פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 928 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, י"א באייר התשפ"ו (28 באפריל 2026), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026 (מ/1947) << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק משה גפני אלי דלל אחמד טיבי יצחק קרויזר חברי הכנסת: סמיר בן סעיד מוזמנים: יוראי מצלאוי – סמנכ"ל ומנהל אגף אסטרטגיה לאומית, משרד האוצר ברק קרוננפלד – יועץ לשר האוצר, משרד האוצר שני אבידני – ראש תחום בכיר תמיכות ומשרדים חברתיים, משרד האוצר רמי יצקן – מנהל קרן הפיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר יעל אסיף – קרן הפיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר אמיר דהן – מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר שי נסים אוחיון – קרן הפיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר סיגל כוכבי – מנהלת תחום שומת דיני מס, קרן הפיצויים, רשות המיסים, משרד האוצר גיא ג'ורנו – סגן בכיר לממונה אזורי מע"מ, רשות המיסים, משרד האוצר נטע בר זיו – רכזת תחום התעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר ישי פרלמן – לשכה משפטית, משרד האוצר עמית סופר – ראש מועצה אזורית מרום הגליל אדם בלומנברג – סמנכ"ל כלכלה ומדיניות ומנכ"ל האגף לאיגוד מקצועי, ההסתדרות החדשה שחר תורג'מן – נשיא איגוד לשכות המסחר גילית רובינשטיין – מנכ"לית איגוד לשכות המסחר נתנאל היימן – ראש אגף כלכלה, התאחדות התעשיינים בישראל ירון גינדי – נשיא לשכת יועצי המס אמיר קינן – סגן נשיא לשכת יועצי המס ליאת נויבורט – יו"ר ועדת מע"מ ומכס, לשכת עורכי הדין מיטל כהן – חברה בוועדת מיסים, לשכת רואי החשבון לירון בנדק – מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי הגר שרן – מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל רועי כהן – נשיא להב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אלי מנטבר – חבר הנהלת להב-לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל אילן זגדון – מנהל פורום המסעדות יקיר ליסיצקי – יו"ר דירקטוריון איגוד המסעדות והברים בישראל סימה אהרון – ראש המאבק טון הגנים, איחוד גני הילדים רוית גרוס – מנכ"לית ארגון מנהיגות אזרחית אבירם אלון – מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים אורי סירקיס – מנכ"ל חברת ישראייר קרן אוחנה איוס – מנכ"לית חיב"ה-איגוד הגנים הפרטיים הארצי יוסי פתאל – מנכ"ל לשכת מארגני התיירות הנכנסת קונסטנטין שוויביש – מנכ"ל איגום-ארגון מורים עולים גליה אוחיון – נציגת קול הגנים וההורים רינה קמני – מנכ"לית התאחדות משרדי הנסיעות לוסי חדידה – מנכ"לית גנים ברמה אחרת אדריאן וייסברג – יו"ר אגודת מורי הדרך ורד לוי – יו"ר יחד אנחנו כוח דינה סבן ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: סמדר לביא, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים. יום שלישי, י"א באייר תשפ"ו, 28 באפריל 2026, הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור). לפני שנתחיל אנחנו ביקשנו מחבר הכנסת אזולאי לקרוא לעילוי נשמת נסיה בת הילה, נסיה בת הילה זאת הילדה שנהרגה מפגיעת הטיל בבני ברק. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נגיד משנה לעילוי נשמתה, משנה באבות, פרק ג', משנה א'. עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאֵין אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ? מִטִּפָּה סְרוּחָה; וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ? לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה; וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין חֶשְׁבּוֹן? לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. שמשנה זאת תהיה לעילוי נשמתה של הילדה נסיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. קודם כל אני רוצה להתנצל על האיחור הרב בהתחלה של הישיבה הזו, זה לא שיחקנו דוקים, המתווה הזה, אנחנו עוסקים בו באינטנסיביות רבה בימים האחרונים. מה שנעשה עכשיו, אנחנו נתחיל ונסיים, ייקח כמה שייקח היום, את ההקראה, מתוך כוונה להצביע מחר בוועדה בעזרת ה', ואז תתכנס מליאה בתחילת שבוע הבא ונסיים את האירוע הזה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא ראינו נוסח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתם לא ראיתם נוסח, אתם תראו עכשיו נוסח. אין עוד נוסח, זה בדיוק העניין. אני אגיד מראש, רוצים פה עכשיו לעמוד על דקדוקים ולחכות שנדפיס נוסח, אז אפשר להתכנס שוב מחר, או שאפשר לחכות. כמה שעות ייקח לכתוב נוסח עכשיו? אפשר לחכות עוד כמה שעות, להדפיס נוסח, לתת לכם עוד שעה-שעתיים לעיין בו. אפשר את כל הדברים האלה. כולנו עובדים בלחץ זמן ובאינטנסיביות מאוד גדולה כדי להתקדם עם זה, אז בואו נתקדם ותוך כדי תנועה נהיה קצת יצירתיים, אין מה לעשות. << דובר >> קריאה: << דובר >> התוצאה זה מה שחשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בעזרת ה'. בגדול, לעומת פחות או יותר המתווה המקורי, ויש עוד נושאים שלא עד הסוף סגורים, אני כן יכול להגיד שיש הסכמה שחמשת הימים הראשונים של המלחמה שבהם העובדים לא יכלו לעבוד כי המשק היה סגור יהיה אפשר להכיר בימים הללו כחל"ת. זה אירוע דרמטי שנולד כתוצאה מההבנה של ראש הממשלה ושל שר האוצר את הסיטואציה וזה נעשה בעידודם, בהסכמתם ובשיתוף פעולה איתנו ובהחלט מגיע להם כל הכבוד על הדבר הזה. בנוסף לכל הנושא של המלונאות, שנת ההשוואה, בהנחה שיש קשר סיבתי למלחמה, תהיה שנת 2023. יש את הנושא של התיירות הנכנסת, שאנחנו לא נוכל במסגרת החוק פה לייצר לו התייחסות נפרדת כמו שקיווינו והדבר הזה יבוא לידי טיפול על ידי משרד התיירות במסגרת מגעים שמתקיימים כרגע בנושא הזה. אנחנו כמובן גם נלווה את האירוע הזה, אבל את אותם מאפיינים ודברים מיוחדים שרצינו לתת לנושא התיירות הנכנסת במסגרת החוק הזו, בגלל כל מיני עניינים משפטיים ואחרים לא יכולים לעשות כרגע והדבר הזה יבוא לידי טיפול. הנושא הזה יטופל ולכולם יש אינטרס מאוד מאוד ברור, לשמר את אותם ענפים שמשמרים אותם כבר תקופה ארוכה, אז זה לא שאנחנו מתעלמים מזה, פשוט בגלל שהחוק הזה הוא חוק רוחבי, שחל על כל המשק, לבוא ולייצר פרמטרים ספציפיים עד כדי כאב, ובאמת כאב במקרה הזה, ולהבדיל אותם מענפים אחרים, זה לייצר בעייתיות גדולה מאוד ולכן לא נכון לעשות את זה במסגרת החוק הזה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אנחנו רק חוששים, כשנהיה מחוץ לחדר הוועדה מה יעשו לנו, זה הדבר היחידי שמדאיג אותנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חס ושלום. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> כבר עשו לנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מסביר בנושא הזה. הנושא של נשות המילואימניקים שדובר עליו גם כן יקבל מענה, כמו שהתבקשו. הנושא של הגנים הפרטיים, אנחנו נאפשר בשלב הזה את האפשרות של השוואות בעקבות החוק הזה ושיהיה אפשר לייצר את אותו החזר כספים גם להורים ולאפשר את חודשים מאי ויוני כחודשים שאותם יהיה אפשר לבדוק ולא מרץ ואפריל, מה שיאפשר את הטיפול בנושא הזה אחרי החוק. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לבחירה? כשאתה אומר לגנים במקום מרץ-אפריל ניתן מאי-יוני, זה יהיה לבחירתם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התשובה היא כן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש בעיה עם הבחירה? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא, מצוין שיש בחירה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש את הנושא של ארנונה ביישובי קו העימות שבגלל כל מיני מקרים של הסתבכויות שקרו שם, התשלום בגין רכיב הארנונה יועבר ישירות ממס רכוש לרשות המקומית, כך שלא ייווצר מצב שבו התשלום הזה מועבר ביחד עם שאר הכסף של הפיצוי לבעלי עסקים, ובעלי עסקים, בגלל שהם כרגע במין בלבול צריכים את הכסף והם משתמשים בו לפה ולשם ואז פתאום נפתחת להם חזית מול הרשות המקומית בגין חובות ארנונה, כי הם לא שילמו או לא שילמו בזמן וכו'. לכן הנושא הזה, אנחנו מורידים אותו מבעלי עסקים וייפתר באופן ישיר בין מס רכוש לרשות המקומית. ויש סידור שהגעתם אליו, על יום החופש? << אורח >> לירון בנדק: << אורח >> כן, אדוני, הגענו ביחד עם ההסתדרות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור, אז זה גם בא לידי ביטוי. לגבי החל"ת ועד כמה ימים, מוסכם שזה לא יישאר כפי שזה מנוסח כרגע, שכל יום חל"ת וכל יום חופש יוציאו את העובד מהאפשרות להכניס אותו למסלול המחזורים. אנחנו כרגע בחידודים אחרונים על כמה ימים יהיה אפשר שבכל זאת הוא יהיה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> עסקים קטנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כמה דברים. קודם כל זה הולך להיות מתווה של לחיצת כפתור לחמש שנים. זה נבחן כרגע, אוחנה, לראות עד כמה זה רלוונטי לגנים על סמך דברים של העבר. כל מה שקשור לעוסקים הפטורים, אנחנו כרגע בחידודים לגבי מה בדיוק יהיה שם ואיך, כן תהיה הצמדה למדרגות של מ-120 ועד 300. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, משקל עד 300. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה יהיה הצמדה. אנחנו כרגע בבדיקות לגבי מה ואיך מטפלים בין האפס ל-120. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> 12 עד 120. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא של העמותות. אנחנו מוסיפים בין 30 ל-40 מיליון תוספת תמיכה לעמותות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא תוספת, בסך הכללי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא של יישובי הצפון ועסקים בצפון ומה שקורה שם, זה כרגע בתהליך גיבוש ואני מקווה שתהיה לנו בשורה משמעותית מאוד. << דובר >> קריאה: << דובר >> מה הכיוון, אדוני? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא רוצה לדבר על מה הכיוון, כי זה לא נכון לדבר על מה הכיוון לפני שהדבר הזה סגור, אבל הכיוון הוא חיובי מאוד ואם הוא יתממש באמת, כמו שאנחנו מקווים שהוא יתממש, אז זו תהיה בשורה גדולה מאוד לבעלי עסקים בצפון, גם מעבר לקו שנמצא היום בתור קו עימות. אנחנו מדברים על מעבר לזה. << אורח >> רינה קמני: << אורח >> מה עם ענפים עם נזק מתמשך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נזק מתמשך, בשלב הזה אין דרך להביא את זה לידי ביטוי במסגרת החוק הזה. שוב, בסופו של דבר כל האירוע הזה, כמובן שאם היינו יכולים להחליט מה שאנחנו רוצים, חפים מאילוצים תקציביים ואחרים, זה היה נראה אחרת, אבל בסופו של דבר היה צריך משהו שגם אפשר לעגן אותו בפשטות יחסית מבחינה משפטית וגם אפשר להביא לו מקורות תקציביים בלי להגיע לכלל קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אדוני, קודם כל ברכות על כל ההישגים, אבל יש לנו פיל אחד גדול בחדר שמשום מה אנחנו לא מדברים עליו, העניין של תיירות לא מקבל את המתווה הנכון פה. אני לא מדברת רק על המלונות, התיירות שש שנים באירוע וממשיכים את האירוע. העסקים שלנו שה' ירחם, הצליחו איך שהוא לשרוד, בגלל שהם מעל 400 מיליון אתם לא חושבים עליהם בכלל והם שש שנים לא מקבלים שקל מהמדינה. לפחות הוצאות שכר, משהו. לא יכול להיות שאנחנו סגורים בטבריה, סגורים בחיפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> טבריה הולכת לקבל מענה במסגרת של החלטת ממשלה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אדוני, אנחנו יודעים מתי הם יקבלו את המענה, זה ייקח עוד כמה חודשים. בינתיים מלונות סגורים, גם בתל אביב הם סגורים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא ייקח כמה חודשים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אוקיי, לך אני במקרה מאמינה, אבל, אדוני, לא יכול להיות שאתם לא מפרידים את התיירות מ-400 מיליון, זה לא יכול להיות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה מראש אמרתי לך, ברחל בתך הקטנה, שזה לא יהיה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל לפחות תיתנו להם פיצוי אחר. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> כבוד היושב ראש, רק בנושא הזה, לא כל -400 - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תדברו איתי על לחרוג מה-400 מיליון. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> לא, אני רוצה להגיד רק משהו אחד בנוגע לתעופה ותיירות. אני מבין את ההתנגדות ואת הקושי להבקיע את ה-400 באופן כללי, אבל יש פה ענף אחד שכל הזמן ניזוק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לך דרך לעגן משפטית את כל הדברים האלה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אז לארגן להם קופסה, אולי קופסה בצד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני היום למדתי שאסור בוועדת הכספים להגיד קופסה, כי קופסה זה בהכרח לא חוקי. נכון, גברתי? << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אבל היה לנו קופסאות באומיקרון. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל כבר היה את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין בעיה, אני אשב פה, מי עוד רוצה לצעוק? תמשיכו, תגידו, הכול בסדר. אני אומר לכם שבסוף פועלים באיזה שהיא מסגרת של יכולות, אלה היכולות. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אז מה אומרים לאורי, מנכ"ל ישראייר, כל כך דיברתם אליו יפה ו – << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> אני פה אגב, אדוני היושב ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז במסגרת מה שאני יכול לעשות כרגע - - - << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> יש לי רעיון יצירתי, אם אפשר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אגיד שוב פעם, בפעם ה-750,000, וכל אחד אחר שיבוא עכשיו ויסביר לי, אני אשמע את ההסבר שלו כי הוא הגיע הנה, אבל התשובה תהיה אותה תשובה, החוק הזה לא יתייחס לעסקים מעל 400 מיליון שקל. לא יתייחס, צר לי, אבל זו המציאות. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> אני יכול לשאול שאלה, ברשותך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין בעיה, אנחנו יכולים לשאול שאלה, אנחנו יכולים עכשיו לדון עוד חצי שעה ו-40 דקות למה לא נכון או כן נכון לדון ב-400 מיליון. בסדר, מתי שהוא נתחיל בהקראה. << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> אני רק רוצה להסב את תשומת ליבו של יושב ראש הוועדה וגם את תשומת ליבם של אנשי האוצר, המטוסים שלנו עדיין חונים בחו"ל, נתב"ג מלא במתדלקים אמריקאים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל אתה מבין שזה לא משהו שיכול לבוא, המצב הזה, אז מה אתה רוצה שאני אכתוב? בגלל שזו חברה שהמטוסים שלה חונים בחו"ל - - - << אורח >> אורי סירקיס: << אורח >> לא, מי שהממשלה דרשה ממנו לעזוב את הארץ. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז יש בשביל זה החלטות ממשלה. צריך להבין, עוד פעם, אני בטוח שיש הרבה ענפים שחושבים, חלקם אולי אפילו בצדק, שהם לא קיבלו עד עכשיו את ההתייחסות הראויה. ועדת הכספים לא יכולה להחליף החלטות ממשלה, ועדת הכספים מקבלת אליה מתווה שלמתווה הזה נתנו שמיכה תקציבית, אנחנו ברוך ה' הצלחנו למתוח קצת את השמיכה הזאת, אנחנו לא יכולים לייצר שתיים ושלוש שמיכות מאותה שמיכה. זה לא בסמכותנו. היינו מאוד רוצים, תאמין לי שכולנו פה היינו רוצים, אבל זה לא בסמכותנו, אנחנו לא יכולים. אני מבין שאתם פה יושבים, כי זה כרגע נידון ואתם באים אלינו בטענות, אני הכול מבין, אבל אני אומר לך באופן הכי גלוי, אני לא יכול לעזור לך, אין לי איך. מי שיכול לעזור לך זה הממשלה וצריך שהממשלה תיתן לך התייחסות במסגרת החלטת ממשלה, במסגרת אחת ההתייחסויות של משרד התחבורה, אני לא יודע מול איזה משרדי ממשלה אתה עובד באופן רציף, ולראות איך מתייחסים לזה. אני לא יכול במסגרת שמיכה תקציבית מוגבלת. שמיכה תקציבית שנועדה, שים לב למה, נועדה לפצות עסקים בסופו של דבר בגין פגיעה בחודשים מרץ ואפריל. זו הנקודה. יש שסוחבים על הגב דברים עוד מהקורונה, אבל בסוף אלה הסמכויות שנתנו לנו וזה הסכום שנתנו לנו, אני לא יודע איך להביא עוד, אין לי איך להביא עוד. אתה רוצה שאני אעצור את כל היתר ואגיד שאני לא מתקדם בגלל שלא נתנו לי את כל מה שאני רוצה? אי אפשר ככה, זה אף פעם לא קורה ככה. מה שאנחנו עושים פה זה במסגרת אמנות האפשר ותאמין לי, שבשבוע האחרון, ואני גם תוך כדי שבוע האבל שלי על אמא שלי, השבעה, הייתי עסוק בטלפונים סביב הדבר הזה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני מעיד על זה ממקור ראשון, נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא שלא אכפת לי, זה לא שאנשים פה לא אכפת להם, אבל בסוף יש גבול למה שיש לנו להציע. תאמין לי, פה מתחנו ועשינו את המקסימום, לא יודע לעזור לך. בין אם אתה צודק או לא צודק, אני לא יודע לעזור לך, אני אומר לך הכי גלוי. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> אדוני, אני מתנצל על הקושי שלי בהבנה, מכיוון שמדובר בגורלות, אם אתה מוכן רק להסביר, כי זה נאמר שזה ייפתר, התיירות הנכנסת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אחרי זה אני אסביר לך. << אורח >> יוסי פתאל: << אורח >> זה ככה היה מבית ספר יסודי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לי איך לעזור לך. כל דבר שאני אגיד לך כרגע פה, פתאל, לא יעזור, זה רק ירע. << אורח >> לירון בנדק: << אורח >> רק לעניין הדיווח של החד חודשי, דו-חודשי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין אפשרות להתערב בזה. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> קודם כל אני מודה על ההתקדמות שלכם, אבל עדיין אני שואל מה לגבי ענף ההפקות, האירועים, הכנסים, כל תעשיית התרבות, מה קורה לגביה? אנחנו פשוט קורסים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יוראי, יש לך מה לענות לגבי ענף התרבות? << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> הפקות, אירועים, כנסים, טקסים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> הם צריכים לקבל גם את מאי-יוני. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אין לנו יכולת לייצר הבחנה בתוך המבנה. אמרנו את זה בעבר, אנחנו אומרים את זה גם עכשיו, אמר את זה היו"ר - - - << אורח >> לירון בנדק: << אורח >> - - - במבצעים קודמים. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> לא, אנחנו לא עשינו ב - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> נרשם אפס מחזור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מזכיר לכולם שלא היו פה כמה ימים, בוועדה הזו אנחנו לא נכנסים אחד בדברי חברו, אלא אנחנו שומעים ומי שירצה אחר כך להגיב יוכל לפי הסדר. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> ככלל אנחנו לא יודעים לפצל את הענפים ולתת מענה נפרד לכל ענף. אמר את זה היו"ר, יש פה היבטים של היכולת שלנו לאבחן את זה ברמה המשפטית ולכן מהסיבות האלה זה לא היה באף מתווה ואנחנו בוודאי לא יודעים להביא את זה. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> אבל לא ביקשנו לשנות את המתווה, אדוני. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> אתה ביקשת לתת תנאים מיטיבים לענף אחר על פני ענפים אחרים. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> לדייק את היישום. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> המתווה הוא מתווה שעובד לכלל המשק, למאות אלפי עסקים בישראל ואנחנו רואים את התוצאות שלו. כפי שהציג היושב ראש, יש מספר הסכמות, אבל אנחנו לא נדע לתת מענה לכל ענף וענף לפי התנאים הייחודיים שלו. אני חושבת שהדברים ברורים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> מה זה לכל ענף וענף? זה לא נכון מה שאת אומרת, יש פה שני ענפים שסובלים הכי הרבה כבר שש שנים וכל פעם אתם אומרים את אותו משפט, לא נתייחס אליו. זה לא הגיוני. זה שסובלים שש שנים, נגמרו הרזרבות, אין יותר. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אני רק להתלונן, לגבי חל"ת. בביטוח לאומי ברחובות אמרו לנו שימי חול המועד המעסיק צריך לשלם כימי חג ולא - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יכול להיכנס לרזולוציה הזאת, תפנה בבקשה לאנשים פה אחר כך. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אני מבקש שהוועדה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוועדה לא תתחיל להתייחס למה אמר לך ביטוח לאומי ברחובות, זה גדול עליי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אם אתה שואל אם גם חול המועד בחל"ת, גם חול המועד בחל"ת. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> במלכות רחובות אמרו לא. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> אדוני, לא קיבלתי תשובה לשאלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התשובה היא שאין מתווה מיוחד להופעות. << אורח >> אלי מנטבר: << אורח >> כל עולם התרבות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כל עולם התרבות נכלל במסגרת המתווה של כל המשק הישראלי. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אני רק אשמח להבהרה. כבוד היושב ראש אמר שיהיה אפשר להתייחס למאי-יוני, אני לא מצליחה להבין איפה זה פוגש אותנו, כי אם המגמה היא שמסגרות חינוך יחזירו להורים במאי-יוני ואז יוכלו להציג פגיעה, זה מחזיר אותנו לנקודת אפס, חזרה אל ההורים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זאת אומרת חזרה אל ההורים? לא הבנתי. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אם מצפים להציג פגיעה במאי-יוני במקום במרץ-אפריל זה עדיין מחזיר אותנו לאותה נקודת אפס, זה לא משנה, כי זה מחזיר אותנו לעמוד מול הקהל שמצפה לקבל את כספו. אנחנו לא התקדמנו סנטימטר, האמירה הזאת של לבחור בין מרץ-אפריל למאי-יוני משאירה אותנו בדיוק באותו המקום ואני אשמח שתסביר למה התכוונת לגבי המקדם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר. קודם כל לגבי הגנים, שזה שונה מעסקים אחרים, אתם מקבלים את הכסף מראש והכסף אצלכם, ברוב המקרים לא החזרתם אותו עדיין. בבדיקה שאנחנו עשינו בתיקים שאתם שלחתם לנו ראינו שבסוף המתווה נותן לכם פיצוי כמו לעסקים אחרים, מכסה לכם את ההוצאות הקבועות, בדיוק כמו לעסקים אחרים. כשביקשתם רווח, לנו אין פתרון לתת רווח, לכל העסקים האחרים אנחנו לא נותנים רווח. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אנחנו בכלל לא דיברנו על רווח. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדקנו את הנושא הזה, הבעיה היחידה שאנחנו יכולים לפתור לכם כאן זה שהחזקתם את הכסף אצלכם ועדיין לא החזרתם להורים ובעצם אין לכם ירידת מחזורים לקבל פיצוי. אם תחזירו את הכסף במאי-יוני תיצרו את ירידת המחזורים שנדרשת בחקיקה ותוכלו לקבל את הפיצוי על ההוצאות הקבועות שלכם. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אני לא מצליחה להבין מה אתה אומר. אתה מדבר בהכללה, החזקתם כסף, לא החזרתם. אנחנו היינו סגורים בהחלטת ממשלה 45 יום עגול. זה תופס שני חודשי פעילות. גם אם מסגרת קיבלה ב-1 במרץ, מכיוון שהמלחמה נפתחה ב-28 בפברואר, היא קיבלה נניח את חודש מרץ, באפריל היא לא קיבלה. או לחלופין שההורים דרשו, מן ההיגיון, לא לשלם עבור שירות שהם לא קיבלו. יחד עם זאת ולאחר שבחנו איתכם את המספרים אתם ראיתם שהיכולת שלנו לעמוד בדרישה שלכם להוצאות קבועות בירידה של 20%, מכיוון שרוב ההוצאות הקבועות שלנו מסתכמות במשהו שהוא לא עומד בפרמטרים, לכן אנחנו ביקשנו שתיכנסו מעט מתחת לאלונקה, אפילו ברמה של 15%, ואתה מחזיר אותי לנקודת האפס. אז כל השעות שישבנו כאן והתייבש לנו הרוק, הגענו בסוף לכלום, תחזרו מול ההורים, תעבדו על בסיס חוזי, תחזירו את הכספים, תשלימו לעובדים כי העובדים קיבלו פחות מ-70% חל"ת, קיבלו אפילו לא 50%, השלמנו להם כדי לשמר אותם, עכשיו אתם אומרים: אה, חל"ת היה לכם? טוב. לא היה לנו, טוב, אז תשלמו שכר עובדים, שילמנו שכר עובדים, תראו גם את הירידה. אני לא מצליחה להבין, אנחנו לא התקדמנו סנטימטר. אני באופן אישי חייבת להגיד שאני מאוכזבת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר שוב לגבי מה שאמרת, לכל עסק שנמצא כאן שיש ירידה של 25%, הוא לא מקבל את כל ההוצאות הקבועות שלו, זה הרעיון של הנוסחה. ככל הירידה שלך יותר גדולה ההשתתפות של המדינה יותר גדולה, בגלל זה זה דיפרנציאלי. אם תחזירי את כל הכסף להורים, את ה-100%, ותראי ירידה של מעל 80%, כן, הפיצוי יכסה לך את ההוצאות הקבועות שיש לך בעסק. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא, יש לך טעות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בדקנו את התביעות שהעברתם לנו. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זה לא נכון, אני בעלת גן. << דובר >> קריאה: << דובר >> גם אני בעלת גן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בכל חמש הדוגמאות זה כיסה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אמיר, יש לי בקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני רק אגיד משהו נוסף שהיה. לצערי כשהם שוכרים נכס מאדם פרטי, כשהם צריכים להוציא חשבונית, לפי חוק מע"מ זה לא נמצא. אמרנו אין בעיה, לכו תתקנו את זה היום ואנחנו ניתן לכם אישור לתקן את זה, כי אתם צריכים להוציא חשבונית עצמית כדי שזה יהיה בהוצאות. העלו לנו טענה נוספת, שהם לפעמים שוכרים מרשויות מקומיות, מתנ"סים, והרשות לא נותנת להם חשבונית למרות שהרשות מחויבת לפי חוק מע"מ להוציא חשבונית, זה הכנסה משירותים שניתנו. אמרנו להם: גם את הנושא הזה, מספיק שתביאו לנו את החוזה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אנחנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות על הפיצוי של המלחמה, יש לנו בעיות מול השלטון המקומי, יש לנו מעבר לרשויות המקומיות שוכרים, יש לנו השלמת שכר עובדים, אי אפשר את כל האירוע הזה לנהל בקריאה אחת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה שאני מבקש, אמיר, זה שתצא איתם ביחד עם חבר הכנסת ינון אזולאי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אחרי הדיון נשב. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אני רק אגיד שבדקנו את המספרים, אנחנו לא אומרים סתם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> נעשה את החישובים אחרי זה, נשב ביחד ונראה איך אנחנו פותרים את הבעיה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> כבוד היושב ראש, אם תוכל לענות לגבי המקדם, זה מאוד יעזור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אתן לך דוגמה. המקדם, בדקנו מפעם קודמת, סך הכול בפעם הקודמת, לא למקדם 2, למקדם 1.5 היו בכל הפעם הקודמת 1,700 בקשות בכל המשק. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אנחנו לא הגשנו בקשות לפיצוי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> להעלות מקדם, אנחנו בודקים עכשיו מתוכם כמה מהם אם בכלל היו גנים. אם בפעם הקודמת לא הגעתם לרמה של להעלות ל-1.5, אז גם אם נעלה ל-2 או ל-7 זה לא יהיה רלוונטי עבורכם. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> משרד האוצר יודע להגיד כמה מסגרות חינוך לגיל הרך הגישו בקשה בעם כלביא? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קרן, אחר כך אני יושב איתכם ביחד. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנחנו נפקח על העניין. אנחנו רוצים לראות על מה מדובר, הנושא הזה עלה בדיונים הפנימיים שהיו ואנחנו לא שוללים את מה שאמרת. החישוב, זה מה שמציע היושב ראש, תגיעו למסקנה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני רק אציין שהתיקון של מאי-יוני מאפשר לכם לראות כמה כסף בוודאות אתם מקבלים ממתווה הפיצויים ומהחל"ת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תעשו את זה בחוץ, נטע. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני רוצה להגיד תודה לכל חברי הוועדה ובראש ובראשונה ליושב ראש על העמידה לצד ציבור העצמאים והבשורה הגדולה שהיא היסטורית היום לגבי נוהל לפחות לחמש שנים, יותר לא נגיע לפה כמו עניים בפתח, תהיה אפשרות למס רכוש לתת מקדמות, מה שקורה כרגע ביישובי הספר. מי שיודע מה זה עסק קטן שצריך תזרים, שיידע שייכנס לו תזרים. אז אני חושב שמה שעשו פה חברי הוועדה זה משהו היסטורי שכל כך הרבה שנים חיכינו לו. הנה כבר היום, אנחנו בשעת הדיון ה-20 על מתווה פיצויים ובחרבות ברזל זה היה למעלה מ-60 שעות דיונים והדבר הזה התייתר ויהיה רק דיוק כזה או אחר. אז קודם כל רק בשביל זה באמת היה שווה להתעכב ולהביא פה בשורה ללמעלה ממיליון עצמאים ובעלי עסקים ואני מודה לכולם. דבר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו, אנחנו עשינו פה 14 דיונים לגבי אותם ענפים שיש להם פגיעה מתמשכת. 17 חברי כנסת בראשות היושב ראש גפני חתמו על מתן פתרון לענפים האלה. הגענו לסוג של הסכמה על מתן פתרון של חודשיים נוספים בתקופת המלחמה. מה שקרה זה שנכנסנו שוב פעם לתקופת מלחמה ושוב פעם הדבר הזה נדחה. יש פה קונצנזוס מלא, גם מצד נציגי האוצר שיודעים שיש ענפים שנפגעים. אנחנו הצענו 40%, הם דיברו איתנו על להראות 60% ירידה. אני חושב שהנושא הזה לא מוצה עד הסוף, שאם תהיה פה הסכמה על סוג ענפים שיש בהם ירידה בהמשך של עוד 40% או 50% ניתן יהיה לתת להם גם את מאי ויוני. אין שום סיבה שלא, אנחנו לא רוצים לפגוע בעסקים האלה, הם ממשיכים להיות סגורים, יודעים שהם סגורים, אנשי השר יודעים שהם סגורים, הם יודעים שהאנשים האלה לא עובדים ובכל זאת להגיד להם עכשיו שאין להם מענה, זה לא הוגן. דבר נוסף, אני מבקש, כל הרעיון היה לתת פה מענה כמה שיותר קרוב למציאות. יש פה ענפים שלתת עד 25%, ואני יודע שאתה רוצה לוותר על המדרגה של ה-7% ולעבור למדרגה של 11%, אני חושב שזה גם משהו שיכול לעזור לעסקים הקטנים ואני אשמח אם אתם תובילו גם את הנושא הזה כדי שיהיה פה סוג של עוד הליכה לקראת העסקים הקטנים. אני גם אומר בהזדמנות הזאת, העסקים מעל 400 מיליון, לפחות את הנושא הזה של השתתפות בשכר, לאפשר להם לקבל את זה, זה משהו שבסופו של דבר הם יודעים שהם הוציאו את השכר בזמן שיש להם ירידה במחזורים. למה לא לתת להם לפחות את ההשתתפות בשכר? זה משהו שיכול להוריד את כל הפיל בחדר, הכעס שלהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא אדבר על אנשים שלא נוכחים פה כרגע, אבל אני כן יכול להגיד שהייתה פה הזדמנות להכניס אותם לתוך הפול, אבל אנחנו דרשנו שהדבר הזה ילווה בחתימה על צו הרחבה כדי לוודא שעובדים שבסוף לא כל כך מיוצגים פה, אבל אנחנו מייצגים אותם פה כל הזמן, או סליחה אם יש פה נציג הסתדרות ולא ראיתי אותו. