עצום של כמה מיליארדי שקלים. והמדינה רואה אתכם, היא רואה את המשפחות השכולות. כן להעביר משרד, לא להעביר משרד, כן לבנות משרד, אני לא רוצה להיכנס לזה, יש לזה שיקולים לכאן ולכאן, אבל אני חושבת שלמשפחות השכולות של חללי צה"ל וכוחות הביטחון בוודאי יש בית, שזה משרד הביטחון, ולנפגעי פעולות האיבה יש את המוסד לביטוח לאומי. ויש כאן את כולנו, שאנחנו בהחלט נמצאים, מבינים וחבים לכם את עצם קיומנו פה. << אורח >> ישראל שור: << אורח >> אני שמח שאפשרת לי לדבר ואני שמח גם שאת אומרת את הדברים האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חושבת, שוב, לי זה נראה מובן מאליו, אני בטוחה שלכל חברי הכנסת פה ולכל הנוכחים פה זה מובן מאליו. ואנחנו רואים ונותנים ועושים, אבל בוודאי גם לחיים, כלומר, לצד השכול אנחנו צריכים גם לדאוג לאלה שנמצאים פה וממשיכים להגן עלינו. וזה נושא הדיון היום, זה באמת על אלה שנמצאים וחיים, ובעזרת השם יחזרו חיים, בריאים בנפשם ובגופם אחרי שימלאו את המשימה הכל כך חשובה הזאת, שהיא בעצם קיומנו פה. תודה על הדברים, והלוואי שלא יצטרפו עוד משפחות נוספות למשפחת השכול. ולדימיר, שלך, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, גברתי. אני ראשית רוצה להודות לך על הדיון. אני יודע שהוועדה הזאת בראשותך עוסקת לא מעט בנושאים האלה. וכמובן לכל מי שהצטרף לדיון הזה, לשרון, לאלון, לקרויזר. אני בכנסת, גם בקדנציה הקודמת כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים וגם בקדנציה הזאת כמרכז האופוזיציה בוועדת הכספים, עוסק לא מעט בנושא של צמיחה במשק. ובהקשר הזה, אני חושב שמדובר באחד הנושאים הכי חשובים שנמצאים היום ובשנים האחרונות על שולחנה של הכנסת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הערה שנייה. זה לא שאני עושה משהו אחר, אני פשוט מקלידה לעצמי נקודות תוך כדי, בסדר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מכירים אותך, הכול בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי שלא מכיר, אני אומרת לאחרים, זה לא שאני מתעסקת בדברים אחרים, חלילה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני אביא כמה מספרים. קודם כול, מחצית ממשרתי המילואים מאז אוקטובר 2023 ביצעו מעל 150 ימים, כאשר כ-20% ביצעו מעל 300 ימים. אני אציין כי מדובר באנשים, מן הסתם, בגיל העבודה, שהתרומה שלהם לצמיחה במשק היא מאוד מאוד משמעותית, אנשים שמחזיקים את המדינה הזאת בחיים גם בשגרה וגם בחירום. היום 23% ממשרתי המילואים לא עובדים, כאשר רובם המוחלט בגילאים 30-20. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הם עבדו לפני כן, ולדימיר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כן, רובם כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, ה-23%, הם כולם עבדו לפני והם לא עובדים היום? המילואים פגעו בהם בעבודה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. מספר שבעיניי הוא כמעט בלתי נתפס: 41% ממשרתי המילואים בתוכניות שירות התעסוקה דיווחו שפוטרו או נאלצו לעזוב את מקום העבודה אחרי השחרור. לצד זה, ומאז פרוץ המלחמה אני עובד לא מעט עם נשות המילואימניקים, ישנה פגיעה הולכת וגוברת בתעסוקה של בני ובנות הזוג. 14% מנשות המילואימניקים השכירות פוטרו או הוצאו לחל"ת, 30% חוו פגיעה במעמד התעסוקתי, מעל 50% נאלצו להפחית את אחוז המשרה. והאפקט המצלק הזה הולך ללוות אותנו כנראה עוד שנים רבות קדימה, גם בשוק העבודה, גם בכלכלת ישראל וגם בחברה שלנו, בהרבה מאוד היבטים. ואם מדברים על הצמיחה, אנחנו מרגישים את זה בצמיחה. ב-2023 הייתה לנו צמיחה שלילית לנפש, ב-2024 צמיחה שלילית לנפש, ב-2025 צמיחה זניחה לנפש, וב-2026 תחזית הצמיחה כבר עודכנה לפחות פעמיים כלפי מטה. אני לא יודע בדיוק איפה אנחנו נסיים, אבל בטח לא במספר שיכול לספק אותנו ולהעלות את רמת החיים. אני ניסיתי לגדר את האירוע ולהעלות מספר סוגיות שבעיניי חשוב להעלות היום במסגרת הדיון, וזה קודם כול מיצוי זכויות והנגשת מידע. אני חושב שאנחנו לוקים פה בחסר. חיזוק המענה בתקופת החזרה בשלב ההשתלבות, בעיקר מחדש במקום העבודה. אנחנו חייבים לקדם מנגנון קבוע לשיפוי מעסיקים, זה עדיין לא מושלם עד הסוף. נושא שמאוד קרוב לליבך – מענה רחב ייעודי למצבים של קושי נפשי, שזו גם סוגיה שעולה חדשות לבקרים בהקשר הזה. בהקשר לעצמאים, ואני באמת מנסה לקדם את זה בוועדת הכספים בכל המתווים שאושרו לאחרונה, זה מענק פגיעה ממושכת. אנחנו כבר לא באירוע נקודתי, אנחנו שנתיים וחצי, עוד מעט 1,000 ימים במלחמה. ב-2 ביולי יהיה 1,000 ימים מאז 7 באוקטובר. חייבים לקדם מענק של פגיעה ממושכת, בדיוק אגב כמו שהיה בקורונה והוא מאוד עזר לעצמאים. והדבר האחרון שאני רוצה לציין בלי לגזול יותר מדי זמן, חייבים לדבר על הפיל שבחדר. זה לא כזה משנה מה אנחנו נעשה פה, כל עוד משרתי מילואים ימשיכו לעשות 100, 150, 200 ימים בשנה, אי אפשר לעבור את האירוע בלי פגיעה – בלי פגיעה בתעסוקה, בלי פגיעה בלימודים, בלי פגיעה במשפחה, בלי פגיעה בחיים. ולכן אי אפשר לברוח מזה, חייבים להרחיב את בסיס המשרתים. והנושא הזה נמצא על שולחנה של הכנסת ואנחנו מכירים את האירוע, ולצערי, הוא לא מתקדם. אבל אם לא נקדם אותו, שום דבר שאנחנו נעשה פה לא יעזור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. אני רק חייבת לומר שחלק מהנקודות שנגעת, טיפלנו בהן בוועדה פה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין לזה ספק, ציינתי את זה מלכתחילה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לצערי הרב, כמעט כל הדברים עברו פה פה אחד, הפה שלי, לא היו פה הרבה ח"כים שהשתתפו איתי בדיונים, חלקם ארוכים, חלקם קצרים יותר. אבל כן, גם בנושא של שיפוי מעסיקים. שום דבר לא מושלם, אתה יודע, הרבה דברים מאוד צריכים תיקונים, אבל עשינו לא מעט, וצריכים עוד לעשות הרבה ולהוסיף ולעשות, ובשביל זה אנחנו פה, כדי לתקן ולשפר. בבקשה, חבר הכנסת שוסטר, ביקשת. אני לא יודעת איך הגעתם, אבל הוא פשוט ביקש לצאת קודם. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> קודם כול, בין המגישים. שנית, יש לי ועדה ב-11:00. אני רוצה להזכיר שאנחנו בכנס השמיני של הכנסת הזו, ה-25, ולצערי, היא ממלאת את ימיה. למה אני מזכיר את זה? משום שבכנס הראשון והשני, טרם המלחמה, עסקנו, היינו ביחד בשדולת המילואים, וגם בכנסות הקודמות, היה ברור שמדובר בפרומילים, 1%-2%, תלוי מה סופרים, של משרתים בקודש. והיה צורך לנער את עצמנו אז, לפני שנפרצו הסכרים וחווינו את האסון, כדי להבהיר שמדובר פה במתי מעט שנושאים על גבם את כולנו. קל וחומר בן בנו של קל וחומר אחרי השנתיים-שלוש הללו, שאין להן קצה. אנחנו הולכים לחיות כך בכל מזג אוויר, תחת כל ממשלה ותנאים גאו-אסטרטגיים. ובנתונים האלו, הכנסות הבאות צריכות לחוש את אותה מידת מחויבות שיש, איך אומרים, לאחינו החרדים כאשר הם נשכבים על הגדר למען המשתמטים משירות. בעוצמה הזו, בלכידות הזו אנחנו צריכים לגעת במלאכת הקודש של ביצור היכולת של בני האדם שמגינים עלינו להמשיך ולעשות את המעשה המקודש מבחינה לאומית. ואחר כך צריך לפרוט את זה לכל מה שתדברו ותאמרו, למבנה ארגוני. צריך להיות שר, לא יודע אם משרד מיוחד, אבל שר גג, או מינימום סגן שר שזאת משימתו. לוודא כוח האדם שמחזיק אותנו עם האף מעל המים עוסק בסוגיות הללו של רווחה ותעסוקה, בכל המרחב הרך הזה שהוא מסביב לבני האדם שמחזיקים נשק או מסתכלים על טכנולוגיה למעננו. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, אלון. אני רק חייבת לומר שלגבי אריכות הכנסת הזו, אני מברכת על כך שהיא משלימה את ימיה. מעבר להשגות, בעיניי - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> נו, באמת, גם זה נס? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. מעבר לטרגדיה הנוראית שפקדה את כולנו ב-7 באוקטובר, ואני לא יכולה ואי אפשר להתעלם מזה, אבל מאז ואילך עשינו פה, בעיניי לפחות, דברים נהדרים, כולל בביטחון, כולל אגב בכלכלה. הסתכלתי עליך, ולדימיר, בסדר? נכון, ב-2024 זה צנח ב-0.87%, אני מסכימה, אין ספק, אבל ב-2025 זה כבר עלה ל-3.1% ועכשיו ל-3.8%, לפחות לפי מה שאני בדקתי, אבל אפשר להתווכח על זה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אין לי טענות לכנסת, יש לי טענות לממשלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאריכות ימיה של הכנסת הזו הצליחה, מעבר לכך, גם לגרום לנו להצליח להעביר תהליכים שהם היו ארוכים. כמו שאמרתי, חוק המשפחות לקח לא מעט זמן. אם הכנסת הייתה קצרה יותר, אני לא יודעת אם היינו מצליחים להעביר את זה, כולל חוק שהעברנו פה אצלי בוועדה, את חוק הגבלת שכר טרחה לנכי צה"ל, פעולות האיבה וכוחות הביטחון, ועוד לא מעט חוקים שהם חוקים מאוד כבדים שאי אפשר להעביר אותם בן רגע. לכן, כמו כל דבר בחיים, יש דברים טובים יותר, יש דברים פחות טובים, אבל יש את האיזון ואני חושבת שזה בהחלט מאוזן. << דובר >> אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש אורות בתוך הצללים הגדולים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל בואו נמשיך, בואו נדבר לעניין שלשמו התכנסנו פה, ולא נכניס דברים אחרים לתוך האירוע, כי לא נצליח לצאת ממנו. הבאה שהגישה את ההצעה זו שרון ניר, בבקשה. שרון מגיעה פה לדיונים, לא לכולם, אבל היא מגיעה בהחלט, תודה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> משתדלת מאוד, בטח לדיונים שעוסקים בציבור המשרתים ובאנשי המילואים ובזכויות הנכים, זה קודש קודשים בעיניי. אני אגיד קודם כול תודה לך, גברתי, על הדיון החשוב הזה, ואני אגיד תודה לחבר הכנסת ולדימיר בליאק שבאמת נמצא ברזי הרזים ומבין בדיוק איך צריך לנהוג ציבור יצרני. וכשמתבוננים על אוכלוסיית משרתי המילואים, הם אותה אוכלוסייה, צריך להגיד את זה ביושר, אותו ציבור שמשרת ותורם זה גם הציבור היצרני במדינת ישראל. ונוצר פה איזשהו סוג של עומס בלתי סביר על אוכלוסייה אחת, על פילר אחד. ואנחנו צריכים להבין שהדבר הזה מוביל אותנו גם לאסון כלכלי וגם לאסון חברתי, כי לאורך זמן זה פשוט לא יחזיק, זה פשוט לא יחזיק. אומרים מאה ימים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שום אסון. שרון, אני מפריעה לך, כי די, אני לא יכולה לראות את השחור כל הזמן. אני חולקת עליך, אני חושבת שאנחנו נותנים ונמשיך לתת וצריך לתת לציבור המשרתים, אין ספק בכלל. אני לא חושבת שיש מישהו בחדר שחושב אחרת ממך. אנחנו חזקים. גם הבן שלי, גם החתן שלי, הם שם נמצאים, וכן, בהחלט לא קל, לא פשוט, לא אמרתי. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> גברתי, דווקא בגלל שדיברת על אותו נוער. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין ספק שצריך להעלות את זה, אבל אנחנו לא - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> דווקא בגלל שדיברת על אותם צעירים – אגב, בני 20 עד 30, שלהבנתי, הם 50% ממשרתי המילואים, כמובן שיש עוד הרבה שממשיכים גם מעבר לגיל חובת מילואים, אנחנו רואים גם בני 50 שפשוט לא מעזים לעזוב, כי הם מבינים שאין מי שיחליף אותם – אנחנו מסתכלים על הציבור הזה שפשוט לא מצליח לצאת לחיים שלו. בני 20 עד 30, משרתי מילואים, אומרים מאה ימים, אבל בפועל כולנו יודעים, כשמסתכלים על סטודנט, על שנה קלנדרית, השנה הקלנדרית מתחילה מאוקטובר עד אוקטובר, הוא חצי שנה נמצא במילואים, אותו סטודנט שעושה 120 ימים פה ו-120 ימים פה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שרון, זה לא הנושא של הדיון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> רגע, לא, אני רוצה לקשר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שרון, את הגשת את הדיון המהיר, בואי תדברי. אנחנו מבינים. אני אזכיר לכם, הנושא של חוק גיוס זה בחוץ וביטחון, בסדר? שם. אצלנו מדברים על הנושא של המילואימניקים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדברת על התעסוקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני איתך, צודקת, אבל זה לא אירוע. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מדברת על התעסוקה, כי באותם ימים שאותו משרת מילואים נמצא עכשיו 200 ימים בשנה במילואים, הוא לא עובד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> וזה אותו אחד, מה לעשות? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> המדינה גם משלמת לו, והוא פחות מכניס לה. זאת אומרת, מסתכלים פה על איזשהו מעגל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני חייבת להגיד משהו אחד. מסירות הנפש של אותם אנשי מילואים משרתים, היא לא יכולה להיות מובנת מאליה בחדרים האלה. אי אפשר להסתכל על זה כאל מובן מאליו, זה לא מובן מאליו. זה מחזיק שלוש שנים, אבל זה לא מובן מאליו, ולכן חייבים להסתכל על הפיל שבחדר. אי אפשר להגיד, זה בדיון הזה, זה בדיון הזה. אנחנו לא עובדים בפילרים. אני אומרת שמילואים במדינת ישראל זה חובה, זה מוגדר על פי חוק, אבל זו חובה שפחות או יותר הפכה להיות התנדבות. צריך להגיד את זה ביושר, כי אנחנו רואים את הנתונים. צה"ל פרסם 11%. אני הכרתי, אגב, שמשרתי המילואים טרום 7 באוקטובר היו 4% מסך בני הגיל של האוכלוסייה הרלוונטית. אני אשמח אם יתייחסו לנתון הזה, כמה זה בסוף מגילאי השירות, 45-20, מתוך האוכלוסייה בגיל הרלוונטי, כמה משרתים יש לנו, כדי שנבין את הנתון הזה. ואין מטה קסם, כשהם משרתים הם לא יכולים לעבוד, כשהם משרתים הם לא יכולים ללמוד, כשהם משרתים הם לא יכולים לטפל במשפחות, והמשפחות קורסות. ולכן הסיפור של התעסוקה, עצם העובדה שמדובר גם בציבור משרת וגם בציבור יצרני, זה פוגע בטבור, בתעסוקה וביכולת שלהם להמשיך לתרום לשגשוג של המשק הזה. אלה אנשים שמפתחים את עצמם, בין גילאי 20 עד 30, 30 עד 40. אנחנו מבינים שיש פה משהו שצריך לטפל בו, ואין ספק שזה כלים שלובים, ולא נוכל להתחמק מזה גם בדיון הזה. כמובן, בשורה התחתונה, את אותם אנשי מילואים צריך לתגמל, צריך לראות איך הסוגיה הזאת של כלים שלובים עם המשק והתעסוקה ושירות המילואים לא פוגעת בהם, חס וחלילה, נהפוך הוא, אבל גם להסתכל על זה בראייה משקית גדולה. ואני כמובן מצטרפת לכל הנתונים החשובים שהוצגו כאן על ידי חבר הכנסת בליאק, שאני פשוט קוראת אותם ומבינה שזה לא יוכל להחזיק לאורך זמן. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, שרון. אני רוצה לראות שסיימנו עם כל המציעים ואז נגיע. חבר הכנסת טור פז. