חומר רקע - גורמים חיצוניים

הנהלת הסיוע המשפטי ‏02 יולי 2026 ‏י"ז תמוז תשפ"ו לכבוד ח"כ מיכל וולדיגר, יו"ר וועדת העבודה והרווחה חברי וועדת הרווחה עו"ד נועה בן שבת, יועמ"ש וועדה שלום רב, הנדון: עמדה עדכנית מטעם ערך ייצוג ההורים בסיוע המשפטי לעניין הצעת חוק האומנה (תיקון גיל האומן) מערך ייצוג ההורים בסיוע המשפטי תומך במטרת הבקשה לתיקון החוק להבטיח כי קטינים הזקוקים לטיפול תרופתי פסיכיאטרי יקבלו אותו במהירות וללא עיכובים מיותרים. כפי שנאמר בדיון שהתקיים ביום 1.7.26, עמדתנו היא כי ניתן להגשים את מטרת הצעת החוק באמצעות עיגון מנגנון דיוני מהיר, במסגרת סעיף 43 לחוק האומנה לילדים, מבלי לשנות את נקודת האיזון שנקבעה בדין ,מבלי פגיעה בזכויות יסוד, ומבלי לגרוע ממקומה של הביקורת השיפוטית. ההיבטים המשפטיים לצד ההסכמה בדבר הצורך במתן טיפול רפואי מהיר, קיימים מספר שיקולים המצדיקים את הותרת מנגנון הכרעה שיפוטי בעתות של חוסר הסכמה , ולא להעביר החלטה במצב של הוצאה חוץ ביתית להורי האומנה בלבד כסמכות בלעדית. מורכבות ההחלטה הרפואית - טיפול תרופתי פסיכיאטרי בקטינים הוא החלטה רפואית מורכבת, בעלת השלכות משמעותיות ולעיתים ארוכות טווח. גם במשפחות שבהן אין השמה חוץ-ביתית קיימות מחלוקות לגיטימיות בין הורים לבין גורמי טיפול. לפיכך, אין הצדקה לשלול מראש את מעורבות ההורה דווקא במקרים אלה. שמירה על ההסדר הקיים בדיני הנוער – המחוקק כבר קבע בחוק הנוער מנגנון מאוזן להכרעה במחלוקות הנוגעות לטיפול רפואי מהותי בקטינים, המבוסס על חוות דעת מקצועית לצד ביקורת שיפוטית. לא הוצגה הצדקה לסטות מהסדר זה במסגרת תיקון לחוק האומנה. שמירה על האפוטרופסות ההורית – החלטה על התחלת טיפול תרופתי פסיכיאטרי היא החלטה רפואית מהותית המצויה בליבת האחריות ההורית. שלילת מעורבות ההורה או העברת הסמכות לקבל החלטה זו לגורם אחר, ללא ביקורת שיפוטית, פוגעת במעמדו של ההורה כאפוטרופוס הטבעי של ילדו. בטח כאשר חלק מהטיפול במשפחה היא שיקום ההורה והקשר עם ילדו והדרישה ממנו לשתף פעולה ולגלות מסוגלות ואחריות הורית. חשיבות הביקורת השיפוטית - ההסדר המשפטי צריך להיבחן גם ביחס למקרים המורכבים והחריגים. עלולות להתעורר מחלוקות מקצועיות, להתקבל מידע חלקי או להשתנות נסיבותיו של הקטין באופן המחייב בחינה נוספת. מנגנון הביקורת השיפוטית נועד בדיוק למצבים אלה, על מנת להבטיח כי ההכרעה תתקבל לאחר בחינת כלל הנתונים ובהתאם לטובת הקטין. אין בכך משום הבעת אי-אמון במשפחות האומנה או בגורמי הטיפול, אלא שמירה על מנגנון האיזונים והבקרה שקבע המחוקק בהחלטות רפואיות בעלות משמעות כה רבה. עקרון המידתיות - גם אם תכלית הצעת החוק היא ראויה, ניתן להגשים אותה באמצעות חלופה שפגיעתה בזכויות פחותה- פנייה מיידית להורה, קביעת לוחות זמנים קצרים והכרעה מהירה של בית המשפט לנוער. חלופה