חומר רקע - גורמים חיצוניים
לכבוד חה"כ נעמה לזימי, יו"ר ועדת הצעירים
פברואר 2026
הנדון:
הקמת ועדת צעירים –
צעירים וצעירות יתומי מלחמת חרבות ברזל
מלחמתחרבותברזליצר
ה
קבוצה חדשהשל צעיריםוצעירותבגירים
שאיבדו אתאחד אושניהוריהם:
חלקםהיו קטיניםבעת
האובדן וכעת בגירים, אחרים היו כבר מעל גיל 18
ואף מעל גיל 21
. עבור המדינה, גיל זה מסמן מעבר חד מהכרה ותמיכה –
לעצמאות כמעט מוחלטת. בפועל, צעירים אלה מתמודדים עם אבל טראומטי, אחריות משפחתית מוקדמת, בדידות, עומס
כלכלי ונפשי, ועם מערכת זכויות מפוצלת ולא מונגשת, ללא גורם מלווה אחד.
ב
נייר עמדה זה, הפורום למען יתומי המלחמה
מבקש להצביע על כשל מערכתי מתמשך, ולהציע את הקמתה של ועדת צעירים ייעודית בכנסת כצעד ראשון לגיבוש תפיסה
כוללתולמען הכרה ומתן זכויותלצעיריםוצעירותיתומי מלחמה.
הבעיה: מדיניות גיל שאינה מותאמת למציאות הצעירים
המדיניות הציבורית בישראל נשענת על הנחת יסוד שלפיה צעיר בן 18
הוא בגיר בעל יכולת תפקודית, רגשית וכלכלית לנהל
את חייו באופן עצמאי. הנחה זו בעייתית כשלעצמה, אך הופכת למסוכנת במיוחד כאשר מדובר בצעירים שחוו אובדן הורה
וטראומה קיצונית. המעבר הפורמלי לגיל הבגירות מתורגם בפועל לנסיגה של המדינה ממעורבות והכוונה,
דווקא בשלב שבו
הצעיר נדרש לבנות מסלול חיים, לקבל החלטותמשמעותיותולהתמודדעםמציאותמורכבת.
הספרות והמחקר מצביעים על כך ש
צעיר
וּת היא שלב חיים מובחן ומתמשך, לעיתים עד גיל
35
המאופיין בריבוי מעברים,,
חוסר יציבות ופגיעוּת מוגברת. צעירים רבים בישראל מתקשים לבסס עצמאות כלכלית, מתמודדים עם תעסוקה לא יציבה,
יוקרמחיהגבוהותלותממושכתבהוריהם.המעברממסגרותמובְנות
,כמומערכתהחינוךו
השירותהצבאי,
לחייםבוגריםכרוך
לא פעם בבדידות ובהיחלשות רשתות תמיכה1
. משברים רחבי היקף, ובראשם המלחמה המתמשכת, מעמיקים קשיים אלה
ופוגעיםבצעיריםבשיעורים גבוהיםיחסית.
צעיר
וּ
ת במצבי חירום
על מציאות זו מתווספת חוויה ייחודית וקשה: יתמות כתוצאה ממלחמה. צעירים וצעירות אלה מתמודדים עם שילוב חריג של
עומסים –
החיבור הכואב בין טראומה, אובדן ושכול;
אחריות משפחתית מוגברת כלפי אחים צעירים, הורה שנותר בחיים או
סבים וסבתות; צורך מיידי בפרנסה; לימודים, שירות צבאי או חיפוש מסלול חייםיציב.
פורוםהקרנותוהעמותותלמעןיתומיהמלחמהפועל כארגוןמתכלל, אזרחי-חברתי-
פילנתרופי,האוסףידעונתונים ומחברבין
גורמי ממשלה, קרנות, עמותות וארגונים הפועלים בשדה היתמות. מתוך עבודת הפורום ומיפוי הנתונים עולה כי כיום מדובר
כבר במאות צעירים וצעירות יתומי מלחמת חרבות ברזל בגילאי 18
–
35
, קבוצה ההולכת וגדלה עם התבגרותם של היתומים
שהיו קטינים בעת האובדן. נתונים אלה מדגישים כי אין מדובר בבעיה נקודתית או זמנית, אלא באתגר מערכתי מתמשך:
צעירים שנעים עם השנים מסטטוס של קטינים מוכרים ומלווים,
למצב של בגרות פורמלית, שבו הם נותרים ללא רצף זכויות
וללא ליווי מותאם, דווקא בשלב חיים פגיע ומכריע.
