חומר רקע - גורמים חיצוניים
5 ביולי 2026
לכבוד
יו"ר הוועדה ל
ביק
ורתהמדינה, חה"כ
אלון שוסטר
חברות וחברי הכנסת, הוועדה לביקורתהמדינה
נכבדיי שלום
רב,
הנדון:
היבטים בפיקוח ובשמירה על שלום הפעוטות במעונות היום – ההכרח
בחיזוק המעמד והתנאים של
עובדות החינוך
מערכת החינוך לגיל הרך היא אחת המערכות הציבוריות החשובות ביותר במדינת ישראל. היא מלווה את ילדי
ישראל בשנות החיים הראשונות, שנים בעלות השפעה מכרעת על התפתחותם, ביטחונם ורווחתם ומאפשרת
להוריםלהשתלבבשוקהעבודה.לכן,האחריותלחיזוקמערכתזוהיאאחריותציבוריתמהמעלההראשונה.
אירועי
אלימות והתעללות כלפי ילדים במסגרות החינוך לגיל הרך הם אירועים חמורים המחי
יבים אפס סובלנות, פיקוח
הדוק,חקירהיסודיתומיצויהדיןעםכלמישפוגעבילדים.שלומםוביטחונםשלהילדיםחייביםלעמודבראשסדר
העדיפויותשל המדינה.
עםזאת,חשובלהדגישכימקריםאלואינםמשקפיםאתעבודתןשלאלפינשותהחינוךוהמטפלות,אשרמגיעות
מדי יום למעונות מתוך תחושת שליחות, מקצועיות ומסירות, ומעניקות לילדי ישראל טיפול וחינוך איכותיים
בתנאים מורכבים. הדיון הציבורי חייב להבחין בין טיפול נחוש במקרי האלימות לבין הצורך לחזק את המערכת
ואתהעובדותשמחזיקות אותה מדי יום.
מערכתהחינוךהישראליתהיאמערכתאוניברסל
ית,המשרתתאתכללילדיישראלמתוקףחוק.בשלכך,מדובר
באחת המערכות הציבוריות בעלות התקציב הגדול ביותר במדינה. עם
זאת, חוק חינוך חובה חינם אינו מוחל על
מסגרות גיל ינקות, ולכן, בשלב
קריטי
זה
של התפתחות הילד, עד גיל 3,
ההוצאה הציבורית נמוכה. מעבר לכך,
1
לאור פריון הילודה הגבוה בישראל (2.87
ילדים לאישה ב-
2024
בהשוואה לממוצע של 1.4
ב-
OECD
), ההוצאה
הציבורית
לתלמידנמוכה
עוד
יותר2.
אחת
התוצאותהיא
מחסורבמסגרותחינוכיותלגילהרךואי-
שוויוןמשמעותי
במימון ובנגישותלשירותים.
1 אתר
OECD
-
rates.html
-
https://www.oecd.org/en/data/indicators/fertility
2 מבוסס
על נתונים
השוואתיים
שאינם מעודכנים לאחר הרפורמה (
וקנין ד., (2020), מסגרות חינוך לגיל הרך
בישראל בהשוואה בין-
ל
אומית (מרכז
טאוב).
אולם על פי
ה-
OECD
לפחות עד 2021
קצב הגידול בהוצאה ביחס לתוצר היה נמוך
בישראל
בהשוואה
לממוצע
ה-
OECD
-
8%
בישראל
לעומת
9%
ב-
OECD
(
Education at a glance 2024
.)
מעונותהיוםבישראלסובליםממחסורחמורבכוחאדם3.מחסור
זה
נובע ביןהשאר,,משכרהעובדות
שאינוהולם
אתהאחריותוהמורכבותשל התפקידומתנאי
העבודה
ה
קשיםו
השוחקים. על פי נתוני ה
למ"ס השכר הממוצע
במרץ
2026
בענףה
כלכלי
ש
כולל
אתצוותי
חינוך-טיפולגילינקות4
עמדעל
כ-
400
,8ש"ח,בעוד
ש
השכר
הממוצע
בכלל הענפים
במשק
עמד על כ-
15,900
ש"
ח5.
עובדות רבות עוזבות את המערכת וקיים קושי משמעותי בגיוס
כוחאדםחדש.מאזהחלתחוקחינוךחינםלגילי4-3
החריףהמחסורבכוחהאדםבמעונות,ביןהיתרבשלמעבר
מטפלות לתפקידי סייעות בגני הרשויות המקומיות, שבהם תנאי העבודה טובים יותר, לוח החופשות נוח יותר
והעבודה מתבצעת עםילדים בוגריםיותר.
מציאות זו יוצרת עומס כבד על הצוותים הקיימים, פוגעת ביציבות המסגרות, מגבירה את השחיקה ומקשה על
יצירת רצף חינוכי וטיפולי איכות
י6
. מערכת הסובלת ממחסור כרוני בכוח אדם, מתחלופה גבוהה ומקושי בגיוס
עובדים, מתקשה להעניק לילדים אתהמענה האיכותי והבטוח שהםזכאיםלו.