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> יש פה, הנה אדם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> סליחה, אהלן, אדם. אבל אנחנו מאוד מאוד דואגים, כולנו פה, מעבר לנושא של העסקים, כמובן שהם חלק בלתי נפרד מהעסקים, גם לעובדים שחלקם לא קיבלו, חלקם עלולים לא לקבל וכן הלאה, ולכן היה לנו חשוב הדבר הזה והייתה אפשרות של כניסה של חלק גדול מאותם עסקים שהם מעל 400 מיליון תמורת חתימה על צו הרחבה, והדבר הזה לא הסתייע. שוב, אני לא איכנס כרגע לפרטים ואני לא אדון בזה כי זה נדון בדלתיים סגורות ואני לא הולך לפתוח פה את הפרטים ואת ההתנהלות של דיונים בדלתיים סגורות, אני רק אומר שהייתה כזו אפשרות והאפשרות הזו כללה חד משמעית הכנסה של אותם עסקים למתווה הזה של הוצאות שכר, אבל זה לא הסתייע. לכן אנחנו לא יכולים להגיע לדבר הזה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> לגבי הנושא של פרילנסרים ועצמאים בין 12 ל-120, מדובר בפלח האוכלוסייה הכי - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מטופל, רועי. תן לי עד סוף היום. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני יכול להגיד את זה, ונמצאים פה נציגי האוצר, יצא איתי החוצה כפיר בטט, הסכים למתן של 15%, אמר שזה העסקים שהוא הכי רוצה לעזור להם, זה הצלם, זה התקליטן, זה עובד הסאונד. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה ממש לא נכון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני יכול להביא אותו גם לפה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא בחו"ל. רועי, תשאיר לי עד סוף היום, אני מקווה שיהיו לנו בשורות טובות בנושא הזה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברים, עוד פעם, רק אם זה אולטרה מהותי, אני רוצה להתחיל בהקראה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אולטרה מהותי, הכי מהותי בדיון. הדבר הכי מהותי בדיון הזה ומשפיע פה על המרכיב הכי משמעותי בפיצוי לכל העסקים זה הנושא של העובדים שיצאו לחל"ת ואני אקבל בגינם את כל הפיצוי שלי. אנחנו כאן, גם הכנסת וגם המגזר העסקי, נלחמנו עבור העובדים שלנו במגזר הפרטי שיקבלו את אותם חמישה ימים ואין לי מילים להודות, ואני יודע כמה נעשה מאחורי הקלעים, ואחרי שהוועדה פה מתכנסת את כל השעות הרבות שחברי הכנסת ישבו כאן, אבל זה לא יכול להיות על חשבון המעסיקים. זה אומר שאם אני הוצאתי את העובדים האלה לחמישה ימי חל"ת והם קיבלו את חמישה ימי החל"ת, על 25 יום האחרים שאני שילמתי אני צריך לקבל פיצוי מלא. לא יקרה מצב שהעובדים יקבלו והעסקים, על השכר שהם שילמו להם, לא יקבלו את הפיצוי המלא. אני מזכיר לכולנו שהעצמאים והעסקים לא מקבלים שיפוי על המשכורת שלהם ועל אובדן הרווחים שלהם ועל ההפסדים שלהם, הם מקבלים רק השתתפות בהוצאות והם שמים יד בכיס של 25% מתשלום השכר לעובד. לכן נושא החל"ת, כל מה שאמרתם מעולה, אבל אין שום קשר לזה שעובדים יצאו לחל"ת ואני לא אקבל פיצוי. אמרה כאן כרגע מגני הילדים: הם יצאו לחל"ת ואני השלמתי להם. תחשבו שכל גני הילדים לא יקבלו שקל אחד פיצוי על שכר אם אנחנו ניתן את החל"ת - - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> קרן, זה לא קשור אלייך כי את לא החזרת את העובדים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל היא שילמה להם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מה זה קשור? היא שילמה להם והיא תקבל. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> היא לא תקבל לפי החוק הזה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא, ירון, אם היא הוציאה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני אמרתי לך שהנושא הזה משתנה, לא אמרתי לך בכמה. אמרתי לך שזה משתנה, אז אל תתייחס לנוסח של החוק הזה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל אני עדיין אשתתף ב-25%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מתי החזרת אותם? כשהסתיימה המלחמה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> תלוי באיזה אזור. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתה לא אמרת לי בכמה ואת זה אני רוצה להבהיר, כבוד היושב ראש. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מובהר וזה בטיפול, אני לא רוצה לדבר סתם על דברים שעדיין מתדיינים עליהם. מה לא ברור? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אוקיי. << דובר >> קריאה: << דובר >> חנוך, על הדו חודשי וחד חודשי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין מה לדבר על זה, זה בלתי אפשרי לעשות. ויותר מזה, זה גם יוצר אפליה בין אנשים שמחויבים גם ככה ומדווחים דו חודשי לבין אלה שמדווחים חד חודשי ואתה נותן להם עוד קצת לבחור. לפתוח בין אלה שמדווחים דו חודשי באופן ספציפי כאן כדי לעשות להם חד חודשי, זה דבר שאי אפשר לעשות. בדקנו את זה. תאמין לי, השקענו בזה אולי הכי הרבה שעות. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל מי שעושה חד חודשי שיעשה עדיין חד חודשי ודו חודשי דו חודשי. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אי אפשר, נבדק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אי אפשר מכיוון שההסתכלות היא על תקופת שאגת הארי. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל מבחינתי באפריל כבר לא הייתה מלחמה. אז אני לא מקבל שום דבר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע. זה כרגע המצב. אין שום אפשרות להפריד את הדיווחים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> גם בגנים זה אותו דבר. הם לא היו סגורים חודשיים, יש כאלה שחזרו באפריל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא משנה, אבל הדיווח שלך הוא דו חודשי ומי שחזרו באפריל היה להם כבר – << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> היושב ראש חנוך מלביצקי, תודה רבה קודם כל, חברי הכנסת גפני, אזולאי. אולי לא דיברתי בוועדות הקודמות, אבל אני הייתי חלק מהדיונים וגם בחדרים וראיתי כמה נלחמתם, וגם כמה רועי נלחם, ראיתי אותו און ליין, אבל באמת הבשורה הגדולה פה זה הכפתור, הלחיצה של חמש השנים, אבל היא טומנת בחובה איזה שהוא מוקש. אני מדבר אליך כנבחר ציבור, כיושב ראש הוועדה, ברגע שסוגרים את החוק הזה לחמש שנים, בעזרת ה' שייסגר, אנחנו גם סוג של כבולים לקרבות על המתווה בקרבות אחרים, אם וכאשר יהיו, והלוואי שזו המלחמה האחרונה. לכן אני מבקש ממך, כנבחר ציבור וכיו"ר הוועדה, זו העת להילחם על הדברים. ראיתי אותך, אני יודע כמה עומס יושב לך על הראש כרגע, אבל תחשוב שבעוד שנה וגם במלחמה של בעוד שלוש שנים זה יירשם על שמך, כל סעיף וסעיף כאן, לטוב ולרע. לכן אני אומר, כל קרב קטן, כל חצי סעיף זה הרבה כסף לבעלת עסק, לבעל גן, לכל אחד ואחד כאן. אני לא רוצה להרוס את השמחה, אני באמת חושב שהדבר הזה זה הישג היסטורי, אבל צריך לצקת לתוכו ובזהירות כל סעיף וסעיף וזה הזמן למלחמה. גם אם זה ייקח עוד טיפה זמן, אנחנו כבר על הגבול. זה כל מה שיש לי להגיד לך, מלב אל לב, פה צריך ממש לשקול כל סעיף וסעיף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מסכים לחלוטין. זה בלי קשר אליי או לא אליי, אני חושב שההתנהלות של חברי הוועדה היא בדיוק כזאת. בסוף אתה כמו תמיד פועל במגבלות. יש נושאים שצריך לטפל בהם שאנחנו לא יכולים לטפל בהם מכיוון שאתה לא יכול במסגרת כזה חוק שמדבר על פיצוי רוחבי לקחת ולטפל במאפיינים סופר ייחודיים של ענף כזה או אחר, למרות שיש לזה הצדקה. זה צריך לבוא לידי טיפול פרטני. אתה לא יכול לטפל בעיר שהיא קרואה ואני יודע עד כמה המצב שם קשה, אבל אין שום פרמטר חיצוני שיכול להכניס אותה לגדר העדפה על פני ערים אחרות בשאר הארץ ואז אני לא יכול לטפל בה במסגרת החוק הזה ולכן הדברים הללו יהיו חייבים לקבל ביטוי וטיפול במסגרת החלטות ממשלה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> חשוב לי לציין, זו לא הייתה תלונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מותר להתלונן, זה בסדר גמור. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא, אני באתי להגיד תודה, אבל הייתי חייב לסייג את זה מתוך תחושת האחריות ולהודות על כל העבודה שאתם עושים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> גילית רובינשטיין: << אורח >> דיברת בהתחלה על הנושא של התיירות ועל זה שזה יטופל באופן נפרד. מיהרתי מיהרתי, התכתבתי עם מנכ"ל משרד התיירות כרגע ורציתי לוודא שאם יש שיחות שנדאג שכל התיירות תהיה בפנים, שגם התעופה תהיה בפנים, שגם הכנסים והאירועים יהיו בפנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מדבר על התעופה. כשדיברתי על התיירות דיברתי על תיירות נכנסת, מורי דרך, על הדברים הללו. לא דיברתי על שום דבר אחר. << אורח >> גילית רובינשטיין: << אורח >> בסדר גמור, אין בעיה, אז בלי תעופה. גם בלי תעופה, אני מבינה שאין כרגע דיאלוג בין משרד התיירות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את מבינה שמה שאת עושה, את אומרת לי: אני עכשיו התכתבתי עם המנכ"ל ו – אני לא יכול להתייחס לזה, אני יודע מה אני אומר. << אורח >> גילית רובינשטיין: << אורח >> לא, מה שאני אומרת זה האם הוועדה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני יודע על שיחות שהיו לי עם שר התיירות ועם מנכ"ל משרד התיירות, שאני לא אחשוף אותם פה, יש דברים שמתנהלים מאחורה. שוב, מה את מצפה? אין לי דרך, לא ברור מה אני אומר? << אורח >> גילית רובינשטיין: << אורח >> אני מבינה, אבל אם נחכה - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עכשיו באת ואמרת לי שמנכ"ל משרד התיירות אמר לך X, מה את רוצה שאני אעשה עם זה? << אורח >> גילית רובינשטיין: << אורח >> אז אני אחזור בי, אני אגיד אחרת. אם הוועדה הזאת - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוועדה הזאת לא יודעת לתת פיצוי מעל 400 מיליון, הוועדה הזאת לא יודעת להכניס לתוך החוק הזה דברים עם מאפיינים ייחודיים, זה מה שהוועדה הזאת. אני אומר בפעם ה-735 לוכסן 2. << אורח >> גילית רובינשטיין: << אורח >> אבל זה לא מה שאני מבקשת. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תבקשי את השכר. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> שני דברים, אדוני. קודם כל בעסקי התיירות ובמלונאות המלחמה לא נגמרה. אתם פשוט באירוע שכאילו מסכמים אותו ומבחינתנו היא לא נגמרה, היא ממשיכה במאי ולצערנו היא כנראה תמשיך גם ביוני. אין הזמנות, אני מוכנה לחשוף כל - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא חלק ממבצע שאגת הארי ולכן אני לא יכול להתייחס לזה במסגרת החוק הזה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל זה כן חלק. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אני מסביר לך שלא. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> חנוך, מישהו אמר ששאגת הארי נגמרה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, סיימתי, אנחנו מתחילים בהקראה. בבקשה, הקראה. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני לא רוצה להתערב בדיון, אבל הייתי במקומות שבהם יושב ראש הוועדה היה צריך להילחם עם משרד האוצר בדרגים הכי בכירים, ואני אומר לכם, לא קל להיות יושב ראש ועדה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מאיפה אתה יודע? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לך ניסיון בזה, הרב גפני? << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אני יודע שבזמן שלי כשהיה מדובר על זה ששר האוצר היה מגיע לכאן הוא היה מוסיף כסף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התווסף כסף. מי שלא מבין על מה מדובר, מתווסף פה קרוב למיליארד שקל. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר לבוא ולעשות ככה עם הראש ואפשר לעשות הרבה דברים, אבל להביא מיליארד שקל בתוך התקציב הזה כשתקציב הביטחון זה 142 מיליארד, כשהבאנו כבר למעלה מ-100 מיליארד, קרוב ל-200 מיליארד לכל מה שנוגע לפיצויים עד עכשיו ולמילואימניקים ולפה ולשם תוך כדי תקציב, תוך כדי כל מה שקורה, אין כסף. זה לא שמישהו לא רוצה, שמישהו ליבו אטום ולא אכפת לו ממה שקורה, בסוף חיים בתוך מגבלת תקציב. כאשר אנחנו באים, אנחנו לא באים בתוכנית עכשיו להבראת העסקים במדינת ישראל, איזה עסקים יש להם בעי, בואו אלינו, נטפל ונייצר לכם מתווה מכאן ולעולמים. לא, פה מדובר במתווה שנועד לטפל באירוע נקודתי שנקרא שאגת הארי ואחר כך לתת מענה לאירועים נקודתיים נוספים שנובעים כתוצאה מאותו מצב מיוחד בעורף, או כל הגדרה אחרת שפיקוד העורף נותן לזה. הנושא של טיפול בדברים הללו שהם נמשכים מקדמת דנא, שהם נמשכים מתקופת האומיקרון, שהם כשל של המדינה לתחזק איזה שהוא ענף מסוים, של אפליה לא טובה של המדינה על מגזר או אזור מסוים, זה לא משהו שהוועדה הזו יכולה לטפל בו במסגרת המצומצמת של האירועים הללו. אני אומר את זה עוד פעם, המשמעות של לבוא ולהגיד לכולכם כן ונלך זה שלא יהיה לנו מתווה גם עוד חודש. בסוף צריך לקבל החלטות, אין מה לעשות. ניסינו הרבה. אני עוד פעם אזכיר, עכשיו כולם מדברים על זה באהלן אהלן, כאילו זה כלום. עד היום, כמה זמן אנחנו מדברים פה? פחות משעה, חמישה הימים של החל"ת לא היו, לא היו להרבה מאוד עובדים. עכשיו מה אתם חושבים, שהדבר הזה בא בלי עלות? זה עלות של 500-400 מיליון שקל. אז זה בוקר טוב, נקודת פתיחה. מעבר לזה מצטרפים עוד דברים שיש להם עלות שנמדדת, אני לא איכנס פה לפרטי הפרטים, במאות מיליונים. אנחנו מגיעים לאזור מיליארד שקל עם המתווה הזה שאנחנו מוסיפים. אפשר לבוא ולהגיד אין בעיה, ניקח עוד מיליארד, אבל מה זה אומר? זה אומר שעכשיו אנחנו נצטרך לעשות קיצוץ רוחבי במשרדים. לא יודע אם זה נכון לעשות, לא יודע אם רוצים לעשות, זה גם לא תפקידי. יש ממשלה, יש דרגים כאלה, הם מחליטים, אני יכול לחיות ולעשות את המקסימום שאנחנו יכולים במסגרת הגבולות שמקציבים לנו, ואלה הגבולות, זה כתב ההסמכה שקיבלנו, קשר ישיר למלחמה, חודשים מרץ-אפריל, זה מה שנותנים לנו, לא נותנים לנו מעבר לצערי. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אנחנו מסיימים את אפריל, אדוני. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש טענות צודקות וזה נכון מה שאמר היושב ראש, הוא הביא למעלה ממיליארד שקל, הוא הביא פתרונות, אבל יש עוד בעיות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> הרב גפני, אנחנו מצדיקים אותך, אבל אולי האוצר יבין פעם אחת שמתווה כזה לא מתאים לכולם, מה לעשות. ושיבוא שר האוצר ויסתכל לאנשים פה בעיניים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אדוני היושב ראש, קודם כל תודה רבה לך, אני יודע את המאמצים שנעשו פה, אני חושב שעדיין לא סיימנו את העבודה, כמו שאמרת, יש עוד דברים שצריך לקבל עליהם תשובות. התיירות, אני רוצה להזכיר לכולם, אנחנו עושים ועשינו, אני מסתכל על יוסי פתאל, הוא גם היה בדיון לפני המלחמה והיינו כולנו שותפים לדיון שיש בעיה עם התיירות הנכנסת וצריך לדאוג. אני אומר את זה מתוך כאב וגם הכרה והוקרה למה שעושים בתיירות הנכנסת. אני תמיד אמרתי, השגרירים הטובים ביותר של מדינת ישראל זה תיירות נכנסת. יחד עם זאת גם בפעמים הקודמות, זה טופל, אני חייב להזכיר לכם, בוועדת כלכלה ובהחלטת ממשלה. לבוא היום ולהפיל הכול על ועדת כספים, זה בסדר, אפילו זכותכם לעשות את זה, אבל יש לנו מגבלות שלנו. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> גם התיירות וגם החקלאות בוועדת הכלכלה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> וזו גם בשורה להורים, להגיד להם שבחמש השנים הקרובות נייצר רשת ביטחון. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא מקובל עלינו חמש שנים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני שומע אותך, הגר, ואנחנו מבינים את הזעקה, ובמלונאות את שוכחת להזכיר שהבאנו איזה שהוא פתרון למלונאות, את שוכחת להסתכל גם על הצד הטוב. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> לא, לא אמרתי את זה חלילה. אני רק אומרת שהמלונאות ממשיכים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני גם לא אומר שצריך להגיד לנו תודה, כי זו העבודה שלנו, אבל צריך להסתכל על מאמצים שנעשו פה ולראות בהישגים שיש שאנחנו עדיין במלחמה על חלק מההישגים, אנחנו לא יודעים אם יהיו או לא יהיו. אנחנו עדיין מול האוצר במשא ומתן, בוויכוחים, מהמקום שלהם. דיברו על הטיסות, אגב אני חייב להגיד שהשבוע הייתי בנתב"ג, היה לי חשק לטוס, בסוף חזרתי, אפילו לדיוטי פרי לא נכנסתי, אבל היה ריק. האמת כאב הלב לראות את זה. לא שהייתי שם הרבה כי אני לא מרבה לטוס, טסתי שלוש פעמים בכל החיים שלי, לקברי צדיקים במקסימום. גפני, אתה אפילו את זה לא עשית. פעם אחת טסתי לביקור שורשים בפולין. אבל באמת, אתה רואה מסעדות סגורות, כואב הלב. << דובר >> קריאה: << דובר >> אבל זו האמת. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא אמרתי משהו אחר. מצד שני, כמו שאנחנו לא דנים פה, אומר לנו מנכ"ל ישראייר שהמטוסים שלהם עדיין חונים בחו"ל, בגלל שהממשלה אמרה לנו, שזה דבר נכון ודבר ראוי והיה צריך לטפל בו, לא בטוח שזה המקום לטפל. כמו שלא בטוח שהמקום שלנו פה לטפל בנושא של החזרי כספים על הכרטיסים. אני אתן לכם דוגמה, בן אדם קנה כרטיס טיסה בתחילת המלחמה, אני לא רוצה להגיד את השם של החברה, ביטלו לו את הטיסה ואמרו לו שהוא יקבל את הכסף בחזרה. הסתיימה המלחמה, הוא רצה לקנות את המקום שלו בחזרה, הוא עדיין לא קיבל את הכסף, אמרו לו: לא, זה כבר עולה במקום 500 שקל קרוב ל-3,000 שקל. אני חושב שזה עוול שעשו לאותו אחד, כי גם הוא לא קיבל את הכסף בחזרה - - - << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> זו דוגמה מעולה, מי ישלם את הנזק לציבור? להחליט על זה לחמש שנים זה בול. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לכן מה אני אומר? יש דברים שזה לא המקום לטפל בהם, כי אם היינו מטפלים בהם היינו מטפלים גם בזה, לכן יש דברים שלצערנו אנחנו לא יכולים לטפל בהם גם אם אנחנו רוצים. ואמרתי, צריכים לטפל בתיירות הנכנסת וחייבים כי זה השגרירים שלנו. לצערי גם ניסינו ולא הצלחנו, לא בהכול הצלחנו. יש דברים שנכשלנו גם, מה אני אעשה? לא הכול אנחנו יכולים ומסוגלים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אנחנו לא לבד, אנחנו עם ההורים שהם יצטרכו לשאת בנטל. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בתחילת הדרך אמרנו דבר אחד וזה מה שאנחנו ממשיכים לעשות, הבטחנו ונעשה 100% של השתדלות, ההצלחה לא תלויה בנו. נמשיך ונעשה 100% של השתדלות בשביל להגיע למשהו שכמה שיותר יוכלו לקבל. זה לא רווח, קצת החזר במה שמגיע להם בהוצאות שלהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. ראש המועצה מרום גליל, עמית סופר. << אורח >> עמית סופר: << אורח >> קודם כל אדוני היושב ראש, בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לך ולחברי הוועדה וכמובן לאוצר על הוספת היישובים הרלוונטיים בקו העימות, ובכל זאת היה חשוב לי לבוא ולומר - - - << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> הודית על זה בפעמים הקודמות. << אורח >> עמית סופר: << אורח >> יהודי, המהות שלו זה להודות, אז כמה שנרבה הודיה הרי זה משובח. ובכל זאת עם ההודיה מגיעה גם בקשה. בסופו של דבר התייר אינו עוצר ב-9 קילומטרים, התייר מגיע לחבל ארץ. אני אומר את הדברים כי בתחילה סברתי שאולי אפשר לשאת את המשא הזה של ההתמודדות של התושבים, אבל אני מסתובב ביישובים, אדוני היושב ראש, אני לא אומר, אבל אם אגזים, לא יותר מ-5% מהצימרים עובדים. כשאני מדבר על הצימרים ומעגלי האירוח, זה כל המעגלים מסביב. הבקשה היא לנסות להחיל גם על היישובים הללו את מסלול הפיצויים של המחזורים, המסלול הירוק. אני אומר את הדברים מעומק הלב ולאחר בדיקה מעמיקה של הדברים, העסקים מושבתים לגמרי. חודשיים ממש עם אפס הכנסה. יש תושבים שזה מטה לחמם, אין להם הכנסה נוספת וחייבים לראות איך להיכנס לאותם יישובים שנדרשים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אתה צודק, אנחנו מכירים את האירוע. כמו שציינתי בתחילת הדברים, זה כרגע נמצא במגעים ואני מקווה שיהיו חדשות טובות בנושא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע מה מזכיר לי ראש המועצה? יש מושג שצריך להודות, אתה הולך להתפלל, אחר כך תבוא גם להודות. אני רואה בן אדם שנוסע למקום לתפילות, רב שעיה מקרעסטיר. בשבוע שעבר היה יום ההילולה שלו ולכן כולם טסו לשם, יש בן אדם שכל שנה הוא טס, אמרתי לו: פעם ראשונה טסת, שאלתי אותך למה אתה טס? אתה אומר להגיד תודה, בשנה שלישית למה אתה טס? הוא אומר: לא התאפקתי, בפעם שעברה ביקשתי, אז אני עוד פעם טס להודות לו. ככה עשרות שנים הוא עושה. << אורח >> עמית סופר: << אורח >> אז ניפגש בעוד ועדה כנראה. << אורח >> ורד לוי: << אורח >> יושב ראש הוועדה, ברשותך אני רוצה להגיד מספר מילים. קודם כל משתתפת בצערך, כי ב-20 לחודש הייתי פה ובאמת שלא תדעו עוד צער. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה. << אורח >> ורד לוי: << אורח >> אני מעכו, אני גם בעלים של עסק עצמאי בתחום הנדל"ן וגם בפורום של ביחד אנחנו כוח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שמעת מה שאמרתי לו? אותו דבר. << אורח >> ורד לוי: << אורח >> חשוב לי לדעת מה קורה בעיר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ברגע שאנחנו נדע אנחנו נגיד, זה כרגע בטיפול. אני מקווה שיהיו חדשות טובות בקרוב. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> אדוני היושב ראש, אני מחזק ומצטרף לדבריו של ירון גינדי, רוב המסעדות במדינת ישראל מדווחות חד חודשי. אם לא יינתן פיצוי שכר, חלק יחסי על פיצויי השכר בחודש אפריל, הענף שלנו ברובו המוחלט, מעבר לשקלים בודדים על ההוצאות הקבועות אנחנו לא נראה שקל על העובדים. הענף הזה לא יראה כסף כמעט בכלל. זה משהו שהוא פשוט לא יכול לקרות. כל המבצעים שהיו עד כה, לא רק הענף שלנו, יתר הענפים, אתה לא יכול לחבר דו חודשי, מישהו שהוא על פי דין משלם מע"מ חודש בחודשו ואז להגיד לו לא, אין לך על השכר ובמרץ עובדיו היו בחל"ת ואז הוא חזר לתעסוקה, החזיר את העובדים למשק ואז אומרים לו: לא תקבל אגורה. אנחנו נתמוטט כולנו, ולא רק ענף המסעדות, רוב הענפים, וזו לאקונה לחוק שכבר קיים. אדוני היושב ראש, זה מהותי לחברות קטנות שמחזיקות את המשק הישראלי, זה קריטי עבורנו, כי אי אפשר יהיה בסוף התהליך, לא יירד כסף, לא יהיה פיצוי ואנחנו לא נראה אגורה. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אני מנכ"לית מנהיגות אזרחית, זה ארגון הגג שמייצג את כל העמותות. אני רוצה קודם כל להודות לך על הגדלת מבחן התמיכה, על הסכום, זה בכלל לא מובן מאליו עבורנו. רציתי לשאול כמה שאלות. האם המתווה שמדובר על חמש שנים כולל גם את מבחן התמיכה והקריטריונים שקבועים לחמש שנים? זה משהו שהוא אקוטי עבורנו, שאנחנו לא נצטרך להיאבק כל שנה על הדבר הזה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אנחנו נצטרך לבחון את זה בגלל שהסכום מתכתב עם תקופת הפגיעה ולכן צריך לראות מה קורה אם תקופת הפגיעה היא ארוכה יותר או קצרה יותר. נחזיר על זה תשובה ונמצא פתרון. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> זה לא הגיוני שדווקא העמותות, המגזר הכי מוחלש, נצטרך שוב להתחנן על נפשנו כל שנה מחדש. ורציתי לבקש מאדוני, דיברנו על זה בדיונים הקודמים, שכל הקריטריונים של מבחן התמיכה יובאו עוד לפני אישור הוועדה, כלומר שאישור הוועדה יהיה גם אחרי שכל הקריטריונים ומבחן התמיכה יהיו לפני. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא מתכוון לעכב, יש קריטריונים קיימים. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> הבנתי שיש כבר קריטריונים שקבעו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אין בעיה שיפרסמו אותם, אני אבקש שיעשו את זה, אבל אני לא מתכוון לעכב את ה - - - << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אבל, אדוני, אחרי זה אנחנו נצטרך להיאבק מול החשב הכללי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את רוצה שאני עכשיו אעכב את הפיצויים לעסקים? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> לא, אני לא רוצה, יש כבר את הקריטריונים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לכם את הקריטריונים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> נמצאים פה נציגי החשב הכללי והלשכה המשפטית, אפשר להציג אותם, לדעתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אתם לא צריכים להציג את זה לוועדה, אתם יכולים פשוט למסור להם, לא? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> יש כרגע קריטריונים, יש טיוטת מבחן תמיכה, זה צריך לעבור עדיין אישור בייעוץ וחקיקה ואז זה יופץ להערות ציבור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כמה זמן זה ייקח? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אתמול קיבלנו אישור מלשכת השר, אני אעביר את זה לייעוץ וחקיקה היום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה משהו שיכול להתבצע עוד היום? אפשר יהיה לקראת מחר להעביר את הטיוטה לוועדה? << אורח >> שני אבידני: << אורח >> אני צריכה לדבר עם ייעוץ וחקיקה, זה לא תלוי בנו. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> היועצת המשפטית, את חושבת שיותר כדאי לעבוד באוצר? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אנחנו רק מבקשים שזה יהיה יחד עם המתווה, שלא תשאיר אותנו להיאבק שם לבד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שוב, אני לא מתכוון לעכב פה את ההצבעה. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אז שיעשו את זה עד מחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד פעם, את באה אליי עם משהו שאין לי לגביו שליטה. אני לא הבוס שלה, אני לא אומר להם מתי לעבוד, אני לא אומר להם מתי ללכת הביתה, אני לא אומר להם מתי לעשות. אני יכול לבקש ופה את גם ביקשת ואני חושב שזה מספיק. אני לא הולך כרגע לעכב את כל האנשים שמחכים למקדמות כי עוד לא הביאו את הפרמטרים האלה. אני לא יכול לעשות את זה, צר לי. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> עוד נושא אחד אחרון שהוא סופר קרדינלי עבורנו ואני חושבת שהוא מהווה פה איזה שהיא לאקונה, יש הרבה מאוד עמותות שיש להם כמה פרויקטים, בחלק מהפרויקטים הם ירדו ב-25% ובחלק לא. בגלל שזה עמותות הכספים צבועים ואנחנו לא יכולים, בשונה מעסק - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין לי שום דרך להתערב באופן שאת רוצה להתערב ושכל עמותה עכשיו – זה לא עובד ככה, בסוף צריך להראות ירידה בפעילות בגוף המדווח, ואם העמותה מדווחת תמיד על כל הפעילויות שלה כמקשה אחת, כך גם תיבחן הירידה שלה בהכנסות. אנחנו לא עכשיו פה נתחיל לעשות דיוקי דיוקים, כי אז יבוא בן אדם שיש לו שלושה סניפים לצורך העניין, איחוד עוסקים כזה או משהו אחר, או אפילו בלי איחוד עוסקים, חברה בע"מ עם שלושה סניפים. לי למשל היו פיצוציות בבתי חולים, אז היו לי שלושה סניפים, נגיד פה ירדתי, אבל פה לא ירדתי. זה לא עובד ככה. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אדוני צודק כשמדובר בעסק, אבל כשמדובר בעמותה הכספים צבועים לפרויקט הספציפי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבין, אבל אין שום דרך לעשות את מה שאת מבקשת, לצערי. << אורח >> אבירם אלון: << אורח >> אני כמובן מצטרף לחברים שלי לגבי התיקון שנדרש בעובדים, אבל חשוב גם לחדד שאם אנחנו רצים עכשיו על מתווה שהוא לחמש שנים קדימה אז להצמיד את כל הפרמטרים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה יהיה, כמו שעכשיו. תמיד יוכלו להגיע לפה. יהיו מקדמות, תהיה אפשרות לתת מקדמות, תהיה הצמדה, אנשים לא יצטרכו להגיע. 400 מיליון שקל יצטרכו להגיע כל פעם, אבל קודם כל יהיו מקדמות. היום זה היום ה-60 ואין שקל אחד. מה אתם רוצים? עוד פעם לדחות את זה? עד שיש פה הישג היסטורי של חמש שנים, עד שיושב הראש הזה הצליח להביא הישג היסטורי. << דובר >> קריאה: << דובר >> אתה מייצג את העסקים הקטנים, קיבלתם - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה, אנחנו לא נייצר פה ויכוחים. << אורח >> לירון בנדק: << אורח >> רציתי להגיד במקרו תודה רבה ליו"ר ולחברי הוועדה שנעשה כאן מאבק מאוד מאוד גדול מצד המגזר העסקי, אנחנו נמשיך לבוא לכאן כמובן ולדייק את הכול. יש עוד כמה נושאים שמטרידים אותנו, אבל תודה רבה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אדוני היושב ראש, אם תוכל להסביר, רק להרגיע את כולם, אני חושב שאנשים חושבים שטייס אוטומטי אומר שלא יהיו יותר דיוני ועדת כספים. תבהיר את זה ואנשים יהיו אולי טיפה יותר רגועים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יהיו דיוני ועדת כספים, יהיו דיוקים והתאמות בכל זה, אבל לא נצטרך עוד פעם לחכות חודש מה עם המתווה ומה הם יחליטו ואז נטע לא תצטרך לעלות ברדיו ולהגיד שהמתווה תקוע בוועדת כספים והיא לא יודעת למה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> זה מה שחסר פה, ההבהרה הזאת, אנשים לא מבינים את זה לדעתי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> העיקר שיוכלו לשלם מקדמות. כשיש חוק כזה יוכלו לשלם מקדמות. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן. טוב, אנחנו נצא להפסקה קצרה. נחזור ב-14:30 ונתחיל הקראה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:15 ונתחדשה בשעה 14:35.