המדיניותהקיימתמבוססתעלהבחנותמשפטיותומנהליות:
יתומיצה״ללעומתנפגעיפעולותאיבה;יתוםמהורהאחדלעומת
שניים; מתחת או מעל גיל 21
בעת האובדן. אלו הבחנות המייצרות פערים בזכויות.
בהיעדר תפיסה כוללת, הצעירים נותרים
שקופיםבתוך ואקוםמערכתי.
מאפייניהם הייחודיים של צעירים וצעירות יתומי מלחמה בגירים
צעירים וצעירות יתומי מלחמה בגירים מהווים קבוצה בעלת מאפיינים ייחודיים הנוצרים במפגש שבין שלב חיים פגיע ממילא
לבין אובדן הורי טראומטי והיעדר רצףמערכתי. מאפיינים אלה אינם זוכים כיוםלהכרהמספקתבמדיניותהציבורית, אף שהם
משפיעיםבאופן עמוק על יכולת התפקוד, ה
השתקמותובניית מסלול חייםיציב.
אחד המאפיינים המרכזיים הוא אובדן הדמות המלווה.
עבור צעירים בגירים, ההורה אינו רק מקור תמיכה כלכלית, אלא דמות
מכוונת המתווכת את העולם הבוגר: קבלת החלטות, התנהלות כלכלית, בחירות לימודיות ותעסוקתיות, ותכנון עתיד. בהיעדר
1 איל-לובלינג, ר. ו
מנסור,
ל. (
2024
.) חוסן ופיתוח חוסן בתקופת הצעירות. קרן גנדיר, תוכנית יתד ו
משרד הרווחה והביטחון החברתי.
בן סימון, ב. וקונסטנטינוב, צ. (2025). צעירים
בישראל 2025: שנתון סטטיסטי. מ
כון ברוקדייל ו
משרד הנגב, הגלילוהחוסן הלאומי.
דמות זו, ובאין גורם ציבורי הממלא את הפונקציה, הצעירים נדרשים לפעול לבדם במציאות מורכבת, לעיתים ללא ידע, ניסיון
או רשתביטחון.
מאפיין נוסף הוא
תלישות וחוסר עוגן.
צעירים רבים לא שבו לאחר האובדן למסגרת חיים יציבה כגון לימודים, עבודה או שנת
שירות,ומתקשיםלבסס תחושתשייכותלמקוםקבוע. חלקםמתמודדיםעםמגוריםזמנייםאצל קרובימשפחה בעקבותפינוי
או חוסר יציבות דיור, אחרים נעים בין אזורים שונים בארץ ולעיתים בין שהות לסירוגין בחו״ל. מצב זה פוגע ברצף החיים,
בהמשכיותהתעסוקתית והחברתית, וביכולתלבנותזהותבוגרתיציבה.
בתוך כך, בולטת
אי נראותם של הצעירים ה"מתפקדים."
צעירים שעובדים, לומדים או משרתים אינם מזוהים כאוכלוסייה
בסיכון, ועל כן אינם זכאים לליווי ייעודי. בפועל, דווקא הם נדרשים לנווט לבדם במערכת זכויות מורכבת, מפוצלת ולעיתים
סותרת, ללא יד מכוונת, גורם אחראי או רצף ליווי לאורךזמן.
למאפייניםאלהמתווספת
פגיעוּתתפקודיתובריאותית.
צעיריםרביםמתמודדיםעםתחלואותחייםמוקדמות,מצביםנפשיים
ופיזייםבלתייציבים
.לבסוף,ישלהצביעעל
פערימסוגלותומיומנויותחיים.
צעיריםיתומיםבגיריםנדרשיםלנהלבאופןעצמאי
תחומיםמורכביםכגוןדיור,בנקאות,חובות,זכויות,זוגיותוהורותעתידית,לעיתיםללאהכשרהבסיסיתאוליווי.במקביל,רבים
מהם מבקשים לשמור על עצמאות ושליטה, מתקשים לפנות לעזרה, ואינם מצליחים להתמודד עם עומס בשינויים,
במיוחד
סביב גיל 21
, שבו מסתיימים מענים קיימים, אך הצורךבליווי דווקא מתחדד.
