פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 847 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ג בשבט התשפ"ו (10 בפברואר 2026), שעה 10:00 סדר היום: << נושא >> פרק ח' (מס רכוש) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להגשת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026( (מ/1924) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי ולדימיר בליאק משה גפני אלי דלל אימאן ח'טיב יאסין אכרם חסון אחמד טיבי יוסף טייב נעמה לזימי אורי מקלב חמד עמאר אורית פרקש הכהן נאור שירי עאידה תומא סלימאן חברי הכנסת: סמיר בן סעיד ששון גואטה מטי צרפתי הרכבי עפיף עבד מוזמנים: שמואל אברמזון – הכלכלן הראשי, משרד האוצר מיכאל אסולין – משנה לכלכלן הראשי, משרד האוצר תמר צ'ין – אגף תקציבים, משרד האוצר דוריה גנות – אגף תקציבים, משרד האוצר שי אהרונוביץ – מנהל רשות המסים עופר רז דרור – סמנכ"ל בכיר תכנון וכלכלה, רשות המסים יניב כהן – מנהל תחום בכיר שומת מקרקעין, רשות המסים אפרת ריץ – עוזרת ראשית ליועץ המשפטי ברשות המסים גיא כהן – מנהל אגף א' מיסוי מקרקעין, רשות המסים נילי בן טובים – מנהלת אגף, רשות המסים גיל בלולו – השמאי הממשלתי הראשי, משרד המשפטים ליהי קושניר – משרד המשפטים אלעד חבשוש – מנהל אגף בכיר התיישבות ופיתוח כפרי, משרד החקלאות וביטחון המזון לורה לוין – מנהלת הרשות לתכנון, משרד החקלאות וביטחון המזון סיון ינקביץ – מנהלת אגף בכיר תקציבים, משרד החקלאות וביטחון המזון מג'יד מסאלחה – מנהל תחום פיתוח כלכלי, משרד ראש הממשלה נסי אנגל כץ – ראש מינהל קו העימות, משרד הבינוי והשיכון יאסר ג'דבאן – ראש מועצת כסרא-סמיע מירה סלומון – ראש מינהל משפט וכנסת, מרכז השלטון המקומי שי חג'ג' – ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות אמיר טריף – עוזר ראש העדה הדרוזית יגאל סלוביק – מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ מירי רימון – יו"ר ועדת חקיקה, לשכת שמאי מקרקעין ניצן פלדמן – סמנכ"לית אגף יזמות התאחדות הקבלנים בוני הארץ נילי ברוש – סמנכ"ל קשרי ממשל, התאחדות הקבלנים בוני הארץ רוני בריק – נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ רועי עזרא – יו"ר משותף ועדת מיסוי מקרקעין, לשכת עורכי הדין דובי אמיתי – נשיא התאחדות האיכרים והחקלאים נדב שטילמן – סמנכ"ל, התאחדות האיכרים והחקלאים ירון גינדי – נשיא לשכת יועצי המס הגר יהב – מנכ"לית, נשיאות המגזר העסקי אבי נוימן – יו"ר ועדת המסים, לשכת רואי החשבון בישראל שי כהן – חבר ועדת מסים, לשכת רואי החשבון בישראל איתן צחור – עו"ד וסגן נשיא לה"ב סיגל אבירם – יועצת משפטית לשכת היועצים העסקיים, לה"ב ארז סרי – מנהל מחלקת דיני מקרקעין, חברת החשמל יוסי דגן – מנהל נכסים, חברת החשמל אתי אלון בן סימון – מחלקת דיני מקרקעין, חברת החשמל ניסן שאוליאן – עצמאי אילן פלטו – איגוד החברות הציבוריות רון רוגין – מומחה מדיניות ציבורית, התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים אמיר ח'ניפס – יו"ר התנועה הדרוזית לדמוקרטיה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ח' (מס רכוש) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פרק ח' (מס רכוש) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> אנחנו לא מגיעים לפה בשמחה ולא שמחים עם ההצעות להטלת מסים חדשים, אבל אנחנו נמצאים בסיטואציה של אחריות מאוד גדולה ויראה לאור מה שהולך להגיע מבחינת הצרכים התקציביים בשנים הקרובות. הצלחנו בזכותכם, חברי הכנסת והוועדה, לצלוח שנתיים מאוד מורכבות מבחינה פיסקלית. הטלנו נטל מיסוי על האנשים לא בשמחה - מתוך חובה. הטלנו נטל על האדם העובד, על הצרכן שהולך למכולת ומשלם מע"מ יותר גדול. כמעט כל הציבור נכנס מתחת האלונקה הזאת, ובאמת הצלחנו לצלוח מבחינה פיסקלית ומבחינת האמון של המשקיעים את כל האירוע. היום אנחנו עומדים בספו של תקציב 2026, אבל הדיון פה הוא הרבה מעבר לכך. אנחנו עומדים בפני גל מאוד משמעותי של צרכים תקציביים דרמטיים בבסיס לשנים הקרובות, כשרובם ככולם קשורים למלחמה. אנחנו מדברים על סדרי גודל של שישה מיליארד שקלים נוספים שלא נצפו בעבר מבחינת צורכי השיקום של חיילים ונפגעים, ואנחנו מדברים על תשלומי ריבית של 20 מיליארד שקלים מעבר למה שצפינו בעבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> 22 אפילו. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> אפילו 22, וצרכי ביטחון דרמטיים, סדר גודל של 50 מיליארד שקלים. אנחנו נמצאים בנקודה שאנחנו צריכים את הכנסת שתלווה אותנו, שתעזור לציבור להחליט מי נושא בנטל. אם לא נקדם את ההצעה שנמצאת פה היום, אז בעוד שנה, שנתיים אנחנו נמצא את עצמנו במקום שבו נכניס יותר את היד לכיס של האדם העובד, של האדם שמגיע לסופר, של האדם שמשלם בתחנת הדלק וכבר משלם היום הרבה מאוד כסף. לאחר בחינה עמוקה של הדברים, כולל בדיקה של הנתונים, הספרות והתייעצות עם ארגונים בינלאומיים, עם ה-OECD ועם קרן המטבע, התשובה היא חד משמעית: עדיף מס על רכוש ועל נדל"ן על פני מס על האדם העובד, על פני מס על האדם הצורך, ולכן אנחנו מגיעים עם ההצעה הזאת. ההצעה הזאת נבנתה אחרי תקופה ארוכה. כבר שנתיים אנחנו על המדוכה. לפני שנתיים הממשלה קיבלה החלטה להקים את הצוות בראשותי כדי לבחון את הדברים. ביצענו השוואות בינלאומיות, היה קול קורא לציבור, קיבלנו פניות ותגובות. ניתחנו את המהלכים הקודמים של מס רכוש כי הרי זה לא מס חדש, זה מס שהיה קיים. הייתה ועדה בעבר שהמליצה על ביטולו ועל החלפתו במס אחר שבסוף לא החזיק מעמד, שזה מס מכירה של קרקעות. 30 שנה או 25 שנה מאז ביטולו של המס הקודם הרבה מאוד השתנה. אנחנו סמוכים ובטוחים היום שהיכולות של רשות המסים הן כאלו שמאפשרות לעשות את זה בשום שכל, בצורה הגיונית ושוויונית. כל המניע של האירוע הזה הוא מניע פיסקלי. היו עוד שיקולים שנכנסו בדרך, אם זה שאלות של שוויון, שאלות של השפעה על שוק הנדל"ן, ולכן החוק שהוגש לכנסת משלב גם התייחסויות לנושאים האלה. היום אנחנו מציעים בסיס מס רחב. ככל שהוא יהיה יותר רחב, כך הוא יאפשר לנו להוריד את שיעור המס יותר נמוך ממה שהיה ב-1996. בעבר היה שיעור מס של עד 2.5%, היום אנחנו מדברים על 1.5%. יש לנו פתרונות והצעות איך לייצר שומה ממוחשבת ופשוטה שתייצר פחות חיכוך עם המשלם. אם בעבר דיברו על עידוד בנייה, היום הפוקוס הוא פיסקלי. קרקע לא ניתנת להעברה, להסתרה, והמיסוי שלה באופן יחסי ובצורה מובהקת לא פוגע בפעילות הכלכלית. אנחנו מדברים על שווי קרקעות שמוערך ב-800 מיליארד – כנראה מדובר בסכום הרבה יותר משמעותי - כאשר 300 מיליארד הם בקרב משקי הבית ו-500 מיליארד הם בקרב חברות. בהתאם למס שהכנסת תאשר לנו, ובשים לב לסייגים, אנחנו מדברים על סדר גודל של בין שמונה מיליארד ל-12 מיליארד הכנסות בהבשלה מלאה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה מה שזה יכניס לקופת המדינה. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> כן, זה מה שזה יכניס לקופת המדינה. זה לא יספיק ולא יגרד את כל הצרכים התקציביים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה זה אומר הבשלה מלאה? כמה שנים? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> סדר גודל של ארבע שנים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ובשנה הקרובה? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> בשוליים. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה אפס בשנה הראשונה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> 400 מיליון בשנה הראשונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה יש כאן שאלה של הבשלה? הרי קרקעות זה דבר נתון שאתה מיד מטיל את המס. מה רלוונטי כאן הבשלה מלאה? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> יש שלב של התארגנות ולכן מועד התשלום הוא תמיד יותר מאוחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש ערעור והשגה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש תהליכי השגות? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כן, עד שהתשלום מבוצע בפועל. ההכנסה ממס רכוש בתקציב 2026 כבר נלקחה בחשבון. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> כמה נלקח? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> 400 מיליון שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז איך אתם עושים את ההקבלה של זה עם ריווח מדרגות המס? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך זה מממן את הריווח במס הכנסה? בריווח של מדרגות מס הכנסה כתוב שזה המקור התקציבי, רק שזה לא מספיק. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> זה לא המקור התקציבי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם זה 400 מיליון, זה לגמרי לא מכסה את הריווח. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> זה לא מכסה אחד לאחד, אבל בטווח הארוך זה יותר מיכסה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה כמו קרן הארנונה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתה עושה איזה פער תזרימי שיקזז אחד את השני? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> יש צעדי הכנסה ב-2026 ו-2027 שמחפים על הפער הזה. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> לא מעט נאמר בציבור לגבי אי השוויון וההשפעות על אוכלוסיות שונות, אבל באופן חד משמעי, ובדקנו את הדברים, מדובר על מס שמגדיל את השוויון ומקטין את אי השוויון. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איך? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> גם לבן הוא שחור ושחור הוא לבן. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בדיוק. פה הערבים הם שווים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי הפרסום וההסבר, אלה שמחזיקים בקרקע פרטית הם אנשים שמרוויחים מעל 32,000 שקל בחודש. אני לא יודע מאיפה הם הביאו את הנתון הזה, אבל כנראה שהמגזר הערבי והמגזר הדרוזי לא קיימים אצלם בלקסיקון. הם לא יודעים שרוב האנשים שמחזיקים קרקע מקבלים הבטחת הכנסה, שהם בכלל קיבלו את הקרקע בירושה. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> מדובר על הכנסה ממוצעת. << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >> אצלנו במגזר הכל ירושה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מושבניק שקיבל את הקרקע בירושה, שבכלל לא מרוויח כסף - - << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> השווי הממוצע של קרקע למשק בית באזורים האלה מוערך במיליון שקלים. << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >> כמה זה שווה בהרצליה? אתה לוקח עליו מס? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> ההכנסה הממוצעת של משק בית שמחזיק בקרקע - זה לפי הנתונים של 2021 - היא 34,700 ₪. << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >> האם על קרקע בהרצליה שעולה 30 מיליון שקל אתה לוקח מס? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> בוודאי שניקח. << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >> זה לא בירושה. על האדמה שקיבלתי בירושה מאבא שלי ומסבא שלי אני צריך לשלם מס? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> כן. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא יודע מאיפה אתם מביאים את הנתון שההכנסה הממוצעת של מי שיש לו קרקע היא 34,000 שקל, הרי מי שמחזיק במשק בית פרטי הם מושבניקים, ערבים, דרוזים. מאיפה הבאתם את הנתון הזה? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> אלה נתונים של רשות המסים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> האם ערבי שמחזיק קרקע בטמרה מרוויח 34,000 שקל? זה כמו הנתון שלכם על קרקע לבנייה בטבריה ששווה 60,000 שקל. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> ממוצע ההכנסה של משקי הבית שמחזיקים בקרקע הוא 34,700 שקל. ההכנסה הממוצעת של משק בית שמחזיק בקרקע גבוהה בלמעלה מ-60% ממשק בית שלא מחזיק בקרקע. רבע משווי הקרקעות מוחזק בקרב העשירון העליון של משקי הבית, כאשר 60% מתגוררים באזור תל אביב והמרכז. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תיקח מהם. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אם אתה יודע לזהות - - << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> השווי הממוצע של קרקע למשק בית באוכלוסייה הלא ערבית והלא דרוזית הוא מעל מיליון שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איזה מן ממוצע זה? זה לא ממוצע בהגדרה. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> התבקשנו לבודד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה הממוצע בחברה הדרוזית והערבית? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> השווי הממוצע של קרקע למשק בית באוכלוסייה הערבית הוא 460,000 ₪, והשווי הממוצע של קרקע למשק בית באוכלוסייה הדרוזית הוא 360,000 ש"ח. הממוצע של שווי הקרקע למשק בית באוכלוסייה הערבית הוא פחות ממחצית מהאוכלוסייה הכללית, והממוצע באוכלוסייה הדרוזית הוא סדר גודל של שליש מהאוכלוסייה הכללית. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אפשר להגיד לנו איך חישבתם? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> זה נעשה על בסיס עסקאות של עשרות שנים שיש לנו במאגרים. לא רשום אם האדם הוא ערבי או דרוזי, רשום היישוב שלו. לפי היישוב יודעים לשייך. בהחלט יכול להיות אזרח ערבי שמחזיק קרקע בתל אביב, אבל עליו אנחנו לא מדברים. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> האם ההכנסה שאתה מדבר עליה היא במצב שבו מוכרים את הקרקע? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> כן, מה שמגיע לידי מימוש בעסקה אמור לשקף את השווי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה שווי ריאלי? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> אלה הנתונים שיש לנו. << דובר >> עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל): << דובר >> איך אפשר לעשות ממוצע כאשר אנחנו יודעים שבין כל כפר ועיר יש הבדלים עצומים? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה שווי הקרקע של מתנחלים? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> לא בדקנו את זה, אבל אפשר לבדוק. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הם לא משלמים מסים. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> המס חל גם על יו"ש. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> לא התבקשנו להחריג את יו"ש. << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >> אתה יודע כמה משלמים למטר על כביש 6 חליפי? 17 שקל למטר. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אני מבקש לקבל את הנתון על שווי הקרקע של מתנחלים בגדה. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> אנחנו נבדוק את זה. בחברה הערבית ובחברה הדרוזית יש החזקה יותר גדולה של קרקע בהשוואה לחלקם באוכלוסייה. מתוך מחזיקי הקרקע הפנויה 32% הם מהחברה הערבית ו-3% מהחברה הדרוזית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אצל הערבים והדרוזים יש עד 50% קרקע פרטית? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> שיעורי ההחזקה של קרקע פרטית גבוהים בכ-50% ואף יותר במקרה של הדרוזים מאשר חלקם באוכלוסייה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> איך זה? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> כי הם מקבלים ירושות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתה מדבר על קרקע חקלאית? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> אני לא מדבר על קרקע חקלאית. זה נכון שהחברה הערבית והחברה הדרוזית מחזיקות יותר קרקעות מהאוכלוסייה הכללית, אבל מכיוון שהן בשווי דרמטי יותר נמוך נטל המס הוא בוודאי לא מעל זה של האוכלוסייה הכללית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> כמה זה מתוך המיליארדים שדיברת עליהם, אם והצעד הזה יקרה? << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מה-12 מיליארד. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> סדר גדול של 20% מתוך הסכום זה מהחברה הערבית, סדר גודל של 2% מהחברה הדרוזית. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה בדומה לשיעור האוכלוסייה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אם הגבייה תהיה שמונה מיליארד, מדובר על 1.5 מיליארד. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> עלו בדרך הרבה מאוד היבטי שוויון, היבטים של השפעה על חקלאות והשפעה על שוק הנדל"ן, ולכן בהצעת החוק הוכנסו מספר פטורים או הקלות. אנחנו בעד לייצר חוק כמה שיותר נקי, בלי פטורים, עם שיעור מס אחיד, כי ככל שיהיו פחות פטורים גם אפשר יהיה להוריד את שיעור המס, אבל בסוף מה שהוסכם ומוצע בחוק זה אפשרות לנכות 60,000 שקלים משווי הקרקע, זאת אומרת קרקע מתחת ל-60,000 שקלים לדונם לא תשלם. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה בחרתם ב-60,000? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> מתוך התפלגות שראינו בנתונים שנמצאים בידינו, שזה סדר גודל של 30% מהקרקעות החקלאיות ו-10% מהקרקעות הכלליות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> קרקעות חקלאיות זה קרקעות לא מעובדות? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> זה גם קרקעות מעובדות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> קרקע חקלאית ששווה מעל 60,000 שקל תשלם מס? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> כן, 60,000 לדונם ינוכו משווי הקרקע ועל זה לא ישולם מס, כאשר על מה שמעל כן ישולם מס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכל דונם. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> זו נקודה שאמורה לתת מענה גם לסוגיות של פגיעה באוכלוסיות ששווי הקרקע בידיהן הוא יותר נמוך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מה השווי של קרקע חקלאית? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> תלוי בקרקע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה זה תלוי בקרקע? אם אתה מגדל חיטה במרכז הארץ או בפריפריה - - << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> אני לגמרי איתך. על פניו זה היה אמור להיות רק שווי התשואה הכלכלית שאתה מקבל מגידול החיטה, אבל מכיוון שהקרקע החקלאית הרבה פעמים היא קרקע שמתכננים עליה הרבה מאוד ערך לעתיד, ערך הקרקע מגלם איזה שהוא פוטנציאל השבחה מאוד משמעותי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ברגע שיגלם תיקח ממנו. מה אתה מתחיל לחשב לו עכשיו אם הוא יגלם בעוד 20 שנה? אני לא מבין אתכם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האם יש קרקע חקלאית בייעוד חקלאי שהיא יותר מ-60,000 שקל? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> במרכז הארץ. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> קרקעות שהן באזור שמאוד פופולארי לקטיף תותים, ממש במרכז הארץ. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> בהוד השרון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז תלך לאיפה שיש פוטנציאל לבנייה. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> המחיר של הקרקע משקף פוטנציאל השבחה מאוד דרמטי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אתם מרחיבים את החוק הישן מלפני 30 שנה על כל סוגי הקרקעות, כולל חקלאיות. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> זו הכוונה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> חשוב שיגידו את זה, חשוב שהציבור ידע. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> על כל קרקע פנויה יחול החוק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זו קרקע פנויה שלא יכולים לבנות עליה גם בעוד 20 שנה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> ההנחה היא שלמי שמחזיק קרקע יש כסף. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אלה אנשים שקיבלו בירושה ואין להם כסף. הקרקע לא מניבה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אז שימכרו את הקרקע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יש הסכם חכירה עם רמ"י, אתה לא יכול למכור. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מי יקנה עכשיו? << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >> מי שיורש לא מוכר. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> מעבר לסוגיה הזאת של 60,000 שקלים ניכוי, יש טענה, והיא בוודאי נכונה, שבתרחישים מסוימים יש חשש שזה יכול למנוע פיתוח וקידום של תכניות, לכן מה שאנחנו מציעים זה גרייס של שנתיים בתשלום המס לאחר אישור תב"ע, וגרייס של חמש שנים אחרי שינוי ייעוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה בעלי קרקעות כאלה יש? כמה שומות אתם צפויים להוציא ב-2026? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> אנחנו מדברים על סדר גודל של בין 300,000 לחצי מיליון שומות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כ-320,000 משקי בית. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> האם יש מספיק שמאים או שאתם אמורים להביא מחוץ לארץ? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אנחנו נתייחס לזה. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> מדובר על שומות למשקי בית. הרבה משקי בית מחזיקים יחד סדרי גודל - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> סדר גודל של חצי מיליון שומות. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> זה מבחינת משקי בית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שומות עצמיות בשלב ראשון. << אורח >> גיל בלולו: << אורח >> על פי נתונים ראשוניים שקיבלנו ממרכז למיפוי ישראל, מדובר בערך ב-100,000 חלקות פרטיות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אז זה 100,000 שומות. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> כן, כי לפעמים יש כמה משקי בית שמחזיקים בכמה - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה שומות של אדמות פרטיות. פה לא מדובר רק על אדמות פרטיות. רוב הקרקעות החקלאיות הן בבעלות רשות מקרקעי ישראל. רשות מקרקעי ישראל תשלם לכם את המס? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> המס חל על קרקע פנויה רק בבעלות פרטית. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> המדינה תמיד פטורה. במקום שהיא תדאג לאזרחים שלה, האזרחים צריכים לדאוג למדינה. בושה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הערכה שלכם לגבי זה ששווי הקרקע בטבריה הוא 60,000 שקל לדונם, זו הערכה שמעוררת שאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תלוי איזה קרקע. על בסיס מה התבססתם בנתונים שלכם? על בסיס מה הגעתם למספר של 60,000 שקל? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> כל הנתונים פורסמו בדוח של הצוות שעבד שנתיים. הממצאים נמצאים, מפורסמים, שקופים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש שאת כל הנתונים, בין אם בדרך של שקף או בדרך של טבלה, תשלחו לוועדה. זה שישבתם שנתיים זה יפה, אבל מה עשיתם בשנתיים האלו, איזה נתונים דגמתם, מה שימש את מסד הנתונים שלכם? האם השומות שלקחתם הן שומות סופיות? יש הרבה פעמים הבדלים בין ההצהרות שמוגשות למיסוי מקרקעין לבין השווי בסוף. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> מדובר על שומות סופיות. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> זה מבוסס גם על עסקאות וגם על קובץ היסטורי של תשלום מס שהיה קיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש שתגישו לנו את הפירוט הזה בכתב, תגידו לנו איך עשיתם את העבודה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה ההגדרה של קרקע פנויה? האם יש לכם הגדרות קיימות, או שצריך להגדיר מחדש מה היא קרקע פנויה? אם יש בניין, האם זה עדיין ייחשב קרקע פנויה? הדבר הזה צריך להיות מוגדר. << אורח >> יניב כהן: << אורח >> זה מוגדר בחקיקה. אם נוצל עד 10% מהקרקע, הקרקע תיחשב כקרקע פנויה, עם איזו שהיא הוראת מעבר לגבי 30%. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מה לגבי קרקע חקלאית? << אורח >> יניב כהן: << אורח >> החקלאי נמצא בפנים, כאשר יש איזה שהוא מנגנון של ניכוי. מסתכלים על הייעוד של הקרקע. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא אוהב את החוק הזה. היה לנו פה כמה דיונים על כך שלדרוזים יש קרקע ולא נותנים להם לבנות עליה. עכשיו ייקחו מהם כסף על זה שיש להם קרקע? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> והם לא יכולים להוציא היתר בנייה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו דנו על זה שיוצאי צבא רוצים לבנות במגרשים שלהם ולא מאפשרים להם. האם יגבו מהם עכשיו מס? המדינה עד היום באה ואמרה שאי אפשר לבנות שם. אני לא מדבר רק על העניין של הדרוזים, אבל על העניין של הדרוזים היו כאן דיונים. לא דומה קרקע שנמצאת במקום מסוים לקרקע שנמצאת במקום אחר. יכולה להיות קרקע באותו יישוב שבמקום אחד היא שווה יותר ובמקום אחר היא שווה פחות. על איזה שוויון אתם מדברים? אתם הולכים לגבות גם כסף מחברות ממשלתיות כמו חברת החשמל? אם החברה תצטרך לשלם כסף למשרד האוצר, היא תגבה את זה מהצרכנים, הרי לא ישתקו שם. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יגלגלו את זה בסולארי, בכל מיני היבטים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא רק חשמל, גם מקורות. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יגלגלו את זה על הצרכן. האם לקחו בחשבון את זה שיהיו חברות שיצטרכו לשלם? אני לא מדבר על מינהל מקרקעי ישראל, שזה סיפור בפני עצמו וצריך לדעת מה מתכוונים לעשות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> גם רשויות מקומיות. מה קורה עם קרקע חומה, עם קרקע ירוקה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מעוניין להיכנס לפרטים של קרקע כזאת או אחרת. האם כשחשבתם על ההשלכות של הטלת המס הזה לקחתם בחשבון שההשלכה לא תסתכם בבעלים של הקרקע? היזם מן הסתם יגלגל את זה על רוכשי הדירות, על רוכשי המשרדים, חברת חשמל, קק"ל או כל אחד אחר יגלגלו את זה על הציבור שמקבל מהם שירות, והחקלאים שעסוקים בגידול מזון יגלגלו את זה על יוקר המחייה. ראינו מה קרה לגרף של המזון ב-20 השנים האחרונות, שזה אחד הגרפים שעלה הכי הרבה. האם לקחתם בחשבון כשעשיתם את העבודה על המס הזה גם את הנקודה הזאת של השרשור הלאה של המס הזה, עם מכפלות? הרי זה אף פעם לא אותו דבר. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> ברור שהייתה בחינה כלכלית של ההשפעה של המס על שוק הנדל"ן ועל השווקים באופן כללי. ניתנו הרבה דוגמאות לכך שאנחנו לא צופים השפעה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> האם על חברת החשמל יש השפעה? << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם היא מחזיקה בקרקע לטובת ייצור חשמל היא לא תשלם מס. אם הקרקע לא סחירה ויכולה לשמש רק לדבר הזה, היא לא משלמת מס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה קרקע לטובת ייצור חשמל לא תהיה חייבת במס? אם יש קרקע שב-10% ממנה אין שטח בנוי או ב-30% - - << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם הקרקע פנויה והיא לא יכולה לשמש לשום דבר - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא עדיין לא משמשת. כרגע אין על זה תחנת כוח. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> בכל שוק יש מבחני השפעה. אנחנו יודעים שמדובר בשנים שבהן עלה הנטל על האדם העובד והועלה המע"מ. אין שום מטרה להעלות באופן כללי את יוקר המחייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא רלוונטי. אם לחברת החשמל מתווסף מס, זה יגולגל אוטומטית ובלי שיקול דעת על הצרכן. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> חברת החשמל לא אמורה להחזיק בקרקעות ריקות שאמורות לשמש לדיור. קרקע שאמורה לשמש לייצור חשמל היא לא קרקע ריקה, היא לא ממוסת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כל המטרו, כל נתיבי ישראל וכל כבישי האגרה העתידיים הם כרגע לא ממומשים. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> זה בא לידי ביטוי בשווי. << אורח >> תמר צ'ין: << אורח >> אם קרקע יכולה לשמש רק כמנחת, זה אומר שהיא לא שווה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> המס הזה הוקפא בזמנו והחוק נשאר רדום. כדי להחיותו עכשיו הוא מורחב ומוחמר יותר מאשר היה בעבר. קודם הוא היה על קרקע פרטית לבנייה, עכשיו, כפי שאמר מנהל רשות המסים, כל הקרקעות בבעלות פרטית ימוסו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כולל בחכירה? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> כולל. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> נדמה לי שאתם מכנים את סוג המס הזה כמס עושר. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> נכון, מס פיסקלי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מס פיסקלי, מס עושר. כשאתה אומר מס עושר לתושב טייבה או לתושב דליית אל-כרמל שיש לו שני דונם, הוא מתפקע מצחוק. ככה חושבים ברשות המסים. המילים שהכי הקפיצו אותי בדבריו של שמואל הן "מס שוויוני", מס שמביא שוויון. אתם רואים "ארץ נהדרת" יותר מידי? לבן הוא שחור ושחור הוא לבן? אם יש מס שהוא בלתי שוויוני בעליל, פוגע באוכלוסיות מסוימות יותר, זה המס הזה. אני אומר אוכלוסיות מסוימות, כי לא במקרה התייחסתם אליהן. לא במקרה הזכרת רשויות ערביות ורשויות ערביות-דרוזיות. תראה את ההרכב האנושי סביב השולחן הזה - יהודים, ערבים, דרוזים, כולם. יש פה רוב מוחלט נגד החוק, כולם נפגעים מהחוק הזה. פעם היה חוק כזה ב-12 ממדינות ה-OECD, היום זה עומד רק על שלוש מדינות. כל המדינות נסוגות מהחוק הזה. ישראל נסוגה ממנו לפני 30 שנה, עד שאתם הגעתם. יש אוכלוסיות שנפגעות יותר, יש אוכלוסיות שנפגעות פחות. הציבור שאתם מייצגים לא נפגע, אבל הציבור שאנחנו מייצגים מאוד נפגע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת טיבי, אפשר שנתמקד בציבור של השר ושל הדרג הפוליטי, אבל נראה לי שאת הדרג המקצועי נכון שנשאיר בחוץ. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוא אמר מס שוויוני. מה קורה עם המס הזה? הוא מערער את הביטחון של הקניין הפרטי מפני הפקעה. כל מי שיש לו קניין פרטי לא אמור לחשוש שהוא יופקע. מה קורה בגלל החוק הזה? שכל מי שיש לו רכוש ישלם דמי שכירות שנתיים למדינה. על קרקע פרטית הוא ישלם דמי שכירות של אחד וחצי אחוז. למה? זו קרקע שלו, קרקע בירושה. זה שהקרקע ניתנה בירושה לא אומר שהמשכורת החודשית של האנשים היא 34,000 שקלים. בעוספיה, בכסרא, בכפר קרע, בטייבה ובטירה זה לא הממוצע. יש גורמים במשרד המשפטים שהתנגדו וכינו את המס הזה אי שוויון תוצאתי. למה אי שוויון תוצאתי? כי מי שנפגע אלו אוכלוסיות מסוימות. זה עונש שמטיל משרד האוצר על אנשים שחסכו חסכונות בשביל יזמות, בשביל תכנון משפחה, בשביל חיסכון למשפחה. זה כאילו שהמדינה מענישה על התנהגות אחראית של בעל משפחה שחסך לילדים שלו. תראה מה קורה בחברה הערבית ובחברה הדרוזית - יש את חוק קמיניץ, יש בעיות בתכנון ובנייה, יש חסמים. גם לא נותנים לערבים לבנות, וגם רוצים למסות את הרכוש הפרטי שלא מצליחים לבנות עליו. אומרים לערבים: זורקים אתכם לים אבל אל תירטבו. זה ישראבלוף. רודפים את האזרח, שמים אותו בפינה. אתם לא ממסים את האנשים העשירים באמת, את החברות הגדולות שיש להן קרקעות. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> הן בפנים. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> אי השוויון בא לידי ביטוי בכך שאתה משווה בעל קרקע פרטית בכפר, ביישוב או במושב לבעל חברה גדולה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> זה לפי שווי הקרקע. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> תעשה משהו דיפרנציאלי. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> הדיפרנציאליות היא לפי השווי. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> כשאתם ממסים טייקונים וחברות גדולות, הם מטילים את זה על האזרח. האזרח הקטן "אוכל אותה" בכל המקרים, אין לו מפלט כמו טייקון וחברה פרטית גדולה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אין החרגות. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> יגלגלו את זה על הקונה. מי ישלם בסוף? הלקוח הקטן, הילדים של כולנו. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> הוא ישלם פחות על הקרקע מלכתחילה. << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> הוועדה הזאת היא ועדה חשובה מאוד. אמנם היא הטילה הרבה מסים, אבל מידי פעם היא גם הצליחה לבטל עוולות בגלל העמדה של כלל חברי הוועדה. אני פונה לכל חבריי בוועדה מהאופוזיציה ומהקואליציה - תקשיבו לרחשי הציבור, תבינו כמה עוול המס הזה גורם לרוב הציבור. אני מבקש שמי שעמדתו עכשיו היא נגד ימשיך להיות עקבי נגד, במיוחד כשאנחנו בשנת בחירות. לוועדה הזאת יש שיניים, יש סמכות, יש יכולת. בואו נפיל את החוק הזה לטובת כלל הציבור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> דובי אמיתי, נשיאות המגזר העסקי, בקשה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אחרי שישבתי פה בשנה שעברה ושמעתי את הכלכלן הראשי, את מנהל רשות המסים ואת אגף התקציבים אומרים שצריך לסגור את הבור כתוצאה מהמלחמה, הם הביאו את חוק הרווחים הכלואים, חוק שהסכמנו להירתם אליו כמגזר עסקי כדי לעזור להציל את המדינה. על אף שהחוק הזה פגע באנשים שהכינו כספים על מנת להקים עסקים חדשים ולייצר פה צמיחה, קראו לי חברי ועדת הכספים וביקשו ממני לנסות להגיע לפשרה. הרב גפני יכול לומר שהגענו לפשרה למרות ששילמנו מחיר כבד. החוק הזה, חבריי חברי הכנסת, נולד בחטא. החוק הזה לא ראוי, הוא לא נכון. לצערי, החץ נורה וכל צד שמאל מנסה לסמן את העיגולים סביב החץ הזה. אני לא בטוח שהם מאמינים בזה, אבל את זה הם יצטרכו להגיד, כל מי שיושב פה בצד השמאלי. לא הגיוני, ואתם אמרתם את זה, להטיל מס על אמצעי ייצור. זה מס חדש, פטנט ישראלי. אם מטילים מס על אמצעי ייצור, למה צריך להטיל רק על הקרקעות? בואו נטיל מס על אמצעי הייצור של כל חברות החשמל, של כל התעשיות, הרי יש להם את אותם אמצעי ייצור. מה זו הקרקע שמדברים עליה פה? אמצעי ייצור על מנת לקדם צמיחה במשק. לזכותם ייאמר שהם רוצים, וגם השר אמר לי את זה, לרווח את מדרגות המס. בואו נעשה חשבון כמה הבן שלי, לא מישהו אחר, שרוצה לקנות דירה, יקבל בשנה מריווח מדרגות המס כשהוא מגיע לשכר של 16,000,17,000. הוא יקבל כמה גרושים. מה יקרה לו אחרי שיטילו את המס הזה? הוא יצטרך להוסיף על דירה בשווי של שלושה מיליון שקל או 3.5 מיליון שקלים עוד 200,000 שקל. זה אומר שיד ימין נתנה מעט ויד שמאל לקחה הרבה. תגידו לי חברי הכנסת, הרי אתם עם ניסיון לא פחות משלנו, האם יש מס שהוטל במדינת ישראל שהוריד את יוקר המחייה? שאחד יגיד לי פה אם הוא מכיר מס שהוריד את יוקר המחייה. הרי מה המטרה של הממשלה? להילחם ביוקר המחייה. שוחטים פה את החלב, שוחטים את העסקים, הכל כדי להוריד את יוקר המחייה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה אתה חושב שזו המטרה של הממשלה? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> האם היה מס, בין אם עקיף ובין אם ישיר, שהוריד את יוקר המחייה? כל היום אני שומע שמה שטוב לאירופה טוב לישראל, אבל האם אתם יודעים מה עלות הקרקע הממוצעת לבנייה ב-OECD ומה עלות הקרקע במדינת ישראל? ב-OECD העלות היא 20%, במדינת ישראל היא קרוב ל-40%. 65% מעלות הדירה בכלל לא קשורה ליזמים ולקבלנים כי זה 40% עלות קרקע ועוד 25% עלות הרגולציה, שלא לדבר על התהליך שאולי תסיים אותו אחרי עשר שנים. אנחנו כמגזר עסקי מתנגדים לחוק הזה. אני פונה לכל החברים שלי והקולגות שלי, בין אם זה הקיבוצים והמושבים, בין אם זה המועצות האזוריות, הקבלנים, הגורמים העסקיים, לשכת עורכי הדין, לשכת יועצי המס, לשכת רואי החשבון, ואומר שאנחנו בחוק הזה לא מנהלים משא ומתן. הציעו לי פשרות, הציעו לי גרייס מפה ומשם, הציעו לי שיחריגו את החקלאות, אבל אנחנו לא מנהלים משא ומתן בחוק הזה. אף אחד לא מנהל משא ומתן, כי הם יחפשו את החוליה החלשה וינסו לפרוץ. החוק הזה צריך להיעלם. כולנו ניישר קו בלי יוצא מן הכלל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נשיא התאחדות הקבלנים, בקשה. << אורח >> רוני בריק: << אורח >> לוקח היום להוציא היתרי בנייה 10 שנים. החוק הזה לא מדבר רק על זה שנשלם 10 שנים, הוא מדבר על זה שנשלם גם בתקופת הבנייה, מה שאומר ש-15 שנה נשלם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עד טופס 4. << אורח >> רוני בריק: << אורח >> הטלת מס רכוש בשלב הזה זו מכה קשה ביותר לענף שנמצא גם ככה בקשיים, כשלהערכתנו הוא יביא האטה, הקפאה של פעילות רחבה ופגיעה ישירה בהתחלות הבנייה והיצע הדיור. הטלת המס הזה זה כישלון ידוע מראש. מס הרכוש הזה יהפוך את הקרקע הפנויה לנכס רעיל מבחינת היזמים והקבלנים שיכולים גם לא לרכוש אותה בגלל העלויות הגבוהות. מדובר בהטלת מס על אמצעי