פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 587 מישיבת הוועדה לביטחון לאומי יום רביעי, ז' בניסן התשפ"ו (25 במרץ 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו–2026 (מ/1935) << הצח >> בהשתתפות: משרד הפנים – פינוי שופכין; משרד הדתות – פינוי שופכין בהקשר מקום קדוש. ייתכנו הצבעות נכחו: חברי הוועדה: צביקה פוגל – היו"ר מאיר פרוש מוזמנים: שמעון אלבוים – מנכ"ל, משרד ירושלים ומסורת ישראל חיים רוזנשטיין – מנהל אגף בכיר מירון, משרד ירושלים ומסורת ישראל אהרון שפיץ – מנהל תחום בכיר הילולת ל"ג בעומר במירון, אגף בכיר מירון, משרד ירושלים ומסורת ישראל הרב יוסי דייטש – פרויקטור הילולת הרשב"י במירון, אגף בכיר מירון, משרד ירושלים ומסורת ישראל חני גוטפריד – רכזת הילולת ל"ג בעומר במירון, אגף בכיר מירון, משרד ירושלים ומסורת ישראל מירן בנימין – עו"ד, לשכה משפטית, משרד ירושלים ומסורת ישראל רועי הראל – עו"ד, לשעה משפטית, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי נירית להב קניזו – עו"ד, רפרנטית סמכויות, המחלקה הפלילית, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים יערה למברגר – עו"ד, ראש האשכול האזרחי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אל"מ במיל' צח סלור – מפקד מינהלת לאומיות, משרד הביטחון משתתפים באמצעים מקוונים: יהודה אבידן – מנכ"ל, המשרד לשירותי דת סנ"צ יגאל בן לולו – מפקד תחנת טבריה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי טפסר משנה אוסקר פוקס – רמ"ח הגנה מאש מחוז צפון, כבאות והצלה לישראל, המשרד לביטחון לאומי אורי בוצ'ומנסקי – עו"ד, יועמ"ש, מינהלת האכיפה, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי טלי ברכא – מחוז צפון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי עירית שביב-שני – עו"ד, ממונה משפטית, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים רחלי סונגו – מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל קרן פטל – מנכ"לית, מועצה אזורית מרום הגליל ייעוץ משפטי: איילת לוי נחום אסף היזלר מנהלת הוועדה: לאה גופר רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק להסדרת אירוע הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ"ו–2026, מ/1935 << נושא >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בוקר טוב לכולם. מכובדיי, היום יום רביעי, ז' בניסן התשפ"ו, 25 במרץ 2026. יום קשה מאוד עבר עלינו אתמול, על כל עם ישראל. אני מביע מכאן את השתתפותי בצערה של משפחתה של נוריאל דובין, שנרצחה אתמול בצומת מחניים. הארוס שלה היה איתה ברכב. הוא פצוע. הם עמדו להתחתן ב-01 בספטמבר. היא גרה בבני יהודה, ואני שולח חיבוק גדול ליישוב עצמו. אני רוצה לאחל החלמה לכל הפצועים מכל רחבי הארץ שנפצעו אתמול, והיו לא מעט כאלה. כמו בכל בוקר, גם הבוקר אני אמשיך להתפלל להצלחתם של כל השותפים במאמץ הביטחוני ולחזרתם הביתה בשלום. אני בטוח שאתם שותפים איתי. התכנסנו הבוקר להמשך דיון בהצעת החוק להסדרת אירועי הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון, הוראת שעה, כהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אני רוצה להקדים ולומר שאין לנו זמן. אם לא נסיים עד השעה 11:00 את כל ההקראה ואת האישור, לא יהיה אישור עד אחרי חול המועד. לא קיבלנו אישור לקיים דיונים היום אחרי המליאה או ביום ראשון, ולכן אני מבקש מכולם להיות יעילים, מקצועיים, וכמה שפחות להטריח אותנו בבזבוזי זמן שאינם במקום. בדיון הקודם שקיימנו בשבוע שעבר, ביום חמישי ה-19 במרץ, ביקשתי מהייעוץ המשפטי לוועדה להמליץ על תיקונים בהצעת החוק בסעיפים שכבר דנו בהם וגם בסעיפים הבאים, כדי שנדע מראש היכן יש אי-הסכמות ונוכל להתמקד בהן, ולא בדברים שכולנו מסכימים עליהם. בדיון הקודם הגענו עד סעיף 8. היום נמשיך את ההקרה מסעיף 8 ועד הסוף, ונחזור לסעיפים 1 ו-7 שעליהם כבר הוגשו הצעות הייעוץ המשפטי. משפט אחרון. הימים הם ימי מלחמה. אני מניח שכל מי שמעורב בעניין יודע שהיומיים האחרונים היו ימים שבהם חיזבאללה ואיראן כאילו רצו לרמוז לנו: "אנחנו יודעים שאתם מקיימים דיון על הילולת רבי שמעון בר יוחאי". היה ירי בלתי פוסק לאזור ההוא, כולל פגיעה בצפת ופצועים. צריך לקחת את זה בחשבון. יכול להיות, ואני מקווה שלא, שזו תהיה המציאות שאיתה נצטרך לחיות בהילולה עצמה. קחו את זה בחשבון, כי אני, כמי שאמור להוביל את אישור הצעת החוק הזאת, לא מתכוון לוותר על העניין הזה. כדי לחסוך זמן ודיבורים, נתחיל כבר עכשיו בהקראה של סעיף 8. איילת, בבקשה. << דובר >> אסף היזלר: << דובר >> הסדרים מיוחדים בעת קיומן של הוראות לעניין מירון או הוראות הג"א 8. (א) בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, אם נוכח ראש הג"א כי לשם מניעת סכנה לחיי אדם יש צורך בכך, רשאי הוא לקבוע כי לא יתקיים האירוע וכן רשאי לקבוע הוראות בנוגע לסגירת שטחים במתחם מירון והוראות המגבילות את המספר המרבי של השוהים במתחם מירון ובכל אחד מן המתחמים בזמן ההילולה (בסעיף זה – הוראות לעניין מירון). (ב) קבע ראש הג"א הוראות לעניין מירון או ניתנו הוראות הג"א – (1) על אף הוראות סעיפים 5 ו-7, השרלא יאשר את קיום אירוע ההדלקה המרכזי כאמור בסעיף 5 או את קיומו של אירוע נוסף כאמור בסעיף 7 אלא בכפוף להוראות לעניין מירון או להוראות הג"א ובהתאם למתווה שאישרה משטרת ישראל; אישר השר אירוע כאמור לפני שניתנו הוראות לעניין מירון או הוראות הג"א, ישנה השר את האישור או יבטלו, כדי להתאימו לתנאי ההוראות לעניין מירון או הוראות הג"א, לפי העניין, והמתווה האמור; הממונה על ההילולה יודיע על שינוי האישור או ביטולו לבעלי אישורים כאמור; (2) אם בשם ההוראות כאמור לא ניתן לקיים את ההוראות לפי סעיף 2(ד) או 3, לא יחולו הוראות סעיפים אלה, ויחולו הוראות אלה: (א) ההיתרים לפי סעיף 3 בטלים, והממונה על ההילולה יודיע על כך לבעלי ההיתרים; (ב) לא יחול הצו לפי סעיף 2(ד); (3) אם בשל הוראות כאמור לא ניתן לקיים את אירוע ההדלקה המרכזי או קיום אירוע נוסף, לא יתקיים האירוע. (ג) בכפוף להוראות לעניין מירון ולהוראות הג"א, השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה חדשים והיתרי שהייה מיוחדים, בהתאם למתווה שיקבע כמפורט להלן: (1) בכל זמן נתון, מספר היתרי שהייה מיוחדים כפי שיקבע, לשם השתתפות באירוע ההדלקה המרכזי ולשם השתתפות בכל אחד מן האירועים הנוספים וכן את מספרם של עיתונאים שקיבלו היתרי שהייה מיוחדים. (2) בכל זמן נתון, מספר היתרי שהייה מיוחדים כפי שיקבע למי שמשכנו במירון לצורך קיום תפילה במהלך זמן ההילולה, או לנציג מקרב כל משפחה של נספה באסון הילולת מירון לשנת התשפ"א, למעט בזמני אירוע ההדלקה המרכזי והאירועים הנוספים, בשים לב לנסיבות הביטחוניות ובכפוף להנחיות הביטחוניות. (3) בכפוף למגבלות לפי חוק ההתגוננות האזרחית ובתיאום עם המשטרה, רשאי השר לתת בכתב היתר כניסה ושהייה למי שנדרש להגיע למתחם מירון לצורך עבודתו ולהיות נוכח במתחם לשם מילוי תפקידו בהפקה של ההילולה או כעיתונאי, למעט אם הוא נמנה עם עובדי משרד ירושלים ומסורת ישראל. (ד) מתווה כאמור יוגש לוועדה לא יאוחר מ-14 ימים ממועד ההילולה. הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת תקיים דיון במתווה כאמור לא יאוחר מעשרה ימים לפני תחילת זמן ההילולה. (ה) בקביעת המתווה למתן היתרי שהייה מיוחדים לפי פסקת משנה (ג) יפעל השר, בין השאר, לפי העקרונות האלה: (1) ייצוג שוויוני לקהלים שלהם קשר ייחודי רב־שנים להילולות רבי שמעון בר יוחאי המתקיימות בהר מירון; (2) ייצוג הולם לנשים; (3) השתתפות של נציג מקרב כל משפחה של נספה באסון הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון בל"ג בעומר בשנת התשפ"א; (ו) היתר לפי פסקת משנה (ג) יכלול את מספר הזהות של האדם שלו הוא ניתן, את המתחם שאליו רשאי אותו אדם להיכנס ואת משך תוקפו. (ז) רשימת מקבלי היתרי כניסה ושהייה לפי פסקת משנה (ג), תפורסם באתר האינטרנט של משרד ירושלים ומסורת ישראל לא יאוחר מ-24 שעות לפני תחילת זמן ההילולה; ואולם, אם ניתנו הוראות לעניין מירון או הוראות הג"א פחות מ-24 שעות לפני תחילת זמן ההילולה, תפורסם הרשימה בהקדם האפשרי לפני תחילת זמן ההילולה. (ח) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות חוק ההתגוננות האזרחית ומהסמכויות שניתנו מכוחו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. הערות? << דובר >> מאיר פרוש: << דובר >> כחלק גדול מ-8, והסייפה, ודאי, לא מדברת על תקופה? אלה הסעיפים הרגילים? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נכון. זה בדיוק העניין. אלה הסעיפים הרגילים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עכשיו נשמע את הערות הייעוץ המשפטי לוועדה לסעיף 8, ולאחר מכן את הערות כל הגורמים האחרים. בבקשה, איילת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני מתחברת להערות שנשמעו כאן. סעיף 8 כולל כרגע את המתווה שמתייחס למצב שבו יינתנו הוראות של ראש הג"א לעניין מירון או לעניין אזור אחר. אנחנו נמצאים בתקופה מיוחדת, שבה המצב ידוע, למעשה, ובתקופה של מצב מיוחד בעורף שעשוי, ואני מקווה שלא, להימשך גם להילולה. לכן אנחנו מציעים להכניס את הסעיפים שהיו במתווה המיוחד שאושר בשנת 2024, לפחות את הסעיפים העקרוניים. אותו מתווה נחקק אומנם סמוך מאוד לזמן ההילולה, ולכן אז ניתן היה לומר כמה היתרים יינתנו בפועל. כרגע אני מבינה שלא נוכל לעשות זאת, אבל לפחות ברמת ההוראות העקרוניות נכון שהמתווה יהיה דומה, כי גם אז המתווה היה באירוע של מלחמת חרבות ברזל. ההצעה הראשונה היא להוסיף הוראה מפורשת שלפיה אם בשל הוראות כאמור לא ניתן לקיים את אירוע ההדלקה המרכזי או אירוע נוסף, האירוע לא יתקיים. בשיחה שהייתה אתמול עם נציגי המשרדים הם ביקשו להתייחס לנושא הזה בסעיף 8(א), החלק שמסומן בצהוב, כך שייקבע כי בשעת התקפה או בעת מצב מיוחד בעורף, אם נוכח ראש הג"א כי לשם מניעת סכנה לחיי אדם יש צורך בכך, הוא רשאי לקבוע כי לא יתקיים האירוע, וכן רשאי לקבוע הוראות בנוגע לסגירת שטחים במתחם מירון והוראות המגבילות את מספר השוהים. אנחנו חושבים שיש יתרון לקביעת הוראה מפורשת, בדיוק כפי שנקבע במתווה בשנת 2024. זו הערה ראשונה. << דובר >> מאיר פרוש: << דובר >> בשנת 2024 היה כתוב משפט כזה? שלא יהיה אירוע? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ברגע זה או בימים האלה? כי היו את שלושת האירועים הגדולים המרכזיים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נכון, אבל החוק קבע שאם ראש הג"א יקבע שלא יהיה אירוע – לא יהיה אירוע. הייתה אמירה מפורשת. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אני מבין שהכול מתנהל לפי מה שראש הג"א אומר. אני לא רוצה להגיד "זה לא יהיה" או "זה לא יהיה". ראש הג"א הוא זה שקובע. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נכון. זה מה שכתוב פה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אם אתה בא ואומר "לא יהיה אירוע מרכזי" – שלא יהיה שום דבר. מה שראש הג"א יקבע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. זה מה שכתוב. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שלא יהיה כתוב "אירוע". "האירוע המרכזי" – זה לא יהיה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא כתוב פה. כתוב "אם בשל הוראות כאמור" – כלומר, הוראות שנתן ראש הג"א. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> תסתכלי במה שכתבתם ב-(ב)(3): "לא ניתן יהיה לקיים את אירוע ההדלקה המרכזי". << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> יש המשך למשפט: "או קיום אירוע נוסף". << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אם כתוב משפט שהכול נוטה לפי הוראות הג"א – זהו? זה מה שקורה? איך זה היה בתשפ"ד? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בדיוק במילים אלה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זו ההצעה הראשונה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כשאנחנו אומרים ראש הג"א, אנחנו מתכוונים לאלוף פיקוד העורף? << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה אותו הדבר. גם אז שאלתי את אותה שאלה. << דובר_המשך >> איילת לוי נחום: << דובר_המשך >> ההצעה השנייה היא להוסיף לסעיף קטן (ג) את מה שמסומן באדום. כלומר: "בכפוף להוראות לעניין מירון ולהוראות הג"א, השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה חדשים והיתרי שהייה מיוחדים" – זה המתווה שהיה בשנת 2024 – "בהתאם למתווה שיקבע כמפורט להלן: "(1) בכל זמן נתון, מספרי היתרי שהייה מיוחדים כפי שיקבע" – כאן לא נקבנו במספר. אז הוא היה 30, והיום אנחנו לא יודעים לנקוב בו – " לשם השתתפות באירוע ההדלקה המרכזי ולשם השתתפות בכל אחד מן האירועים הנוספים וכן את מספרם של עיתונאים שקיבלו היתרי שהייה מיוחדים". "(2) בכל זמן נתון ייקבע מספר היתרי שהייה מיוחדים למי שמשכנו במירון לצורך קיום תפילה במהלך זמן ההילולה, או לנציג מקרב כל משפחה של נספה באסון הילולת מירון לשנת התשפ"א, למעט בזמני אירוע ההדלקה המרכזי והאירועים הנוספים, בשים לב לנסיבות הביטחוניות ובכפוף להנחיות הביטחוניות". "(3) בכפוף למגבלות לפי חוק ההתגוננות האזרחית ובתיאום עם המשטרה, השר יהיה רשאי לתת בכתב היתר כניסה ושהייה למי שנדרש להגיע למתחם מירון לצורך עבודתו ולהיות נוכח במתחם לשם מילוי תפקידו בהפקת ההילולה או כעיתונאי, למעט אם הוא נמנה עם עובדי משרד ירושלים ומסורת ישראל. "(ד)" – וזה סעיף שחשוב לנו במיוחד – "מתווה כאמור יוגש לוועדה לא יאוחר מ-14 ימים ממועד ההילולה". אפשר לדבר תכף על הימים ועל מסגרת הזמנים. "הוועדה לביטחון לאומי תקיים דיון במתווה לא יאוחר מ-10 ימים לפני תחילת זמן ההילולה". ותיקון נוסף בסעיף (ה): "בקביעת המתווה למתן היתרי שהייה מיוחדים לפי פסקה (ג) יפעל השר, בין השאר, לפי העקרונות האלה", וההמשך הוא כמו ההמשך בהצעת החוק. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בפעם הקודמת, עד כמה שאני זוכר, העדפנו לא להיכנס לנקודה של עיתונאים, כי לא ידענו להסתדר עם אגודת העיתונאים. עיתונאים יכולים להיות מאות, והשאלה מי כן ומי לא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> השארנו את זה לך. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> זה לא לי. זה לקרעי, במקרה הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר, לשר. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו לא נוקבים במספר עצמו. << דובר >> מאיר פרוש: << דובר >> אני רק אומר שקשה לקבוע מספר לעיתונאים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נכון. אני לא קובעת מספר. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> "וכן את מספרם של עיתונאים". << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. לא קבענו מספר. אתה תקבע אותו, או השר. השארנו לך את חופש הפעולה. התייחסויות נוספות, גם לדברים שחבר הכנסת פרוש אמר? << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> אני רוצה לענות לחבר הכנסת פרוש. ברגע שמופיע שהוועדה תצטרך להתכנס ולדון במתווה באופן מפורט יותר, המספרים וכל הדברים האלה יעלו שם. זה מה שהיה בפעם הקודמת: התכנסנו, ישבנו ודקדקנו. עלה הנושא של העיתונאים, והאם אנחנו יכולים לתת את כל המספר. בכל מקרה, המתווה יצטרך להיקבע ואז נצטרך לצלול לפרטים, בתקווה שלא נגיע לזה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> צריך לדייק ולומר: דווקא בחוק הזה המתווה לא ייקבע כאן, בניגוד לשנת 2024, שבה המספרים נקבעו ממש בחקיקה ראשית. כאן, מאחר שאי-אפשר לקבוע היום מספרים ביחס למצב שאנחנו לא יודעים אם יתקיים - - - << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> בפרקטיקה אין הבדל מהותי אם זה ייכנס בחקיקה או יאושר בוועדה. בסוף זה יצטרך לבוא לדיון של 8-10 שעות, כמו ב-2024. בסוף, בפרקטיקה זה יהיה אותו "סיוט" של 2024, ואת זה רצינו למנוע בצורה שבה הצענו את הסעיף בשנה שעברה, והוא אושר על ידי כולם. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני אסביר מה ההבדל. יכול להיות שמבחינתכם, לשבת בוועדה 8-10 שעות זה סיוט. אני לא מתייחסת להיבט הזה. מבחינה נורמטיבית, יש הבדל בין אם הדברים נקבעים בחקיקה ראשית, כמו שוועדת החקירה הממלכתית בעניין מירון קבעה שהדבר צריך להיות מאורגן במסגרת של חוק ראשי, לבין אם זה רק דיון. ופה, בגלל שאנחנו לא יודעים את המצב שיהיה בזמן ההילולה עצמה, ואנחנו לא יודעים לקבוע את המספרים היום בחקיקה הראשית – בואו נקבע בחקיקה לפחות את העקרונות. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> לגבי סעיף 8(ד), שלפיו המתווה יוגש לא יאוחר מ-14 ימים ממועד ההילולה, אני חושב שבמצב שנתון לשינויים ברמה של שעות וימים, זה לא נכון ולא אפשרי. במיוחד כשההנחיות עצמן נתונות להשפעת המתווה, האישורים והכמויות. זה תאריך שאינו הגיוני ואינו יכול לעבוד. אני רוצה להתייחס למשפט שאיילת אומרת כל הזמן: שוועדת החקירה קבעה שהכול יוסדר בחקיקה. נכון, אבל לא ברמה של פרטים ורזולוציות של מתווה. בדיוק כפי שלא כותבים בחוק איזו הגברה ואיזו תאורה יהיו. ב-2024 כתבנו מתווה הפקה או מתווה אירוע. לדעתי זה לא היה נכון לעשות זאת אז בחקיקה ראשית, וגם עכשיו אין צורך לרדת לפרטים ולרזולוציות. גם מה שהוספנו כרגע הוא מסגרות שאפשר לעבוד איתן. אפשר לדווח לוועדה כשהמתווה ייקבע. אני לא מתערב בעבודת פיקוד העורף, אבל ברור לי שהם יקבעו את הדברים סמוך מאוד לאירוע, כי הם מנסים מערכות, כמו שאני מנסה מערכות, ומאריכים כל הזמן ב-24 או 48 שעות. זו עמדתי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אחת ההערות בדוח ועדת מירון הייתה שהדברים לא היו קבועים ומוסדרים סמוך מספיק לזמן ההילולה. אם נהיה במצב מיוחד בעורף סמוך להילולה, בשלב מסוים נצטרך לדעת זמן מראש. אולי לא 14 ימים, תכף נדבר על זה, אבל זה לא יכול להיות גם יום לפני. זו תקלה. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> עם כל הכבוד לוועדה, אם פיקוד העורף יגיד שמותר מספר מסוים של אנשים, הוועדה לא תדון ותגיד "מותר X פלוס". << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למה אתה מחליט בשבילי מה אעשה אז? איפה ראית אותי מתערב אי-פעם במספר האנשים או בהחלטות של פיקוד העורף? אני רוצה לפני האירוע לראות את התוכנית פה אצלי. זה הכול. אם אתם רוצים פחות מ-14 יום, תגידו כמה. מצאתי לנכון 14 יום כדי שאספיק לאחר מכן גם לקיים סיור ולראות את הדברים כמו שצריך. אני לא עובד נגדך, שימי; אני עובד כדי לאפשר לך את האירוע הזה. אני לא מתכוון לנצל את העובדה שאני תת-אלוף במילואים כדי לאשר תוכניות לפיקוד העורף. אני רוצה לראות שיש תוכנית של פיקוד העורף. פיקוד העורף, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> שימי, אתה רוצה שבוע לפני? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה לא מספר הימים. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> פיקוד העורף יכול לתת ברקס יומיים לפני. << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> נוכל להביא את המתווה כמה שעות לפני ההילולה. אנחנו לא יכולים לתת קודם. זה אירוע דינמי ומשתנה, והתוכנית של המתווה תנוהל כפינג-פונג מול המשטרה. היום יש לנו פגישה עם ממ"ר צפון על המתווה. אין לנו שלושה-ארבעה חודשים עכשיו כדי להיערך - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> להיערך למה? << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> זה פינג-פונג ארוך, כי פיקוד העורף עוד לא יודע את ההוראות הברורות, וגם המשטרה לא יודעת. זה אירוע דינמי ומשתנה. אנחנו נוכל לדווח יום-יומיים לפני ההילולה, בתקווה ששלושה ימים לפני. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה לא יהיה אצלי. בבקשה, פיקוד העורף. << אורח >> צח סלור: << אורח >> בוקר טוב. לגבי סעיף 8, קיבלנו את הנוסח אתמול בלילה, ולכן איננו יודעים לתת לו מענה כרגע. מבחינתנו אנחנו אמונים על הסעיף הקודם ועל מה שאושר עקרונית. כל ההערות שנשמעו כאן כרגע צריכות לעבור דיון נוסף. גם נציג משרד הביטחון לא נמצא כאן. אנחנו מבינים את זה, אבל אנחנו לא יכולים להתייחס לזה. כל שאר הדברים שנאמרו נכונים. הוועדה, כפי שאתה מכיר, תיתן מענה בזמן אמת כשנדע בדיוק מה הצרכים ומה מצב הדברים בארץ, ומשם נמשיך. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> רק לחדד, מבחינת פיקוד העורף - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שימי, אני לא מתכוון להגדיר את מצב החירום. אני מתכוון לראות שיש תוכנית של פיקוד העורף למצב חירום מיוחד בעורף. ברגע שאראה שיש תוכנית כזאת ושהם נותנים עליה את דעתם – אני לא נכנס למספרים ולא לשום דבר שקובע פיקוד העורף. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> למה שלא נקבע מתי הוא נותן את המתווה? 14 יום? 24 יום? ארבעה ימים קודם? כשאתה כותב "14 ימים" – זה - - - את מה שכתוב בחוק. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קודם כול, מי שכתב "14 יום" זה הייעוץ המשפטי, והוא עשה בצדק, כי הוא בא ואמר מראש. 14 יום, או תגידו אתם. יומיים לפני זה – לא יהיה, אז בואו נתקדם. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> אפשר לכתוב "בסמוך". אני אדע לחיות עם זה. הוא לא אמר את זה, אבל הוא זה שיאשר את זה – פיקוד העורף יודע לחיות עם סעיף 8 כמו שהוא במקור. הוא נותן לו את הסמכויות ואת היכולת החוקית, בלי התוספות שהוספנו מ-2024. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה לא רק עניין של פיקוד העורף. יש פה חקיקה שנקבעת בכנסת. << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> החקיקה אמורה לתת לפיקוד העורף ולממשלה את היכולת לנהל את האירוע הזה בבטחה במצב מיוחד בעורף. אתם מוסיפים לנו בירוקרטיה שלא תאפשר לנו להגיע לאירוע. זה לזמן את הוועדה ולהגיע לדיון בוועדה – אנחנו לא נוכל. אם לא נוכל – לא נקיים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הכול בסדר. אתם לא יכולים לבקש ממני להיות אחראי על החקיקה של הדבר הזה, ולהכתיב לי את התנאים. סליחה, יש גבול. << אורח >> אהרון שפיץ: << אורח >> אנחנו לא מבקשים להכתיב שום דבר. אנחנו אומרים, כגורמי מקצוע, שנושמים את זה שלוש שנים, 24/7 – זה בלתי אפשרי בצורה שבה אתם מבקשים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין, שאלתי אתכם. רצית לומר משהו יוסי? בבקשה. << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> כבוד היושב-ראש והחברים, אני רוצה להסביר לכם משהו. אירוע מירון הוא אירוע מורכב מאוד, ובמיוחד בשנה כזאת.חשוב לנו לעשות את האירוע ולהתכונן אליו כאילו הוא הולך להיות אירוע מלא ושהמונים יעלו אליו. כולנו יודעים שבמדינה הזאת דברים יכולים להשתנות בתוך 24 שעות. נשיא כמו טראמפ יכול להודיע שהגיע להסכם הפסקת אש, וזה יכול לקרות בעוד יומיים, שלושה ימים או חודש. לכן מצד אחד אנחנו נערכים לאירוע מלא, וכך גם המשטרה דורשת מאיתנו; צריך להכין את מירון כאילו יש אירוע מלא. אם יומיים או שלושה ימים לפני ל"ג בעומר, טראמפ וביבי עושים מסיבת עיתונאים ומודיעים שנגמרה המלחמה, ואנחנו לא נערכנו – יגיעו למירון לא 250,000 איש אלא 350,000 איש. אם המלחמה תסתיים, עם ישראל ירצה לעלות למירון, לומר תודה, לשמוח ולרקוד, להרגיש שהגענו למזרח תיכון חדש. שהגענו למנוחה ולנחלה. לכן אנחנו חייבים להתנהל במקביל: להכין אירוע מלא, ובמקביל שפיקוד העורף יורה לנו מה נדרש. הרי, כולנו חיים פה במדינה. אנחנו לא יכולים גם להכין אירוע, מצד אחד, וגם לשים לעצמנו ברקסים שגורמים לכך שלא נכין אירוע, מצד שני. ההוראה צריכה להיות ברורה: תתכוננו לאירוע, תכינו אירוע מלא, תכינו את התשתיות ואת כל מה שצריך. אתה, כיושב-ראש הוועדה, יכול להחליט שאתה רוצה שבוע לפני האירוע לקבל מפיקוד העורף הערכת מצב, ואז נבוא, נתכנס ונציג פחות או יותר את המתווה, ונגיע להסדר. אנחנו לא צריכים לשבת פה עכשיו ולריב שעה על אם קבענו או לא קבענו; צריך לקבוע הוראה ברורה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> במה שונה בין מה שאמרת לבין מה שכתוב כאן? זה בדיוק מה שאני רוצה. הוויכוח עכשיו הוא אם זה 14 יום או שבוע? << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> אני מזקק את מה שאמרנו. אנחנו לא אמורים להיכנס לוויכוחים. תקבע אתה את הזמן. תחליט שאתה רוצה שבוע ימים קודם. ל"ג בעומר ביום שני? ביום ראשון של השבוע לפני, אתה מקבל - - - << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> יוסי, אנחנו לא יודעים לעמוד בזה. עם כל הכבוד וההערכה לוועדה, בסוף אנחנו מנהלים את האירוע הזה. אני לא יודע מה זה שבוע מראש; אני יודע מה זה בסמוך. אין דרך לחייב את הדבר הזה. אם הוועדה רוצה לנהל את מירון – אחלה. אם היא חושבת שזה מה שנדרש - - - << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> היא רוצה. יש לנו פחות או יותר את המתווה של מה שאנחנו הולכים לעשות, וזה מה שנעשה. זה הכול. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> אנחנו יודעים לדבר על מתווה. אנחנו לא יודעים לקבל החלטות מה עושים שבוע מראש. << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> אילו החלטות? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מספיק עם הבירוקרטיה שאתם מייצרים. לא ביקשתי לאשר את התוכנית; ביקשתי לראות שיש תוכנית. אם 14 יום לא מתאים לכם ורוצים שמונה ימים לפני, שיהיה שמונה ימים לפני. אני לא רוצה להכתיב לכם מספרים ולא שום דבר אחר, אבל אני רוצה לראות שיש התייחסות לעניין הזה. למה? כי אני לא רוצה לחזור על אירועים שכבר עברנו, ואני לא רוצה לעשות כאן סיכום כשיש לנו נפגעים. המשטרה, מחוז צפון, אתם איתנו? שלום, יגאל. << אורח >> יגאל בן לולו: << אורח >> בוקר טוב. דבר ראשון, אני מסכים לחלוטין, חבר הכנסת פוגל, שצריך לקבוע בחוק מתווה למירון מוגבל או מירון סגור. משטרת ישראל לא יודעת לעשות אירוע מוגבל בשבוע ימים; זה לא דבר אפשרי. לכן אנחנו מנהלים כרגע שני צירים. משרד ירושלים מכיר את זה: אנחנו עובדים על מירון פתוח, עם כל המשתמע מכך, ובמקביל כבר התחלנו להכין מתווה למירון מוגבל או סגור. מתווה כזה מצריך מעל חודש-חודש וחצי עבודה. מבחינתנו, 14 יום זה כבר זמן קרוב מאוד כדי לדבר על מה אנחנו רוצים לעשות ואיך. לכן אנחנו מסכימים שצריך לקבוע בחוק בצורה ברורה את מירון המוגבל או הסגור, כדי שמשטרת ישראל תוכל להיכנס ולהכין את החלק שלה אחרי שמשרד ירושלים יכין את המתווה. אנחנו לא יודעים לעשות אירוע כזה ביומיים. חייבים לתת לכך ביטוי בחוק ולאפשר למשטרת ישראל פרק זמן סביר להכנת התוכניות. תמיד אפשר לבצע התאמות של הרגע האחרון, אבל את המתווה עצמו בוודאי שלא בונים ביומיים או בשבוע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, יגאל. דברים ברורים. בבקשה, משרד המשפטים. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> יערה למברגר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. יש כמה תרחישים שמעוררים אצלי שאלות לגבי אופן העבודה שלהם. אתן שתי דוגמאות עיקריות. הדוגמה הראשונה היא מצב שבו 14 יום או שמונה ימים לפני האירוע, לפי מה שתקבע הוועדה, יוגש מתווה לוועדה ויתקיים בו דיון. זה יהיה המתווה שנכון לאותה עת. מאוחר יותר הדברים יכולים להשתנות, והנוסח כרגע לא נותן מענה לשאלה מה קורה אם יש שינוי. האם אפשר לעדכן את המתווה? הנוסח שותק, ולדעתי זה מעלה שאלה פרשנית אם אפשר יהיה בכלל לעדכן מתווה אחרי שהוגש לוועדה. השאלה השנייה, שעלתה הבוקר מפיקוד העורף ומהייעוץ המשפטי, היא מה קורה אם בתחילת מאי אין מצב מיוחד בעורף, ואז יום או יומיים לפני האירוע הדברים משתנים לרעה ומוכרז מיד מצב מיוחד בעורף. גם כאן אי-אפשר להגיש לוועדה 14 ימים לפני, וזה תרחיש נוסף שבו יש עדכון קרוב יותר לאירוע, אחרי המועד שנקבע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לכן אני משאיר מראש את החובה להחליט בידי מפקד פיקוד העורף. << דובר_המשך >> יערה למברגר: << דובר_המשך >> מבחינה משפטית, כשאני קוראת את הנוסח כרגע, אני לא מוצאת לכך מענה. לכן אני חושבת שצריך להתייחס לכך במפורש. לעניין מספר הימים אין לי עמדה, ואינני יודעת לומר אם צריך 14 או שמונה ימים או כל מספר אחר. אני כן חושבת שצריך לעשות היערכויות ותרחישים כבר מעכשיו על ידי פיקוד העורף, המשרד והגורמים הרלוונטיים. במועד העדכון לוועדה, אני חושבת שצריך לנסח את הדברים בדומה לסעיפים מקבילים בחקיקה בהקשרים חירומיים, שמדברים על "בסמוך לאחר קביעת המתווה", "בהקדם האפשרי לאחר קביעת המתווה" או "מיד לאחר קביעת המתווה". מצאנו ניסוחים כאלה בכמה דברי חקיקה מקבילים, וגם התייעצתי עם העוסקים בחירום במשרד המשפטים. אנחנו לא מכירים נוסח שנוקב במספר ימים כמו שמונה או 14, בהקשרים חירומיים, בגלל הדינמיות. << אורח >> צח סלור: << אורח >> התוכנית שהמארגנים ייתנו תהיה על פי הנחיות פיקוד העורף, ועל זה כולם מסכימים. נקודה חשובה נוספת היא שהמצב בארץ ומדיניות ההתגוננות יכולים להשתנות יום לפני האירוע וגם כמה שעות לפניו. לכן צריך להבין את הגמישות הזאת. לגבי סעיף 8, אנחנו כרגע לא יודעים לקבל החלטה על התיקונים ולא מאשרים אותם בשלב זה. זה דורש העמקה נוספת. תודה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. עוד מישהו? נתקדם לסעיף הבא, אלא אם כן את רוצה להתייחס לדברים של משרד המשפטים. << דובר >> מאיר פרוש: << דובר >> אולי קודם בסעיף 8(ב)(1), לגבי הביטוי "בהתאם למתווה שאישרה משטרת ישראל" – המשטרה עוד לא אישרה אותו. "שתאשר", או "שמאשרת". צריך לדייק זאת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זו הערה נוסחית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בסדר גמור. הערה במקום. כן. בבקשה, ייעוץ משפטי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני צריכה לחשוב על הדברים שאמרת, יערה, לגבי "בסמוך". יש יתרון גדול לכך שתהיה ודאות לכמה ימים ולכך שנקוב במספר ימים מפורש למועד הבאת המתווה לוועדה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אפשר לכתוב: "בסמוך ולא יאוחר מ-". << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה רעיון טוב. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> שהמתווה הזה יהיה נכון לשעת - - - , ולא רגע לאחר מכן. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בכל מקרה צריך לקבוע מועד. אני חושבת שאתם צריכים להיות אחראים לכך שבשלב מסוים, שבוע לפני ההילולה, כבר ידוע מה המתווה. הנחיות פיקוד העורף יכולות להשתנות מעת לעת, אבל העקרונות של המתווה צריכים להיות ידועים מראש. אי-אפשר לעשות שינויים דרמטיים במתווה שעה לפני האירוע. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> העקרונות ידועים מראש. ואם יאושר מתווה, נניח, של 10,000 איש בכל רגע נתון, ושלוש שעות לפני, מפקד פיקוד העורף יגיד שאי-אפשר, אפס משתתפים – מה נעשה? בגלל שקבענו שלושה ימים לפני מתווה אחר והמצב השתנה – נישאר עם המתווה שקבענו כמה ימים קודם? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא קובע את המתווה. כל מה שאני מבקש הוא לראות שיש מתווה. מי שיהיה אחראי על הקביעה שלוש שעות לפני או יומיים לפני הוא אלוף פיקוד העורף, לא אני, אבל אני רוצה לראות שיש מתווה. מה כל כך מסובך? << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> כפי שנוסח החוק מובן לנו כרגע, כפי שהייעוץ המשפטי של הוועדה מציע, המתווה צריך לבוא לדיון בוועדה, והמשמעות היא שהוועדה צריכה לאשר לנו את המתווה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא. לא כתוב בשום מקום "אישור". << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> זאת אומרת שאנחנו יכולים לקיים דיון ולהחליט להמשיך עם שלנו, אפילו שהוועדה אמרה אחרת? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הוועדה לא מאשרת את התוכנית. << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> רק להציג את זה בפני הוועדה? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זו שאלה של סבירות. אם הצגתם לוועדה מתווה מסוים ורוצים לעשות בו איזשהו שינוי קל – זה עניין אחד. אבל אם הופכים את המתווה יום אחרי – ברור שלדעתי החובה המתחייבת היא לבוא שוב ולעדכן את הוועדה. << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> מה זה "הכוונה לבוא"? זה משנה מאוד. אם הכוונה היא שאם המתווה משתנה יומיים אחרי, צריך לשלוח לוועדה את מצגת המתווה, כדי שהוועדה תכיר – זה משהו אחד. אבל אם ב-14 הימים האלה שלפני ההילולה – ואנחנו חווינו את זה ב-2024 – נצטרך לבוא כמה גורמי מקצוע, לשבת פה, להסביר, לדבר ולנהל דיון - - - << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כן, צריך לשבת בכנסת. << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> אנחנו מכירים בפרקטיקה. זה נשמע לנו לא סביר מבחינת היכולות הפרקטיות והטכניות. אנחנו אומרים את שלנו כגורמי המקצוע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. הכול בסדר. כן. << אורח >> מירן בנימין: << אורח >> חשוב להשאיר גמישות לשינויים בסעיף בלי שהם יצטרכו לבוא לדיון. הסבירות היא חובה מינהלית - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> חברים, אני מקיים כאן כבר שלוש וחצי שנים עשרות דיוני סטטוס, וזה בדיוק מה שאני עושה גם כאן. תודה. בואו נתקדם. סעיף 9, בבקשה. << דובר >> אסף היזלר: << דובר >> הגבלה על הגעה למתחם מירון 9. (א) לא תתאפשר הגעה אל מתחם מירון בזמן ההילולה אלא בתחבורה הציבורית ובאמצעות כרטיסי נסיעה שהונפקו לפי סעיף 3(ב)(1); כל הסדר נסיעה אחר בתחבורה ציבורית אל מתחם מירון לא יהיה תקף בזמן ההילולה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמתקיים לגביו אחד מאלה: (1) תנאי מהתנאים הנקובים בסעיף 2(א)(2) עד (5); (2) ניתן לו היתר כניסה ושהייה לפי סעיף 3(ג). (ג) המפקח על התעבורה, בתיאום עם משטרת ישראל ועם הממונה על ההילולה, רשאי לתת רישיון להפעלת קו שירות בעבור מי שמשכנו באזור מירון, או קו שירות החוצה את מתחם מירון, ורשאי הוא לקבוע תנאים ברישיון לעניין מסלול קווי השירות, לוחות הזמנים להפעלתם, התחנות וסוגי התחנות. (ד) הממונה על ההילולה יתאם עם משטרת ישראל את אופן ההגעה של מקבלי ההיתר לפי סעיף 3(ג). תנאים לגבי החניונים 10. (א) ראש מחלקת הגנה מאש במחוז הצפון ברשות הארצית לכבאות והצלה רשאי לקבוע תנאים שיחולו על החניונים על יסוד שיקולים של בטיחות אש וכיבוי דלקות. (ב) קצין אגף המבצעים באגף התנועה של משטרת ישראל רשאי לקבוע תנאים שיחולו על החניונים על יסוד שיקולים של שלום הציבור וביטחונו. (ג) רופא מחוז הצפון במשרד הבריאות או סגנו רשאי לקבוע תנאים שיחולו על החניונים על יסוד שיקולים של בריאות הציבור. (ד) הממונה על ההילולה רשאי לקבוע תנאים נוספים שיחולו על החניונים, והוא יהיה אחראי להבטחת קיומם של התנאים שנקבעו לפי סעיף זה. סייג למילוי תפקיד מרכזי באירוע 11. (א) לא ימלא תפקיד מרכזי באירוע ההדלקה המרכזי או באירוע נוסף, מי שהורשע בעשר השנים האחרונות בעבירה מסוג פשע, כמשמעותה בחוק העונשין, התשל"ז–1977, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות לסעיף הזה? אני מבין שלייעוץ המשפטי יש הערה. בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כאן, הנוסח בהצעת החוק הממשלתית שונה מהנוסח שהיה בעבר. בעבר, הנוסח התייחס למי שביצע עבירה שמפאת מהותה ומנסיבותיה, לא ראוי שיהיה בעל תפקיד מרכזי. זה היה מבחן רחב יותר, שלא קבע במפורש את העבירות אלא דיבר על עבירות חמורות, ואפשר לממונה על ההילולה לבחון אם חומרת העבירה מצדיקה את זה שאותו אדם לא יוכל להיות בעל תפקיד מרכזי. כעת מוצע לקבוע במפורש שמדובר במי שהורשע ב-10 השנים האחרונות בעבירה מסוג פשע, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו – זה היה גם בסייפה של הסעיף הקודם. אנחנו סבורים שצריך לתת את הדעת לכך שיש עבירות חמורות, למשל עבירות מין, כמו עבירות הטרדה מינית חמורות, שהן לא עבירות פשע, שגם יכולות לעלות עד לכדי עבירה שחומרת נסיבותיה היא כזו שנכללה בהצעת החוק הקודמת ולא נכללת כרגע. השאלה שאני מפנה אליכם, ושצריך להסביר אותה כאן בוועדה, היא מדוע המבחן צומצם? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> בכל תרחיש שהוא, לא משנה מה יהיה הניסוח, הדבר שהיה לנו חשוב הוא שיהיה ברור מי מפעיל את הסמכות. בחלק מהגרסאות הקודמות, כנראה בטעות, היה ניסוח סביל שלא הבהיר מי מפעיל את שיקול הדעת, את הסמכות. אני אשאיר למשרד להתייחס לזה. כל נוסח שהוועדה תבחר צריך להבהיר מי הגורם - - - << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מה זאת אומרת? מי יקבע אם זה - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה היה הממונה על ההילולה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> היו נוסחים בעבר, אולי בתזכיר, שבהם בטעות היה כתוב שלא ימלא "מי שהורשע בעבירה שמפאת חומרתה או נסיבותיה". לא היה ברור מי זה בעל התפקיד שצריך להפעיל את שיקול הדעת. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה נכון, זה נוסח לא ברור, אבל - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אני מסכימה עם משהו שאת אומרת. אני רק אומרת: שלא יהיה את התרחיש כמו שקרה בתקלה בתזכיר, שבה זה נשאר בסביל. זו ההערה היחידה שרציתי להגיד. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה, שימי. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> אנחנו מתנגדים לכל נוסח שמחייב אותנו להפעיל כאן שיקול דעת. לאמוד עבירה כדי לקבוע אם חומרתה או נסיבותיה מצדיקות מניעה – אנחנו רוצים פירוט. כל פירוט שיש לו הגדרה בחוק ואפשר לבדוק אותו – אפשר לעבוד איתו. שיקול דעת של סבירות – לא אצלנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> לא הבנתי. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> עם כל הכבוד, אני לא למוד מה העבירה הזו והאם היא "חומרתה" או "נסיבותיה". אם יש רשימת עבירות ברורה – אפשר למדוד אותן. להגיד אילו נסיבות חמורות יותר או חמורות פחות, כשמה שהיה נכון לפני 40 שנה כנראה פחות נכון היום – אנחנו לא יכולים להשאיר את שיקול הדעת אצלנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את רוצה לענות לו? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בסופו של דבר, זו החלטה ערכית ועקרונית של הוועדה. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> אולי נביא את זה לדיון בוועדה, בדיוק כמו סעיף 8? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אין טעם בהערות הציניות האלה. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> זו הערה לא צינית בכלל. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אם הוא רוצה לבזבז את הזמן – שיבזבז את הזמן. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> אי-אפשר לתת לשיקול הדעת שלנו את ההגדרה "נסיבותיה וחומרתה". הגדרה ברורה מאוד. אם יש תיבות שאת חושבת שצריך להוסיף – תוסיפי. אין בעיה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה לא עניין שלי להוסיף. זה עניין של הוועדה להחליט. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> היא לא תחליט אם את לא תאמרי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני חושבת שנכון יותר להישאר בנוסח הרחב, ולהישאר בנוסח של החוק הקודם שאושר פה. זו עמדתי, אבל הוועדה יכולה להחליט אחרת. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ככל שהוועדה רוצה להוסיף עבירות ולהכניס אותן בסעיף – אנחנו מקבלים את זה. ככל שהוועדה רוצה ששיקול הדעת יהיה שלנו – אנחנו מתנגדים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו נלך לכיוון שלך, שימי. כן, בבקשה. בואו נשמע את רחלי. תעלו לי אותה. שלום, רחלי. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> שלום, תודה רבה, אדוני; תודה שנתתם לי את ההזדמנות לדבר; תודה רבה על הצעת החוק החשובה הזאת. הסיפור כאן לא הגיע משום מקום; הוא הגיע בעקבות הרב ברלנד מקהילת שובו בנים. בכל שנה הוא נמצא בין מדליקי המדורות, למרות שהוא עבריין מין מורשע, ולמרות שבעבר היו סעיפים שאסרו על אנשים עם עבירות כאלה להדליק, הוא עדיין חלק מהמדליקים. לגבי מה שאמרה היועצת המשפטית של הוועדה: נקבע כרגע שזה רק בעבירות מסוג פשע, אבל יש גם עבירות מסוג עוון, שהן עבירות מין או עבירות אלימות. לדוגמה, אדם שהורשע באיומים כלפי בת זוגו, הטרדה מינית, מעשה מגונה בפומבי או מעשה מגונה באדם ללא הסכמתו. לכן, אני מציעה לכתוב: "מי שהורשע בעבירה מסוג פשע או בעבירות מין או אלימות במשפחה מכל סוג". כך תהיה ידיעה ברורה אילו עבירות יכולות להיחשב ואילו לא. הערה נוספת היא לגבי מגבלת 10 השנים להתיישנות – למה? אירועי הר מירון הם מהאירועים החשובים במדינה, בעלי משמעות סמלית, דתית ותרבותית. האפשרות שעבריין מין או עבריין אלימות יוכל להדליק, גם אחרי 10 שנים, היא בלתי נתפסת. לכן אני מציעה שמגבלת 10 השנים לא תחול על מי שהורשע בעבירות מין או בעבירות אלימות. עוד דבר נוגע להגדרת התפקיד המרכזי. כרגע, התפקיד המרכזי צומצם להבערת אש. במקרה של הרב ברלנד, הוא היה חלק מהמדליקים בכך שהעביר את הלפיד ולא הדליק בעצמו, אבל ברור שהוא הדמות המרכזית בקהילה שלו. אנחנו יודעים עד כמה התפקיד הזה חשוב ובעל משמעות, וזה לא הגיוני שאנשים כאלה, שהורשעו בעבירות מין או בעבירות אלימות, יהיו חלק מזה. אנחנו חושבים שנכון להרחיב את ההגדרה גם לנשיאת דברים מרכזית, ניהול טקס ההדלקה, עמידה במוקד האירוע או העברת הלפיד לקראת הבערת האש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עוד, רחלי? << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> יש לי את עניין האכיפה, אבל אתייחס לזה בהמשך. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, רחלי. אני נוטה לקבל את הבקשה של שימי, שנגדיר עבירות ספציפיות. זה יהיה יותר קל ויותר נכון. הנטייה שלי היא גם להשאיר את מגבלת 10 השנים כפי שהיא כתובה כאן. אני לא מתכוון להיכנס עכשיו להיסטוריה של כל אחד. נשאיר זאת כך כדי לשמור על כבודו של האירוע. אנחנו לא רוצים שהעבריין ידליק מחר בבוקר. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נוסיף עבירות אלימות במשפחה ועבירות - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נגדיר אותן, אבל שיהיו ספציפיות. עוד הערות לסעיף הזה? רועי. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> בסעיף 9(ב)(2), כאשר מתייחסים לאופן ההגעה לפי סעיף 3(ג) – איך מגיעים בעלי ההיתרים של השר, שהם לא בכרטיסי הנסיעה. צריך להתייחס גם ל-3(ב)(3) – מי שקיבל היתר משום שמשכנו ביישובים הסמוכים למירון. גם הם צריכים להגיע בסוף. זו אותה מטרייה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אין בעיה. נכתוב "לפי סעיף 3(ג) או לפי סעיף 3(ב)(3)". << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> זה קורה בין כה וכה, אבל אין בעיה, נוסיף. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. סעיף 12, בבקשה. << דובר >> אסף היזלר: << דובר >> ספירת השוהים במתחם מירון ובמתחמים בזמן ההילולה 12. הממונה על ההילולה או מי מטעמו יהיה אחראי לספירת השוהים במתחם מירון וכן בכל אחד מן המתחמים בכל רגע נתון בזמן ההילולה, ולספירת מספר המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי, ובכל אירוע נוסף; נוכח הממונה על ההילולה שמספר השוהים כאמור בכל רגע נתון בזמן ההילולה עולה על המספר המרבי של השוהים שנקבע בצו לפי סעיף 2 או בהוראות לעניין מירון או בהוראות הג"א או במתווה לפי סעיף 8, לפי העניין, או שמספר המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי או באירוע נוסף, לפי העניין, עולה על מספר המשתתפים שנקבע בתנאי האישור, יביא זאת לידיעת קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה שמונה לשם כך על ידי מפקד מחוז הצפון במשטרת ישראל (בחוק זה – קצין מוסמך). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות לסעיף 12 בבקשה. אין. אפשר להמשיך. << דובר >> אסף היזלר: << דובר >> סמכויות 13. לשם אכיפת הוראות סעיפים 2 עד 9 יהיו לשוטר הסמכויות המפורטות להלן: (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו ולמסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה; (2) למנוע כניסה של אדם או רכב למתחם מירון או למתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, או להוציאם ממתחם מירון או ממתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי, אם שהייתו של האדם באותו מקום היא בניגוד לסעיפים 2, 3 או 8, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך; (3) הביא הממונה על ההילולה או מי מטעמו לידיעת קצין מוסמך, שמספר השוהים בכל אחד מן המתחמים בכל זמן נתון בזמן ההילולה עולה על מספר השוהים שנקבע בצו לפי סעיף 2 או בהוראות לעניין מירון או בהוראות הג"א או במתווה לפי סעיף 8, או שמספר המשתתפים באירוע ההדלקה המרכזי או באירוע נוסף, לפי העניין, עולה על מספר המשתתפים שנקבע בתנאי האישור, רשאי קצין משטרה כאמור – (א) להורות על הפסקת הדלקה או על הפסקת אירוע הדלקה במסגרת ההדלקה המרכזית לפי סעיף 5 או במסגרת אירוע נוסף לפי סעיף 7; (ב) להורות להוציא אמצעי עזר לאירועים או חפץ אחר המשמש לפעולה אסורה לפי חוק זה, ממתחם מירון או מכל אחד מהמתחמים; (ג) למנוע כניסה של אדם או רכב למתחם מירון או לכל אחד מהמתחמים, לפי העניין, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך; (ד) להוציא אדם או רכב ממתחם מירון או מכל אחד מהמתחמים, לפי העניין, ואף להשתמש בכוח סביר לשם כך; (4) הובא לידיעת קצין מוסמך, או נוכח קצין מוסמך לדעת, שהדלקה מתקיימת בלא אישור לפי סעיפים 4, 5, 6 או 7 או בניגוד לתנאי מהותי בו או שאירוע נוסף מתקיים בלא אישור או בניגוד לתנאי מהותי בו לפי סעיף 7, רשאי הוא להורות על הפסקת הדלקה או על הפסקת האירוע הנוסף, לפי העניין; (5) לעניין מניעת כניסה לאירוע ההדלקה המרכזי או לאירוע נוסף ולעניין הפסקתם ופיזורם של אירועים כאמור – גם הסמכויות המסורות לשוטר לפי חוק הבטיחות, בשינויים המחויבים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות לסעיף 13? הייתה הערה של הייעוץ המשפטי, בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> כן. זה קשור לסעיף הקודם, שבו דיברנו על בעל תפקיד מרכזי. תהינו מה המשמעות של הפרת ההוראה בסעיף 11: אם בכל זאת נכנס אדם שעבר עבירת פשע והוא מבצע את ההדלקה, האם יש למשטרה סמכויות להוציא אותו מהמקום או לעשות משהו בעניינו? אני מודה שאין לי תשובה חד-משמעית; אם הבנתי נכון מההערות אתמול בלילה, המשטרה מתנגדת. מה עושים במקרה הזה? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים. זאת אומרת שלא צריך לכלול את סעיף 10 - - - << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אני טעיתי וכתבתי "10". הכוונה הייתה לסעיף 11. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> הם התייחסו ל-10. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> הבנתי. אם כך, צריך לשמוע אותם. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נשמע את מחוז צפון. יגאל, אתה איתנו? הבנתם את התיקון? במקום "יש לכלול את סעיף 10" – "יש לכלול את סעיף 11". כלומר, מה עושים באירוע כשמתברר בזמן אמת שמי שמדליק, או עומד להדליק, הוא אדם שנמצא ברשימת מי שאסור להם להדליק? << אורח >> יגאל בן לולו: << אורח >> זו החלטה מורכבת. בסופו של דבר, המטרה היא להגיע לכך עוד לפני ההדלקה. משרד ירושלים מחויב למסור רשימה מדויקת של המדליקים, כדי שנוכל לבדוק שאנחנו מכירים את כולם. ועדיין, נאפשר עד 24–48 שעות לתקף את הרשימה ולדייק מי מדליק. אם אחרי כל זה קורה שינוי באותו רגע, משטרת ישראל תפעיל שיקול דעת לפי הסיכונים, האתגרים והאירוע עצמו. ההחלטה אם לבצע עיכוב, מעצר או פעולה אחרת תתקבל באותו רגע, לפני או אחרי. בוודאי שאם יש המונים, לא נבצע פעולה שיכולה לסכן את שלום הציבור. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ברור. תודה, יגאל. התייחסות ראויה. משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> נירית להב קניזו: << אורח >> אם מישהו מבצע תפקיד מרכזי בניגוד להוראות סעיף 11, הדבר אינו עולה כדי עבירה פלילית, ולכן אין סמכויות עיכוב ומעצר. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אנחנו גם לא מדברים על מניעת כניסה. מדובר באדם שיכול להיכנס, ולכן עולה השאלה איך זה אמור להתבצע – להיכנס לתוך הקהל ולהוציא אדם באמצע? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זה בדיוק הקושי שאליו התייחס יגאל כרגע. אני מבין את הקושי, אבל אתם צריכים להבין שבסך הכול, אנחנו רוצים לוודא שמשרד ירושלים יעביר למשטרה את רשימת המדליקים, והמשטרה תבדוק שהם אכן אנשים ראויים. אנחנו צריכים לתת את הדעת לכך שבסופו של דבר אלה באמת יהיו האנשים שמדליקים, ולא יהיה שינוי רבע שעה לפני, כדי לא להעמיד אתכם במבוכה. לא אותי. סעיף 14, בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מה אנחנו מחליטים? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> שהרשימה תוגש 24 – 48 שעות לפני. אנחנו לא משנים את הסעיף, ומשאירים את שיקול הדעת למפקד המשטרה באזור. סעיף 14, בבקשה. << דובר >> אסף היזלר: << דובר >> עונשין 14. העושה אחד מאלה, דינו – קנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977: (1) השוהה במתחם מירון בזמן ההילולה בניגוד להוראות סעיף 2(א), או במתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי בניגוד להוראות סעיף 2(ב); (2) המארגן או המבצע הדלקה במתחם מירון בזמן ההילולה בניגוד להוראות סעיף 4; (3) המארגן או המקיים אירוע נוסף במתחם מירון בזמן ההילולה בניגוד להוראות סעיף 7(א). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות לסעיף 14? תודה. סעיף 15, בבקשה. << דובר >> אסף היזלר: << דובר >> הוראות בעניין תכנון ובנייה 15. (א) יראו עבודות להכשרת קרקע ולפיתוח, עבודות להנחת תשתיות זמניות המבוצעות במתחם מירון, שימושים זמניים הנדרשים לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים כדין במסגרתה, כעבודות וכשימושים שבוצעו כדין, וחוק התכנון והבנייה לא יחול עליהם, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה: (1) הם בוצעו או נעשו על ידי המדינה או מי מטעמה; (2) מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של 10 שנים לפחות בביסוס מבנים, נתן אישור בדבר התאמתם לכלל ההוראות החלות לפי כל דין שעניינן בטיחות ויציבות; אישור המהנדס יינתן לאחר התייעצות עם ראש מחלקת הגנה מאש במחוז הצפון ברשות הארצית לכבאות והצלה בנושא שיקולי בטיחות אש וכיבוי דלקות; (3) מהנדס רשות בעל ניסיון נתן אישור בדבר היות העבודות להכשרת קרקע ופיתוח או עבודות להנחת תשתיות זמניות, עבודות המשמשות לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים במסגרתה; (4) עד יום ח' בסיוון התשפ"ו (24 במאי 2026) ישיב מבצע העבודות את הקרקע שבה בוצעו העבודות או הונחו התשתיות הזמניות כאמור, לקדמותה, ככל האפשר, אלא אם כן ניתן היתר לפי כל דין שלא לעשות כן. (ב) יראו אוהל הסעדה, אוהל נוחות, אוהל תפילה ושירה, אמצעי עזר לאירועים למעט מבנה או מיתקן קבוע, גשר זמני להולכי רגל, מבנה יביל, מדרגות זמניות, יציע, מיתקן הדלקה, מיתקן תצפית, שלטים וכל מבנה או מיתקן זמני אחר שהוקמו במתחם מירון לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים כדין במסגרתה, כמבנים ומיתקנים שהוקמו כדין, וחוק התכנון והבנייה לא יחול עליהם, ובלבד שהתקיימו בהם כל אלה: (1) הם הוקמו על ידי המדינה או מי מטעמה; (2) הם הוקמו ביום תחילתו של חוק זה או אחריו; (3) מהנדס רשוי שהוא בעל ניסיון של 10 שנים לפחות בביסוס מבנים נתן אישור לגביהם כאמור בסעיף קטן (א)(2); (4) מהנדס רשות בעל ניסיון נתן אישור בדבר היותם מבנים או מיתקנים זמניים המשמשים לצורכי ההילולה או אירוע המתקיים במסגרתה; (5) עד יום ח' בסיוון התשפ"ו (24 במאי 2026) מקים המבנים והמיתקנים פינה אותם והשיב את הקרקע שבה הוקמו לקדמותה, ככל האפשר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. הערות לסעיף 15? בבקשה. את רוצה להתחיל עם ההערה הסופית שלך? אני מבין שיש שם שאלה לגבי התאריך 24 במאי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> רק צריך לבדוק שזה אכן התאריך. אני חושבת שכן. יש לנו בעיקר הערות על מועדים שכבר עברו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות נוספות לסעיף 15? נשמע את קרן פטל מהמועצה האזורית מרום הגליל לסעיף הזה. קרן, שלום. בוקר אור. << אורח >> קרן פטל: << אורח >> בוקר אור. רק רציתי להעיר שני דברים לסעיף הזה. המשפט "שהושבו ככל שניתן" בסעיף של התשתיות, 15, הוא בעייתי. מצד אחד, אף אחד מאיתנו אינו רוצה שהמדינה תבזבז כסף ותהרוס דברים שהיא השקיעה והסדירה לטובת ההילולה והציבור. מצד שני, במציאות, זה מה שקורה. בפועל דברים לא נהרסים, או שהמועצה צריכה לדרוש את הריסתם, ונוצר דיסוננס. בגלל שזו הוראת שעה – זה בעייתי. ברגע שהמשרד לשירותי דת לא מקדם תב"ע ולא משקיע בתשתיות קבע, משרד המסורת, שאחראי רק על ההילולה, נאלץ לפעול במסגרת הוראת השעה ולהשקיע כספי ציבור בהסדרת תשתיות לטובת בטיחות, אבל המועצה צריכה להוציא, מיד אחר כך, דרישות וצווים להריסת דברים שלא נהרסים. אנחנו נמצאים בלופ לא הגיוני. אם התשתיות אינן זמניות – למשל כשסוללים אספלט או מציבים מעקות בטיחות בעשרות אלפי שקלים – ברור לכולם שיצטרכו אותן גם בשנה הבאה. הן נעשות לבטיחות הציבור, אבל בחסות החוק וללא היתר. אני מרגישה שאנחנו במין לופ מגוחך. אף אחד כאן לא נגד אף אחד, אבל זה מגוחך שהמועצה צריכה לשלוח כאלה צווים למדינה. מצד שני, אם היא לא תעשה את זה – היא לא עושה את תפקידה. מצד שלישי, הדברים האלה לא באמת נהרסים, ומצד רביעי, אף אחד לא רוצה שהכספים של הציבור יתבזבזו. אני חושבת שהסעיף הזה מייצר איזשהו דיסוננס במציאות ופרצה לא מכוונת. אני חושבת צריך לשקול מחדש את הניסוח לגבי השבת הקרקע לקדמותה, ולבחון אפשרות להוציא היתרים לדברים האלה. הוצגה לנו רשימת תשתיות על ידי אחד מנציגי השר, והמהנדס אמר שאלו דברים שדורשים היתר, אבל ברור לנו שכאשר החוק יעבור הם ייעשו בחסות החוק ללא היתר, והם לא יושבו לקדמותם כי הם אינם זמניים. האם אפשר להתייחס לסעיף 9(ב)? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ראיתי את מה שכתבת. אנחנו נתייחס לזה מחר בסיור. תודה, קרן. ההתייחסות שלך חשובה מאוד. רחלי, אנחנו שוב איתך. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> שלום, אדוני. אני מבקשת להתייחס לסעיף 14. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רחלי, את לא יכולה לחזור לסעיפים קודמים. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> אדוני, הצ'אט היה סגור. לא יכולתי לבקש לעלות לדבר. אני רק רוצה להגיד שנכון לעכשיו, אין שום - - - << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> היא אמרה שיש לה על סעיפים אחרים ושהיא תדבר אחר כך. << אורח >> רחלי סונגו: << אורח >> על סעיף 14, אבל לא נתנו לי לדבר בצ'אט. אי-אפשר היה לכתוב. אדוני, כיום אין שום סנקציה בנושא של סעיף 11. אם אדם שאסור לו לבצע תפקיד מרכזי מצליח להדליק – אין סנקציה. לכן, אני חושבת שנכון להוסיף את סעיף 11 לסעיף 14, כך שגם יוטל קנס אישי, גם יהיו סנקציות אישיות, וגם שאותה קבוצה לא תוכל להדליק בשנה שלאחר מכן. בנוסף, אני חושבת שנכון גם להוסיף זאת לסעיף הסמכויות של המשטרה. ברור שההחלטה אם לעצור או לא לעצור תהיה שלהם, אבל כרגע אין להם סמכות לפי סעיף האכיפה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> האם יש התנגדות להוסיף את סעיף 11 לסעיף העונשין? << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> למשרד אין התנגדות. << אורח >> מירן בנימין: << אורח >> כן. סעיף 11 מנוסח באופן שבעייתי מאוד לקבוע בגינו עבירה פלילית. צריך לשנות אותו. למשל, להתנות את ההדלקה במתן היתר פוזיטיבי, מה שלא קורה בפועל. אי-אפשר כמו שהוא מנוסח. אם רוצים, צריך לעשות בו רוויזיה שלמה, שאני מניחה שהמשרד - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון מאוד, אנחנו לא רוצים להיכנס לזה כרגע. תודה. כב"ה מחוז צפון, אוסקר, בבקשה. שלום. << אורח >> אוסקר פוקס: << אורח >> בוקר טוב לכולם. בוקר טוב, כבוד היושב-ראש. אני שוב מעלה את הנושא שהעליתי בפעם שעברה: לוח הזמנים גם בסעיף הזה. מהיוועצות עם רמ"ח צפון של כבאות בנושא חוק התכנון והבנייה, אם לא נקציב לכך לוח זמנים, נגיע למצב שבדקה ה-90, בסיבוב האחרון של מהנדס הרישוי, הוא מתחיל להתייעץ איתי. זה זמן פציעות, ואין זמן להיכנס לעומק או לבצע כל מיני שיפורים, כשהמתקנים האלה עומדים הרבה לפני כן. זה נכון גם לגבי שאר הדברים. הצעתי כבר בשלב הנסחות שיהיה כתוב בחוק שהמשרד לירושלים ומסורת ישראל יקבע את התהליכים להפקה, כולל הגשת כלל האישורים, ובכלל זה הקמת מתקנים שעליהם צריך להתייעץ איתנו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> יש לך תאריך מועדף? מה התאריך האחרון מבחינתך? << אורח >> אוסקר פוקס: << אורח >> מבחינתי זה יכול להיות יום או יומיים לפני ההילולה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני לא אתן לזה להיות יומיים לפני. אני רוצה את ההתייחסות שלכם, משרד המסורת. שימי, בבקשה. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> אני חושב שיומיים לפני ההילולה זה סביר ונכון לשני הכיוונים. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> האירוע הוא ביום שני בלילה. יומיים לפני ההילולה יוצא שבת. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> אני מעריך שהשנה, דה פקטו, נעשה את הפינישים ביום שישי. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> מצוין. בגלל זה אמרתי שיומיים לא, כי ידעתי שזה שבת, ואנחנו לא רוצים, אתה ואני, להיות שם בשבת. אם כך, ביום שישי? אוקיי, מצוין, נקבע את יום שישי. הוא אמר שיום-יומיים מספיקים, וכאן יש שלושה ימים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נוסיף זאת בסעיף 15. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> המשטרה רוצה לעלות שוב? נא להעלות לי את מחוז צפון. כן, יגאל. << אורח >> יגאל בן לולו: << אורח >> אין לנו מה להגיד בנושא. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. קצר ויעיל. נא להקריא את סעיפים 16 ו-17. << דובר >> אסף היזלר: << דובר >> ביצוע 16. השר ממונה על ביצועו של חוק זה. תוקף 17. חוק זה יעמוד בתוקפו עד יום ח' בסיוון התשפ"ו (24 במאי 2026). << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הערות לסעיפים 16 ו-17? תודה. אנחנו צריכים לאשר גם את התוספת? לא. אם כך נחזור עכשיו, ברשותכם, לסעיפים 1–7, נעבור על הערות הייעוץ המשפטי ונשמע התייחסויות. בבקשה. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בסעיף 1 הייתה לנו הערה לגבי הגדרת כוחות הביטחון, שהמשרדים ביקשו למחוק. זה קשור לסעיף 2(א)(4), ותכף נקבל החלטה. זו הגדרה שמשרדי הממשלה ביקשו למחוק, מכיוון שבסעיף 2(א)(4) מה שהם מציעים הוא יותר כללי – "לכל מי שנדרש לצורך מילוי עבודתו", ולא הפירוט שהיה בשנים קודמות. אנחנו חשבנו, והסברנו את זה בדיון הקודם, למה נכון יותר להכניס פירוט. זה נותן איזושהי התוויה של מי יכול להיות שם, לדעתנו. המשרד מבקש להישאר בנוסח הרחב. צריך להחליט. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה, משרד, אתה יכול להסביר לי למה אנחנו רוצים להישאר ברחב ולא בספציפי? כי אנחנו בסעיף הגדרות. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> אנחנו חושבים שההרחבה הזאת מתפרשת בשטח כאילו היא מצמצמת. ההגדרה המרחיבה היא "כל מי שנדרש למקום לצורך מילוי תפקידו". יש הרבה פקחים וגורמי רגולציה נוספים - - - << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> דנים עכשיו ב-1 או ב-2? כי 1 נגזר מ-2. צריך לדון קודם ב-2, ואז לדון בהגדרה. זה הסדר. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> נכון, אמרתי את זה. פשוט עברנו לפי הסדר. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> לכן אנחנו חושבים שההגדרה המפורטת – מצמצמת. עובדה שבשנים האחרונות הכנסנו בכל שנה עוד ועוד, ואנחנו כנראה מפספסים עוד ועוד כאלה שיידרשו מחר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> משרד המשפטים, עמדתכם? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אמרנו בהרחבה את העמדה בדיון הקודם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אני רוצה מאוד לשמוע מה עמדתכם עכשיו, כדי שנוכל לסגור את זה. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לגבי סעיף 1, כאמור, הוא הגדרה, והוא נגזר מסעיף 2, ולכן אני מתייחסת לסעיף 2. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את רוצה שנוריד בסעיף 1 את ההגדרות של כוחות הביטחון? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לדעתנו לא נדרש. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה קשור אחד בשני. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ההגדרה היא שאלה טכנית. הגדרה נדרשת אם היא מופיעה בחוק. צריך להכריע בסעיף 2 אם זה ייכלל או לא, ואז, לפי זה, זה נגזר באופן טכני אם להוסיף את ההגדרה או לא. אין לי שום בעיה עם ההגדרה, אין לי התנגדות – היא פשוט נגזרת מההכרעה לגבי סעיף 2. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בואו נעבור רגע לסעיף 2. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> לא. עברנו לפי הסדר, וישר קפצנו להערה המהותית שבסעיף 2(א)(4). עכשיו תתמצתו שוב את עמדתכם. << אורח >> מירן בנימין: << אורח >> אני אתמצת את הערתי לגבי סעיף 2(א)(4), שהייתה יותר בהרחבה בדיון הקודם. אנחנו מכירים, כמובן, את הנוסחים שהיו בשנים הקודמות. כמובן שלא הייתה בעיה משפטית בנוסח, כי ההגדרה הייתה הגדרה פתוחה. זאת אומרת, הדוגמאות לא מיצו, והייתה הגדרה כללית בריישה, אבל הבנו שהיו בעיות בשטח באופן שבו זה הובן. כדי לא ליצור שאלות פרשניות, למה גורם אחד נכנס להגדרה ולא גורם אחר – עלו לנו שאלות כאלה גם השנה לגבי עוד גורמים שמפקחים. אני, אישית, לא יודעת להגיד, משפטית, למה מפקח רט"ג ולא מפקח רשות המים או המשרד להגנת הסביבה. אני לא יודעת להבחין ביניהם, ואני לא יודעת גם למנות את כולם. אני מפחדת שמנייה של אחד ולא של אחר יכולה לרמוז איזשהו מסר שאנחנו לא רוצים להעביר. לכן, אנחנו חושבים שזה נוסח נכון יותר, לאור פידבקים שקיבלנו מהשטח בשנים האחרונות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כשאת אומרת "נוסח נכון יותר" – למה את מתכוונת? << אורח >> מירן בנימין: << אורח >> אני חושבת שהוא ייצור פחות בעיות תפעוליות בשטח. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> זאת אומרת, להשאיר את 2(א)(4)? << אורח >> מירן בנימין: << אורח >> כן. משפטית, שתי האפשרויות אפשריות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אנחנו לא נתעקש על העניין הזה. קיבלנו את עמדת המשרד ומשרד המשפטים. בואו נתקדם. איפה יש לנו עוד הערות בסעיף הבא? << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בסעיף 2(ג), היה חוסר הבנה לגבי הקצין המוסמך. המשטרה ביקשה שזה יהיה ראש אגף התנועה שרשאי להסמיך. אני הבנתי שהחלטת שזה יהיה מפקד מחוז צפון במשטרת ישראל, או מי שהסמיך מטעמו. זה מה שהחלטת, נכון? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> נכון. יש הערות לעניין הזה? בואו נשמע את המשטרה, למרות שאני לא בטוח שאקבל את עמדתה. אני כמעט בטוח שלא אקבל. בבקשה. << אורח >> אורי בוצ'ומנסקי: << אורח >> אורי בוצ'ומנסקי, הייעוץ המשפטי של המשטרה. כפי שהסברנו גם בדיון הקודם, מדובר בסוגיה מקצועית מאוד. בסוף, זה בעל תפקיד מקצועי. ביקשנו שהגורם המסמיך יהיה ראש אגף התנועה. בנוסף, בפקודת המשטרה אין הגדרה לקצין משטרה, ולכן הצענו נוסח שלפיו מדובר בקצין משטרה שהסמיך לכך ראש אגף התנועה במשטרת ישראל. בסעיף זה כ-"קצין משטרה מוסמך", ואז להגדיר את נכון גם לעניין האישור וגם לעניין ההתייעצות בהמשך, ככל שזה נדרש. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> למה ההתעקשות על זה? מי שאחראי על כל האירוע הזה הוא מפקד מחוז צפון. אין באירוע הזה אחריות לראש אגף התנועה. << אורח >> אורי בוצ'ומנסקי: << אורח >> מדובר בסעיף שעוסק בהסדרי התנועה. אם תרצו, אפשר גם שמחוז צפון יתייחסו לעניין הזה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. מחוז צפון, אתם רוצים להתייחס לזה? יגאל? << אורח >> יגאל בן לולו: << אורח >> אני מסכים עם מה שאמרת. בסופו של דבר, מפקד האירוע הוא מפקד מחוז צפון. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה, יגאל. כן, אדוני. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> אם המשטרה חושבת כך – אני לא חושבת שצריך לאמץ אותה. יש עוד סיבות. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, תודה, סיימנו גם את הנושא הזה. אנחנו נשארים עם מפקד מחוז צפון. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בסעיף 3 הייתה לנו שאלה שנשמח שתבהירו לפרוטוקול: מדוע בסיף 3(ב)(1) נמחקו הוראות משנה קודמת בעניין הסעה מיוחדת וחובת רישום תעודת זהות? הייתה לכם תשובה שהניחה את דעתי אתמול. רק תסבירו את זה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> בבקשה. שימי? אהרון? מישהו? << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> זה מופיע בתחילת הסעיף. זה היה כתוב פעמיים, ונמחק בחלק השני. זה הכול. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הלאה. סעיף 4. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בעמוד 7, סעיף (ג), יש הערה מהותית: יש פה שינוי מהצעת החוק בשנים הקודמות – העלאה מ-15% ל-20%, ושינוי באופן החישוב – מההיתרים שהוצאו ולא מההיתרים שהונפקו . בדיון הקודם הבנו שהמשטרה מוטרדת מהעלאה הזו של האחוזים וגם משינוי שיטת החישוב. כדאי לשמוע שוב את המשטרה, כי בשיחות פנימיות, הוצג לי אתמול שמטריד אותם משהו אחר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אורי, בבקשה. << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בדיון הקודם המשטרה אמרה שבעבר היו 10 ועליתם ל-15. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> את זה כבר תיקנו. << אורח >> אורי בוצ'ומנסקי: << אורח >> את עניין האחוזים אני אשאיר למחוז צפון. לגבי שיטת החישוב, כרגע, הנוסח מדבר על כך שבסעיף (ב) יש לי את ההיתרים הרגילים, ובסעיף (ג) יש לי היתרים לקבוצות המיוחדות שמנויות באותו סעיף. כמות ההיתרים לאותן קבוצות מיוחדות יהיה 20% מהמספר הכולל של ההיתרים שניתנו לפי סעיף (ב). הנוסח שאושר בשנה שעברה הוא יותר מדויק מבחינת חלוקת האחוזים, וההבנה שיש לי כאן 100% שמתחלקים בהתאם לחלוקה שתיקבע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> אתה מתכוון לכך שאתם יודעים מה ה-100%? << אורח >> אורי בוצ'ומנסקי: << אורח >> בשנה שעברה, נאמר שסך היתרי הכניסה לפי סעיף קטן זה לא יעלה על 15% מכלל היתרי הכניסה והשהייה שהונפקו לפי חוק זה. כלומר, כל ה-15% נגזרים מכלל ההיתרים. אז, היה יותר ברור שיש כאן חלוקה של 85% ו-15%. בנוסח של עכשיו זה יהיה פחות ברור. לגבי האחוזים, 15% או 20%, אני אבקש שמחוז צפון יתייחסו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, יגאל. << אורח >> יגאל בן לולו: << אורח >> לעניין 15% או 20%, בסופו של דבר, לא תהיה לנו התנגדות כל עוד התוספת אינה מגיעה מציר 89. כל ה-VIP לכאורה שמגיע לציר 89 גורם לעומסים כבדים, ואנחנו מתנגדים לכך באופן נחרץ. אם משרד התחבורה ומשרד ירושלים ישבו ויכניסו את ההוספה הזו לקו שנע מאליפלט, מצומת תל שבע, לתוך מעוף הציפור המעגלי של מירון – אנחנו לא נתנגד. במידה והתוספת תהיה לכיוון צבעון או ציר 89, אנחנו מתנגדים לכך בתוקף, כי הדבר יוצר לנו בעיה מבצעית. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כלומר, אם תוספת 5% לא מגיעה דרך ציר 89 – אין לכם בעיה. << אורח >> יגאל בן לולו: << אורח >> נכון. אם זה בא דרך הציר של התחבורה הציבורית – לנו אין שום התנגדות. אבל אם זה מגיע מצבעון, מציר 89 – אנחנו מתנגדים לזה בתוקף. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> תודה. התייחסות המשרד? בבקשה, שימי. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> תודה. אנחנו נדרשים לתאם את אופן ההגעה עם המשטרה, וודאי שנעשה זאת. אנחנו עושים את זה גם בשגרה יחד עם משרד התחבורה, ונעשה את זה בצורה הכי טובה שיש. כל מגבלה על ציר כזה או אחר – זה לא משנה אם אנחנו יודעים לתת שם 5% או 25% - תיעשה בתיאום מלא עם המשטרה. הכוונה היא להרחיב תחבורה מאורגנת, בוודאי לא רכבים פרטיים. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אדוני היו"ר, הסעיף בנוסח הנוכחי שלו, של פסקה (ג), מדבר על מי שלא מגיע בתחבורה ציבורית, דרך אוטובוסים וכרטיסי הנסיעה. זה מאפשר, מבחינת החוק, להגיע גם ברכב פרטי וגם בהסעות, כשאני מבינה שרוב האוכלוסייה מגיעה בהסעות מסודרות, אבל זה לא מוסדר פה. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> איך אנחנו יכולים להכניס לשם את המגבלה שזה לא ברכב פרטי? << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> הצורך הוא צורך מבצעי של המשטרה, כדי למנוע עומסי רכבים. זו המטרה. כמו שאמר שימי, ברגע שאנחנו מחויבים, לפי הסעיף בהמשך, לתאם את דרכי ההגעה עם המשטרה, כל העבודה מתחילה מבסיס אחד – המשטרה אומרת לנו, בהתאם למהנדסי התנועה, "פה יכולים לנוע X רכבים ב-10 דקות, בשעה או בכל היממה הזאת". "אל החניון הזה יכולים להיכנס X רכבים ב-10 דקות", בין אם זה רכבים פרטיים או אוטובוסים פרטיים – זה לא משנה. היא אומרת לנו מה יכול להיות, וזה הבסיס. אם המשטרה תגיד לנו: "יכולים להיכנס 10 רכבים פרטיים" – יהיו 10 רכבים פרטיים; אם היא תגיד לנו "יכולים להיכנס 300" – יהיו 300; אם היא תגיד 500 – יהיו 500. אם היא תגיד "30 אוטובוסים יכולים בו זמנית", או 20 – זה הבסיס. הבסיס מתחיל משם, ולכן יש לנו את הסעיף שמחייב אותנו לתאם את זה עם המשטרה. כך שמבחינה מבצעית, הם גורם הווטו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> קיבלתי. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אנחנו מוסיפים פה את הנושא של "נוסף על הוראות סעיף קטן (ב) ומבלי לגרוע מהוראות סעיף 2(ד)", כדי שיהיה ברור שזה לא עולה על - - - << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אין התנגדות. זה חידוד נוסח שאנחנו מסכימים עליו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה, רועי. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> בהמשך לזה, רק בגלל שהיו גם לנו כמה אפשרויות להבין, כשכתוב "אחוזים מהמספר הכולל של הכרטיסים שיצאו" – כל היתר שנותן השר בא על חשבון היתרים של הסעיף - - - << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה לא עולה על ה-100%. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> זה צריך להיות מתוך המספר הכולל. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זו התוספת עכשיו. אגב, לדעתי גם בלי התוספת זה היה אמור להיות מובן כך. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אני אסביר עוד פעם. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> רועי, זה ברור. יש לזה מענה. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אדוני, לי זה לא ברור. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בגלל זה הוספנו את "מבלי לגרוע". כדי שזה יהיה ברור. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אני אסביר. יכול להיות שמספר השוהים בהר לא יחרוג מהמספר שקבוע בצו של השר, אבל יכול להיות שיש 100% היתרים, כרטיסים וכו', ועוד 20% היתרים של השר, גם אם עכשיו, בפועל, לא כולם עלו להר. יכול להיות שיינתנו יותר היתרים לציבור מהמותר, ועדיין לא חרגתי ממספר השוהים בהר. לכן, חשוב לנו שההיתר של השר יבוא מתוך המכסה, ולא בנוסף. לכן, אנחנו חושבים שהמספר צריך לעלות מתוך המספר הכולל, ולא מעל המספר. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מה אתה מציע, רועי? << אורח >> רועי הראל: << אורח >> מה שכתוב "מהמספר הכולל" – שיהיה ברור שההיתרים של השר הם מתוך המכסה. << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> אין בעיה, אבל נראה לי שזה ייצור כפל עם הניסוח שהמשרד הציע לתקן. ה-"מבלי לגרוע" אומר שהתוספת לא יכולה לפגוע במספר שנקבע בצו כמספר המקסימלי. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> התוספת מדברת על מספר השוהים. יכול להיות שמקצה לקצה יימכרו 500,000 כרטיסים, והשר יכול לתת 20% - נניח שהוא ייתן עוד 100,000. יכול להיות שיהיו 600,000 בעלי היתרים, ועדיין בהר יהיו 50,000. << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> אני חושב שאני מבין את מה שרועי אומר. אני אנסה לראות אם הבנו. אפשר לפתור את זה – זה עניין של ניסוח. אם הצו קבע, לכאורה, 50,000 שוהים בו זמנית, יכול להשתמע שהשר לא יכול לגרוע משם אבל יכול לתת עוד, ואז זה יגדיל את המספר הכולל, והאחוזים יישארו בתוכו כל הזמן. הוא רוצה שיהיה ברור - - - << אורח >> רועי הראל: << אורח >> שאם ה-500,000 הם מהקצה לקצה – זה כולל את ההיתרים של השר. << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> לכן הוא רוצה שיהיה כתוב "מתוך". << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> "על 20% מתוך המספר הכולל". זו גם שאלה של הנסחות בכנסת. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אני אסביר את המהות. אם הוסכם עלינו שברגע נתון בהר, בהיתר של השר, יש 50,000 איש – זה יכול להיות 50,000 בעלי כרטיסים או היתרים של סעיף (ב), וזה יכול להיות 45,000 ועוד 5,000 של השר, אבל ברור שלא חורגים. ואם מקצה לקצה יש 500,000 – ההיתרים של השר הם מתוך ה-500,000. << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏אין מוצר כזה. המוצר שאמרת כרגע לא קיים. יש שני מוצרים על המדף: מוצר אחד זה מה שייקבע בתקנות – מגבלת השהייה במתחם. לצורך הנוחות – ‎50,000‎. זו הגבלה אחת,‏ ‏ואותה אי-אפשר לעבור בכל מקרה; זה לא משנה כרגע, גם אם השר לא נתן היתר אחד. אם משרד התחבורה הביא מחר בטעות ‎100,000‎ – אנחנו נשאיר ‎50,000‎ בחוץ.‏ ‏הם יחכו עד שהם יצאו. ‏ ‏ה-Limit השני הוא הסיפור של ה-‎20%‎. ה-‎20%‎ הוא לא מסך הכרטיסים שיוצאו. אם משרד התחבורה מתכנן למכור ומוציא למכירה, ביום שהוא פותח את המערכות, ‎80,000‎ כרטיסים – השר נותן ‎20,000‎. אם הוא מוציא ‎160,000‎ כרטיסים – השר נותן ‎40,000‎. ה-Total הוא ‎80%‎ משרד התחבורה ו-‎20%‎ השר. ‏ << אורח >> רועי הראל: << אורח >> ‏יש גם בלי כרטיסים.‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏אין בעיה, אבל זה המספר.‏ ‏ << אורח >> רועי הראל: << אורח >> ‏אני אגיד לך מה יכול לקרות.‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> אתה לא הבנת. רק לחדד:‏ ‏‏אם משרד התחבורה מוציא ‎80,000‎ כרטיסים – ‏כל אישורי השר לא יעלו על ‎20‎,000. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> זה לא הבעיה של ‎20,000. עוד פעם, ברגע שיש אחד יותר - - - ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏רועי, לי היה ברור על מה אתה מדבר.‏ ‏זה שתאמר את זה עוד שלוש פעמים – לא יעזור. מי שלא הבין עד עכשיו – לא יבין‏. ‏אתה רוצה שזה יהיה מתוך. הבנתי.‏ ‏ << אורח >> רועי הראל: << אורח >> ‏אנחנו רוצים לוודא שאם מקצה לקצה יש בהר ‎50,000‎, ויש 10 מחסניות – כל ההיתרים, הכרטיסים והיתרי השר לא יחרגו מ-‎500,000‎. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏ברור, רועי.‏ הנושא ברור. כן, הסעיף הבא.‏ ‏‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בעמוד ‎8‎, בפסקה קטנה (‎3)‎, מה התאריך פה? ‎12‎ באפריל?‏ ‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏כן, כ"ה בניסן. זה התאריך שהוא צריך לפרסם. מה הבעיה? ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏אין בעיה. אני רק שואלת כי כל המועדים התארכו.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏כן, סעיף הבא.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> בפסקה (‎4‎) אמרנו עד שני מלווים.‏ עכשיו אנחנו מגיעים לסעיף ה‏תנאים של אירוע ההדלקה המרכזי. אנחנו סברנו, בפסקה (4), בהתאם גם למה העבירו לנו נציבות שוויון לאנשים עם מוגבלות, שכן צריך להתייחס גם לחובה לקבל עמדה של מורשה – לא רק מורשה נגישות מבנים, אלא גם מורשה נגישות השירות.‏ ‏‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏הערות. שמעתם את מה שאמרה היועצת המשפטית לוועדה?‏ ‏אנחנו ביקשנו להוסיף לנגישות גם את - - - ‏‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏אנחנו חושבים שזה לא ישים.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏למה?‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏אנחנו עדיין לא בהחרגה. אנחנו רק בעצם זה שהוא יקבל גם חוות דעת של מורשה נגישות לשירות.‏ ‏‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏אנחנו חושבים שלתת חוות דעת של מורשה נגישות מבנים – בנסיבות כאלה ואחרות אפשר להתמודד עם חלקים מהם, ואולי עם רובם. סיפור מורשה נגישות השירות זה סיפור הרבה יותר מורכב. תנאי השטח שם, להבנתי, לא יאפשרו אפילו לא קיום חלקי שלו. מדובר על שילוט; מדובר על אמצעי עזר לשמיעה; מדובר על אנשים עם מוגבלות ראייה. זה עולם ומלואו שמיועד וכתוב על פי הנגשת שירות בחנות, במשרד ממשלתי. אלה עולמות אחרים לגמרי.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏איך זה היה עד היום?‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏עד היום עשינו והתאמצנו לעשות דברים אפשריים. מה שבלתי אפשרי, בטח בעולמות האלה – אי-אפשר לעשות. להכניס את זה לחוק אומר: "בואו תעברו על החוק". ואם מישהו רוצה לעבור על החוק – הוא ינהל את ההילולה.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏ ‏כן, עירית שביב, בבקשה.‏ ‏ << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> ‏תודה רבה. קודם כול, לא התאפשר לי לדבר לגבי סעיף ‎8‎. במצב חירום, סעיף ‎8‎ אומר שצריך לתת גם אישורים מיוחדים, בהתאם לסעיף 3(ג). לא מזכירים שם אנשים עם מוגבלות – אולי כי לקחתם את הנוסח של שנים קודמות, ששם לא הוזכרו אנשים עם מוגבלות. צריך לשים לב שגם במצב חירום מכניסים את האנשים עם מוגבלות, שיש להם אפשרות להיכנס לפי סעיף ‎3‎(ג). ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏ את מדברת על להכניס אותם לעקרונות של פסקה קטנה (ה)? איפה את חושבת שצריך להכניס את זה?‏ << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> 8(ג)(2) מדבר על מספר היתרי שהייה מיוחדים למי שמשכנו במירון, או לנציג מקרב כל משפחה.‏ ‏צריך להוסיף פה גם אנשים עם מוגבלות, כי גם הם מקבלים היתרי שהייה מיוחדים לפי ‎3(ג). ‏ ‏‏לגבי הסעיף הספציפי של עכשיו, סעיף 5, לעמדתנו, תקנות נגישות השירות חלות, וצריך לחייב חוות דעת שהם מורשה נגישות שירות. מורשה נגישות שירות הוא זה שמומחה לאירועים. יש תקנה ספציפית בתקנות נגישות השירות שמדברת על אירועים, גם על אירועים גדולים. התקנה הזאת מיועדת ממש לאירועים, וגם יש בה פטורים שמתאימים לאירועים. אני חושבת, כמובן, שצריך לעשות את הוראות התקנות, ‏במגבלות הקיימות במקום, והתקנות מתייחסות גם לזה.‏ ‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏אני רוצה להגיד משהו אחד, גם לגבי זה. הוזכר פה קודם שוועדת החקירה ביקשה את החקיקה, ולכן צריך שהכול יהיה בבהירות בחוק. ועדת החקירה גם המליצה, במילים האלה, לגבי השר, שיישא באחריות להנחיית כל הגורמים השותפים להיערכות ותיאום ביניהם. מה שקורה במשך שלוש השנים שבהן התהליך הזה מתקדם זה שכל הגורמים מנחים את השר. זאת אומרת, כולם כובלים את ידיו במיליון כבלים, ואז הוא צריך להיות אחראי.‏ ‏במקום שהשר ינחה את כל הגורמים – כל הגורמים מנחים את השר, כובלים את ידיו ואז אומרים לו לפעול. יש לזה משמעות בסוף. כגורם מקצוע, זה מה שאני רואה; אני רואה שכובלים את ידינו ומונעים מאיתנו, וזה נוגע גם להערה הזו.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏תודה.‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏אני רוצה לשאול: היא ביקשה שתינתן האפשרות גם במקרה של אירועים מצומצמים מאוד. גם אם האירועים יהיו מצומצמים, חלילה, יכולים להיות רגעים כאלה שבהם תוך כדי הדלקה – יש אזעקה. לכן, האם ‏אנחנו צריכים למצוא מקום שגם המוגבל יוכל להיכנס בו? ‏צריך שיהיה איזשהו היגיון של מה לבקש. דבר שני, הייתי רוצה מאוד לדעת מהגורמים המומחים שמופיעים פה בפני הוועדה בזום, מה קורה בכנסיית האור?‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏לא. אתה הורג לי את הזמן עכשיו.‏ חבל. ‏‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏הם רוצים להרוג לנו את האירוע. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אני לא אתן לאף אחד להרוג את האירוע. אני רוצה שהאירוע הזה יצא לפועל. ולכן, גם השנה, חשבתי שיהיה כן נכון להכניס נגישות שירות, אבל לא נכניס השנה.‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏הבנתי.‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏תודה. בואו נתקדם. בפרק זמן כל כך קצר, בתנאים העכשוויים שאנחנו נמצאים בהם, אני לא מתכוון להטיל עוד מגבלות. אני רוצה שהאירוע יתקיים, אבל תעזרו לי בעניין הזה. כן, יהודה אבידן, בבקשה. ‏ ‏ << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ‏יש לי הערות בעיקר לגבי טרום ההילולה, לא על ההילולה עצמה. על כל החוק עצמו אין לי שום בעיה. הפער היחידי שיש לנו זה בעיקר המסירה והאחריות שצריך לקחת משרד לירושלים טרום ההילולה. ההילולה חלה ביום שני בלילה. הם מקבלים את ההילולה ליומיים, כאשר אלפים כבר מגיעים לשבת ואלפים נשארים גם כן למוחרת, עוד יום ועוד יומיים. אני כבר לא מדבר על המשאבים שהשבועיים שבהם שעושים הקמות מצריכים מאיתנו, והמשאבים שכל השילוב בין הכוחות מצריכים מאיתנו, שאנחנו לא מקבלים.‏ ‏עיקר מה שמטריד אותנו זה השבת שלפני. מיום רביעי, אלפים צובאים את ההר. זו שבת לא רגילה, שאנחנו לא יכולים להשתלט עליה לבד במשאבים שלנו, ואף אחד לא מתקצב אותנו לדבר הזה. אני מבקש שהאחריות של ההילולה לא תהיה יומיים. מבחינתנו, שהמסירה תהיה ביום חמישי, ב-‎31‎, ב-‎30‎ או ב-‎29‎, שזו האחריות של המשרד לירושלים לקחת את זה, ושהיא תיגמר ביום שישי ה-08‎ בחודש. זו המסירה המינימלית. ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏בקשתך תיבחן. יש לי רק שאלה אחת: מכיוון שכל הנושא של האזור כולו, בימים שהם לא הילולה, הוא באחריותך, מה קורה שם עם כל הנושא של הביוב? אני מתעסק עם זה בשלוש השנים האחרונות, וזה לא בא לידי פתרון.‏ ‏ << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ‏אני לא מכיר פער בנושא הזה. ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏זה לא הגיע לאוזניך אף פעם?‏ ‏ << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ‏לא, אני לא מכיר את הדבר הזה. ככל שזה יעלה, אנחנו ניתן על זה את הדעת ונעשה את המקסימום לפתור את הבעיות. יש דברים שאנחנו יודעים לפתור.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אני אשמח מאוד.‏ ‏‏ << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ‏אם זה בתוך ההר – זו האחריות שלנו. ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏רק בתוך ההר. לא התייחסתי לשום דבר אחר.‏ ‏ << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ‏בנושא הזה אנחנו ניקח אחריות ונטפל. אני מבקש מאוד, אדוני היושב-ראש: ‏האחריות של שבת - - - ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אני תכף אשמע את ההתייחסות של האחרים. << אורח >> יהודה אבידן: << אורח >> ‏אני אגיד לך את המשמעות של הדברים. אני חושב שהמשמעות של שבת היא משמעות רצינית מאוד.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏ברור לי. תודה, יהודה. עוד מישהו רוצה להתייחס? כן, אני אשמח לשמוע אתכם. מה יש לכם לומר על הבקשה של יהודה לקחת אחריות על האירוע כבר מיום שישי?‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏אנחנו מתואמים עם המשרד לשירותי דת ועם המרכז הארצי. עשינו זום שלשום בלילה, לדעתי, שהשתתפו בו גם יהודה, גם נציגי האתר ונציגי המרכז הארצי. יש סיכום דיון, ואנחנו מתנהלים כך כמה שנים. זאת עמדתי, ואלה עוד הרבה מאוד דברים שלא צריכים להיכנס לחוק.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אני מקבל את הבקשה שלך. אני גם חושב שזה לא צריך להיכנס לחוק. משטרת ישראל, מחוז צפון, בבקשה. רציתם לומר משהו?‏ ‏‏ << דובר >> טלי ברכא: << דובר >> ‏בוקר טוב. ‏אנחנו הרמנו את היד עוד בסעיף ‎3‎. ברשותכם, אחזור לסעיף קטן (ג)(4)‎, בעניין עד שני מלווים שרשאים להיכנס עם אדם נכה. הבקשה שלנו היא שזה יהיה ברור שזה באותו רכב. אנחנו לא רוצים להעמיס את ארבעת הרכבים.‏ ‏במובן שהאנשים האלה גם נספרים בעצמם, אבל מה שחשוב לנו זה אותו רכב.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏נכון מאוד. העומס של הרכבים. צודקת, 100%. נוסיף את זה.‏ תודה. ‏‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> מקובל.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏ כן, עוד הערות? קדימה, הסעיף הבא, הערה הבאה. ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏ההערה הבאה היא בעמוד ‎10, בפסקה קטנה (ג). זו הפסקה שמאפשרת לשר לתת אישור למרות שהאירוע לא עמד בהוראות מומחה נגישות מבנים במקרה הזה, כי נגישות שירות לא התקבל. אנחנו חשבנו, קודם כול, שסעיף ההחרגה הזה הוא בעייתי. אמרנו את זה גם בדיון הקודם. לכל הפחות, אנחנו חשבנו שצריך לעצב אותו באופן כמו שאנחנו מציעים פה. זאת אומרת, שמי שיקבע שהתאמת הנגישות לא ניתנת לביצוע בשל דרישות אותם גורמים – המשטרה והכבאות הם אותם גורמים. לא ממש ברור לנו מה תוספת שיקול דעת השר בנושא הזה. ‏ ‏וכאן, בהמשך הסעיפים, כמו שאתם רואים פה בכתב יד באדום, הוספנו שיקולים שלדעתנו מצויים בחוק שוויון לאנשים עם מוגבלות, כמו למשל אם ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות, אם היא לא ניתנת לביצוע בשל פגיעה מהותית באופיו של האתר או של האירוע. ויותר מזה, גם הצענו להטיל חובה על השר לשקול התאמות חלופיות גם אם ההתאמה לא ניתנת לביצוע.‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏בבקשה, מישהו רוצה להתייחס?‏ ‏ << אורח >> מירן בנימין: << אורח >> אנחנו ‏הצענו עם נוסח שכן מבנה את שיקול הדעת, כמו שהוועדה ביקשה, ומכניס את כל השיקולים. רשום "על אף האמור בסעיף קטן (ב)(4), השר רשאי לתת אישור גם אם לא בוצעו כלל התאמות הנגישות לפי אותו סעיף קטן, אם ביצוע התאמות הנגישות עלול לגרום לפגיעה מהותית בקיום דרישות אשר נדרש לקיימן בשל השיקולים המצוינים בסעיף קטן (ב)(1) עד (2)‎, או שלא ניתן לקבל אישור שניתן לפי סעיף קטן (ב)(3), אם ההתאמות יבוצעו". והוספנו לבקשת הוועדה: "השר יקבל את החלטתו כאמור בסעיף זה, לאחר שבחן חלופות להתאמת הנגישות".‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏ ‏יפה מאוד. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מה הנציבות אומרת? << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עירית, בבקשה. ‏ ‏‏ << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> ‏כן. שלום. תודה. קודם כול, אנחנו עדיין חושבים שהפטור הזה לא צריך להיות של השר. אין בשום מקום אחר בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובתקנות פטור של שר. יש פטור של נציב, ויש פטור של גורמי מקצוע. הנציב יודע להתייעץ עם גורמי המקצוע המתאימים אצלנו בנציבות ולתת את הפטור. אם הם רוצים להכריע בין החלופות שהציעו – נראה לנו שהחלופה. - - - ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אני מבקש, עירית, בואו נהיה פרקטיים. מה ייעשה באותו פרק זמן שבו נתקלנו בבעיה? למי הוא יפנה באותו רגע?‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏אני רוצה גם לומר שהשר לא קובע על דעת עצמו. הרי, יש לו גורמי מקצוע.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏ברור שלא, אני רוצה לשמוע אותה. כן.‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏הייתי רוצה לשמוע ממנה מה עושים בכנסיית האור ובמסגד - - -. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏די. תודה.‏ ‏‏ << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> ‏גם בכנסיות ובמסגדים צריכה להיות נגישות.‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> בכנסיית אור, בליל החגיגה, יש מישהו שבודק מטעמכם?‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏תודה. בבקשה, עירית.‏ ‏ << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> יש בחוק וגם בתקנות מנגנונים של פטורים דרך הנציב.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏איך את רוצה שזה יתבצע באותו אירוע ברגע הנתון? ‏ << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> ‏שיפנו לנציב.‏ ‏‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏עירית, בהנחה שהעמדה הזאת לא, אני רוצה להתכנס לפרקטיקה, למרות שאני מבינה מה את אומרת, כמו שהבהרתי קודם. מבין שתי החלופות, איזו חלופה יותר נראית?‏ ‏ << אורח >> עירית שביב-שני: << אורח >> ‏מבין שתי החלופות, החלופה של הוועדה נראית יותר מסתמכת על גורמי המקצוע.‏ ‏‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> כן, בבקשה, מי רוצה להתייחס?‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏הפטורים שהיא מציגה בנציבות, והנציב וסמכויותיו, הם קצת מסלול מקביל. הנושא פה הוא שהשר ייתן היתר רישיון למקום. לא תפקידו לתת פטורים לחוק הנגישות. אנחנו לא רוצים את זה. אני חייב לחדד.‏ (אזעקה) ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אנחנו נצא להפסקה, אין לנו ברירה.‏ << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 10:48 ונתחדשה בשעה 11:03.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏חזרנו חזרה. אנחנו עדיין באותו סעיף של הנגישות. מה עמדת המשרד, בבקשה?‏ שימי. ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏ניסיתי לחדד לפני ההתראה שיש הבדל בין לקבל פטורים מחובת הנגשה, שעליהם הצביעו פה בנציבות, שמקבלים לפי החוק שלהם, ויש מנגנונים – יש שר ויש נציב. הדיון פה הוא קצת שונה. השר שאחראי על מירון יכול לתת אישור לקיום אירוע. הוא לא נותן פטורים לפי המנגנונים שלהם, והוא בכלל לא נותן פטור. הוא מוודא שהאירוע תקין ושעשו את מלוא האופציות שעומדות על הפרק או שלא מתנגשות עם הנחיות בטיחות, הנחיות כב"ה, להנגשה. זה לא אותו מנגנון, ולכן כל ההשוואה לדבר הזה, ולהגיד שזה נגד החוק ההוא, ובחוק ההוא יש מנגנונים – זה לא הנושא.‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏כן, בבקשה, הייעוץ המשפטי למשרד.‏ << אורח >> מירן בנימין: << אורח >> ‏כן, אני אוסיף שאנחנו כן הבנינו את שיקול הדעת בהצעה של המשרד. יש לנו קושי עם ההצעה של הוועדה ביחס להתאמת הנגישות בשל דרישותיהם של הגורמים המצוינים בסעיף, והם אישרו זאת. ברור לנו שהגורמים שנותנים את ההנחיות – יהיה קושי. אני גם לא יודעת אם יש פה שאלה של סמכות, אם בכלל יש להם סמכות לאשר את כל הנושאים של הנגישות ואם הם ייכנסו לזה בזמן אמת. בטח שהאחריות על ההילולה ועל הבטיחות היא לא עליהם, כמו שאהרון הקריא מדוח ועדת החקירה. ועוד דבר, בסעיף ‎2‎, "ההתאמה אינה ניתנת לביצוע מסיבות הנדסיות, ומורשה נגישות מבנים משאר זאת" – ‏זה מעקר מתוכן בכלל את החריג, ומורשה נגישות מבנים מאשר זאת, כי בעצם זה לא החריג לכלל.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏עוד מישהו? משרד המשפטים?‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏לא, אני חושבת שמירן אמרה את הדברים. רק בחצי משפט, לקחנו בחשבון את הדברים החשובים שהוועדה אמרה בדיון הקודם, ערכנו שיח והתייעצנו - - - ‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> איזה מהם? של המנכ״ל או של - - - ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏כל הדברים החשובים. כרגע אני מתייחסת בנושא הזה. התייעצנו גם עם הגורמים שעוסקים בנושא שוויון אנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, והנוסח שהצענו,‏ ‏אנחנו חושבים,‏ ‏נותן מענה לקשיים שהועברו בדיון הקודם.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏יש לי רק שאלה על הנוסח שהצעתם, שנותן מענה לדרישה שלנו לפחות לשקול חלופות. זה בסדר. השאלה שלי היא: איך הנוסח הזה לא מרחיב את שיקול הדעת מהנוסח המקורי? כי בעצם, בנוסח המקורי היה "או שלא ניתן לקבל אישור שניתן לפי סעיף" – זאת אומרת, לא ניתן לקבל את האישורים של הגורמים אם ההתאמות יבוצעו. את זה אתם מעתיקים לנוסח הנוכחי, אבל אתם גם מוסיפים עוד אפשרות של השר לא לקבל את דרישת הנגישות, אלא היא אפשרות "לפגיעה מהותית בקיום דרישות אשר נדרש לקיימן בשל השיקולים". מה ההבדל בין ה-"או" הראשון ל-"או" השני?‏ ‏בין עלול לגרום לפגיעה מהותית בקיום דרישות אשר נדרש לקיימן בשל השיקולים של אותם גורמים, או שלא ניתן לקבל את אישור שניתן לפי ב(3)? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏ב(3).‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏ב(3). החלק השני מתייחס רק ל-ב(3), נכון?‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> כן.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏כן, בבקשה.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏החלק הראשון הוא ב(1) ו-ב(2), והחלק השני הוא לגבי ב(3).‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אנחנו נקבל את עמדת המשרד. בבקשה, סעיף הבא. איפה יש לנו עוד הערה?‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏עמוד ‎11‎, סעיף ‎6‎. "ניתנה חוות דעת" – אתם מתכוונים פה שבכל מקרה צריכה להינתן חוות דעת,‏ נכון? << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏נכון. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏בעמוד ‎12‎, בפסקה קטנה (ב), סעיף ‎6‎(ב), אנחנו ניקח את אותו מנגנון. רק יש לי שאלה: איך דרישת הנגישות יכולה להתנגש עם דרישת הגשה של מזון בלא תשלום במתחם מוכר? מה הקשר ל-ב(3) בסעיף הזה?‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏לא נראה לי שזה מפנה.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏אגב, יש פה גם תשתיות מים, ביוב וסילוק פסולת.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏זה בגלל זה?‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏בוודאי.‏ ‏זה המוצר המוגמר ויש את הדרכים המובילות אליו.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏בסדר. אנחנו מעתיקים את אותו הדבר.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏סעיף ‎7‎?‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏בסעיף 7 יש לנו מחלוקת שחשבנו שצריך לבאר אותה יותר. ברגע שאני מדברת על אירועים נוספים, מה שהוסיפו פה בהצעת החוק זו החובה לעבור את כל הגורמים המצוינים – הכבאות, המשטרה וכו' – כאשר מבקשים לקיים אירועים במתחם מוכר. ברגע שקיבלתי אישור למתחם מוכר – כך אני הבנתי את הסעיף – מי שמבקש לערוך אירוע נוסף, מספיק שהוא קיבל את האישור של המתחם המוכר. אתם הבהרתם שלא כך הדבר. אתם יכולים להסביר את זה? איפה זה בא לידי ביטוי בסעיפים?‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏‏ אנחנו מדברים על אירוע נוסף. העם זה שהוא מקבל אישור לקיים את זה במתחם ‎89‎ זה מספיק, או שהוא צריך לעבור אישורים נוספים?‏ ‏בבקשה, שימי.‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏אני אסביר, ודיברנו על זה גם בעבר. אנחנו חושבים שהסעיף מנוסח באופן לא מספיק מונגש. מתחם שמקבל אישור – מתחם ‎89‎ שמקבל אישור כוללני – אין שינויים בין אירוע לאירוע. בסוף, הבמות הן אותן במות, התשתיות הן אותן תשתיות, מתקן ההדלקה הוא אותו מתקן הדלקה, ההגברה היא אותה הגברה, המסכים הם אותם מסכים. הדברים לא משתנים; משתנים החוגגים. זה השינוי היחיד, ולכן אין באמת צורך אמיתי במתן היתר נפרד.‏ ‏מה שכן נעשה בגב הדברים זה תיאום מול המשטרה בעיקר, על כמות שאמורה או מתוכננת להגיע לכל אירוע כזה, ובמקביל מול מבקשי האישורים. אם קהילה ביקשה ל-100 איש בשעה 20:00 – מאשרים לה או לא מאשרים לה; מאשרים לה ב-21:00, מאשרים ב-19:00, או לא מאשרים. אלו אירועי צד. בסוף, לרישוי האירוע אין משמעות לגבי כמות האירועים ושעותיהם. התשתיות כולן נשארות מתחילת האירוע ועד סוף האירוע, ומשתמשים באותם Facilities.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏וזה לא משנה אם מאשרים ‎100‎ אירועים?‏ ‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏ ‏שימי, אני חושב שהכוונה באירוע הזה היא לא לאירועים ב-‎89, אלא לאירועים בתוך המושב, כמו - - - ‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏זה גם וגם.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏זה בתוך המתחם.‏ ‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏במתחם הזה אין שום צורך לשום אישור.‏ ‏זה אירוע כללי. אנחנו מעולם לא נתנו רישיון לאירוע נפרד. זה אירוע אחד גדול שמתחיל בליל ל״ג בעומר ומסתיים במוצאי לל״ג בעומר, ולא באנו ואישרנו. לא צריך להוציא אישור לאירוע של בויאן, לאירוע של הרב בידרמן ולאירוע של אורייתא וכו'.‏ ‏מה פתאום?‏ ‏זה אירוע כללי.‏ ‏האירוע פועל.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏אני לא חושבת שיש מחלוקת על זה. כשקוראים את החוק בשנים הקודמות, ההבנה הייתה שצריך לקבל אישור לכל אירוע שייערך - - -.‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏יש מחלוקת. מה זה "אין מחלוקת"?‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏אין מחלוקת על מה היה כתוב. יכול להיות שנעשתה אחרת.‏ ‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏אין מחלוקת על מה היה כתוב; יש מחלוקת על המשמעות של זה. בעיניי, המשמעות של זה הייתה ברורה מאוד, אבל היו גורמים אחרים בממשלה שחשבו אחרת, ולכן הגיעו התיקונים. בעיניי המשמעות הייתה ברורה מאוד, כמו שיוסי אומר, וכך עבדנו בפרקטיקה. לא הייתה לנו כוונה, חלילה, לפעול בניגוד לחוק.‏ ‏כמו שהבנו את החוק – הגיעה טענה שזה לא, ולכן הגיע התיקון. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏אני חושבת שהחוק היה ברור. לא התכוונתי לומר שמישהו פעל בניגוד לחוק. בקריאה שלי את החוק, ויש פה את נציגת משרד המשפטים שתוכל לבאר, לדעתי היה ברור שעל כל אירוע נוסף היה צריך לקבל את אישורם של כל הגורמים.‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏אמרתי שעמדת משרד המשפטים הייתה שונה. אני מסכים.‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏אני מציעה שנדבר לא על העבר ומה הפרשנות של הנוסח הקודם, ‏כי אני לא יודעת אם זה מועיל כרגע להגיד אם זה היה כדין או לא היה כדין. ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏אני לא אמרתי את זה.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏לא הייתי רוצה להתייחס לזה עכשיו. אני רוצה להתמקד בנוסח עכשיו, במה שהצענו. היה לנו חשוב ‏שלא יהיה פער בין המציאות לבין החוק, והיה לנו חשוב להבהיר שיש אישור שניתן למתחם ויש אישור שניתן לאירוע נוסף. ההליך הוא שונה אם האירוע הנוסף מתבצע במסגרת מתחם או לא במסגרת מתחם, וזה מה שרצינו להבהיר בצורה ברורה בנוסח. ובהתאם לזה, התנאים והאישורים הנדרשים נגזרים באופן מקצועי בהתאם לעובדה אם זה בתוך מתחם או לא. כמו ששימי הסביר הרבה יותר טוב ממני, יש הרבה הסדרות כלליות שנעשות בתוך המתחם, ולכן לא נדרשות - - - ‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏השאלה היא מבחינת הכמות. האם מבחינת הכמות יש הבדל אם במתחם מאושרים, לפחות לפי הבנתי הקודמת, ‎100‎ אירועים נוספים או שני אירועים נוספים? נכון שהתשתיות הן אותן תשתיות, אבל יש הבדל בכמות האנשים שבסופו של דבר יהיו במתחם.‏ << אורח >> מירן בנימין: << אורח >> ‏לוקחים את זה בחשבון,‏ ‏איילת. ‏הם מעבירים את כל הרשימה של המשתתפים ולוקחים את זה בחשבון לפני האירוע, וכך את כל ההתאמות. הרי, לא מקימים אותם אד הוק לפי אירוע;‏ ‏מקימים אותם ראש.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏‏‏ אני מבינה,‏ אבל רשימת האירועים יכולה להשתנות, נכון?‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏לא. אנחנו מעבירים את רשימת ההדלקות לפני וזה מפורסם. יודעים.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏ואחר כך לשר יש אפשרות לעדכן את רשימת האירועים.‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏לא.‏ ‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏אנחנו מאשרים את זה עם המשטרה. כשמתחיל האירוע כבר יודעים את ההדלקות. ‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏אם יום שני בצהריים אני בא ואני מחליט שאני עושה עוד אירוע? << אורח >> מירן בנימין: << אורח >> ‏לא יקרה.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏הבנו.‏ ‏בסדר גמור. מה שלי היה חשוב להבין בכל התהליך זה שכשעוברים מהדלקה להדלקה, מרב לרב, כל הגורמים המעורבים יודעים שאכן זה עבר עכשיו למישהו אחר ושלא חורגים מההוראות הקיימות. זה מה שהייה לי חשוב לדעת.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏אני בכוונה מחדדת, ואז נסגור את הנקודה. סעיף ‎7‎(ד)(‎2) ו-7(ד)(3), יש מועד להעברת הרשימה של כל האירועים, ואחר כך, על אף האמור בפסקה ‎2)‎), רשאי הממונה לעדכן בעת הצורך את רשימת האירועים המתוכננים, באישור הגורמים המנויים. בגלל שזה באישור הגורמים? ‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏בגלל שהם אישרו – אנחנו עושים את זה עם המשטרה.‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏ אני רוצה לחזור רגע ל-7(ג)(1) – "לא ייתן השר אישור לקיום אירוע נוסף במתחם מירון בזמן ההילולה, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה: (1) האירוע מתקיים במתחם מוכר ועומדים בתנאי האישור של המתחם". ופה יש בעיה עם הזמנים. אני רק רוצה לחדד: אפשר לקטוע את זה בצורה קצת שונה. הקהילה פונה היום, ואנחנו רוצים להגיד לה מחר: "בסדר, תהיו ב-20:00", "תהיו ב-‎21‎:00". השר לא יכול לעשות את זה לפני שהמתחם קיבל אישור, והמתחם מקבל אישור בסמוך מאוד לאירוע, וזה לא משנה אם זה ראשון בבוקר, שני בבוקר או אפילו שישי. ‏ ‏סיבוב הנוסחים שעשו כדי להבהיר את השינויים נתקל פה, ולכן אני מציע לנסח את זה קצת אחרת: במקום "מתקיים" – "האירוע יתקיים במתחם מוכר ויהיו לו תנאי אישור", או משהו כזה.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏זה מה שמופיע כרגע. ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏אירוע מתקיים ועומד בתנאי אישור של המתחם.‏ ‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏כרגע מופיע "האירוע מתקיים", שהמשמעות של זה היא שאחרי שמתחם מוכר קיבל את ההיתר של השר, שזה קורה בין ‎12‎ שעות ל-‎17‎ שעות לפני תחילת זמן ההילולה, אחרי כן אפשר לתת אישורים לאירועים שמתקיימים בתוכו. ולכן את האישור לקהילות והקבוצות שנמצאות בתוך המתחמים, אנחנו רוצים לתת כבר שבועיים קודם, וזה יהיה מותנה בכך שזה יהיה רק במתחם שיוכר על ידי השר. אם לא – אין תוקף. זה צריך לעבוד הפוך. הם יקבלו את האישור שבועיים קודם.‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏דבר ראשון, ב-(ג): "לא ייתן השר אישור לקיום אירוע נוסף במתחם מירון, בזמן ההילולה, אלא אם כן יתקיימו בו אחד מאלה: (1) האירוע יתקיים במתחם מוכר ויעמוד בתנאי האישור של המתחם". << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏באותו עמוד, ב-(ד)(1), התאריך הוא ה-‎23‎ באפריל, נכון?‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏‎23‎ באפריל. את רוצה לדעת את התאריך העברי? ו' באייר.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏המועדים לא מצומצמים מדי? זה היה אמור להיות ה-‎01 במרץ.‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אנחנו בצמצום. זה המצב.‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏כן. ואם החוק יאושר רק אחרי חול המועד – הוא יצומצם.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏המועד הבא הוא בסעיף 2. מתי הממונה על ההילולה יעביר את רשימת האירועים? ‎23‎ באפריל?‏ ‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏כבר העברנו.‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> בשביל שזה ייכתב בחוק, זה חייב להיות לפחות יום אחרי שהתקבלו. התאריך יוצא ביום חמישי, אז זה עובר ליום ראשון שאחרי כן.‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏רק תכתבו גם את התאריך העברי, אני מבקש. ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏כן, ברור. אין חוק שלא מופיע בו התאריך העברי. << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏עד מתי הבקשה התוגש?‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏לא כתבנו "‎23‎ באפריל".‏ היא כתבה פה שהמשרד הציע את ה-‎23‎ באפריל, וזה לא מה שכתבנו.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏מה הצעתם?‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏שנייה. לא יכול להיות שסעיף ‎1‎ ו-‎2‎ יהיו באותו תאריך.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏זה צריך להיות מועד אחרי. זה לא יכול להיות אותו מועד.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> מה אתם מציעים?‏ ‏ << אורח >> מירן בנימין: << אורח >> הצענו "26 באפריל", ‏כי זה יום ראשון. שבא אחרי. ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏בסדר גמור.‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏בפסקה קטנה (4)‎ היו לנו שתי שאלות: האם לא נכון לקבוע את המועד האחרון שבו מגישים לשר את הבקשות לאירועים נוספים? וגם, הסעיף מדבר על זה שיצורפו להם האישורים המעידים על קיומם של התנאים 6(א)(1) עד (3) ו-6(א)(4). למה לא להוסיף פה גם את התנאי של הנגישות?‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏דיברנו על זה. ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏דיברנו על זה בשיחות בינינו.‏ ‏יש פה פרוטוקול.‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏אני אענה, דבר ראשון, על (‎4)‎ - מדוע לא לנקוב במועד מתי הם מגישים לשר? אלה נהלים פנימיים בתוך המשרד. אני לא חושב שצריכים לקבוע בחקיקה, עם כל הכבוד, מתי אני איפגש עם השר ומתי אני אדבר איתו. זה נראה לי קצת מוגזם.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> זה מעבר לזה. אני לא מסכימה, כי כל החקיקה הזאת מסדירה את אופן הנגשת האירועים, אילו אישורים צריך לקבל - - - << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏בואו נקבע בחקיקה מתי אני מתקשר עם מפיק ומתי אני מתקשר עם יועץ.‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏שימי, תקשיב למה שנאמר פה. תקבע את התאריך האחרון. לא ביקשתי ממך לוח זמנים של פגישות עם השר. מתי המועד האחרון שזה מתקיים?‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏זה מתקיים בערך ‎10-12‎ שעות לפני פתיחת זמן ההילולה. זה יוצא י"ז באייר בלילה. זאת אומרת, זה יכול להיות כבר גם אחרי ‎12‎ בלילה, של י"ח באייר. צריך לראות מתי זה יוצא בלועזי.‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏ ‏אחרי חצות הלילה של י"ז באייר זה ה-05 למאי. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏משהו בעברי לא נכון, כי זה לא יכול להיות 05 במאי.‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏אם אנחנו נדבר על יום שני, 04 במאי, י"ז באייר - - - ‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏זמן ההילולה מתחיל ב-04 במאי בשעה שש בבוקר, עד משהו כמו ‎10‎ שעות קודם, ‎12‎ שעות קודם, עוד מוגשים מסמכים.‏ ‏זה צריך להיות 04 במאי ב-00:00.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏בוא נעבור הלאה.‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏בפעם הקודמת, אם אתה זוכר, עשינו את זה ה-04 למאי, לא את התאריך, ב-00:00. זה נעשה - - - ‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏בואו נתקדם.‏ כן, שימי.‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏לגבי סעיף (ו), דיברנו אתמול על זה שגורמי המשטרה והכבאות לא יצטרכו את אישור המועצה האזורית.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏לא.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏‏לא, רגע.‏ הייתה לי עוד שאלה לגבי פסקה קטנה (4)‎. אתם כותבים: "את האישורים המעידים על קיומם של התנאים של גורמי המקצוע לפי סעיף ‎6(א)(1) עד (3)". << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> בוודאי, כי יכול להיות שבסופו של דבר - - - ‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏אני לא שואלת על ‎‎6(א)(1) עד (3); אני שואלת על התנאי של הנגישות.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏מורשה הנגישות.‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏ברור לחלוטין.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏זה ברור? זה לא כתוב בנוסח הממשלתי.‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏ זה לא כתוב בנוסח הממשלתי בכוונה.‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏למה?‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏מהסיבה הפשוטה שיכול להיות מצב – שכולנו יודעים אותו, על זה אנחנו מדברים כבר ימים, שבועות, חודשים – שלא יהיה אישור ‎100%‎. ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏אבל אם יש, ‏השר לא צריך לראות את האישור הזה?‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏יכתבו: אם יש – יוצג. אם לא – לא יוצג.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏צריך לכתוב שזה יוצג לשר.‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏אבל אם אין אישור?‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אם יש – זה יוצג לשר. אם אין – לא יוצג לשר.‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏בסדר, תכתבו "יוצג לשר". זה הכול.‏ ‏מה הסיפור? ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏"ככל שקיים".‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏כן, אפשר, "ככל שיוגש לשר".‏ ‏ << אורח >> רועי הראל: << אורח >> ‏המשטרה בזום ביקשה לדבר על המועד.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏כן, תכף אני אתן למשטרה. עוד מישהו?‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏בסדר, אפשר לעבור. אנחנו מגיעים לסעיף ‎8‎, ואז המשטרה - - - ‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> על ‏‎8‎ כבר דיברנו.‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏ ‏עד סעיף ‎8‎. לא חוזרים.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏יש עוד משהו בסעיף ‎7‎?‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏כן. גם ב-(ו), להוסיף את התנאים לפי סעיפים קטנים (4), (5) ו-(6).‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏זה בסדר מבחינתך?‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏אני אסביר. ב-(1)‎ עד (3) מדובר על גופים – משטרה, כב"ה – ‏שבסעיף הזה כתוב שלא יצטרכו את אישור המועצה או לא יבקשו את אישור המועצה. אישור מורשה נגישות – סיפור המועצה הוא לא ב-Say שלו. ברור שזה לא צריך להיות כתוב פה.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏בסדר גמור. משטרה, בבקשה. אורי איתנו?‏ ‏ << אורח >> רועי הראל: << אורח >> ‏טלי ממחוז צפון.‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏ ‏מחוז צפון, בבקשה. כן.‏ ‏ << דובר >> טלי ברכא: << דובר >> ‏לעניין המועדים, ‏ה-‎23‎ באפריל, אני מבינה שאנחנו לא יכולים לקבוע תאריך שהוא מוקדם לחוק,‏ ‏אבל זה רחוק לנו.‏ ‏צריך לקבוע ממש ימים ספורים אחרי שהחוק עובר.‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏אנחנו לא יודעים מתי החוק יעבור. << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏אין יכולת טכנית למשרד לעשות את זה כל כך מהר. זה תהליך של פרסום נוהל, איסוף בקשות, בדיקה של הבקשות, יש תבחינים, הכנת תשובות, בדיקה. אני יכול לומר שהתאריכים שהמשרד הציע נכתבו אפילו, בוא נאמר, בניגוד לדעתי. אני חשבתי שהם גם בלתי אפשריים, אבל התאריכים שאני הצעתי כאפשריים כבר מגיעים לאחרי ל״ג בעומר. בחרו להציע תאריכים שלהבנתי המקצועית הם כמעט בלתי אפשריים. אם נצמצם את זה – פשוט לא נעמוד בזה.‏ ‏ << אורח >> יגאל בן לולו: << אורח >> ‏למה יש בעיה? אני לא הצלחתי להבין.‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏אני אסביר, יגאל. כי אחרי שהחוק יאושר בקריאה שנייה ושלישית, אז אני יכול לפרסם נוהל שהנוהל הזה קובע כללים ותבחינים, ובהתאם אליו הקבוצות צריכות להגיש בקשות. אני צריך לתת להן מספר ימים הגיוני להגיש בקשות, לקבל את הבקשות, לבחון אותן, לבדוק אותן, ותזכרו שבאמצע יש את חג הפסח. אם החוק יאושר לפני פסח – יש באמצע את חג הפסח, ויום העצמאות אחרי זה. אני צריך לעבור ולבדוק את הטפסים, ויש שאלות משפטיות לפעמים – יש ויכוחים, דיונים, מי עומד בתבחין, ורק אז אנחנו יכולים לאשר את הרשימה.‏ ‏לגבי השאלה שלכם לקבל את הרשימה: כבר קיבלתם. אני אסביר גם את מה שהסברתי בדיון הקודם. הרי, אנחנו יודעים על ‎99%‎ מהאירועים מי הם, כי התבחין הוא על בסיס מסורת.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏תודה. העניין ברור. יגאל, הבקשה שלך נרשמה.‏ ‏ << אורח >> יגאל בן לולו: << אורח >> ‏אנחנו נבקש שזה עדיין לא יהיה מאוחר מה-23‎.