ע', צעירה בגירה בסוף שנות ה-
20
לחייה שאיבדה את אביה באירועי השבעה באוקטובר, מתארת מציאות של עומס כלכלי
ונפשי קיצוני:
עבודה במספר משרות,
לימודים תובעניים, תומכת כלכלית בהורה שנותר
ובבני משפחה נוספים, ו
מתמודדעם
מערכת זכויות שאינה ברורה ואינה מונגשת. אח
יה
הצעיר ממנה זכאי למענים ייעודיים בשל גילו, בעוד היא מעל גיל 21
אינה
מוכרת כיתומה,
על אף שהנטל המשפחתי והכלכלי מוטל עליה. א', יתום שאיבד את אביו ואינו בקשר עם אימו, מתאר כי היא
חובהמצוקה כלכלית, תסכול וחוויתשקיפותכאשרהמדינה דואגתכלכליתלאלמנותולתאהמשפחתי, אךברגעשיתוםעובר
אתגיל 21
הוא נותר לבד, ללא זכויות, הכרה או סיוע מהמדינה.,
הצורך בהקמת ועדת צעירים
סיפורם של היתומים הצעירים הבגירים דורש התייחסות ותיקון עוולות דווקא עכשיו. מספר הצעירים היתומים הבגירים עולה
משנה לשנה עם בגרותם
, והשלכות אי
העשייה ילוו אותם ואת החברה הישראלית לאורך שנים: הידרדרות כלכלית, פגיעה
בתפקוד,והעמקתתלותבמערכותהרווחה.האתגרהינוהיעדרתפיסהכוללת
שלזכויות
ורצףליווימותאםלשלבהחיים.
ועדת
צעירים ייעודית יכולה לשמש זירה בין
משרדית לבחינה של ההבחנות הקיימות, ולהנחת תשתית לתוכנית ליתומים בגירים
שאינה מסתכמתבמענק חד פעמי, אלא מכירה בצורך בליווי מתמשך.
הפורוםלמעןיתומיהמלחמהמבקשלהקיםוועדהשתפעל לצורךעיגוןמדיניותוחקיקהסטטוטורית,אשרתיתןמענהייעודי
לצעירים וצעירות יתומי מלחמה בגירים:
•
הכרהפורמליתבצעיריםוצעירותיתומימלחמהבגיריםכקבוצתיעדייחודית:
הכרהבכךשגםלאחרגיל18
,ובהינתן
השילובביןטראומה,אובדןושכול,צעיריםאלהמתמודדיםעםמורכבויותייחודיותהמחייבותהתייחסות,הכרהומענים
מותאמיםמצדהמדינה, מעבר להנחת הבגירותהפורמלית.
•
פיתוח והתאמה של שירותים ייעודיים בגישה הוליסטית ומערכתית כוללת:,
לא כהטבה נקודתית או מענה צר, אלא
כהכרה רוחבית בזכויותיהם החברתיות, הקהילתיות, הכלכליות, הרגשיות, הבריאותיות והחינוכיות של צעירים
וצעירותיתומי מלחמה בגירים, תוך יצירת רצף ליווי ותמיכה מותאםלשלב החיים.
רשימת מוזמנים
צעירים וצעירות –
יתומי מלחמת חרבות ברזל
שדה היתמות בישראל – ארגונים שעוסקים ב
יתומי מלחמה צעירים:
1.
ארגון אלמנותויתומי צה"ל
2.
ארגון נפגעי פעולות איבה
3.
עטופיםבאהבה
4.
עוטפיםעתיד
5.
אשור
6.
ילדי המלחמה של כולנו
7.
משפחה אחת
8.
הסוכנותהיהודית – הקרן לנפגעי טרור
9.
קרן קובי מנדל
10
.
KNS – know no sorrow
שדה הצעירות בישראל –
ארגונים שעוסקים בצעירים:
1.
קרן גנדיר
2.
כיוונים -
מרכזי צעירים
3.
רשתמרכזי הצעיריםבישראל
4.
ארגון מצמצמים רווחים
5.
הקהילה לחוקרי צעירות
6.
התוכניתללימודי צעירותבאקדמית תל אביב יפו
7.
ארגון מעשה
8.
פורום נראות: פורום הארגוניםלמען צעירותוצעיריםבמצבי סיכון
9.
פורום ארגוני תעסוקת צעירים
10
.
רשת צעירים-
בני מקום
11
. קרן רש"
י; תוכנית מעלה – פיתוח תחום הצעיריםברשויות המקומיות
שותפים נוספים
1.
עמותת255
2.
WELL AL
– המרכזל
אובדן עמום
3.
פורום אובדן ושכול בישראל
4.
נט"ל - נפגעי טראומה על רקע לאומי
5.
הקואליציה לטראומה
6.
מכון חרו
ב
7.
נציגי רשויות מקומיות
8.
צה"ל
9.
יו"ר אגודת הסטודנטים
משרדי הממשלה –
1.
משרד הרווחה
והביטחון החברתי
ותוכניתית"ד
2.
משרד הביטחון
3.
ביטוח לאומי
4.
סיוע משפטי
5.
אפוטרופוס כללי
6.
משרד האוצר
7.
משרד הבריאות