פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 908 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ח באדר התשפ"ו (17 במרץ 2026), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר אביחי אברהם בוארון ולדימיר בליאק משה גפני אלי דלל אכרם חסון יוסף טייב אורי מקלב משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר נאור שירי חברי הכנסת: משה אבוטבול מיקי לוי מוזמנים: תאיר ראבוחין – רפרנטית רווחה באגף תקציבים, משרד האוצר נילי בן טובים – מנהלת תחום בכירה תכנון מדיניות, רשות המסים רודין נפסון – עו"ד ברשות המסים עופר רז דרור – סמנכ"ל כלכלה, רשות המסים אלעד זכות – סמנכ"ל אסטרטגיה תכנון מדיניות ותקציבים, משרד העלייה והקליטה אבי נוימן – יו"ר ועדת מסים, לשכת רואי חשבון בישראל עדי גרינבאום – מנהלת אגף יחב"ל וממשל, לשכת רואי החשבון בישראל ברק קרוננפלד – יועץ לשר האוצר ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו-2026 (מ/1924) << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים, פרק ו' (עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה) מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו עוברים על הדברים שנשארו פתוחים בישיבה האחרונה. בסעיף 13, סעיף ההגדרות, הכנסנו הגדרה של "בעל מניות מהותי" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה. בסעיף (2), שמובא בתוך סעיף 13, בסעיף קטן (ב), ביקשה רשות המסים למחוק את הסיפה "אלא אם כן ביקש העולה או התושב החוזר הוותיק אחרת". בסעיף קטן (ג) הכנסנו "עולה או תושב חוזר ותיק כאמור בסעיף קטן (א)", וגם זה כדי להימנע מהחששות שהיו לרשות המסים בעניין. בסעיף קטן (ה), ההפניה היא לכך שלא יחולו הוראות סעיף 14(ב)(1) לפקודה. בסעיף (3), שמובא בתוך סעיף 13, בסעיף קטן (א) הכנסנו התייחסות לכך שמדובר בעולה או תושב חוזר ותיק כאמור בסעיף (2)(א), בהתאמה לתיקון שהקראתי קודם לכן. ב-(3)(ב) הוספנו כך שהוראות סעיף קטן (א) לא יחולו: (1) אם הכנסתו מעסק של חבר בני אדם תושב החוץ הופקה בישראל בשל יגיעתו האישית של עולה או תושב חוזר ותיק שהוא בעל מניות מהותי בחבר בני אדם תושב החוץ; (2) לגבי חבר בני אדם תושב חוץ שהוא תאגיד שקוף - לגבי חלק ההכנסה המיוחס לבעל זכויות בתאגיד שהוא תושב ישראל. הורדנו את סעיף קטן (ג) כי הוא משולב בסעיף קטן (ב)(2). התיקון הבא הוא סייג לתחולה. אתה רוצה להשאיר או להוריד? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה ירד בטעות. אנחנו נתעקש על זה שמי שיגיע לפה ויעזוב תוך שנתיים, יצטרך להחזיר את הכסף. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> התוספת מדברת על סייג לתחולה. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הוא מחזיר רק שנתיים ראשונות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם הוא עוזב אחרי שנתיים זה לא רלוונטי. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אם הוא עוזב אחרי שלוש שנים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא רלוונטי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כתוב "אחת משנות המס 2027 עד 2029". את הסעיף שנמצא בנוסח כמחוק נחזיר חזרה, כך שיהיה כתוב: הוראות חוק זה לא יחולו מיום תחילתן על יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל במהלך אחת משנות המס 2027 עד 2029 ושהה בישראל פחות מ-75 ימים באחת מאותן השנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה על כל השנים. ממתי זה חל? מ-2026? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כרגע כתוב משנת המס 2026. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היה תושב ישראל ב-2026 ו-2027 וחזר להיות תושב ישראל החל משנת 2028. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> החוק חל רק על מי שעולה עד סוף שנה זו, נכון? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בהגדרה הוא צריך להישאר עד סוף 2028. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא, עד סוף 2027. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> כי זה שנה אחורה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שנתיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההטבה היא לשנה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> עד ינואר 2028. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בשנה הראשונה 600, בשנה השנייה מיליון. אם הוא ניצל ועזב - איבד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך הוא יחזיר את הכסף? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא משנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו שאלה אחרת. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בפעם הבאה שהוא יבוא הוא יחזיר. << דובר >> מיקי לוי (יש עתיד): << דובר >> אם יעצרו אותו הוא יחזיר, אחרת הוא לא יחזיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך זה מנוסח כרגע? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כרגע מנוסח "הוראות חוק זה לא יחולו מיום תחילתן על יחיד אשר חדל להיות תושב ישראל במהלך אחת משנות המס 2027 עד 2029 ושהה בישראל פחות מ-75 ימים באחת מאותן השנים". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה נראה בסדר, לא? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא, זה צריך להיות 2028. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוק עד 2029? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> עד 2030. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה אם הוא עלה ב-2028? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אם הוא עלה ב-2028 החוק לא חלק עליו. זה רק אם הוא עלה ב-2026. הוא צריך להישאר 24 חודש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עד 2028 אתה אומר? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במהלך אחת משנות המס 2028, 2029. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> השנה לא רלוונטית. 24 חודש מיום הגעתו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> במהלך שנות המס 2028,2029? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> אתה צריך ללכת על 24 חודש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> 24 חודש ממתי? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מהיום שהוא מתחיל לקבל את ההטבה. אם הוא הגיע בדצמבר 2026 ורק בינואר מעסיקים אותו, הוא מתחיל לקבל את ההטבה רק בינואר 2027. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא מתחיל לקבל את ההטבה, אם אני זוכר נכון, בינואר 2028 על 2027. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> לא. אם הוא הגיע בדצמבר 2026 ומתחיל לעבוד בינואר 2027 - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, בוא נשאיר את זה ככה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אם הוא הגיע בדצמבר 2026, מה אתה רוצה שהוא יעשה? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> יש לו בכל מקרה דלתא של שנה כדי להוכיח שהוא כאן. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> לאן אתם מנסים להגיע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו לא רוצים שבן אדם יגיע לפה למשך שנתיים וייסע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אנחנו לא רוצים שמי שבא לשנתיים, ניצל את המקסימום של ההטבה, שזה 600 ומיליון שקל, יעזוב בתחילת השנה השלישית. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> ואם הוא היה פה שלוש שנים, הוא לא צריך להחזיר? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> הוא כבר השתקע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בשנה השלישית ההטבה הולכת ופוחתת, נכון? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> כן. אתם צריכים להוריד את 2029 מהנוסח. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא, 2027 צריך להפוך ל-2028. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> 2026,2027,2028, שלוש שנים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא. אני מתכוון לאותו אחד שחדל להיות תושב ישראל בשנת 2028. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> נכון, זה מה שצריך להגיד. אין משמעות ל-2027. << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> אז שנות המס 2027,2028. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה 2027? ב-2026 וב-2027 הוא היה תושב ישראל, ב-2028 הוא חדל להיות תושב ישראל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה משנה אם הוא חדל ב-2027 או ב-2028? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי ב-2027 יש הטבה של מיליון שקל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא לפי קלנדרי, זה לפי השנה הראשונה שהוא מגיע. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לפי שנת מס, לא לפי שנת עלייה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם הוא עולה בחודש יולי, הוא מקבל את ההטבה אחד חלקי החודשים שהוא היה פה? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז שווה להם לעלות בינואר. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אבל החוק חל רק על מי שעלה ב-2026. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה פוגע בהם, כי אנחנו עוד מעט באפריל. הם מפסידים מזה, כי אנחנו כבר באמצע שנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> איך אתם רוצים לנסח את זה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חדל להיות תושב ישראל במהלך אחת משנות המס 2028 עד 2029 ושהה בישראל פחות מ-75 ימים באחת מאותן השנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוק חל רק על מי שעלה ב-2026? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז מה שרלוונטי זה 2028 בלבד. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> לא, 2027 ו-2028. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אנחנו לוקחים את אותו אחד שלא מתכוון להשתקע, אנחנו מעודדים אותו להישאר עוד שנה, לנצל את המיליון שקל ואז לברוח. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אתה אומר ש-24 חודשים זה בסדר מבחינתך. 2027 ו-2028 תמיד יהיו שנים מלאות. השאלה אם אנחנו רוצים לשלול את ההטבה למי שעזב ב-2030. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם מדובר על 2030, מבחינתי הוא השתקע. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> 2027 ו-2028 זה 24 חודשים מלאים, לכן מי שעוזב ב-2030 לא צריך להיות פה. כל הוויכוח כרגע זה האם זה 2027-2029 או 2028,2029. לדעתי 2028,2029 יותר נכון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך לשים לב שזה נוסח כך שהוראות החוק לא יחולו מיום תחילתן, מה שאומר שהוא יצטרך להחזיר אחורה את הכסף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא יחזיר את הכסף רטרואקטיבית, זו הכוונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה יהיה 2028,2029. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ולא יחולו מיום התחילה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא מרגע שהוא עוזב קדימה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, רטרואקטיבי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יכול להיות שנצטרך לשנות את המיקום של הסעיף הזה כך שיהיה ברור מה המשמעות של התחילה. סעיף שמירת הדינים: בלי לגרוע מהוראות סעיף 2(ה) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מההוראות לפי סעיפים 14 ו-97 לפקודה. שני הדברים הנוספים שנשארו זה שאלת הקרוב ושאלת התחולה. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> לגבי הסעיף של ההכנסות מקרוב, ההמלצה המקצועית שהוצעה לוועדה היא 140,000 שקלים בשנה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה מנוגד לעמדה הראשונית שהבאתם, של 240,000 שקלים שביקשתם לקבוע בהתאם להטבות המס ביישובים. הוועדה סברה שלא נכון לקבוע בהתאם להטבות המס ליישובים, שאולי נכון להעלות את הסכום. << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> העמדה הראשונית הייתה לא להכניס את הסעיף הזה בכלל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עכשיו אתם מבקשים לחזור בכם מהסעיף שהבאתם, ניסחתם? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> אנחנו מבקשים להיות יותר קרובים לעמדה המקורית של רשות המסים, של לאפשר את זה באנשים שמרוויחים שכר שהוא לא מאוד גבוה, שכר סביר, וזה מכסה את רוב העולים ברף השכר הנורמטיבי. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> הצענו הצעה שהייתה לה עלות תקציבית גדולה מידי, אנחנו מתנצלים בפני הוועדה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נתקן את סעיף 2(ב) ונגיד על אף האמור בסעיף קטן (א) לעניין הכנסה מזכה של עולה ושל תושב חוזר ותיק שהתקבלה מקרוב, במקום "פסקאות (1) עד (3) שבסעיף קטן (א) יקראו כך: בשנת המס 2026 עד 2029 – עד תקרת הכנסה של 140,000 שקלים חדשים לכל שנה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> למה נבחר הסכום הזה? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> הבקשה של חברי הכנסת הייתה לאפשר לאנשים שעולים לפה ומשתכרים באזורי השכר הממוצע או קצת יותר. מדובר עדיין באיזו שהיא עלות תקציבית אבל עלות יחסית זעירה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה? << אורח >> תאיר ראבוחין: << אורח >> באזור השניים, שלושה מיליון שקל בשנה. ככל שעולים לסכומים יותר משמעותיים, כך ההטבה עולה בצורה לא לינארית ונהיית לה עלות מאוד מאוד משמעותית. מאחר וזה נותן מענה לרוב רובם של העולים שמשתכרים בשכר הסביר, מעמד הביניים, חשבנו שזו הצעה טובה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה לגבי שאלת התחולה? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> ההסכמה היא שעולי נובמבר, דצמבר 2025 ייכנסו לתחולה של החוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך אתם רוצים לעשות את זה? << אורח >> נילי בן טובים: << אורח >> מבחינת נוסח? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> הצענו נוסח של יחיד מוטב. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו לא חוזרים לנוסח של יחיד מוטב. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> איך את רוצה לעשות את זה? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המשמעות של יחיד מוטב זה לשנות את כל התיקון. << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> עשינו את זה כדי להכניס את התחולה שביקשת. << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> מה הבעיה לרשום שהתחולה תהיה מ-1 בנובמבר 2025? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> זה רק בתקנה 2(א). את סעיף 2(א) צריך לתקן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה יחול החל מ-1 בנובמבר או 5 בנובמבר? << אורח >> רודין נפסון: << אורח >> 5 בנובמבר, מההכרזה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> איזה סעיף מתקנים? << דובר >> יוסף טייב (ש"ס): << דובר >> בהגדרת "קרוב" כתבנו "כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, למעט חברה שבבעלותו המלאה של העולה". אם יעלו שני אחים ביחד ויקימו פה חברה, אז או שהם לא יהיו זכאים להטבה או שנחייב אותם ללכת ולפתוח שתי חברות, חברה לכל אחד. אפשר להגיד שאם יש חברה עם שני אנשים שזכאים להטבה, ההטבה תחול אפילו אם יש לכל אחד רק 50% מאותה חברה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> הבעיה היא כשמדובר בבעל ואישה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעל ואישה גם ככה שקופים לצורכי מס, לא? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> הם לא יכולים לקבל פעמיים את ההטבה אם הם באותה חברה. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אני חושב שזה תיקון חשוב. למה בעל ואישה שהיה להם עסק של עריכת דין בחו"ל ועלו לארץ לא יקבלו את ההטבה כל אחד בנפרד? הפרנואידיות פה שולטת. אם מדובר בשלושה אחים, כמו שחבר הכנסת טייב ציין, שעלו לארץ והקימו חברה אחת משותפת, לכאורה הם לא זכאים לפי ההגדרה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם רוצים להכניס דברים נוספים, אפשר להכניס אותם דרך הסתייגויות. בואו נתחיל בהסתייגויות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> שרשות המסים תתחייב לפרוטוקול שהיא תיתן לזה מענה. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אפשר להתמודד עם זה במסגרת החוק הקיים. במידה ועולים שניים או שלושה אחים שהם עורכי דין, הם יקימו חברות נפרדות ויתנו שירותים במשותף. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רצו למנוע את החברות הנפרדות. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אני חושב שזה עדיין מאפשר להם את הפטור, שזה מעיד על זה שהם נותנים שירותים בעצמם. את המצב של בעל ואישה זה ימנע, זה יקשה על האישה לקיים חברה לעצמה כשהיא לא עורכת דין. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בעל ואישה גם יכולים להקים חברה נפרדת. מה הם שונים מאחים? << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אם האישה היא לא עורכת דין, זה יקשה על החברה שלה לתת - - << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> האישה היא כן עורכת דין. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אז זה יתאפשר. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> אז בוא נשנה את הסעיף. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> יש פה שתי אוכלוסיות. אוכלוסייה אחת זו אוכלוסייה שאנחנו רוצים לעזור לה, אוכלוסייה שנייה היא אוכלוסייה שהיינו רוצים למנוע ממנה את תכנון המס. אני חושב שהמצב הקיים מאפשר תכנון מס פשוט. << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> גם הורדתם את התקרה לכמעט כלום וגם אתם לא מסכימים לתקן את הדבר המסכן הזה בהגדרת "קרוב" שהוא לא תכנון מס. תצאו מהראש של תכנוני מס. << אורח >> עופר רז דרור: << אורח >> אבל זה עולם שאנחנו חיים בו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תציגו את הנוסח של הסעיף כהסתייגות ונגמור את האירוע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> צריך להכניס לפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש נוסח? << אורח >> אבי נוימן: << אורח >> העברתי לרשות המסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו עוברים להסתייגויות של המחנה הממלכתי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 12 המוצע, במקום "חוק עידוד עלייה וחזרה אליה" יבוא "חוק עידוד עלייה ועידוד השבים אליה". << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה חוק חשוב, כי מאז שבעה באוקטובר אנחנו חווים אנטישמיות מאוד מאוד גדולה שמתפשטת ברחבי העולם. גם מדינות שחשבנו שהן בטוחות ליהודים ברחבי התפוצות הפכו למסוכנות, לעוינות, אנחנו רואים פיגועים. רק אתמול פורסם הדוח של הליגה למניעת השמצה שמפרסם נתונים של זינוק מטורף בפגיעה בבתי כנסת ברחבי העולם - זה הקשר הבל ינותק בין ישראל לבין יהדות העולם. לצד הקושי הגדול שגם ישראל וגם כל יהדות התפוצות עוברת, יש פה הזדמנות, כאשר החוק הזה של הממשלה מנסה לרתום את ההזדמנות הזאת לתנופה ולצמיחה למדינת ישראל כי הוא אומר שעולים חדשים ותושבים ותיקים שיעלו או יחזרו למדינה עד סוף שנה קלנדרית זו יזכו לכל מיני הטבות שבאות להקל עליהם, שבאות למשוך אותם למדינה למרות הקושי הגדול שיש בלשנות את מרכז החיים ולעלות לישראל. יש לי כמה הסתייגויות מהחוק עצמו, אבל אני אדבר עליהן אחרי שתספור לי את הזמן בחלק הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור, אנחנו בארבע הסתייגויות. מי בעד ההסתייגות, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בסעיף 1 המוצע, בהגדרה "הכנסה מזכה", במקום "יגיעה אישית" יבוא "של יחיד בלבד". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יבוא "שאינה הכנסת עבודה". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יבוא "שאינה הכנסת שכירות". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יבוא "שאינה הכנסת דיבידנד". << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שפספסנו בחוק הזה, קודם כל העובדה שאנחנו עוד דקה במחצית שנת 2026 ובימים של מלחמה, מה שמרתיע לעשות מהלכים כאלה אפילו ברמת הטיסות, ברמת ההתארגנות, כשהחוק עדיין אומר שזה יחול רק על מי שיעלה עד סוף שנה זו. אני חושבת שיש כאן חוסר ניצול של ההזדמנות כי הרגע הבהרתם לי שהפטור ממס שאותו תושב חוזר או עולה חדש נהנים ממנו הוא קלנדרי, שאם הוא עולה באמצע שנה או בסופה הוא מקבל רק אחד חלקי אותה שנה. אנחנו עוד דקה באפריל 2026, מה שאומר שאדם שיעלה על מטוס בעוד חודש יקבל רק חצי מההטבה, בטח עם האתגרים של "שאגת הארי". דבר שני, וזה דבר שדיברתי עליו כמה פעמים - אדוני היושב ראש, אמרת שהוא חורג מהחוק הזה – זה שהחוק מוגבל לעולים חדשים שמעולם לא חיו בישראל, או לאנשים שלא נמצאים בישראל מזה 10 שנים - מגבלה שיש בה הרבה מאוד עיוותים. אנחנו יודעים על הרבה אנשי הייטק, רופאים, אנשים אחרים שעזבו את ישראל ולא חזרו, כאשר המגבלה הזאת של 10 שנים גורמת להם להישאר בגלל ההטבות שהם יקבלו רק אם תעבורנה ותחלופנה 10 שנים. 10 שנים, שזה עשור, מקשה על אנשים לחזור, מה שנקרא עד שהילד יסיים את הקולג'. דבר נוסף זה נושא בריחת המוחות שאי אפשר להתעלם ממנו יותר. בשלוש השנים האחרונות אנחנו רואים נתונים מאוד מאוד מדאיגים של בריחת מוחות בשיעורים שלא ראינו מאז שנות ה-80. אנחנו רואים מאזן שלילי של רופאים שעוזבים את ישראל, מאזן שלילי של מדענים, של בוגרי מדעי המחשב. אני רוצה לצטט מפוסט שהעלה פרופסור איתי אטר מאוניברסיטת תל אביב על נתוני הגירת רופאים מאז שנת 2023. 949 רופאים עזבו את ישראל ב-2023 וב-2024, כאשר הזינוק הוא בעיקר בקרב רופאים טובים ומנוסים. שני שליש מהם למדו במוסד ישראלי, 50 מהרופאים הם מעל גיל 40, והמגמה הזאת הולכת וגוברת. אנחנו רואים את זה גם אצל הרבה מאוד מדענים, אצל הייטקיסטים. אנחנו מדברים על אנשים מאזורי המרכז, הרבה מהם הם אנשים צעירים. כל אחד כזה הולך עם הילדים שלו, עם מחלקה בבית חולים שנסגרת, עם מעבדה שנסגרת. גם לא צריך לספר כמה ישראל נאבקת במחסור של רופאים, שכל המדינה עסוקה בהקמת פקולטות לרפואה. צריך היה לראות בתקציב הזה פרק שעוסק בבריחת מוחות, אפילו פרק נפרד, ובקטע הזה אני מרגישה שפספסנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה שבע הסתייגויות. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יבוא "מיגיעה אישית שאינה הכנסת רווח הון". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "לפי סעיף 2(א)(2) לפקודה" יבוא "לפי סעיף 2 לפקודה". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרה "הכנסה מזכה", המילים "שאיננה הכנסה אחרת" יימחקו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרה "הכנסה מזכה", המילים "ואינה הכנסה מיוחסת" יימחקו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרה "עולה", אחרי "חוק השבות" יבוא "ובלבד שיעביר את מרכז חייו לישראל". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרה "קרוב", במקום "למעט חברה שבבעלותו המלאה" יבוא "למעט תאגיד בשליטתו". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרה "תאגיד שקוף", המילים "מהותי בו" יימחקו ובמקומן יבוא "המחזיק ב-10% לפחות מהזכויות בתאגיד". << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> עשיתי עבודה שבדקה איך בעולם מתייחסים לנושא של בריחת המוחות, ומצאתי דברים מאוד מעניינים. בגלל כל המהפכה של הבינה המלאכותית שדורשת הרבה מאוד טאלנטים ודורשת תשתיות של מחקר, מדע ופיתוח, ובגלל מחסור גדול ברופאים, מדינות עשו תכניות אסטרטגיות של משיכת מוחות אליהן. אוסטרליה שיווקה את עצמה כגוף שעושה לעצמו איזון בין work ל-life balance, סין משקיעה באסטרטגיה לאומית אגרסיבית להשבת כישרונות באמצעות מענקים, תכנית חזרה גמישה, תחרות בין ערים, מה שנקרא Thousand Island Program, איחוד האמירויות משקיעה בוויזות זהב, פטור ממס הכנסה וכו', הודו משקיעה הרבה מאוד בלהביא אנשים אליה, סינגפור ממש מינתה שר מיוחד לכוח אדם והשבת מומחים. סין מצליחה בצורה בלתי רגילה, היא מחזירה אליה הרבה מאוד מדענים שקיבלו ידע גדול מאוד בארצות הברית, וקנדה עושה ויזות אקספרס להם ולמשפחות שלהם. רציתי להראות שהדבר הזה הוא לא איזו שהיא אשליה. המשמעות הכלכלית שהוצגה בפנינו כאן, בוועדת הכספים, על ידי הכלכלנית ברשות המסים, היא אובדן במס הכנסה של מעל לחצי מיליארד שקל בכל שנה מבריחת המוחות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה חמש הסתייגויות. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרת "תושב חוזר ותיק", במקום "כהגדרתו בסעיף 14(א)" יבוא "מי שהיה תושב חוץ חמש שנים רצופות לפחות". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהגדרת "תושב חוזר ותיק" יימחקו המילים "ובלבד שבידו תעודת תושב חוזר". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "2026" יבוא "2023". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "2026" יבוא "2024". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "600,000" יבוא "500,000". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "140,000" יבוא "165,000". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "שנת המס 2026" יבוא "בשנות המס 2027,2028". << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הסיבה שכל החבר'ה האלה עוזבים? כי אין תכנית ואין שר או צ'מפיון אחד בממשלה שמטפל בבעיה הזאת. יש לנו פיזור במשרד הפנים, העלייה, החדשנות, האוצר, רשות החדשנות, הביטוח הלאומי, רשות מסים, האקדמיה, רשות אוכלוסין, מטה AI, ות"ת, מל"ג. אין גוף אחד שאומר "אני רוצה להחזיר לפה 500 מדענים, 400 רופאים". אין גוף אחד כמו בסינגפור שיש שר לעניין כוח אדם. צר לי להגיד, אבל הרפורמה המשפטית, חוסר הוודאות בפן הכלכלי וסדרי העדיפויות של הממשלה מפריעים לאנשים מאוד ידענים, עם הרבה מאוד אלטרנטיבות, מאוד מחוזרים. הכיוון שישראל לוקחת אליו מאוד מפריע להם. אני חושבת שהרפורמה המשפטית היא אחד הטריגרים המאוד גדולים לעזיבה הזאת, ועובדה שאנחנו רואים את ההתחלה של העזיבה בתקופת הרפורמה המשפטית, עוד לפני השבעה באוקטובר. שמענו מהרבה מדענים שהם מאוד מוטרדים מהפוליטיזציה של המל"ג, ממינויים פוליטיים באקדמיה. אני לא שולטת בדבר הזה, אבל מישהו הפנה אותי להצעת החוק של בוארון על פוליטיזציה של המל"ג. צריך להגיד את האמת, להיות מדען היום בישראל קשה, יש חרם אקדמי, יש פגיעה באקוסיסטם המחקרי, מדענים ישראלים מקבלים פחות זכיות בהורייזן, פחות מוזמנים לכנסים בעולם, פחות מוצאים שותפים לכתוב מחקרים. אני בכלל חושבת שחלק מהתכנית שהמדינה תצטרך לעשות זה קצת פחות דגש על אירופה, יותר מול ארצות הברית, כדי להיכנס חזק לשיתוף פעולה מחקרי עם ארצות הברית, בסוף היא בת הברית שלנו, אנחנו רואים את זה בכל ההיבטים. הגיע הזמן לקחת צעד בפן הטכנולוגי והמדעי. מה שעוד מטריד אותם זה יוקר המחייה ובעיית השוויון בנטל לטווח ארוך. כשאני מדברת על בריחת מוחות, האנשים המאוד מאוד משכילים רואים לאן הכלכלה הולכת, רואים שבעוד כמה עשורים חצי מהאוכלוסייה לא תעבוד וצריך יהיה לממן אותה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שש הסתייגויות. מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "בשנת המס 2026" יבוא "בשנת המס 2027". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "בשנת המס 2026" יבוא "בשנות המס 2026,2028". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> במקום "יהיו פטורים ממס על הכנסתם המזכה" יבוא "יהיו פטורים ממס על 50% מהכנסתם". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המילים "אלא אם כן ביקשו אחרת" יימחקו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי "יהיו פטורים ממס" יבוא "מדמי ביטוח לאומי". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המילים "שהופקה או נצרכה בישראל" יימחקו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המילים "לעניין הכנסות, כולן או חלקן" יימחקו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המילים "באופן יחסי לתקופת תושבותם בישראל" יימחקו ובמקומם יבוא "באופן מלא". << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בדקתי מה התכניות שקיימות היום בממשלה בישראל כדי להחזיר את האנשים האלה וראיתי שיש את משרד העלייה שמנסה לשלב עולים במחקר ובתעשייה, שמכירים בתארים אקדמיים מסוימים עם מענקים לחוקרים ישראלים, שמנסים להביא פוסט-דוקטורנטים. אנחנו רואים שיש מגמת ירידה במספר המדענים העולים שקיבלו סיוע בכלל התכניות - אלה מספרים מאוד מדאיגים, מאוד מאוד נמוכים. חשבתי מה הייתי עושה אם הייתי בממשלה, לא רק לבוא כל הזמן בביקורת, חשבתי מה היינו עושים דווקא בתקופה כזו. חשבתי שצריך למנות פרויקטור ייעודי, בין אם במשרד ראש הממשלה, בין אם בתוך משרד אחר, שהמטרה שלו מבחינת יעדים כתובים היא להחליט כמה רופאים הוא מחזיר, כמה מדענים הוא מחזיר. צריך לבדוק מה הם המקצועות הנדרשים החסרים כדי שישראל תישאר ברמה עליונה טכנולוגית. אם פעם היינו אומרים מתכנתים, היום עם ה-AI אנחנו לא בטוחים. צריך לעשות מיפוי מחדש של המקצועות הנדרשים של המדינה – גם אוסטרליה עושה את זה – ולדרג את תכנית ההטבות כדי שישראל תזנק קדימה. אני חשבתי שצריך לעשות את זה מהשוק הפרטי, אם מההייטק, מהרפואה ומהמדע, ואז שאותו פרויקטור יוציא את זה לדרך. אנחנו צריכים לתת יותר סמכויות לעיריות שיודעות לעבוד ורוצות לקדם את הערים שלהן. תראו מה נעשה בבאר שבע, תראו מה נעשה בערים כמו ירושלים שיש בהן אקוסיסטם שיכול להתאים למחקר, בתי חולים, אוניברסיטאות. צריך שרשויות מקומיות יתחרו ביניהן על חבילה של הטבות ממשלתיות, שהן אלו שיזמינו אליהן מוחות. צריך לטפל בסוגיית הביטוח הלאומי. להרבה מאוד מהישראלים שעזבו יש איזו שהיא בעיה עם המנגנון של ביטוח לאומי כשהם חוזרים לארץ. חשבתי שצריך לעשות הטבות מס ארוכות טווח, מדורגות, כך שמי שחוזר ראשון יקבל יותר לפי טיב המקצועות שצריך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> המילים "ותושב חוזר ותיק" יימחקו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אחרי "חבר בני אדם" יבוא "כהגדרתו בחוק החברות". << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חבר בני אדם פיננסי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> חבר בני אדם ציבורי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם שר האוצר יודיע כי ייקח אחריות על המחדלים שבוצעו בזמן כהונתו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם שר האוצר לא ידרוש מינוי נציב יוקר מחייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם שר האוצר לא יציג בפני ועדת הכספים תכנית בתחום הדיור ובה יעד הגעה לגמר הבנייה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם שר האוצר לא יגבש תכנית לעידוד כניסה של יבואנים חדשים לתעשיית המזון או התמרוקים בישראל. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני מאוד אוהב את ההסתייגויות האלו שמייחסות לשר האוצר איזה שהוא קשר עם המציאות במדינת ישראל – ייבוא, לעודד עסקים מקומיים, חס וחלילה לדבר על יוקר מחייה. אתה יודע, אלה שלושת הנושאים שהיו דגל בשבילו, רק שלא נעשה כלום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם שר האוצר לא יקבע תמריצים לפיתוח התחדשות עירונית בהיקף של מעל 50%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם שר האוצר לא יציג בפני ועדת הכספים תכנית לאומית לרכישת דירות לזוגות צעירים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לרבות תיקון ממוקד בעושק הריבית על פיקדונות של הבנקים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שר האוצר לא יקדם תכנית להוזלת מוצרי החלב ושמירה על הרפתות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה ההסתייגות לא התקבלה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יימחקו המילים "הכנסתו מעסק". << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בוא נעשה קצת סדר בין מה ששר האוצר הכריז לבין איפה שאנחנו בפועל, ולא בפעם הראשונה. הוא פתח את דיוני התקציב לשנת 2026 עם הכרזה על יעד גירעון של 3.9%, וגם הודיע את זה בכל כלי התקשורת כמו שהוא אוהב לעשות. שאלנו בדיון הראשון שהיה כאן, ואני חושבת שאתה אדוני היושב ראש גם הצטרפת לשאלה, איך יכול להיות שכשאנחנו יודעים שהולכת להתחיל הסלמה הנתון הזה לא מעודכן. רק בדיון הקודם נאמר לנו שאנחנו מעמיקים את הגירעון ל-5.1%, שזה לא לפי הצהרת שר האוצר, ואל תגידו לי שזו המלחמה, שזו ההסלמה. שר האוצר הציג לנו 3.9% גירעון, 5.2% צמיחה במשק, וכסף פוליטי של חמישה מיליארד שקלים. כששאלנו את הממונה על התקציבים איך אנחנו דנים בכל הכסף הזה, מה הוא ואגף התקציבים אמרו לנו? "אל תדאגו, אנחנו פועלים שנישאר ביעד גירעון של 3.9%, תתייחסו אל זה כאל דלתא, ואנחנו נציג לשר האוצר המקצועי שלנו צעדי התכנסות, נציע לקצץ בכספים קואליציוניים, נציע לקצץ במשרדי ממשלה, נציע לקצץ בכל מה שלא קשור למלחמה כדי לא להעמיק את החובות ואת ריבית העושק". התקציב שהוגש לנו, למרות שתקציב הביטחון היה יותר גדול, כלל הערכה של בט"ש מוגבר. שוב אותה הזיה שחוזרת על עצמה בארבעת התקציבים הקודמים – האוצר מגיש תקציבים בתרחישי ייחוס שאין מלחמה או אין הסלמה. בט"ש מוגבר זה שגרה פלוס. עוד דבר שהציגו לנו היה מס הרכוש, גולת הכותרת של שר האוצר שישב פה ואמר שזה מס עושר ושהוא לא יוותר. עוד רפורמת דגל שהייתה לשר האוצר שלנו הייתה רפורמת החלב, שהוא אמר שאם אין רפורמה בחלב אז גם לא יהיה תקציב. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא יהיה כאן זול יותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא אמר שלא יהיה תקציב. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> הוא גם אמר "לא פתחסטן ולא חמאסטן", ואנחנו רואים מה קורה בפתחסטן וחמאסטן. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא אמר שהסיוע ההומניטרי שובר שוויון. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> "תזכרו את היום ההיסטורי הזה", הוא אמר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זרקנו שני מיליארד שקל על השטות הזאת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מבחינת הכלכלה והמשקיעים צריך אמינות בניהול תקציב של ממשלה. רמת האמינות פה היא אפס. אנחנו מדברים על גירעון של 5.1%, זו לא גזירת גורל. ישב פה יואב מאגף תקציבים, וראית איך הוא נראה מובס, תשוש וטרוט, שאמר לי, "אורית, טעינו, חשבנו שנבוא במלחמה ונגיש את התקציב". ככה קורה תמיד – יושבת ממשלה, עושה תקציב חירום למלחמה, עובדים, מסיטים, מקצצים, מהדקים את החגורה. הוא אמר, "טעינו, לא קיצצו בשקל, והנה אני פה מעמיק את הגירעון". כששאלתי מה עם היחס חוב-תוצר, הוא אמר, "טעיתי גם בזה, אמרתי לך בדיון הקודם שלא נגיע ליחס חוב-תוצר 70%, אנחנו מתקרבים לשם וזה רף לא טוב בכלל". מה לגבי כספים קואליציוניים? לא קיצצו שקל. לא יכלו להגיד "אנחנו מקצצים 500 מיליון שקל"? הרי זה בדקה. יש 721 מיליון שקל בצד ליעדים שעוד לא החליטו מה הם. כמובן שבנושא המלחמה העלויות עלו בעוד 40 מיליארד שקל, מס רכוש עבר מהעולם כפי שהוא בא לעולם, והרפורמה בחלב שהשר התחייב שאין תקציב בלעדיה הלכה. היום בבוקר גם גילינו שיש עוד 5.8 מיליארד שקל, לא רק שישה מיליארד שקל קואליציוני, וגם הקואליציוני הוא לא מה שמספרים לנו כי הצהירו בפנינו שמאות מיליונים שהיו בקואליציוני נכנסו לבסיס התקציב. אני חושבת שזה הזמן גם לדבר על פיצוי לעסקים שלא קיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עברו שמונה דקות, שזה 16 הסתייגויות שנעשה אחרי שנחזור. אנחנו נתכנס פה רבע שעה מתום המליאה. תודה רבה, אנחנו בהפסקה. << הפסקה >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00.