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏זה לא יהיה מאוחר מה-23. אני אתעקש על זה. בסדר גמור. תודה רבה, יגאל. עוד משהו? תודה, מכובדיי. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של יש עתיד, נכון?‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏כן.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏שימי, נשאר לנו לקבוע את ה-‎14‎ יום, שמונה ימים להגיש לפני האירוע, להציג פה בוועדה. מה הכי נוח לכם? לי הכי נוח ‎14‎ יום, אבל אתם תגידו. פיקוד העורף, אתה רוצה להתייחס לזה, צח? ‏ << אורח >> צח סלור: << אורח >> ‏ההנחות שלנו הן אותן הנחות בדיוק, כמו שאמרנו בהתחלה.‏ א', ‏סעיף ‎8‎, כמו שהוא עכשיו – אנחנו לא יכולים לאשר אותו בלי דיון מעמיק. הנקודה השנייה היא שהנחת העבודה היא שהמארגנים עובדים לפי הנחיות פיקוד העורף. ההנחה השלישית היא שמצב המציאות יגדיר את מצב ההתגוננות בעורף, ולפי זה נפעל ונמליץ, כמובן.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏ ‏אני חייב לקבוע תאריך. אני חייב לקבוע "לא יאוחר מ-".‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏אי-אפשר לכתוב את הנוסח כמו שהצענו? "בסמוך", "בהקדם האפשרי לאחר קביעת המתווה"?‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אין בעיה, בסמוך למה? אני לא אעשה את זה יומיים לפני. אל תעשו מזה צחוק. אני איתכם, אני רוצה להיות איתכם, תגידו רק כמה.‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> אם עושים מועד – כן צריך לכתוב במפורש שאפשרי לעדכן את זה אחרי. ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏בוא נעשה לוח זמנים לאחור. צח, את זה אתה מכיר, ‏‏נכון?‏ ‏ << אורח >> צח סלור: << אורח >> ‏כן.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏ביום חמישי שלפני האירוע אני אעשה סיור אחרון. אני צריך לפני זה לראות את הדבר הזה פה – כלומר, זה יום שלישי לפני. כמה זה יום שלישי לפני? מה התאריך?‏ ‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏שבוע לפני.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏או יום שני, כי אז יש מליאה, או יש ועדה? ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏ביום שני שלפני? ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏כן, בדיוק שבוע לפני.‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏‎27‎ באפריל. י' באייר. ‏‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏זה שמונה ימים לפני. יופי, תודה.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏ותוסיפו במפורש בחוק שיהיה אפשר לעדכן את המתווה במידת הצורך, לפי הוראות הג"א.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏בדיוק.‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏שמונה ימים? מתי תקיים דיון? חמישה ימים לפני?‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏לא, סיור. בזה אני מקיים את הדיון.‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏הדיון הוא ב-י' באייר, ה-‎27‎ לחודש.‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏זה שמונה ימים לפני?‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏כן.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏ומתי צריך להעביר לנו את המתווה?‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏יום לפני.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏איך תקיים דיון על מתווה שאתה לא יודע אותו?‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אני מקבל אותו יום לפני. מה אני צריך יותר מזה? אני לא מאשר את זה; אני רק עושה דיון, סטטוס, כדי לראות איפה אנחנו עומדים.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏ובמידה והוראות הג"א יצריכו זאת, יהיה ניתן לעדכן את המתווה עד למועד האירוע.‏ << אורח >> מירן בנימין: << אורח >> זה חשוב מאוד,‏ זה מהותי,‏ ‏אחרת אנחנו חוטאים - - - ולא יכולים ליישם ‏- - - ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏תגישו עדכון בכתב לפחות על המתווה, והוועדה צריכה להידרש לזה עוד פעם.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏מה זה "להידרש"? ואם זה ביום לפני? אם פתאום יש טילים? אני לא מצליחה להבין אירוע שבו יש מצב חירום, ויודעים מה יהיה האירוע רק יום לפני. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אפשר לדון על זה. ‏זה לא בוועדה הזאת,‏ ‏אבל בפירוש זה כן.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏אני לא מצליחה להבין אירוע שבו אני לא יודעת מה יהיה מחר. מאשרים פה חוק על מצב שיכול להיות מצב חירום, וביום לפני לא יודעים מה יהיה. ‏ << אורח >> צח סלור: << אורח >> ‏שנייה, אין לך מה להרים את הקול. המציאות כרגע היא לא ברורה, גם עם האירועים.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏ לא יכול להיות שתדעו רק יום לפני להגיד מה יהיה המתווה. ‏ << אורח >> צח סלור: << אורח >> ‏סליחה שנייה, אני מתערב על דברים שהם לא שלי.‏ ‏‏לגבי הארגון – זה ארגון. המציאות מחייבת הבנה שיכולים להיות שינויים ביטחוניים ברגע האחרון.‏ ‏זה יכול לקרות.‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏תקיפה באיראן. הקדימו ב-‎12‎ שעות ברגע האחרון.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏חברים, הכול בסדר. הוויכוח בינינו לא קיים בכלל. כל השינויים יכולים להיות, רק המתווה צריך להיות ברור, אם זה כך או זה כך. אין יותר אפשרויות. יש אירוע או אין אירוע, זה הכול, בהיבט של מגבלות.‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏מתווה נגזר מתנאים ביטחוניים שיציבו את פיקוד העורף.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏יש שני מתווים אפשריים. יש מצב חירום או אין מצב חירום.‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏זה לא נכון עובדתית, כי מצב חירום יכול לומר שמותרת התקהלות בו זמנית של 1,000 איש, ויש מצב חירום שיכול להגיד שמותרת התקהלות בו זמנית של - - - ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אני לא דיברתי איתך על הכמויות. אני דיברתי איתך על המתווה. << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> נכון, אבל אם נגיש מתווה שמבוסס על זה שמותרת התקהלות של ‎2,000‎ איש בו זמנית, ואחרי יומיים אומר לנו פיקוד העורף "מותרת התקהלות של ‎30‎ איש בו זמנית", או הפוך – המתווה ישתנה אחרי שנציג אותו בפני הוועדה, ולכן צריך לאפשר לנו לעדכן אותו.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏אנחנו אומרים את המילה "מתווה", וכל אחד כנראה מתכוון למשהו אחר. השאלה היא מה הרזולוציה שבה יהיה מתווה. הרזולוציה שבה אנחנו מבינים את המתווה היא שזה יותר מהעקרונות הכלליים, והיא צריכה התאמה בהתאם להנחיות פיקוד העורף, כשיש כמה חלופות שונות.‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏נכון מאוד.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ולכן יכול להיות, לצערי – אני לא שולטת בזה, וגם לא פיקוד העורף – שיצטרכו לעשות שינויים, ‏גם יום לפני, או כמה שעות לפני, או כמה ימים לפני.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏לא יהיה יום לפני וכמה שעות לפני.‏ ‏אל תשלו את עצמכם, כי לא יהיה דבר כזה‏. << אורח >> מירן בנימין: << אורח >> לא יהיה לעקרונות המתווה, אבל למתווה ספציפי - - - ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏ ‏תיארה יערה נכון את מה זה המתווה, זה הכול.‏ << אורח >> מירן בנימין: << אורח >> ‏זה לא מתווה; זה אולי עקרונות המתווה.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏עקרונות המתווה. זה בסדר, גם טוב.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏עקרונות המתווה יישלחו לוועדה.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏ברור.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏עקרונות המתווה יוגשו לוועדה מתי?‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏לא יאוחר משמונה ימים לפני האירוע, עקרונות המתווה, והוועדה תקבע דיון – יום אחרי, יומיים אחרי, מה זה משנה? היא תקבע דיון. ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏עד י' באייר צריכים להביא את עקרונות המתווה, כן?‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏כן.‏ הסתייגויות הוגשו על ידי?‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏סיעת יש עתיד. ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏הוגשו שבע הסתייגויות.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏הם ביקשו לנמק במליאה. ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אני צריך לדחות אותן פה. מי בעד לקבל את ההסתייגויות?‏ אין.‏ ‏מי נגד? שניים. הצבעה ההסתייגויות לא נתקבלו. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ההסתייגויות הוסרו.‏ הצעת חוק - - - ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏רגע, סליחה, לפני שאתה מצביע, מה אנחנו מסכמים על האחוזים? היה שיח שלם על האחוזים מתוך הסך הכולל.‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏"מתוך". אמרנו "מתוך".‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> עולה שלכאורה יש איזושהי פרשנות לצורה שזה כתוב, והדברים לא ברורים. אני אנסה להסביר. כפי שזה כתוב כרגע, זה יוצא שסופרים את ה-‎20%‎ מתוך ה-‎80%‎.‏ ‏לפי מה שכתוב כרגע, זה אומר שלוקחים את ה-‎80%‎ וסופרים מתוכם ‎20%‎. זאת אומרת שלא מגיעים לעולם ל-‎100%‎.‏ ‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> זה לא צריך להיות כך.‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏נכון. היו פה עוד הצעות. ניסינו לנהל את זמן ההפוגה בממ״ד כדי לדון על זה.‏ ‏לא הגענו עדיין להסכמות. כתוב, "‎20%‎ מהמספר הכולל של כרטיסי הנסיעה שיוצאו לציבור לפי סעיף קטן (ב)(1)‎, ושל ההיתרים שהונפקו לפי סעיף קטן (ב)(2) ו-(3)‎, ושל ההיתרים שהונפקו לפי סעיף זה", לפי סעיף (ג). זאת אומרת שה-‎20%‎ צריכים להיות מתוך כל ה-‎100%‎. זו ההצעה שלי.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏כן, הערות לזה, בבקשה.‏ ‏ << אורח >> רועי הראל: << אורח >> ‏אנחנו מבקשים שזה יהיה מתוך כלל מה שיוצע.‏ ‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏מתוך ה-‎100%‎. << אורח >> רועי הראל: << אורח >> אבל ‎15%‎. << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> לא יהיה.‏ << אורח >> רועי הראל: << אורח >> ‏אם כך, תחזרו למטה.‏ ‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏כבר דיברנו על זה, לא?‏ << אורח >> רועי הראל: << אורח >> ‏ ‏אני אגיד נקודת מבטנו. כל בעל היתר כזה, שהוא היתר של השר, שלא מגיע באמצעות הכרטיסים או ההיתרים של מי שמשכנו סמוך למירון – אנשים שמגיעים בצורה אחרת, בהסדר תנועה אחר, חלקם לא בתחבורה ציבורית - - - << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏מיעוט קטן.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏לא משנה, הוא אמר "חלקם"; הוא לא אמר כמה.‏ ‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏אתה יודע בכמה מדובר במספרים?‏ ‏ << אורח >> רועי הראל: << אורח >> ‏גם אם מדובר ב-1,000 איש.‏ ‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏לא, אין גם 1,000.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏ ‏די, יוסי.‏ << אורח >> יוסי דייטש: << אורח >> ‏חשוב שהוא ידע.‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏הוא יודע. בואו נתקדם.‏ ‏ << אורח >> רועי הראל: << אורח >> ‏עשינו את ההדגמה המתמטית. אם אתה רוצה, אני אראה לך. במספרים, זה יכול לצאת פערים של בין ‎10,000‎ ל-‎15,000‎ היתרים. ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏הבנו. עוד התייחסויות לעניין הזה, שימי?‏ ‏‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> אני מציע ב-2(ג): "נוסף על הוראות סעיף קטן (ב), ומבלי לגרוע מהוראות (2)(ד), השר רשאי לתת היתרי כניסה ושהייה במתחם מירון, שמספרם לא יעלה על ‎20%" – לא "מהמספר הכולל של כרטיסי הנסיעה", אלא "מהמספר של כרטיסי הנסיעה שיוצעו לציבור לפי סעיף קטן (ב)(1)‎", נקודה, ולהוריד מפה את "של". << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> זה לא נכון.‏ אתה נשארת ‎עם 20% מתוך ‎80%‎. ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏מעבר, לא מהמספר הכולל.‏ ‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> זה ‎20% מתוך ‎80%‎. התחבורה הציבורית היא ‎80%, ואתה אומר שהוא יביא ‎20%‎ מתוך ‎80%‎. אתה לא מגיע ל-‎100%.‏ זה לא ‎20% - זה ‎120%‎.‏ כל ניסוח שאומר שה-‎20% האלו הוא מתוך כל ה-‎100%, רק אומר רועי שבכזה מקרה הם מבקשים לרדת ל-‎15%. אני מזכיר, זה בדיוק היה הדיון שבאמצעו עצרנו שם בממ״ד. << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏תכף הוועדה תחליט על ה-‎15%‎ או ה-‎20%‎, מתוך כלל ההיתרים שיוצעו לפי חוק זה.‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏זה בסדר.‏ ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏לא, למה?‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏"מתוך כלל ההיתרים שיוצעו לפי חוק זה". ‏ << אורח >> שמעון אלבוים: << אורח >> ‏אבל לא בסעיף ‎(2) ו-(3). ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אין לי זמן. תודה. מה הפשרה? קדימה, שימי, אהרון.‏ << אורח >> חיים רוזנשטיין: << אורח >> ‏מתוך כלל ההיתרים, אנחנו חושבים ‎20%‎ מהמספר הכולל של ההיתרים שיוצעו לציבור לפי חוק זה.‏ ‏ << אורח >> רועי הראל: << אורח >> ‏לא, אנחנו מתנגדים ל-‎20%.‏ ‏‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏זו גם הצעת חוק ממשלתית, אני מזכירה למשרד שמתנגד לה.‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏רועי, הבנו.‏ תודה.‏ ‏אנחנו הולכים להצעת החוק הממשלתית כמו שהיא. תודה רבה.‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏איילת, אני צריך להגיש הסתייגות והוא יפיל אותה, ואני רוצה רשות דיבור למעלה.‏ ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏אין בעיה. רשות דיבור זה משהו אחר; זה לא הסתייגות.‏ ‏ << דובר >> מאיר פרוש (יהדות התורה): << דובר >> ‏ את צריכה לבקש את זה.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏בסדר. כן.‏ רק הערה אחת לפני שאתה מצביע: עקרונות המתווה נמצאים בחוק. מה זאת אומרת "להביא את עקרונות המתווה"?‏ אתם לא תביאו את הרשימה.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏זה לא את הרשימה שבחוק; יהיו יותר עקרונות מזה. זה יהיה ברמת - - - ‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> אם כך, ‏זה המתווה.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏לא, זה לא המתווה. שוב, אמרנו, המתווה זה משהו מפורט.‏ ‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏אני לא יכולה לכתוב "עקרונות".‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏החוק יוצר פה משהו עם מתווה שהוא יותר מזה. אתם יוצרים פה משהו שלא יעבוד, ואני רוצה משהו שיעבוד.‏ << דובר >> איילת לוי נחום: << דובר >> ‏מה זה "עקרונות"?‏ ‏אל תביאו לי את הרשימה שכתובה פה.‏ ‏ << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> ‏לכן אנחנו אומרים, זה לא יהיה הרשימה שתהיה פה. זה יהיה ברמת עקרונות. יש הבדל בין משהו ברמת העקרונות, שזה מה שהיו״ר אמר, להבנתי,‏ ‏לבין משהו שהוא ברמת - - - ‏ << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> ‏עיקרי המתווה. בסדר גמור. << אורח >> יערה למברגר: << אורח >> לא עיקרי המתווה - - - << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> עיקרי המתווה. תודה. עיקרי המתווה. הצבעה על הצעת חוק להסדרת אירועי הילולת רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון (הוראת שעה), התשפ״ו-‎2026‎. מי בעד? שניים. מי נגד? אין. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר צביקה פוגל: << יור >> הצעת החוק התקבלה ותובא למליאה לקריאה שנייה ושלישית, ולהירשם בספר החוקים של מדינת ישראל. תודה רבה.‏ << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:38. << סיום >>