בשנים האחרונות החל תהליך מבורך של העברת האחריות על תחום הגיל הרך למשרד החינוך. מדובר בצעד
חשוב, אך האחריות אינה יכולה להסתכם בפיקוח בלבד. לצד חיזוק מנגנוני הבקרה והאכיפה, נדרשת השקעה
ממשלתית משמעותית בחיזוק המערכת הציבורית: שיפור תנאי ההעסקה, העלאת השכר, הכשרות מקצועיות,
ליוויוהדרכהויצירתאופקמקצועילצוותיםהחינוכיים.אלואינםרקצעדיםלשיפורתנאיהעבודה,אלאגםרכיבים
חיוניים בבניית מערכת איכותית, יציבה ובטוחה יותר עבור הילדים.
כך למשל,
יחס התקינה
(מספר נשות הצוות
לפעוטות), שמצביע על בעיה באיכות המבנית של המערכת, מייצר
עומס על צוותי חינוך-
טיפול ופוגע
באטרקטיביות
של המקצוע וביכולת לספק לפעוטות את הסביבה המיטיבה עבור התפתחותם.
התקינה קובעת
יחס של 1:6
לתינוקות עד גיל 15
חודשים, בעוד במדינות רבות באירופה היחס עומד על 1:5
או אף 1:3
(מממ
2026
). גם התקן
המחיי
ב
לגיל 24-36
חודשים,
שעומדעל 1:11
, נמוך מזה המקובל ברבותממדינות אירופה.
בכדי
לחזק את ה
מעמד וה
תנאי
ם של
הצוותים החינוכיים ובכדי לשפר את מערכת החינוך של ילדי הגיל הרך,
אנו
קוראים לוועדהלזכויות הילד
לפעול
מול משרד האוצר ומול משרד החינוך בכדי:
1. להעמיד
בראש סדר העדיפויות את פתרון משבר כוח האדם בתחום
ולדרוש ממשרד החינוך תכנית שתציג
פתרונות אפשריים על ידי
ופישר מעמדן ותנאי העסקתן של מחנכות-
מטפלות באמצעות העלאת שכר,
הכשרותמקצועיות, ליווי, הדרכה ויצירת אופק קידום.
2. ל
דרוש לחזק את מנגנוני הפיקוח, הבקרה והליווי המקצועי
הקיימים
לצד אכיפה בלתי מתפשרת במקרים של
פגיעה בילדים.
3
מן י. (2025
משבר הגיל הרך בישראל. קרן ברל כצנלסון.)
בלנק כ. וסילברמן ש. (2023) , חינוך חינם לגיל הרך
–
אתגרים וחלופות מדיניות, נייר עמדה. מרכז טאוב
4 מערכת הנתונים מספקת שכר ממוצע ע"פ נתוני ביטוח לאומי עבור ענפי שירותי רווחה וסעד ללא מגורים (לקשישים וכללי יחד)
5
בדיקות
שערכנו על פי נתוני למ"ס (סקר כוח אדם וקובץ הכנסות מנהלי) מצביעות על כך שהצוותים מהווים כשליש מהעובדים
בענף זה, וכי נכון ל-
2023
שכרם החודשי היה אף נמוך באופן משמעותי מהממוצעבענף כולו.
6
מן י. (2025
) משבר הגיל הרך בישראל קרן ברל כצנלסון..
בלנק כ. וסילברמן ש. (2023) , חינוך חינם לגיל הרך–
אתגרים וחלופות מדיניות, נייר עמדה. מרכז טאוב
3. כוח
אדם איכותי ומספק יאפשר לפנות משאבים ותשומת לב להיצע המעונות הציבוריים ולאיכותם, כך שכל
פעוט יזכה לסביבת התפתחותמיטבית, בין היתר
באמצעות הצעדיםהבאים:
א. ל
שאול את משרד החינוך האם ישנה כוונה להגדיל את היצע "מעונות הסמל" באמצעות הקמת מעונות
מסובסדיםומפוקחים.
לדרוש תכניתהגדלתההיצעל-
5
השניםהבאות. אנומעריכיםאתהעלותהחדפעמית
של מהלך זה בכ-
14.3
מיליארדש"ח.
ב. להרחיב את הזכאות לסבסוד, כך שיותר משפחות יוכלו לשלוח את ילדיהן למסגרות ציבוריות איכותיות
ומפוקחות.
בברכה,
עידן אורון
מקדםמדיניות, פורום ארלוזורוב
העתקים:
לשכת מנכ"ל משרד החינוך
לשכתמנכ"ל משרד האוצר
עמיתבן-צור, מנכ"ל פורום ארלוזורוב
תומר שמוקלר, מנהל המחלק הציבורית, פורום ארלוזורוב