פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 560 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שני, כ"ד באייר התשפ"ו (11 במאי 2026), שעה 10:00 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: משבר ענף התרבות בצל המלחמה המתמשכת באיראן של חה"כ מירב בן ארי, חה"כ עודד פורר, חה"כ אפרת רייטן מרום, חה"כ איתן גינזבורג וחה"כ אלי דלל << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר סימון דוידסון נעמה לזימי לימור סון הר מלך משה טור פז חברי הכנסת: מירב בן ארי אפרת רייטן מרום עודד פורר איתן גינזבורג מוזמנים: עומר כהן – רפרנט מאקרו, אגף תקציבים, משרד האוצר מריה יריב – מנהל תרבות, משרד התרבות והספורט מאיה אמיד – דוברת של חברת הכנסת שלי טל מירון יוסי זינגר – מנכ"ל, א.מ.י ערן אוחנה – סמנכ"ל, אקו"ם יהודה כהן – מנכ"ל, ת.מ.י - העמותה לקידום התרבות הישראלית ים תיכונית רמי בז'ה – דובר, איגוד תעשיית התרבות ומפיקי הבמה בישראל, יו״ר, פורום העצמאים והפרילנסרים, ההסתדרות החדשה ליאור בירנבאום – מחזיקת תיק האמנים והתרבות, ההסתדרות החדשה עודד כספי – קשרי ממשל, המועצה לחינוך ממלכתי-עברי אביטל הנדלר – יו"ר, ועד נגני התזמורת של ראשון לציון משה זרצקי – אמן שי הרוש – רכז חברתי לשעבר בבני עקיבא שי גליק – מנכ"ל, בצלמו מנהלת הוועדה: אתי דנן רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: משבר ענף התרבות בצל המלחמה המתמשכת באיראן (מס' 6886). << נושא >> << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שלום לכולם, בוקר טוב. אנחנו כאן בדיון מהיר לבקשת חברי הכנסת בנושא משבר התרבות בזמן המלחמה. לצערי, אנחנו לא קיימנו את הדיון הזה בזמן המלחמה, אבל מי יודע? המלחמה יכולה להתחדש, ואני מניח שיש גם רלוונטיות. אתמול ישב פה הרמטכ"ל כמה חדרים ליד, הוא לא אמר "חלילה", ויכול להיות שיש גם רלוונטיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לומר שאני מקווה שלא יהיו מלחמות גם זה כבר פסול? אנחנו רוצים מלחמה כמוצא יחיד? זהו, הפכנו לכזאת מדינה? מלחמה היא הסטטוס הטבעי שלנו? איזו אומה לא מאחלת לסיום מלחמות, תגיד לי? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כולנו נשמח שלא יהיו מלחמות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה אתה רוצה? אמרתי חלילה שתהיה מלחמה, מה הבעיה? וואו, איזו הזיה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> באת קרבית הבוקר, נעמה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בוועדת החינוך אסור לומר שחלילה לא יהיו מלחמות, באמת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> באת קרבית. מותר לומר פה הכול, את יודעת את זה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> באתי קרבית? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בכל אופן, זה יכול להיות רלוונטי אם חלילה תפתח מלחמה גם עכשיו, וכמובן למלחמה הקודמת שעברה, לשם כך התכנסנו. אנחנו נתחיל מחברי הכנסת שביקשו את הדיון. חברת הכנסת מירב בן ארי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. בוקר טוב לכולם. גם צריך לומר, התחלנו היום את הכנס, ברוך השם, האחרון. מה שנקרא, זה הקיץ האחרון שלי איתכם. אנחנו עוסקים באמנות, תרבות, למה לא נדבר על שירים גם? אבל ברוך השם, אני מאוד מתרגשת, אני מאוד שמחה שאנחנו פותחים את הכנס האחרון. אתה גם שמח, צבי? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> של הממשלה הרעה בתולדות המדינה, זה לא סתם כנס האחרון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יגיעו הבחירות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יש לי תחושה שאני יודעת לדבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> סליחה, אני חייב לומר שכשאני רואה אתכם מחייכים אני שמח. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בטח. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> כי אנחנו מרגישים שאנחנו סוף-סוף נפטרים מכם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כנס אחרון של הממשלה הרעה ביותר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מפרגן, אנחנו בעד. תחייכו, תהיו אופטימיים, יגיע הקלפי ואנחנו ניפגש יום אחרי, הכול בסדר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני ממש מסתדרת. דעתי על הממשלה הזאת נראה לי שידועה, אבל בלי קשר, גם דעתי על הכנסת הזאת ידועה, והגיע הזמן לסיים את האירוע הזה. ועכשיו, חבל על הזמן, גם ככה התחלנו באיחור. קודם כול תודה על הדיון. תתרכז אבל, זה חשוב אני צריכה שתהיה מרוכז. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מקשיב לכל מילה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני אדבר קצר, אני חושבת שיש כאן כמה אנשים מאוד מאוד משמעותיים מעולם התרבות שהם יוכלו לבוא ולספר מה שעובר עליהם. אני הגשתי את הדיון המהיר, הצטרפו אליי חברת הכנסת רייטן שנמצאת פה, פורר, אלי דלל, איתן גינזבורג, וגם יש כאן חברי כנסת שהצטרפו, זה מראה לכם את חשיבות הנושא. אני נחשפתי לאירוע הזה בעקבות הפוסט של שאול מזרחי, הבעלים של הבארבי. הוא כתב: "עצוב לי שאף אחד לא רואה או סופר את הטכנאים, הנגנים, מנהלי ומנהלות ההצגה, התאורנים, בעלי חברות ההגברה, המפיקים, האמנים, חדרי החזרות, בעלי המועדונים, הצלמים, כל המרקם האנושי שעסוק בימים כתיקונם לכרות פחם ולשאוב מים כדי שהקהל יבוא וייהנה משעה פלוס של שפיות במדינה שבשש השנים האחרונות אני תוהה איפה עוד ניתן לחבוט בנו, לרסק, לטלטל, לשבור ולראות אותנו כשקופים. אין כואב מזה". ולכן הגשתי את הבקשה לדיון מהיר. אני רוצה להדגיש שזה כבר מלפני חודשיים, הבקשה, בגלל הפגרה וכל העניינים, אנחנו מתכנסים היום. תראה, אני עשיתי שיעורי בית ובדקתי, כי בכל זאת העברנו בפגרה את המתווה, נכון? אתה גם מכיר אותו. ועם זאת, ככל שבדקתי את העניין הבנתי שהנושא לא מכוסה, ואני מניחה שאנשים שהגיעו לפה גם יפרטו על הנזקים העצומים שהם עוברים. ולפני שאני מסיימת, מאז 7 באוקטובר עולם התרבות במדינת ישראל הוא באמת במאבק הישרדות, אין לי מילה אחרת. הרבה מאוד גם מוותרים, הרבה אנשים שלא מצליחים, מקומות נסגרים, הם לא חוזרים לפעילות, ורבים מאלה שמנסים להחזיק את הראש מעל המים נתקלים יום-יום בקשיים. לפי הנתונים של בנק ישראל, 80,000 עובדים, אתה שומע את הנתון הזה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כל מילה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בענף התרבות, 80,000 עובדים, אנשים שקמים בבוקר ורוצים להתפרנס בכבוד, גם באמנות, גם בפנאי, רבע מיליון איש מתפרנסים מענף התרבות באופן מקיף. ולמרות שעברנו כבר את הקורונה ועברנו את 7 באוקטובר, שגם אז מקומות התרבות היו סגורים, ואת עם כלביא, עדיין המתווה של הפיצויים לא נותן מענה הולם לענף הזה. ואני חושבת שכולנו צריכים לבוא ולא רק לחזק אותם, אלא גם באמת לתת פתרונות. אנחנו מדברים כאן על אנשים שבסך הכול רוצים להתפרנס בכבוד ופעם אחרי פעם נתקלים פשוט בחומות בצורות של הממשלה. ומילה אחרונה על התרבות. תרבות היא לא מותרות. יש מין נטייה כזאת לחשוב שתרבות היא מותרות, לא. כולנו רוצים שהילדים שלנו ייחשפו גם לעולם, ומי כמוך יודע, גם לעולם שהוא הגשמי, של הלימודים והכול, אבל גם לעולם הרוחני והתרבותי שנותן להם, איך תמיד מספרים את האגדה על הזקן הסיני עם הלחם והפרח? שהלחם כדי לחיות והפרח כדי שיהיה למה לחיות, וזה בעיניי ענף התרבות. אני חושבת שאנחנו צריכים לבוא ולשמוע את המצוקות ולראות כיצד אנחנו מלווים אותם לפתרון הולם כדי לא לשלוח את האנשים האלה הביתה, ובעיקר כדי שהם יישארו בענף הזה ולא יגיעו לייאוש שמלווה אותו בעיקר מאז הקורונה, כבר כמעט שבע שנים. אתה יודע, יש שבע שנים רעות ושבע שנים טובות, אני מאוד מקווה שאחרי הקורונה, ב-2027, יתחילו שבע השנים הטובות. אבל אנחנו צריכים לסייע לשבע השנים הרעות שעברו על העולם הזה. שמעתי אתמול את הרמטכ"ל אומר על המילואים שזה יקרוס לתוך עצמו, להבדיל, כן? אבל גם ענף התרבות יקרוס לתוך עצמו אם לא ניתן לו סיוע אמיתי וראוי כפי שמגיע להם. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת רייטן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> תודה רבה. תודה, מירב. אני רוצה לפתוח דווקא בתודה לך, מירב, שהעלית את הדיון הזה ושמחנו להצטרף אלייך. תודה רבה לכל אנשי התרבות והעשייה שנמצאים כאן היום וממשיכים להילחם על נשמת אפה של חברה בריאה, מתוקנת, חברה שאוהבת את האנשים שלה ומבינה את הכוח ואת המשמעות של תרבות, זו לא מותרות, בדיוק כמו שאמרת, מירב. אני מניחה שגם אתה, צבי, וגם החברים שלך בקואליציה שומעים שירים והולכים להצגות ואפילו מעודדים אנשים אחרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא נעים לי לומר, אבל אני פחות. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> לא הלכת להצגה אף פעם? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הלכתי פעם, אבל פחות התחביב. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> פעם אחת? ואתה יושב ראש ועדת התרבות? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פחות התחביב? אני אקח אותך. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אולי צריך לעשות קורס לפני? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש הצגה מעולה עכשיו. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אולי עכשיו תיקח סיורים משותפים של חברי הוועדה להצגות וקונצרטים, לקריאת ספרים משותפים. אני חושבת שצריך לבוא עם המטען הזה לתפקיד הכל כך רציני וחשוב ומשמעותי, להיות יושב ראש ועדת החינוך והתרבות והספורט. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> נזמין אותך לפריסיליה מלכת המדבר. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> למשל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> איתן ייקח אותך, זו חוויה. אני חושבת שיהיה לכם כיף ביחד. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אני גם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אחלה הצגה, פריסיליה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אין ספק שתיהנה ממנה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> ואחר כך נעשה על זה דיון כאן, פתוח. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תפתח את עצמך לעולם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אבוא איתך. איך אמרת קוראים להצגה הזאת? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פריסיליה מלכת המדבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ואתה תבוא איתי אחר כך למירון. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אחרי הסיור במזרח ירושלים. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> אתה יודע, בדיוק נגעת כאן עכשיו בהבדלים בינינו, כי אני כליברלית מוכנה לראות הכול. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> גם לי אין בעיה. הנה, אמרתי לאיתן. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> יאללה, לכו לפריסיליה. אנחנו רוצים רשמים אחר כך, בדיון הבא. אני רוצה לומר דבר אחד נורא שבעיניי הוא הדבר העקרוני. אתם זוכרים שנתניהו דיבר על זה שאנחנו נהיה ספרטה? << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, הוא אמר סופר ספרטה. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> סופר ספרטה. הכיוון שאליו מדינת ישראל הולכת, לרבות החשכת עולם התרבות ומהפכת התרבות של שר התרבות שלנו, שמי שיעשה גוגל ויראה מה זו מהפכת התרבות, מאיפה היא הגיעה, מבין שישראל תלך לספרטה. ספרטה נכחדה, ספרטה לא השאירה שום קדמה וחותם לעולם, להפך. אני חושבת ויודעת את זה, גם מניסיון החיים שלי כמי שזכתה להיות חלק מעולם התרבות והיום חלק מהעולם המחוקק, שאי אפשר לוותר על התרבות בשום מצב שהוא. אני גם אגיד יותר מזה, הישראלים לא יעשו את זה לעולם, לא היהודים ולא הישראלים, לא יוותרו לעולם על התרבות. והמשימה שלנו כאן היא לחזק את התרבות דווקא בעתות מצוקה וחירום, כשאנחנו תחת מלחמה. תשים לב שהשירים היפים ביותר, ההצגות היפות ביותר, המסות, הקונצרטים, נכתבו מתוך כאב, מתוך מצוקה, מלחמות, הולידו באמת אנשי תרבות מדהימים ששרטטו וממש כתבו את ההיסטוריה ואת דפי ההיסטוריה של מדינת ישראל, הישראלית, כי זה מה שנוצר כאן, מדינת ישראל. ואני חושבת שפה יש לך את הזכות לשמור על העובדים של עולם התרבות שבלעדיהם אין, אין, פשוט לא יקרה. וקראתי כאן את המתווים של ההסתדרות ושל אחרים שמציעים פתרונות טובים ומעשיים איך לשמר את העובדים, כי בלתם אין ולא יהיה, יהיה פה באמת קושי אמיתי. יש לכם הזדמנות כאן עכשיו בדיון הזה של מירב שהעלתה לקחת את הפתרונות של האנשים המנוסים והטובים האלה שילחמו איתנו, בלעדינו, עם כסף, בלי כסף, אם יסגרו להם את הפה או אם יפתחו להם את הפה, זה בדמם. זאת התרבות, אלה באמת אנשים שהם אמנים ויוצרים, אי אפשר לעצור אותם, אי אפשר. והזכות לשבת כאן ולעשות את הדבר הזה ביחד תרשום ותכניס אותך ואותנו לספרי ההיסטוריה של מדינת ישראל כמי שתמכו בתרבות וגרמו לה ועזרו לה לצעוד קדימה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בעזרת השם. תודה רבה. חבר הכנסת טור פז. << דובר >> אפרת רייטן מרום (העבודה): << דובר >> בעזרת השם ובעזרתנו. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> אדוני יושב הראש, תודה רבה. אני רוצה להוסיף על דברי חברותיי כאן. קודם כול, תרבות היא נשמת אפה של כל אומה. אני רוצה להזכיר ספר שנכתב על מלחמה שהוא אולי הספר הטוב ביותר שנכתב על מלחמה אי פעם, גם הייתי בהצגה, זה "החייל האמיץ שווייק", לפני 105 שנה בצ'כיה. הוא יוצא מתוך מלחמת העולם הראשונה, שסבא שלי, זיכרונו לברכה, היה קורא לה המלחמה האחרונה, כן? רק נבין, בעיניו, זו הייתה בשבילו המלחמה האחרונה. ואני רוצה לומר שיצירה תרבותית דורשת דבר אחד, היא דורשת חופש. כל התערבות בתרבות, התערבות שלטונית, היא אסון. ואומנם נאמר שכשהתותחים רועמים המוזות שותקות, אבל כמו שאמרה אפרת יפה, דווקא בתקופת מלחמה, דווקא בתקופות מצוקה התרבות רוחשת ותוססת ואז היא מתפרצת. אנחנו צריכים לתת לה להתפרץ ולהתערב לה כמה שפחות. והדבר הזה הוא גם מקומות עבודה, הוא גם, כמו שאמרתי, נשמת אפה, והוא גם צורך אמיתי של אנשים לצאת, להתאוורר, לנשום, לחייך לשעתיים בתוך מציאות לא קלה. אני קורא לכולנו כאן, באמת, ותודה על הדיון הזה, לעשות כל מה שאפשר כדי שהתרבות בישראל תפרח, תגדל, תקבל את המקום שלה, ושנתערב לה כמה שפחות, גם כשהיא עוקצת אותנו, גם כשהיא באה אלינו בטענות. זה בסדר גמור, זה התפקיד שלה. לא תרבות מטעם, לא תרבות מגויסת כמו שחלק מהאנשים מחפשים ומבקשים, לא בקרה וצנזורה, אלא פריחה תרבותית אמיתית על כל חלקיה. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. חברת הכנסת לזימי. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תודה. אני חייבת לומר שאני חושבת שדווקא טוב שהדיון מתקיים עכשיו, כי גם עכשיו יש לנו הרבה הערות ואפשר דווקא מפה לשפר, לא רק לדון בחובה לפצות, אלא באמת לשפר את מה שקורה כאן. אני קיבלתי את הנייר של ההסתדרות על ההבחנה הנדרשת בין תשלום לעובדים לבין מימון הוצאות קבועות, ההתייחסות למודל ההעסקה השונה בעולם התרבות, שהוא על בסיס פעולות, חישוב הפרמיות, מגוון של דברים שהם מאפיינים ענף ייחודי. ענף ייחודי, שלא פעם אנחנו רואים בכל הסבבים שישנם, או במשברים קשים כמו הקורונה, ובכלל, אין את ההבחנה הענפית. אגב, אתה יודע, אני בוועדת הכספים גם, אני רואה את זה גם בכל מה שקשור למלונאות, לתיירות, אבל התרבות תמיד נשארת מאחור. אני חושבת שזה אחד הענפים שהכי הפקירו והזניחו במהות הייחודית של הענף הזה. אתה צריך לנצל את הוועדה הזאת לא רק מהמקום הפשוט של פיצוי, אלא מה שאמרו גם חבריי כאן – התרבות היא רוח. ואני גם רוצה לומר לך משהו יותר עמוק על זה. אנחנו בתקופה שבה גם ההיסטוריה נכתבת והתרבות מעצבת את ההיסטוריה. אחת ההצגות היותר מטלטלות שהייתי בהן היא הצגה על שורדי ושורדות הנובה עם השורדים והשורדות, והיא השאירה בי חותם שאני לא יכולה אפילו להסביר. או אחד הספרים החשובים שקראתי לאחרונה הוא הספר "לוחמות", ששם