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מילואימניק בעצמו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> שלום, גברתי, בוקר טוב. אני רוצה לומר פה משהו. תראו, אני חושב שהוועדה הזו, וגברתי, הייתה לי גם הזכות לשבת כאן באחד מהחוקים שהעברתם בנושא המילואים, עוסקת בדברים מאוד מאוד חשובים, אבל הקונספט לא עובד, זו האמת. מה זאת אומרת? חטיבה 551 סיימה עכשיו 154 ימי מילואים ב-12 חודשים, זה לא סוד צבאי. חטיבה 55 מתחילה עכשיו את החודש הרביעי מתוך שישה שהיא תעשה ב-2026. זה לא חודש בשנה, זה לא חודשיים בשנה, זה קונספט שלא עובד. דיברתי פה עם אחד מנערי האוצר, הוא חזר עכשיו מ-146 ימי מילואים ב-12 חודשים. כלומר, בפועל הוא עושה חצי שנה אזרחות-חצי שנה מילואים. אני לא עבדתי כמעט בשוק הפרטי, אבל בכל המגזרים הציבוריים ובעמותות שאני עבדתי, בסוף, גם בהם, שאין שורת רווח כלכלית, מאוד מאוד קשה להחזיק אדם שנמצא אצלך 50% מהזמן. שלא לומר על זה שזה כמעט אף פעם לא ברצף, זה מקוטע. אתה בפועל מחזיק בן אדם ואתה כבר סופר את הימים יחד איתו ועם המשפחה שלו לזה שהוא יוצא שוב למילואים. עכשיו אני אגיד פה משהו חמור, גברתי יושבת הראש, אבל אני אגיד אותו. לא משנה מי הממשלה שתוביל פה, אני מאוד מקווה שאלה יהיו אנחנו – העסק הזה לא יכול לעמוד. מדינת ישראל לא יכולה, לא יכולה לבנות על זה שמילואימניקים יהיו שישה חודשים מתוך 12 במילואים. דרך אגב, גם לא שלושה מ-12. זה פשוט לא עובד. זה לא עובד פיזית, זה לא עובד נפשית, זה לא עובד משפחתית, זה לא עובד גם כלכלית, זה לא עובד משום בחינה. אנחנו קיבלנו הלוואה לשלוש שנות מלחמה מאנשי המילואים. ההלוואה הזו נגמרה, היא לא בשלבי סיום – היא נגמרה. דברו עם צוות בלבנון עכשיו, אני אתן לכם עכשיו נתון מהיום בבוקר. 16 חיילים בצוות, שבעה נוכחים. השבעה האלה הם אלה שעושים חצי-חצי. כלומר, בעצם יש שלושה וחצי חיילים מתוך ה-16, זה מה שיכול להחזיק. זה המצב, חברים. דיברתי עם פלוגה שנמצאת עכשיו מעבר לליטני. הפלוגה הזו, המצבה הרשומה שלה היא 96 אנשים. מחזיקים את הקו כרגע 30 ומשהו אנשים, זו המציאות. זו המציאות שאיתה עושים שישה חודשים בשנה. ההלוואה נגמרה, ולכן מדינת ישראל צריכה לבוא לצבא ההגנה לישראל ולומר לו: תשמע, הנה החוזה. נכון, היה לנו חוק מילואים, אנחנו לא יכולים לעמוד בו. בחוזה החדש אנחנו יכולים לקחת איש מילואים חודש-חודש וחצי בשנה. תאמינו לי, עשיתי את זה הרבה שנים, זה המון. שמינית מהזמן אתה לא נמצא. ברוב המקרים, בגלל שהייתי מפקד זה יותר כמו רבע מהזמן, אבל בסדר. החייל הרגיל יעשה חודש עד חודש וחצי, סה טו. עכשיו יש לצה"ל כמה עשרות גדודים סדירים, הוא מקבל כמה עשרות גדודי מילואים לפי המפתח הזה, נגמר. עכשיו תגידו לי מה אתם יודעים לעשות עם זה. מה אתה יכול לעשות? כבר רמז, זה לא מתכנס עם המרחב שאנחנו כרגע פועלים בו. ולכן זו הדרך היחידה, חברים. דרך אגב, אם אני אומר עוד דבר, אם צה"ל היה משלם, רום ואנשי האוצר היו מצליחים, מה זאת אומרת? שר האוצר היה מצליח, ראש הממשלה היה מצליח להגביל את צה"ל בימי מילואים, זה גם לא היה קורה. אבל היות והקופה זורמת, אם יש כבר גירעון של 5.8%, יהיה כבר 6.1%, כל פעם זורקים אחוז אחר, והכול זורם, המיליארדים זורמים. חבר'ה, המדינה לא יכולה להחזיק ככה, לא אנשים וגם לא הכסף. כאן צריך לעצור. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מאזין בשלב זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה. << דובר >> עוז חיים (יש עתיד): << דובר >> גם אני מברך על הדיון החשוב הזה, ואני רוצה להוסיף משהו ממש קצר כי יש פה בטח הרבה דוברים. אני רוצה לתת את האספקט של העצמאים. אני במשך 15 שנה הייתי עצמאי, היה לי משרד עורכי דין, ובכל פעם שהייתי במילואים, לקח לי כמה חודשים טובים בשביל להדביק את הפער הזה של לקוחות שפשוט לא היו מגיעים, בגלל שאם אני במילואים אין לי לקוחות חדשים, ואם אין לי לקוחות חדשים, נכון שאני מקבל כסף מהמדינה, אבל מה קורה עם כל העסקאות והלקוחות שלא סגרתי איתם? אם אני חושב על מילואימניקים שעושים 150-100 ימי מילואים, ובואו נאמר שאנחנו במצב אוטופי, המדינה מפצה אותם במקסימום, מה קורה אחר כך? מה קורה עם הקאדר של הלקוחות שלא מגיע? יש פה פער מאוד מאוד חמור, מאוד קשה. אני אומר מידיעה אישית, מאוד קשה אחר כך לחזור ולמלא את החלל הזה. ולכן בדיון הזה חשוב מאוד שגם יתייחסו לעצמאים. תודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, עוז. האמת היא שאני מתלבטת אם לתת קודם כול לחברה האזרחית/לחיילי המילואים ואחר כך לעבור לצבא ולמשרדי הממשלה, ונראה לי שזה מה שנעשה כרגע, כי מן הסתם גם לכם יהיו אולי שאלות או דרישות או בקשות, הצפה של הדברים, וזה חשוב. אני אתחיל עם תנועת המילואימניקים, שלומי דמרי. << אורח >> שלומי דמרי: << אורח >> תודה על הדיון. מיכל, פה. כבר שכחת אותי? בכל דיון אני בא להפריע לך, כבר שכחת אותי? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> חס וחלילה. << אורח >> שלומי דמרי: << אורח >> כמו שאמרתי קודם, אני מברך על הדיון, דיון חשוב. מקווה שכולם ייקחו אותו באחריות, לא כמו בחלק מהדיונים האחרים שנוגעים לחיילי המילואים. אני אתחיל מהסוף. על הנתונים שמענו פה מוולדימיר, ואני רוצה לתת איזשהו אספקט אחר. כשאנחנו מדברים על משרתי המילואים, לפעמים אנחנו נוטים ישר ללכת לכל ה"כן חרדים, לא חרדים". אני רוצה לדבר על האזרח המשרת במדינת ישראל. האזרח המשרת במדינת ישראל, אני מדבר על האזרח המשרת במילואים, הוא בערך 10% מהאוכלוסייה. אותם 10% הם גם הציבור היצרני הכי גדול במדינת ישראל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה מתכוון פוטנציאלי או שבפועל? << אורח >> שלומי דמרי: << אורח >> לא, בפועל. אותו הציבור הוא גם הציבור הכי יצרני במדינת ישראל. אתן דוגמה קטנה בגלל שהיא רלוונטית. אתמול התגייס גדוד בארי של יועז הנדל, כולכם מכירים אותו, לשירות מילואים של עוד 100 ימים בפעם השנייה בשנה. פעם שנייה בשנה שירות של 100 ימים במילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם העוזר שלי, הוא יותר נמצא במילואים ממה שהוא נמצא אצלי בלשכה, ואני סובלת מזה. << אורח >> שלומי דמרי: << אורח >> נכון. הגיל הממוצע בגדוד הזה הוא מעל 40, חשוב להגיד. השכר הממוצע בגדוד הזה גבוה יותר מהגיל הממוצע. מנכ"לים, מנהלי חברות, בעלי עסקים – אלו המנוע של החברה הישראלית. וברגע שגדוד כזה, וזה רק גדוד אחד מתוך עשרות שנמצאים בצה"ל, יוצא, הוא מכניס ללופ גדול בעלי עסקים, עצמאים, חברות, בתי ספר, גני ילדים, משרדים ממשלתיים, ברגע אחד משתתקים. את יודעת את זה, את מכירה את זה, העוזרים שלך גם משרתים במילואים. האירוע הזה שבו אותה אוכלוסייה יוצאת שוב ושוב הוא לא אירוע רק של ביטחון ישראל או של כלכלת ישראל. זה אירוע שמפרק את החברה הישראלית, כי בעוד עשר, 20 שנה הציבור הזה יהיה קטן הרבה יותר, והציבור שיגדל זה הציבור הלא משרת. וביום שאנחנו נגיע למצב הזה, יתחילו לעלות קולות שאנחנו שומעים כבר עכשיו, של למה לי לעשות את זה? ואנחנו לא רוצים להגיע לשם, כי גם אני בתור מילואימניק, בתור אח שכול, בתור פצוע צה"ל, בכל פעם שקוראים לי, אני יוצא למילואים ועושה את מה שצריך. אבל כרגע מה שקורה זה פשוט תחילת הגסיסה של הציבור היצרני במדינת ישראל והחיבור שלו למדינת ישראל ולכלל החברה הישראלית. אנחנו רואים, בכל הוועדות מגיעים המילואימניקים, צועקים, מביאים בעיות נקודתיות. לא, זו לא בעיה נקודתית, זו לא בעיה שלי, לא בעיה של שלומי דמרי המילואימניק, זו בעיה שלכם, של כל אחד מהאנשים שיושב פה, כי בעוד שלוש, ארבע, חמש שנים, עשר שנים, הציבור הזה פשוט לא יחזיק מעמד והמדינה הזאת תקרוס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, שלומי. אופיר טל, העמותה למען משרתי המילואים. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> תודה על הדיון החשוב הזה. ברשותך, אני אפתח בכמה מילים אישיות. ביום שישי האחרון, בשעת בוקר מוקדמת, עמדתי לצאת מהבית כאשר קיבלתי הודעה שנווה, בנם של חיים ועינב חבשוש, נפל בלילה בלבנון. דקות ארוכות הייתי משותק ולא האמנתי. זמן קצר אחר כך, חברי קהילת המטיילים "חשמבא", ואני ביניהם, קיבלנו את ההודעה ישירות מחיים. המילים שהוא כתב ב-7:00, שעות לאחר נפילתו של נווה, הדהדו בימים האחרונים. "נשמח מאוד לראות את כולם ממשיכים לצאת לטיולים ולנסות להמשיך בשגרה ככל שניתן. על זה נווה שלנו נהרג, על מנת שנמשיך לחיות בארץ הזאת בבטחה, בשמחה וברוגע". לקחתי את עצמי ויצאתי לטייל, הולך ובוכה, בוכה והולך. את המצווה של חיים נמשיך לקיים. חיים חבשוש, שאני מניח שאין מי שלא ראה או שמע אותו מאז שבנו נפל, הוא מייסד קהילת המטיילים "חשמבא". היום, לזכרו של נווה, חרגתי מקוד הלבוש הרשמי ובאתי עם החולצה של הקבוצה המופלאה הזאת, שחברים בה קיבוצניקים ועירוניים, חילונים, דתיים וחרדים. כולנו מטיילים ביחד בהתאם לחזון של חיים. חיים הוא גם סמח"ט במילואים. קראתי באחת התגובות לכתבות שפורסמו מישהי שסיפרה שהוא ראיין אותה לעבודה לפני מספר שנים. הוא שאל אותה אם היא עושה מילואים והיא חששה לענות. כאשר הוא ראה את החשש, הוא אמר לה שהיא צריכה להיות גאה שהיא משרתת במילואים וקיבל אותה לעבודה. וזה מוביל אותי לנושא הדיון. האמת צריכה להיאמר. כל עוד משרתי המילואים נקראים לעשרות ומאות ימי מילואים בשנה, לא יהיו פתרונות קסם. משרתי המילואים ימשיכו להתקשות בשוק העבודה, ומעסיקים ימשיכו לשאול את עצמם האם כדאי להעסיק משרתי מילואים. המעטפת של משרתי ומשרתות המילואים לא יכולה להיות רק המשפחה, היא מורכבת משלושה חלקים לטעמנו: המשפחה, המדינה וצה"ל, ומקום העבודה. ההתמקדות במה שהמדינה וצה"ל יכולים לתת למשרתי המילואים היא חשובה ואדבר עליה בהמשך, אבל היא לא חזות הכול. אני רוצה לפתוח דווקא בתמיכה של המדינה למעסיקים. אומנם החוק שעבר בעניין החזר של 20% הוא חשוב, אבל ממש לא מספיק. הוא לא מביא בחשבון את העלויות האמיתיות של הנלוות, שיכולות להגיע ל-35%, הוא בוודאי שאינו מביא בחשבון את אובדן התפוקה. עובד שלא נמצא לא מספק תפוקה. התפוקה הזאת יורדת, לא מחזירים אותה. אם אתה רוצה לקחת עובד חלופי, זה עולה לך כסף ואתה לא מקבל על זה פיצוי כמובן. לצערי, ולמרות עשרות ישיבות והצעות שעלו, חלקן עם האנשים שנמצאים פה, עדיין אין תוכנית מסודרת וכוללת תמיכה למעסיקים, ואני חושב שהגיעה העת לכך. זה לא רק כסף, אבל כן, תהיה לזה עלות, אבל התועלת, לרבות הצמיחה למשק, תהיה גדולה בהרבה. אני קורא מפה לשבת ולהכין תוכנית מסודרת לתמיכה במעסיקים. אני מבקש לתת כמה דוגמאות לבעיות שאנחנו נתקלים בהן ועולות מהשטח. פגיעה בתגמול או קידום פוטנציאלי של שכירים שלא ניתן להוכיח, משרתים שפוטנציאל הקידום או התגמול שלהם תלויים בתפוקות, באחריות על פרויקטים וכולי. אי אפשר לעמוד ביעדי מכירות או בפרויקטים או בהבאת לקוחות כשאתה נמצא במילואים שליש, רבע ולפעמים גם חצי מהזמן, כמו שראינו. הפגיעה בשכר ובאפשרות להתקדם היא ברורה וקשה ואין עליה פיצוי, לא בתגמולי המילואים ולא בקרן הפיצויים. משרתים שזקוקים למבחני הסמכה דוגמת מבחן מעבר ברפואה, סיעוד ומשפטים – משרתים היו במילואים ולא יכלו ללמוד למבחנים ולגשת אליהם, זה עדיין קורה כל הזמן. זה גורם לעיכוב בהסמכה הפורמלית, גורם לפגיעה פוטנציאלית ומעשית ביכולת ההשתכרות. גם כאן אין פיצוי לאנשים האלה. אני יכול להגיד מניסיון, ואני חושב שגם היו פה בוועדה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יש לי שאלה אליך. כלומר, בואו נשאיר בצד בעיה שאין ספק, שוב, אני כל הזמן מתייחסת לכולנו שחושבים את אותו דבר, אין ספק שצריך להגדיל את המעגל, את הבריכה, אין ספק בכלל. אבל אני שמה את זה רגע בצד, למרות שהוא פה, הוא הפיל שבחדר, אני לא מתעלמת ממנו. וכל עוד זה לא קורה, אוקיי, מה ההצעות? כלומר, ברור לך שאם סטודנט לרפואה או סטודנטית לרפואה, לא משנה, הרי אנחנו רוצים שהם ייצאו הכי טובים ומוכשרים, כי אנחנו רוצים שיהיו רופאים טובים ועורכי דין טובים, ולא משנה איזה מקצוע שהם נפגעים בו. הפיצוי הוא יכול להיות רק כספי, איזה פיצוי אתה יכול לתת? אני סתם שואלת, לפני שאני מדברת על להקטין את ימי המילואים, שאני איתך. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> - - - קבלה לעבודה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שדיברת על נקודה חשובה, כי כל המתווים שקידמנו כאן בכנסת, הם בדרך כלל מפצים על החזר הוצאות, הם לא מפצים על אובדן הכנסה עתידית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, זה הבנתי, זה מעסיקים. אני פשוט רוצה להבין את אופיר, כי אני מסכימה, עזוב, לגבי דברים שאני אומרת, הנהנתי בראש, כתבתי לי, אני מסכימה, בסדר? זה לא רק החזר הוצאות, זה גם מניעת רווח וכדומה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, גם אובדן הכנסה. רק בשנת 2022 התייחסו אליהם, אחרי זה, ב-2023, את יודעת, הורידו אותם למתח רווח. אילו רווחים? זה לא דומה לכלום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני איתך. אני לא שואלת על כמות, אני שואלת על רעיון. איך אפשר לפצות על זמן? כלומר, זמן שעבר, אי אפשר להחזיר אותו. << אורח >> שלומי דמרי: << אורח >> מפצים על זמן בזמן, מיכל, זאת בדיוק הנקודה. תגדילי את הבריכה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הבנתי, אדוני. << אורח >> שלומי דמרי: << אורח >> מי שלא שירת לא יוכל להגיע למקומות האלה, לא יוכל לעבוד במשרדים ממשלתיים, לא יוכל לקבל כסף מהמדינה, פינית משרות למשרתי מילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שלומי, נתתי לך לדבר, אני לא מוכנה לזה. << אורח >> שלומי דמרי: << אורח >> מפצים על זמן בזמן, נקודה. ככה עובדים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. עכשיו אני מבקשת ממך לא להפריע. שמעתי, לא הפרעתי לך לשנייה. הבנתי את זה. << אורח >> שלומי דמרי: << אורח >> כן, אבל אתם מתעלמים מהפיל שבחדר, זה הפיל שבחדר, זו הנקודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני באמת לא נוהגת להוציא מפה אף אחד. אל תתווכח איתי בבקשה. כן, אני לא מתעלמת, הוא קיים פה, כולנו רואים אותו. עכשיו אני שואלת, לצד זה, בסדר? ועד ש-. אין לי מטה קסמים, אולי לכם יש, לי אין. ואני רוצה לשנות את הסיטואציה ואני רוצה להכניס עוד אנשים לבריכה, ואני מתאמצת על זה, ולא תמיד זה מצליח מייד, ובעזרת השם נצליח לעשות את זה. יותר מהר, יותר לאט? לא יודעת. אבל לצד זה, לצד האירוע הזה, אני רוצה להבין את התשובות שלך. כן הבנתי מה שאמרה שרון והבנתי מה שאומר בליאק, הבנתי. מה שאני רוצה לשאול אותך, כי אתה העלית את זה, ואני מסכימה איתך, מה לעשות עם אותם סטודנטים שהפסידו את ההכשרה? כי אתה לא יכול להיבחן ולהיות איש מקצוע בלי הכשרה מקצועית. מה אתה מציע לעשות מבחינה פרקטית, לפצות בכסף? << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אני אגיד שני דברים שאנחנו רואים. אחת, אני אדבר מהעולם שלי, עולם המשפטים. אני עורך דין, בעל משרד. מתמחה מקבל משכורת מסוימת, עורך דין מקבל משכורת יותר גבוהה מטבע הדברים. זה נכון גם לגבי מתמחה ברפואה, וזה נכון גם לגבי מי שעוברים הכשרה מעשית בסיעוד. ההבדל בין לעשות את המבחן היום לבין לעשות אותו עוד חצי שנה הוא הבדל במשכורת, הבדל משמעותי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. אתה אומר פיצוי כספי, שהוא יקבל את המשכורת. הבנתי מה שאתה אומר. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> הדבר הנוסף, ואני חייב להגיד שגם לשכת עורכי הדין וגם רלי מאוד מאוד Dedicated לנושא של ההקלות למשרתי המילואים והסיוע, אבל אני חייב להגיד שלעומת זאת, בסיעוד אנחנו לא רואים תוכנית מסודרת. יש לנו המון תלונות ממקצועות משליכים לרפואה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, גם אליי הגיעו כמה. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> ומאחים ואחיות שהם לא מקבלים, אין תוכנית מסודרת, הם לא יודעים למה הם זכאים, הם לא מקבלים באמת סיוע מלא, והדבר הזה חייב לעבור שינוי. אגב, אני פניתי לשר הבריאות בעניין הזה בעבר, לא קיבלנו תשובה. זה נושא שחייבים גם לבוא. אני אגיד ככה. בערך חודש אחרי 7 באוקטובר ישבנו עם פורום מנהלי בתי הספר לרפואה והם אמרו לנו את מה שאני אומר פה בצורה ברורה – לא נסכים, גם אנחנו, לא נסכים שיהיו רופאים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> פחות טובים, פחות מוכשרים. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> לא זאת כוונתנו. אין כוונתי, תיתנו פקטור עכשיו של 100 נקודות, של 50 נקודות, זאת לא הכוונה. תסייעו בדברים אחרים, יש דרך לסייע בלי לפגוע ברמה. נושא נוסף שאנחנו נתקלים בו וחווים אותו מאוד קשה זה ביטול פרויקטים לעצמאים. דיבר פה אחד מהח"כים על נושא של עריכת דין. אבל יש גם נושא אחר, ביטול פרויקטים מוחלט. אתה חותם על חוזה לפרויקט של 50,000 שקל, של 100,000 שקל, אתה לא מסוגל לבצע אותו כי קוראים לך ל-100 ימי מילואים, אין על זה פיצוי. זה חוזה שלא יצא לפועל, החוזה נחתם, בוטל, ואנחנו לא רואים על זה פיצוי. הנושא של עצמאים קטנים, בעלי עסקים קטנים, מאמני כושר, קבלנים, הם לא מסוגלים לחיות עם 150-100 ימי מילואים, אין להם עסק יותר, אנשים סגרו את העסק שלהם. ואני יכול להגיד לך, בשבוע שעבר דיברתי עם אדם שאמר לי: "טוב, הפתרון היחידי שלי עכשיו זה להסתפח ליחידה אחרת ולעשות מילואים עד הצו שלי שיהיה עוד שלושה חודשים, כי אין לי פרנסה ואני צריך להתפרנס איכשהו. זה הפתרון שהוא הציע. התלבטנו רבות בשאלה האם לבקש לאסור לחלוטין בחוק, עם סנקציות, בצורה ברורה, לשאול האם מועמד לעבודה משרת במילואים. התלבטנו, ונזכרתי בדברים שהקראתי מקודם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אסור, זה נגד חוק חופש העיסוק. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> זה אפור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אסור על פי חוק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, נכון. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> התלבטנו מאוד, ונזכרתי בדברים שאמרתי מקודם לגבי המועמדת לעבודה, שחיים חבשוש, חברי, ראיין לעבודה וקיבל אותה. אבל הבעיה קיימת, קשה, ודווקא בעניין הזה אין לי תשובה חד משמעית או הצעה, בניגוד למה שהיה קודם. מעסיקים שואלים ומועמדים חוששים. ובדיוק בעניין הזה נמצאת איתי פה סרן במילואים שירלי זלצמן חן, קצינת שלישות שביצעה כבר מעל 400 ימי מילואים מאז 7 באוקטובר. היא חווה באופן אישי את הנושא של חיילי מילואים שנמצאים במצוקה, וביקשתי ממנה לתת פה כמה דוגמאות כדי שתראו את הדברים מהשטח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רק בקצרה, כי אנחנו רוצים להספיק את כולם, ונרשמו רבים לדבר, ועוד להגיע למשרדים. בבקשה, שירלי. << אורח >> שירלי זלצמן חן: << אורח >> אני שירלי, אני משרתת בחטיבה 9 של גולני, חטיבת עודד. פשוט במקרה אתמול נכנסתי לאופיר, דיברתי איתו, התקשרה אליי חיילת ישירה שלי, רצתה לדעת לגבי הקו הקרוב, מתי מתחילים, מה קורה. שלחתי לה את התאריכים, ואז היא אומרת לי: "רגע, זה לא חודש, זה חודשיים", היא הייתה מופתעת. היא אומרת לי: "בדיוק עכשיו היה לי ריאיון לעבודה ואמרתי להם, כן, יש לי מילואים, אבל אל תדאגו, זה רק חודש". היא הייתה חייבת להדגיש את זה שזה נגמר עוד חודש ושזה משהו זמני, והיא הרגישה מאוד לא נעים, היא גם התלבטה אם להגיד את זה. וגם מהצד שלה היא ראתה שעושים לה פרצופים ושלא ממש מקבלים את זה או ששוקלים את זה. כמובן לא יבואו ויגידו לה שבגלל זה לא ימשיכו איתה, אבל היא ראתה לגמרי את ההתלבטות בצד של המעסיק. כנ"ל לגבי קצינה שמקבילה אליי, גם בגדוד, היא לא הגיעה לקו הקודם. אני שכחתי לציין, אנחנו אחרי סבב חמישי, ממש לקראת סבב שישי עכשיו. גם, לא הגיעה בקו הקודם, התחילה עבודה אחרי שהיא חיפשה למעלה משנה מקום עבודה. שום מקום לא קיבל אותה, ובסופו של דבר, המקום שכן קיבל אותה, היא בחרה לא להגיד שהיא עושה מילואים ואנחנו חיפינו עליה, מה שנקרא. אמרנו לה: "טוב, תלכי, תתחילי". היא שנה עבדה שם, ורק עכשיו היא באמת הצטרפה אלינו. אבל בעיניי, זו מציאות שפשוט אסור להתעלם ממנה, זה הזוי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כתוב שאת מתמחה. במה את מתמחה? << אורח >> שירלי זלצמן חן: << אורח >> אני מתמחה במשרד טל קדרי שמיר בהתחדשות עירונית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כעורכת דין? << אורח >> שירלי זלצמן חן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. איפה זה פגש אותך, רק במשפט? מתי היית צריכה לגשת לבחינות? זה עצר לך את ההגשה? << אורח >> שירלי זלצמן חן: << אורח >> זה לא עצר לי את ההגשה עדיין. בשבוע הראיונות, כשאני התראיינתי וחיפשתי מקום של התמחות, זו באמת הייתה שאלה, האם להעלות את הנושא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא אצלנו. << אורח >> שירלי זלצמן חן: << אורח >> לא במשרד הזה כמובן, אבל זו באמת הייתה שאלה האם להעלות את זה, לא להעלות את זה. בסופו של דבר, אתה מבין שיש לזה השלכות, אתה מבין שבסופו של דבר לוקחים את זה בחשבון, כן משקללים את זה בשיקולים של כן לקבל, לא לקבל. זה הפך להיות במקום משהו שאתה אומר בגאווה ובשמחה, זה פשוט הפך להיות משהו שאתה חושש להעלות אותו. וזה קול ששמעתי באופן אישי משתי בנות איתי במחלקה, אבל לגמרי מעוד חיילים בגדוד, מהמשפחה שלי שגם עושה מילואים, גם מחברים אחרים. זה משהו שצריך להגיד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, שירלי. עוה"ד בר שוהם, פורום נשות המילואימניקים. << אורח >> בר שהם: << אורח >> שלום ותודה רבה, יושבת ראש הוועדה. בר שהם מפורום נשות המילואימניקים. בשביל הקונטקסט, בן הזוג שלי כרגע בסבב שביעי בגזרה הצפונית כלוחם. כדי לסבר את האוזן, התקופה הזאת של הסבב היא בערך שליש מההיריון שלי. זה כדי שנבין פחות או יותר את התקופות הארוכות שבהן אנשים נעדרים, והם גם נעדרים מהעבודה. וראינו את הנתונים החמורים האלה לגבי אחוזי אבטלה של משרתי המילואים עצמם, ואני רוצה להביא פה היום את הפרספקטיבה לגבי בנות הזוג. חבר הכנסת בליאק הציג את הנתונים של פורום נשות המילואימניקים בנושא הזה, שהם נתונים חמורים, ואנחנו רוצות באמת להציע פה כמה פתרונות פרקטיים לדברים שבאמת אפשר ליישם בטווח הזמנים הקרוב כדי לשפר את המצב, שלוש נקודות. נקודה ראשונה זו חקיקה שמסדירה הגנות מפיטורים ומהוצאה לחל"ת. החקיקה הזאת קיימת כיום. אני רוצה גם להודות ליושבת הראש על קידום החקיקה הזאת, שהיא כרגע נמצאת בתוקף עד 30 ימים מתום מבצע שאגת הארי, שכולנו חשבנו שאולי הוא נגמר, אבל בעצם אנחנו מדברים על תום המצב המיוחד בעורף. ברגע שהתקופה הזאת תיגמר, ההגנות האלה יהיו פחות אפקטיביות, לא יהיו מלוות במנגנון של ועדת תעסוקה, ולכן יהיה מאוד קשה לאכוף אותה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, אבל את הצו שהעברנו, זה בעצם צו הרחבה שניתן ל-60 יום. אומנם, שוב, עם סנקציות אחרות, אבל לא 30, אלא 60 יום. << אורח >> בר שהם: << אורח >> אני לא מתכוונת לצו ההרחבה שמעגן את ההגנות של משרתי המילואים עצמם, אני מדברת על ההגנות של בנות הזוג. צו ההרחבה מעגן את ימי ההיעדרות - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אבל זה גם את זה. שוב, הוא חלש יותר, אני מסכימה. אנחנו רצינו, וגם בדיון שעשינו, אמרתי, סליחה, בואו נעשה את זה בחקיקה ראשית. לא הייתם פה בדיון, אבל נאבקתי קשות על האירוע הזה. אני מסכימה. יש כאן מדרג, בתוך ה-30 יום משהו אחד, ו-60 יום יותר נמוך, אבל עדיין יש איזו מעטפת כזו או אחרת, לא מספיקה, אני איתך. והכול זה כשיש צו חירום, אני מסכימה. << אורח >> בר שהם: << אורח >> אני שוב אומרת, צו ההרחבה כן עוסק בהגנות מפיטורים ומהוצאה לחל"ת של משרתי המילואים, לא בנות הזוג. זה מוסדר בתיקון 263 לחוק הביטוח הלאומי, שכרגע הוא בגדר הוראת שעה, ולכן אנחנו סבורות שצריך לעגן אותו בחקיקה קבועה. זה הדבר הראשון. עוד נושא שהוועדה פה גם עסקה בו זה הנושא של שיפוי מעסיקים, וזה גם צוין פה. אנחנו באמת רואים שהנושא הזה זה נושא שעבר, אבל הוא לא עבר כאיזשהו הסדר קבע, ואנחנו סבורות שצריך לעגן אותו כמשהו קבוע, גם בשביל הוודאות של המעסיקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, פשוט שאלתי אותה שתבדוק לי, כי לדעתי זה היה כן קבע ולא הוראה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> הוא עבר כקבע בוועדה הזאת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, אני זוכרת. בדיוק שאלתי אותה, לכן לא הקשבתי למה שאת אומרת. זה עבר, זו לא הוראת שעה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, עבר כקבע בסוף? << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> זה עבר כקבע, זה כבר מיושם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, אני זוכרת את זה. << אורח >> אוריאל כזום: << אורח >> הוועדה עזרה לך - - - בזמן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק, נכון, ולכן שאלתי אותה. זה לגמרי קבע. לכן לא שמעתי את הנקודה השנייה שלך. << אורח >> בר שהם: << אורח >> אני שוב אחזור לזה ואני אגיד. למיטב ידיעתנו, תיקון 263 - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה שוב. נקודה אחת לחזק את החקיקה, מה הדבר השני? << אורח >> בר שהם: << אורח >> אנחנו רוצות להתייחס גם לנושא של שיפוי מעסיקים. כמובן, 20% זה סכום שאמור לפצות על ההפרשות הסוציאליות שמעסיקים מפרישים בזמן שירות המילואים. זה כמובן לא מפצה על תקופות היעדרות ארוכות, על פרויקטים שאי אפשר לבצע אותם, על היעדר נוכחות רציפה בעבודה. ולכן, חוץ מזה שצריך ליישם את שיפוי המעסיקים כאיזשהו הסדר קבוע כדי שגם למעסיקים וגם לעובדים תהיה איזושהי יציבות וודאות, אנחנו גם חושבות שצריך לעגן מענק למעסיקים כאיזשהו תמריץ כלכלי שייתן למעסיקים את הרצון - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תמריץ. << אורח >> בר שהם: << אורח >> כן. למעשה, הדבר הזה גם עוגן בהחלטות ממשלה, ואני מפנה גם להחלטה 3004 וגם להחלטה 3494, שמטילות על שר האוצר למעשה לקדם תזכיר חוק בנושא הזה. החלטות ממשלה נעשו, אנחנו נשמח לשמוע ממשרד האוצר איפה הדברים עומדים. נשמח גם להציע כמובן קריטריונים למתן המענק, אנחנו חושבות שזה צריך להיות תלוי בין היתר בסוג השירות ובמשך השירות. וכמובן, כל הדברים האלה, שוב, פרקטיים וניתנים לביצוע. נושא אחרון ולא פחות חשוב, הנושא של פצועי צה"ל, ואנחנו רואים את זה אצל מילואימניקים ואצל המשפחות של המילואימניקים הרבה. הם יוצאים מאשפוז ועוברים לשיקום יום או שיקום ביתי, ובשלב הזה הם הכי צריכים תמיכה של המשפחות שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << אורח >> בר שהם: << אורח >> ובנות הזוג בתקופה הזאת למעשה מקבלות מענה מאוד חלקי לימי היעדרות ממקום העבודה. תחשבו על מעסיק של אישה כזאת שחושב על זה, אוקיי, אם יש צו למילואים, הוא מסתיים באיזשהו שלב, אבל האם השיקום של פצוע, בין אם זה נפש, בין אם זה פיזי, מתי הוא מסתיים, ומה המעסיק חושב על זה? פה אנחנו מציעות איזשהו מנגנון דומה לצו ההרחבה שהועבר לגבי ימי היעדרות, ספציפית לפצועים, ולנשות פצועים הכוונה. שוב אני אומרת, אנחנו בדיון מהיר, זה דיון מאוד חשוב, אבל אנחנו חושבות שזו הזדמנות להעלות פתרונות פרקטיים שגם משרדי הממשלה יכולים לקחת ולקדם, ונשמח לשמוע את ההתייחסות שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, בר. נשאר לי פה לגבי החברה האזרחית, רוני בן עזרא, המכללה למנהל, אחר כך ד"ר נעמה שלם, ואני באמת רוצה שנתחיל לקצר, כי אנחנו צריכים גם את התשובות של המשרדים, תשובות או בכלל התייחסות. בבקשה, רוני בן עזרא. << אורח >> רוני בן עזרא: << אורח >> תודה רבה, גברתי יושבת ראש הוועדה. אני רוני בן עזרא מהמכללה למנהל, מהקליניקה לדיני עבודה למשפטים. אנחנו מקבלים פניות מהשטח של אנשי מילואים באופן יום-יומי ומטפלים בהן על כלל הבעיות שדיברנו פה, ונרצה להביא כמה קשיים מרכזיים שריכזנו מנייר העמדה שהגשנו לוועדה ופתרונות ממוקדים. אני כן אציין שגם אני סטודנטית במכללה ומבצעת מאות ימי מילואים מתחילת הלחימה, וזה רלוונטי גם אליי. הדבר הראשון הוא קושי במיצוי זכויות, הן מהצד של המעסיק והן מהצד של העובד במילואים. עובד במילואים לא תמיד מצליח להבין את תלוש השכר שלו כראוי, לפעמים נדרשת עזרה של רואה חשבון מקצועי, ישנו פער בהבנה, ונדרשת הסברה טיפה יותר גדולה וממושכת. כמו שכיום דיברנו על שיפוי המעסיקים בעד אנשי מילואים שיוצאים למילואים, וגם כאן נדרשת הסברה. אומנם יש פיצוי כספי ויש פיצוי כלכלי, אבל לא כולם יודעים למצות אותו. מגיעים אלינו המון פונים שלא באמת מודעים לזכויות שלהם ולא מודעים לשכר ולכסף שהמעסיקים מקבלים כדי לדרוש אותו וכדי לדרוש את הזכויות שלהם. זוהי נקודה של מיצוי זכויות. הנקודה השנייה היא סיום העסקה. על אף שיש חוק שאסור לפטר בתקופה המוגנת ואין לבצע שימוע, אנחנו מקבלים בפער שנמצא בין השטח לחוק המון פניות על פיטורים שלא כחוק ושימועים שנעשים בתקופה המוגנת. גם בין סבבי המילואים, גם אם אדם פוטר בין סבבי המילואים, זה לא מאפשר לו באופן חוקי למצוא עבודה חלופית, זה לא מאפשר לו להשתקם ולהיכנס למקום עבודה חדש וראוי. והנקודה השלישית היא השתלבות מחדש במקום עבודה. גם אם איש המילואים חזר כבר למקום העבודה ויש קבלה של המעסיק, אין באמת ליווי שניתן למעסיקים שהוא מספק כמסגרת שהם יודעים לקלוט את איש המילואים לעבודה, ולפעמים גם יש ציפייה מאוד חזקה לחזור באופן מיידי לעבודה בלי ליווי מתאים. כתבנו כמה פתרונות לקשיים האלו. << אורח >> שי מנדלוביץ: << אורח >> שמי שי. זה בסדר שאני אמשיך? אני רק רוצה לציין. אני אציג את עצמי, אני שוב מתנצלת. שמי שי מנדלוביץ, אני סטודנטית נוספת מהקליניקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רגע, זה הנייר שלכם, נכון? << אורח >> שי מנדלוביץ: << אורח >> נכון, זה נייר העמדה שהגשנו לוועדה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למדנו אותו. << אורח >> שי מנדלוביץ: << אורח >> שמחות מאוד לשמוע, זה נושא שהוא מאוד חשוב ויקר לליבנו. כן חשוב לי לציין בצורה ממוקדת את ההצעות שהעלינו בנייר העמדה. בעניין הקושי במיצוי זכויות והבנת הגמולים, אנחנו מציעות שמשרד העבודה