זו מגשימה את אותה תכלית, תוך שמירה על זכויות ההורים ועל האיזון שנקבע בדין. לאחר שיח מקצועי עם גורמי משרד הרווחה, התגבשו הסכמות באשר לצורך במנגנון מהיר ויעיל. המחלוקת שנותרה היא מצומצמת ונוגעת לאופן קבלת ההחלטה במקרים שבהם אין הסכמת ההורה או שלא ניתן לקבל את עמדתו, ואנו סבורים כי ניתן יהיה להגיע להסכמות בשיח נוסף. המנגנון המוצע על ידי מערך הורים- שהינו דומה לקיים בסעיף 43 לחוק האומנה אולם מחייב אופרטיביות וסדר מובנה כאשר קיימת חוות דעת מקצועית של פסיכיאטר הממליצה על טיפול תרופתי פסיכיאטרי: ההורה האומן בעצמו או באמצעות עו"ס האומנה/עו"ס חוק הנוער יפנה להורה הביולוגי לקבלת עמדתו ההורה יוכל למסור את עמדתו בכתב, לרבות באמצעות הודעת WhatsApp או בכל אמצעי מתועד אחר, בתוך שלושה ימים או בסד זמנים שמקובל על גורמי הטיפול. אם ההורה מסכים – ניתן להתחיל בטיפול אם ההורה מתנגד – תפנה עו”ס לחוק הנוער ללא דיחוי לבית המשפט לנוער לצורך קבלת החלטה. אם לא ניתן ליצור קשר עם ההורה – תפנה עו”ס לחוק הנוער לבית המשפט. כאשר ההורה מיוצג ואינו משיב בפרק הזמן שנקבע, ניתן יהיה לראות בכך היעדר התנגדות במידה ואינו מיוצג – הכרעה שיפוטית. בנוסף, מוצע לקבוע כי בית המשפט לנוער יכריע בתוך 48 שעות, ובמקרים המתאימים אף על יסוד החומר שיונח בפניו, ואף ללא צורך בדיון פרונטלי. מנגנון זה מבטיח טיפול רפואי מהיר מהקיים, יעיל - לצד שמירה על זכויות ההורים ועל הפיקוח השיפוטי. המחלוקת שנותרה נכון להיום, עמדת משרד הרווחה היא כי ניתן להסתפק ביידוע ההורה בלבד, ללא צורך בקבלת עמדתו, וכי כאשר ההורה אינו משיב אין מקום לפנייה לבית המשפט. משדר הרווחה הסכים לקבל על העצמו פנייה לערכאה שיפוטית במצב של התנגדות. עניין היידוע להורה נשאר במחלוקת. סיכום מערך ייצוג ההורים אינו מתנגד לתכליתה של הצעת החוק ואינו מבקש לעכב טיפול רפואי לקטינים. עמדתנו היא, כי ניתן להשיג את אותה מטרה באמצעות עיגון מנגנון מהיר וברור אשר יסדיר את אופן קבלת ההחלטות במקרים אלה, תוך שמירה על האיזון הקיים בין טובת הקטין, מעמד ההורה כאפוטרופוס הטבעי של ילדו והביקורת השיפוטית. כך יהיה ניתן להבטיח טיפול רפואי מהיר, יעיל ואיכותי, מבלי לשנות את עקרונות היסוד של דיני הנוער ומבלי לפגוע בזכויות יסוד מעבר לנדרש. ההסדר המשפטי נבחן לא לפי המקרים השגרתיים, שבהם קיימת הסכמה בין כל הגורמים, אלא לפי אותם מקרים חריגים שבהם קיימת מחלוקת או קושי בקבלת החלטה. דווקא במקרים אלה נועדה הביקורת השיפוטית להבטיח כי טובת הקטין תיבחן באופן עצמאי, מאוזן ואובייקטיבי. לבטל אותה מתוכן דווקא במקרים הרי גורל כאשר עסקינן בקטינים – אנו סבורים שאין זה פתרון מידתי ונכון. בטח כאשר קיים פתרון מאוזן יותר ופשוט לביצוע. עו"ד יפעת כהן פוליצר ממונה ארצית (ייצוג הורים חוק נוער) הנהלת הסיוע המשפטי משרד המשפטים