ייצור. המס שרוצים לגבות מאיתנו זה מס רחב, ללא היגיון וללא תלות ביכולת המימוש, התכנון והבינוי של הפיתוח של הקרקע. אין הבדל בין קרקע שניתן לבנות עליה לבין קרקע שלא ניתן לבנות עליה. מס הרכוש ישפיע דרמטית על עליית מחירי הדיור. גם ככה ענף הבנייה רווי היום במסים ובתשלומים. אני חושב שזה מס מיותר שצריך להעיף בכלל מהעולם. אנחנו צופים שהטלת המס תביא להקטנת הכנסות המדינה ממיסוי מקרקעין כתוצאה ישירה מדיכוי ענף הבנייה בישראל. אנחנו מנהלים מפעלים לייצור דירות, זו היא תכלית העסק שלנו. באיזו מדינה מתוקנת ממשלה פוגעת באמצעי הייצור? תפסיקו לספר סיפורים שרוב הקבלנים והיזמים רוצים לחכות שנים לבנייה ושומרים על הקרקע. אין חברות קבלניות שמחזיקות קרקע, גם לא החברות הגדולות. לוקח לנו הרבה מאוד זמן עד שאנחנו יכולים להגיע להיתר בנייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם מחזיקים קרקע שלא מרצונכם. << אורח >> רוני בריק: << אורח >> נכון. כשקבלנים קנו ב-400 ו-500 מיליון שקל קרקע ליד ירושלים ובאו לראש המועצה - אני הייתי שם - הוא אמר לי, "אדוני הנשיא, תגרוס במגרסה את התכניות כי אני לא אתן היתר בנייה עד שלא יהיה כביש עוקף". כבר ארבע שנים אין כביש עוקף. על מה מדברים פה? זה בידיים שלנו? זה בשליטה שלנו? הענף שלנו, אם מישהו לא יודע, חייב לבנקים חצי טריליון שקל. העסקים שלנו חייבים לעבוד, העסקים שלנו חייבים לייצר ולבנות בלי הפסקה. כשהמכונות והעובדים שלנו עוצרים, אנחנו מסכנים את העסקים ואת ענף הבנייה, וראינו מה קרה בשנתיים האחרונות ומה קורה עם חברות הבנייה עכשיו. המס לא יוסיף אפילו דירה אחת למשק. מסרתי אתמול לרשות המסים שהציבור יושב על הגדר ואנחנו נהיה עם 300,000 יחידות דיור חסרות. כשנפתח את בקבוק השמפניה אחרי שננער אותו הכל יתפוצץ לנו בעיניים, יהיה פה משהו מטורף. אמרתי את זה כשהייתי נשיא ב-2016, אמרתי את זה ב-2019 עם משה כחלון, ואני אומר את זה גם היום. אין דרך אחרת. אם אתם צריכים כסף למדינת ישראל בעקבות המלחמה ואתם רוצים לרווח מסים, שאני לא מאמין זה, תחפשו מס במקום אחר. ענף הנדל"ן הוא לא הפרה החולבת לאורך כל השנים. בסופו של יום הציבור משלם על זה. גם היום כשאני מוכר דירה ב-20/80 הציבור משלם על זה. אני לא מוציא מהכיס שלי שלוש שנים של ריבית ועלויות. הציבור משלם על הכל. צריך להעיף את זה כמו שזה עף כל השנים, ולא בכותרת של ריווח מדרגות המס. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לשכת עורכי הדין, בקשה. << אורח >> רועי עזרא: << אורח >> כשהחוק הזה בוטל הוא בוטל מסיבות מסוימות. אני לא יודע איך מחזירים את זה בכלל לשולחן. קבלנים מתקשים היום לעשות פרויקט כי הרווח הקבלני והרווח היזמי נמוך יחסית. איך הבנק אמור ללוות את הפרויקט כשאתה עכשיו מטיל עליו 1.5% כפול 15 שנה? אני לא יודע איך אתה יכול לבקש מהבנק ללוות אותך במצב הזה, אין לי את הפתרון לזה. מעניין אם נעשתה על זה חשיבה. דבר שני, המס הוא אחיד, הוא לא שוויוני, שזה חידוד מאוד חשוב. הוא פוגע בכולם באותה מידה, רק שלא כל אחד יכול להתמודד איתו. מי שירש קרקע אמור למכור אותה למישהו יותר חזק ממנו, מה שאומר שאנחנו מחזקים את החזקים ופוגעים בחלשים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא שוויוני. << אורח >> רועי עזרא: << אורח >> עלה הרבה מאוד פעמים חוק מס עיזבון. מה הוא היה אמור לעשות? לייצר שוויוניות בכלל האוכלוסייה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> בשנה הבאה. << אורח >> רועי עזרא: << אורח >> כל שלוש-ארבע שנים גובים מס רכישה על העברות ללא תמורה - אני מתפרנס מזה - ואז זה יורד מהשולחן. את הטריק הזה אנחנו מכירים. לחוק מס עיזבון יש תכלית ראויה, רק לא בנוסח הקודם של 2013. פה אין שום תכלית. פה צריך כסף. אומרים לציבור שכל אחד ישתתף ב-1.5%. אני רוצה לראות איך אתם גובים כסף מעוטף עזה, מקרית שמונה, מאנשים חלשים בכפרים שבאמת יש להם קרקעות והם באו לעבד את האדמה. אם רוצים לעשות דבר כזה יש דרך אחרת. דבר נוסף, אי אפשר לשים את זה בבליל של חוק ההסדרים, צריך לייחד לזה משקל נפרד, זה חוק כבד. << אורח >> רוני בריק: << אורח >> לא צריך לייחד שום דבר, צרך להוריד את זה מהשולחן . << אורח >> רועי עזרא: << אורח >> אני איתך לגמרי, רק אני אומר שאי אפשר להכניס את זה כמו מס יסף, כמו רווחים כלואים. אנחנו בלשכת עורכי הדין מתנגדים בתוקף לחוק הזה, אנחנו חושבים שהוא רע מאוד לכולם. עד היום עוד לא גבו את כל המסים של מס רכוש, יש הרבה בעיות בגבייה של מס רכוש. מס רכוש היו יוצאים כל כמה שנים במבצע גבייה כדי לייצר מצב שאנשים ישלמו את המס. אני לא יודע אם זה קיבל ביטוי בהנחות הכלכליות של הכלכלן הראשי, אבל גם פה אני חושב שהגבייה תהיה נמוכה מאוד. הרבה אנשים לא ישלמו את המס הזה לא כי הם לא רוצים, אלא כי באמת אין להם. הדרך היחידה פה היא למכור, לחזק את החזקים ולהחליש את החלשים. זה חוק שחייב לרדת מהשולחן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לעדכן אותך, הכלכלן הראשי, שלא התחלתם לעבוד על זה לפני שנתיים, כי ב-2021, כשהצגתם את החוק הזה לאביגדור ליברמן שהיה שר האוצר ולי שהייתי שר במשרד האוצר, הורדנו את החוק הזה מסדר היום, אמרנו שחוק כזה בלתי אפשרי להסביר לציבור, אי אפשר ליישם. כשהורידו אותו בשנת 2000 ידעו למה הורידו אותו. אל תגידו לי שהתחלתם לעבוד עליו לפני שנתיים. תנו נתונים מדויקים. דבר ראשון, דיברתם על שוויון. איזה שוויון יש? אם יש לי 100 דירות ששוות מיליארד שקל, אני לא משלם מס עליהן, ואם יש לי יאכטה ששווה 100 מיליון, אני לא משלם עליה מס. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> אתה משלם על השכירות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין שום שוויון בנושא הזה. על איזה ממוצע אתם מדברים? לקחתם מישהו שמרוויח מיליון שקל ושמתם אותו יחד עם מישהו שמרוויח 5,000 שקל. האם זה שמחזיק קרקע מרוויח 34,000 שקל? אני לא מצליח להבין מאיפה הבאתם את הנתונים האלה. מאיפה קיבוצניק שמחזיק בקרקע בגבול הצפון ולא מעבד אותה מרוויח 34,000 שקל? אם הוא מעבד אותה, הוא ישלם גם מס על התוצרת החקלאית שלו וגם 1.5% על זה שיש לו קרקע. הוא ישלם מס פעמיים. האם זה נכון או שאני טועה? << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אתה לא טועה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חסר בקופת המדינה כסף והמלחמה עולה הרבה כסף, אבל גם הכלכלן הראשי יודע שיש הרבה משרדים מיותרים ויש כספים קואליציוניים, לא צריך לחפש את האנשים הכי חלשים שיש. האנשים בחברה הערבית ובחברה הדרוזית, הקיבוצניקים, המושבניקים והאנשים הפשוטים שגרים בצפון או במרכז הארץ וקיבלו את הקרקע בירושה לא יכולים לשלם את המס. איך מישהו שקיבל בירושה שני דונם ומחזיק אותם כעתודה לילדים שלו ימכור? אחרי החוק הזה אף אחד לא יקנה והוא יהיה תקוע עם אדמה חקלאית שהוא לא משתמש בה ומשלם עליה 1.5% מס. אתה אומר לו למכור, אבל מי יקנה קרקע פרטית שצריך לשלם עליה שכירות כל החיים? << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> והיא לא מניבה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מס לוקחים על משהו מניב. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> השווי שלה הוא אפסי. אם השווי שלה הוא אפסי לא יהיה מס. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אחרי החוק אף אחד לא יקנה, לא יהיו לכם עסקאות. מי ילך לקנות קרקע חקלאית שתהיה לו כעתודה כשהוא יודע שהוא הולך לשלם 1.5% מס? האדם יהיה תקוע עם קרקע שהוא לא יכול למכור, אבל אצלך במחשבים יופיע 100,000 שקל, 200,000 שקל, 500,000 שקל לדונם ואותם תמסה. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> הוא יתאים את שווי המס. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה אני בכלל צריך לדבר? הרי יושב ראש הקואליציה אמר בריש גלי שהוא מוציא את הדרוזים מתוך החוק. מתי הוא מוציא את הדרוזים מתוך החוק? האם עכשיו, היועצת המשפטית, או כשננסה להפיל את החוק? כשהצבענו על הפיצול, יושב ראש הקואליציה אמר בוועדה שאם לא יוציאו את הדרוזים מתוך החוק אז לא יהיה חוק. מטרת החוק כשהתחילו לדבר עליו במשרד האוצר הייתה אחת, לעודד בנייה, למסות את מי שיש לו קרקע פנויה והוא לא בונה עליה. זאת הייתה מטרת החוק בהתחלה. מטרת החוק היום היא פיסקלית, היא להכניס כמה שיותר כסף, היא לחלוב כמה שיותר מהאנשים. בחוק הזה, אפילו אם נתחיל להתקדם אותו, יש הרבה חורים. למה חקלאי שמעבד את האדמה ומשלם מס על מה שהוא מעבד צריך לשלם פעמיים? אפילו את הנושא הזה לא בדקתם. החוק הזה גם לא עושה איזון תקציבי, כי הוא מדבר רק על 400 מיליון שקל ב-2026. זה אפילו לא מכסה את ההטבה שעולה 4.5 מיליארד שקל שאתם רוצים לתת. החוק הזה צריך לרדת מסדר יומה של הכנסת, הוא לא יכול לעבור בחוק ההסדרים, כי כל מי שיש לו אינטרס ויש לו קרקע יגיע, ידבר, ישפוך את מה שיש לו. אפילו בשנה או שנתיים לא יצליחו לחוקק את החוק הזה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בטח לא בלוח הזמנים החריג הפעם. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> החוק הזה נוגע לכל אחד ואחד שיש לו קרקע. מדובר על בין 300,000 ל-500,000 אנשים שנוגע להם החוק הזה. אותם 300,000 עד 500,000 אנשים צריכים להגיע לכאן ולהביע את דעתם, הם אלה שמשלמים את המס הנוסף הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת יאסין, בקשה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> הסיפור הוא לא אם אוהבים או לא אוהבים. אנחנו כאן כי יש דברים שהם לא הגיוניים בכלל. יש הרבה חורים בהצעה הזאת, והמציאות הקשה מדברת בעד עצמה. מי שהכי נפגע מהחוק הזה הם הערבים, ואני מחשיבה גם את הדרוזים כערבים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם הקיבוצניקים והמושבניקים נפגעים. כולם נפגעים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אתם מדברים על הכנסה ממוצעת של 34,000 שקל. אם המצב אצלנו היה כזה, אז לא היו יותר מ-50% מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני, ולא היו אצלנו יותר מ-30% ממשקי הבית שחיים מתחת לקו העוני. אלה הנתונים של הביטוח הלאומי שיוצאים כל שנה ורק מחמירים ועולים. אתם מדברים על שוויון, אבל זה לא שוויון בכלל. יש מושג שמדברים עליו, שרוצים להתפאר בו, שרוצים לחלום עליו יותר, וזה צדק חלוקתי. אני מאל-בטוף, העמק הכי גדול בחברה הערבית, חמישים ומשהו אלף דונם. כמה מוציא העמק הזה? כלום. למשפחה שלי יש יותר מ-200 דונם, אבל אתה יודע מה אנחנו מוציאים משם כל שנה? 100 קילו חיטה. אני מביאה את הדוגמה שלי לא כדי לדבר עלי אישית, אלא כדי לדבר על הפלאחים במקום הזה שאין להם מים להשקיה. מה שהם יכולים לעשות זה לזרוע את האדמה פעם אחת בשנה, כשגם הפעם הזאת היא בלתי אפשרית. למה אתם רוצים לקחת כל שנה 1.5% מעלות האדמה שקיבלו בירושה? פלאחים אמיתיים לא מוכרים את האדמות שלהם גם כשיש מישהו שרוצה לקנות. אני מדברת באופן אישי, אני מדברת מדם ליבי, כי אבא שלי נפטר בדרך לחרוש את האדמה הזאת. לעולם לא נמכור אותה. אנחנו ניקח את הילדים לשבת עליה כדי לנשום אוויר צח. על מה אתם מדברים? האם לקחתם בחשבון מקרים שהאדמה לא מניבה בכלל, שהאדמה שנים ברצף מוצפת? שליש מתוך 50,000 דונם מוצפים כל שנה במים. אנחנו מבינים שיש מלחמה ומקווים שהיא תיגמר בקרוב ובאמת נחזור לחיות בשקט כמו שצריך, אבל המדינה צריכה לדאוג לאזרחים שלה. זה כמו שאבא ואימא מביאים ילדים וצריכים לדאוג לילדים שלהם. זה בלתי אפשרי שהמדינה תטיל את זה על האזרחים. גם זה שמרוויח 34,00 שקל, בהנחה שיש בודדים שמרוויחים סכום כזה, משלם מס על הסכום הזה. למה לשלם עוד פעם? החקלאים שזורעים את האדמות ישלמו על ההכנסה מהתוצר, ישלמו על האדמה וישלמו מס הכנסה על מה שנכנס לכיס שלהם. הרבה אנשים כמוני פעלו במשך ארבעה עשורים כדי לקנות חלקת אדמה על מנת לבנות לילדים שלהם שלא היה להם איפה לבנות בית. אתה יודע כמה עולה לבנות בית? קומה אחת זה שני מיליון שקל. מה יעשה צעיר בתחילת דרכו שמרוויח 10,000 או 12,000 שקל? מתי הוא יבנה בית? אתה רוצה לקחת ממנו כסף על האדמה? איפה אתם חיים? השתגעתם? אתם יכולים להגיד לאדון שלכם שזה בלתי אפשרי ובלתי הגיוני. אני מבקשת מכולנו כאן להיות עם עמוד שדרה כמו שצריך, קואליציה כאופוזיציה, ולהוריד את הדבר הזה מסדר היום, זה בלתי נתפס על הדעת בכלל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חבר הכנסת בליאק, בקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה הדיון הראשון בוועדת הכספים על חוק ההסדרים, וזה עוד לפני שהתחלנו את הדיונים על התקציב. אנחנו נמצאים ב-10 בפברואר, מה שאומר שנשארו לנו פחות מ-30 ימים נטו גם לחוק ההסדרים וגם לתקציב המדינה. בטווח הזה כמעט בלתי אפשרי לאשר את תקציב המדינה ולחוקק את כל הרפורמות על שולחנה של הוועדה באופן ראוי ומקצועי. יש פה פגם מהותי שיורד לשורש הליך החקיקה. גם את החוק הזה ראוי להוריד מהשולחן, אי אפשר לחוקק אותו בלוח הזמנים שנותר לנו ברמה ראויה ומקצועית. אמרתם שלממשלה חסר כסף, שזה נכון. השנה, כפי שאמרת שמואל, אנחנו נשלם רק על הריבית 22 מיליארד שקל יותר ממה ששילמנו בעבר. חלק מההתחייבויות נוצרו בעיקר בגלל מדיניות הממשלה בשלוש השנים האחרונות. ראוי שלפני שהממשלה שוב מכניסה את ידה לכיסו של האזרח שתתחיל מעצמה, שתסגור חלק מ-15 המשרדים המיותרים, שתקצץ חלק משבעה מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים, שתוציא אוכלוסיות שלא משתתפות היום בשוק העבודה לשוק העבודה. זו הדרך הנכונה לסגור חובות לפני ששוב מעלים מסים, וכאן זה עוד מס. שמואל, אמרת שיותר נכון להטיל מס על הנכס מאשר להטיל מס על האדם העובד, אבל זה נכון באופן תיאורטי, כי בינתיים כל הגזירות שהטלתם בשנה שעברה עדיין בתוקף. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> לא. השנה לא מנכים יום הבראה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה ממש ממש בשוליים. כל הגזירות הגדולות שהטלתם בסוף 2024 עדיין בתוקף. << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> רוצים לרווח - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> המסגור של המס הזה עם הריווח של מדרגות המס הוא מסגור לא נכון, כי המספרים לא מתכנסים, בטח לא ב-2026, וזה בטח לא מקור תקציבי לחמישה מיליארד שקלים שאתם צריכים כדי לבצע את הריווח. דיברתם על חצי מיליון שומות ב-2026, שזה למיטב הבנתי מתחיל משומה עצמית, לפני השגות, לפני ערעורים, לפני ההליך המשפטי. אתם תעמדו בזה מבחינה תפעולית? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לכם מענה מבחינת כוח אדם? זה בנוסף לכל מה שאתם עושים היום. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> הרוב ייעשה - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ההיתכנות של הגבייה פה מאוד מאוד נמוכה. מה קורה עם העסקים, עם האנשים שהקרקעות אצלם זה אמצעי ייצור או מלא עסקי? הרי ברור לגמרי שהמס הזה כמעט באופן מיידי יגולגל על האזרח, מה שיחמם את יוקר המחייה. אני זוכר שברווחים הכלואים החרגנו את הקבלנים. כאן אתם מטילים מס גם על מלאי עסקי. הרי ברור שזה יגדיל את יוקר המחייה. בוועדת הכנסת דובר על כך שהמטרה שלכם היא לצמצם את הפטורים שהיו קיימים בעבר, ואז בא יו"ר הקואליציה ואמר שהוא יחריג את הדרוזים. האירוע הזה לא מתכנס לא מקצועית ולא פוליטית. או שאתם מצמצמים את הפטורים שהיו בעבר, או שאתם מרחיבים את הפטורים שהיו בעבר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הדרוזים הם משהו אחר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יו"ר הקואליציה הבטיח שהוא מחריג את הדרוזים. זה לא מתכנס מספרית, מקצועית ופוליטית. אם אני יזם צעיר ומבטיח בשם בצלאל סמוטריץ' ואני רוצה לרכוש קרקע ביצהר, האם המס הזה יחול גם עלי, על הקרקע הזאת? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ודאי? אתם בטוחים בזה? << אורח >> שמואל אברמזון: << אורח >> כן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני לגמרי לא בטוח בזה. תבדקו את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא יחול עליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת מטי צרפתי, בקשה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אחד הדברים שקורה בשלוש השנים האחרונות זה שלא מכבדים את הכנסת, שעושים עיקופים, שמקצרים תהליכים. הכנסת ירדה מנכסיה, מהיותה גם רגולטור וגם גוף מחוקק. להביא את החוק הזה במסגרת חוק ההסדרים, עם קבועי הזמן שיש, זה זלזול בכנסת ישראל. אני מסכימה עם כל הסקטורים השונים. כנראה שוועדת גבאי לא דיברה שטויות ולא בכדי המנגנון הזה בוטל. הייתי שמחה לשמוע ממשרד המשפטים את ההשלכות, ממש חוות דעת על הנושא של פגיעה בזכויות קניין, ולקבל את כל הנתונים של אותה עבודת מטה שנעשתה, כי זה בא עלינו בהנחתה כאילו שאנחנו צריכים להיות רק חותמת גומי. אני רוצה להתייחס לחקלאות, כי אני, כמו שאתה יודע, יו"ר השדולה החקלאית בכנסת. הקרקע החקלאית היא אמצעי ייצור, היא לא נכס להשקעה. דרך אגב, כחבר מושב או כחבר קיבוץ אתה בר רשות. אתה אפילו לא החוכר הישיר, האגודה החקלאית השיתופית היא החוכר של האדמה החקלאית. למושבניק או לקיבוצניק יש את הסכם החכירה על שטח המגורים שלו, אבל כל האדמות החקלאיות הן של האגודה החקלאית השיתופית ואתה בר רשות להשתמש בזה. אנחנו מדברים הרבה על ביטחון מזון, על חשיבות ההתיישבות ועל יוקר המחייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ביטחון מזון זה אצל אוהד טל. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה נכון, אבל צריך להבין שאם החקלאות תיפגע כתוצאה מכזה מס, ובאמת החקלאים הם לא נדל"ניסטים - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא אם, זה כש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נכון, היא תיפגע, ולכן צריכים להבין את ההשלכות גם על יוקר המחייה וגם על ביטחון המזון. לי הייתה רועדת היד לחייב במס רכוש את ניר עוז או את כרם שלום. הקרקע החקלאית במרחב הכפרי היא לא סחירה, אין לה באמת ערך. אתם מדברים על מרכז הארץ, על תותים וכו', אבל אין לקרקע הזאת ערך. גם אם אני רוצה למכור את הנחלה שלי, בשמאות אין התייחסות לקרקע החקלאית, יש התייחסות לזכויות הבנייה של המגורים, לקטע הצהוב. לקרקע החקלאית אין התייחסות, זה אמצעי ייצור, זה לא נכס סחיר. אחד הדברים שמאפיינים את הקרקע לחקלאות זה התנודתיות, זה השינויים באקלים, זה בצורת, זה תשומות שמתלוות. מדובר על שולי רווח מאוד נמוכים, ולכן זה באמת לא נדל"ן. החקלאי הוא בטח לא יזם נדל"ן ולא בעל הקרקע. רמ"י היא בעלת הקרקע, כי יש הסכם חכירה כבר 77 שנים. משלמים דמי חכירה ועכשיו גם רוצים מס על הרכוש שהוא לא שלנו, הוא של רשות מקרקעי ישראל. גם אם הערך של הקרקע יעלה כתוצאה מיוזמות לבינוי, לא החקלאי ייהנה, רמ"י תהנה מהעלייה בערך הקרקע, ואם החקלאי מקבל איזה שהן זכויות אחר כך, אז הוא משלם שווי אמת על עליית הנכס. אני באופן אישי לא יודעת איך מעריכים שווי של אדמה חקלאית, אני לא מצליחה להבין. ולדימיר דיבר על מערך הגבייה המסובך. הערכת שווי לגבי אדמה חקלאית תהיה בלתי אפשרית. אנחנו צפויים להרבה מאוד מהלכים משפטיים. אני לא יודעת מה הנתח של האדמה החקלאית שכבר עכשיו פטרתם אותה ב-60,000 שקל. אנחנו צריכים לראות אם כל הפסטיבל הזה סביב האדמות החקלאיות משתלם לקופה, ומה הדלתא של כל הבלגן הזה. אני אשמח לדעת כמה זה יתרום. ועדת גבאי אמרה שזה מס לא יעיל, שזה מנגנון גבייה יקר, שזה מעוות כלכלית, שזה הכנסות נמוכות. אני קוראת לא להתייחס לקרקע חקלאית כי זה יבוא בעוכרנו. השלכות הרוחב הן מסוכנות לעתיד מדינת ישראל, להתיישבות ולציונות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. חברת הכנסת פרקש, בקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא ברור לי איך בכזה מס כל כך משמעותי ובכל יתר הנושאים של חוק ההסדרים אנחנו מסוגלים לנהל דיון מעמיק ורציני במשך 30 ימים. גם אנחנו התרענו וגם הייעוץ המשפטי התריע. הדיון היום מגלם את זה שיש כאן סוגיה מאוד מאוד כבדה. איפה שר האוצר? למה הוא לא נמצא כאן כדי להגיד למה הוא נלחם על הטלת המס הזה, כדי להגיד מה הרציונל, מה מנחה אותו, מה השיקולים שלו? הוא לא מגיע לכאן כי אין לו תשובות. אני רוצה לומר מה השאלות שהייתי שואלת את שר האוצר לו הוא היה כאן. האם כשבאתם להטיל מס על הציבור, להטיל עוד מס על הציבור, שקלתם חלופות אחרות? כשאתם רוצים להביא בשנה הבאה מקור תקציבי של 400 מיליון שקלים, או כשיושב כאן הנציג ואומר שאין הרבה היגיון במס הזה ושצריכים כסף, איפה שר האוצר שיגיד אם הוא בדק חלופות, ומה היו החלופות? בפעם הרביעית מאז הקמת הממשלה הזאת יש חמישה מיליארד שקלים כספים קואליציוניים, שזה פי שבע מהכספים הקואליציוניים שהיו בממשלה הקודמת. אי אפשר היה להביא קצת כסף משם? אי אפשר היה לחסוך מסעיפי רזרבה של שמונה מיליארד שקלים? אי אפשר היה לקצץ במשרדים? דבר שני שהייתי שואלת את שר האוצר זה למה הוא מחיה מס שביטלו אותו רק בגלל שהוא היה בעייתי. אנחנו כבר בדיון הזה מתחילים לראות כמה הוא בעייתי. הוא בעייתי, כי המס המקורי הזה כשחוקקו אותו הפך להיות מחורר מרוב פטורים. התחילו לעשות פטור כזה, פטור כזה, וזה בדיוק, אדוני היושב ראש, מה שעולה בדיון הזה, בדיון הפתיחה. מה עם קרקע חקלאית? מה עם המגזר הדרוזי? מה עם הקבלנים? מה עם הקרקעות שבהן אין שום יכולת מבחינה חוקית לבנות? האם אפשר יהיה לאכוף את החוק הזה? מה הוא עושה מבחינת דיני הסביבה כשאנחנו מכריחים אנשים לבנות? האם אפשר יהיה לאכוף אותו בקלות? מה הוא עושה לכלל הרגיל שיש בדיני המיסוי בישראל, אם זה מיסי ירושה, מיסי עזבון וכו'? אני רואה שלא הציגו פה בצורה מעמיקה למה החוק הזה בוטל. למה הדבר הזה חוזר על השולחן כשהוא אפילו לא מממן את נושא הריווח? למה זה לא בהוראת שעה? אם אין כסף והמצב כל כך קשה, למה זה לא בהוראת שעה? אתם שמים פה חוק לא בשל, עם מלא סוגיות מאוד כבדות בנושא של צדק חלוקתי ושל שוויון וחלוקה בנטל. נקודה אחרונה נוגעת להשפעה של החוק הזה על יוקר המחייה. מה מספר לנו שר האוצר שנפקד מהדיון הזה? שהוא מטיל את המס הזה כדי לרווח את מס ההכנסה על הציבור במדינת ישראל. ריווח מס ההכנסה, שזה הדיון הבא, מדבר על 3,000 שקל ברוטו. מדרגת המס תרווח כך שמ-16,000 עד 22,400 שקלים ברוטו נקפוץ ל-19,000 שקל עד 25,000 שקל ברוטו. סך הכל הציבור ייהנה מהקמפיין הזה של סמוטריץ' בעוד 3,000 שקל ברוטו, ממדרגת מס יותר מרווחת. אותו ציבור שירווחו לו את ההכנסה ב-3,000 שקל, בעוד 10%, ישלם יותר על החשמל כי יהיו קרקעות שיהיו עליהן מס רכישה, יהיו קרקעות שיש בהן פרויקטים של חשמל סולארי שיחויבו במס הרכישה הזה. באופן אוטומטי זה יגולגל על תעריפי החשמל, כי זו עלות שהיא לא בשיקול דעתם של אותם יזמים. ישבו כאן קבלנים והסבירו שעל הקרקעות הם ישלמו עד סיום הבנייה אחוז וחצי מס רכוש. את זה הם ישלמו במשך עשור או שבע שנים עד שהם יגמרו לבנות את הבניינים האלה. אולי יקלו על אותם עובדים במדינת ישראל בצעד של ריווח המס, אבל אותם עובדים יקבלו דירות יותר יקרות. יכול להיות שלאותו ציבור של אנשים עובדים יש איזו קרקע שהם קיבלו וכופים עליהם למכור אותה לגורמים יותר חזקים. הכלכלן הראשי, אני רוצה שתגיד לי מה הציבור העובד ירוויח מהריווח הזה של מס ההכנסה וכמה הוא יחטוף בצד השני, אם מחשמל יותר יקר, מתשתיות יותר יקרות, מדיור יותר יקר, מזה שהוא ייאלץ למכור נכס שהוא קיבל לאנשים אחרים. אלו שאלות שהייתי שואלת את שר האוצר שכנראה לא סתם נמצא בכנסת, הוא בקמפיין בחירות. שום החלטה כלכלית שהוא עושה לא מעוגנת ולא מבוססת. אני רוצה הסבר עמוק ויסודי למה המס הזה בוטל. האם אני מבינה שזה בגלל שהוא הפך לכר נרחב לפטורים? אני מציעה, אדוני היושב ראש, להסיר את הדיון הזה, או לכל הפחות לפצל אותו מחוק ההסדרים. אני חושבת שמגיע לציבור משהו ברמה קצת יותר גבוהה מזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לפי דוח מבקר המדינה נכון לסוף שנת 2024, יש 18.5 מיליארד חוב של מס רכוש שלא נגבה. כדאי ללכת לשם. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> זה לא רק רכוש, יש עוד כל מיני. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> זה מסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה במיליארדים, נכון? << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> יש כמה מאות מיליוני שקלים שלא נגבו. הגבייה הזאת הייתה פחות יעילה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> אז תגבה את זה, מותר לך לגבות את זה. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אנחנו צריכים תכל'ס, בלי כחל וסרק. בנובמבר העליתי - במקרה עליתי על החוק הזה – את הנושא הזה בוועדת הכספים כאשר הרב גפני היה יושב ראש הוועדה. אז כבר אמרנו שאנחנו מתנגדים. זה חוק רע, חוק לא הגיוני, לא אחראי, לא שוויוני, גורם נזק אדיר לאזרחי מדינת ישראל שאנחנו מייצגים, ולכן כאיש קואליציה אני אתנגד בכל כוחי. ישנם בחדר הזה לפחות חמישה חברי קואליציה - רק הקואליציה יכולה להפיל את החוק הזה - באותה דעה. אנחנו מגבים אותך, חנוך, כדי לבטל את החוק הזה. אני בשנה שעברה הייתי שלוש פעמים בבתי המשפט נגד שומות שעשתה מנהלת המחוז של רשות המסים בחיפה. היא נתנה לתושבי דלית אל-כרמל הערכה של 900,000 שקל לדונם אדמה, זאת אחרי שהבאתי נתונים לשופטת על כך שמועצת חוף הכרמל משלמת 120,000 שקל לדונם גם בגבעת עדה, גם בבנימינה, גם בזיכרון וגם בכל מועצת זבולון. אתם ברשות המסים קובעים הכל. אתם גם השוטר, גם השופט וגם התליין. זה לא יהיה בבית ספרנו. אנחנו כאן הריבון, אדוני היושב ראש, אנחנו לא חותמת גומי של אף אחד. את החוק הזה צריך להפיל בכל מחיר. החוק הזה גורם נזק לקואליציה. אנחנו אלה שמייצגים את העם וכל יום רבים כדי לשרת את העם נאמנה מפני בעיות וצרות. אם יש שמונה מיליארד שקל בסעיף הרזרבה, תיקחו משם. אם אתם רוצים, אנחנו, אנשי הקואליציה, נשב אתכם ונמצא את הכסף, רק לא על חשבון האזרח הפשוט. בזמנו, כשכחלון היה שר האוצר, הוא אמר: "אנחנו לא מספסרים באדמות של המדינה". הדרוזים בחיים לא ספסרו באדמות. אנחנו קיבלנו את האדמות לפני 400 שנים בירושה. בדלית אל-כרמל, שזה היישוב שלי, 97% מהאדמות הן אדמות פרטיות. אתם לא נותנים לנו משכנתאות כמו ביוקנעם שזה 95% אדמות מדינה. מכיוון שאנחנו לא מקבלים משכנתאות אנחנו בונים לא כחוק ואין לנו חשמל. לקצינים בכירים שעושים מילואים בעזה אין חשמל. אתה עכשיו בא להטיל מס על האדמה הפרטית שלי? מה, אתה שותף שלי? אולי תיקח לי את המפתח ותגיד לי מתי אתה מרשה לי להיכנס הביתה. כל מיסי הרכוש לא יהיו על גבי הדרוזים. נכון שמנסים לעשות קמפיין פוליטי כי אנחנו בבחירות, אבל אנחנו לקחנו את הדרוזים בשם כולם. אין חוק סקטוריאלי, כולם יודעים את זה, אנחנו לא נאיביים ולא ציניים. אל תעשו מזה פוליטיקה. חלק מכם שיושב כאן עושה מזה פוליטיקה. גם כשעשינו את חוק החשמל עם כחלון כל מדינת ישראל זכתה בזה. אנחנו עדה קטנה, אין לנו הרבה כוח פוליטי, אין לנו הרבה כוח כלכלי, אנחנו עדיין רצים ונלחמים על השוויון שלנו. אנחנו מנסים לעשות את הלחץ הזה בשם כולם, שכולם ירוויחו. אם אנחנו באמת רוצים להיות הגונים, צריך להעלות את זה להצבעה ולהפיל את זה עכשיו. החוק הזה אסור שיהיה. שלא יהיו אי הבנות, אנחנו נצביע נגד עד שהחוק הזה ייפול. << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >> אני מציע להעלות את זה להצבעה עכשיו. שי, הדרוזים לא מוכרים את האדמה שלהם. אמרת שמי שאין לו כסף לשלם את המס צריך למכור את האדמה שלו, אבל אנחנו לא מוכרים את האדמות שלנו. אתם מטילים מס על מי שבונה ועל מי שלא בונה. איך זה? אתם הופכים אותנו לדמות עבריינית. אנחנו הדרוזים אנשים שומרי חוק. רוב הבנייה אצלנו היום היא לא חוקית, כי אין לנו תכנית מתאר בגלל האדמות הפרטיות. עכשיו על האדמות הפרטיות אתם רוצים להטיל מס? זה לא הגיוני. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> אם שר האוצר מאיים, אנחנו גם מאיימים. אנחנו אחראים פה על 662 מיליארד שקל. << דובר >> עפיף עבד (סיעת הליכוד): << דובר >> הסברנו ליושב ראש הקואליציה וללשכת ראש הממשלה למה החוק הזה פוגעני. על החוק הזה לא נצביע כאן ובמליאה. חנוך, דיברנו גם איתך על זה, אתה איתנו. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> אני פשוט לא מבין באיזה וקטורים משרד האוצר פועל. מה החוק הזה עושה? החוק הזה אומר: אני רוצה להטיל מס על מלאי של קרקע לבנייה. זה מס על מלאי של קרקעות שיש לקבלנים, שזה מה שיעלה את מחיר הדירות, וזה מס על אמצעי ייצור לחקלאות, שזה מה שיעלה את מחיר הירקות והפירות. המס הזה הוא מס לא אפקטיבי, עם כל הערכות שלכם, כי יהיה קשה לגבות אותו, יהיו הרבה מאוד ויכוחים. אנחנו רואים מההיסטוריה שיש לא מעט חובות אבודים של המס הזה. אתם אומרים שהמס הזה נולד כדי לרווח את מדרגות המס. לא מדובשך ולא מעוקצך. כמה זה הפטור ממע"מ על רכישות בחוץ לארץ של חבילות? 2.5 מיליארד שקל. אתם מוותרים בקלות על 2.5 מיליארד שקל? אם אתם אומרים שבשנה הראשונה אתם תגבו מהנושא הזה של הקרקעות 400 מיליון, בואו תדחו את זה בשנה, נקיים דיונים פה במשך שנה ואולי נגיע לאיזה שהוא משהו. אני אומר לכם, גם דיונים אני לא רוצה לקיים כי אני חושב שאסור שהמס הזה יעבור, אני חושב שהמס הזה הוא מס לא נכון, הוא יעלה את יוקר המחייה, לא יוריד את יוקר המחייה. אם אתם מדברים על להוריד את יוקר המחייה, קחו את הנושא הזה ממקום אחר. יש לא מעט כספים שיש בעיה בגבייה שלהם ולא עושים מאמצים לגבות אותם בצורה נכונה. יש למעלה מ-50,000 דירות של תושבי חוץ. הם לא יודעים לשלם את המס שהמדינה מבקשת רק כי אין פרוצדורה נכונה. אתם יודעים כמה זה במיליונים? זה קרוב לחצי מיליארד שקל שרוצים לשלם. מכיוון שאין שום דרך לשלם אז פשוט נמנעים מלשלם. אני מאוד מבקש, לא צריך להיות פופוליסטים, תיקחו את מה שאתם מציעים חזרה, תחשבו על דברים אחרים. אני לא אצביע בעד החוק הזה, שיהיה ברור, ולא משנה מה יוחלט. אני מוכן להיות שותף איתכם לגבי חוקים כאלה או אחרים, לגבי רעיונות. אני יודע שהמלחמה הזאת גובה לא מעט כסף ואנחנו צריכים את הכסף, זה בסדר, אבל לא ללכת למקומות שמהם אי אפשר לגבות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני נגד הרפורמה הזאת, אבל אם אתם אומרים שהיא תכניס כסף למדינה והיא אכן מהווה חלק מאיזון תקציבי, אין בעיה, תציגו את זה כמו שצריך, אל תתגלחו על אנשים פה, אל תרמסו אנשים בגלל איזו גחמה שהיא לא מבוססת. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אני מצטרף לדברי חבריי, החוק הזה הוא רע, לא טוב. אני מרגיש שיש פה שיטת הסלמי. כשהחוק הזה בוטל הטלתם במקומו את מס המכירה. מה שקורה כרגע זה שעברה תקופת זמן, אזרחי ישראל נרדמו ואפשר להביא את זה. << אורח >> שי אהרונוביץ: << אורח >> גם מס מכירה בוטל. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מזהים שיש פה איזו שהיא עבודה שנעשתה, אבל דה פקטו האזרח הקטן, הילדים שלנו והנכדים שלנו ישלמו מס רכישה בשווי עשרה אחוז. צריך להגיד את זה כהווייתו, שהאזרח הקטן יבין לקראת מה אנחנו הולכים. אם היום הוא משלם שמונה אחוז, הוא ישלם עשרה אחוז. פקידי האוצר, אני לא יודע אם אתם מאמינים בהצעת החוק הזאת או לא, אבל דבר אחד ברור, הוא לא יכול לבוא בחוק ההסדרים. זו הצעת חוק שחייבים לשבת עליה שבעה נקיים, לשמוע את כלל הגורמים, לראות את ההשלכות הרוחביות על האזרח הקטן, בפרט על מי שמגיע מהפריפריה שיש לו קושי כלכלי רב. בסוף האזרח הקטן והאזרח החלש הוא זה שישלם את המחיר הכבד. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> אנחנו בעדה הדרוזית מתנגדים בתוקף לחוק הזה. הסרטון שהיה הוא אותו סרטון כמו שהיה לנו בחוק החשמל שבסוף לא הייתה שום החרגה לשום דרוזי. גם בדבר הזה לא תהיה שום החרגה. אנחנו חושבים שהחוק הזה רע, שהחוק הזה יגדיל את הפער בין החלשים לבין החזקים, שהחוק הזה לא שוויוני. חנוך, יושב ראש הוועדה, קיבלנו הרבה הבטחות, אבל אף פעם לא מימשו את ההבטחות. זה הזמן לממש את ההבטחות. העדה הדרוזית עלתה היום הרבה פעמים על השולחן. העדה הדרוזית פצועה, כואבת, היא חבית של נפץ. לחייל הדרוזי אין היום איפה לבנות. קרקע במתאר שרוצים לבנות עליה היא קרקע פרטית, קרקע חקלאית. היום בעדה הדרוזית ערך הקרקע הוא כמו ערך הדת, לא יכולים לוותר על הקרקע. הקרקע בעדה הדרוזית מהווה תעודת ביטוח, תעודת ביטחון לשושלת, למשפחה ולכולם. שש שנים אני מרחיב מתאר בכסרא סמיע ויש בנייה בין הקו הכחול הישן לבין הקו הכחול החדש. מי שבנה בתוך הקו הזה משלם 300,000, 400,000 שקל קנס לפי חוק קמיניץ. אם הוא לא משלם את הקנס יש נגדו צו הריסה. מגרש שבשכונת חיילים משוחררים היה עולה 250,000 שקלים, היום רוצים עליו 650,000 שקל. מה אומרים לנו היום? שעל קרקע פרטית במתאר שלא בונים עליה יהיה מס של 1.5%. מה נשאר? אולי שהדרוזים בישראל יעברו לסוריה ותעשו מה שאתם רוצים. אין שוני בין חרדי, רוסי, ערבי ודרוזי, כולם שווים במדינה הזאת. היום אנחנו נמצאים במלחמה, כל האזרחים פצועים, עייפים ומותשים מהמלחמה. אנחנו היום לקראת בחירות. גם לקראת הבחירות אתם רוצים להגדיל את הפער? אני רוצה להגיד לקואליציה, באתם מהעם ולעם תחזרו. תחשבו על זה טוב מאוד. היום בכסרא לא יכולים לבנות על קרקע בתוך המתאר בגלל שהיא בסכסוך עם רמ"י. איך אתם פותרים את הבעיה? במקום הסקר והמידע שהבאתם בואו לשולחן הוועדה ותגידו כמה מימוש בנייה יש בקרקע פרטית במגזר. אני אומר לכם שמדובר ב-28%. מה קורה כאן? תתעוררו. << אורח >> שי חג'ג': << אורח >> אני 15 שנים בבניין הזה ומזמן לא נתקלתי בחוק כל כך הזוי כמו החוק הזה, חוק שיש בו כל כך הרבה חורים. אתם מציגים פה חוק שהוא הזוי, חוק שמטילים על אמצעי ייצור. אמרה פה הגברת מהאוצר שעל חברת חשמל לא מטילים מס בגלל שהיא מייצרת, אבל החקלאי שמייצר מזון טרי למדינת ישראל ישלם פעמיים מס, גם על הקרקע שהוא מעבד והיא בדמי חכירה, היא לא שלו בכלל, וגם - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחרי שהוא יסגור את הרפת בגלל רפורמת החלב וינסה לגדל משהו אחר, יבואו אליו עם המס. << אורח >> שי חג'ג': << אורח >> אני חושב שזו עזות מצח להציג חוק כזה בכנסת ישראל. אני חושב שיש פה חברי כנסת רציניים שאמרו את דעתם, גם קואליציה וגם אופוזיציה. למועצה אזורית או לרשות שמכינה תכנית מתאר ל-30 שנה קדימה אין עניין להקים עכשיו, גם על שטחים שהיא סימנה לבנייה, כי יש פה עניין של קהילתיות, יש עניין של בנייה בסדר מסוים. אתם באים עכשיו לרשויות ואומרים להן לשלם את המס מעכשיו. תגידו, השתגעתם? חבר'ה, אני מציע להסיר את החוק הזה. אני חושב שהכי טוב הוועדה תעשה אם היא תוכל לפצל אותו מחוק ההסדרים, ויש פה סמכות לעשות את זה, על מנת לדון בו כמו שצריך. אני חושב שכולנו יכולים להוכיח לאוצר שהחוק הזה צריך פשוט לרדת מהשולחן. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה הדעה של רכז הקואליציה בוועדת הכספים בנושא הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אמר שהוא מתנגד. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא מצביע נגד. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> האם יש אפשרות לקחת את החוק הזה ולפלח אותו לסגמנטים מסוימים שיוצאו או לא יוצאו, אם זה האדמות הדרוזיות? אפשר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> זה קצת מצחיק אותי, חברי הקואליציה, שאתם עושים סרטונים שבהם אתם אומרים שהעדה הדרוזית לא תיפגע. אנחנו פתאום רואים אתכם בוועדה, שזה אותי מאוד מרגש, ואני מאוד שמח שיש פה את אחדות הדעים הזאת. ראשי הרשויות, חלאס להיות פראיירים. אתם באים לפה פעם אחר פעם בתכנית החומש, בקרקעות, בבתים, במסים. כל פעם יש משהו אחר. האם אתם מעוניינים להמשיך להיות הפראיירים של המדינה הזאת? זו אופציה. אני מרגיש את עצמי קצת פראייר - - << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> מעולם לא היינו ולא נהיה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> היה טוב אם במקום לעשות את הסרטונים האלה ולהגיד שהעדה הדרוזית תיגרע מהחוק, הייתם עושים את זה בפיצול. למה אתם מביאים את זה לוועדת הכספים? ראינו בהסדרים שבסוף הצבעתם בעד. עכשיו נראה אתכם גם בוועדת הכספים. << דובר >> אכרם חסון (הימין הממלכתי): << דובר >> זה היה הסיכום. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> סיכמתם איתם? זה היה צריך להיות לפני שזה מגיע בכלל להסדרים. בשביל מה אנחנו צריכים לבזבז את הזמן? יש פה בקושי 30 ימי עבודה על התקציב. בשביל מה אנחנו צריכים לבזבז את הזמן על משהו שאתם מודיעים לכולנו שהוא לא יעבור? תודה רבה שאתם לא עושים פוליטיקה על הגב של האזרחים, אבל בסדר גמור. << אורח >> אמיר ח'ניפס: << אורח >> אני מוצא את עצמי נגרר אחרי השיח שהיה בקואליציה סביב כן דרוזים, לא דרוזים. איזה רעיון יש בזה שאתה מביא חוק בטענה שאתה דרך זה מתמרץ את הבנייה, כאשר על 90% מהאדמות - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין פה תמרוץ של בנייה. התפיסה פה היא פיסקלית, זה כסף. << אורח >> אמיר ח'ניפס: << אורח >> כולנו מבינים שהבנייה בחברה הדרוזית היא הדרגתית. אם יש איזו משפחה שרוצה לבנות לבן שלה, אתה עכשיו לוקח ממנה את הכסף הזה למסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מאוד מתנצל בפני כל מי שלא הספיק היום לדבר, אנחנו נשמע אותו בדיון הבא. אני מבקש שתשלחו לנו כמה שיותר מהר את בסיס הנתונים שלכם. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:00. << סיום >>