יעשה קמפיין הסברה לגבי התלושים בתקופת המילואים, כדי שמעסיקים יבינו שצריכה להיות הפרדה ברורה בין רכיב המילואים לבין רכיב השכר. הדבר השני הוא הצעה למוקד ייעודי למיצוי זכויות שיכלול גם מענה של חשב שכר וגם מענה של חישובים של תגמול המילואים. נושא נוסף שאני ארצה לציין זה בנושא השתלבות מחדש והתאקלמות מחדש, מתן תמריצים והדרכות למעסיקים ויצירת תקנון. במקביל, תגמול ומענה למעסיקים, במיוחד אצל מעסיקים קטנים, ששם כל עובד שחסר זה מאוד מאוד מהותי עבורם. וגם הרחבת ההגנה, ציינו את זה גם כאן לפניי, מפני פיטורים עבור עובדים שחוזרים עם קשיים נפשיים לאחר השירות, וגם שיפור של השיקום של הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות, גם בהיבטים של שיקום תעסוקתי. ודבר אחרון, בנושא של סיום העסקה. המלצה להגברת האכיפה והמענה של מיצוי זכויות גם בנושא הזה. אנחנו כן מכירות שיש מענה היום במשרד הביטחון, אבל עדיין הוא לא מספק בחלק מהמקרים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, שי. בבקשה, ד"ר נעמה שלם. << אורח >> נעמה שלם: << אורח >> שלום, אני מדברת בשם שותפות לשירות ובשם הבנים שלי שהם לוחמים והכלה שלי, המילואימניקית, ובשם השכנים שלי שמספרים על זה ששום דבר לא יפצה, לא על המצב הכלכלי שלהם ולא המצב הנפשי שלהם ושל הילדים שלהם ולא המצב המשפחתי, וגם בשם חברה שלי ששאלה אותי מה עושים, איך מצד אחד לא מייאשים את העם וממשיכים לראות את הטוב, ומצד שני מגלים שאין לנו לוחמים כרגע, שאנשים פשוט לא מגיעים. ואנחנו יכולים להמשיך ולהגיד שאיך זה שהדאגה היא חמורה מדי, אבל בסוף אנחנו נגיד שלא משכו בדש מעילנו בזמן, וחבל. אני יושבת כאן ועולים לי שני משלים. אחד, אני חושבת שהתמכרנו לחסם עורקים. כלומר, מילואים זה חסם עורקים, צריך אותו ברגע מסוים כי זה פיקוח נפש, ואנחנו מגייסים את כולם בצו 8 פתוח, ואנשים כאן הם באמת גיבורים, והם עושים את זה פעם אחרי פעם אחרי פעם, לאורך הריונות ומצבי חיים קשים, והם מגיעים. אבל זה חסם עורקים, המשק נהרס ככה, והמדינה נהרסת ככה, והנפשות. ואתם מבקשים מאיתנו פתרונות של כל מיני פלסטרים יפים וכל מיני אופיומים וכל מיני דברים שירגיעו את הדימום, אבל אנחנו בעצם פוגעים באיברים אחרים. וכל הטבה שאנחנו נציע כאן, שהיא מצד השיפוי והפיצוי וכל הדברים האלה, זה נורא נחמד, אבל זה פשוט יהרוס במקומות אחרים, כי זה על חשבון. ואנחנו רואים כאן את התהום הבאה, אנחנו יושבים כאן לפני 7 באוקטובר כלכלי-חברתי, ואנחנו עסוקים באיזו טובה קטנה אנחנו יכולים להעביר כאן. ברמת הפתרונות, אני חושבת קודם כול ששלומי כאן אמר משהו מאוד בסיסי. הוא אמר, אם המדינה כרגע, יש אנשים שמתגייסים אליה, הם האנשים שהמדינה מחויבת אליהם, ורק אליהם, ואלה האנשים שכרגע אנחנו צריכים לתת להם אחר כך את כל הזכויות ואת כל הכוחות שיש למדינה הזאת. והדבר השני, שאותו אנחנו אומרים כל הזמן, בלי שאחינו החרדים יתגייסו, הכול זה להקים בית חולים מתחת לגשר, מתחת לתהום שאנחנו דוחפים אנשים אליה למצב דחק מתמשך, ואנחנו חושבים איך ניתן להם צ'ופרים יפים בבית חולים, זה הכול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, נעמה. מיכאל ספיבק מפורום ארלוזורוב. << אורח >> מיכאל ספיבק: << אורח >> שלום, יושבת הראש, תודה רבה. תודה רבה לחבר הכנסת בליאק על הדיון החשוב הזה. לא יכולתי להתחבר יותר טוב מאשר אחרי חסם העורקים. אנחנו באמת רואים שהמדינה מפצה ויודעת לתגמל כספית נקודתית, אבל חסר מנגנון מוסדר כדי להחזיר את החבר'ה באמת לשוק תעסוקה אמיתי, ככה שהם יוכלו גם להתגבר על האפקט המצלק שהזכיר אותו חבר הכנסת בליאק, אני עוד מעט אדבר עליו, איך הוא מופיע גם במחקרים אצלנו. אנחנו מדברים על קבוצה גדולה של בני 20 עד 30. אני לא אחזור על הנתונים, כי רוב הנתונים, החבר'ה פה, כולם הזכירו את זה, אבל אנחנו מדברים על 54% מכלל המשרתים, שאלה הגילים הקריטיים, שהאדם יוצא לשוק העבודה ומבסס את עצמו גם מבחינת צבירת ניסיון, גם מבחינת נטוורקינג, וכל הדברים האלה חסרים בכל התקופה הזאת. האפקט המצלק, מהמחקרים, זאת פגיעה ארוכת טווח ביכולת ההשתכרות וסיכון מוגבר לאבטלה כרונית, אנחנו רואים את זה יותר ויותר. כבר היום אנחנו רואים את ניצני המשבר הזה, כ-41% ממשרתי המילואים דיווחו שהם או פוטרו או נאלצו לעזוב את העבודה בגלל השירות. אגב, משהו שעדיין לא הוזכר פה, ואנחנו העלינו את זה גם בנייר העמדה שלנו, מי שלא מועסק כשכיר, אנחנו מדברים על חבר'ה שהמשיכו למשל מהסדיר ישירות למילואים, ראינו את זה בתקופה של המלחמה הנוכחית, הם לא נהנים מההטבות הסוציאליות, אף אחד לא מפריש להם פנסיות. זה גם משהו שמאוד מאוד חשוב לשים לב אליו. רציתי לדבר על העצמאים, כי הם גם לא מוזכרים בדיונים החשובים הללו. אנחנו מדברים על 28% מהעצמאים במילואים ששירתו מעל ל-300 ימים. כמו שהזכירו פה, כשעסק קטן, למשל אותו מעצב גרפי שנמצא 300 ימים במילואים, הלקוח לא יחכה לו. זאת פגיעה חמורה, וחייבים גם לשים על זה דגש. שוב, אני לא רוצה לחזור על מה שנתנו פה כדוגמאות. ואני אזכיר גם את הפער התקציבי. למרות המשבר הזה, ולמרות כל מה שאנחנו שומעים, אנחנו רואים שרק 0.15% מהתמ"ג שלנו מושקע באמת בשוק העבודה. כמו שדיברנו פה, הכשרות, את שאלת, יושבת הראש, מה אפשר לעשות. למשל הכשרות, עזרה בנטוורקינג, לא רק התקופה שהחייל לא נמצא, אלא משהו שהוא מפסיד, מעבר להכשרות האקדמיות. אנחנו משקיעים כשליש ממה שנהוג היום בעולם. הפער בינינו לבין מדינות ה-OECD, שלא חוות את המשברים של שלוש שנים של מלחמה, עומד על כמעט 7.5 מיליארד שקל השקעות בעתיד, בדור שלנו שאמור לצאת לשוק העבודה ולייצר, כמו שדובר פה. לסיום, אנחנו צועדים לקראת מערכת בחירות, וחשוב לנו שהמצב הזה של המילואימניקים, המילואימניקים הצעירים, לא ייפול ויידחק בין הכיסאות. בבקשה, אל תיתנו לדבר הזה לקפוא. תודה רבה שוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, מיכאל. אריאל ריין, ואז אנחנו נעבור למשרדים. << אורח >> אריאל ריין: << אורח >> אני אריאל ריין, אני מייצג את אימהות בחזית. הבעיה כאן מתחילה במבנה צה"ל. הצבא מתבסס בעיקר על כוח המילואים. אי אפשר להיות שלוש שנים במלחמה ולהתבסס על אנשי מילואים. או שצריך לשנות את מבנה צה"ל, או שצריך לעשות משהו אחר, אבל אנחנו במסלול של קריסה, קריסה של החברה. הסטודנטים לא יכולים ללמוד לתואר ראשון, תואר שני, העצמאים קורסים, ומצד שני, יש לנו ציבור שלם שלא משתתף לא בכלכלה ולא בביטחון ולא מתגייס לצבא. אי אפשר ככה להמשיך, בקיצור. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. משרד הביטחון וצה"ל, לפני שנפנה אליכם שאלות ספציפיות, אחרי מה ששמעתם, נשמח לשמוע אתכם ואז מן הסתם לי יש ומן הסתם גם לחברי הכנסת יהיו עוד שאלות. בבקשה. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> תודה, גברתי היושבת ראש. יוסרי זין אלדין, יועץ קצין המילואים הראשי. יש בעיה בתחום התעסוקה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם גם משרד העבודה וגם עם לשכת התעסוקה במגוון תחומים, גם בתוכניות הכשרה ויישום, שתכף אני אפרט חלק מהן. היה יריד, אני מניח שנציג של לשכת התעסוקה יתייחס לזה, ב-10 ביוני, באקספו בתל אביב. יריד גדול עם לא מעט מעסיקים, של כ-6,000 אנשי מילואים שהגיעו לשם, ובשיתוף עם החברות הממשלתיות, כדי לנסות כמה שיותר להציע ולהנגיש את המשרות לחיילי המילואים. יש לנו עוד תוכנית שנקראת Tech Troop, היא מובילה גם עם חברת Elevation ועם קרנות פילנתרופיות, ואנחנו דרך התוכנית הזאת מנסים להנגיש ולייצר עם חברות גדולות במשק וגם בינוניות, כדי להנגיש גם את ההכשרה וגם את הקבלה לעבודה של חיילי המילואים במשרות שיש להם להציע. תוכנית "שלבים" היא ליווי סטודנטים במקצועות ה-STEM. בהקשר של ה-STEM אני אגיד שהבנו שגם צריך לתמוך את הסטודנטים האלה בשיעורים פרטיים. זאת אומרת, אנחנו גם היום תומכים את הסטודנטים במקצועות ה-STEM בשיעורים פרטיים דרך תקציבים ייעודיים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> באיזה היקף? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 10 מיליון שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, נניח אני סטודנט. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, נשאלת פה שאלה, מה זה מקצועות ה-STEM. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לימודי טכנולוגיה. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> מדעים מדויקים, הנדסה, וכאלה דברים. כי הבנו, קשה לכולם, לכל הסטודנטים, אבל שם יש קושי שהוא קצת מעבר, לשלב את המילואים וגם לצלוח את הדברים האלה. מתוך הבנה גם כן שאחרי שהם יסיימו את הלימודים זה גם יתמוך אותם בלימודים ויוציא אותם החוצה - - - << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> נשמרה אותה מסגרת תקציבית מ-2024, המשיכה ל-2026-2025? זה לא היה בהחלטה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה רכיב חדש מהשנה הזאת. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> זה נכנס בהחלטה האחרונה. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> לימודי STEM, וזה רכיב חדש שנכנס לאחרונה לסטודנטים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אתם חייבים להציג את עצמכם. << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> דוד, רע"ן פרט וממשל, אכ"א. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> נועה ליפשיץ, ראש יחידת מילואים, משרד הביטחון. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> שם אנחנו בקשר עם חברות מובילות בתחום כמו NVIDIA, אינטל, אלביט, WIX, גם אנחנו עושים שם כנסים ביחד עם החברות האלה. תוכנית "גשר למפקדים" שהשקנו בשבוע שעבר, והיא כרגע בינתיים רק בחיתולים שלה, זה לתת בעיקר דגש לאוכלוסייה מרמת המ"מ, דרך המ"פ ולמג"ד, כי אנחנו גם מזהים שיש קושי יותר משמעותי בקרב המפקדים. בדרך כלל, אחת, הם עושים יותר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יותר מילואים, בדיוק. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> 20% יותר לפחות. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> ושתיים, הם פחות מדברים על זה, הם פחות מציפים את זה. זאת אומרת, הם אלה שבסוף עומדים בחזית גם מול החיילים, אבל גם כשלהם יש בעיות, ויש להם בעיות, הם פחות באים ו"מתלוננים". << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תובנה חשובה מאוד. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> שיתוף פעולה עם החברות הממשלתיות, התייחסתי לזה, עם התאחדות המלונות, יש אלפי משרות באתר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה עם התאחדות המלונות? << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> מסלול כוכבים, נדמה לי שזה נקרא, מסלול של כוכבים לגבי העתודות הניהוליות שלהם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה הממשלתיות או שזה התאחדות המלונות? << אורח >> דוד הרוש: << אורח >> התאחדות המלונות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> צריך גם קודם להרים את ענף המלונות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה ווין-ווין, מה שנקרא. הם מקבלים תלוש לבוא לעשות חופשה ואז. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> שני דברים אחרונים. תראו, צריך פה איזושהי תוכנית, אני אקרא לה תוכנית לאומית, שתעטוף את כל הדבר הזה, כי גם מעסיקים לא יכולים לשאת את כל הדבר הזה. זאת אומרת, בסוף, מעסיק, אני לא מדבר על החברות הגדולות, אני מדבר על מעסיקים שהם - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, מעסיק פרטי. בסוף צריך עובדים. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> כשמעסיקים קטנים ומעסיקים פרטיים, זה עלה פה, כשאיש מילואים יוצא משם לחודשיים ולשלושה חודשים, וזה מה שצפוי כנראה גם בשנים הקרובות, גם להם קשה לשאת את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני הייתי מעסיק, זה מאוד מאוד קשה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> סליחה, אנחנו מעסיקים גם פה. אני, הלשכה שלי לא מצליחה לעמוד בזה. עזוב כסף, זה לא כסף, זה לא בהכרח כסף. הוא יוצא והוא חוזר והוא יוצא והוא חוזר, הוא אומר לי, זהו, אני לא יוצא יותר, ואז בום, נקרא לעוד פעם, וזה באמת קושי לא יתואר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ובמגזר הפרטי, לתת פרויקט ארוך טווח למישהו כזה זה בלתי אפשרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> שני דברים אחרונים שאני רוצה להתייחס אליהם, והם גם קשורים אחד בשני, זה אפילו ללוות חלק מהדברים, וגם גברתי היושבת ראש, התייחסת לזה פה, בתמיכה במעטפת חקיקתית. זה גם נדון בשבוע שעבר, זה עלה פה. אם צריך לתמוך בחלק מהדברים בתמיכה של מעטפת חקיקתית, כמו הגנה, זה גם עלה פה, מפני פיטורים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל איפה זה עומד? כלומר, בסוף זה תזכיר שאתם צריכים להוציא כמשרד. האם זה מתקדם לאן שהוא? כלומר, מה שמגיע אלינו, מגיע אלינו. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> כרגע אין משהו בקנה לגבי הדבר הזה. וכתוצאה מהעניין הזה אנחנו גם, נקרא לזה, חווים את הפיטורים השקטים. זאת אומרת, הפיטורים השקטים האלה, זה מתחיל בלא יודע אם לשאול אותו עכשיו תוך כדי הריאיון אם זה חוקי או לא חוקי, התייחס לזה נציג של עמותת המילואים. אפשר לשאול אותו אם אתה מילואימניק, כן או לא, אם מותר או לא מותר, אבל מהר מאוד הוא יגלה שהוא מילואימניק. אנחנו רוצים גם שהוא יתגאה בזה שהוא מילואימניק, אנחנו רוצים שהוא יבוא למעסיק שלו ויגיד: אני מילואימניק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמו שהציעו פה פורום נשות המילואים, זה לתת מענק. כלומר, אם איש המילואים בא עם מענק, זה כבר נראה אחרת. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> אני לא נכנס לפתרונות כרגע, אבל זה משהו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אנחנו באנו כדי לשמוע פתרונות. כלומר, את הקשיים שמענו, החברה האזרחית יודעת פה להגיד יפה מאוד מה הקשיים ומה האתגרים, והם באו לשמוע פתרונות, לא לשמוע שאתה תאשש. << אורח >> יוסרי זין אלדין: << אורח >> אני אומר את זה, גברתי, ביחס למה שאמרת. אם הפתרון הוא באמת להוסיף מענקים, לזה אני מתייחס כרגע, יכול להיות שכן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל אני שואלת אותך, סליחה, באמת. בסוף, אנחנו פה, חברי הכנסת, יושבים ויש לנו אינסוף נושאים שאנחנו מתעמקים בהם, קשורים למלחמה, לא קשורים למלחמה. אתם משרד שאמון על זה, מי אם לא אתם צריכים לשבת על זה? לא אנחנו, אנחנו יכולים לתת לכם רעיונות, אבל בסוף אתם צריכים להתרכז בשולחן עגול ולהחליט, אוקיי, זה הדבר הכי חשוב, אנחנו נשב על האוצר כאן ולא נזוז עד שנקבל את זה. בסוף זו עבודה שלכם, אנחנו לא יכולים לעשות את העבודה. אני יכולה להגיש כמה הצעות חוק פרטיות שאני רוצה. קודם כול זה יצטרך לעבור את אישור של משרד הביטחון, כי ככה זה הולך בוועדת שרים, ואם אני אצליח, יהיו לי הרבה מהמורות בדרך שלכם הרבה יותר קל לעבור אותן מאשר לנו. אם לא תהיה ברירה, אנחנו נעשה את זה בעצמנו, אבל אנחנו כבר קרובים לקראת סוף הקדנציה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק רוצה, אולי, גברתי, הערה קטנה, כי אני רוצה להמשיך את דברייך החשובים. אני חושבת שכשמדברים על תוכנית לאומית לתעסוקת אנשי מילואים, אם הדגש הוא על תעסוקה, כי באמת נראה לי שנושא האוניברסיטאות, איכשהו עלינו על איזשהו סוג של פתרון שהוא באמת יחסית נגיש כמו סופר. איש מילואים יוצא, יש לו שיעורים פרטיים, חוזר, יש לו הערכה חלופית במקום מבחן, ויש ארסנל של פתרונות ויש גם כתובת רלוונטית באקדמיה. אבל כשאני מסתכלת על הנושא של שוק התעסוקה, זה די פרוץ. ברצותם, יקדמו אנשי מילואים, ברצותם, יפטרו אנשי מילואים. עזבו את האמירות המאוד ברורות לגבי התקופה שאיש המילואים נמצא בצו 8 ורעייתו וכן הלאה. אני חושבת על איזשהו, אתם יודעים, אתם כצבא יודעים לייצר - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, מענים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן, דינמיקה מול מעסיקים, מול תאגידים גדולים, מין סוג של דוח אתגר למי המעסיק הכי הרבה של אנשי מילואים שיוצאים וחוזרים ויש לו גם מפקדים וגם חיילי מילואים. זאת אומרת, הייתי רוצה לראות גם שבנושא הזה אנחנו קצת מתפתחים, משרד הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני מסכימה עם כל מילה. באמת, בסופו של דבר זה חונה אצלכם. << אורח >> מיכאל ספיבק: << אורח >> אגב, חשוב גם להזכיר בהקשר הזה את ההצפה שעומדת להיות של חזרה לשוק של כל אותם משרתים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בעזרת השם. << אורח >> מיכאל ספיבק: << אורח >> בדיוק. וגם לזה, אגב, זה יכול להשפיע גם על השכר שלהם, כי חברות, על אותם צעירים שעבדו כל התקופה הזאת, חברות יוכלו להתמקח על שכר, וזו עוד בעיה שלא דובר עליה. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> ברשותכם, אני אענה ואני אתייחס לנקודות של חבר הכנסת ולדימיר, נראה לי יהיה נכון יותר וקל יותר. בהקשר של מיצוי זכויות והנגשת מידע, בהחלטת ממשלה 3004 הכנסנו את הנושא הזה, מערך הדיגיטל מוביל את זה בשיתוף שלנו. זה היה מתקדם הרבה יותר מהר אם כל המשרדים הממשלתיים היו נכנסים. הקמנו מאגר חאקי שדרכו עובר כל המידע, וניתן ב-gov.il לקבל ולראות את הזכויות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מערך הדיגיטל זה במשרד ראש הממשלה, נכון? << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> מערך הדיגיטל זה משרד הכלכלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה עובד היום? << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> היום זה כבר עובד, זה יכול לעבוד הרבה יותר טוב ככל שהמשרדים הממשלתיים האחרים יצטרפו למאגר החאקי, זה פעם אחת. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנחנו נביא אותם, את מערך הדיגיטל, לדיון הבא על אנשי המילואים, שיפתרו את זה. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> פעם שנייה, אנחנו כבר עובדים איתם קשה על השלב הבא, שזה ממש מיצוי זכויות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את יכולה להגיד בבקשה, כן, אנחנו נעשה קצת שיימינג, לא לאנשים פרטיים, למשרדים, אילו משרדים לא משתפים פעולה עם האירוע? << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> ברשותך, אני אעביר לך רשימה מסודרת אחרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני אשמח. לא, כי זה חשוב פה לומר. איך אין שיתוף פעולה? הרי בסוף אנחנו עושים את זה למי שבזכותו אנחנו יושבים פה, כאן, עכשיו, והאור דולק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, היא לא רוצה לעשות, אני מוכנה. תבואי, תעבירי לי ואני אקרא את זה. בסופו של דבר, אנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של כולם, ואוי ואבוי למי שלא משתף פעולה בנושא הזה. בהחלט אני אשמח שתעבירי לי את הרשימה ואנחנו נדאג. אנחנו כאן נרצה להיות איתכם בקשר, תרשמי את זה, שאם לא ישתפו פעולה, אנחנו נקבע דיון רק על זה, כמו שביקשנו מלכתחילה, בסדר? << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> מעולה. לנושא חיזוק המענה בשלב ההשתלבות, אנחנו בהחלטת הממשלה, גם האחרונה וגם הקודמת, הכנסנו תקציבים ייעודיים לטובת תעסוקה או מעטפת תעסוקתית לאנשי המילואים. בהחלטה האחרונה, 3812, בהמשך לבקשות שעלו בוועדות האלה, הרחבנו את זה גם לבני ובנות זוג. יש תוכנית תעסוקה, גם לשירות התעסוקה ומשרד העבודה, אמורה להיות ועדה בין-משרדית מחר, שאמורה לסגור תוכנית עבודה לשנת העבודה הזו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> משרד העבודה פה, תכף נשמע אותו. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> וגם שירות התעסוקה פה, כבר העביר תוכנית, אושרה ויצאנו לדרך עם שירות התעסוקה, שהיא מגדירה ממש לאילו קהלים, אילו מספרים, באילו היקפים הם צריכים לעמוד, אילו תוכניות. וזה אמור לתת מענה לכל מה שעלה פה בדיון, או לפחות חלקית. שוב אני מזכירה, החלטה 3812 כולה הייתה מתקציב מערכת הביטחון, לא מתקציב נוסף. זה דבר נוסף. בנוסף, כל מערכת הביטחון, צה"ל, משרד הביטחון, אנחנו כן עושים תוכניות נוספות. אנחנו מביאים מעסיקים, אנחנו מקיימים שולחנות עגולים עם מעסיקים, מנסים לייצר דרך חוק חיילים משוחררים, הרי לפי חוק חיילים משוחררים, חייל משוחרר עד עשר שנים שעושה שירות מילואים פעיל זכאי להטבות דרך סיוע נוסף, גם שם הוא מקבל הכשרות, לימודים. גם שם יש זכאות. ואנחנו עושים עוד תוכניות ביחד עם רשות החדשנות, מנסים כמה שיותר להגדיל את המענים הניתנים על ידינו בכל עולמות התוכן השונים, גם בלואו-טק, גם בהייטק, יזמות, אקסלרטורים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את אומרת שזה קיים. אני יכולה לדבר שוב על האחיין הפרטי שלי שכן הולך לחפש עבודה, למד תכנות מחשבים, אני לא זוכרת בדיוק את ההגדרה המדויקת, והולך ומקבל תשובות שליליות כחייל מילואים. הוא לא הולך עם המדים, אבל זה הגיל המתאים, הכיפה הסרוגה על ראשו, שוב, זה כן מראה על משהו, והוא לא מצליח להיכנס לשום. אגב, גם לחברות הגדולות שהזכרתם. וזו בעיה, שוב, אני מכירה את זה בתוך משפחתי שלי, ואני מבינה מה שנאמר פה. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> האתגר הוא אתגר לאומי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> והוא לא ילד טיפש, בסדר? בחור חכם, פיקח. ואני מבינה את המעסיקים, שוב, אני יכולה להבין, עוד שנייה יצא עוד פעם. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> האתגר הוא אתגר לאומי, ולא סתם הכנסנו גם בהחלטת ממשלה 3004 וגם בהחלטת ממשלה 3812 האחרונה גם את נושא שיפוי מעסיקים וגם את נושא מענק מעסיקים. ועדיין, זה אתגר מדינתי, והמדינה צריכה להירתם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אני רוצה להבין, הכנסתם לתוך ההחלטה, אבל זה דה יורה, דה פקטו זה לא קורה. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> שיפוי מעסיקים קרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה קרה ב-20%, אוקיי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה זה מענק? את יכולה לפרט קצת? << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> הוא לא מפורט, זו בסוף עבודה שצריכה להתבצע יחד עם משרד האוצר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> היא אמרה שזה לא, היא אמרה שיפוי יצא לפועל. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> שיפוי יצא לפועל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, שיפוי אני מכיר, מענק אני לא מכיר. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> ואני אשמח, משרד האוצר גם פה, אם הוא יוכל להתייחס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, תכף נגיע למשרד האוצר. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> זו עבודה משותפת. מענה רחב לקושי הנפשי, זה הסעיף הרביעי. גם בהחלטה האחרונה הכנסנו שם עבודה של צוות, ודיברנו על זה גם בוועדה שבוע שעבר, צוות בין-משרדי, שכרגע הכיוון, ביוזמה של פורום נשות המילואים, זה לייצר מרכז חוסן ארצי, ואנחנו בודקים את זה. זה נמצא בשלבים של גיבוש במשרד הבריאות. אנחנו מקווים שאנחנו לקראת השלמת העבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני חייבת להגיד לך בתור אחת שמטפלת בזה שזה לא יקרה, בסדר? זה למרוח אותנו, סליחה שאני אומרת לכם. אירוע המטפלים הוא אירוע. זה צוואר הבקבוק, אין לנו מטפלים במדינת ישראל. ואני יודעת עד כמה משרד הבריאות עומד על רגליים אחוריות. שוב, אני לא מאשימה אותו, אבל בפועל, לדעתי, הוא יהיה החסם שלא יסכים לפתוח שום מרכזי חוסן שייקחו מקופות החולים את המטפלים שהם כל כך משוועים אליהם. ולכן, בואי, אני מוכנה כעת חיה, עוד שבוע, שבועיים, חודש, כמה זמן את נותנת לזה שזה יקרה? להיפגש פה ולראות ששום דבר לא קרה. עם כל הכבוד לפורום נשות המילואים, אני מעריכה, מעריצה ואוהבת. פתרון שהוא לזרות לנו פה חול בעיניים, זה לא יקרה. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> יש לי תחושה אחרת, והלוואי - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הלוואי ואני טועה, הלוואי. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> ואם לא, נחזור לפה ונראה מה אפשר לעשות. אנחנו באמת עושים כל מה שאנחנו יכולים. עוד פעם, גם יש אחריות מסוימת למשרד הבריאות, ואנחנו יכולים ללחוץ ולקדם ככל שאפשר, אבל בטח בהקשר של מענה למשפחות אנחנו צריכים את הסיוע של משרד הבריאות, שהוא אחראי על זה, הוא הגורם המקצועי האמון על זה. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> אני חייב להגיד לך בעניין הזה, עד שאתם לא תפריטו את זה, זה לא יקרה. זה מה שאתם צריכים לעשות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ויהיו כאלה שיגידו הפוך, אתה יודע. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> לא, עד שהם לא יפריטו את זה, זה לא יקרה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאה אחוז, תודה, אבל אני חייבת לסיים עוד מעט. אני באמת אשמח, זה נושא כל כך חשוב, אבל בוא ניתן לה לסיים. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> דבר אחרון, וזה גם נוגע לנושא של פגיעה ממושכת. תראו, בסוף, החלטות ממשלה, בדרך כלל ההטבות הניתנות מכוחן ניתנות עד לשנה הנוכחית. אנחנו כבר עובדים על מה אנחנו עושים בשנה הבאה, כי רוב ההחלטות הן עד סוף השנה, בטח ב - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה? יש גם חומש, יש גם תוכניות חומש. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> אם היו תקציבי חומש, היה אפשר לדבר על תוכניות חומש. אני אשמח, מבחינתנו, הלוואי והיה אפשר לדבר על תוכנית רב-שנתית. זאת אומרת, המצב, אנחנו כרגע עדיין בעצימות גבוהה, למרות שכשהחלטת הממשלה אושרה, ציפינו, או התבססה על מצב אחר. היינו אמורים להיות בסוג של שגרה, ולא ב - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גם תקציב המדינה התבסס על מצב אחר. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> אוקיי, אמת. אנחנו כן מתחילים לראות ולחשוב על החלטת ממשלה ל-2027 ואנחנו עובדים על זה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. אני רוצה לעבור למשרד העבודה, בבקשה, ואחר כך למשרד האוצר. שירות התעסוקה גם פה, נכון? << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> אני אופיר פינטו, אני משירות התעסוקה, וקודם כול תודה על ההזמנה לוועדה. אני רוצה להגיד שאנחנו עובדים בשירות התעסוקה בשיתוף פעולה יחד עם כל המשרדים שנמצאים פה, צה"ל בעיקר, ביטוח לאומי, משרד העבודה, ומייצרים תוכניות לאנשי המילואים כבר שנה שנייה. שנה שעברה התבצעה תוכנית ב-10 מיליון שקלים, שהתכלית שלה הייתה בעיקר ללוות, לסייע לאנשי המילואים בהכשרות ובליווי צמוד. השנה, כמו שהזכירה פה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תסביר לי רגע מה הכוונה. הכשרות הבנתי, מה זה ליווי צמוד? << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> אנשי המילואים צריכים סיוע כשהם מחפשים עבודה. חיפוש עבודה של איש מילואים זה לא חיפוש עבודה של - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך הוא יודע להגיע אליך? אני איש מילואים, איך אני יודעת להגיע אליך? << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> מה שקורה זה שצה"ל שולח לו דיוור ומפנה אותו לאתר שירות התעסוקה, לאתר ממדים לתעסוקה שהקמנו, שהוא משותף, ולמעשה ככה הוא מגיע אלינו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך קוראים לאתר שלכם? << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> ממדים לתעסוקה. זה אתר שהקמנו, ייעודי לטובת הנושא הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> דרכו הוצאתם 10 מיליון שקל? כמה חיילי מילואים קיבלו, הכילו את ה-10 מיליון? << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> בשנה שעברה טיפלנו ב-25,000 איש, השנה אנחנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אני רק אשאל אותך. 25,000 איש, השקעתם 10 מיליון שקל, ואתם עוקבים אחרי התוצאות, כמה מתוך ה-25,000 איש באמת היום נמצאים בתוך תעסוקה והחזיקו מעמד בתוך תעסוקה ולא נקראו שוב למילואים ואז או פוטרו או התפטרו או לא משנה מה? משנה מאוד, אבל לצורך העניין. << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> את צודקת, אנחנו עוקבים אחרי הנתונים האלו. התוכנית התחילה בשנה שעברה בחודש מאי, ועיקר הפעילות נעשתה החל מחודשים אוקטובר ואילך, ולכן התוצאות הן עדיין לא סופיות. היום אנחנו עומדים על סדר גודל של 40% השמה לאנשי המילואים, זה לא מספק אותנו. אנחנו לשנה הזאת שמנו יעד של 80% השמה מהפעילות שאנחנו רוצים. בסופו של דבר, מדובר באנשי מילואים שהם מלח הארץ. אלה אנשים שהרבה מהם הם מהנדסים ואקדמאים, אנשים שעבדו במקצועות ניהול. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> יש לכם השוואה לשנים קודמות? כי זה מתבקש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא היו להם אבל בשנים קודמות, הם לא התעסקו. << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> כמות אנשי המילואים שהייתה לפני המלחמה היא כמעט אפסית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אני מניחה שגם לא שאלתם בשנת 1999 את המילואים, זה לא היה אישו. << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> השנה הזאת, כמו שהציגו פה גם אנשי צה"ל, אנחנו הרחבנו את מעגל הזכאים גם לנשות המילואים כדי לתת מענה לצרכים, עקבנו אחרי הצרכים המשתנים לאורך השנה, עקבנו אחרי ההצלחות שהיו לנו, עשינו התאמות בתוכנית. יש תוכנית שכוללת השנה גם ליווי פסיכולוגי, גם פיקסרים, שזו פעולה שלא נעשתה בשנים קודמות. זו עובדת סוציאלית שעוזרת לך בפעולות שהן מעבר לתעסוקה כדי להקל עליך את ההשתלבות התעסוקתית לצורך העניין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נשמע מדהים, השאלה אם מכירים את זה, הציבור מכיר את זה או לא מכיר את זה. << אורח >> רוני בן עזרא: << אורח >> אני אשמח להגיד בתור מילואימניקית שניסתה להשתמש בתוכנית. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> יפה, חשוב. << אורח >> רוני בן עזרא: << אורח >> אני סרן במילואים בחיל האוויר. אני גם קצינת מילואים ומנסה לתווך את התוכנית הזאת לאנשי המילואים שלי. אני חושבת שמה שיעזור זה המפגש הפיזי, ולאו דווקא המפגש הדיגיטלי, במיוחד לאנשי מילואים בשטח. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> את עצמך השתמשת בזה? מה אמרת? << אורח >> רוני בן עזרא: << אורח >> אני ניסיתי להשתמש בזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ולא הצלחת? זה לא ידידותי למשתמש? << אורח >> רוני בן עזרא: << אורח >> היא הייתה פחות נגישה. ספציפית בחיל האוויר מנגישים לנו ירידים של מעסיקים, ואני חושבת שזה משהו מאוד חיובי, שמעסיקים שרוצים לקלוט אנשי מילואים יכולים להגיע ליריד ספציפי, במידה וזה יהיה בתשלום יום מילואים שבאמת מאפשר לאיש המילואים להגיע ליריד. זה משהו שממש נתקלנו בו, אנשי מילואים שרוצים להגיע לירידים, רוצים להגיע לשולחנות העגולים הספציפיים כדי למצוא עבודה, כמוני למשל, ולא יכולים בגלל שירות המילואים. אם זה היה כלול כשירות מילואים וזה היה פיזי, פנים אל פנים, מעסיק שממש רוצה לקלוט אותך ורואה אותך, סמי-ראיון עבודה, שאני לא צריכה להתבייש ולהגיד בראיון העבודה שאני אשת מילואים, עם מעסיק שאני יודעת שמכוון לקלוט אותי, זה משהו שיכול מאוד לייעל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זה דבר מאוד חשוב ונכון, אבל זה באמת יעלה תקציב, אנחנו לא מדברים על אחד או שניים או עשרה, אלא באמת - - - << אורח >> רוני בן עזרא: << אורח >> למשל 50 ימי מילואים מרוכזים לשולחנות עגולים כאלה במגוון מרכזים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, זה לא היום עצמו, החייל עצמו. << אורח >> רוני בן עזרא: << אורח >> מה הכוונה החייל עצמו? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בעניין הזה אני אפרגן לכם. אתמול התקיים יריד באקספו בתל אביב, 6,000 משתתפים ובנות זוגם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> וואו, יפה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> באו לחפש עבודה, האירוע התקיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, אבל כמה מציגים היו? כלומר, היו 6,000. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הנה, משרד הביטחון, שירות התעסוקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 38 מעסיקים? סליחה רגע, זה מקסים, אבל כמה משרות היו שם? << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הנה, אני אגיד לך. השתתפו שם חברות, באמת הגדולות במשק, מ-NVIDIA, מנס, מרפאל, חברות ענקיות שהציעו אלפי משרות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> וואו, איזה יופי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אלפי משרות. האירוע היה מאוד מאוד מוצלח, ואני מפרגן לכם על העניין הזה, חשוב. קיבלתי מהשטח תגובות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איזה יופי. יאללה, עוד כמה כאלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> משרד הביטחון אמרתי? גם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, מיקי, חשוב. << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> שבוע קודם נעשה בעפולה, ובעזרת השם, ב-28 ביוני יש יריד נוסף שמתוכנן בבאר שבע, גם הוא, כחלק מ - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שכולם ידעו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, צריך יותר פרסום, בדיוק. << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> הוא מפורסם ברשתות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל כן מעניין אותי לדעת מה שאמרה הגברת הנכבדה לעניין התוכנית האחרת שאמרת, שהיא יותר מקוונת, נכון? היא לא פיזית. << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> רוב האוכלוסייה הזאת בסופו של דבר זו אוכלוסייה שאנחנו מצליחים להגיע אליה דרך הדיוורים. << אורח >> אופיר טל: << אורח >> לחטיבה תשע לא הגעתם, רק אני אגיד לך. << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> אנחנו שלחנו לכל מי שאנחנו יכולים. אני אגיד שביריד של 6,000 האנשים שאתה דיברת היו אנשי מילואים פעילים שהגיעו עם הסעות מהצפון ליריד, השתתפו בו וחזרו צפונה. זה אני יודע בוודאות שהיה ביריד לפני שבוע וחצי. << אורח >> רוני בן עזרא: << אורח >> אבל זה מתאפשר רק למי שלא נמצא במילואים באותו הרגע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם מי שלא במילואים מוזמן לזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אי אפשר לתת יום מילואים, מדובר באלפים של ימי מילואים, אני אומר לך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> ההערה הזאת שבאו בצורה מרוכזת כי מפקדים הבינו, שלחו וחזרו. עכשיו אני אומר לך את זה כסגן שר האוצר, שכל דבר צריך לדעת מאיפה מביאים אותו, הוא לא גדל על העצים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, בדיוק, צריך תקציב. יש כאן שני סגני שר אוצר לשעבר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הכול מכל וכל, שאני לא אשמע שלא, אבל בואו נשמור על הגבולות, כי בסוף אלה ימי לחימה, אין פה עניין. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה, מיקי. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה דמי אבטלה למי שלא יהיו בימים? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, הכול בסדר, הוא לא נגד, הוא בעד, אנחנו צריכים למצוא את האיזון. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני לא נגד, אבל אני רוצה להגיד, זה מאות אלפים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו רוצים פתרונות ישימים, לא פתרונות שייפלו. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> בסוף זה ירד מאיזשהו מקום, הכסף הזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אנחנו יכולים לבנות פה מגדלים-מגדלים, אבל בסוף אם אנחנו יודעים שלא נצליח להביא אותם, חבל, אני לא רוצה להשלות אותנו. אבל אני כן מציעה שבצורה מקוונת, אם זה לא היה נגיש לאנשי חיל האוויר - - - << אורח >> רוני בן עזרא: << אורח >> אני אומרת שבחיל האוויר זה כן היה נגיש, דווקא מעבר לכך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אולי זה נגיש, אני לא יודעת. << אורח >> אופיר פינטו: << אורח >> אנחנו משתדלים לעשות את המיטב, ואם יש דרכים נוספות לשיפור, אנחנו בהחלט נשמח לעשות אותן. עוד פעם, השנה המטרה היא להרחיב גם את סל המענים, גם את האוכלוסייה, אמרנו נשות מילואים. המטרה היא בסופו של דבר לסייע לאנשי המילואים להשתלב בסוף בתעסוקה איכותית שמגיעה להם. כי בסופו של דבר, גם הם נתנו לנו המון, וגם זו אוכלוסייה מאוד איכותית בהשוואה לאוכלוסייה הרגילה שאנחנו מכירים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה, אופיר. משרד העבודה. << אורח >> דוד שאולוב: << אורח >> שלום לכולם, צוהריים טובים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש שני משרדים? << אורח >> מיכל חוה קדישמן: << אורח >> לא, אנחנו שנינו ממשרד העבודה, פשוט כל אחד מתחום אחר. הוא יתחיל ואני אחריו. << אורח >> דוד שאולוב: << אורח >> תודה על הדיון המאוד מאוד חשוב הזה. דוד שאולוב, מנהל מינהל תעסוקת אוכלוסיות. גילוי נאות, אני בעצמי עשיתי 600 ימי מילואים מ-7 באוקטובר, מ"פ במילואים. חיים חבשוש, חברי הטוב, היה מפקד, המ"פ שלי, סמח"ט שלי, אנחנו מכירים היטב, ומשתתף מאוד מאוד בצער המשפחה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, כולנו שולחים את תנחומינו. משפחה יקרה. << אורח >> דוד שאולוב: << אורח >> כמה דברים. אחת, נאמרו פה כבר כמה דברים לפניי. יושבת כאן נועה, יוסרי, דוד, אנחנו בשיתופי פעולה נהדרים. אנחנו גם לקראת הקמת תוכנית חדשה שממש בדקות אלה, תוך כדי שאנחנו יושבים פה, כבר הועברה אליכם, למשרד הביטחון, על ידי משרד העבודה. אבל לפני הכול, אני אגיד שאחד הדברים החשובים ביותר שמדרג מנכ"ל משרד העבודה היום בין שאר הנושאים המטופלים אצלנו זה הנושא של המילואימניקים, ותכף אני אנקוט בכל הצעדים שנעשו עד היום עבור המילואימניקים אצלנו במשרד. נתחיל מזה שמ-7 באוקטובר משרד העבודה נותן מענים לשתי אוכלוסיות מרכזיות שנפגעו לאור המלחמה, גם אוכלוסיית המילואימניקים וגם המפונים. באותו רגע, עם פרוץ המלחמה, משרד העבודה ירד לשטח, למלונות, לעוד מקומות רבים שאליהם פונו המפונים, וגם כמובן יצר תוכניות חדשות עבור המילואימניקים, ללא תוספת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מאחר שאנחנו ממש קצרים בזמן, לצערי, משהו שנראה כאילו הוא אתמול, אבל הוא כבר ממש היסטוריה. בוא תתרכז עכשיו בדיון הנוכחי שזה חיילי המילואים ובני המשפחה שלהם, בנות הזוג שלהם או בני הזוג, תתרכז בזה. << אורח >> דוד שאולוב: << אורח >> בשמחה רבה. קודם כול, ניתנו מענים לכ-4,600 חיילי מילואים בשנת 2024 ו-2025. חייב להגיד את זה, ללא תוספת תקציבית, אף אחד לא הוסיף לנו שקל, לא משרד האוצר ולא אף אחד, וזה נעשה נטו מיוזמתנו דרך מרכזי ההכוון הפזורים מאילת ועד חיפה, ואנחנו ממשיכים לתת את המענים האלה גם בדקות האלה. זה אחת. תכף גם תדברי על המספרים, מיכל, בשמחה רבה. כמה דברים ברמת המשרד, לא ברמת היחידה שאני מנהל: נעשו הגנות תעסוקתיות למשרתי מילואים, אכיפה והסדרה מול מעסיקים, ימי היעדרות ואפשרות לצבור ימי חופשה, טיפול בפניות ותלונות, קדימויות והטבות במעונות יום, מתן שוברים להכשרות מקצועיות, שגם לשירות התעסוקה זה עובר דרכנו כמובן, צריך להגיד את זה, הקלות לסטודנטים בלימודי הכשרות מקצועיות, מה"ט והכשרות רכות, הקלות וסיוע בלימודי הנדסאות, סיוע כלכלי למשרתי מילואים במכללות מה"ט, הקלות לאדריכלים ומהנדסים אזרחיים, שירותי הכוון וליווי תעסוקתי במרכזי הזדמנות, שאמרתי ממש לפני מספר שניות, תוכנית חוזרים למסלול, תוכנית של שיקום תעסוקתי יחד עם ג'וינט וארגונים נוספים, כשהמטרה בסוף, אני אתן איזושהי דוגמה קטנה. אני הייתי בלבנון לפני שנה בערך, אולי קצת פחות, פגשתי גורם מאוד מאוד בכיר באכ"א שהגיע אלינו ללבנון, טיפה להרגיש את המילואימניקים. הדבר הראשון שהוא אמר לי זה שאושרו 3.5 מיליארד שקלים לקרן הסיוע לחיילי המילואים. אני רגע יוצא מהכובע המקצועי, בסדר? הדבר הראשון שאמרתי לו, כבודו, זה לא מעניין אותנו, הכסף לא מעניין אותנו. מה שמעניין אותנו זה שיביאו לנו מענים נפשיים, מענים תעסוקתיים, מענים למשפחות, לילדים, לנשים, זה האירוע שמעניין אותנו. וחשוב, אני שם את זה פה, יוצא מהכובע המקצועי וחוזר לכובע המקצועי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל בסוף זה כסף. << אורח >> דוד שאולוב: << אורח >> בסוף זה כסף, זה נכון, אבל בסופו של דבר, המענקים האלה לקרן הסיוע ועוד כמה שקלים ועוד, זה לא מה ש - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, גם המענים האלה זה כסף. << אורח >> דוד שאולוב: << אורח >> בוודאי. << אורח >> נועה ליפשיץ: << אורח >> אגב, כל המעטפת של החוסן הנפשי זה בתוך קרן הסיוע, זה חלק גדול מהכסף. << אורח >> דוד שאולוב: << אורח >> לגמרי. אני לא חלילה פוסל, אני אומר שזה חשוב, צריך טיפה להסתכל בתמונה יותר רחבה. ברשותכם, אני אעביר את המיקרופון למיכל שתדבר טיפה מספרים ופה נסיים. תודה. << אורח >> מיכל חוה קדישמן: << אורח >> שלום, אני מיכל, אני מנהלת מרכזי הזדמנות, מרכזי הכוון בעשר רשויות שונות, מחיפה ועד אילת, בשיתוף פעולה עם משרד הרווחה. כמו שדוד אמר, אנחנו לא תוקצבנו בשנתיים האחרונות על מילואימניקים ועדיין נתנו שירות בעיניי שהוא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שנייה, שוברים תוקצבו גם שנה שעברה. << אורח >> מיכל חוה קדישמן: << אורח >> שוברים, נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה 10 מיליון. << אורח >> מיכל חוה קדישמן: << אורח >> אנחנו קיבלנו 4, ומתוכם כמעט חצי הלך לשירות התעסוקה. אני אתן את המספרים הספציפיים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 10 מיליון למשרד העבודה. << אורח >> מיכל חוה קדישמן: << אורח >> אני אמרתי, אנחנו בשיתוף פעולה עם שירות התעסוקה. אלינו, למרכז הזדמנות, הגיע הרבה פחות. מתוך 4,600 פונים שהגיעו אלינו מפרסום ושיווק כללי לציבור הרחב, 2,464 משרתי מילואים קיבלו אצלנו שירות, מתוכם 946 בגילאי 30-20, שבהם רציתם לגעת. מתוך ה-946 האלה, 507 הגיעו אלינו לא עובדים, והיו פה 357 השמות. אני חושבת שזה נתון מדהים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תשלחי לנו בבקשה את הנתונים אלינו בכתב. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> זה עובר לנו ליד האוזן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בדיוק. << אורח >> מיכל חוה קדישמן: << אורח >> אין בעיה. אני אשלח, כי זה ממש חשוב. הבוקר הגשנו תוכנית, כמו שדוד אמר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, גם אתה, אופיר, אם אפשר, תשלחו לנו את מה שאמרת בכתב אלינו לוועדה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לפני שהכול ייגמר, לא יישאר לי זמן, אני צריך שתי דקות עכשיו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתן לך, אפילו שלוש. << אורח >> מיכל חוה קדישמן: << אורח >> אני מסיימת. הגשנו הבוקר תוכנית, כמו שדוד אמר, תוכנית באמת מטורפת, שנוגעת בכל התחומים, בריאות הנפש, כלכלה, נשות המילואימניקים, הכול. אנחנו על זה לגמרי, ממש, מתוך הערכה וכבוד גדול. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> התוכנית הכוללת כזאת שאתם כבר הגוף השלישי שמדבר על זה - - - << אורח >> מיכל חוה קדישמן: << אורח >> שלחנו אותה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> א', מה היקפה, תקציבה, וב', אוקיי, שהיא מתעסקת כל כולה בתעסוקה על כל רבדיה? << אורח >> דוד שאולוב: << אורח >> כן, אני אגיד לזה מילה. ברשותך, מיכל, יש עוד פונקציות שרוצות לדבר בזום. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני לא יודעת אם נוכל. << אורח >> דוד שאולוב: << אורח >> ממש דקה, נראה לי שזה יכול להוסיף הרבה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני נורא מצטער שאני נכנס. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיקי, אל תיכנס, חבל על הזמן, בבקשה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> לא, אנשים מגיעים לכאן - - - בזום ובסוף יסתיים הדיון. זה לא בסדר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיקי, אני מחליטה. מיקי, חבל לי על הזמן. בבקשה, תמשיך, דוד. << אורח >> דוד שאולוב: << אורח >> אנחנו מדברים על 10 מיליון שקלים שמשרד הביטחון מעביר למשרד העבודה לטובת שוברים והכוון תעסוקתי ושיקום תעסוקתי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> זו התוכנית הכוללת שדיברת עליה? << אורח >> דוד שאולוב: << אורח >> זו התוכנית הכוללת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 10 מיליון ש"ח שמשרד הביטחון מעביר אליכם? << אורח >> דוד שאולוב: << אורח >> נכון. אני אגיד שזו פעם ראשונה שמשרד העבודה מקבל כסף עבור המילואימניקים, זו נקודה שחשוב להגיד אותה. עד כאן. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. משרד האוצר, ואז אם יהיה לנו זמן, דקה לזום, ואז למיקי. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> מיכל, ברשותך, שמי שרון כהן ממשרד העבודה, ואנחנו אומנם נמצאים כאן נציגים רבים של משרד העבודה, ממש בשני משפטים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> אני פשוט רוצה להתייחס גם לדברים שאמר חבר הכנסת ולדימיר וגם החבר'ה של הקליניקה. אני אתייחס רק בהיבטים של אכיפה בנושא של דיני עבודה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מה התפקיד שלך? << אורח >> שרון כהן: << אורח >> מנהלת תחום בכיר בכל מה שקשור לפניות מידע ותלונות בחוקי עבודה. בהקשר הזה, אני אתן רק שני משפטים גם בהיבטים של אכיפה, גם בהיבטים של - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מבחינת הנגשת זכויות? << אורח >> שרון כהן: << אורח >> כן, וגם בהיבט של מיצוי זכויות והנגשת זכויות. קודם כול, בהיבטים של אכיפה, חשוב לי להגיד, זה משהו שפחות עלה כאן, ואנחנו באמת מדברים על כל מה שקשור למיצוי זכויות, אבל כן חשוב להגיד שמינהל הסדרה ואכיפה זה גוף שאמון על אכיפת חוקי עבודה ומבצע אכיפה כלפי מעסיקים בחשד להפרות חוקי עבודה. אנחנו עובדים בשיתופי פעולה עם כל המשרדים, ביטוח לאומי, פורום נשות המילואים, משרדים כאלה ואחרים. אני כן אציין שמשנת 2024 ועד היום אנחנו הטלנו למעלה מ-6.5 מיליון שקלים על מעסיקים שהפרו חוקי עבודה רק בהקשר של אנשי מילואים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, גם גביתם או רק הטלתם? << אורח >> שרון כהן: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, כי אם הייתם גובים, הייתי אומרת לכם, תעבירו את זה ישר למילואימניקים. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> זה המרכז לגביית קנסות. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אתם בודקים אם זה נגבה או לא ולאן הכסף הולך? שהאוצר לא יקשיב. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> אין לי כאן את המידע על הנושא של הגבייה, אבל כן יש לי את המידע, כמו שאמרתי, על העיצומים הכספיים, ועיצומים כספיים מוטלים, וגם התרעות מינהליות ניתנות כאשר יש חשדות להפרות. המידע שנתתי כאן מתייחס רק לאנשי המילואים, כאשר ההפרה השכיחה, אני חייבת לומר, היא הנושא של תגמולי המילואים, אי תשלום תגמולי המילואים לאנשי המילואים, ולא בהכרח כל תגמולי המילואים, אנחנו מדברים בעיקר על ההפרשים. המעסיק משלם את השכר, ואת התגמול של השישי-שבת, של החגים, שומר לעצמו, שוכח, אני לא נכנסת לזה כאן, אבל אלה הן ההפרות השכיחות. וחשוב להגיד את זה, כי כמות הפניות, התלונות שאני מקבלת היא מטורפת, אבל ככל שהולך הזמן ואנחנו צועדים קדימה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כמה? את דיברת על 6 מיליון קנסות, אבל לא דיברת על מספר המעסיקים. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> למעלה מ-200 מעסיקים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> למעלה מ-200 מעסיקים, 6 מיליון ש"ח? << אורח >> שרון כהן: << אורח >> כן, עיצומים כספיים, כאשר אני מזכירה שבדרך כלל בהפרות ראשונות גם מקבלים התרעות מינהליות. זאת אומרת שאלה דברים שהצטברו אחד על השני. << דובר >> דבי ביטון (יש עתיד): << דובר >> צריך להפוך את זה לקופה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל לא משנה, לא נערבב. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> אני חייבת רק לומר, אני אקצר כי יש עוד הרבה דוברים אחריי, לצד האכיפה - - - << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> הנה, יגיד לך מי שחבר ועדת הכספים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אי אפשר, זה לא רלוונטי. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> לצד האכיפה, אנחנו רואים חשיבות רבה בכל מה שקשור להסברה. ולכן, לשאלתך, או לנקודה שהעליתם, החבר'ה של הקליניקה, מינהל הסדרה והאכיפה, מעבר לקמפיינים שהוא עושה, משרד העבודה בכלל, לא רק המינהל, עושים קמפיינים ברשתות החברתיות, אני אישית הקלטתי פודקאסט בכל מה שקשור לאנשי מילואים, ההגנות שלהם ונשות אנשי המילואים, וזה כמובן מפורסם לציבור. << אורח >> נירה שלו: << אורח >> זה חשוב שתעשו למעסיקים, כי אנחנו - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מי גבירתי? << אורח >> נירה שלו: << אורח >> אני עו"ד נירה שלו, אני המנהלת של הקליניקה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נכון, דיברת. << אורח >> נירה שלו: << אורח >> אני רק אציין את הבעיה הפרקטית, היא מאוד פשוטה. אנחנו מקבלים תלושי שכר. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> בבקשה תני לי להשיב, הבנתי את הבעיה. << אורח >> נירה שלו: << אורח >> אין הפרדה בין התגמולים לבין השכר הרגיל, כי הוא משלם הרי את השכר הרגיל כמקדמה על חשבון התגמולים. ואז באים אלינו ואנחנו מנסים להבין מה שולם על חשבון התגמולים, ואנחנו מנסים לקחת מביטוח לאומי, ואז ביטוח לאומי אומר לנו, אל תפנו אליי, אנחנו רק מדור מעסיקים, ואנחנו רק המעסיק, והנהלת חשבונות של המעסיק לא יודעת. זה הופך להיות - - - << אורח >> שרון כהן: << אורח >> הבעיה מוכרת. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איך פותרים אותה? << אורח >> שרון כהן: << אורח >> אני אומר. << אורח >> נירה שלו: << אורח >> יש לי רעיון מאוד פשוט. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> אני רק אציין מה עשינו עד כה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, היא תציין איך היא פתרה. רגע, גברת שלו. היא תציין מה הם עושים, ואם זה לא יהיה, תני את הפתרון שלך. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> אני אציין אילו דברים אנחנו עושים עד כה ואני אשמח לכל פתרון. קודם כול, חשוב לומר שתלוש השכר צריך להיות מפורט, וככל שלא, זו הפרה, ואנחנו הגוף שאוכף את זה. מעבר לזה, מכיוון שאנחנו מודעים לזה שבסופו של יום מי שמוציא את תלושי השכר הם חשבי השכר, הם רואי החשבון, גם אני וגם עו"ד איברהים כילאני מהיחידה ליחסי עבודה במשרד העבודה ביצענו לא מעט הדרכות והכשרות בפורומים ספציפיים, בזומים, בהגעה אליהם לפורומים, ביצענו הדרכות על איך הדברים אמורים להיות משולמים, איך אמור להיראות תלוש השכר. הלוואי והכול היה נפתר, וככל שלא נפתר, אנחנו הכתובת לקבלת התלונות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שמה שצריך לעשות זה לעשות איזושהי הדרכה לבתי תוכנה דווקא. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, זה מה שהיא אומרת. היא אומרת, רואי חשבון, אנשי מקצוע שמוציאים את התלושים. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> עשינו את זה. לשכת רואי החשבון הזמינו אותנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שיהיה את הרכיב בתוכנה. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> בוודאי. את המצגת שלנו גם העברנו להם על מנת שהם יוכלו להעביר לאנשים שלא היו. אנחנו באמת באמת מאמינים בכל מה שקשור להסברה. בסופו של יום, ידע זה כוח, גם לעובד וגם למעסיק. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> רגע, רק רציתי להגיד, סליחה, זה המענה שרצית להציע או שיש לך מענה אחר להציע? << אורח >> נירה שלו: << אורח >> זה המענה, בסך הכול כן, כי מה שקורה באמת זה העניין הזה של ההפרדה בתלוש בין מה שמשולם על חשבון תגמולי המילואים לבין השכר, ואנחנו טיפלנו במעל 200 פניות רק השנה, והרבה מאוד מהפניות זה בנושא הזה. ואני מודה, אני לא חשבת שכר, אני עורכת דין. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> ולכן פנינו לחשבי השכר, כי הבנו שהם הגוף שבסוף מוציא את התלושים. << אורח >> נירה שלו: << אורח >> אבל מה שצריך אולי לעשות מעבר לזה, גם לעשות מענה ייעודי לאותם חיילים משרתים במילואים, שיוכל לתת להם את המענה המקצועי הזה. כי אם יש במשרד הביטחון עורכי דין - - - << אורח >> שרון כהן: << אורח >> יש לנו צ'אטבוט, זה ההמשך. << אורח >> נירה שלו: << אורח >> מישהו שיקבל. תראי, זה שיש מענה כללי, זה מעולה, צ'אט שנותן. בן אדם צריך לבוא עם התלושים שלו ועם דוח התגמולים מביטוח לאומי ושמישהו יעשה לו סדר ויגיד לו: המעסיק שלך קיבל מביטוח לאומי ככה, המעסיק שלך קיבל ככה עבור הפנסיה שלך. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> נירה, מה שאני מציעה זה שתיגשי אליה אחרי הדיון, תציעי לה את מה שיש לך להציע, ונקווה, או שזה כבר קיים או שימצאו משהו אחר. אני פשוט חייבת להמשיך הלאה. << אורח >> שרון כהן: << אורח >> אני סיימתי בהקשר הזה, תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני עוברת לאוצר, אחר כך סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות בזום ממשרד העבודה, ואחר כך למיקי, בסדר? גם אם נגלוש טיפה. בבקשה, משרד האוצר. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני רום מאגף תקציבים במשרד האוצר. אנחנו, כשאנחנו מסתכלים או בוחנים את כל האירוע של משרתי המילואים, אנחנו מסתכלים בעיקר על ההשפעות הכלכליות שלהם בשוק העבודה, וההשפעות הכלכליות שנובעות מהיעדרותם משוק העבודה וההשפעות התקציביות ששירות המילואים גורר על ההוצאה הפיסקלית של הממשלה. משרתי המילואים, זה נאמר פה, אבל אני חושב שלא בצורה מספיק משמעותית, למרות אולי שינויים שקרו החל מתחילת המלחמה, כן בתמונת המקרו הגדולה חשוב להגיד שהם מתאפיינים בשיעורי תעסוקה ושכר מהגבוהים בשוק העבודה ויש להם השפעה מאוד מאוד משמעותית על הפעילות הכלכלית. ובגלל זה, כשהם לא נמצאים בשוק העבודה, יש לזה השפעה מאוד מאוד כבדה על המשק, זה מייצר עול כלכלי בהיקפים מאוד מאוד משמעותיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי מה שאמרת. הם נמצאים בשוק העבודה בשכר גבוה או שהם היו לפני המילואים והיום הם לא? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כשאת לוקחת את כל הקבוצה הגדולה של משרתי המילואים, הם - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> בעלי שכר גבוה יחסית. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> הם עובדים בשיעורי תעסוקה גבוהים ביחס לכלל המשק והם עובדים גם בשכר גבוה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ואתה רואה ירידה בשנה האחרונה? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> לא, אני אומר שעצם זה שהם לא נמצאים בשוק העבודה מייצר פגיעה משמעותית בכלכלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הבנתי. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> גם אם אותו משרת מילואים מקבל שיפוי מלא ביחס לשכר שהוא מפסיד - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אתה צריך אותו בעבודה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בדיוק. התוצר הכלכלי שהוא היה אמור לייצר באותו חודש - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לך מספרים? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כן אני כבר אתייחס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה שאמרנו, תפוקה. תפוקה שלא קיימת. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בדיוק. אפשר לתת דוגמה שהיא קצת מצחיקה, אבל נניח שמישהו אמור לייצר כל חודש 50 עפרונות, יכול להיות שהוא קיבל את השכר המלא שלו בגין החודש. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל הוא ייצר שניים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אבל הוא לא ייצר, והמשק הפסיד 50 עפרונות. ברור שאנחנו לא מדברים על 50 עפרונות, אנחנו מדברים על ראשי צוותים בחברות המובילות במשק, ודיברו פה על סמנכ"לים ומנכ"לים וכן הלאה. שאלו פה מספרים לעלויות משקיות, אני אתייחס. המספר העדכני שיש לנו של עלות משקית של חודש של שירות מילואים מוערך ב-50,000 שקלים בחודש לממוצע. אני מחדד, זו עלות לחודש למשרת בודד. כלומר, כשאנחנו מדברים על הרבה משרתים והרבה חודשים, יש פה מכפלות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שזה מגלם הכול, נכון? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> 50 אלף שקל לכל חייל בממוצע. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> למשרת בודד, לחודש אחד. לשאלתו של חבר הכנסת בליאק, זה מגלם את הפגיעה הכלכלית הישירה שנובעת מזה שהוא לא נמצא במקום העבודה שלו. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> ה-50,000 ש"ח האלה, מה זה, הפסד? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה אובדן העלות המשקית למשק, העלות הכלכלית למשק לחודש. זה מורכב מהפגיעה הכלכלית הישירה בגין זה שהוא לא נמצא במקום העבודה שלו, זה מורכב מעיכוב לימודים שקורה לחלק מהאנשים, זה מורכב מאובדן ותק בשוק העבודה והשפעה על בן או בת הזוג שגם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל צריך להוסיף לזה גם את התשלומים הישירים שהוא מקבל בנוסף. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> כן, עוד רגע אני מגיע לזה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא הבנתי. זה מורכב מההיעדרות שלו, הבנתי, ומה עוד? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> זה מורכב מכמה רכיבים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, ההיעדרות שלו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> ההיעדרות שלו, עיכוב הלימודים, חלק מהם לומדים, סטודנטים, ועיכוב הלימודים שלהם פוגע בפריון שלהם בשוק העבודה. זה מורכב מאובדן הוותק שלהם בשוק העבודה. כלומר, בשוק העבודה יש מה שאנחנו קוראים לו תשואה לניסיון. בממוצע יש סדר גודל של 4%. אני אתן דוגמה קיצונית בכוונה. אם מישהו היה שנה שלמה במילואים, הוא הפסיד את ה-4% האלה על השכר שלו שהוא היה אמור לקבל בגלל צבירת הניסיון, הוא מפסיד אותם לאורך כל החיים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל אמרת שאת הפיצוי נתת לו, אני רוצה למשק. הוא לא הפסיד כי בוא נניח ונתת לו במשכורת, הוא לא הפסיד. אתה אומר שהמשק הפסיד את המומחיות שלו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> נכון. בסדר גודל של שיפור של 4% מדי שנה רק על הוותק שהוא צובר מדי יום שהוא בא לעבוד, ואת זה אנחנו מפסידים. וגם פגיעה בבן או בת הזוג, שכמובן גם העבודה שלהם נפגעת. בהמשך לשאלות של חבר הכנסת בליאק, במהלך השנים 2023 עד מה שאנחנו צופים שיהיה סוף שנת 2026, העלות הכלכלית המצטברת הזאת, שמבוססת על מה שאמרתי עכשיו, היא צפויה לעמוד על מעל ל-150 מיליארד שקל. זה לשלוש השנים מ-2023 עד סוף השנה הנוכחית. כמובן, ככל וימשיכו לשרת גם מעבר ל-2026, אנחנו נמשיך לראות את אותה עלות של עשרות מיליארדים בשנה. ולעניין העלות התקציבית, גם זה אירוע מאוד מאוד כבד, משרתי מילואים זה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל אני רוצה רגע להבין, לפני שכולם יקפצו עליי פה, בוא נניח והגדלת את הבריכה, הגדלת אותה. הרי זה שיש לנו פה מלחמה ואנחנו חיים בעולם שכולם סביבנו רוצים להשמידנו ואנחנו צריכים להילחם פה כנראה עוד הרבה דורות, לצערי, כמות ימי המילואים יישארו, הכמות. זה לא ייפול על אדם אחד, אבל הכמות תהיה. גם שם יש את ההפסד. לבודד לי את זה בנפרד זה לא - - - << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> מה הכוונה לבודד? << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא להיכנס לזה, אני לא רוצה להיכנס לחישובים עכשיו כי אין לנו זמן ואנחנו צריכים לסגור. אני רק אומרת שבסוף, אם צריכים את ימי המילואים, עזוב רגע מי עושה אותו, אני עוברת מצד הפרט לכלל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל אם את מחליפה את ימי המילואים בסדיר, זה חיסכון מטורף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המשתנה הנתון הוא צורכי הביטחון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל אי אפשר, כי גם בימי המילואים עצמם לוותק יש חשיבות. יכול להיות שמישהו שעושה חייל מילואים אחד, יצטרכו שני סדירים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> - - - מספרים, כמה את חוסכת ימי מילואים, מיכל. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> גם סדירים עולים כסף למדינה. אני רק אומרת שהחישוב הזה הוא חד-כיווני, יש פה יותר מורכבות מאשר לספור את זה. אני לא נגד, אני רק מסבירה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> גדוד סדיר מחליף עשרה גדודי מילואים בשנה, נקודה. זה המפתח. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> העלות המשקית, בהתייחס למה שאמרת, של שירות מילואים ביחס לשירות סדיר, היא כמעט וכפולה, ולכן, בדיוק בהתייחס למה שאמרת, באמת יש נתון קבוע במציאות שהוא צורכי הביטחון. ועכשיו יש פה שאלה מי נותן מענה לאותם צורכי ביטחון. מבחינה כלכלית יש עדיפות בעוצמות מאוד מאוד גבוהות שהמענים האלה יינתנו על ידי משרתי חובה ולא משרתי מילואים, שהעלות הכלכלית למשק שלהם היא נמוכה בעשרות מונים, אמרתי כמחצית. עוד משהו שאני רוצה להשלים, כי זה עלה פה. העלות הפיסקלית של הדבר הזה, משרתי מילואים היא גם אופציה שעולה יותר כסף מהאלטרנטיבות למתן מענה בעבור צורכי הביטחון. העלות הפיסקלית מתחילת המלחמה עד סוף 2026 צפויה לעמוד על מעל ל-100 מיליארד שקל. כלומר, גם פה, בהיבט הנטל על תקציב המדינה וצבירת החוב וכן הלאה, וזה משהו שכל אזרחי המדינה ישלמו עוד שנים קדימה באמצעות מסים וצעדים נוספים. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מלחמה, כן. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> יש פה אירוע מאוד מאוד כבד שהיה אפשר, שוב, אפשר לספק את אותם צרכים ביטחוניים באמצעים אלטרנטיביים שיעלו פחות כסף. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, אחרי שאמרנו את כל הדברים האלה, רק תסכם לי במשפט אחד, כי יש לי עוד מישהי בזום, ועוד מיקי רוצה שתי דקות ונתתי לו שלוש. אוקיי, אחרי ששמענו את כל זה, מה אתה משקיע? מה עם מענקים למעסיקים? איפה משרד האוצר בתוך האירוע? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> חקיקה של שיפוי מעסיקים, היא התחילה במלחמה כחקיקה שתוקפה כל - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שיפוי הבנו, אני מדברת כרגע על מענקים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> השיפוי הזה עבר לפני חודשיים, הוא עבר בכנסת באופן קבוע. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אצלנו כאן, אנחנו יודעים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> שאלתי מענקים, אמרנו, יש שיפוי? מעבר לכך שחברי הכנסת וגם הציבור פה דיבר שהשיפוי לא מספיק, אבל בוא נשאיר את זה רגע בצד, בסדר? שהשיפוי, ההוצאות של המעסיק, הן עומדות על, א', שזה מדבר על כמה הוא שילם ולא כמה הוא הפסיד. כלומר, כמה הוא שילם, אבל יש גם הפסד רווח, הוא לא סיפק מספיק, הוא צריך להעסיק עוד עובד חדש במקום זה שיצא למילואים. אולי על זה שבמילואים נותנים לו שיפוי, אבל הוא צריך מישהו שיעשה את העבודה, ולכן על זה לא משפים אותו, ככל שהבנתי פה. אני שמה את השיפוי בצד, שהוא לא מספק. דיברו פה גם על לתת לבן אדם תמריץ כדי להעסיק מילואימניקים. הציעו פה פורום נשות המילואים, שאני לא רואה איפה היא, כנראה היא הלכה, אבל דיברה על מענק, מה איתו? כלומר, איפה אתם רואים את זה? פיסקלי, לא פיסקלי? איפה אתם רואים את האירוע הזה של לתת תמריצים למעסיקים להעסיק חיילי מילואים? << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> מבחינתנו, האירוע של שיפוי מעסיקים מקבל מענה במסגרת ה-20% האלה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מענקים שאלתי, לא שיפוי. עוד פעם אני אחזור. יש שיפוי ויש מענקים. אני רוצה להגיד, הנה, כל חייל מילואים שמגיע לך, תקבל 1,000 שקל כל חודש, לא קשור למה הם צריכים לתת. להעסיק את המילואימניקים, לא אם הוא נמצא במילואים, מה לתת לו. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> בגדול, מבחינתנו, המענה שצריך לתת למעסיקים ניתן במסגרת ה-20%. אם הוועדה מעוניינת בעמדה יותר רחבה ביחס לסוגיית המענקים - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אני רוצה שתיתן לי תשובה. רום, אני רוצה לאתגר אותך. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אנחנו נעביר תשובה בכתב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> וכן, הבנתי את כל מה שאמרת עד עכשיו. אני רוצה כן ממך להבין, ברמה הכלכלית, ברמה האסטרטגית, בכל רמה שהיא, מבחינת האוצר, איפה ומה קורה עם מענקים כדי לעודד את המעסיקים להעסיק חיילי מילואים. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אני לא רוצה עכשיו לענות, אנחנו נעביר תשובה בכתב, אין בעיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, אל תענה עכשיו. תן לי בבקשה תשובה בכתב, אני כן מבקשת תוך שבוע, בסדר? תודה. << אורח >> רום בר-אב: << אורח >> אין שום בעיה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> מיקי, לפני שאתה מתחיל, יש את יפעת סיטרואן בזום. רק תגדירי את תפקידך. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> נעים מאוד, וסליחה שאני מדברת מהזום. אני יפעת סיטרואן, ואני רוצה להשלים כמה דברים חשובים לגבי העבודה שנעשית עכשיו במשרד העבודה. אני סמנכ"לית אסטרטגיה במשרד העבודה. אני רוצה להדגיש כמה דברים בשני הקשרים. אחת, לדעתי, מאוד מאוד חשוב, והתחלנו את זה עכשיו יחד עם ביטוח לאומי, לנתח את הנתונים של מה קרה בפועל לאנשי המילואים. אנחנו עכשיו ממש עובדים על זה איתם, כי אלה נתונים חסויים, במחקר משותף, כדי באמת להבין מה קרה גם ברמת הפרטים וגם ברמת המקרו, איך זה באמת השפיע על שוק העבודה מהצד שלהם ולא מהצד השני. בהחלט זה משהו שהוא נדרש, וננסה לעשות את זה כמה שיותר מהר, בשיתוף ביטוח לאומי וביחד איתם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> איפה המחקר הזה נמצא היום? מתי נראה תוצאות של המחקר? << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> זה יהיה ממש בקרוב. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> לא, אבל מאחר שאני כבר פה בכנסת חמש וחצי שנים, אני יודעת שהמילה "ממש בקרוב" יכולה להיות גם שנתיים וארבע. אני פשוט רוצה לדעת מה הכוונה "ממש בקרוב". האם תוך שבוע, שבועיים, שלושה? תני לי קנה מידה. << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> אני מקווה שתוך שלושה שבועות, משהו כזה, נוכל כבר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי, אנחנו נשמח לקבל הודעה תוך חודש. הנה, נתתי לך עוד שבוע, בסדר? לגבי תוצאות המחקר. נא להודיע לנו בכתב, בסדר? << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> מעולה. והנושא הנוסף שאני רוצה לדבר עליו זה על התוכנית שאנחנו עכשיו מגבשים יחד עם משרד הביטחון וצה"ל, והמטרה שלנו בתוכנית היא קודם כול לתת מעטפת שלמה, זה כרגע הוגדר רק ללוחמים. כן חשוב להגיד שבעבר נתנו את זה לכולם, גם לבנות זוג, היום דווקא הוחלט להתמקד בלוחמים בדרגות של א' וב', ולתת להם גם שוברים להכשרות, גם לתת להם את המעטפת, אבל גם מעטפת רכה. וחלק מזה יהיה גם להנגיש את כל השירותים במקום אחד. אנחנו רוצים לעשות כנס שבו כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, אם זו רשות המסים, ביטוח לאומי, רשות האוכלוסין, כלומר, כמה שיותר משרדי ממשלה שנותנים באמת שירותים לאזרח, ובמקרה הזה אלה יהיו שירותים ספציפיים למילואימניקים לוחמים, נוכל לתת להם את המעטפת המלאה. כמובן לכנס עצמו יגיעו גם בנות זוג ומשפחה, אבל המטרה שלנו היא לתת להם מעטפת של כל השירותים שקשורים בתעסוקה ביום אחד. אנחנו מקווים שכמה שיותר משרדים ישתלבו איתנו ביום הזה. גם את זה היה לי חשוב להגיד. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אבל מה זה שונה ממה ששירות התעסוקה עושה, יפעת? << אורח >> יפעת סיטרואן: << אורח >> הרעיון הוא לתת את כל השירותים, גם דברים נוספים שהם לא קשורים בהכרח, כמו שאמרתי עכשיו, עם רשות האוכלוסין, אם זה דרכונים, אם זה תיאומי מס, הכול במקום אחד, שבאמת חייל ירגיש שרואים אותו ונותנים לו את הכול, מעבר לדברים רק של משרד העבודה, שזה כל הזכויות ומקום שמישהו יסתכל ויסביר לו על כל הזכויות שלו מול מעסיקים. זה יהיה גם בצד הזה וגם בצד הזה. << אורח >> דוד שאולוב: << אורח >> וואן סטופ שופ, במקום אחד, עם כל המשרדים, כמו שאמרה יפעת, כאשר המטרה היא לתת לו את כל הפתרונות באותו מקום שהוא מגיע אליו, בלי שהוא יצטרך לרדוף אחרי משרד כזה או משרד אחר. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אוקיי. תודה רבה, יפעת. מיקי. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני אעשה את זה במהירות שיא. אני ממש מתחבר לכל מה שנאמר בדיון. חלק עזבו, אני אעזוב את השמות שרשמתי לעצמי. כן יש לפצות, להקל, לתמוך בכל דרך אפשרית באנשי המילואים, עבודת קודש, הצילו את המדינה הזו, בנוסף כמובן לסדירים. גיבורים אמיתיים מבחינתי. אני יודע, גברתי, שמה שאני אומר עכשיו זה לא נושא הדיון, אבל אני מבקש להגיד זאת בכל זאת לפרוטוקול, ולא חשוב איזו ממשלה תהיה כאן, אם לא יטפלו בשורש, לא נשרוד, חלילה. השורש הוא הבריכה של המגויסים. בשנת 2065, 52% ממחויבי הגיוס יבואו מהמגזר החרדי. הנה, עברנו את ה-50%, 52% מהמגזר החרדי. בשנת 2050 האוכלוסייה החרדית תהווה 30% מאוכלוסיית מדינת ישראל. זו המחסנית האחרונה שניתן לגייס ממנה. כבר כיום המגזר העובד והמשרת - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אגב, אני קראתי במשרוקית, מה שאמרת, הם אישרו אותך. הם אמרו שזה לא נכון, מה שאתה אומר, הם נתנו מספרים אחרים. אבל חבל להתווכח על זה, כי אנחנו מסכימים שהאוכלוסייה החרדית הולכת וגדלה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אני מביא את הנתון הזה - - - << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> הם טוענים שזה לא מדויק, אבל בסדר, אני לא נכנסת לזה. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> יבואו לכאן ולא ישבו שם. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> אין ספק, מיקי, שהאוכלוסייה החרדית הולכת וגדלה, אין ספק. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אבל כבר כיום, וחברי לסיעה ולדימיר בליאק בדק את זה, אנחנו מסבסדים ב-10,000 שקל לחודש כל משפחה חרדית, המגזר העובד והמשרת. ואני אומר לכם, אם לא נטפל בשורש, עוד שנתיים, פחות שנתיים, עוד המשרוקית אומרת ככה, זה באמת לא לעניין. העניין הוא שאם אנחנו לא נטפל בשורש הבעיה תהיה למדינת ישראל בעיה אמיתית. האדון שרצה להקים משרד חדש, אני לא יודע אם מישהו מכיר אותו, אסור להקים משרד חדש. המשרד הזה יהיה עם כבלים על הידיים, חיגר, פיסח, משרד הביטחון לא יעביר לו כסף ולא סמכויות, ולא משרד הרווחה, שום משרד לא יעביר לו, ואז הוא לא יוכל לעשות כלום. מהניסיון שלי, אתם יודעים, מ-14 שנים בבניין הזה, אפשר לשים סגן שר במשרד ראש הממשלה שילחש לאוזנו של ראש הממשלה כל פעם שיש בעיות עם מילואימניקים, עם משפחות שכולות ועם נופלים, שידפוק על השולחן, כי הוא אמור לתכלל את האירוע. משרד חדש רק יעשה צרות. תודה רבה. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> תודה רבה. אני מסכמת את הדיון. קודם כול, מודה לחבר הכנסת שהביא לנו את הנושא הזה, כמובן למיקי, כמובן לכל חברי הכנסת שהיו פה, כמובן למשרדים ולחברה האזרחית, למילואימניקים היקרים והאהובים שלנו, לבני ובנות זוגם. אין ספק שאנחנו צריכים כמובן, כמובן, כמובן להגדיל את הבריכה, להביא יותר אנשים שיתגייסו ויעשו בסדיר וככה נוריד את הנטל או את המצווה החשובה הזו, בלשרת גם במילואים. אבל עד שנצליח להגדיל את זה בצורה משמעותית כנראה נצטרך לעשות לא מעט ימי מילואים. אנחנו מחויבים וחייבים וצריכים, ותבחרו איזו מילה שתרצו, לתת לחיילים הללו את המעטפת החשובה ביותר, לא רק בזמן המילואים, אלא בוודאי לאחריו, כשהם חוזרים הביתה, גם מעטפת נפשית ורגשית, וגם מעטפת משפחתית, וגם מעטפת כלכלית, ולתת להם לעמוד בפני עצמם ולהמשיך ולשרת ולתת את מה שצריך למדינה ולעצמם. ולכן אנחנו פה. ואני מקווה, לא אחזור על כל מה שביקשתי מכל המשרדים בכתב אלינו, מן הסתם תקבלו את זה בכתב מהוועדה, אבל אנא העבירו לנו את הנתונים. משרד העבודה, גם את הסקר, את המחקר שאתם עושים עם ביטוח לאומי, וניפגש פה עוד חודש בערך כדי לראות מה נעשה ואיך משפרים יותר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה כבר יהיה אחרי. << יור >> היו"ר מיכל מרים וולדיגר: << יור >> כן, אבל הוועדה עדיין תתקיים עד הבחירות. אנחנו עדיין נשב פה, ולדימיר. תודה רבה לכולכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:42. << סיום >>