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> צוהריים טובים. ישי, בבקשה, הקראה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור), התשפ"ו-2026 << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לגבי השם רק נאמר שהמתווים הקודמים נקראו על שם מצבי הלחימה, כך למשל חרבות ברזל, אומיקרון, פה כתבתם סיוע לעסקים ולמוסדות ציבור. אני מניחה שזה נובע מכך ששאגת הארי לא הוגדר בחקיקה ולא קיים בחקיקה. נבחן אולי לשנות את שם החוק שלפחות ישקף אולי את תקופת הלחימה, מרץ-אפריל 2026. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> מדובר על שם החוק? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> שם החוק, כן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אם זו הוראה מתמשכת, אז יכול להיות שזה יותר גמיש שזה יהיה בלי תאריך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נחשוב על זה, בסדר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים – הוראת שעה 1. בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה עד יום י"ג בטבת התשפ"ט (31 בדצמבר 2028) - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה צריך לשים לב, עוד לפני שאתה מסיים להקריא, איך זה מסתדר יחד עם מה שנקרא נוהל לחיצת הכפתור. הצעת החוק תהפוך להיות מודל עד שנת 2030. אז גם פה אולי בהתאמה, זה לא משליך מהותית, צריך לשנות את התקופה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מבחינתנו שנתיים אחרי 2030, כאילו עד סוף 2032. עוד פעם, מבחינה מהותית זה מחיל את זה רק עד 2030, אבל זה יהיה בתוך החוק עד 2032 כדי שיהיה יותר קל לקרוא את זה לתקופה הרלוונטית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נתקן את התאריך בהתאמה, פה בסעיף 1 ברישה, עד 31 בדצמבר 2032. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> - - - (בסעיף זה ובסעיפים 2 ו-3 – תקופת הוראת השעה), יקראו את חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א1961, כך: (1) לפני סעיף 37 יבוא: "העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת לעניין פרק שמיני 3 36ד. (א) זכות לפיצוי ולמקדמה בשל נזק מלחמה שנגרם בתקופה הקובעת כהגדרתה בסעיף 38לו, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד או לעיקול בכך דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לפיצוי ולמקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. אנחנו מוסיפים פה את פרק שמיני 3 וזה סעיף שמדבר על זכות בדומה למה שעשינו במתווים הקודמים על העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי על הנזק הישיר. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצוי ומקדמה כאמור בו ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור." זה אומר שאת הפיצוי על נזק ישיר שניתן בתקופה הקובעת, שהיא התקופה כרגע לגבי נזקים שנגרמו במרץ-אפריל 2026, אז לא ניתן יהיה להעביר, לשעבד או לעקל אלא לשם תשלום מזונות. זה הנוסח הנפוץ בחקיקה. (2) לפני כותרת פרק תשיעי יבוא: << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה תשימו לב שאולי צריך להוסיף פטור והנחות, כך עשינו גם בפעם הקודמת. אולי זה נשמט. 'לפני כותרת פרק תשיעי פטור והנחות יבוא', נקבנו בשם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "פרק שמיני 3: מסלול נוסף לפיצוי בשל נזק עקיף שנגרם בחודשים מרץ ואפריל 2026 בעקבות תקופת הלחימה שהחלה ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026)". << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו מדברים פה על שאגת הארי, אז אולי שוב, בהתאמה גם לשם החוק, נראה איך נכון לקרוא גם לפרק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הגדרות – פרק שמיני 3 38לו בפרק זה – "אזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025" – כהגדרתו בתקנה 1 לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973, כנוסחה בתקנה 1(1)(א) לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ד-2023"; התקנות שמתייחסים אליהן פה אלה תקנות שנותנות את מסלולי המחזורים לעניין מלחמת חרבות ברזל ויש שם הגדרה ספציפית לאזורים שנפגעו בחודשים מרץ עד יוני 2025, אלה אזורים שזכאים לפיצוי בשל נזקים שאירעו להם במרץ עד יוני 2025. מדובר בעיקרון ביישובים המפונים שפונו עד סוף פברואר 2025. פה אנחנו צריכים את ההגדרה כי בהמשך אנחנו נראה שיש להם תקופת בסיס שונה, משום שלא ניתן להשוות את תקופת הבסיס שלהם למרץ 2025 כי שם הם היו ממש באמצע תקופת המלחמה הקודמת, ולכן חוזרים אחורה ל-2023. "הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר" – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת סכומים שהמוסד לביטוח לאומי שילם למעסיק לשם החזר תגמולי מילואים שהמעסיק שילם לעובד לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי: << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> פה צריך להתייחס גם לחלק מההסכמות שהתקבלו בנושא הזה. אנחנו הסתכלנו על הנוסח שהעברתם, אנחנו קצת נשנה כך שיהיה הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר – אחד מאלה, לפי העניין, בהפחתת תשלום בעד ימי חופשה שלקח העובד. זה מקובל מבחינתכם? והיתר כפי שהוקרא. בדקנו מה המינוח הנכון. אתם כתבתם בנוסח 'ניצל', המינוח שנעשה בו שימוש בחקיקה הוא 'לקח'. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> חשובה הבהרה, כי לצורך העניין יש, בטח במלחמה, חופשה מאולצת, אז שזה לא ישתמע לשתי פנים, אם אפשר גם מבחינת התשלום בפועל והקיזוז, אז המטרה היא לא לעודד הוצאה כפויה של עובדים לחופשה מאולצת ולכן עיקר הדגש הוא דווקא על החופשה המאולצת, לכן 'לקח' זה נשמע פוזיטיבי. אם אפשר לפחות להבהיר פה לפרוטוקול שמדובר ביציאה לחופשה, בין אם ביוזמת המעסיק ובין אם ביוזמת העובד. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מופיע ניצול בתלוש שכר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא משנה, גם כשאומרים ניצל העובד זה לא – << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> במקום חופשה שנתית אפשרות להוצאה לחופשה מתוכננת על ידי המעסיק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אין לנו בעיה להבהיר לפרוטוקול, הכוונה פה ב'לקח' זה בין אם זה מאולץ ובין אם הוא לוקח באופן וולונטרי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כל חופשה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (1) לעניין ניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; (ב) השכר הממוצע לחודש, כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי, כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים ששולם להם שכר בעד החודש האמור, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר את פסקה (1). רק נאמר שפה השיעורים נשארים כפי שהם בהצעת החוק. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יש הבדל מעם כלביא? קודם אני מכפיל ב-75 ואז ב-1.25? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הנוסח הוא אותו נוסח. (1), (2) ו-(3) זה הפיצוי בגין השכר שמשולם כאשר מקבלים 75% משכר העבודה כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25 או שהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25 לפי הנמוך. בהמשך אנחנו נראה שזה גם הוכפל בשיעור ירידת המחזורים. הסעיף הראשון מתייחס לניזוק שאינו מוסד ציבורי זכאי או קיבוץ, (2) מתייחס למוסד ציבורי זכאי והוא עושה את ההתאמות הנדרשות, ו-(3) מתייחס לקיבוץ וזה אותו מתווה עם ההתאמות הנדרשות לכל אחד מסוגי העוסקים. (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום הנמוך מבין אלה: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים ששולם בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת בשיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו של הניזוק בשנת הבסיס, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, בסכום הכנסתו בשנת הבסיס כפי שדווחה כאמור, הכוללת תמיכות ותרומות, ותוצאת המכפלה המתקבלת מוכפלת ב-1.325; (ב) תוצאת המכפלה האמורה בפסקה (1)(ב) להגדרה זו, כשהיא מוכפלת בשיעור האמור בפסקת משנה (א); (3) לעניין ניזוק שהוא קיבוץ – הסכום הנמוך מבין אלה: (א) 75% משכר העבודה לעובדים מזכים שאינם חברי קיבוץ, או לעובדים מזכים שהם חברי הקיבוץ העובדים בתעשייה, במסחר, בשירותים, בחקלאות או בתיירות בקיבוץ, ולמעט חברי הקיבוץ העוסקים במתן שירותים לחברי הקיבוץ עצמם, אשר שולם לעובדים כאמור בעד התקופה המזכה לעניין שכר, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; (ב) השכר הממוצע לחודש כמשמעותו בסעיף 2(ב) לחוק הביטוח הלאומי כפי שהיה ידוע בחודש מרץ 2026, מוכפל במספר העובדים המזכים כאמור בפסקת משנה (א), כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב-1.25; "לעניין הגדרה זו – "עובד מזכה" – עובד שלגביו הצהיר הניזוק למנהל כי לא הופסקה העסקתו במהלך התקופה המזכה לעניין שכר - - - פה כתוב בנוסח 'וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה האמורה'. פה אנחנו מבטלים את התנאי הזה. בשילוב עם מה שהקראנו קודם העובד יכול לנצל חופשות במהלך התקופה ועדיין המעסיק שלו יהיה זכאי לקבל את מסלול השכר עבורו. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בגין הימים שהוא לא היה בחופש. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> צריך לשנות גם את 'לא הופסקה עבודתו'. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נפסקה העסקתו זה החל"ת. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני רק מחדדת שהתשלום הוא בעד הימים שהוא לא היה בחופש כמובן. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אבל העובד הוא מזכה, זה לא רק הימים, את לא מחלקת לימים, זה פה לעובד. העובד הזה, אי אפשר לקבל עליו בכלל, זה לא פיצול של ימים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני מדברת על החופש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסוף אם העובד יצא לשבוע חופש אתה צריך להכניס בתביעה פחות - - - << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> פחות הימים. זה בחופש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אמרת שהיית סגורה 45 ימים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אני לא החזרתי אותו, אני השלמתי לו שכר. זאת הבעיה שלנו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה עוד יותר בעיה, זה לא קשור אחד בשני. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> בטח שזה קשור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה העניין? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הגענו לסוגיה של העובד המזכה בחקיקה שבה מצוין ההחרגה של ימי החופש, שזה הסכמנו לגביו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הסכמנו לגביו? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> החופש, ניתן להוציא את העובד לחופש ועדיין לקבל את רכיב השכר. וסוגיה נוספת זה סוגיית החל"ת. להבנתי אין הסכמה על הנושא הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, אנחנו משאירים את זה, זה כרגע בדיונים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה מה שאמרנו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הנושא לא יישאר כפי שהוא נמצא בהצעת החוק. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> היו"ר, אנחנו אמרנו מה עמדתנו נכון לעכשיו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אל תגיד מה עמדתך כי היא מיותרת. << אורח >> יוראי מצלאוי: << אורח >> נשאלנו. אם אתה לא רוצה להשיב לשאלות - - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אז אל תשאלו, אין מה לשאול לגבי נושאים שכרגע עדיין במחלוקת ולא סוכמו. בבקשה, הלאה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, תקריא שוב את התיקון שנוגע לחופשה, החל"ת נשאר כרגע עדיין – << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה מחיקת המילים 'וכי הוא לא ניצל יום חופשה במהלך התקופה האמורה'. לעניין זה, "הפסקת העסקה", של עובד – כהגדרתה בסעיף 179כח לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026; << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב ראש, אני מבין ממך שכרגע משאירים את זה ככה ואחר כך כשיהיה הסכם זה ישתנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עוד פעם אני אומר, יש כרגע מחלוקת בינינו ובין האוצר לגבי מספר הימים שאנחנו נאשר. מכיוון שהמחלוקת הזו לא סודרה עדיין אני לא רוצה להגיד את עמדתי ומה האוצר רוצה וכל הדברים האלה, כי זה לא ראוי. כאשר אנחנו נגיע להבנות בנושא הזה אז אנחנו נגיד אותן, כרגע אין הסכמה בנושא הזה ולכן כרגע אנחנו לא מקריאים את המספר. המצב כפי שהוא בהצעת החוק המקורית לא יהיה. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה לא מספר הימים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מספר הימים הוא הנושא שבמחלוקת. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא, המחלוקת היא ההכפפה בין חל"ת לשכר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, אני מסביר לך שוב, כרגע כתוב שמספיק שהוא יצא יום אחד לחל"ת הוא לא ייכנס למתווה השכר. זה לא יהיה. מצד שני גם לא יהיה בלי הגבלה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> ככה היה שש שנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מסביר מה יהיה. אני שמח שאתם יודעים מה היה לפני שש שנים, הכול בסדר. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> כל שש השנים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, כרגע זה לא יהיה. מה מספר הימים שיהיה בדיוק, על זה אנחנו נחזור אליכם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "שכר עבודה לעובדים מזכים" – שכר העבודה ששולם לעובדים מזכים כפי שהצהיר עליו הניזוק למנהל לעניין פרק זה, שהוא חלק משכר העבודה שהניזוק דיווח עליו לפקיד השומה בטופס 102 לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה; זאת הגדרה יחסית טכנית של שכר עבודה לעובדים מזכים והיא בדומה למה שהיה בפעם הקודמת. "התקופה המזכה לעניין שכר" – חודשים מרץ ואפריל 2026; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ישי, רק נבהיר, בעבר החודשים הופיעו בנוסח, פה הוחלט לפצל את זה להגדרה בהתחשב במה שקרה בפעם הקודמת שבו היה צריך תיאומים והשינוי הוא טכני בלבד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בפעם הקודמת החודשים, לא הייתה הגדרה של התקופה המזכה לעניין שכר, זה שינוי בנוסח מהפעם הקודמת. מה שהיועצת המשפטית רצתה להבהיר, שמדובר בשינוי טכני שהוא לא משפיע מבחינה מהותית, אבל הוא יעזור לנו בהמשך במיוחד בגלל נוהל שמאריך את ההצעה, כאילו להבהיר מה יהיו החודשים הרלוונטיים ככל שיהיה צורך להפעיל את הנוסח. להפעיל את זה, במקום שנצטרך לשנות במלא מקומות נצטרך לשנות במקום אחד. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק את ההגדרה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "הוצאת מזכות" – ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, והכול עד לסכום כמפורט להלן, לפי העניין, כשהוא מוכפל ב-2; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר ותסביר גם למה כשהוא מוכפל ב-2. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> ההוצאות המזכות זה גובה הפיצוי. אפשר לקבל פיצוי על ההוצאות הקבועות בתוספת חלק השכר המזכה, שזה מוגדר שם, אבל יש תקרה והתקרה היא הסכום שקבוע למטה כשהוא מוכפל ב-2 שעוד מעט נבהיר מה זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> המוכפל ב-2 זה עבור החודשיים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הסיבה שיש פה מוכפל ב-2 זה מכיוון שהסכומים האלה נקבעו לחודש אחד ועכשיו אנחנו נותנים פיצוי לחודשיים. כאמור שאם בהמשך יהיה אירוע נוסף של חודש אחד, אז זה יהיה התיאומים שייעשו. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> בהגדרות כאלה אף אחד לא יקבל כלום. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים – 600,000 שקלים חדשים (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 300 מיליון שקלים חדשים – 600,000 שקלים חדשים בתוספת 0.3% מחלק מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס העולה על 100 מיליון שקלים חדשים; (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 300 מיליון שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים – 1.2 מיליון שקלים חדשים; << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בהתאם להסכמות שנדונו בוועדה אנחנו ננסח סעיף נפרד שידבר בדיוק על עדכון הסכומים. בסעיף הנפרד אנחנו נפנה לסעיפים הרלוונטיים שביחס אליהם צריך לעדכן את הסכומים. פה נפנה ל-600 ול-1.2 מיליון. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> ממתי ההצמדה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מעם כלביא. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אדוני היושב ראש, לא יודע אם התכוונת לזה, מה זה מעם כלביא? הסכום הזה כבר מהקורונה, הוא נשחק מהקורונה, אתם עושים את זה מעם כלביא? אתם עושים צחוק מאיתנו? אנחנו לא מבינים כלכלה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי נקבע הסכום הזה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הסכום הזה נקבע בחרבות ברזל. אנחנו צריכים לתמחר את זה קצת אחרת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, תתמחרו ותעשו מה שאתם צריכים לעשות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש לכם סכומים מעודכנים בהתאם להצמדה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, נכניס אותם כמעודכן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אז נכניס אותם גם כמעודכן, וגם כיוון שמדובר במתווה שהולך חמש שנים קדימה נעשה גם סעיף נפרד שמדבר על הצמדות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "הוצאות קבועות" – אחד מאלה לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – סך כל התשומות השוטפות בשנה הקודמת, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; בקודם זה היה מחולק ב-12, פה זה מחולק ב-6, עוד פעם, בגלל שאנחנו מנסים להגיע לחודשיים. (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 'רוב', אמרנו שנשנה ל'חלק' מחודשי השנה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לאור ההערה שעולה פה של חוסר הבנה אני אבהיר לפרוטוקול שלמעלה כשדיברנו על הוצאות מזכות, כשדיברנו על הכפלה ב-2, אז מה שהוכפל ב-2 זה רק התקרה, זה לא הסכום של הפיצוי, כי הסכום של הפיצוי כבר מוכפל ב-2 בתוך הדברים. נבדוק עם הייעוץ המשפטי אם צריך שינוי בנוסח שם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> פה סוכם על 'חלק'. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – סך התשומות השוטפות שהיה מדווח לרשות המיסים בישראל בשל השנה הקודמת אילולא היה רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר, מחולק ב-6 ומוכפל במקדם ההוצאות הקבועות; << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שלומית, תיקנתם את (2), את החלק במקום רוב? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כן. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; "חוק מס ערך מוסף" – חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975; "חלק השכר המזכה" – סכום הוצאות השכר בתקופה המזכה לעניין שכר, מוכפל בשיעור הירידה במחזור העסקאות; "מוסד ציבורי זכאי" – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה (בפרק זה – מוסד ציבורי), שמתקיימים בו שני אלה: (1) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, לא היו מתמיכות ותרומות; (2) 25% לפחות מהכנסתו בשנת המס 2024, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, שאינה מתמיכות ותרומות היו ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה; << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כבוד היושב ראש, היה לנו שיח עם רשות המיסים, סיכמנו שמי שהגיש דוח כספי 2025 זה יחושב לו לפי 2025. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מבחינתנו זה בסדר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה עמותות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> מה התיקון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שאם הוגש הדוח לשנת 2025 אז החישוב יהיה לפי 2025, שזה יותר קרוב. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פה בפסקה (2) 'רוב חודשי השנה', פה זה רוב או חלק? << דובר >> קריאה: << דובר >> חלק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "מחזור עסקאות" – אחד מאלה, לפי העניין; (1) לעניין ניזוק שאינו מנוי בפסקאות (2) או (3) – מחזור עסקאות כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף; במחזור עסקאות כאמור לא ייכללו כל אלה: (א) עסקאות שסעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף חלים עליהן; (ב) מכר טובין או מתן שירות מאת עוסק לקרובו, אלא אם כן מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי לגבי מכר או מתן שירות כאמור לקרובו מתקיימים אותם מאפיינים המתקיימים לגבי עסקת מכר או שירות כאמור בין עוסק לאדם שאינו קרובו; (ג) פיצוי ששולם לפי החוק; (ד) מכירות הוניות; אלה תיקונים למחזור העסקאות שמוודאים שהמחזור יהיה יותר מדויק ממה שצריך פה, כמו בפעם הקודמת. (2) לעניין ניזוק שהוא מוסד ציבורי זכאי – סכום ההכנסה ממכירת שירותים או מוצרים, שהתמורה בשלהם מתקבלת ממתן השירות או הספקת המוצר בפועל, כפי שדווח לרשות המיסים בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאישר לעניין זה רואה חשבון או יועץ מס; כל הדברים פה זה איך שקובעים את מחזור העסקאות. בגלל שמוסד ציבורי זכאי לא משלם מס ערך מוסף אז אתה לא יכול ללכת למחזור העסקאות לעניין מע"מ, הולכים במקום לדבר הכי קרוב, שזה הפקודה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> והפיצוי הוא רק על החלק ממכירת שירותים ומוצרים ולא מתרומות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (3) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף – מחזור העסקאות, כפי שדווח לרשות המיסים בהצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976, ואם התקופה שלגביה נבחן המחזור אינה נכללת בהצהרה כאמור – מחזור העסקאות כפי שהצהיר עליו הניזוק לעניין זה; זה לעניין עוסק פטור, אין להם מחזור דיווח חודשי או דו חודשי ולכן לוקחים את המחזור כפי שהוא דווח בהצהרה לפי תקנה 15 לתקנון מס ערך מוסף. "מחזור עסקאות בשנת הבסיס" – מחזור עסקאות כפי שדווח לגבי שנת הבסיס, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12, ולעניין ניזוק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או ניזוק שהוא עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין; << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שנת הבסיס היא שנת 2025, למעט המקרים החריגים שישי אמרה בהתחלה, שזה יישובים שהיו מפונים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> תיירות? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם תיירות. מלונות, לא כל התיירות, מלונות בלבד. למה מחלקים את זה במספר חודשי הפעילות? לגבי עסקים שהתחילו באמצע השנה אז אנחנו מחלקים את זה לפי חלק יחסי ומגלמים את זה לשנתי, ואם הוא עבד בכל 2025 אז ייקחו את המחזור של 2025. אותו דבר לגבי שותפות. איחוד עוסקים לוקחים את המחזור של כל האיחוד. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025), ואם עסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 – שפתח את עסקו לפני יום ח' באדר התשפ"ג (1 במרץ 2023) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו: << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> תסביר ותסביר גם למה נוספה התייחסות ל'עסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני', למה המועדים לגבי פתיחת העסק? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש יישובים באזור הצפון שהיו מפונים עד ה-1 במרץ 2025 וממרץ 2025 במשך ארבעה חודשים הם קיבלו פיצויים של נוסחת מחזורים. זאת אומרת העסקים האלה עדיין בפגיעה ובגלל זה אנחנו הולכים לגביהם לשנת 2023. זה רק היישובים המפונים שהיו מפונים עד ה-1.3.2025, זה בדרך כלל היישובים בצפון הארץ שלגביהם הפיצוי הזה ואז אנחנו יורדים ל-2023. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> יש התייחסות לעסקים שנפתחו מינואר 2026, או שנפתחו מספטמבר 2025? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש בהמשך. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בהמשך לשאלה הזאת, עוד מעט נקרא את זה, לגבי מי שעסקו מצוי באזור שנפגע, אז המועדים הם אחרי 2023 כי תקופת הבסיס היא ב-2023. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אמיר, ההגבלה ל-2023 תהיה רק ליישובים שעמדו אז בקריטריון של יישובים מפונים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי רק הם היו זכאים לפיצויים בנוסחת מחזורים מרץ-אפריל ומאי-יוני. הייתה חקיקה שהבאנו כאן לכנסת, תקנות הוראת שעה, ונתנו לעסקים האלה שהיו אמורים לחזור ב-1 במרץ פיצויים נוספים ואז תקופת התאוששות של ארבעה חודשים. אז בעצם אתה לא יכול לקחת את תקופת הבסיס שלהם בזמן תקופת ההתאוששות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> זה אומר ששאר היישובים יהיו על 2025? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון, הם עבדו רגיל. אם נזכור שהמלחמה בצפון, הייתה הפסקת אש בנובמבר 2024, היישובים האלה - - - << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> אתם יודעים להראות בגרף מה הייתה ההתאוששות שלהם, של צימרים, של העסקים הקטנים האלה? הם היו בחוסר גם ככה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כשהמלחמה נגמרה הם קיבלו תקופת התאוששות נוספת של ינואר-פברואר ואחר כך זה נגמר, ואז רק מי שנשארה לו תקופת התאוששות אנחנו לוקחים את 2023. אנחנו יודעים שהעסקים האלה בשנת 2025 חזרו לפעילות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, אבל השאלה מה הייתה ההשוואה לפעילות שלהם ב-2023. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברוב המקרים אם אנחנו הולכים לפעילות כל כך רחוקה זה יוצר עיוות עצום, אנחנו הולכים למקומות האלה, שזה עד 2023 ואנחנו ב-2026, רק במקרים שהעסקים והמחזור שלהם היה מושפע. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> כמה יישובים זה? זה יישובים מעטים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה חצי מיישובי קו העימות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון, והקו השני הוא? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בקו השני חזרה הפעילות. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> לכן אני אומר שמעניין לבדוק אם הפער הוא באמת לא גדול, ואם הפער הוא גדול זה כן דורש התייחסות אחרת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ממה שאנחנו יודעים, והיו לנו בדיקות בעבר, לא ראינו פערים, כי גם בתי מלון, אפילו באזורים של קו העימות כמו גליל עליון, רצו תקופת התאוששות ארוכה ואז הם הודו שבפסח הם כבר חזרו לעבוד רגיל, מרץ-אפריל ב-2025. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס; פה אין צורך לעשות שינוי לגבי החודשיים משום שתקופת הבסיס מוגדרת כאותה תקופה לעומת תקופת הזכאות וברגע שתקופת הזכאות היא חודשיים אז גם תקופת הבסיס תהיה חודשיים. (ב) לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו של הניזוק בתקופת הבסיס, כפי שדווח לרשות המיסים בישראל על פי דין, עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הסעיף הזה מדבר על עסקים שדיווחו למע"מ עד ה-1 במרץ לפני המלחמה, שלא יבצעו תיקונים במע"מ לאחר תקופת המלחמה כדי להגדיל את תקופת הבסיס ולקבל פיצוי גבוה יותר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שפתח את עסקו בתקופה שמהמועד האמור ברישה של פסקה (1) – מחזור העסקאות כמפורט לצידו: (א) לעניין ניזוק שהוא עוסק פטור או מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאותיו מיום שפתח את עסקו או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; (ב) לעניין ניזוק אחר – מחזור עסקאותיו מיום 1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיש לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), כפי שדווח לרשות המיסים בישראל על פי דין, מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה עסקים חדשים שאין להם תקופת בסיס, אז אנחנו עושים להם ממוצע מיולי 2025 עד פברואר 2026. אנחנו גם לוקחים את תום תקופת הדיווח העוקבת, כי בדרך כלל העסקים האלה פותחים והם בתקופת הרצה בהתחלה וליצור לו תקופת בסיס - - - << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> מעונות יום, מסגרות חינוך נפתחות בספטמבר. אם אתה אומר שראשית הפעילות היא יולי אתה משאיר לי פלח שוק בחוץ. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לכל העסקים מיולי. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לפי התקופה המינימלית. אם הם מספטמבר, זה בתוך זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לפי המאוחר. רשום לפי המאוחר. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> בסדר, תודה, סליחה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> תלוי בתקופת הדיווח הראשונה. חבר'ה, כל משפט פה רבנו עליו בעם כלביא יום. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה כן מתווה מוסכם, אתה אומר. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (3) על אף האמור בפסקאות (1) ו-(2), לעניין קבלן ביצוע – מחזור עסקאותיו בתקופה שמיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025) או מ-1 בחודש שלאחר תום תקופת הדוח התקופתי הראשון שהגיע לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026), מחולק במספר חודשי הפעילות באותה תקופה ומוכפל ב-2; << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה עסק חדש שהוא קבלן ביצוע, יש כאן התאמה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא חדש. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כמו במלחמות הקודמות, קבלני ביצוע קיבלו תקופה אחרת. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "מס תשומות" – כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "מקדם הוצאות קבועות" – אחד מאלה: (1) לעניין ניזוק כמפורט להלן, שאינו ניזוק כאמור בפסקאות (2) עד (4) – שיעור כמפורט לצידו: (א) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 7%; (ב) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 11%; (ג) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 15%; (ד) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 22%; << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין שינוי, מה שהיה פעם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אמיר, סיכמנו שלפרוטוקול אתה תגיד בעניין הזה, מאחר שהמלחמה התחילה ב-28 בפברואר, בענף האירועים, אם יש לי הוצאות שירדו לטמיון ב-28 בפברואר על אירוע שהיה לי והוצאתי עליו כסף, למרות שזה לא בתקופת המלחמה, הם ייחשבו לעניין ההוצאות הקבועות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בבקשה להגדלת מקדם, כן. אני מאשר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מקובל? למרות שזה לא בחוק, זה נאמר לפרוטוקול וכולם רשמו את זה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, מה שהיה ב-28 בחודש והוצאתי, שכרתי מבנה וזה בוטל ותרצה להגדיל את המקדם, תוכל לדרוש את זה בתוך הגדלת המקדם כחלק מההוצאות הקבועות או סלאש שירדו לטמיון. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> שי, היה שיח שה-7% יהפוך ל-11%. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, אמרנו, בסוף את מאות המיליונים של החל"ת היה צריך לשלם עליהם במשהו ולכן שילמנו עליהם. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> רק להדגיש, רועי, זה לא שהיה והורדנו משהו, פשוט זה נשאר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה נשאר אותו דבר, בניגוד למחשבה הראשונית שלנו להוריד את הפיצוי של 11%, להוריד אותם מ-40 ל-35, הדבר הזה קרוב מאוד בעלות שלו לעלות של החל"ת ולכן נאמר לנו זה או זה או זה, אז החלטנו שאנחנו לוקחים את החל"ת במקרה הזה, זו הייתה ההחלטה שלנו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פסקאות (2), (3) ו-(4) אלה פסקאות שמתייחסות לנישומים ספציפיים שהשיעורים הרגילים לא רלוונטיים לגביהם בגלל הפעילות העסקית שלהם וכמו במקרים קודמים קובעים להם שיעור אחר. (2) לעניין ניזוק שהוא עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.35; (3) לעניין ניזוק שבשנות המס 2024, 2025 או 2026 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף, ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.19; << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מה זה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> יהלומנים. (היו"ר ינון אזולאי) << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (4) לעניין ניזוק שהוא קבלן ביצוע ומתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) עד (ד) של פסקה (1) להגדרה זו – השיעור כאמור בסיפה של אותן פסקאות משנה, לפי העניין, מוכפל ב-0.68; (5) מקדם בשיעור אחר שקבע המנהל לגבי ניזוק מסוים שהוא ניזוק כאמור בפסקה מפסקאות (1) עד (4) להגדרה זו, אם שוכנע כי ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי הפעלתו גבוהות או נמוכות, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 1.5 מהמקדם אשר היה נקבע לניזוק לפי אותה פסקה; << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ירון, השאלה ששאלת מקודם על ה-28 בפברואר מתייחסת לסעיף הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל תסביר את הפסקה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הפסקה אומרת כזה דבר, יש אחוז קבוע, נניח עסק שירד מעל 80%, הוא מקבל 22 מכלל ההוצאות שלו, שזה בערך ההערכה של ההוצאות הקבועות של אותו עסק. יש עסקים שיש להם יותר הוצאות קבועות, הם יכולים להכפיל כל רמה בטבלה ב-1.5, 22 ל-33, ואת ה-7 ב-1.5, וככה את כולם, פיצוי גבוה יותר על הוצאות שיש להם. מה שירון ביקש מקודם לגבי עסקים שירד להם לטמיון ב-28 בפברואר כי היה אירוע והמלחמה התחילה, זה מתייחס לסעיף הספציפי הזה, כשהוא יבוא לבקש הגדלת מקדם אנחנו נתייחס להוצאות שירדו לטמיון גם בתקופה של ה-28 בפברואר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> אמיר, המקדם, הכפלתם ב-1.5 מלמעלה, יש לו תקרה מלמטה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם אין לך הוצאות אתה לא מקבל, זו המטרה של החקיקה, אפס. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "נזק ישיר" – נזק מלחמה לגופו של נכס שבו ממוקם עסקו של עוסק ערב התקופה הקובעת; בהמשך יש לנו הוראות לעניין פיצויים לעסקים שנפגעו בעסק ישיר, אז יש פה הגדרה של נזק ישיר, שזה נזק מלחמה בעסק. "נזק מלחמה" – כהגדרתו בסעיף 35; "נזק עקיף" – הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה או בשל אי אפשרות לנצל נכסים עקב פעולות מלחמה על ידי הצבאות הסדירים של האויב או עקב פעולות איבה אחרות נגד ישראל, או עקב פעולות מלחמה על ידי צבא הגנה לישראל; זאת אותה הגדרה כמו נזק עקיף בסעיף 35. אבל ב-35 יש התייחסות ליישובי ספר ופה הפיצוי ניתן בכל הארץ, לכן היינו צריכים לכתוב את זה מחדש. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אמיר, בסעיף הזה, בנזק עקיף, כשכתוב הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק המלחמה, סתם לדוגמה נניח במסגרת חינוכית שהייתה אמורה להיפתח בה כיתה ב-1 באפריל ולא נפתחה כיתה ויש חוזים חתומים להתקשרות אבל בעצם לא נעשתה התקשרות, האם זו מניעת רווח או מניעת עיסוק? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, זה מתאים לאירועים שתובעים במסלול אדום, ליישובי קו העימות. החקיקה פה היא חליפה, בסופו של דבר יש לך תקופת בסיס ויש לך תקופת זכאות. אנחנו לא בודקים לגבי כל עסק אם היה לו איזה משהו עתידי שהוא היה יכול לקבל ממנו עוד דבר. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אבל אם הוא ניזוק ישיר? אם גן הילדים ניזוק ישיר והייתה פגיעה ישירה אתה כן בודק את זה, אז זה כן תופס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, גם את זה אתה לא בודק, אתה נותן לו תקופות מוארכות. אתה נותן לו עוד תקופה אחרי זה, את מאי-יוני ויולי-אוגוסט וספטמבר-אוקטובר. היא שאלה משהו אחר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הסעיף בחוק הזה לא קשור אלייך, הוא קשור רק למסלולים אדומים. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> כמו באירועים קודמים, גם תינתן התייחסות להרחבה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> פרסמנו מסמך הבהרות, אם לפני תקופת הזכאות פתחת גן נוסף, סניף נוסף, פרסמנו מסמך הבהרות באתר רשות המיסים, הוא מתייחס לכל הדברים האלה של הרחבת פעילות, של שינוי מבני, ואתה יכול לקבוע תקופת בסיס אחרת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> תגיד, עבדנו עליו חצי שנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, בסוף נפרגן לך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> גם בקורונה פרסמנו, פרסמנו אחד נוסף. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "ניזוק" – עוסק, למעט כל אחד מאלה, שנגרם לו נזק עקיף: כל אחד מאלה לא זכאי לנזק עקיף, לא זכאי לפיצוי. (1) המדינה; (2) גוף מתוקצב או תאגיד בריאות כהגדרתם בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; (3) קופת חולים; (4) מוסד ציבורי שאינו מוסד ציבורי זכאי; (5) תאגיד שהוקם בחוק או לפיו; (6) מוסד פיננסי כמפורט להלן: (א) תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק האמור; << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תסביר על התאגיד הבנקאי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כל אחד מהדברים פה זה אותם חריגים, כמו שהיו במתווים הקודמים. הראשונים, (1) עד (5) זה גופים של מדינה או מתוקצבים על ידי המדינה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תאגיד בנקאי זה אומר הבנקים? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אפשר להוסיף פה שאם היה להם רווח מסוים שיתחילו לשלם? נעביר את זה דרך רשות המיסים? מה אתם אומרים? ונוכל ככה לממן את שאר התוספות שאנחנו עושים, שייתנו רק מיליארד. אם הם שומעים את זה עכשיו הם רועדים, הם יודעים שאנחנו מדברים ברצינות פה בוועדה. יש להם ניסיון איתנו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ב) מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981; (ג) חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; אלה מוסדות פיננסיים שבגדול הם לא ניזוקים מפגיעה של חודשיים. (ד) חברה מנהלת כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005; (ה) מנהל קרן כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994; (7) מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו; לעניין זה "מכירת זכות במקרקעין" – כהגדרת "מכירה", לעניין זכות במקרקעין, בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963; גם יזמי בנייה לא זכאים, משום שהם מוכרים את הנכס בהמשך. (8) מי שיותר מ-50% מהעבודות שביצע בשנת המס 2024 או 2025 היו עבודות שמשך ביצוען עולה על שנה, למעט קבלן ביצוע. אלה גם עסקים שלא באמת נפגעים מפגיעה קצרה. (9) מי שדיווח לרשות המיסים בישראל על סגירת עסקו, לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); (10) מי שדיווח על מחזור עסקאות בסכום אפס לגבי ארבעת החודשים שלפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), אלא אם כן שוכנע המנהל שהעסק היה פעיל עד תום חודשיים מתום התקופה הקובעת; (11) מי שעסקו לא היה פעיל לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026); לעניין זה יראו עוסק כמי שעסקו לא היה פעיל אם הוא לא הגיש לרשות המיסים בישראל שניים מתוך שלושת הדוחות האחרונים שהיה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, לגבי התקופה שלפני המועד האמור, אלא אם כן הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שעסקו היה פעיל; שלושת המקרים האחרונים אלו מקרים שבהם העסק לא היה פעיל בתקופת הלחימה, לפני התקופה הקובעת, ולכן הנזק שנגרם הוא לא בגלל הלחימה, אלא בגלל שהעסק לא היה פעיל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ויש כאן עדיין אפשרות, להנחת דעתו של המנהל, שאפשר להוכיח. זה נכנס בעם כלביא, זה לא היה לפני. זו בקשה של ירון. לגבי עסקים עונתיים לדוגמה, שיש להם ארבעה אפסים ובדיוק הם היו צריכים מחזור והם פעילים. גם לגבי הדבר הזה, אם הם ישכנעו אז נכיר בהם כעסק פעיל. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (12) מי שעיסוקו בחקלאות; << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לגבי הצפון, יישובי קו העימות, הם זכאים למסלול אדום מלא, אם תהיה חקיקה נוספת. לגבי חקלאות במרכז הארץ או בדרום, אנחנו לא רואים נזקים. גם דיברנו עם משרד החקלאות, אנחנו לא מכירים נזקים שקרו להם. הם שונים מחנות בגדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הנזקים שהיו זה ללקוחות שקנו את העגבניות ב-22 שקל בפסח, למטבוחה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "עוסק" – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף; "עוסק המדווח על בסיס מזומן" – עוסק שמתקיימים בו כל אלה: (1) הוא מתחייב במס ערך מוסף לפי פרק ו' לחוק מס ערך מוסף עם קבלת התמורה לעסקה; (2) הוא מקבל את עיקר התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש שבו בוצעה העסקה; (3) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו בתקופת הדיווח הכולל את התקופה הקובעת היה נמוך מ-40%; << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה לעסק שמדווח על בסיס מזומן, בוא נקרא לזה עסק שרוב התקבולים שלו מתקבלים בחודש העוקב למתן השירות ולא נראה את הפגיעה שלו בשלישי-רביעי, נראה את הפגיעה שלו רק בחמישי-שישי, אז הוא יוכל להגיש תביעה לפי השוואת מחזורים של חמישי-שישי מול חמישי-שישי 2025. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> האם עסקי תיירות בתוך הסיפור הזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה לא? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הוא מקבל בשוטף פלוס? הוא מקבל לפני. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יכול גם עסק תיירות לקבל שוטף פלוס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם יוכיח שהוא מקבל בשוטף פלוס במהלך העסקים. כל עסק, אנחנו לא קובעים איזה עסק פה, אנחנו אומרים כללי. מכל התביעות שראיתי לא ראיתי תיק אחד של תיירות שהוא מקבל בשוטף פלוס, הוא מקבל את הכסף לפני. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> היו תיקי תיירות שקיבלו שוטף פלוס. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא אומר לך שאם הוא מוכיח שהוא מקבל את זה בשוטף פלוס – << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> באופן רגיל, גם בתיירות, אם אני מוכיח שאני מקבל את זה בשוטף פלוס אני בפנים. תודה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה לא? למה להחריג את זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הגנים צריך להכניס את הגנים. אם תוכיחו אז כן. אמרנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, הוא לא נמצא בהחרגות שתיירות לא. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ינון, אני לא שואל פה שאלה אחת בלי שיצאו לי לפני כן כמה שערות לבנות, שאין לי. אני יודע מה אני שואל. בסדר, תודה רבה, קיבלתי תשובה מעולה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איפה מכניסים את הגנים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריך להכניס אותם פה. צריך לחשוב איך מנסחים את זה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פסקה (2) לא חלה לגבי גני הילדים, אז צריך בפסקה (2) לעשות, 'הוא מקבל את תקרת התקבולים השוטפים לעסקו בחודש העוקב לחודש בו בוצעה העסקה', או שצריך למצוא דרך להגדיר את גני הילדים או את מוסדות החינוך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> תמצאו את הדרך, שלומית וישי, אתם יודעים לנסח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אפשר הבהרה לטיוטת נוסח? שלפחות יגידו למה הם מתכוונים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אולי זה לא כל הגנים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> מסגרות חינוך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בהרבה מסגרות חינוך שדיברתם עליהן פה אמרו שהם עדיין מחזיקים את הכסף אצלם, עוד לא החזירו להורים, לא כולם, כי לא ידעתם מה הפיצוי שאתם מקבלים. אז אמרנו אוקיי, תחזירו את הכסף במאי-יוני, נראה ירידת מחזורים בין תקופת ההשוואה ואז תוכלו להיכנס לתוך הנוסחה. כי היום אם לא החזרת כסף אין לך ירידת מחזורים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> נכון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז תחזירו את הכסף במאי-יוני ותוציאו זיכויים על מה שהיה לכם ואז זה יהיה יותר נמוך. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אבל אנחנו עוד פעם באותו מקום. מה זה משנה אם זה מרץ-אפריל או מאי-יוני? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מה זאת אומרת? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא, זה משנה בהקשר אחר. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> מה זה משנה לנו? אני לא מצליחה להבין. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא מבין מה השאלה שלך. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אמרתם עכשיו שדוחים לנו את ההחזרה של הכספים למאי-יוני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את יכולה לבחור. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אני מבינה. איפה זה שם אותנו? אנחנו באותו מקום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה שם אותך במקום בדיוק כמו כל עסק אחר שיש לו פגיעה בהכנסה. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אבל אני לא עסק אחר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, אני אגיד לך מה אני לא מבין, יכול להיות שזה מבורות, יכול להיות אני באמת לא מבין, אבל אם בחודש מאי-יוני אני מחזיר, מה היה לי במאי-יוני שעבר? היה לי את אותו כסף. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היה לך מלא, מאי-יוני שעבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל גם הפעם יש לי מלא כי כבר קיבלתי. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> יוני שעבר היה עם כלביא. אנחנו בבעיה. הוא מחזיר אותנו שוב לריב עם ההורים. והם גם אומרים שזה יהיה לחמש שנים, אז אנחנו בבעיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חמש שנים או לא, זה לא משנה לך, כי החודשים משתנים. אם תהיה חלילה מלחמה - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> השאלה שלי היא פשוטה לגבי מאי-יוני, האם במאי-יוני שנה קודמת, ב-2025, בעם לביא, שהיה 12 ימים בלבד וחמישה ימים בגן ילדים, האם החזרתם כסף להורים? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> ברור שהחזרנו. אני אגיד לך יותר מזה, אנחנו יושבות כאן ארבע מנהלות מעון, אף אחת מאיתנו לא הגישה בקשה לפיצוי לעם כלביא, תשאל אותי למה, כי התמודדנו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי לא החזרת כסף. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא, החזרנו כסף וגם שילמנו שכר עובדים, אבל התמודדנו עם ההורים. אני יכולה להראות לך, נטע, מכתבים לפני נקיטת הליכים ותביעות בבית משפט לתביעות קטנות. קשה לנו להתמודד איתכם, הלוגיסטיקה והבירוקרטיה קשה, אנחנו עומדים מול ההורים וכבר לא יכולים לעמוד מולם. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> וגם לא תמיד זה בכספים, החזרנו גם ימי פעילות. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אנחנו בהליכים חוזיים, אתם בכלל לא מבינים את האירוע. אני יכולה להוכיח שגם החזרתי וגם שילמתי שכר. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> לפעמים זה לא רק כסף, לפעמים אנחנו נאלצים לתרגם את זה לימים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אני מוכנה להוכיח שבעם כלביא שילמתי שכר לעובדים והחזרתי כסף להורים. << אורח >> גליה אוחיון: << אורח >> אפשר להשאיר את רצפת הבסיס מרץ-אפריל? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אמיר, אתה מתכוון בכל מקרה, כל אחד שיעשה את זה, להעלות אותו לתוכנית, נכון? אני טועה או לא? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> למה אני צריך להעלות אותו לתוכנית? אני רוצה שהוא ירוץ אוטומט. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא, מי שיבקש ממך. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם הוא יבקש להעלות לתוכנית או הגדלת מקדם, נעלה אותו, זו בקשה שלו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בהגדלת מקדם אתה מכניס אותו לתוכנית? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בהגדלת מקדם כן. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> מה הם אומרים לך? הם אומרים שבמאי-יוני הם החזירו כסף להורים ו - - - << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> או בימים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו לא יודעים לטפל בהחזרת ימים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> השאלה היא כזאת, הרי איפה הבעיה העיקרית שלנו? בסיטואציה שבה הם החזירו כסף במאי להורים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא רואה סיכוי כמעט שהם החזירו כסף במאי. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אני, אני מחזיר באפריל ובמאי. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> באוגוסט אנחנו מוצאות את עצמנו עובדות כל החודש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמיר, למה אתה חושב שלא מחזירים כסף במאי? << אורח >> גליה אוחיון: << אורח >> אנחנו מחזירים במאי בגין מרץ-אפריל. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> אני מחזיר במאי, 20%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב רק שתדעו שיש כאלו שכבר החזירו להורים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> המלחמה הייתה ביוני 2025, השאלה שנשאלת האם החזרתם את הכסף ביוני או ביולי? חודש אחרי. << אורח >> גליה אוחיון: << אורח >> אני שואלת שאלה אחרת, אפשר לעשות שהחודשים יישארו על מרץ ועל אפריל, זה הכול. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הוא נותן לך עוד אופציה, הוא נותן לך אופציה לבחירה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הרי בגן ילדים, ב-99% מהמקרים שאני מכיר זו אותה הכנסה כל חודש כי זה כמות הילדים. תקופת הבסיס שלהם תהיה מרץ-אפריל 2025. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו לכל בעלות הגנים - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש פתרון, תקופת הבסיס תהיה מרץ-אפריל 2025. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> פתרנו את הבעיה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני רוצה להציע להם משהו יותר טוב. איפה הבעיה שלהם? הבעיה שלהם שהם יכולים לא רק להחזיר במאי, יש מצב שהם מתחשבנים עם ההורים גם באוגוסט, יש מצב שהם נותנים במקום זה קייטנה. מה שאני חושב שצריך לעשות, ואני ממליץ להם לעשות, אם הוועדה תאשר שזה בסדר, הם יכולים היום להוציא זיכוי להורים בלי כסף, הוצאתי חשבונית זיכוי להורים, ההורה אצלי בזכות של 500 שקל כי הוצאתי לו היום חשבונית זיכוי. מתי אני אתן בפועל את הכסף להורה? או אני אוציא לו חשבונית באוגוסט על קייטנה וזה יתקזז לו מול הפיצוי, זה כבר עניין שלהם. תוציאו היום חשבונית זיכוי, בלי להחזיר את הכסף, וזה כבר יפחית את המחזורים שלכם במרץ אפריל, ככה אתם לא תסתבכו. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה היה אפשרי גם לפני ההצעה שלנו, אנחנו ניסינו לבוא לקראת. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> זה עדיין לא מקדם אותנו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה לא היה אפשרי לפני, אני אסביר לך למה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ירון, הבעיה לפי חוק מע"מ, כשהכסף אצלך אתה חייב להוציא חשבונית, אין מה לעשות. אתה אומר שהוא יוציא זיכוי היום וישאיר אצלו 500 שקל, הוא חייב להוציא כבר חשבונית, חוק מע"מ. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל הוא הוציא חשבונית. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> לא, הוציא חשבונית על מרץ-אפריל על הצ'קים שיש לו, עכשיו על אותה חשבונית הוא הוציא זיכוי ובאוגוסט הוא יוציא לו חשבונית על הקייטנה והוא מתקזז עם זה. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> ירון, אתם לא מבינים את העולם הזה, זה לא עובד ככה. אותו הורה יגיד לך, לא, אל תיתן לי את הימים, תיתן לי את הכסף, אתה לא שומר את הכסף אצלך. אתם עושים פה בלגן. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אם הוצאתי זיכוי אני חייב להחזיר את הכסף תוך 14 יום, כמו תשלום? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. אין דרך, זה לעבור על חוק מע"מ, אנחנו לא יכולים לאפשר. תקופת הבסיס תהיה מרץ-אפריל 2025 ואז לא תהיה לנו בעיה. << אורח >> גליה אוחיון: << אורח >> זה יהיה לבחירה, אמיר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, אתה לא חייב ללכת לדבר הזה, כל שוטף פלוס הוא לבחירה. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> יש לי פתרון. אני יכול תמורת הזיכוי לתת צ'ק דחוי. תני צ'ק דחוי לאוגוסט. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הניזוק צריך לתת צ'ק דחוי. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> ההורה נתן עבור הגן של מרץ, היא הוציאה חשבונית - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל זה לא לפה, זה עניין מיסויי של מע"מ. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אני רוצה לשאול את גיא ג'ורנו, הוא יש מע"מ. ההורה נתן צ'ק עבור הפעילות של מרץ, הגננת הוציאה לו חשבונית, עכשיו היא רוצה להוציא לו זיכוי על חודש מרץ וביחד עם הזיכוי לתת לו צ'ק דחוי לאוגוסט. יש עם זה בעיה? << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> אם ההורה נותן צ'ק דחוי אין בעיה. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> לא ההורה, הגננת. היא החזירה לו צ'ק, אבל דחוי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל הכסף אצלה, היא משתמשת בו עכשיו, אי אפשר. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אני שואל שאלה מבחינת חוק מע"מ << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> מבחינת חוק מע"מ, סעיף 24 לחוק, ברגע שיש אצל הגננת כסף היא צריכה להוציא חשבונית. עכשיו היא הוציאה זיכוי, היא חייבת להחזיר את הכסף להורה. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> צ'ק דחוי זה בעיה? << אורח >> גיא ג'ורנו: << אורח >> אם היא לא החזירה את הכסף להורה והכסף נשאר אצלה היא חייבת להוציא שוב חשבונית מס תוך 14 יום. מה שכן אתה יכול להגיד בקשר לצ'ק הדחוי זה את הדבר הבא, שהיא תחזיר את הכסף להורים ותקבל מההורה צ'ק דחוי לאוגוסט. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> ושוב שמים אותנו מול ההורים, על זה אנחנו מדברים איתכם מדיי וואן. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אני אגיד להם לאיפה להביא את הבורקסים לשבעה שלנו, הכול טוב. ינון, זה קומבינה על קומבינה על קומבינה, היא תיתן, הוא יחזיר, הוא ידחה, הם יבואו, הם לא יבואו בחודש אוגוסט לגן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קרן, מדברים רק על הפרוצדורה, אנחנו אחר כך יושבים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> איזה פרוצדורה? אנחנו לא מגיעים למהות. אין פה הבנה בסיסית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ירון ואמיר, נעשה כזה דבר. קודם כל קבענו שיש להם בחירה, הם יכולים לקחת את מאי-יוני כתקופת זכאות ואת מרץ-אפריל כתקופת בסיס גם בשוטף פלוס וכמובן הם יכולים מרץ-אפריל מול מרץ-אפריל. נחשוב אחרי זה ביחד ואם נמצא פתרון לדבר הזה שאתם מדברים על זיכויים, לא זיכויים, נכניס את זה להוראת הביצוע, אבל זה לא לדיון כזה. כרגע גיא הסביר לכם שלפי החוק אי אפשר, נחשוב ביחד אחרי זה, אם יש פתרון נכניס את זה להוראת ביצוע. << אורח >> לירון בנדק: << אורח >> משהו לגבי החקלאות. החקלאות מחוץ למתווה וזה בסדר, רק שני דברים. כפיר אמר באחד הדיונים הקודמים שהוקצה סכום של 35 מיליון לנושא החקלאות? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לחקלאות, אני אברר. לדעתי דובר פה על מתווה התיירות, שאמרנו שזה מה שניתן בעבר. << אורח >> לירון בנדק: << אורח >> לא, הוא אמר על חקלאות. << דובר >> קריאה: << דובר >> לא עכשיו, זה מזמן נאמר לפני כמה דיונים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כל אני שמח שאת אומרת שהוקצה גם לתיירות. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> היסטורית. << אורח >> לירון בנדק: << אורח >> זה נורא חשוב. וגם לגבי הצפון, יש דיונים בין אמיר לדובי ממס רכוש לגבי מסלול ירוק לחקלאים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני שוב חוזר, הם זכאים למסלול אדום, את המקסימום שהם יכולים לקבל. אם נגיע להסכמות לגבי מסלול ירוק ונראה שיש לנו איך לכמת את זה, נעשה. אנחנו צריכים לזה עיגון מקצועי כדי להחליט על סכומים של מסלול ירוק, מה שעשינו בעבר. כרגע יש להם את המקסימום שלהם. << אורח >> לירון בנדק: << אורח >> אבל ממשיכים את הדיונים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברור. << אורח >> לירון בנדק: << אורח >> אבל אנחנו כן צריכים את זה לפרוטוקול, את העניין של ההקצאה, כי כפיר אמר את זה לחקלאות. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני בודקת ואני אחזיר תשובה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "קבלן ביצוע" – קבלן לעבודות הנדסה בנאיות כהגדרתו בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969, הרשום בפנקס, כמשמעותו באותו חוק; ובלבד שאם במסגרת עיסוקו הוא מבצע מכירת זכויות במקרקעין, כהגדרתה בפסקה (7) להגדרת "ניזוק" – החלק של עסקו שבו אינו מבצע מכירת זכויות במקרקעין כאמור; זו הגדרה של קבלן ביצוע ואפשר להפריד בעסק שיש בו גם מכירות וגם בנייה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מבחינתנו, אני קורא לזה עדיין הטבה. זה התחיל בחרבות ברזל, זה היה בגלל שראשי הערים לא הסכימו שאף אחד ייכנס לאתרי בנייה בגלל מה שקרה ב-7 באוקטובר ולראשונה הכנסנו קבלני ביצוע, החלטנו להמשיך את זה פה, שלמרות שקבלני ביצוע היו מוחרגים מההנחיות ויכלו להמשיך לעבוד רגיל גם בזמן המלחמה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "קרוב" – כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה; "שיעור הירידה במחזור העסקאות" – מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס בהפחתת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כשהתוצאה המתקבלת מחולקת במחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס; "שנת הבסיס" – אחת מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025, שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) – שנת 2025; (2) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025, שפתח את עסקו לפני יום כ"ח בטבת התשפ"ב (1 בינואר 2022) – שנת 2022; (3) לעניין ניזוק שעסקו אינו באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (1) או לאחריו, ולעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור כאמור, שפתח את עסקו במועד האמור בפסקה (2) או לאחריו – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); פה אנחנו מחפשים שנות מס מלאים ואלה השנים הרלוונטיות לעניין כל סוגי העסקים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו נעשה בדיקה האם צריך כאן התאמה לשנה, כי זה עסק חדש. צריך לחלק את זה בכמות החודשים ולהכפיל ב-12. ישי אומר שיש סעיף אחר שעושה את זה, נראה את זה עוד מעט. אם לא, אנחנו נתייחס לזה פה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "השנה הקודמת" – כמפורט להלן, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק שעסקו אינו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025, אחת מאלה, לפי העניין: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) – שנת 2025; (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) – התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בסדר גמור. כמו שהיה בעם כלביא, כל משפט פה דנו עליו יומיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא יודע מה אתה רוצה להיות, יועץ מס, יועץ משפטי, חבר כנסת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני עוד לא יודע אם אנחנו יוצאים מהוועדה הזאת עם בשורה לעסקים או עם הפסד נצחי לעסקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> איך אתה יודע לעשות את זה שחור או לבן. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני נשבע לך שאני עוד לא יודע, אני במתח ואני לא יודע את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כל לעובדים יצאה מפה בשורה היום. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אבל אנחנו עצמאים, אנחנו לא עובדים. העובדים שלנו, אנחנו רגילים אליהם, שומרים עליהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> על זה אנחנו מסכימים? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> על פי בקשתנו. עשינו בחדר קיזוז, אמרנו רגע, דאגנו לעובדים, אז העסקים - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, מה אמרתי? אמרתי קודם כל זה דבר שמוסכם על כולם שיוצאים מפה עם בשורה לעובדים. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> לעובדים, אבל אנחנו כאן ועדה של עסקים, של עצמאים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש פה עוד כמה דברים שעדיין לא הגענו להסכמות, אבל עם כל זאת עדיין יש פה שינויים. ואנחנו פה בשביל להמשיך ולעבוד בנושא הזה על מנת שתהיה בשורה לכולם. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> ינון, ברשותך, מה שמוטרדים כל המעסיקים, אני חושב שאתה צריך להעריך את זה, גם אותנו, ששימשנו על תקן המקבילה של ההסתדרות שרצתה להגן. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אתה רוצה להגיד למי אתה דואג? << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> לא, אני דואג לעובדים. זה פשע לדאוג לעובדים שלי? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אתה דואג להסיט את הרווח למעסיקים, זה בסדר גמור. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אדם, אל תקטע אותי, זה לא מכובד. דרך אגב, כשאמא שלי שאלה אותי, כשנבחרתי להיות נשיא לשכת המסחר מה זה, הדרך היחידה שידעתי להסביר לה מה זה, זה להגיד לה, את מכירה את ההסתדרות? היא דואגת לעובדים, אני דואג לעסקים. אני המקבילה של זה, אני לא בורח מזה, זו האמת. אבל במקרה הזה של החל"ת העיוות היה כל כך נוראי ומחריד שכן, אולי קשה לך להאמין, אני, שחר, כאחד ששם את זה על השולחן, דאגתי קודם כל לעובדים. עכשיו מה אני לא רוצה שיקרה? שאני חושב שזה התפקיד שלכם, שבסוף המעסיקים היו אצילים, באמת הם היו אצילי נפש, אני לא אומר את זה סתם בלשון מליצה, והם דאגו בראש ובראשונה לעובדים ערב פסח וכן הלאה. שתג המחיר לא יהיה, אבוי לנו אם האוצר ישים את החשבון ויביא את כל החשבון כל כולו למעסיקים, כי זה יהיה ממש עוול ועיוות נוראי. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא יהיו לעובדים מקומות עבודה, זה המעגל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. עם כל הכבוד אני חושב שכולם סביב השולחן רוצים בטובת העובדים כמובן וכולם פה סביב השולחן חושבים - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> חוץ מברק שיצא מפה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, גם הוא. כולם רוצים גם לדאוג לעובדים וגם לעצמאים, כי העצמאים מעסיקים את העובדים האלה וזה חשוב לכולם. המשק הוא גלגל ואחד עוזר לשני וצריך לראות איך אחד נותן לשני יד ולא איך מפרידים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני אעדכן לגבי החקלאות, זה אכן 35 מיליון שקלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה. בבקשה, ישי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (2) לעניין ניזוק שעסקו מצוי באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 – אחת מאלה, לפי העניין: (א) לעניין ניזוק שפתח את עסקו לפני יום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) – התקופה שמהחודש העוקב למועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' באלול התשפ"ב (1 בספטמבר 2022), לפי המאוחר, עד יום י"ד באלול התשפ"ג (31 באוגוסט 2023); (ב) לעניין ניזוק שפתח את עסקו בתקופה שמיום ח' בטבת התשפ"ג (1 בינואר 2023) עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) – התקופה שמהמועד שבו החל לפעול לראשונה או מיום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025), לפי המאוחר, עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יישוב של עסקים חדשים באזור נפגע, באזור הצפון. השנה הקודמת זה לעניין התשומות השנתיות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "תמיכות ותרומות" – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, תמיכה מאת רשות מקומית או תרומות; "התקופה הקובעת" – התקופה שמיום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026) עד יום י"ג באייר התשפ"ו (30 באפריל 2026); "תקופת הבסיס" – התקופה המקבילה בשנת 2025 לתקופת הזכאות, ולעניין ניזוק שעסקו באזור שנפגע בחודשים מרץ עד יוני 2025 – התקופה המקבילה בשנת 2023 לתקופת הזכאות; << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שלומית, פה נצטרך לעשות את התיקון לגבי גני ילדים שאמרנו שאם הם ייקחו את מאי-יוני אז הם יכולים שתקופת הבסיס תהיה מרץ-אפריל. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא, אמרנו, תקופת הנזק היא או מרץ-אפריל או מאי-יוני 2026, ביחס לתקופה מקבילה מרץ-אפריל 2025. << אורח >> גליה אוחיון: << אורח >> גם תקופת הבסיס צריכה להיות לבחירה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אמיר, לקו העימות, שנתת להם את 2023. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא קו העימות, יישובים מפונים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יישובים מפונים, שנתת להם את 2023, כאן הם לא צריכים להוכיח לך שבאותה תקופה הם היו צריכים להשיג את זה. אתה מנתק את ה – << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הקשר הסיבתי? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברור, הם לא עבדו כל השנתיים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אז כאן זה מנותק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברור. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הם לא יישללו על ירידה טבעית מה שנקרא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. למעט מקרים שנראה שהעסק סגר או כל מיני דברים כאלה שזה לא קשור למלחמה, מקרים מובהקים, אבל לא נבדוק ירידה טבעית רגילה בעסקים, ברור. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אפשר משהו בבקשה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בנושא הזה? << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אני לא יודעת, אני יודעת מה שיושב לי בראש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז תרשמי את זה, אחר כך תעבירי הכול, כי מבקש כי אני רוצה להתקדם. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> "תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה" – תקנות מס הכנסה (ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה), התשנ"ג-1993; "תשומות שוטפות" – סך כל התשומות שנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווחו לרשות המיסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיף 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס, ובלבד שאם העוסק פתח את עסקו לפני יום י"ב בטבת התשפ"ו (1 בינואר 2026), הדוח כאמור הוגש עד יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), למעט אלה: (1) תשומות של עוסק בשל רכישת טובין או קבלת שירות מעוסק שהוא קרובו, אלא אם מצא המנהל, מיוזמתו או לבקשת עוסק, כי מתקיימים לגבי התשומה אותם מאפיינים המתקיימים לגבי תשומה כאמור בשל רכישה או קבלת שירות בידי העוסק מאדם שאינו קרובו; (2) תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק; כמו בפעמים קודמות התשומות פה הן התשומות לפי חוק מס ערך מוסף, למעט תשומות שהן לא תשומות שוטפות במובן המהותי. "תשומות שוטפות בשנה הקודמת" – סך התשומות השוטפות כפי שדווח לרשות המיסים בישראל לגבי השנה הקודמת, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנה הקודמת ומוכפל ב-12; << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא הבנתי איך הוא יגיש את הדוח עד ה-1 במרץ, בסעיף תשומות שוטפות, אתה אומר לי הדוח הוגש כאמור עד ה-1 במרץ 2026. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עד 1 במרץ 2026, שלא יהיה תיקוני דוחות. אם אחרי מרץ עשית תיקון דוחות של התשומות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתה מדבר איתי על 2025. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, זו השנה של התשומות שמהן אתה לוקח 7, 11, 15, אבל שלא יהיה תיקוני דוחות. אנחנו רואים את זה הרבה, שעסקים מתקנים דוחות גם בבסיס. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> זאת אומרת שמי שהגיש לדוגמה את דוח תשע-עשר 2025 ב-1 באפריל 2026 הוא בתקלה. לא מתקן, מי שהגיש את הראשון, איחר, יש הרבה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> היה לו כבר גבייה של מע"מ, אני מניח, לא? << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> כן, יכול להיות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין בעיה, יש גבייה במערכת. המטרה היא כאן, ואני אומר את זה חד משמעית, שאחרי המלחמה לא להתחיל לתקן, גם לא את תקופת הבסיס וגם לא את הדוחות - - - << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> לתקן אני מבין, אבל מה קורה למי שמגיש לראשונה? מה יהיה איתו? לא זכאי? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ייבדק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ייבחן לחיוב. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> יש הבדל בין ייבדק לבין לא זכאי. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> נכון, ייבדק זה בסדר, שייבדק. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הגענו לסעיפים המהותיים. פיצויים בעד נזק עקיף 38לז. (א) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 300,000 שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בגובה הוצאותיו המזכות, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, והכול ובלבד שמתקיימים לגביו כל אלה: (1) מחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים; (2) שיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25%; (3) הירידה במחזור העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה כתוצאה מנזק עקיף; (4) הוא פתח את עסקו לפני יום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026), והכול ובלבד שהודיע לרשות המיסים בישראל על פתיחת עסקו עד יום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026); בכל התנאים שהיו במקרים הקודמים, יש פה זכאות רק לעסקים שמתחת ל-400 מיליון שקלים חדשים. נדרש שיעור ירידה של לפחות 25%, שנגרמה כתוצאה מנזק עקיף, פה יש את הדרישה של הקשר הסיבתי שדיברו עליה קודם, וזה צריך להיות עסק שכבר היה פתוח לפני המלחמה, כלומר אם פתחת במהלך המלחמה אתה לא זכאי לפיצוי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מה בסוף עם איחוד עוסקים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> השארנו 400 מיליון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין שינוי? לא מוכנים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, זה גם לא נכון. ככה זה היה בכל המלחמות, גם בקורונה, גם בחרבות ברזל. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה שזה היה לא אומר שזה נכון. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו חושבים שזה נכון. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (5) הוא הגיש לפקיד השומה עד יום הגשת תביעה לקבלת פיצויים לפי פרק זה את המסמכים המפורטים להלן: (א) דוח תקופתי לפי סעיף 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לחודשים בתקופת הזכאות ולחודשים שהובאו בחשבון לשם קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976, לשנת 2022 עד 2025, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף; (ב) דין וחשבון בטופס 102 בשל חודש מרץ 2026, והכול לפי תקנות ניכוי ממשכורת ומשכר עבודה; פה יש דרישה להגשת כל המסמכים שעליהם אנחנו מסתמכים בבדיקה של הזכאות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתה לא צריך את אפריל? כתוב לך רק מרץ. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פה צריך להיות לגבי התקופה המזכה לעניין שכר. זה צריך להיות מקביל לתקופה המזכה לעניין שכר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> גם חל"ת וגם יהיה רק מרץ, אפשר באמת לקפוץ מכלבו שלום. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> תכניסו גם את אפריל. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (6) לא מתקיים לגביו אף אחד מאלה: (א) הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס 2026 ולא ניהלם; (ב) פנקסיו לשנת המס 2026 נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור. עכשיו קראנו את הסעיף שקובע את הזכאות המהותית לפיצוי לעסקים שמעל 300,000 שקלים, עכשיו אנחנו קובעים את הזכאות לפיצוי לניזוקים שמתחת ל-300,000 שקלים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> רק צריך אולי לציין בהתייחס להצמדה, גם כאן היא צריכה לבוא לידי ביטוי? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לא. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא? << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בין 12 ל-120 זה 15%, מה-120 ל-300 זה הצמדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, שנייה. לגבי בין 12 ל-120, לגבי ה-15%, שזו הדרישה, אמרנו שזה עדיין בדין ודברים. לגבי ההצמדה של עד 300,000 נקבע - - - << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> להבנתי שום דבר לא סגור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא קרה כלום. תקראי לברק, הוא בחוץ. << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >> אני פה. דיברנו על הצמדה עד 300 או לא? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מ-120 עד 300, כן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מהתחלה, מ-12 עד 300. הוא אמר את זה אגב פה בוועדה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אסביר. לא ה-12 עד 300, הסכומים בתוך הטבלה מוצמדים, העסקים הקטנים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, על זה מדברים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, על כולם הצמדה. כל הטבלה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אבל ההצמדה היא מעם כלביא, כי אנחנו כבר הצמדנו את הסכומים בעם כלביא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, בסדר. << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >> רק ה-600 לא הוצמד מעם כלביא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני חושב שדווקא לאור הפגיעה המתמשכת והסכומים האלה נקבעו אחרי 7 באוקטובר לפני שנתיים וחצי - - - << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> ולדי, הם עודכנו בעם כלביא. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הם עודכנו בעם כלביא למדד, אני מכיר את זה, אבל אני חושב שבבסיס היינו צריכים להגדיל אותם הפעם בלפחות 15%. זו העמדה שלי. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זו גם עמדה שדיברתי עליה גם עם שר האוצר, נאמר חד משמעית שלטובת העסקים הקטנים יהיה תוספת של 15%, גם עם ברק וגם עם כפיר וגם ברק שומע, הוא יכול לשאול את סמוטריץ', שהוא אמר לי את זה חד משמעית שבעסקים הקטנים הוא יעלה את הסכום לפחות ב-15%. אתה יכול לבדוק את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא יבדוק את זה. << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >> לא, את הקאפים של ה-600 ואחד שתיים לא מצמידים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> היא אמרה שכן. << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >> לא, זה לא נאמר בשום שלב. מצמידים רק את העסקים הקטנים, מאפס עד 300,000. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה לא מה שנאמר על ידי חנוך. אתה לא היית כאן. זה מצולם ומתועד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> חברים, אני חושב שחנוך לא אמר את זה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הוא אמר. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> בטח שהוא אמר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אמר? אוקיי. נטע, אחד אחד. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> תתייחס למה שברק – זה עניין של מקורות, מה שברק אומר. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> הסבנו את תשומת ליבו של חנוך והוא סיכם, ממש, ההצמדה מחרבות ברזל. הוא שאל, מתי הייתה ההצמדה האחרונה, אמרו לו מחרבות ברזל, ההצמדה מחרבות ברזל ולא מעם כלביא. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> להבנתי דיברנו על הסיפור של ה-300,000. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ברק, כשחנוך יבוא, נבהיר את זה איתו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אבל למה? כמה זה יעלה? בהסכמים הקואליציוניים משרד האוצר היה הרבה יותר נדיב. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ב) ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עלה על 12,000 שקלים חדשים ולא עלה על 300,000 שקלים חדשים, זכאי לפיצויים בסכום של פי שניים מהסכום המפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, בעד נזק עקיף שנגרם לו במהלך התקופה הקובעת, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בפסקאות (2) עד (6) שבסעיף קטן (א); פה אני אזכיר, זה פי שניים עוד פעם בגלל שאנחנו מגיעים לפיצוי בשל חודשיים. (1) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 50,000 שקלים חדשים – סכום של 1,833 שקלים חדשים; (2) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 50,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 90,000 שקלים חדשים – סכום של 3,300 שקלים חדשים; (3) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 90,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 120,000 שקלים חדשים – סכום של 4,400 שקלים חדשים; (4) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 120,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 150,000 שקלים חדשים – סכום של 2,776 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (5) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 150,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 200,000 שקלים חדשים – סכום של 3,273 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (6) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 200,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 250,000 שקלים חדשים – סכום של 4,190 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק; (7) לעניין ניזוק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס עולה על 250,000 שקלים חדשים אך אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים – סכום של 4,897 שקלים חדשים מוכפל במקדם הנזק. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), היה סכום הפיצויים שניזוק כאמור באותו סעיף קטן זכאי לו נמוך מסכום הפיצויים שאותו ניזוק היה זכאי לו לפי הוראות סעיף קטן (ב)(7), אם מחזור העסקאות שלו בשנת הבסיס היה כאמור באותו סעיף קטן, יהיה הניזוק זכאי לקבל את סכום הפיצוי לפי אותו סעיף קטן. זה סעיף שאומר שאתה זכאי לקבל את הגבוה מבין פסקאות (ב) עד (ד) אם אתה מעל 300,000 שקלים חדשים. (ד) שינה ניזוק את שיטת הדיווח שלו מהשיטה שבה דיווח לגבי מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס, יראו אותו, לעניין חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס וחישוב מחזור העסקאות בתקופת הזכאות, כמי שמדווח בשיטה דו-חודשית. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה עסק ששינה דיווח, מאחת מהתקופות הוא היה דו-חודשי, באחת הוא היה חד-חודשי, בתקופת הבסיס והזכאות, אז יראו אותו כדו-חודשי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אמיר, אין לזה ביטוי בחקיקה, צריך להגיד את זה, אבל עסק שיצא מאיחוד עוסקים ועכשיו הוא לא איחוד עוסקים, איך אתה מתייחס? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עסק שיצא מאיחוד עוסקים לפני המלחמה יש לו את המחזורים שלו, אנחנו יודעים אותם. אם הוא יצא לפני המלחמה הוא לא באיחוד עוסקים. אם הוא יצא אחרי המלחמה זה לא רלוונטי. יש גם פסיקה בנושא הזה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ושנת הבסיס שלו נקבעת בנפרד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, יש לך את המחזורים הרגילים שלו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ה) בסעיף זה, "מקדם הנזק" – אחד מאלה, לפי העניין: (1) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 25% ואינו עולה על 40% - 1; (2) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 40% ואינו עולה על 60% - 1.5; (3) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 60% ואינו עולה על 80% - 2.4%; (4) לעניין ניזוק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו עולה על 80% - 3. מניעת כפל פיצויים 38לח. אין בהוראות לפי פרק זה לגרוע מזכותו של ניזוק לפיצויים לפי פרק שמיני, ואולם ניזוק שזכאי לפיצויים לפי פרק זה ולפי פרק שמיני, בשל אותו נזק עקיף, הברירה בידו לבחור בפיצויים לפי אחד מהם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה בקו עימות. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> זה סעיף שאומר שמי שמקבל, בקו עימות או בהמשך אם יהיה מסלול מחזורים, אז הוא לא יכול לקבל גם וגם. תביעה לקבלת פיצויים 38לט. (א) עוסק המבקש פיצויים לפי פרק זה יגיש למנהל תביעה לפיצויים כאמור החל מ-16 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית ועד תום 90 ימים מהמועד האמור; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה בתקופה אחת שלא תעלה על 15 ימים, אם מתקיימות נסיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה באופן מקוון החל במועד האמור. (ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 51, המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א), בתקופה נוספת, אחת או יותר, דרך כלל או לעוסק מסוים, אם נוכח כי ישנה סיבה מספקת לכך, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; האריך המנהל את התקופה כאמור דרך כלל, תפורסם הודעה על כך גם באתר האינטרנט של רשות המיסים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתה רוצה להמשיך להגביל את עצמך, אמיר? כאן אתה מגביל את עצמך. על ההארכות שהוא יכול לתת הוא מגביל את עצמו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי אתם רוצים סופיות, לא? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל הכדור אצלך, למה אתה מגביל את עצמך? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני לא מבינה, מה אתה מבקש? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> שלא יגביל את עצמו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני רוצה שיהיה זמן להגיש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא הבנתי, ירון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> נניח שמחר אני לא יודע מה קרה במדינת ישראל, אנחנו באים למנהל רשות המיסים, הסמכות שלו להאריך ואנחנו מבקשים ממנו להאריך, גם אם הוא רוצה הוא לא יכול. הוא מגביל את עצמו פה. זה מה ששאלתי, למה הוא מגביל את עצמו ב-180 יום, למה הוא לא רוצה לתת לעצמו יותר ספייס? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה מאוד פסימי, אנחנו אופטימיים שהכול יהיה טוב. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> היינו כבר בסרט הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואז מה קרה? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא האריכו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אם תהיה מלחמה נוספת אני מניח שנגיע לכאן פעם נוספת, אז נאריך את הדבר הזה. כל עוד המצב הוא כזה לא צריך לתת ארכות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הרי זה לא כסף פה, זה ציבור. תן לעצמך אפשרות, תן לעצמך סמכות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, מצד שני אני לא רוצה שתהיה לו סמכות להאריך - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא הבנת, זה לבקשתי להאריך. באים הציבור, אומרים: תשמע, לא הספקתי, כן הספקתי, לא יודע מה קרה, אני רוצה שתאריך. הציבור מבקש ממנו להאריך, הוא אומר לציבור שהוא לא יכול להאריך, החוק מגביל אותו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה מתכוון אם הייתה בקשה פרטנית? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא, הגענו אליו כל ראשי הארגונים, אמרנו לו: בבקשה תאריך, הוא אומר שהוא לא יכול. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל גם מצד שני נאמר שהצליחו לטפל רק ב-85% מהבקשות בעם כלביא, כי להם היה צוואר בקבוק. אז אנחנו מבקשים פה לפתוח לטובת כל הצדדים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ינון, הסמכות היא אצלו, לא אצלנו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסעיף הזה יש שני סוגים של ארכות, יש ארכה כללית וארכה פרטנית. הכללית לכלל העסקים, אני חושב שצריך להישאר ב-180 יום. הפרטנית, שזה יכול להיות לאדם פרטי, לניזוק פרטי, שהוא היה בבית חולים, נסיבות, אפשר להגדיל את זה לשנה, אבל מטעמים מיוחדים שיירשמו, לא על כל דבר שיבואו אלינו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> להנחת דעתו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתה לא יכול לרשום טעמים. מה תרשום, חולה? ואם הוא היה עם שפעת? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אם הוא היה במילואים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה הפסיקה אומרת? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> שזה טעמים חיצוניים לניזוק. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> להנחת דעתו של המנהל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> לפי הפסיקה, כשמדובר בטעמים מיוחדים שיירשמו מתכוונים לאירוע חיצוני שלא תלוי בצדדים, כמו כוח עליון, כמו מחלה, דברים מהסוג הזה. לא צריך לרשום את זה באופן מפורש, כי ברגע שרושמים טעמים מיוחדים שיירשמו הכוונה לזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ואנחנו לא רוצים שכל אחד יבוא על כל דבר, שכחתי, רואה החשבון שלי לא הגיש, עורך הדין לא הגיש, יועץ המס לא הגיש. אנחנו רוצים שזה יהיה במקרים מיוחדים, לא כל מקרה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בסדר, אתה מאריך את זה עכשיו? תתקן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מילואים? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מילואים זה טעמים מיוחדים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אגב בכללי הייתי עושה שאם יש מצב מיוחד בעורף אז שיהיה אפשר – << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> לגבי מילואים, הכוונה אם הוא היה במילואים בתקופה הרלוונטית, אם היה לו מייצג או לא היה לו מייצג. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה ברור, יעל. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> יש כאן חצי שנה שמותר להאריך לכולם, אנחנו יכולים להאריך את התקופות. לגבי מקרים פרטניים אנחנו מוכנים להגדיל את זה לשנה, אבל, כמו שיעל אמרה, מטעמים מיוחדים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> תודה, מעולה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אפשר גם יותר משנה, יעל אומרת במקרים – בלי להגביל זמן. לא צריך להגביל זמן לגבי מקרה בודד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה לא צריך? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חושב ששנה זה מספיק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תעשה 18 חודשים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 18 חודשים לגבי עוסק פרטני, מטעמים מיוחדים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> למה הוא מגביל את זה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כי אחרת אין לדבר סוף. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בא אליו מישהו עכשיו שהיה חולה סרטן סופני והוא בא אליו ומבקש שיאריך לו את ההגשה, לא יכולתי, לא עשיתי, מביא לו אישורים, בית חולים, אומר אמיר: תן לי את הסמכות לאחד כזה, אל תגביל אותי בחודשים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא, ירון, גם צריך להגביל ל-18 חודשים, לא חצי שנה ולא שנה, אפשר 18 חודשים, אני מקבל. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> רק להבהיר, שאמת המידה שנקוטה פה של סיבה מספקת היא מתייחסת למצב שפונים אלינו לפני שחלף המועד. אם פונים אלינו לקבלת ארכה אחרי שחלף המועד אז אמת המידה היא טעמים מיוחדים שיירשמו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר. הלאה, ישי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ג) תביעה לפי סעיף זה תוגש באופן מקוון ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת הפיצויים לפי פרק זה ולשם תשלום הפיצויים לפי הוראות פרק זה. קביעת הזכאות לפיצויים 38מ. (א) הגיש עוסק למנהל תביעה לפיצויים לפי הוראות סעיף 38לט, יקבע המנהל בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק לפיצויים ואת סכום הפיצויים, בתוך שמונה חודשים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את התקופה האמורה בתקופות נוספות שלא יעלו יחד על 30 ימים; לא נתן המנהל את החלטתו במהלך התקופה האמורה, לרבות אם הוארכה, יראו את התביעה כאילו התקבלה. (ב) המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א) בתוך ארבע שנים מיום שניתנה, אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אפשר לסעיף הקודם? הסעיף נותן לך סמכות להאריך את התקופה ב-30 יום אם ביקשת פרטים נוספים. האם אפשר להבהיר לפרוטוקול שאת הפרטים הנוספים ביקשת בתוך שמונה החודשים ולא אחריהם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברור. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> תודה רבה, נאמר לפרוטוקול. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בתוך שמונה החודשים, גם יום לפני זה בתוך שמונה החודשים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל לא יום אחרי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, תודה, ברור. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ג) ביקש המנהל מהעוסק פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א), לא יובא במניין התקופה למתן החלטה כאמור באותו סעיף קטן פרק הזמן שבו העוסק לא מסר למנהל את הפרטים כאמור. תשלום הפיצויים ותשלום מקדמות 38מא. (א) נקבעה זכאותו של העוסק לפיצויים לפי הוראות סעיף 38מ(א), ישולמו לו הפיצויים בהקדם ולא יאוחר מתום 14 ימים מיום קביעת הזכאות. (ב) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38מ בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לו מקדמה בשיעור של 60% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל ויחולו לעניין מניין התקופה כאמור הוראות סעיף 38מ(ג). (ג) אין במקדמה שתשולם לפי סעיף קטן (ב) ובגובהה כדי לקבוע את זכאותו הסופית של העוסק לפיצויים. (ד) לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 38מ בתוך 150 ימים מיום הגשת התביעה, ישלם לעוסק מקדמה נוספת בשיעור של 10% מסכום הפיצויים המגיע לעוסק, להנחת דעתו של המנהל. (ה) על סכום הפיצויים המשולמים לפי פרק זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה לפיצויים עד יום התשלום. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> איפה אנחנו מכניסים את המקדמות בחוק של עכשיו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תן לו קודם כל להסביר ואחר כך נתחיל בשאלות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נתחיל בזה שאם מוגשת תביעה ולא סיימנו את הטיפול תוך 21 יום הוא מקבל 60% מקדמה מסכום שמגיע לעוסק להנחת דעתו של המנהל כמובן. המקדמה הזאת זה לא משהו חלוט, התביעה עוד לא נבדקה. אם אחרי 150 יום אנחנו עדיין לא מסיימים אז מתווספים 10% נוספים של מקדמה וכמובן על הסכומים האלה יש ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה עד ליום הפיצוי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בשניהם זה להנחת דעתו. רק שיהיה ברור, שיכולה להיות הנחת דעתו, למרות שכתוב פה 21 יום וכתוב פה 150 יום, יכול להיות - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ונגיד כאן לפרוטוקול שדוח מבקר המדינה שיצא לפני חודשיים טען שכל התיקים שעלו לתוכנית עבודה, לא היה צריך לשלם מקדמה של 60% לחלוטין, ואנחנו למרות זאת שילמנו במעל ל-90% מהתיקים את המקדמות, למעט מקרים שחשבנו שבסיכויים גבוהים מאוד העוסק לא זכאי לפיצוי, במקום לבקש ממנו את הכסף חזרה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> לא דיברנו על לקצר את ה-21 יום? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> צריך להוסיף כאן עכשיו את המקדמות של ה-1 במאי, איפה זה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> לא הוספנו כאן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז תוסיף. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריך לשבת אחרי זה ולנסח סעיף כללי לגבי המקדמות האלה. כי אם אנחנו רוצים שזה יהיה חוק לחמש שנים קדימה זה צריך להיות סעיף כללי. צריך לחשוב על דרך שהוא יהיה כללי. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> לא שמענו את המשפטים האחרונים. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בגלל שביקשתם שזה יהיה חוק קדימה צריך לנסח סעיף כללי. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בינתיים לגבי המלחמה הזאת יקבלו עד 80%, הגבוה מבין אוקטובר 2023, נובמבר-דצמבר 2023 או עם כלביא. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> עד 80% לבחירת הנישום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אמרתי שוב ואני אגיד את זה שוב, בגלל שאלו מקדמות, קודם כל אני חייב להודות שהרעיון של המקדמות היה הרבה לפני, אבל אנחנו כבר מתקרבים לדיווח מע"מ אז אני חושב שלכל עסק עדיף קודם כל להגיש תביעה סופית ולא להגיש תביעה של מקדמה שהוא מצהיר מה הפגיעה שיש לו, שהוא אומר איזה גובה של מקדמה הוא רוצה. אני אומר כאן, בגלל שאלו מקדמות מהירות זה דיכוטומי, כן ולא, אין לנו דרך לבדוק למה המקדמה לא שולמה. אנחנו מניחים ש-80% מהבקשות ישולמו. היתרה, יצטרכו להגיש תביעה סופית וזה מכל מיני איחודי עוסקים שאנחנו לא יודעים את הדברים שלהם, או שהוא לא הגיש תביעה אף פעם ואנחנו לא יודעים לחשב באיחוד עוסקים. יש כל מיני מקרים וחשוב לשים את זה על השולחן, לא נצליח במהירות לשלם לכל העסקים, רק מה שפשוט. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> צודק, רק צריך להוסיף את זה לחוק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו נוסיף את זה. אני חושב שהוא צריך להיות כללי, וכרגע אנחנו הצהרנו מה הדרך שתהיה במלחמה הזאת ובלא לרשום את זה כאן, כי אנחנו לא יודעים, בפעם הבאה אתה לא תיקח מעם כלביא, אתה תרצה משאגת הארי, אז עדיף שזה יהיה משהו כללי ואמרת את הכללים שאנחנו רוצים פה, ואם צריך נבהיר אותם גם מחר בצורה יותר מפורטת. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> העברה, שעבוד או עיקול של פיצוי ומקדמה בשל נזק עקיף 38מב. (א) זכות לפיצויים ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו בשנת הבסיס אינו עולה על 300,000 שקלים חדשים, אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי לפיצויים או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך. (ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על פיצויים או מקדמה כאמור ששולמו באמצעות בנק או החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור. בדומה למתווים קודמים אז גם פה יש לנו מגבלה על שעבוד או עיקול לעוסקים קטנים ואין מגבלה לגבי עוסקים גדולים יותר. תשלום ביתר 38מג. (א) שולמו לניזוק פיצויים, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום הפיצויים שהוא זכאי להם לפי פרק זה, יחזיר הניזוק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) בתוך 90 ימים מיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר. (ב) על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה והריבית כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות פקודת המיסים (גבייה), כאילו היו מס, וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מיסים, התש"ם-1980, כאילו היו חוב מס. יש פה הוראה שאומרת שאם רשות המיסים משלמים מקדמה או סכום של פיצוי שהוא גבוה מהסכום שזכאי לו הנישום, הוא צריך להחזיר את סכום היתר. לגבי אותו סכום יתר, אפשר לגבות את זה בכל האמצעים שניתן לגבות מס. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני רק אבהיר בנושא הזה, אין קשר בין השגה, ערר, זה לא מעכב את ההחזר. הוא קודם כל צריך להחזיר את הכסף, זה ההסדר המהיר שאנחנו נותנים מקדמה מהירה והוא צריך להחזיר את הכסף. זה הפוך ממה שקורה בשומה רגילה של מס הכנסה, שהנישום הוא המשלם, פה המדינה היא משלמת וקודם כל הוא צריך להחזיר את התשלום. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תשלום בחסר 38מד. שולם לניזוק פיצוי בסכום הנמוך מהסכום שהוא זכאי לו, ישולם ההפרש בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. קנס בשל הגשת תביעה ביתר 38מה. (א) בסעיף זה "סכום ההפרש" – ההפרש שבין סכום הפיצויים שכלל ניזוק בתביעה שהגיש לפי סעיף 38לט ובין סכום הפיצויים שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 38מ(א). (ב) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38לט ולא הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור של 25% מסכום ההפרש. (ג) עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 15,000 שקלים חדשים, וכן עולה על 50% מסכום הפיצויים שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 38לט, וסכום ההפרש נובע מפעולה שנקבע לגביה בקביעה סופית כי היא עסקה מלאכותית לפי סעיף 38מו, ובלבד שהעוסק לא דיווח עליה, או שהיא עסקה בדויה לפי הסעיף האמור, יהיה חייב בקנס בשיעור של 40% מסכום ההפרש. (ד) על קנס כאמור בסעיף זה יחולו הוראות סעיף 38מג(ב). זה סעיף של קנס גירעון שהוכנס במתווים הקודמים בתוך מתווה הפיצויים. עסקה מלאכותית או עסקה בדויה 38מו. היה המנהל סבור כי עסקה פלונית המגדילה או העלולה להגדיל את סכום הפיצוי המשתלם לפי פרק זה היא מלאכותית או בדויה, או כי אחת ממטרותיה העיקריות של עסקה פלונית היא הגדלה בלתי נאותה של סכום הפיצוי האמור, רשאי הוא להתעלם מן העסקה, והפיצוי אדם הנוגע בדבר יחושב לפי זה; לעניין זה – (1) ניתן לראות פעולה כבלתי נאותה גם אם אינה נוגדת את החוק; (2) "עסקה" – לרבות פעולה. זה גם סעיף שהוא מקביל לסעיפים שיש בדיני המס, שנוסף גם למתווה הפיצויים גם במתווים הקודמים, שהוא מאפשר להתעלם מעסקאות בדויות או שאין להן משמעות כלכלית אמיתית. השגה וערר 38מז. (א) (1) הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע לפיצויים הניתנים לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המיסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 60 ימים מיום קבלת ההחלטה; ההחלטה בהשגה תהיה מנומקת. (2) השגה תוגש בטופס מקוון שיקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש הפיצויים ועמידתו בתנאי הזכאות לפיצויים. (3) העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב. (4) העובד המוסמך להחליט בהשגה ייתן למשיג את החלטתו המנומקת בכתב בתוך שמונה חודשים מיום שנמסרה לו הודעת ההשגה או בתוך 30 ימים מיום שאישר כי המשיג המציא את כל המסמכים והפרטים שנדרש להמציאם, לפי המאוחר; המנהל יהיה רשאי, מטעמים מיוחדים, להאריך את התקופה האמורה עד תום שנה מהיום שנמסרה לו הודעת ההשגה. (5) לא נתן העובד המוסמך להחליט בהשגה את החלטתו למשג במהלך התקופה האמורה בפסקה (4), לרבות תקופה שהוארכה, יראו את ההשגה כאילו התקבלה. זה מתווה להשגות שקובע כיצד תוגש ההשגה, מי יכול להחליט בהשגה ואת המועד לקבלת ההחלטה בהשגה שלאחריה אם העובד של רשות המיסים לא עומד במועדים אז רואים את ההשגה כאילו שהתקבלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה אין השגה במסלול אדום? אני אגלה לך משהו, גם החל"ת לא בחוק הזה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא יודע אם אפשר להכניס את זה כאן, אני לא רואה בעיה להכניס את זה מבחינתנו. אני אסביר. כאן התביעה היא מהירה, הרבה פעמים היא מחושבת אוטומטית על ידי המחשב. עסקים חדשים הוא לפעמים לוקח נתונים שהוא פתח את העסק ויש לו אפסים בהתחלה, הוא רק בתהליך בנייה של העסק, במסלול אדום זו תביעה פרטנית, המפקחים שלנו בודקים את זה מ-א' עד ת'. לטעמי בסופו של דבר זה רק יעכב לניזוק את התשלום, כי בשלב ההשגה זה כבר תיק שבדרך כלל עובר גם את הרכז וגם את הסגן וגם את המנהל לפני ההחלטה, אז בסוף ההחלטה בהשגה תעכב לו את זה עוד זמן, במקום שהוא יילך לערר וימצה את הזכויות שלו יותר מהר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כמה זמן לוקח ערר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ניסינו לפתור ולא הצלחנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון, ניסינו ביחד. מה אני בא להגיד? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בכל המלחמות, ההשגה לא תפתור את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> למה? יכול להיות שבהשגה הוא יצליח לפני הערר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בסופו של דבר התיקים האלה הם פרטניים, נבדקים לעומק בהחלטה מאוד מנומקת, שבדרך כלל, בגלל שהסכומים גדולים, זה עובר את כל שדרת הניהול בקרן הפיצויים. זאת אומרת בסופו של דבר אתה תגיש את ההשגה ולא תצליח, דנו איתך בתיק, דיברנו איתך על זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז למה השגה בזה כן - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי פה זה מסלול מהיר. אמרנו, 85% מהתיקים משולמים אוטומטי. לפעמים יש עסק חדש שפתח בינואר, בהתחלה הוא בונה את העסק, יש לו רק אפסים, המערכת מחשבת לו גם את זה בפנים. יש כל מיני דברים אוטומטיים שזה נכון לעשות השגה בדבר הזה. וגם ההחלטות הן מהירות, אנחנו רוצים לרוץ מהר, ואז בודקים את זה פעם נוספת, הוא יכול לשכנע. במסלול אדום זו בדיקה פרטנית, אני חושב שזה רק יעכב אותם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אמיר, אנחנו זוכרים גם שוועדות הערר שאנחנו מדברים עליהן זה לא ועדות ערר של הקורונה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> צריך לפתור את הבעיה הזאת. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> זה מהותי, אם אנחנו מעבירים את זה בחוק הזה לוועדות ערר של הקורונה, אנחנו איתך באלף אחוז. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתה מדבר על מסלולים אדומים ומחזורים, נעשה כאן ניסיון, גם בחרבות ברזל, גם בעם כלביא, וגם לפני כמה ימים חבר הכנסת ינון העלה את זה. אנחנו מבחינתנו זה הדבר הכי הגיוני שצריך להיות. כרגע זה לא קורה מסיבות שלא קשורות לקרן הפיצויים. כל עוד זה המצב אין לנו דרך - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> היו תיקים קצת לפני חרבות ברזל בוועדת ערר, תיקים של צוק איתן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> משנת 2014. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו מודעים לזה, דוח מבקר המדינה כתב את זה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> ב-2023 היו תיקים של 2014. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ירון, לא ההשגה תפתור את זה, לא שלב ההשגה יפתור את זה. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אבל לפחות שוועדת הכספים תעשה לזה סוף. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני לא יכול לקבוע לוועדה. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אני לא אמרתי לך לקבוע, אני פונה ליושב ראש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ניסו אתמול שוב פעם ולא הצליחו. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אין קציבת זמן לתביעה אדומה, אין קציבת זמן להגבלת ערר. תיק אדום יכול להימשך תיאורטית 20 שנה. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> יש הגבלת זמן, רק אין סנקציות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חושב שהשגה זה לא הדבר שיפתור - - - << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> לא ההשגה, קודם כל הבקשה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו צריכים ביחד עם חברי הכנסת לנסות למצוא את הפתרון בוועדות ערר כמו שצריך. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> ינון, בסוף אנחנו כאן עשרות עצמאים, ההישג היחיד שאולי הוא הישג ואולי לא זה חמישה ימי חל"ת. אני לא מבינה למה אני פה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל הם מורידים אותנו להפסד אפס, אנחנו לא יכולים לפצל שכר או חל"ת. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אם אתם לא תפצו אותנו כעצמאים מה אנחנו עושים פה? אנחנו כאן עצמאים. אנחנו כאן כדי לשמור על העובדים? שומרים עליהם מספיק. אני כבר לא יודעת להסביר את עצמי פה, אנחנו כאן יום אחרי יום, למה? אנחנו עצמאים, תסתכלו עלינו כעצמאים, תפצו אותנו, מגיע לנו, אנחנו משלמים את כל המיסים של המדינה הזאת, הם על הגב שלנו, על מה? זה הזוי שאנחנו יושבים פה, אני מצטערת להגיד לכם, בושה לנו כעצמאים שמשלמים ממיטב כספנו, מס הכנסה, ביטוח לאומי, מע"מ, אנחנו יושבים פה וסופגים את זה. אנחנו בסדר? לא מקובל עליי, אני לא מוכנה לזה. נתתי את המילה שלי לאלפי גנים שאני פה נלחמת עליהם ואני יוצאת מכאן בבושת פנים. לא מקובל עליי, לא מוכנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> את יודעת מה שאמרת עכשיו - - - << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> הלב שלי מתפוצץ עכשיו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עם כל הכבוד, את יודעת שאני נותן לך לדבר כל הזמן ומנסה לעזור לכם, ואמרנו לכם שמיד אחרי זה אנחנו יושבים. אז מה? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> ינון, אנחנו לא רואים אופק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אולי לא הבנתם מה אנחנו עושים עכשיו. זה שהתקדמנו להקראה זה לא אומר שוויתרנו על שאר הדברים. עיכבנו את ההקראה, ביקשו כבר בשבוע שעבר שנעשה הקראה ולא עשינו את ההקראה הזאת כי חשבנו שאפשר עוד להתקדם. אחר כך אמרנו לא, אולי עוד יום, אבל אמרנו שאם אנחנו רוצים להביא את זה ביום שני להצבעה אנחנו חייבים להתקדם גם בהקראה. לכן אמרתי לכם שמיד אחרי הדיון פה אני יושב איתכם ואמיר אמר שהוא בא איתנו, אנחנו פה בשביל לנסות לפתור את הבעיה. אנחנו לא פה בשביל להגיד לכם טוב, יאללה עשינו עוד כוס קפה והמשכנו הלאה, ממש לא. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> אנחנו יודעים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו פה מתוך הבנה והכרה גם את המקרה הזה. << אורח >> גליה אוחיון: << אורח >> ינון, אנחנו יודעים שכל חברי הכנסת בסופו של יום באמת לטובת כל העסקים. אני מדברת כרגע על כל העסקים, לא רק על גנים פרטיים או מעונות פרטיים, על כולנו, על כל העצמאים. אנחנו מבינים שאתם איתנו וזה מאוד חשוב, אבל בסופו של יום, מה שאנחנו אומרים, כולנו פה אזרחי המדינה, וזה נוגע לכולם, גם האוצר, זה השכנים שלהם, זה המשפחה שלהם, זה האחים שלהם, זה החברים שלהם, כולנו אזרחים של המדינה, כולנו משלמים, ברוך ה' כשהכול טוב אנחנו משלמים מיסים ולא פוצים את הפה ומסתדרים ומרוויחים פחות או יותר ובאמת הכול יפה, אבל כשיש משבר כזה של מלחמה, אנחנו האזרחים העצמאים זקוקים לעזרה. זה הכול, זה מאוד פשוט והמדינה לא נותנת את העזרה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל הם רק מסבירים לנו למה אנחנו לא זכאים וכמה אנחנו בסדר וכמה אנחנו יכולים להחזיק את הראש מעל המים וכמה אנחנו יכולים לסחוב את האלונקה וכמה הנזק שלנו הוא רק 20% וכל הציבור נפגע 20% או 25%. אלה תשובות שהן קצת לא מקובלות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קרן, יכול להיות שהתשובות לא מקובלות - - - << אורח >> גליה אוחיון: << אורח >> זה לא כלפיכם, ינון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם כלפיי, אני מקבל, גם ביקורת עליי מותר, אני לא שונה מאף אחד שצריך לקבל ביקורת, אני לא חף מביקורת, זה בסדר גמור - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אומר שאתה לא גפני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני יכול גם לקבל ביקורת ואני מקבל ביקורת והרבה פעמים הביקורת מוצדקת ולא תמיד אני יכול לעזור. << אורח >> גליה אוחיון: << אורח >> זה יותר זעקה מאשר ביקורת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כשיושבת פה מנהלת מעון עם דמעות, את חושבת שזה לא מפריע לי? << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אבל אולי קודם יישב ואז יקריאו? זה מראה לנו שזה עובר מתחת לגשר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, קרן, אם אני אשב איתך עכשיו לא יהיה לי זמן כי אני ארצה לחזור מהר לדיון. לא רוצה. אני רוצה שיהיה לי את הזמן הפנוי איתכם. << אורח >> דינה סבן: << אורח >> לגבי המסלול האדום, לגבי ההשגה במסלול האדום, שהיא לא תעזור לצורך הוועדה. אתה צודק, לצורך הוועדה היא לא תעזור, אבל השגה כהשגה תעזור מאוד למסלול האדום. ברגע שמי שמגיש במסלול האדום יודע שיש לו אופציה אחת וזה מפקח וועדה והוא גם יודע שהוועדה כמעט לא מתפקדת, זאת אומרת אורך השנים - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> קודם כל היום יש כבר שבע ועדות חדשות. << אורח >> דינה סבן: << אורח >> יש לי בוועדה גם היום, לא קורה כלום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בגלל שלא הצלחנו להוציא את זה לוועדה של מס רכוש, מנהל הרשות עבד על זה מאוד קשה, הוקמו כבר שבע ועדות, אתמול הייתה לנו ישיבה, אפילו מונה יושב ראש תורן שהוא יהיה אחראי על כל הוועדות. אני מניח שבתקופה הקרובה זה יתחיל לעבוד כמו שצריך. נכנסנו לזה בכל הכוח. לא הצלחנו לעשות את הפתרון, גם חברי הכנסת רצו וגם אנחנו רצינו, אז מנהל הרשות נכנס לזה, אתמול היה לנו דיון ארוך על הנושא, זה דיון חמישי, ומונה יושב ראש תורן והוא אמור לנהל את כל הוועדות כרגע. << אורח >> דינה סבן: << אורח >> למה לדעתך מסלול אדום לא זכאי לשני שלבים כמו כולם? זה המינימום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כי אנחנו חושבים שהבדיקה הפרטנית נעשית כל כך לעומק שאנחנו לא חושבים שצריך לשים השגה. אני גם לא חושב שאפשר להכניס את זה בהצעת החוק הספציפית הזאת, אני לא רואה מקום שאפשר להכניס את זה פה. צריך להביא לזה הצעת חוק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זו הצעת חוק של הוועדות. << אורח >> דינה סבן: << אורח >> כרגע גם תיקים של חרבות ברזל, לא קורה איתם כלום. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו יודעים, גם אנחנו רוצים. << אורח >> דינה סבן: << אורח >> אמיר, בשינוי הזה שאתם עושים בוועדות ערר, אתם תעשו את זה גם בצורה מקוונת עם מאגר החלטות בדומה לוועדה השנייה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> כן, מאגר החלטות ברשת. << אורח >> יעל אסיף: << אורח >> זה באתר רשות המיסים כבר מספטמבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הלאה, ישי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ב) על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר, כאמור בסעיף 38מח, בתוך 60 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה, בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו. ועדת ערר 38מח. ועדת ערר שהוקמה לפי סעיף 21 לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש"ף-2020, תהיה מוסמכת לדון בעררים כאמור בסעיף 38מז(ב), ויחולו לעניין הערר ולעניין ועדת ערר ההוראות לפי סעיף 21 לחוק האמור. יש פה ועדת ערר שהוקמה לפי חוק הקורונה שהיא, כמו שאמרו עכשיו, הרבה יותר מהירה, אבל יש בה גם תנאים פרוצדורליים שהם פחות מחמירים, היא יודעת לעשות פחות דברים ואנחנו רוצים שהיא תהיה הוועדה גם פה. רשות לייצג 38מט. סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים. זה סעיף שמתגבר על חוק לשכת עורכי הדין ומאפשר גם ליועץ מס ולרואה חשבון לייצג אל מול קרן הפיצויים. תקופה חליפית 38נ. (א) ניזוק שהוא עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת באחד מהחודשים שנלקחו בחשבון לצורך קביעת מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס, רשאי להגיש למנהל בקשה, ולפיה לצורך חישוב הפיצויים כאמור בסעיף 38לז, יראו את מחזור עסקאותיו בתקופה החליפית, מחולק במספר החודשים בתקופה החליפית מוכפל במספר החודשים בתקופת הזכאות ומוכפל ב-2, כמחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס. יש פה סעיף שהיה בתקנות בשני המתווים הקודם שהוא מאפשר תקופה חליפית במקרים מאוד מיוחדים שהם גם מאוד נפוצים וגם הם מאוד חשובים ומוכרים בחקיקה, של מילואים ונשים בחופשת לידה, שמאפשרים להם תקופה חליפית אם בתקופת הבסיס היה להם מחזור עסקאות נמוך בגלל שהם היו במילואים או בחופשת לידה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> פה נכניס את נשות המילואים שהן עצמאיות, שאם הבעל שלהם היה במילואים בתקופת הבסיס. << אורח >> לירון בנדק: << אורח >> בנקודה הזאת, אמיר, פנו אליי וביקשו גם את נשות אנשי הקבע. יש אפשרות להכניס גם אותם? << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> ינון, אפשר 30 שניות כי כולם מפצירים בי פה, כי אני לכאורה המבוגר האחראי של העסקים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> רק משפט אחד, אני מחזיק פה את כולם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תחזיקו את עצמכם עוד קצת. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו נותנים לנשות מילואימניקים שיש להם עסק. אם היא אשת קבע אז אין לה עסק. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אנחנו לא מבחינים, זה אירוע רוחבי, אנחנו לא נעשה פה הבחנה עכשיו בין אשת מילואימניק ואשת קבע זה. הגיעה אלינו בקשה לנשות מילואים ונתנו לזה מענה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כל השנה היא באותו סטטוס, פה הסטטוס שונה, זה הסיפור. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נכניס פה פסקה לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו הייתה לבן הזוג שלה פעילות מופחתת כאמור בפסקה (2), תקופת פעילותה בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה פעילות מופחתת כאמור. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ב) לעניין סעיף זה – "פעילות מופחתת" – בחודש – חודש שבו מחזור העסקאות של עוסק הופחת בשל אחת מהעילות המנויות בהגדרה "התקופה החליפית", ושאינו החודש שבו החלה פעילותו; "התקופה החליפית" – (1) לגבי עוסקת עצמאית שהייתה לה פעילות מופחתת באחד מהחודשים שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבו לא עבדה שבעה ימים או יותר בשל אחת העילות המנויות בסעיף 6 או 7 לחוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 – תקופת פעילותה של העוסקת בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לה תקופה של פעילות מופחתת, או תקופת פעילותה של העוסקת ב-12 החודשים הרצופים הקודמים לחודש הראשון שבו הייתה לה פעילות מופחתת, לפי בחירת העוסקת; זה הסעיף שמתייחס לתקופת לידה והורות והוא חל גם לגבי גבר מן הסתם. (2) לגבי עוסק עצמאי שהייתה לו פעילות מופחתת בחודש שבתקופה הנלקחת בחשבון לצורך חישוב מחזור העסקאות הקובע לעניין תקופת הבסיס שבה לא עבד שבעה ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים לפי חוק שירות מילואים, התשס"ח-2008 – תקופת פעילותו בשנה הקודמת, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם הייתה לו פעילות מופחתת כאמור. ואחרי הפסקה הזאת תבוא פסקה (3) ששלומית הקריאה לפני כמה דקות. פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת, 38נא, בעם כלביא הוספנו מתווה שמאפשר להאריך את התקופות לגבי מי שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> העסק שלו נפגע והוא היה צריך לצאת מהעסק, על זה אנחנו מדברים? עכשיו זה יותר זמן? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> עכשיו זה גם חצי שנה קדימה. לשמחתנו אנחנו לא מכירים הרבה מקרים כאלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הפעם זה היה יותר בבתים מאשר בעסקים. בפעם שעברה היה בניין שלם ברמת גן לשלם. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון, אני חושב שהפעם כמעט שאין מקרים כאלה של עסקים שהפסיקו להרבה זמן. עם כלביא היה אירוע אחר בנושא הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ממה שאתה מכיר חצי שנה זה מספיק? אוקיי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פיצויים בעד נזק עקיף לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת 38נא. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 38לז, ניזוק שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת זכאי לפיצויים בעד נזק עקיף שנגרם לו בתקופה נוספת, אחת או יותר, כתוצאה מהנזק הישיר, בהתאם להוראות פרק זה בתיאומים שיקבע שר האוצר בהתאם לסמכותו לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שהמנהל שוכנע כי מתקיים המפורט להלן: (1) בשל הנזק הישיר לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק, בתקופה שתחילתה ביום שבו נגרם הנזק וסיומה לא לפני יום ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026); כלומר צריך להיות תנאי ראשון שחודשיים לפחות אחרי התקופה הקובעת אי אפשר להשתמש בנכס. (2) לעניין פיצוי בשל נזק עקיף שנגרם כתוצאה מהנזק הישיר ושנמשך בתקופה נוספת כאמור בפסקה (2) או (3) להגדרה "תקופה נוספת" שבסעיף קטן (ג) – לא ניתן להשתמש במקום העסק שניזוק בתקופה של 15 ימים במהלך התקופה הנוספת, לפחות. כלומר צריך שהעסק לא יפעל לפחות 15 ימים בכל תקופה נוספת כדי שהעוסק יהיה זכאי לפיצוי בשל אותה תקופה נוספת. (ב) שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את התיאומים הנדרשים לעניין סעיף זה. אלה תיאומים לעניין המועדים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה ירדה פה ההתייחסות לתיאומים הנדרשים? הכפלת שיעור הירידה במחזור עסקאות, שיעורי הירידה וכדומה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> בנוסח הקודם הפיצוי לפי החוק היה פיצוי לחודש אחד והתקופות הנוספות היו פיצויים של חודשיים ולכן היה צריך לקבוע הוראה ספציפית שאומרת אילו תיאומים נדרשים בגלל המעבר מחודש לחודשיים. פה בגלל שבמקור אנחנו מדברים על פיצוי של חודשיים וגם התקופות הנוספות הן חודשיים - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אבל אם אנחנו מדברים בראייה של חמש שנים קדימה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז אנחנו צריכים להוסיף סעיף כזה שהוא יקבע את התיאומים בכל פעם, אני מניח שזה לא יהיה מרץ-אפריל בפעם הבאה או כל מיני דברים כאלה, ושנים ושנה קודמת מהי. צריך לחשוב איך אנחנו עושים סעיף כללי. סעיף דומה לדבר הזה של תיאומים, רק של כללי. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הסעיף הזה לא הגביל, הוא נתן תיאומי חובה. אם יהיה חודש, אז התיאומים שנעשו ייעשו על ידי השר באישור הוועדה כתיאומי רשות. (ג) בסעיף זה "תקופה נוספת" – כל אחת מאלה: (1) חודשים מאי ויוני 2026; (2) חודשים יולי ואוגוסט 2026; (3) חודשים ספטמבר ואוקטובר 2026. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אם אפשר הבהרה לסעיף הזה, בבקשה. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> שאלה, בבקשה, התקופות האלה הן מוחלטות? זאת אומרת גם אם יש עסק שמשך השיקום שלו, בניין שלם שקרס הוא 12 חודשים הוא עדיין יקבל מענה וסעד רק עבור שישה החודשים האלה שלאחר הפגיעה? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> התקופות המוחלטות, עכשיו היושב ראש שאל את אמיר ואמיר אמר שממה שהוא מכיר התקופות האלה מספיקות. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> אני מכירה עסקים מעם כלביא שעדיין לא שוקמו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון, אבל הפעם לא היו כאלה מקרים כאן. את מכירה? << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> כן, יש לי לקוח שמשך השיקום שלו מעם כלביא ועד היום טרם שוקם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, אני מדבר על עכשיו. בעם כלביא מטופל. << אורח >> מיטל כהן: << אורח >> לא, עכשיו אני לא אומר שאני מכירה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ואם אמיר לא מכיר אז לא חושב שיש מישהו שמכיר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה היה בתים הפעם, זה אירוע אחר לחלוטין. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פיצויים נוספים לניזוק שנפגע בנזק ישיר בתקופה הקובעת 38נב. (א) בלי לגרוע מהוראות סעיף 38נא, ניזוק שהוא יחיד שנגרם לו נזק ישיר בתקופה הקובעת יהיה זכאי לפיצוי נוסף בסכום האמור בסעיף קטן (ב), בעד כל תקופה נוספת שבה הוא זכאי לפיצוי לפי סעיף 38נא. זה סעיף שמעבר לפיצוי על ההוצאות הקבועות הוא גם נותן פיצוי, איך קוראים לזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה כמו אובדן רווחים מסוים, דמי מחיה כאלה של עד 30,000 שקל לחודשיים. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ב) הפיצוי הנוסף יהיה בסכום השווה להכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס כשהיא מחולקת ב-6, ובלבד שלא תעלה על 30,000 שקלים חדשים, כשהיא מוכפלת בשיעור הירידה במחזור העסקאות. (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 38לח עד 38מט, בשינויים המחויבים. (ד) לעניין סעיף זה - "הכנסה חייבת" – הכנסה כהגדרתה בפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, למעט רווח הון; "הכנסה חייבת מעסק בשנת הבסיס" – הכנסה חייבת לפי סעיף 2(1) או (6) לפקודה, בשנת הבסיס, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי סימן ג' בפרק ג' לחוק הביטוח הלאומי, וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי סימן ה' בפרק ג' לחוק האמור, ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי פרק י"ב לחוק האמור, מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת הבסיס ומוכפל ב-12. המתווה הוא, לוקחים את ההכנסה השנתית בשנת הבסיס ומחלקים ב-6 וזה כמה שאתה מקבל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה קורה פה עם ההצמדה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> זה ניתן לפני שמונה חודשים. אין אירועים כאלה הפעם, אולי בודדים. << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >> אין גם מקרים כאלה, בעזרת ה' שגם לא יהיו. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> פיצויים בעד אובדן שכר דירה בשל נזק מלחמה בתקופה הקובעת 38נג. (א) נגרם לדירה כהגדרתה בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (בסעיף זה – דירה), שבבעלות יחיד שאינו עוסק, נזק מלחמה בתקופה הקובעת, יהיה יחיד כאמור זכאי לפיצוי בגובה שכר הדירה האחרון שקיבל מהשוכר בעד הדירה לתקופה שבה לא ניתן להשתמש בדירה (בסעיף זה – תקופת השיקום), ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) הדירה הייתה מושכרת ביום קרות הנזק או בשלושת החודשים שקדמו ליום קרות הנזק; (2) בשל נזק המלחמה לא ניתן להשתמש בדירה לתקופה של חודש לפחות; (3) הוכח למנהל שלא שולם שכר הדירה לבעלים בשל תקופת השיקום. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> פה בסעיף הזה הניסוח הוא קצת בעייתי, כי כתוב פה בבעלות יחיד שאינו עוסק. אם אני עוסק ויש לי דירה שאני משכיר אותה, אז כאילו אני לא זכאי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אבל אם אתה לא מדווח על הדירה הזאת כהכנסה מעסק אתה זכאי. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אבל זה לא מה שכתוב. כתוב דירה שבבעלותו של יחיד שאינו עוסק, זאת אומרת רק מי ששכיר. אני רואה חשבון עוסק, יש לי דירה שנפגעה. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הבהרנו את זה, נבהיר את זה שוב בהוראת הביצוע. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אתה מדבר על כזה שיש לו דירות שמגיעות כדי עסק. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> נכון. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אבל זה לא מה שכתוב כאן. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני חושב שלא צריך לתקן את החקיקה, נבהיר את זה בהוראת הביצוע, כמו שעשינו במקרים אחרים. אני חושב שזה ייתן את הפתרון. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> למה לא לתקן את זה, אמיר? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> עוסק לעניין זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> או להתייחס לדירה כמלאי עסקי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אין פסיקה מדויקת לדבר הזה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (ב) תביעה לפיצויים לפי סעיף זה תוגש למנהל בטופס שקבע בתוך שלושה חודשים מיום קרות הנזק; המנהל יהיה רשאי להאריך את המועד האמור. (ג) על פיצוי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 38מ עד 38מד ו-38מו, בשינויים המחויבים." << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> אלה ההוראות הפרוצדורליות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נצטרך להכניס פה גם את סעיף עדכון הסכומים וגם הוראה שנותנת את האפשרות ללחיצת כפתור של חמש שנים. אנחנו נקבע סעיף שיתייחס למצב מיוחד בעורף, (הוראת שעה) (סיוע לעסקים), כך שבתקופה שמיום 1 במאי 2026 עד יום 31 בדצמבר 2030 שר האוצר יהיה רשאי באישור ועדת הכספים של הכנסת לקבוע בצו כי פיצויים לפי פרק זה יינתנו לגבי נזקים שאירעו בתקופה נוספת בעת מצב מיוחד בעורף ובלבד שנקבעו בעת המצב המיוחד בעורף הוראות לפי סעיף 9ד לחוק ההתגוננות האזרחית התשי"א-1951. אם קבע שר האוצר כי יינתנו פיצויים לגבי נזקים שאירעו בתקופה נוספת כאמור, יקבע באישור ועדת כספים את התיאומים הנדרשים. הסעיף הזה חופף, מקביל, לסעיף שנקבע בחוק הסיוע הכלכלי של התעסוקה. אנחנו צריכים לראות האם אנחנו רוצים, אמיר, להתייחס להוראות ספציפיות שלגביהן ייעשו התיאומים האמורים או להשאיר את זה יותר רחב. אנחנו נבחן את זה עד מחר וזה יופיע בנוסח שיפורסם. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> שלומית, להכניס שיש אפשרות לתת מקדמות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> דיברנו על זה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> גם בעתיד. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> דיברנו על זה, שייכנס סעיף כללי, דיברנו בכוונה על הדבר הזה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> דיברנו על זה בסעיף של המקדמות. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> איפה נכנס חמישה הימים? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני תיכף אקריא. תקרא את פסקה (3), זה תיקון עקיף, זה בחוץ. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> (3) בסעיף 61 – (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "לפי פרק שמיני"; (ב) במקום "לפי חוק זה" יבוא "לפי פרק שמיני". זה פשוט שיש הוראות לעניין ערר וערעור שחלות באופן כללי. פה קבענו הוראות ספציפיות, אז רוצים להבהיר שההוראות הכלליות לא חלות לעניין הדברים האלה. תיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים – תחולה 2. הוגשה תביעה לפיצויים לפי סעיפים 38לט ו-38נא עד 38נג לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, כנוסחם בחוק זה, בתקופת הוראת השעה, יחולו הוראות פרק שמיני 3 לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, לעניין אותה תביעה גם לאחר תום התקופה האמורה. זה גם סעיף שהוא מבהיר, הוא מבהיר שזה שהחוק מפסיק להיות בתוקף לא אומר שההוראות לא בתוקף בעניין הליכים שהחלו ונזקים שאירעו באותה תקופה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נכניס פה תיקון לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), זה הוראה לעניין החל"ת: בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026, (1) בסעיף 1(3), בסעיף 179כח, המובא בו בהגדרה 'הפסקת העסקה של עובד' בפסקה (2) במקום 'ובמקום 30' יבוא '10'. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני לא מכירה את זה. נשמח לראות את הנוסח. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה ביטוח לאומי. את רוצה רגע להסתכל? תמשיך, ישי, ניתן להם לבחון את זה. אני תיכף אחזור לנוסח. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> תיקון חוק בתי משפט לעניינים מנהליים – הוראת שעה 3. בתקופת הוראת השעה יקראו את חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, כך שבתוספת השנייה, בפרט 28, בסופו יבוא "ובסעיף 38מח לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961". זה נותן לבית משפט לעניינים מנהליים את הסמכות העניינית לדון בתביעות על ועדת ערר, בערעורים על ועדת ערר. תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו 4. (א) הממשלה תקצה סכום שלא יעלה על 20 מיליון שקלים חדשים לחלוקה - - - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> לא, אנחנו מתקנים כל פעם ואתם מתקנים חזרה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קודם כל לא 'שלא יעלה', 'שלא יפחת'. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בדיוק, שלא יפחת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם כל פעם עושים את זה, שלא יפחת מ-40 מיליון ₪. תביאו בדיחה חדשה, כל פעם חוזרים על אותה בדיחה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הממשלה תקצה סכום שלא יפחת מ-40 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל מצב הלחימה בתקופה הקובעת כהגדרתה בפרק שמיני 3 לחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, והוא לא זכאי לפיצוי לפי הפרק האמור; לא ייראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2026 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2026. זה סעיף שהוא עכשיו מקביל למה שהיה בפעם הקודמת. (ב) מבחנים לחלוקת הסכום, כאמור בסעיף קטן (א), יפורסמו לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב בתוך 45 ימים מיום תחילתו של חוק זה. אתם השמטתם בנוסח את סעיף קטן (ג) שקבע 'שר האוצר או מי מטעמו ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה'. אנחנו נבקש להחזיר את סעיף קטן (ג)? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> להחזיר ו-30 יום אני רוצה, כי כבר אמרו לנו שהכול מוכן והכול בסדר, אז תוך 30 יום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 30 יום בסעיף קטן (ב). אוקיי. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אני לא הבנתי מתי העמותות בפועל יראו את הכסף בבנק. לעסקים אני מבינה שיש מקדמות, אבל מה קורה עם העמותות? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז אם במקום 45 יום אמרנו תוך 30 יום יפורסמו. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> רק יפרסמו, אבל תהליך הבדיקה עצמו הוא ארוך ולנו חשוב לדעת שהעמותות לא יקבלו את זה אחרי חצי שנה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בעם כלביא כבר נוצל כל הכסף. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> בעם כלביא הכסף היה רק למוסדות תרבות. אם מדברים על חרבות ברזל, זה לקח הרבה זמן, ואני לא רוצה שייווצר מצב שעמותות רק אחרי חצי שנה יקבלו את הכסף, זה לא הגיוני. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה ההמלצה שלך? << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> עוד פעם, כמו שיש מקדמות, או שיתחמו את זה בזמן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מקדמות אי אפשר פה. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> אז שיתחמו בזמן נורמלי. לא הגיוני שזה יכול לקחת עכשיו חצי שנה, בדיקה של מבחן תמיכה. גם ככה הקריטריונים עדיין לא פורסמו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לתחום את זה בזמן, נטע? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הדברים האלה נקבעים במסגרת הקול הקורא, החוק שמונח בפנינו הוא חוק שנועד לסיוע לעסקים, החוק הוא כמובן לא רלוונטי בכללותו לעמותות, בשביל זה יש את הקול הקורא, כל התנאים מוגדרים בקול הקורא. להבנתי הוצג פה שאפשר להציג את החוק מחר, ייעוץ וחקיקה, מחכים לאישור שלהם וזהו. אני אדאג לזה שנוכל להקריא את הקול הקורא מחר פה ונוכל לדבר על זה, אבל אין לי מה לסייע מעבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה שתוך 45 יום כבר יוכלו לסיים ולהעביר את הכסף. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני לא יודעת להתייחס לזה, אני לא הגורם המוסמך לזה. אני אברר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא רוצה שיגיע מצב ש - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אפשר לברר את זה עד מחר ולהחזיר לנו תשובה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אין בעיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תבדקי מה עדיף לכם, 45 יום או 50 יום, בסדר? מה יותר קל לכם? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני באמת לא יודעת לענות על זה, אני אברר ואני אחזיר תשובה לוועדה. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> זה ייקח להם 30 יום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 30 יום זה לפרסם. אתם אומרים שיש לכם את זה מחר, אז כבר הרווחתם 30 יום, נשאר 15 יום בשביל לחלק את זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כי אנחנו כבר 60 יום מפרוץ המלחמה. << אורח >> קונסטנטין שוויביש: << אורח >> בחרבות ברזל חיכיתי תשעה חודשים להעברת הכספים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> ינון, צריך להגיד, אין פה גוף משלם שהוא כמו רשות המיסים שהוא ישר יודע להעביר כסף לאזרחים וזה בדיוק מהות הפעולה שלו, יש פה חיה קצת אחרת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז תבדקו עד מחר ותגידו לנו. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> מבחינת העמותות לא מעניין אותם מאיזה גורם זה יגיע, מאיפה הם מקבלים את הכסף, האם זה ממשרד האוצר שהוא החשב הכללי או משרד האוצר שהוא משרד האוצר, הם רוצים לראות את הכסף ולדעת בדיוק מתי הם מקבלים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני מבינה שזה לא מעניין, אבל זה מנגנון אחר. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> הטענה הזאת לא רלוונטית. וגם אני רוצה להגיד, שלא ברור לנו אם הכפתור האדום שדיברנו עליו, על חמש השנים, האם אנחנו נכללים פה? אני עדיין לא קיבלתי תשובה לדבר הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כן, נכללים פה, אותו דבר. << אורח >> רוית גרוס: << אורח >> מעולה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הכפתור נמצא גם פה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בסדר, אנחנו צריכים להתייחס לזה ולראות איך מנסחים את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בסדר גמור, אנחנו לא חולקים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש לך עוד משהו להקריא? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> לא. בבקשה, שלומית, היועצת המשפטית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 'תיקון לחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), 3. בחוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה) (תעסוקה), התשפ"ו-2026 (1) בסעיף 1(3), בסעיף 179כח המובא בו', זה סעיף ההגדרות, 'בהגדרה 'הפסקת העסקה של עובד', בפסקה (2) במקום 'ובמקום 30' יבוא '10', ובמקום '30' יבוא 'עשרה' ואחרי 'רצופים לפחות' יבוא 'שתחילתם בתקופה הקובעת או שהוא הוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או ביום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)'. זה משקף את חמישה הימים הראשונים. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני רק רוצה לחדד, כי זה חידוד מאוד מאוד חשוב. כשאנחנו מדברים על ה-28 אז זה 28 עד ה-4, זה חמישה ימים קלנדריים, כי ביום חמישי נפסקו ההגבלות ב-12 בצוהריים, אז הייתה חזרה לעבודה של חלק מהעובדים כבר ביום חמישי בצוהריים. זאת אומרת מה-28 לחודש אפשר להירשם קלנדרית, ואז יש לי חמישה ימים רצופים עד יום רביעי כולל, במקרה הזה הוא יקבל ארבעה ימי אבטלה, או שהוא יירשם ב-1 במרץ עד ה-5 במרץ, כלומר חמישה ימים שתחילתם או ב-28, כלומר שבת כולל, או ב-1 במרץ. אני רק רוצה לוודא שזאת ההסכמה. << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הייעוץ המשפטי מטעם האוצר שאחראי על זה גם לא נמצא, אז גם על זה אולי יהיו הערות יותר משמעותיות. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> להבנתי זה אמור לספק מענה לכל מי שיוצא בטווח הזה. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אם היציאה מתאפשרת מה-28 כולל, שככה זה נהוג ב - - - << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כן, זה או ה-28 כולל או ה-1 במרץ כולל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק לנסח ולהעביר את הניסוחים. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני רק אומרת לפרוטוקול, בגלל שהיועצים המשפטיים של הביטוח הלאומי לא פה, אני כן אשמח לוודא שהנוסח עולה בקנה אחד. אני לא משפטנית, מקסימום נתקן. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> עוד הערה חשובה, יש לנו בתנאים האחרים של החקיקה גם הגשה לשירות התעסוקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תן לה לסיים קודם כל. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה תיקון לחוק עבודת נשים, (2) בסעיף 3, בפסקה (1), בפסקה (2)(ג)(א) המובאת בה, במקום 'לתקופה רצופה של 14 ימים לפחות' יבוא 'לתקופה של עשרה ימים רצופים לפחות או שהוצאה לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או ביום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)'. לגבי בני 67 פלוס, (3) בסעיף 4, בסעיף 8ז המובא בו, בפסקה (2) אחרי 'לתקופה רצופה של עשרה ימים לפחות' יבוא 'או שהוצא לחופשה ללא תשלום לתקופה של חמישה ימים רצופים לפחות שתחילתם ביום י"א באדר התשפ"ו (28 בפברואר 2026) או ביום י"ב באדר התשפ"ו (1 במרץ 2026)'. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> לגבי הנושא של שירות התעסוקה, כרגע החוק דורש רישום כפול גם בביטוח לאומי וגם בשירות התעסוקה. אנחנו מדברים כבר על הוצאה רטרואקטיבית לחל"ת, זאת אומרת זאת אוכלוסייה לא קטנה שנכנסת פה תחת החוק, מאות אלפי עובדים, ודורשת רישום גם בשירות התעסוקה. זה דורש התעסקות טכנוקרטית מאוד משמעותית גם של העובדים וגם של שירות התעסוקה עצמו. ההצעה שלי, או הבקשה שלי, גם כדי שבאמת לא נצטרך להתעסק עם זה יותר מדי והעובד יוכל לקבל את הקצבה שלו בלי בירוקרטיה מיותרת, אין פה צורך בהירשמות בשירות התעסוקה הואיל והבן אדם הזה כבר עובד ומועסק היום. להוריד את התנאי של ההירשמות בשירות התעסוקה ורק להעביר את זה דרך ביטוח לאומי. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לנו אין בעיה, צריך לראות איך מתקנים את זה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> יש לי שאלה לעניין הזה, מי שהיה בחל"ת כל מרץ ועד ה-12 באפריל, האם הוא צריך להירשם פעמיים, גם במרץ וגם באפריל? ומה קורה אם החזירו אותו באפריל לעבודה ב-12 לחודש? מה קורה לעניין הפיצוי של המעסיק אם חלק מהחודש העובד היה בחל"ת? אנחנו קראנו את כל הנוסח, עכשיו הגיע הזמן שאתם תסבירו, כמעסיק, האם העובדים שלי דפקו אותי או שהמדינה דפקה אותי או שאני נדפקתי. אנחנו כבר בשלב שכולנו מכירים אחד את השני, אז כבר התפשטנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אבל היא לא סיימה להקריא. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> יש לי אמירה בשם כל המעסיקים, אני כבר מסונכרן. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה נראה לך שאני לא חשבתי שאתה בשם כל המעסיקים? אתה ישבת בדיוק במרכז. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> כדאי שברק יקשיב וגם השר שלו יקשיב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> רק יש לי בקשה, שמה שאתה אומר שיהיה בצורה מכובדת. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> מאה אחוז. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> ינון, לגבי השאלה הראשונה, במקרה מעסיקה עשתה את הדיווח של מרץ ועשתה את הדיווח לאפריל, עד 12 באפריל. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לא צריך לדווח פעמיים. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> זה לא נתן לה לדווח מעל 31 במרץ. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מרגיש פה עם השאלות בתוכנית של גילי תמיר, אבל כל הכבוד, ככה פותרים בעיות, ככה אנחנו פותרים את הבעיות. << אורח >> לוסי חדידה: << אורח >> זה מהשטח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נכון. מגיע מילה טובה לגילי תמיר, אחלה תוכנית. גם כשאני בדרך, ואני הרבה בדרכים, אם יש תוכנית שאני לומד ממנה, לא רק שומע ואוהב לשמוע, אני גם לומד מהתוכנית הזאת הרבה, זה אצלה. ואני אגלה עוד משהו, הייתי צריך פנייה שאני כחבר כנסת שברתי את הראש ופניתי ולא קיבלתי מענה, הפניתי לגילי תמיר, היא ידעה לגעת בנקודה בום והביאה את התוצאה. מילה טובה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אמיר, המלונות, ההשוואה לתקופת הבסיס, לשנת 2023. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני אבקש מהם להוציא מכתב. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> הפנייה של משרד התיירות הייתה לתת 2023 למלונות. הטענה הייתה שרוב המלונות במדינת ישראל אירחו עד ה-1 במרץ 2025 מפונים מצפון הארץ. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> יש כאלה גם עד ה-7.7. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ויש חלק אחרי זה בהמשך. במידה שזה המצב אז אפשר ללכת ל-2023 ולא ל-2025. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה אתה צריך? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> מכתב, עובדה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אם הם רוצים שזה ייכנס לחקיקה, שהערב עוד זה יגיע לוועדה, ליועצת המשפטית. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> מיכאל אמר שיגיע גם כן. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הגנים הפרטיים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הגנים הפרטיים, אני אחר כך אשב איתם ונראה מה אנחנו עושים ואיך מתקדמים עם זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ואז נשאר לסגור את ה - - - << אורח >> רועי כהן: << אורח >> את הסכומים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הסכומים של ה-120,000, השארנו את זה פתוח, אין הסכמה. החל"ת, גם אין הסכמה לגבי הימים שקרן עכשיו - - - אבל אני אתן לך, בבקשה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אני מדבר בשם כל המעסיקים, מה שאני אומר כאן זה גם על דעת דובי ועל נשיאות המגזר העסקי. אם יהיה פה מעשה הנבלה הזה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא, לא, לא. דבר בצורה מכובדת. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אני אומר את הדבר הבא, אם יהיה פה אירוע שבו ניתנו חמישה הימים האלה, המאבק היה של שני הצדדים, גם בוועדת הכספים, לתועלת העובדים, אגורה אחת לא נכנסה לכיס של המעסיקים בחמישה ימים האלה. אבל אם המעסיקים כולם בלי יוצא מן הכלל יידרשו לשלם את האירוע הזה בדלת האחורית בדמות כן לא, כמה ואם הוצאת לחל"ת וכן הלאה, זה לא עובר אותנו. מבחינתנו כל הסיכומים בטלים ומבוטלים. אני אגיד עוד משהו לתשומת לב האוצר. הדבר האחרון שהאוצר רוצה שיקרה זה לייצר אנטי מוטיבציה, זאת אומרת תמריץ שלילי לכן לא להחזיר עובדים מהחל"ת. אני רוצה שתבין, הרי בסוף נוצרת דינמיקה, בדרך כלל בהתחלה של מצב חירום, של הוצאת עובדים לחל"ת, המשק נסגר בדרך כלל ועד שכולם מתחילים להתעשת לוקח כמה ימים, תמיד זה קרה לנו, זאת אומרת עובדים נמצאים בחל"ת. אם אתה יוצר תמריץ שלילי למעסיק להחזיר עובד מהחל"ת, כי זה מה שיוצא במתווה הזה, מה שיקרה פה יקרה אחת משתיים, קודם כל השחקנים הגדולים המסודרים, החברות הציבוריות, לא יחזירו עובדים מחל"ת. המעסיקים הקטנים והבינוניים, מה שיעשו, אומרים לא תשים מכשול בפני עיוור, או שלא ידווחו על החל"ת, או שגם הם יעשו את אותו דבר, יוציאו לפרקי זמן ארוכים כדי להיות רגועים. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> ותהיה ירידה בפריון, אין מה לעשות. צניחה של המשק. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> ברק, אתם באופן עקבי, אלוהים אדירים, אם אתם רוצים לשים לכם ברזומה מחריבי עסקים בישראל תמשיכו את מה שאתם עושים כרגע. אם אתה רוצה לראות בשנה הזאת שיא בסגירת עסקים בישראל, תמשיך אותו דבר. ואני אומר לפרוטוקול, אם ייעשה מעשה הנבלה הזה, אני חוזר שוב, שאתם עושים כאילו אחרי שלכאורה התפשרתם על חמישה הימים האלה, שלא הייתם צריכים להתפשר, הייתם צריכים לתת אותם כדי לא לדפוק עובדים ב – לא עובדים, עובדות מוחלשות בסקטור הפרטי, כי רובן זה עובדות, אם אתם תעשו את זה אנחנו את כל המתווה הזה מפוצצים, מבחינתנו לא מקובל עלינו כלום, כל הסיכומים. לא יקום ולא יהיה. אל תנסו אותנו. אני רוצה להגיד לסמוטריץ' ולממשלה, אין פיגוע אלקטורלי יותר גדול שאתם עושים לעצמכם כי מדובר במאות אלפי מעסיקים שאתם דופקים. אז תיזהרו לכם, הבחירות באופק, תהיו זהירים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שחר, עכשיו עברת לפוליטיקה? << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> לא, אני אומר שאתם דופקים את עצמכם, אנחנו לא רוצים כלום. מה שאני אומר זה על דעת דובי, בטל ומבוטל, תודה רבה לכם, לא רוצים כלום. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שחר, תודה. בבקשה, ירון. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני רוצה להתייחס רק מבחינה מקצועית. החוק הזה הוא אבן שאין לה הופכין, כולו. בעצם העובדה שאני החזרתי עובד מחל"ת, או הוצאתי עובד לחל"ת, או במרץ או באפריל, זה פוסל אותי מלקבל פיצוי, מבחינה מקצועית החוק הזה לא שווה כלום. אנחנו מוותרים על חמישה הימים האלה, אל תיתנו לעובדים את חמישה הימים האלה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> וזו הסכמה לחמש שנים. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> מתי ראיתם תמימות דעים מוחלטת בין כל המעסיקים במשק? תסתכל פה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ההסתדרות, גם אתם מוכנים לוותר על זה? << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני אגיד רק את עמדתי. אנחנו לא רואים בתנאי הזה כמשהו שמייצג אינסנטיב להחזיק או להשאיר ולכן אנחנו - - - << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> ברור שכן. אם יש לך חמישה ימים, אז למה שלא תוציא את כל המשק לחל"ת? איזה סיבה למעסיק יש לא להוציא את העובד שלו לחל"ת? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נטע, אני כבר נותן לך לדבר, הוא מסיים, תעני להם. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני עוד לא סיימתי. << אורח >> אדם בלומנברג: << אורח >> אני לא יודע אם זה נובע משיקולי תקציב או משיקולי מהות, לטעם ההסתדרות אין בהתניה הזאת בחל"ת איזה שהיא יצירת העדפה כזו או אחרת של המעסיק להוציא או לא להוציא לחל"ת, ולכן מבחינתנו אין צורך בהתניה הזאת. אני מסכים שוב עם שחר בהקשר הזה, אני לא חושב שבצד שלנו שזה - - - << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> מתי ראית תמימות דעים בין הסתדרות וכל המעסיקים? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני אומר ככה, בעלי עסקים פה לא מבקשים לקבל מהמדינה כסף עבור משהו שהם לא שילמו לעובדים. העובד היה בחל"ת, תודה רבה, המדינה שילמה אותו. אני החזרתי את העובד בשביל להחזיר את המשק לפעילות. תזכרו, כשהעובד היה בחל"ת הוא קיבל 70%, כשאני מחזיר אותו לעבודה אני משלם לו 100% ואני מקבל 75%. מה שאני רוצה להגיד זה, לא מספיק שאני מקבל רק 75% כפול שיעור ירידת המחזורים שלי, עכשיו אתם אומרים לי תקבל אפס. שילמת 100%, באת להיטיב עם העובדים, עכשיו העובדים האלה, נתתי להם להיות חמישה ימים בחל"ת, בזכות זה שנתתי להם להיות חמישה ימים בחל"ת, הפסדתי 55 יום ששילמתי להם. זה לא יעלה על הדעת. אל תיתנו לנו את החמישה ימים האלה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מאיפה הבאתם את זה? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתם יודעים, ואתה יודע את זה טוב מאוד, אדוני היושב ראש, שהיו כבר סיכומים שנקבל 85% או 90%, אתה ביקשת 90%, היו סיכומים שנקבל 85%, היו סיכומים שיגדילו לנו חלף זה את התקרות, היו סיכומים שנקבל הרים וגבעות. על כל זה ויתרנו, על כל הסיכומים האלה ויתרנו על מנת שהעובדים היקרים שלנו יקבלו את החמישה ימים האלה. אבל זה לא יכול להיות שבגלל שאני נותן לו את החמישה ימים האלה אני נדפק ב-55 יום. זה לא יעלה על הדעת. לכן לא רוצים? אין בעיה, בואו נעשה משא ומתן, תנו לנו את מה שאתם רוצים לתת לנו או לא תיתנו לנו, אבל אם זה יישאר ככה כמו שהאוצר מתעקש, ואני מבין למה האוצר מתעקש, מבחינה מקצועית, ירון גינדי, החוק הזה מבחינתי מקצועית לא שווה כלום, כי יגיד לך האוצר ויגיד לך אמיר דהן ביושר שהפיצוי הכי גדול שניתן למעסיקים זה לא על הוצאות קבועות אלא זה על השכר, זה הפיצוי הכי גדול. אז מה אתם אומרים לנו? אנחנו פוגעים בכם במקום שהכי קיבלתם. אם אתם חושבים שזה יעלה על הדעת לעשות את זה למגזר העסקי אחרי שאתם לא נותנים לו שקל אחד על אובדן רווחים, לדעתי זה לא ראוי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אין פה חברי כנסת, אני יושב פה הרבה שעות בשלושת השבועות האחרונים ולא במקרה, כי הנושא הזה הוא חשוב לי. אני לא צריך לפרט מה אני חושב על הממשלה הזאת ועל הקואליציה הזאת, אבל בכל התקופה הזאת הייתי מאוד מאוד מאופק ומאוד מקצועי, השתדלתי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היית חלק גדול. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הייתי חלק מהמגעים, היום לא, מבחירה של לא יודע מי. ביום ראשון כן ישבנו והעלינו לא מעט דברים והייתי מאוד מאוד אופטימי, אני חשבתי שאנחנו בדרך הנכונה עם לא מעט תוספות בדרך להרחבה של המתווה ולטיוב של המתווה. לא הכול, כי אי אפשר לקבל הכול בסוף בעולם הזה, אבל לפחות חלק גדול מהדברים שאני ראיתי לנכון שיהיו חלק מהמתווה, ודאי מה שאתה דיברת עוד לפני עשרה ימים, חשבתי שאתם תקבלו ולא כך פני הדברים. אני חושב שזה לא נכון. זה לא נכון מהרבה מאוד סיבות, בסוף המגזר העסקי מחזיק את המדינה הזאת בחיים גם בשגרה, בטח בחירום, בטח בתקופה הזאת. אמרת, ברק, שכבר חזרו, אז יכול להיות שבגלל זה חיכיתם 160 יום עד ההצבעה על המתווה. אני לא יודע, אני משער. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> סטרטאפ, נתנו 300, לקחו מיליארד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בכל מקרה אני חושב שעוד לא מאוחר להתכנס ולעשות את הדבר הנכון. אני יודע שזה עולה כסף, אבל אני לא יכול לא לעשות את ההקשר הזה. אני הייתי פה לפני חודש וחודש וחצי בדיוני התקציב ואני ראיתי לאן הלך הכסף, והוא הלך בקלות הרבה יותר גדולה מאשר האוצר או שר האוצר נוהג כלפי המגזר העסקי. אז יכול להיות שצריך לקרוא למתווה הזה מתווה של אורית סטרוק ואז זה יהיה יותר קל, תודה. << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >> לעניין המחטף ומעשה הנבלה, לא המצאנו שום דבר, הנוסח שהונח לקריאה ראשונה ועבר קריאה ראשונה בכנסת מופיע בו הסעיף הזה, זה היה בעם כלביא. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> זה היה 12 יום. << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >> אל תצעק עליי ותן לי לדבר. אני הקשבתי לך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יקיר, פה לא צועקים, רק חברי כנסת. << דובר >> קריאה: << דובר >> בחרבות ברזל זה לא היה, ברק. << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >> נכון, אמרתי עם כלביא. לשאלת המחטף, זה היה בעם כלביא. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כשאתם דיברתם הוא הפריע? הוא לא הפריע, תקשיבו לו, אתם לא חייבים להסכים איתו. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני אשמח להתייחס מקצועית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אין בעיה, אני אתן לך, נטע, וגם לאמיר. אתם תתייחסו למקצועי והוא יתייחס לפוליטי. << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >> אנחנו נעתרנו לבקשתכם למרות שחשבנו שזה צעד לא נכון לצמצם את ימי החל"ת לחמישה ימים, גם מהותית, לא רק פרוצדורלית, בגלל שהחוק חוקק, נעתרנו לבקשתכם מתוך הסיבה שאתם תמיד יצאתם ונופפתם בשני סוגי עובדים, עובדים ראשונים זה עובדים של חברות מעל 400 מיליון, שהם לא זכאים למתווה הפיצויים, אבל העובדים שלהם צריכים שיהיה להם חמישה ימי חל"ת, בהינתן שהם היו סגורים חמישה ימים, והסוג השני של העסקים זה עסקים שלא נפגעו מתחת לרף הפגיעה של 25%, נדאג לעובדים שלהם. האירוע הזה מטופל, נקודה. אנחנו כמדינה צריכים לדאוג שמאידך גיסא 4 מיליון עובדים, לא כל המעסיקים במשק עכשיו הוציאו אותם לחמישה ימים ראשונים לחל"ת, ואנחנו יודעים שבפסח היו חברות מאוד גדולות ומאוד מכובדות, עם רווחים מאוד מאוד יפים, שהוציאו את העובדים שלהם לעשרה ימים. ומה שקרה בעשרה ימים בחופשת הפסח, אם אנחנו לא נגדר את זה יהיה חמישה ימים לכל המשק כפול 4 מיליון. וזה לא עניין תקציבי, זה עניין של לשמור על 4 מיליון עובדים שלא יוציאו אותם לחמישה ימים לחל"ת והם יקבלו במקרה הטוב 50%. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> על מה אתה מדבר? << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >> וזה האירוע. אם אתה לא תייצר למעסיק בסוף את הבחירה - - - וזה האיזון הנכון ואין פה מחטף ואין פה מעשה נבלה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> זה גם מחטף וגם וגם וגם. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> ברק, אני באמת אומר, יש פה חוסר הבנה לדעתי גם שלך וגם של אנשים בתוך האוצר שאנחנו לא סעיף של הוצאה, אנחנו סעיף של השקעה. כשאתה בסופו של דבר הולך לעזור כרגע לאותם מעסיקים זה לעזור להם כדי לחזור לפריון ואנחנו היינו אלה שהחזרנו את המשק אחרי הקורונה. כל הניסיון הזה כל הזמן ללכת צעד קדימה, צעד אחורה, אני הייתי ליד השולחן וראיתי מה, 300 מיליון עולה זה, ואם נוריד את ה – אנחנו באנו לקראת כדי בסופו של דבר לגדר את האירוע. כרגע מה שקורה, שאתה אומר כל מה שוויתרתם וגם נתתם, אנחנו לוקחים לכם את זה בדלת האחורית. << אורח >> ברק קרוננפלד: << אורח >> הסברתי שאנחנו לא לוקחים, אנחנו מגדרים, לא משיקולים תקציביים, אלא מתוך דאגה לעובדים. << אורח >> רועי כהן: << אורח >> אני חושב שהדבר הראשון שהיית צריך זה להגיע לפה ולהסתכל בעיניים של העובדים הפרילנסרים הכי קטנים והכי מסכנים שאתה יודע שבמשך חודש וחצי לא היה פה שום אירוע, שום הפקה, שום עולם תרבות, שום עולם תיירות, והאנשים האלה הם רוב הפרילנסרים והם אלה שעושים – זה הצלם וזה זה. לבוא להגיד, עדיין, אחרי ששר האוצר ביחד איתי ענה לי במסיבת עיתונאים, אנחנו הולכים להוסיף עשרות אחוזים לעסקים הקטנים, ואתה עדיין בא ולא מצהיר פה לפרוטוקול שאתם הולכים לתת את ה-15% לאותם עסקים שהם העסקים הכי קטנים שיש. אז קורה פה אירוע שאנחנו לא מבינים. אתה מצד אחד בא ואומר שאתם רוצים לעזור ולהסתכל משקית, ובסופו של דבר אתה לא נותן למי שהכי נפגעו. משהו פה - - - << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> זה מדהים איך אתה מקבל בשוויון נפש, ברק, ועיני לא צרה וזה בסדר גמור, שמיליון עובדים בסקטור הציבורי יקבלו 100% משכרם, שום בעיה, בקלילות, וזה עובר ככה בשנייה, זה אחת. שתיים, שים לב, בסוף ברור לך שכשמוציאים עובדים לחל"ת בסקטור הציבורי הם מקבלים 100%, בסקטור הפרטי הם מקבלים 75% משכרם. נראה לך שיש עובד בסקטור הפרטי שיסכים שיוציאו אותו לחל"ת רטרואקטיבי והוא יקבל רק 75% משכרו ויישב בשקט? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני חושבת שהדברים שנאמרו פה הם זריית חול בעיני הציבור. נאמר לנו מהרגע הראשון שיש לנו חור במודל, באתם לדיונים אצל מיכל וולדיגר ואמרתם: העובדים מתחת ל-400 מיליון בסדר, הכול בסדר, יש להם את רכיב השכר, אבל העובדים של מעל 400 מיליון, מה הם יעשו? הם לא יוכלו לקבל את החלף שכר. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> לא אמרנו את זה. מה הקשר? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> באתם לפה, תיקנו – זה גם מה שהיה בכל הדיונים עם כל חברי הוועדה ואתם העליתם שוב ושוב את העובדים של מעל 400 מיליון והקופאיות - - - << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> ממש לא. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> כן, אתם - - - << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> המנוח עוד כאן. אני יושב פה, אני יודע מה אני אמרתי. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> שר האוצר החליט שיורדים לחמישה ימים, זהו, המודל נסגר, כל העובדים במשק מכוסים, או שהמעסיק יכול לא להוציא אותם לחל"ת ולקבל עליהם 75% ולקבל פיצוי או - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> כל העובדים במשק - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אתם מוכנים לתת לה לסיים? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> או שהוא יכול כרשת ביטחון, אם הוא באמת נפגע ובאמת היה סגור להוציא אותם לחל"ת. מעבר לזה, לעובדים של העסקים מעל 400 מיליון גם יש פה מענה בדמות החל"ת כי ממילא לא קיבלו את רכיב השכר אף פעם וגם לא מקבלים עכשיו, על זה אין לכם טענה. כל עובד מעבר לזה, מרגע שנסגר החוק הזה כביכול במודל, הוא עובד שאתה מתמרץ את המעסיק להוציא אותו לחל"ת על החמישה ימים, וכמו שברק אמר, כל 4 מיליון העובדים במשק ייצאו לחל"ת חמישה ימים כי זה כסף על הרצפה ולמה לא, וזה מה שזה אומר, שזה ידפוק את העובדים גם. במקום לקבל שכר מלא שבעיניי זה - - - יוציאו אותם לחל"ת. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אז בואי נוותר - - - << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זה הכול, זו ההתייחסות שלי לעניין הזה. אם אתה רוצה שאמיר יתייחס לעניין המקצועי - - - << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אני רוצה לדייק את מה שאת אמרת על מה שאנחנו אמרנו. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> ברוב המקרים אני מסכים עם ירון, פה אני חייב להגיד בצד המקצועי שאני לא מסכים איתך. נגיד לדוגמה שהוצאתי את כל העובדים שלי וסגרתי את העסק 20 ימים וכל ה-20 ימים האלה הם היו בחל"ת. ברגע שראיתי שהפעילות חזרה החזרתי את כל העובדים, ומה לעשות, בסוף ירדתי 35%, זה בדיוק 20 ימים האלה. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אין קסם כזה. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> אתה נותן דוגמה שלא קיימת. בן אדם החזיר אחרי עשרה ימים, עלה 35%? איפה ראית דבר כזה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> 20 יום מתוך 60 כמה זה? << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> לא, אני מדבר באותו חודש. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> על החודשיים. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> איך שני שליש עסק סגור - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתה מדבר על החודשיים, הפיצוי שלנו הוא חודשיים. שחר, תן לי לסיים. לא הוגן שכשדיברתם אנחנו שתקנו, אתם רק קופצים כל רגע, מפריעים, וגם אם יש לך דעה אחרת משלנו, היא יכולה להיות, אפשר לדבר. לא הוגן מה שאתם עושים. בדוגמה שלי זה על חודשיים, אמיר קינן. בחודשיים 20 ימים מהווים 33% מ-60 יום, תסכים איתי? יופי. חזר, כל העסק עבד רגיל, מאותו יום שהוא החזיר אחרי ה-20 יום העסק עבד רגיל. יש עסקים שאחרי 20 יום חזרו ועבדו רגיל ובאותו רגע שהוא חזר לעבוד רגיל ההכנסה שלו כל יום היא רגילה. מה אתה אומר, בעצם? ב-20 היום הראשונים כל העובדים קיבלו חל"ת על חשבון המדינה, נכון? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> לא שילמת שכר. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בימים שהם יצרו לך את ההכנסה של ה-70% הנוספים אתה אומר בוא תשתתף איתי בשכר שלהם, אבל הם ייצרו לך את ה-100% הכנסה. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> יש לי שאלה אליך, אם השארתי 50% מהעובדים שלי לעבוד בעסק והם ייצרו לי 50% מההכנסה, למה אתה מפצה לי אותם? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אנחנו חושבים שלא, אני אסביר. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> למה אתה מפצה אותם? במודל אתה מפצה אותם, נכון? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אתן את התשובה. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> במודל אתה מפצה אותם עכשיו? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אתן את התשובה. << אורח >> אמיר קינן: << אורח >> כן, למה? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> למה אתה לא נותן לתת תשובה? את המודל הזה רצינו לתקן בחרבות ברזל, ירון גינדי היה אצל שר האוצר ואמר שהמודל הזה אין בו טעות. חד משמעית יש בו טעות, גם בנק ישראל העירו לנו על המודל הזה שיש בו טעות והיינו צריכים רק על העובדים העודפים. אנחנו מאז ומתמיד משלמים על עובדים שהם לא עודפים שיצרו לך את ההכנסה את השכר שלהם. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אם אתה רוצה לתקן את הנוסחה, אין לנו בעיה, בסדר גמור. אם נתקן את הנוסחה אין בעיה, תוכלו להוציא לחל"ת. בוא נתקן את הנוסחה. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> בעולם אוטופי לחלוטין אני הוצאתי עובדים לחל"ת ל-20 יום ואמרתי לעצמי, יאללה, אני מנסה לפתוח את המסעדה שלי בחזרה, אני מחזיר אותם לנסות לפתוח את המסעדה, או את הגן, או להתחיל לעשות כנסים. בואנה 20 יום, אני צריך עכשיו לעבוד על הכנסים של יוני, אז אולי אני אביא את העובדים שלי עכשיו ביוני לעשות כנסים עכשיו. מה אתה אומר לי? בעל חברת הכנסים מסתכל קדימה, הוא אומר: אני עכשיו סגור, אבל אם אני רוצה להוציא כנסים ביולי אני צריך עכשיו להביא את העובדים שלי שיעבדו על הכנסים ביולי. הוא באפס מחזור באפריל - - - << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אתה עושה את הכנסים האלה כל שנה, זה מה שנאמר כאן. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> הוא באפס מחזור באפריל, הוא שילם על העובדים. אני אתן לך עוד דוגמה, הייתי שלשום במסעדה, היה איתי יקיר, אנחנו באפריל, אין מלחמה, כל העובדים עובדים, שאלתי אותו כמה מוזמנים יש לך להיום? אמר לי 98, אמרתי לו: תוציא לי כמה היה לך בשנה שעברה בזמן המקביל הזה, כמה יש לך? 200. זאת אומרת אותו בעל מסעדה, כל העובדים נמצאים אחרי שהוא החזיר אותם מחל"ת והוא ב-50%. אז העולם האוטופי הזה שיש לי רולס רויס שמאפס ל-100, איך שהחזרתי את העובדים אני ב-100% תפוקה, לא קיים במציאות. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אז העולם הוא לא נקי, אני מסכים איתך שהוא לא נקי, אבל הוא לשני הצדדים. אל תציגו את זה שזה רק צד אחד, המקרה הוא לשני הצדדים בדיוק - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אמיר, אני מבקש דבר אחד, ירדו לי המחזורים, אדוני? תן לי את ה-75% שלי כפול שיעור ירידת המחזורים שלי. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אני רוצה לתת דוגמה קטנה, להסביר. אני אתן לך דוגמה טובה. באזור הדרום הנחיות פיקוד העורף היו סגירה, בערך ב-16 במרץ נתנו חזרה לאזורים מסוימים בקפסולות, על כל שלושה ילדים היה צריך מבוגר, התקינה הנורמלית היא 1 ל-6. על כל שישה ילדים היינו צריכים שני מבוגרים, זאת אומרת שהיינו צריכים להחזיר את כל הצוות ולעבוד בשליש תפוסה. זו דוגמה מעולה, מה קרה? חזרנו לעבוד לארבעה ימים ואז נסגרנו שוב. זאת אומרת משכנו את העובדים מחל"ת, החזרנו אותם לתעסוקה ואז נזרקנו שוב החוצה מהמערכת, להוציא אותם שוב לחל"ת. אז בתוך חודש מרץ יש לי שתי תקופות חל"ת ותקופה של העסקה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מובן, ידוע. אני רוצה לסכם. אמיר, אני רק אגיד לך דבר אחד, אמרתי לך בפעם שעברה ואני אומר את זה בכל דיון לגבי החזרה של עובדים מחל"ת. נטע, אמרתי את זה, את מכירה את הדעה שלי. אמיר אמר שהם חוזרים, הם לא חוזרים ב-100%, כולנו יודעים את זה, הם אפילו לא חוזרים ב-70%, לפעמים גם לא ב-50%. רוצים לאושש את העסק, אז אומרים להם: בואו תחזרו, וכשהחזרתי את אותו עובד הוא נתן לי תפוקה של 100%, אבל אם יש לי שני עובדים הוא רק 50%, ואם יש לי ארבעה עובדים אז הוא רק 25% מתוך ה-100%. הוא נתן את ה-100% של עצמו, אולי, אבל גם לא, למה? כשאני משלם את השכירות של אותו מקום, אתה יודע טוב מאוד, אני לא משלם שכירות בשביל להחזיק עובד אחד שיוציא שתי מנות ביום, ממש לא, אני עושה משהו אחר לגמרי, אני משקיע יותר ורוצה להגיע למקום שהוא יותר - - - << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בסדר, אבל - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ולכן צריך להבין שברגע שיש לו ירידה במחזורים אז גם צריך לקבל עבור שכר העובדים. זה שהוא אמר לעובד שיבוא, זה בשביל שהעובד לא יישאר בבית, בשביל לשמור על העובד, בשביל שלעובד הזה תהיה משכורת וזה צריך להיות ככה. לבוא ולהגיד שברגע שהוא החזיר את העובדים אז הוא לא יכול לדרוש על זה? זו הדעה שלי, לא נורמלי. << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> אני אומר שיש מקרים לשני הכיוונים, גם מה שהם הציגו וגם מה שאני הצגתי, זה לא עולם נקי לגמרי. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ולכן מה אתה אומר? << אורח >> אמיר דהן: << אורח >> בהיקפים כאלה ובתקופה כזאת ארוכה אנחנו משלמים שכר על מקרים שהעסק הכניס הכנסה מלאה. הדוגמה שירון נתן זו הדוגמה ההפוכה, עסק הפקות שהחזיר עובד היום וההכנסה שלו עוד חודשיים, בוודאות לא צריך לשלם לו היום, כי ההכנסה תהיה עוד חודשיים. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אבל סוכן נסיעות שהחזיר את העובדים שלו מחל"ת, אתה יודע מאיזה סיבה הסוכן החזיר את העובדים שלו? או בית מלון או כל אחד אחר? בשביל לטפל בביטולים. אני החזרתי את העובד שלי מחל"ת לטפל בביטולים, יש לי ירידת מחזורים דרמטית, אין לי בכלל מחזורים ומה? אני לא מקבל על זה כלום. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> גם צריך לזכור שבסוף התקופה, מה שאמיר אמר הוא רלוונטי מאוד כי התקופה המזכה היא הרבה מעבר לסיום תקופת הלחימה. לשמחתנו. אם היא הייתה נגמרת באותו יום, יכול להיות - - - << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> - - - גבול הצפון עד המרכז, את מייצרת את קו התפר? מה את עושה? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בסוף הייתה הפסקת אש ב-8 באפריל והתקופה המזכה היא בהגדרה עד סוף אפריל, היא עדיין עד עכשיו. אתם רוצים לקבל פיצוי על עכשיו על התקופה שעובד לא עבד בה במרץ, זה לא סביר. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> לא סביר, את צודקת, אנחנו הגענו עכשיו. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אני חייב לה תשובה ואתה הבטחת שאני אשיב לה. את הערת, אני אומר שהמנוח עוד כאן, אני זה שדיברתי למעט בשבוע שעבר, מה אמרנו כל הזמן? אמרנו שני דברים, אמרנו שקודם כל יש פה עוול נוראי כלפי ציבור עובדים שנמצאים בסקטור הפרטי שקופחו ואנחנו כמעסיקים שלהם - - - << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> מעל 400 פלוס. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> לא, לא, ממש לא - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עצור רגע, רק נעשה חשבון. להיות טייקון במדינה זה לא ניבול פה, מעל 400 הוא מעסיק עובדים שהם בלמטה של הלמטה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> הלאקונה במודל לטענתם הייתה על העובדים של - - - << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> נטע, אל תכניסי לי מילים. שוב, המנוח כאן, אני יודע מה אני אמרתי, אפשר ללכת לפרוטוקולים, הכול מצולם ומתועד. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> זו טענה שאני שמעתי לאורך כל הדרך. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> מה אמרנו? אמרנו שני דברים. אני אגיד לך מה הבעיה, תפסיקי לצטט את מה שסמוטריץ' אומר, הוא אומר: לא הגיוני ששחר תורג'מן, נציג לשכות המסחר, הוא נציג העסקים הקטנים והבינוניים. אני חוזר כל הזמן, אני נבחר ציבור 90% - - - << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אני לא מתייחסת לגופו של אדם, אני מתייחסת לגופו של עניין, זה נאמר פה שוב ושוב. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> 90% מהאנשים שמאוגדים אצלי הם עסקים קטנים ובינוניים. עכשיו, מה אמרנו כל הזמן? אמרנו שני דברים, העובדים בכלל הסקטור הפרטי, לא משנה אם זה עסק של מיליארד שקל או מיליון שקל, קופחו בחמישה ימים. אתם כמדינה, אנחנו כמדינה - - - << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> ממש לא, כי יש מענה מלא במודל, אלה עובדים שהם בתוך המודל. יש מענה על רכיב השכר שהוא רלוונטי מהיום הראשון ללא קשר לימי החל"ת. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> לא נכון. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> בטח שזה נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא מגיע פה לשום מקום. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> רק לסיים את הטיעון. השורה התחתונה שנאמרה זה שכלל העובדים שהמדינה ביקשה מהם לחזור לעבודה ולהחזיר את המשק לפעילות אחרי חמישה ימים, קופחו, על זה אין בכלל ויכוח, נכון? << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> ממש לא נכון, זה ממש ערבוב של מילים שהיא זריית חול בעיני הציבור וזה פשוט לא נכון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שחר, יש לי בקשה, אתה אומר שנטע מצטטת את שר האוצר. אגב, אני חושב שכך צריך להיות, אני מבקש ממך בכל הדברים, לא רק בזה. אם כבר אנחנו הולכים נלך על הכול, לא רק בחלק. << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אתם דחפתם לוותר למעסיק על 500 שקל על כל עובד שהוא מוציא. זה היה בלילה - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ירון, אם תרצה את המילה האחרונה שלך, אני אתן לך בסוף להגיד תודה. << אורח >> נטע בר זיו: << אורח >> אם מתקנים את הנוסחה, אני גם רוצה להגיד לפרוטוקול, לפי מה שגינדי יודע שהיא צריכה להיות, אין שום בעיה, הכול בסדר, אפשר להחזיר את זה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רוצה לסכם את הדיון הזה. אני חושב שבכל זאת עם כל הטענות שיש פה שעולות, והן מוצדקות, יש פה גם הישגים גדולים בחוק. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> ינון, בעיני המגזר העסקי, צר לי, פעם שהסעיף הזה נכנס אין הישגים. סליחה. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> לא, מה הבשורה? מה אנחנו יוצאים להגיד לציבור? עכשיו אנחנו יוצאים החוצה, מה אנחנו אומרים? << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> אמרת שעוד לא סוכם ה - - - << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> עברת לדו-חודשי, לא שילמת את אפריל, באפריל הם היו בחל"ת, בעל העסק לא מקבל כסף. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> למה? הצוות שלי של גן הפרפר שם במעטפה, נתן לי מתנה לחג. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> זה מתווה גרוע, הם מושכים את ידיהם מהחמישה ימים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אז לא צריך חוק, נכון? << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> לא רוצה - - - << דובר >> קריאה: << דובר >> למה? אבל תיקח את החמישה ימים במתווה של - - - << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> קחי את החמישה ימים מתנה. << דובר >> קריאה: << דובר >> תשלם את זה לעובד שלך ותדרוש את זה. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> בא לחסוך 2.5 מיליארד. יש פה מישהו שלא הבין שאם אין מענק - - - קצת הוצאות קבועות - - - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מסכם. למרות שהם אומרים שלא היו פה הישגים ושום דבר - - - << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> איזה הישג? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הכול בסדר, לא היה שום הישג. נכון, ירון, לא היה שום הישג? << אורח >> ירון גינדי: << אורח >> אני לא אמרתי שלא היה שום הישג, רק אני אומר שהעז הזאת, שאני בטוח שגם אתה נגדה, מעקרת את כל ההישגים. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> ינון, גם עליך העז הזאת לא מקובלת, נכון? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הטענה של המגזר העסקי, ש - - - בדלת האחורית. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> זה רוב הכסף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני רק אוסיף ואומר, למרות כל ההישגים שיש פה, ויש פה הישגים גדולים, החוק לא יוצא כמו שהוא נכנס, עדיין יש פה פערים, יש שני פערים שהם משמעותיים, הפער הראשון זה עסקים עד 120,000 ₪ שדרשנו להוסיף שם 15%. יש לנו ויכוח עם האוצר - - - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> לא דרשנו, דורשים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כשאנחנו אומרים דורשים זה כמובן חברי הוועדה כולם, ואנחנו עדיין דורשים את זה כמובן. האוצר, בין מה שהם מוכנים ללא מוכנים בכלל, אנחנו דורשים את זה כרגע. יש את הנושא השני, העיקרי, זה החל"ת, מה שכרגע העלינו שבנושא של החל"ת, אם הוא הוציא את העובדים לחל"ת והחזיר אותם והוא לא יוכל להגיש עליהם את ההשתתפות בשכר. אני יותר מסכים עם הצד של המייצגים, אמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים, זו הדעה שלי, במיוחד שלא כולם מסלול אדום שם. << אורח >> שחר תורג'מן: << אורח >> רובם לא. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> ומעונות היום, לאור העובדה שזה לחמש שנים זה חייב להיות מדויק. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו חייבים לטפל בשני הדברים האלה. אני לא חושב שאפשר הלילה ללכת לישון לפני שאנחנו סוגרים את הדבר הזה שיהיה לשביעות רצון, אני מקווה. אני תמיד מבטיח 100% השתדלות, אף פעם אני לא מבטיח הצלחה, כי אני לא יודע מתי אני יכול להצליח ומתי לא, אבל 100% השתדלות זה כן אני מבטיח לעשות בעניין. הגנים הפרטיים, אנחנו מנסים להגיע למשהו שכן יועיל לכם. עוד פעם, אנחנו מנסים להקל ולראות במה אפשר לעזור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היה לנו רעיון. פגיעה ממושכת. << אורח >> קרן אוחנה איוס: << אורח >> אנחנו נצליח. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> הם לא מוכנים, כמו הצפון, זה רק הגיוני. 100% היינו סגורים, הגיוני לגמרי, שיצמידו אותנו לצפון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ולכן, אמיר, אנחנו נשב עם הגנים הפרטיים, לנסות גם בזה לעזור. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אפשר, אדוני, גם איתנו? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לגבי שני הדברים הנוספים, יושב ראש הוועדה חנוך מלביצקי מטפל בזה, אני יחד איתו, ולדימיר איתנו ביחד בכל הנושא הזה, הוא היה איתנו, נמצא איתנו בשם האופוזיציה, אנחנו מקווים שגם נגיע להישג גם בעניין הזה. היום אנחנו נסיים את יום הדיונים. אני מקווה שנצליח מחר להגיע להצבעות ואני מקווה שנצליח להגיע אליהן עם הבנות שהגענו. << אורח >> סימה אהרון: << אורח >> מה עם היישובים? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני כבר אגיד. בכל אופן מחר אמורות להיות הצבעות, גם תהיה הודעה במהלך הערב. זה נכון לכרגע, אם יהיה שינוי תהיה הודעה. לגבי היישובים, אנחנו מחכים לרשימה המעודכנת של היישובים, הווה אומר עכו, צפת וכרמיאל וכל היישובים שנכנסו במסלול מחזורים. נאמר לנו שכנראה שזה יסתדר, אני מאוד מקווה, לא רוצה להתחייב, אבל בעזרת ה', אנחנו על זה. היה שם גם את רמת הגולן, בדיוק נכנס קרויזר. יש מתווה שמנסים להכניס כמה שיותר יישובים במסלול המחזורים. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> שמעתי מה שאמרת, אני מאוד מקווה שנצליח. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו כולנו שותפים לזה, קואליציה ואופוזיציה, בשביל לנסות להביא את ההבנות, הבנו את הצורך בעניין הזה. אני מודה לכולם על ההשתתפות הערה מאוד בדיונים, ערב טוב, נסיעה טובה, סעו הביתה לילדים, תנו חיוך כשאתם מגיעים. תודה רבה לכולם, ערב טוב. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:45. << סיום >>