את תפקידן של נשים בשירות, ועל הסיפור ההיסטורי, שזה בעצם גם לומר, בתוך כתיבת המציאות ההיסטורית לעולם התרבות והרוח יש אלמנט חשוב ביותר. אם אנחנו נותנים לענף החשוב הזה של תרבות, של היצירה, של האמנות, לגווע, אנחנו גם משמידים לא רק את הסיפור של היכולת שלנו להשתחרר ופנאי, אלא את הרוח, את היכולת שלנו גם לדבר את מה שקרה כאן, לכתוב את מה שקרה כאן, לתת עוד נופך ועוד ממד לזיכרון הקולקטיבי שלנו, ואנחנו חייבים להבין את זה. תרבות היא לא רק הפגה ופנאי, היא חלק ממה שבונה חברה. נפלה לך הזכות להיות ראש ועדה כל כך חשובה, צריך להסתכל על זה בכובד ראש ולהבין שגם מכאן צריך לתבוע את הפיצוי המלא עבור הענף החשוב הזה ואת השיקום המלא של ענף בתוך אומה שהגדירה את עצמה עם הספר. ישראל נוסדה כאומה שתרבות ורוח ואמנות הן חלק מרכזי באתוס שלנו, במבנה שלנו, בעיצוב הקולקטיב שלנו כחברה. צריך להסתכל על זה ממש ברמות האלו ולהוריד את זה הכי הכי למטה. אני חושבת שמפה צריכה גם לצאת קריאה לא רק למה שצריך להיות כאן, אלא צריכה לצאת קריאה גם לתיקון ופיצוי. ואם צריך גם את הוועדה המחוקקת, לשנות גם חלק מהדברים, שבזמן חירום הענף הזה לא יישאר תמיד מאחור, זה מה שצריך לעשות, צבי. ואני גם אומרת לך כאן, בדבר הזה אני לשירות האינטרס המשותף באופן מלא, ומה שצריך לעשות, אני שם. ותודה ליוזמות ויוזמי ההצעה החשובה הזאת. אני חושבת שבזה ממש ראוי לדון בפתח הכנס האחרון של הממשלה ולא בדברים אחרים. ממש ממש ראוי שאנחנו דנים בזה ביום הראשון שאנחנו פותחים את הכנס. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה, נעמה. איתן. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. תודה לחברותיי וחבריי שיזמו את הדיון המהיר הזה, ושמחתי להצטרף גם אליו. תרבות, בכל חברה יש לה חשיבות עצומה, גם ברוח של החברה, גם בעיצוב החברה, ובכלל, זה משהו שמחבר את כולם. ויש לה גם חשיבות עצומה לנו כעם יהודי, התרבות חיברה בינינו לאורך השנים הרבות, לאורך ההיסטוריה שלנו, והיא גשר, היא גשר גם בין תוך חלקי החברה עצמה פנימה. היא תמיד שימשה ככלי לעיצוב החברה הישראלית והזהות שלנו כאומה, לחיזוק הלכידות שלנו דווקא כאן בישראל בתקופות הקשות שאנחנו עוברים, אבל גם בעתות שלום, אבל בעתות מלחמה ומצוקה בעיקר. תזכרו איך פעלו אנשי התרבות למען חיילי צה"ל לפני שהם נכנסו לעזה, בהפוגות, איך שהם יצאו מעזה, איך הם נכנסו למקלטים ורוממו את רוחם של ילדי קריית שמונה, לאורך כל ההיסטוריה אגב, לא רק עכשיו, איך הם עזרו לתלמידים ולילדים בתקופה האחרונה כשהם היו בבתים מסוגרים. כמה חשוב שיהיה עולם תרבות עשיר בכל מקום תמיד. והם תמיד מתגייסים והם תמיד שם עבור כולם, בלי שיקולים, מתוך אהבה ואמונה אמיתית שמה שהם יוצרים עוזר לחברה, עוזר לילדים, עוזר בזמן מצוקות. וגם אנחנו היום, כשאנחנו נמצאים בדיונים בעולם אחר, מקביל, אדוני היושב ראש, עיצוב של חוק התקשורת, חלק גדול ומשמעותי ממה שאנחנו נאבקים עליו זה איך אנחנו מסייעים לאמנים ולהפקות המקור הישראליות בתוך עולם התקשורת שעד היום לא קיבלו מענה מספיק. והיום אנשי התרבות זועקים לעזרה. אדוני היושב ראש, עולם התרבות עד היום לא קיבל שום פיצוי ביחס לפגיעה המשמעותית הכלכלית שהם חוו בעקבות המלחמה האחרונה. סיפר לי זמר לפני כמה ימים ששניים מחבריו דיברו איתו על התאבדות, על אובדן חיים, לשים קץ לחייהם, כי אין להם הכנסות ואין להם עבודה. ואין אירוע שאנחנו צריכים להגיע למצב שבו אנשים צריכים לשים קץ לחייהם כי המדינה לא יודעת לתת להם מענה ברמה הכלכלית כשהיא יוצאת למלחמה. ההכנסות שלהם ממילא הן לא גבוהות, הם מהיד לפה, לא כולם כוכבים גדולים שמרוויחים מיליונים ופותחים אצטדיונים, רובם לא כאלה, מעטים, מעטים, מעטים כאלה, ואין סיבה שלא יהיה להם פיצוי מיידי. המדינה שידעה שהיא יוצאת למלחמה הייתה צריכה לדעת להתארגן גם עם פיצוי הולם, רגעי, חד פעמי, ראשוני, You name it. אבל משלא עשו את זה, ואנחנו לא רוצים לדבר על העבר, אלא על העתיד, צריכים לדעת שמגיע להם פיצוי, צריך לדעת שצריך לספק להם עזרה. ראיתי את מה שעשה שר התרבות, אני מוקיר אותו על זה, אבל זה לא מספיק, זה נתח מאוד מאוד קטן. אנחנו כבר חודש אחרי המלחמה העצימה, בואו נאמר, מול איראן, כולנו חזרנו לשגרה, בצפון עדיין מתמודדים עם קשיים לא פשוטים, ואנחנו מחזקים אותם מכאן. אבל אדוני היושב ראש, חייבת לצאת מפה, דווקא מהוועדה הזאת שאתה עומד בראשה, ועדת החינוך, התרבות והספורט, אמירה ברורה מאוד גם לאנשי האוצר שיושבים כאן וגם למשרד התרבות ובכלל לממשלה, בטח לראש המפלגה שלך שעומד כשר האוצר, איך עוזרים למי שמגיע, איך עוזרים לאלה שנותנים לנו את הרוח והכוח, שהם אלה שמחזיקים אותנו בנפש, איך אנחנו מסייעים להם. זו לא טובה, זו חובה. ואני מצפה שאנחנו פה נדע לצאת בקריאה הזאת ולפעול מאחורי הקלעים גם כדי שיקבלו את מה שמגיע להם. תודה רבה, אדוני, על הנכונות לקיים את השיח הזה ואת הדיון הזה, תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה, איתן. אנחנו נעבור פה לפי הסדר. ממש תנסו לקצר, כי אין לנו הרבה זמן ואנחנו רוצים לשמוע גם את האוצר וגם את משרד התרבות, גורמי המקצוע, ואני בטוח שיהיה גם פינג-פונג פה אחרי שהם ידברו. בואו ננסה לקצר כדי שנספיק גם לשמוע אותם בהרחבה. << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> שמי אביטל הנדלר, אני יו"ר ועד נגני התזמורת של ראשון לציון, אבל אני פה בשם, האמת היא, כל הנגנים בתזמורות בארץ, והאמת היא, עובדים בענף התרבות. צ'רצ'יל אמר, אם אין תרבות, בשביל מה אנחנו נלחמים? ואני רוצה לחזק את העניין הזה. ב-7 באוקטובר החלה מלחמה, כל אנשי הענף שלי יצאו בקונצרטים באופן התנדבותי לכל הקהילות שנפגעו. אנחנו נסענו לכל מקום בארץ, לא קיבלנו על זה איזשהו תגמול חוץ מתגמול נפשי. באנו ממש שבוע-שבוע, לא באנו בשביל המצלמות, באנו בשביל לעשות טוב לאנשים שם ולנגן להם. אנחנו אנשים שמתפרנסים מעשיית תרבות. רואים איך אנשים יוצאים ומגיעים אלינו להופעות, אני נגנית באופרה הישראלית, איך מגיעים לאופרה ויוצאים עם חיוך ולרגע לא חושבים על המלחמה. האמת היא שזכור לי סיפור ספציפי שהלכנו לקונצרט בים המלח לקיבוץ בארי, אנשי בארי שם, והייתה ילדה שממש עשתה רעש בזמן שאנחנו ניגנו, זה לא היה קונצרט ילדים. וכל הזמן ניסו להשתיק אותה, סבא שלה, סבתא שלה, ניסו להשתיק אותה. אמרתי, מה פתאום? הזמן שלה זה עכשיו, שתעשה רעש, רקדנו איתה, הכול. אחרי זה הם ניגשו אליי ואמרו לי, תשמעי, אביטל, זו אחת הבנות שהייתה צריכה להיות מתחת, איפה שהסדינים, במיטה מתחת, לשעות, וההורים שלה הם הורים שנחטפו, איזה יופי שנתת לה להשמיע את קולה. יש כאלה שיגידו, טוב, אתם שכירים, קיבלתם כסף. היה מאוד נחמד, חשבנו שנקבל כסף, הרבה נגנים חשבו שהם יקבלו כסף, אבל אין כמעט מישהו בענף שלי שיכול להתפרנס רק מהמקצוע של נגינה, אין. אדוני היושב הראש, אני נצר למשפחת מלבסקי, אני לא יודעת אם שמעת על חזני מלבסקי, אבל חזני מלבסקי הם משהו מאוד ידוע, אבל תמיד עודדו אותי ללכת לתחום שלי ושאני אוכל להתפרנס. מאוד יפה, קיבלתי מכתב מביטוח לאומי, את מקבלת אפס הכנסות. למה? כי את עוסק פטור, ואי לכך, כל מה שהיית זכאית לקבל באבטלה, בחודשיים האחרונים אני מכניסה אפס שקלים למשכורת שלי, לבנק שלי, אימא לחמישה. הייתי רוצה לדעת שאני היחידה. עשיתי סקר כי ידעתי שאני מגיעה לפה, ורוב נגני התזמורת היום לא קיבלו כסף, חודשיים הם לא מתפרנסים, חודשיים הם לא מכניסים כסף, אין להם יכולת להתפרנס. הלוואי והיינו מרוויחים עשרות אלפי שקלים שהיינו יכולים, לא, אלה אנשים שמרוויחים בין 7,000 ל-10,000 שקל בחודש ואין להם הכנסה, הם כרגע משתמשים בכל החסכונות שלהם. עזוב את זה, אתה שם את זה רגע בצד, ימי חופש. בקיץ זה הזמן היחיד שכביכול אנחנו לא עובדים, אנחנו נתנו את ימי החופש שלנו על מנת להיות מתחת לאלונקה, לדעת שהתחום שלנו ימשיך להתקיים. גם את זה לקחו לנו, לא קיבלנו חל"ת, לא קיבלנו את הביטוח הלאומי, קיבלנו הודעות, אין מה לעשות, עבדתם לפני שנה בתזמורת כזו וכזאת, אי לכך אתם לא זכאים לקבל כסף. אני אומרת שוב, אני לא פה נציגה של תזמורת אחת, עשיתי סקר בכל התזמורות בארץ כרגע, זה המצב הכללי של כל הנגנים. אני מכירה נגנים שהיום מחפשים מקצועות אחרים לעשות. שוב, אפשר להגיד, טוב, חברים, בחרתם מקצוע שאין לו איזשהו עתיד, אין מה לעשות. אבל בלי הדברים האלה, בלי הנגינה, בלי ההצגות, בלי איזשהו משהו שנותן לנפש רגע לנוח ממלחמות, זו לא הנפש היהודית וזו לא התרבות היהודית ולא לזה אנחנו שואפים במדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> מקום שרוצה לפרוח חייב תרבות, לגמרי. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> שלום, עו"ד ליאור בירנבאום, מחזיקת תיק האמנים והתרבות בהסתדרות. קודם כול אני רוצה להודות לכולם על קיום הדיון, ליו"ר ולחברי הכנסת. אביטל היא כמובן חלק מהוועדים המאוגדים אצלנו בהסתדרות, היא יו"ר ועד התזמורת ראשון לציון. אני בטוחה שהדיון הזה חשוב ואנחנו נשב כאן ונמצא פתרונות למשבר הגדול שפוקד, אבל פתרון אחד שהוצע, בסוף מרץ פורסמה טיוטת מבחני התמיכה של משרד התרבות. המבצע נגמר בתחילת אפריל, אנחנו כבר במאי ועדיין לא התפרסמו המבחנים וגם לא התגובה שלנו למבחנים. המון מעסיקים ממש תולים בזה תקווה ומוסדות תרבות מנסים לכלכל את צעדיהם עוד מהמבחנים הבאים. המבחנים לא השתנו, המלחמות לא השתנו, המדינה שלנו - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מריה, את יודעת לענות על זה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה לא מפרסמים? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> כן, בהחלט. אנחנו ממש בסיום גיבוש המבחן הזה, הוא עומד להתפרסם בקרוב, אנחנו קיבלנו חלק מהערות הציבור. אתם יודעים, אנחנו לא פועלים בוואקום. יש משרד המשפטים ויש משרד האוצר, שאיתם אנחנו צריכים לתאם את הנוסחים, אבל זה ממש לקראת סיום. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עוד כמה זמן? << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> אנחנו מחכים בציפייה. עוד כמה זמן זה עתיד להתפרסם? אני כל פעם שומעת כמה ימים כשאני מדברת עם משרד התרבות. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זמן? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> כשבועיים, אני מניחה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כשבועיים זה אומר גם שלושה יכול להיות? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> אני לא יודעת. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> חודש נגיד? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> לא, אני מניחה שפחות. כולם ממתינים לזה. האמינו, גם אנחנו רוצים שהמתווה הזה כבר יצא לפועל. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איפה זה נמצא תקוע כרגע? או עומד, לא תקוע. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> זה נמצא בהיוועצות מול משרד המשפטים, כי אנחנו הכנסנו שינויים בהתאם להערות הציבור של הגופים שבצפון, שמבחינתם, עדיין לא חזרו לפעילות השוטפת, אנחנו צריכים לקבל את האישור שלהם. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מי הגורם במשרד המשפטים שמולו אתם עובדים? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> מחלקת חקיקה. << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> גברתי, מחלקת חקיקה זה עשרות עובדים. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> אני לא יודעת את השם המדויק של עורכת הדין שמולה זה נעשה כי הלשכה המשפטית שלנו מנהלת את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בואו נעשה דבר כזה. אנחנו בעוד שבועיים נקבע טנטטיבית דיון מעקב. אם זה לא יתפרסם, אנחנו - - - << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> המבחנים האלה גם לא מגיעים לכנסת, אפרופו. הם במשרד השר, הם לא מגיעים לכנסת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל אני אומר, אנחנו - - - << דובר >> איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא, אדוני, אני בכוונה התעכבתי על זה, כי בדיוק במקומות האלה דברים נופלים. אם לא נדע בדיוק מי הגורם של זה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו נקבע טנטטיבית לעוד שבועיים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זהו, חבל על הזמן, היא אמרה עוד שבועיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אמרתי, נקבע טנטטיבית לעוד שבועיים דיון. והיה והתפרסם, הכול בסדר, אנחנו מעדיפים לא לקיים את הדיון, אבל אם לא תהיה ברירה. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> אני אשמח להגיע גם עוד שבועיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תנעץ אותו. אפשר אולי משולב עם כספים כבר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בואי, להכניס ללו"ז של כספים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, אפשר לעשות פה. משרד החינוך, התרבות והספורט נמצא תחת הוועדה הזאת. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אין בעיה, אנחנו נביא אותם, את משרד המשפטים, את האוצר. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> אין בעיה. כמו שאמרתי, זו לא פעם ראשונה שאנחנו נמצאים במבצע צבאי, מבחני התמיכה צריכים להיות רלוונטיים ולהתפרסם במהרה כדי שגם מקומות העבודה, לא רק העובדים שאנחנו מייצגים, גם המעסיקים יוכלו באמת לקבל את התמיכות, לדעת לכלכל את צעדיהם בהמשך. העובדים נותרים ללא מענה, וגם המנכ"לים. עברנו על הטיוטה של המבחנים שפורסמה, ויחד עם הטיוטה, אני דיברתי עם מנכ"לים של מוסדות תרבות רבים, דיברתי עם סמנכ"לי משאבי אנוש ועם ועדי העובדים, והתמונה שהתבררה בפניי הייתה עגומה. שוב, זו לא פעם ראשונה, המבחנים הם די דומים למבחנים שהיו בטיוטה הקודמת, אני באמת אפרט ממש בקצרה. אבל אחת מהמטרות הגדולות של המבחנים, ואני אצטט: "לשמר את ההון האנושי שמהווה את התשתית המקצועית של המוסדות לשם המשך פעילותם המקצועית באופן מלא ורציף". אני גיליתי שהרבה מהכספים האלה והתמיכות שמתקבלות ממשרד התרבות לא מגיעות לעובדים. מה קורה בפועל? נתחיל בזה שההגדרה של עובד בטיוטת המבחנים היא מין הגדרה עמומה. עובד יכול להיות תשלום לארנונה, עובד יכול להיות איזה ספק פרילנס. ולמה בכלל נשארים כספים כאלה למוסדות? כי המעסיקים מוציאים את העובדים לחל"ת. חל"ת שלא רק שהם לא ראו ממנו כסף, רובם, כמו שציינה חברתי אביטל, עובדים בעוד מקומות או שהם עוסק פטור, הם לא מקבלים שקל מחל"ת. עובדים התקשרו אליי: אין לי כסף לאוכל בערב פסח. המוסדות האלה שמקבלים את התמיכה של משרד התרבות לוקחים את הכסף, אבל העובדים נמצאים בחל"ת. זה אחת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ומלכתחילה בשכר נמוך. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> בדיוק, שגם מה הם מקבלים מהחל"ת ככל שהם מקבלים? בפעם השנייה, ויש לי כאן רשימה, באמת, אני לא אפרט, מוסדות תרבות בין הגדולים בארץ שאילצו את עובדיהם לנצל ימי חופשה על חשבונם. מי נושא בנטל של המלחמה? גם המוסד מקבל, ככל שיקבל, אני מאמינה שיקבל תמיכה ממשרד התרבות, ובסוף העובדים מנצלים ימי חופשה. אני אבקש, אחד מהפתרונות שהצענו, שהם יחייבו את המוסדות שיקבלו תמיכה לשמר את ההון האנושי ולא להוציא אותם לחל"ת, ומקום עבודה שהוציא את העובדים שלו לחופש ויקבל תמיכה ממשרד התרבות, אני אבקש שהוא יחזיר לעובדים את הימי חופש האלה. זה דבר אחד. דבר נוסף, מרבית מקומות התרבות שעובדים בהם שכירים עובדים על בסיס שיטת פעולות, היא שיטה מאוד נפוצה. אין התייחסות לזה במבחני התמיכה, משמע שהרבה מהעובדים נשארים בחוץ. זה דבר אחד. עוד דבר, במבחני התמיכה אתם ביקשתם, משרד התרבות, להתייחס לינואר-פברואר 2025. חודש מרץ הוא שנפגע, חודש רווי באירועי תרבות, הוא ההכנסה הגדולה של האמנים ושל המעסיקים. אני מבקשת שמבחני התמיכה יתייחסו לתאריך מרץ אשתקד ולא לתאריכים. אני מבקשת שקיפות במבחנים, אני מבקשת הגדרות ברורות. העובדים האלה נותרים ללא מענה והם סופגים פעם אחר פעם מחלות, מלחמות. אף אחד לא דואג להם. מקומות העבודה מוציאים אותם הראשונים לחל"ת והם האחרונים לחזור. בהיעדר התאמה והבהרות נדרשות כפי שפורטו על ידי ההסתדרות במסמך, המנגנון המוצע, ככל שיינתן, ושוב, אני מאמינה שהוא יינתן בהקדם, לא ייתן ביטוי מלא למטרה המרכזית של מבחני התמיכה – שמירת ההון האנושי בענף התרבות, ואלה העובדים. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אולי תיתן לרמי בז'ה, הוא פה מ-10:00. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נעשה לפי הסדר, כולם ידברו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> זה הכול נייר העמדה של ההסתדרות. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> שאנחנו מחכים לקבל עליו התייחסות, אנחנו נשמח. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, שמשרד התרבות והספורט ייתן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כדי שנוכל לשמוע התייחסות אני מבקש מכולם לקצר כדי שנספיק בהרחבה. << אורח >> יוסי זינגר: << אורח >> בוקר טוב, שמי יוסי זינגר, אני מנכ"ל א.מ.י, איגוד אמני ישראל. הכותרת של הדיון הזה היא מאוד כללית, וכמובן, כמו שציינה חברת הכנסת, אנחנו נמצאים לא במשבר מתמשך על רקע המלחמה עם איראן, אלא במשבר מתמשך מאז מרץ 2019, אלה פחות או יותר לוחות הזמנים שלנו. אני פונה בבקשה מאוד פרקטית. אנחנו יושבים פה היום בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת כאשר תוכנית הדגל שמחברת בין שני התחומים האלה מוסמסה לחלוטין בחצי השנה האחרונה על ידי שר החינוך – תוכנית סל תרבות שהועברה במלואה לתוך תוכנית גפ"ן. תוכנית גפ"ן, כבודה במקומה מונח, אינה נותנת מענה אמיתי בתחום החינוך לתרבות. היא מאפשרת, היא שמה תכנים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ראיתי את המכתב ששלחתם על זה. שוב, זה לא נושא הדיון, בכיף תגיד את זה, אבל זה לא הנושא. << אורח >> יוסי זינגר: << אורח >> זה בדיוק נושא הדיון. אם הממשלה הזאת, אם הכנסת הזאת רוצה לסייע לאמנים, לא יכול להיות שהיא חותכת 5 מיליון שקלים מאמנים ומעבירה אותם לשיעורים לכלכלת בית, זה לא יכול להיות, עם כל הכבוד לשיעורים לכלכלת בית. זה לא באותו סטנדרט, זה לא באותו קריטריון. יש פה חינוך לתרבות, יש פה השקעה בצרכני תרבות בעתיד, יש פה השקעה באנשים שהולכים למופעי התרבות. אנחנו לא יכולים למסמס את הדבר הזה, וזה בדיוק נושא הדיון. סליחה שאני נאלץ. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זכותך לדעתך, זכותך גם לדבר ולהגיד מה שאתה רוצה. << אורח >> יוסי זינגר: << אורח >> יש כאן סכום של 5 מיליון שקלים, יש, הוא קיים, הוא קיים במערכת, הוא פשוט עבר לתוכנית אחרת שלא מקדשת את התרבות. אם זו הכוונה, להפוך את כל התלמידים במדינת ישראל לטכנוקרטים, סבבה, שיהיה לכם בכיף. זה גם מה שניסו לעשות באוניברסיטאות בפריז בשנת 1968. << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> הוא צודק לגמרי, הענף הזה נחתך. עזוב את זה רגע, אם אתה רוצה להגיד שגפ"ן אולי חשוב, אבל זה חלק מהפרנסה שלנו, הוא צודק לגמרי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו רוצים חופש למנהלי בתי הספר. << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> אנשי התרבות נכנסים ועושים את סל התרבות. ברגע שאין סל תרבות, נחתכת להם הפרנסה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא, הבעיה היא שלוקחים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא לוקחים, בסוף הורידו את כל התוכניות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא לא נכנס לתכנים שהשר בחר, הוא בחר על הקיצוץ, אחד על חשבון אחר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא עשו קיצוץ. << אורח >> יוסי זינגר: << אורח >> העבירו את כל הכסף לתוכנית גפ"ן שלא מתעדפת. << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> ואז לא יהיה לך קהל לתרבות ברגע שאתה לא מגדל קהל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מבין מצוין מה הוא אומר, הבנתי אותו מצוין וגם קראתי את הדף שהם שלחו, קראתי אותו והבנתי מה הם רוצים. זה בסדר גמור, זכותו להגיד את זה, הכול טוב. כן, ערן. << אורח >> ערן אוחנה: << אורח >> בוקר טוב, וגם אני מצטרף לתודות על הדיון החשוב. ערן אוחנה, סמנכ"ל יוצרים באקו"ם. אקו"ם, האגודה לשמירה על זכויות יוצרים בישראל, מייצגת מעל 15,000 יוצרות ויוצרים, פזמונאים, מלחינים, מעבדים מוזיקליים, מו"לים למוזיקה ועוד. אני כאן בעיקר להשמיע את קולם של אותם יוצרות ויוצרים שגם בתקופות שגרה לא כל כך קל להם, על אחת כמה וכמה בתקופות חירום ובמלחמות, וידענו לא מעט כאלה בשש השנים האחרונות אם אני כבר חוזר גם לקורונה. להשמיע את קולם ולבקש לא לשכוח אותם ולא להזניח אותם. הם לא חלק מאף מוסד או גוף תרבות, שכשכבר יש תמיכה או איזשהו מתווה פיצויים זה קודם כול הולך למקומות האלה. שזה לא דבר רע, אבל חלק גדול מאנשי התרבות לא משתייכים לאותם גופים ומוסדות. רובם המכריע של היוצרות והיוצרים בישראל הם עצמאים. הם סוג של עסקים קטנטנים אפילו שהפרנסה היחידה שלהם היא התמלוגים. צריך לומר שבמקרה הזה, הפגיעה אחרי תקופות כאלה של מלחמות או חירום היא גם עתידית, כי ככה המנגנון עובד. הקביעה היא עתידית, וזה אומר שהם לא חווים את הפגיעה רק עכשיו כי הם לא יכולים לעבוד ולהופיע, אלא גם בהמשך, כשזה יפגע להם בפרנסה. אנחנו מבקשים להכיר באקו"ם כאיזשהו גוף נתמך, אולי בדומה לאיזשהו מוסד תרבות. אני לא יודע, זה מצריך כל מיני שינויי חקיקה, צריך לבדוק את הדברים האלה, אבל גוף שמייצג את אותם אלפים רבים של יוצרות ויוצרים ויכול ומסוגל לממש ולבצע איזשהו מנגנון של פיצוי, דרכו להעביר לכל אותם יוצרות ויוצרים. כל התחום הזה של מה שקוראים הביצוע הפומבי, כל יום שהוא מושבת זו אבדה ופגיעה קשה מאוד בפרנסה של היוצרים. ביצוע פומבי הוא בעיקר אירועי שמחה, חתונות, עסקים, מופעים ודברים כאלה. וזהו, חשוב לי להשמיע את הקול הזה בשמם ולא רק לדבר ולכוון, כמו שאמרתי, למוסדות תרבות ולגופים גדולים, אלא גם לאנשים הקטנים שהם אלה שעושים את השירים שמירב מצטטת והם אלה שכותבים ומלחינים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אגב, אני הזכרתי את כולם. << אורח >> ערן אוחנה: << אורח >> לא, אני יודע. אגב, אני אסיים בזה, בדיוק היום מציינים 20 שנים לפטירתו של יוסי בנאי, יוצר, שחקן, במאי, בכל התחומים, חתן פרס ישראל. אנשים כאלה, שלא כולם הם יוסי בנאי ויש כאלה שהרבה יותר קשה להם, אבל היצירה היא הפרנסה שלהם, ובלי זה, גם בשגרה ובוודאי בחירום, ובלי תמיכה ופיצוי ראוי יהיה להם קשה להתקיים. תודה רבה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. כן, שי. << אורח >> שי גליק: << אורח >> ב-8 במאי 2025 כתב איש תרבות שקורא לעצמו איש תרבות: "העולם יפה יותר ללא אותם חמישה צעירים", חמישה צעירים שנפלו במלחמה, אחד היה חבר טוב שלי, שמואל נול שהיה מתפלל בבית כנסת. בעקבות כך הוא נעצר על הסתה לטרור באישור פרקליט המדינה. הוא שוחרר, ועוד שבועיים הוא עושה אירוע תרבות לכבוד השקת הספר שלו על המעצר, על המאבק שלו בישראל. מי מממן את אותו אירוע? משרד התרבות. משרד התרבות והספורט מממן באופן ספציפי את אותו - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור לדיון? << אורח >> שי גליק: << אורח >> רגע, אני אסביר מה זה קשור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור? << אורח >> שי גליק: << אורח >> רגע, תני לי, אני אסביר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו מדברים פה על פיצוי, כסף. על ישראל פריי אתה מדבר? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כן, גם מה קשור? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה זה קשור בכלל, נו? << אורח >> שי גליק: << אורח >> את רוצה לשמוע תשובה או לא? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> וגם יש כאן אנשים מהתחום. למה הוא מדבר? אני לא מצליחה להבין. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חברת הכנסת בן ארי, אני נותן לכולם לדבר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל צבי, יש כאן ארגונים חברתיים. מה אתה קשור בכלל? << אורח >> שי גליק: << אורח >> את רוצה לשמוע תשובה או לא? זו בדיוק הנקודה. את הכסף הזה לא צריך לתת לו, צריך לתת לאותם אמנים שעושים יצירות, שעושים אמנות אמיתית. צריך להפסיק לממן אמנות של טרור, אמנות של הסתה, שיש כאלה, יש הסתות שבעד מחבלים, יש זמרים שמאדירים טרור, את אותם אנשים צריך להפסיק. וגם ארגוני התרבות צריכים להוקיע את אותם תומכי הטרור, לא לתמוך בהם או לשתף פוסטים שלהם, כי כשאתם משתפים פוסטים שלהם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר לדעת מי אדוני? הוא לא הציג את עצמו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא קשור לעולם שלכם. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אני כן קשור. רגע, אני אענה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אתה לא קשור לעולם התרבות. מה לעשות? הוא יושב בכל ועדות הכנסת ומדבר על אותו נושא. זה לא קשור לתרבות. אתה קשור לעולם התרבות? << אורח >> שי גליק: << אורח >> אני קשור, אני מממן את עולם התרבות, פעם עשירית אני מסביר. אני מממן את עולם התרבות. מי מממן את עולם התרבות? הדיון פה הוא על כסף ציבורי, נכון? יפה מאוד. יכולתי לסיים מזמן, אוקיי? ולכן אני אומר דווקא לאותם אנשי תרבות וארגוני תרבות, אתם אלה, שהיצירה הישראלית היא כל כך מדהימה, צריכים להוקיע את אותם קיקיונים שבשם התרבות עושים הצגות והסתות נגד חיילי צה"ל ונגד מדינת ישראל, אתם אלה שזה הכי יעזור לכם כלכלית. כי כשבסוף שר התרבות בעקבות המקרה הזה הודיע שהוא מפסיק לממן את כל אירועי הספרות, כי - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> נו, וזה חכם לדעתך? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> עזוב אותו. << אורח >> שי גליק: << אורח >> לא, זה לא חכם. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בגלל ישראל פריי כל אירועי הספרות צריכים להיפגע? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> די, נו, סימון, תן לו לסיים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זו הזיה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> ולכן זה בדיוק מה שאני אומר. אותם ארגוני תרבות שמקשיבים לי פה, אותם ראשים, הם אלה שצריכים להוקיע את כל האמנים הקיקיוניים האלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> - - - לכולכם, כי אחרת כולכם תסבלו. אתה כאילו אומר, בואו נסחט אתכם. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אני לא סוחט אף אחד. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם לא תצאו על איזה אירוע שלא שמעתם עליו ואתם לא יודעים מקיומו - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, אבל תשמע מה אתה אומר, שי. << אורח >> שי גליק: << אורח >> הפוך, אני אומר, אני רוצה את הכסף הזה לתת לכם, ליוצרים, למי שעושה תרבות ישראלית ציונית אמיתית, וזהו, לטובתכם. תודה רבה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תשחרר אותו, הוא סתם מעכב לנו את הדיון. תתעלמו ממנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> שמי כהן יהודה, מנכ"ל עמותת ת.מ.י, תרבות מוזיקה ישראלית ים תיכונית. אני אגיד לכם את האמת, אני לא באתי עם דמעות, כי אין לי דמעות. אין תקציב, שקל, חצי ממדינת ישראל. אין לנו מוסדות במה לבכות. מדינת ישראל בשנת ה-78 לקיומה, בחגיגות, שקל, תבדקי את התקציב. לנושא של תרבות חרדית יש 12-10 מיליון שקל, לנושא של התרבות הערבית יש תקציב, לנושא של יידיש יש תקציב. תרבות ישראלית ים תיכונית ייחודית למדינת ישראל, שקל אין. אנחנו חוזרים ואומרים, אנחנו לא קיימים. אנחנו פולקלור משום מה, אנחנו לא תרבות. העם שלנו, שיצר פה המון, גם במוזיקה, גם בריקוד, גם בכל הדברים האלו, אין שום מענה לכל הדבר הזה. השאלה היא פה עכשיו, כשאתם מדברים, יש קונצרטים, הפילהרמונית, אנחנו שייכים לשם? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה לא? סבא שלי מלוב מאוד אהב את הפילהרמונית. למה אתה מתייג ככה? אגב, אני לא יודעת, אתה גם לא קשור, אבל רק שתדע שיש - - - << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> למה לא קשור? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כי אתה לא קשור, מה לעשות? יש כאלה שקשורים. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> למה לא קשור? תרבות ים תיכונית לא קשור? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תגידי לי, לי אתה אומר? מי דאג למרכז מורשת יהדות לוב, אתה או אני? << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אם כך, למה את אומרת לא קשור? למה רק את אומרת לי את זה? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אמרת ים תיכונית. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> קשור לכל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני מזמינה אותך לפסטיבל מרידיאנו, אגב, שהוא באשדוד, פסטיבל מדהים, חוויה בין-לאומית ופסטיבל ים תיכוני. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם למה אתה בגישה של אחד על חשבון השני? למה לא להוסיף? למה תמיד האחד על חשבון השני? << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אין שום תקציב לתרבות הישראלית הים תיכונית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הדברים נשמעו, אני בטוח שמריה שמעה, גם משרד התרבות, ולא בפעם הראשונה. << אורח >> יהודה כהן: << אורח >> אני מבקש אם אפשר אפילו לעשות דיון בנושא הזה של מקומה של התרבות הישראלית הים תיכונית בחברה הישראלית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש לך את הטלפון שלי, יש לך גם את המסדרון, שאתה פה לא מעט, אפשר לקבוע דיון. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה זו הרגשת הקיפוח הזאת? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הנה, בוא נשמע מישהו שבאמת מגיע מהענף, בבקשה. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> שלום, תודה רבה על הדיון הזה, תודה על היוזמה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שנייה, עקפנו את הבחור הזה, מתנצל. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הוא לא קשור. זה בסדר, תן לו, כי הזמן קצר. רמי, הזמן קצר, ואתה האדם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רק ממש בקצרה. << אורח >> שי הרוש: << אורח >> שלום לכולם, שמי שי הרוש, רכז חברתי לשעבר בבני עקיבא. אני רוצה לדבר על המשולש הזה. סימון, אתה בוודאי מכיר את המשולש הזה שיצרתי לפני כמה חודשים: פורמלי, בלתי פורמלי, רשות מקומית. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל זה לא קשור לנושא הדיון. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> שי, אתה אהוב עלינו מאוד, תן לבז'ה לדבר, אני מבקשת ממך. אני מאוד אוהבת אותך, אתה עושה דברים, אבל זה לא קשור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תבוא לדיונים שזה קשור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> והזמן קצר ויש משרד האוצר, משרד התרבות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> יש פה דיון שהתכנסנו, במיוחד אנשים טרחו להגיע. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן. שי, אתה מתוק, תשמור את זה לדיון הבא, הוא חשוב. די, מספיק, אין זמן, הוא תכף סוגר לך את הדיון. למה הם באו לפה, להסתכל עלינו? << אורח >> שי הרוש: << אורח >> אני אומר שמבחינת החינוך הבלתי פורמלי, אפשר לשלב את נושא סל התרבות גם שם, גם ברשויות. יש מגוון, מגוון רחב של דרכים. חבל - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רעיון מצוין. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תקשיב, תיתן לו את הרעיון לקראת דיון המעקב. << אורח >> שי הרוש: << אורח >> אני נותן באמת לאיש היקר הזה, באמת, מורי ורבי האיש הזה. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> תודה, הוספתי לטייטל. רמי בז'ה, אני דובר איגוד תעשיית התרבות ומפיקי הבמה בישראל. אני במקרה גם יושב ראש פורום העצמאים מבית ההסתדרות, אבל כאן אנחנו בענייני תרבות. אני מדבר על המגזר הפרטי, כבוד היושב ראש, המגזר הפרטי בלבד. זה הבלתי נתמך, זה הבלתי מסובסד, זה שמייצר את פרנסתו בעשר אצבעות ויותר, זה שמפרנס, כפי שאמרה חברת הכנסת מירב, מעל 250,000, פרילנסרים בעיקר, גם עובדים, אבל הרבה מאוד פרילנסרים שהם עצמאי יחידני, כמו האמנים והנגנים והתאורנים והסאונדמנים וכולי וכולי וכולי. אלה, הם העסק, ברגע שמשביתים אותם, העסק שלהם ירד בשאט דאון מ-100 לאפס. והבעיה, וזה המשבר הגדול שאנחנו דנים בו, בעיניי, זה שהם לא חוזרים. ביום שמחזירים אותנו כביכול לעבודה הם לא חוזרים לעבוד ביום אחד, מכיוון שאנחנו באים מתחום, בניגוד לחנות בקניון או חנות פרחים ברחוב שקונה את התוצרת שלה ופותחת את החנות ויש תור בקופה ויכולה למכור, אנחנו צריכים לצאת ולחשוב מחדש ולייצר מחדש ולהפיק מחדש ולמכור מחדש ולשווק ולייצר שוב את הפרנסה – אם אנחנו מרוויחים, כי מעט מאוד האירועים שאתם רואים הם מרוויחים. יש גם הרבה מאוד אירועים שאנחנו מייצרים, שלצערנו, ובחרנו, אני לא מתבכיין על זה חלילה, כך בחרנו, להיות עצמאים בתחום הזה, הם שואו ביזנס שאין בו ביזנס, שיש בו שואו בוודאות, כולם נהנו, כולם קיבלו, אבל המפיק עצמו לא התפרנס מזה, אלא יצר פרנסה לאחרים. כבוד היושב ראש, אני שש שנים בעסקנות הזאת, סליחה שאני אומר. בזמן הפנוי שלי כאיש עסקים אני צריך לעשות עסקים, אני לא צריך לעשות עסקנות, אבל נקלעתי לסיטואציה לפני שש שנים, כשהבנו פתאום שרק בשפל, כשהים נסוג, רואים מי שחה בעירום. ואנחנו שחינו בעירום כל השנים הללו בישראל. אגב, כעצמאים, לא רק מתחום התרבות. ולא הייתה לנו שום זכות תמורת החשבונית ותמורת החבות והחובות והחבויות והמסים שאנחנו משלמים כאן. ואת זה, לשמחתי, אתה יודע מה? שמחה שכזו, לרגע, זכינו להכרה בוועדת הכספים האחרונה בסוג של, וואלה, הכרנו שהעצמאים צריכים לקבל כאן משהו. זו גם התקדמות. זה לא מספיק, זה מאוחר מדי, זה מעט מדי וכולי. אבל אנחנו כאן בדיון חשוב על מתפרנסי התרבות. התרבות לא מתפרנסת מההגברה והתאורה היפה והתפאורה והשחקנים והמגבירים, היא מתפרנסת מקהל, רק מקהל, פרנסתנו היא ההתקהלות. וברגע שיש כאן מצב חירום, בכל מקום אגב, אבל במדינת ישראל יש יותר, וזו טרללת לא נורמלית בשש השנים האחרונות, במקרה באה לנו גם מגפה של פעם ב-100 שנה, אבל מאז חווינו כל כך הרבה סגרים בענייני טרור ומלחמה ומצב חירום וטילים וכולי. ובמדינה כזו חייבים להכיר במניעת הפרנסה מאנשים שמתפרנסים מהתקהלות כסקטור נבדל שחייב לקבל עסקים בנזק מתמשך. אגב, כמו בתיירות למשל. כשסוגרים אותנו, סוגרים אותנו לאפס. אני מבין את האוצר. האוצר, אני איתו בדיונים כבר, כפי שאמרתי, מעל חמש שנים, והם אומרים שהם לא יכולים לעשות את הדיפרנציאציה הזו בין בעל אטליז לבין מפיק מסיבות או אמרגן או מפיק פסטיבלים כמוני. אני לא יודע למה, מכיוון שהביטוח הלאומי לדעתי מכיר אותי יותר טוב מאימא שלי. הוא יודע בדיוק על מה אני מוציא חשבוניות וכמה אני משלם ועבור מה אני משלם ומה העיסוק שלי. אגב, גם בכל עוסק מורשה קטן הוא כותב על החשבונית פרטים, על מה. הוא לא כותב: "אני היום בבוקר הכנסתי 1,000 שקל כי הייתי מוהל בברית", אלא הוא כותב: "אני ביצעתי עבודת תאורה בפסטיבל כזה וכזה", או "אני ניגנתי במופע", ולכן הם מכירים אותנו. כך שאני לא מבין את הקושי הזה של הדיפרנציאציה הזו, אני באמת לא מבין את זה. אבל נגיד שזה קשה מאוד, נגיד שאנחנו בתחום גם רחב או עם ספקטרום מאוד מאוד רחב של עוסקים ומעסיקים, יש את הדבר הפשוט שאי אפשר להתווכח איתו, הירידה במחזורים. כפי, ובצדק, שנותנים פיצוי מיוחד לתושבי הצפון, לעסקים בצפון, ולמה? מכיוון שאצלם אין עדיין הפסקת אש, כן? אנחנו פה בהפסקת אש. שם אנחנו יודעים, המלחמה מתקיימת, ולכן, א', נתנו להם ראשונים מקדמות, ובצדק, וגם נותנים להם סוג של פיצוי רחב יותר, מוחרג. כך אני חושב אפשר לעשות גם עם תעשיית התרבות. לא חשוב אם היא מוסדית, היא פרטית. צריך להכיר בכך שהיא צריכה לקבל החרגה ולהחזיק אותם בעוד, אני אומר חודשיים, אבל בעוד זמן כל עוד יש להם את ירידת המחזורים מעל 80%. הנה, פתרתי את הבעיה. הנה, נציגי האוצר, אני מקווה, שומעים, אולי גם מקשיבים לי. ואני אומר, כל מי שנפגע מעל 80%, חייבים להחריג אותו, מכיוון שנמנעה פרנסתו. לא בגלל שאנחנו עצלנים או נצלנים חלילה ורוצים כסף, לא, אני רוצה הפוך. אני רוצה לשלם מסים כי זה אומר שהרווחתי, אני רוצה לשלם למדינה כי אני חושב שזו חובתי. זה בסדר, אנחנו משרתים בדרך הזו את המדינה. ושימו לב, לא דיברתי על רוח ועל תרבות, אני מדבר על פרנסה. סליחה מכל אלה שאולי הייתי צריך להגיד קודם שהספינה שנקראת מדינת ישראל לא תתקדם לשום מקום, לא חשוב אם היא ספינת מלחמה או ספינת שלום, בלי הרוח. כי המפרשים הם סתם סמרטוטי בד אם אין בהם רוח. רק הרוח מניעה את הספינה הזו. ואנחנו מייצגים את הרוח. ואנחנו במגזר הפרטי, ואני אומר רק במגזר הפרטי, חייבים לקבל התייחסות מיוחדת מהאוצר. ואני אומר לכם שאם תדברו איתנו ולא אלינו, אנחנו נמצא ביחד, כי אנחנו לא באים לנצל שום דבר. אנחנו רוצים שתתייחסו אלינו, כפי שעשיתם לדעתי בקורונה, אני הייתי חלק מהדיונים הללו, עם מדריכי הטיולים. מדריכי הטיולים קיבלו החרגה מכיוון שלא הייתה פה חודשים תיירות נכנסת, הרי ברור שמגיע להם. ואם אנחנו נמנעים מהתקהלות, זה ברור שאני לא יכול למכור כרטיסים לנגנים או לאנשים בבית. אני חייב להכניס משהו שקוראים לו דמי קיום לאנשים האלה וללוות אותם בתהליך ההבראה והשיקום, כי זה לא קורה ביום אחד. רק על זה הדיון, למצוא את הפרמטר הזה שקוראים לו ירידה במחזורים כמשהו, שוב אני אומר, אני מוותר על פיצויים לטובת תושבי הצפון במלחמה, הנה אני אומר את זה. אם זה או הם או אני, לתת להם, בסדר. אני גם מוותר לפני הרבה מאוד אחרים, כמו ניצולי שואה וקשישים וילדים נזקקים, אני מוותר. אבל, כבוד יושב ראש הוועדה, כשאנחנו רואים במקביל שזורקים כספים על סקטורים שלא משרתים ולא מצמיחים כאן שום דבר, בניגוד אלינו, שאנחנו מצמיחים כאן גם רוח, גם תרבות, אבל גם מסים, זה מקומם אותנו עד מאוד. תודה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> תודה רבה, אדוני. << אורח >> מאיה אמיד: << אורח >> קודם כול גילוי נאות. אני כרגע פה בכובע שאני הדוברת של חברת הכנסת שלי טל מירון, אבל אני כרגע מדברת בשם ההיסטוריה שלי ומי שהייתי עד החודשים האחרונים. קוראים לי מאיה, מי שלא מכיר אותי ומי שכן. ממש מ-2015 עד לפני בערך ארבעה חודשים הייתי חלק מעולם התרבות בעצמי. בצבא הייתי מפיקה של אירועים ולהקות צבאיות, שם הכרתי את יובל דיין, ואז הצבא שינה את החיים שלי, ויום אחרי השחרור כבר עבדתי עם יובל דיין ועבדתי עם אמנים נוספים במדינת ישראל, בין אם זו נסרין או נרקיס. גם כובעים אחרים פה אני מכירה, כי גם עבדתי עם יוצרים, שזו זכות גדולה להגיד שבאמת זכיתי ללוות אותם, כמו יורם טהרלב, כך שיש פה אנשים מאקו"ם שמוכרים לי, בין אם זה בז'ה מכל עולם ההופעות והמופעים. אני רוצה לקרוא כאן איזה משהו קצר שנראה לי שיגיד את הכול. חבר קרוב ויקר לליבי שבאמת התבטא בנושא, אני חושבת שראשון האמנים, כתב שלהיות עצמאי בישראל ובטח בתחום המוזיקה זה אומר שאתה הראשון שמנתקים לו את צינור החמצן והאחרון שמאפשרים לו לחזור לנשום. בשש השנים האחרונות, בין מגפות, סגרים, 7 באוקטובר ומלחמה שלא נגמרת, להיות עצמאי זה להיות שורד אמיתי. אלה מילים שכתב יהל דורון מהצמד גיא ויהל שהוא חבר קרוב וטוב שלי. אני חושבת שהיום הרבה מאוד אמנים מפחדים להתבטא ולדבר כי ישר זה נהיה עמדות פוליטיות, ימין או שמאל, או חלילה שלא יזמינו אותו אחרי זה להופיע באירועים ממלכתיים ויחרימו אותו. אבל בעצם רוב תעשיית המוזיקה פה בישראל היא לא האמנים של הז'אנר הים תיכוני שבעיתונות וכלפי חוץ נראה שמרוויחים מיליונים. רוב האנשים שעובדים בסקטור הזה, ואני הייתי ביניהם, הם אנשים עצמאיים, פשוטים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אל תדליקי את יהודה פה. << אורח >> מאיה אמיד: << אורח >> לא, הכול טוב. אגב, גם עבדתי עם מתנה, שמתנה אחראי לרוב הזמר. הכול טוב, אני מכבדת את כל התעשייה באשר היא, אבל אני חושבת שנוצרה פה איזושהי דעת קהל מוטעית. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> גם על בסיס עונתי. יש לך תקופות של יותר, ותקופות שאת - - - << אורח >> מאיה אמיד: << אורח >> נכון, יפה. ולצורך העניין גם, אני חושבת שבסופו של דבר, זה התחיל בקורונה, שאני חושבת שפתאום תעשייה שהיא תמיד באמת נרתמת ונמצאת, ובסוף המוזיקה היא מחיה פה את כולם כשצריך אותה, אבל פתאום בקורונה נראה לי הבנו שלא רואים אותנו, שפתאום יש מגפה ומצד אחד נותנים אילו שהם מענקים, אבל שהכול מאוד מסורבל, המערכת לא באמת יודעת לראות את האנשים שנפגעים בפועל כי מחשבים להם את ההכנסות לפי תזרים של שנה או משהו אחורה, אבל לא מבינים שבסוף בז'אנר הזה של הופעות וספקים, המחזורים, לפעמים התשלום שאתה תקבל ביוני זה תשלום על העבודה שעשית במרץ. ואז זה המשיך לזה שעוד סגר ומלחמות ומבצעים. ומצד אחד, האמנים והצוותים שמאחוריהם מסכנים את החיים שלהם כי אף אחד לא מבטח את הפעילות הזאת והולכים לבסיסים והולכים לנזקקים והולכים לאזורים שהם באמת סכנה. וואלה, אלה האנשים השקופים, כי לא רואים אותם, רואים את האמן בסוף ברשתות החברתיות, הוא נרתם והוא התנדב. אבל בסופו של דבר נוצר מצב שתעשייה שלמה מממנת את הרוח הלאומית פה, כשתכל'ס זו חובת המדינה. ואז מגיעים האירועים עכשיו. יודעים מה? אני אלך על קיצון יותר גדול. ביום העצמאות שנה שעברה היו שרפות, מישהו חשב על זה שתעשייה שלמה פתאום בגלל כוח עליון נפגעה? שפתאום, כי זה מוגדר כשרפה, וחלק מהאזורים כן וחלק מהאזורים לא. אני פשוט חושבת, גם זה שאתה כרגע לא מסתכל עליי זה גם קצת אומר, אולי שירת נשים זה גם עניין שהוא קצת בעייתי, אבל אני כן מציעה למי שאמור לקחת את האחריות על עולם התרבות - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אל תרגישי מיוחדת, מתנצל, זה קורה לי הרבה. << אורח >> מאיה אמיד: << אורח >> הכול בסדר, אבל אם אנחנו כבר כינסנו את הדיון הזה, לפחות שתקשיב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מקשיב לך ברוב קשב. << אורח >> מאיה אמיד: << אורח >> השורה התחתונה שלי היא שאני חושבת שבסופו של דבר, זה ששר התרבות לא התבטא, נראה לי עד עכשיו הוא לא באמת התבטא על זה שהוא לפחות רואה את האנשים האלה שכרגע לא מרוויחים שקל ומחכים ומחכים, ובאיזשהו מקום הם כבר מיואשים. וזה ממש מבאס אותי, כי פתאום אני בצד השני. וכשהתחלתי, עכשיו, כשפרצה המלחמה האחרונה כבר הייתי פה. פתאום אני מצד אחד הייתי במקום שמקבל את ההחלטות ואני רואה כל כך הרבה תקציבים שהולכים פשוט למקומות הלא נכונים. וכמו שהוא אמר והתחברתי, בסוף איך יכול להיות שכאילו מחכים לאיזשהו פתרון שפשוט אף פעם לא מגיע? אני קוראת לשר התרבות שיראה אותם ושיהיה לו אכפת, כי אם הוא שר התרבות, זאת החובה שלו קודם כול, לפני שהוא מתראיין בראיונות ברדיו, וזה הכול. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> כבוד היושב ראש, ברשותך, אני רוצה לעזור לדיון, זה חשוב מאוד לענות למאיה. שני משפטים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> נשארו לנו 20 דקות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, הכי חשובים פה. מספיק, תנו לנו לשמוע את משרדי הממשלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> התכנסנו לפה לשמוע, אני מניח שכל מי שדיבר כאן מכיר את הבעיה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> משרדי הממשלה, אתם רוצים לשמוע אותם ובטח גם להגיב להם. נשארו לנו 20 דקות בשביל זה. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> יש פה נציגים ממשרד התרבות אגב? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כן, יושבת לידך. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> קודם כול חשוב להבהיר שמשרד התרבות אמון על תמיכה במוסדות תרבות לפי מבחני תמיכה. היוצרים עצמאיים, ואנחנו מבינים לגמרי את המצוקה ואנחנו כן פועלים בדרכים שונות. יש לנו קרן יוצרים עצמאיים ליצירה חדשה שהופעלה רק לפני שבוע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל מריה, זה לא פותר את האירוע הזה. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> רק שנייה, אני רוצה להסביר. כן, אנחנו אתמול פרסמנו את הקול קורא לאירועי קיץ ברשויות. אנחנו מזמינים את כל היוצרים העצמאיים לפנות לרשויות ולהציע את המופעים שלהם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא קשור למה שאנחנו מדברים, נו. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> זה קשור. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מריה, זה לא קשור. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> לחזור לפרנסה זה קשור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין להם כסף לסגור את החודש, לא לשכירים ולא לעצמאיים. אין להם כסף, איך הם יגיעו עד הקיץ? אין להם כסף. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפתרונות של משרד התרבות לעניין של מלחמה הם פתרונות השגרה בעצם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כן. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> תגידו מה קשור למלחמה. איפה אתם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מלחמה שהגיעה פתאום, אף אחד לא ידע עליה. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> המענה למלחמה הוא המתווה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מריה, בבקשה תתייחסי. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> אובדן הכנסות שאנחנו נותנים למוסדות, כי זו הסמכות שלנו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מריה, להגיד לעצמאים, אנחנו ניתן לכם הופעות בקיץ, זה לא המענה. אגב, להגיד אין לנו מענה זו גם תשובה. מה שאמרת בהתחלה, להגיד אנחנו נותנים מענה לעובדים שנתמכים ולא לעצמאים, זאת תשובה שאנחנו נעבור לאוצר, אבל להגיד שאנחנו ניתן להם בקיץ הופעות? << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> גם זו בעיה שכל מוסדות התרבות בישראל נתמכים. כל מוסדות התרבות בישראל בהבראה, בהתייעלות, אין מוסד אחד שמצליח לכלכל את עצמו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש תקציב לרשויות המקומיות להופעות ואתם מוזמנים לפנות לרשויות המקומיות. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> כל מקום עבודה שאני מגיעה, אני עושה הסכם התייעלות על הסכם הבראה. המקומות, אין להם כסף, בלי קשר למלחמות. מלחמות ומצבי חירום רק עוד יותר. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני ממש ממש מבקשת, אני ביקשתי את הדיון המהיר הזה, שמענו את כולכם, תנו למשרדי הממשלה, זו המטרה, לדבר. באמת, זו ממש המטרה. אני מכירה איך זה, כי הייתי יושבת ראש, הוא תכף ינעל את הדיון, ויופי, נלך הביתה עם התסכולים שלנו. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> עומר כהן, משרד האוצר. הועלו פה שלל טענות, אני אנסה להתייחס קצת מלמעלה, ובוודאי שאם יהיו שאלות המשך, אתם מוזמנים. מלמעלה, ענף התרבות, גם כמובן שמשרד התרבות והספורט וגם משרד האוצר, מאז תחילת המלחמה מכירים בצרכים הייחודיים שלו, ובהתאם, בכל שנה מאז תחילת המלחמה, 2023, 2024, 2025, ועכשיו גם 2026, קיבל מענה תקציבי ייעודי שבא לידי ביטוי במבחן אובדן הכנסות, כמו שציינה כאן מריה ממשרד התרבות והספורט. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למוסדות הנתמכים. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> נכון, למוסדות הנתמכים, בוודאי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> וגם שם העלתה לך ליאור את הנקודה שהם זורקים את העובדים הביתה ולוקחים את הכסף. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> אתה צודק בוודאי שהועלו פה שלל טענות, ננסה לגשת אחת-אחת. קודם כול חשוב לנו לציין שענף התרבות קיבל התייחסות ייחודית, אחד הענפים היחידים מעבר למתווה הרגיל, וחשוב לנו להגיד שבכל נקודה בזמן מאז תחילת המלחמה ועד עכשיו היו מסלולים רגילים שגם העוסקים בענף התרבות יכלו לגשת למסלולים, למסלולי הפיצויים. אושר ממש לפני שבוע מסלול שהוא גם רלוונטי לחלק מהעוסקים בעולמות התרבות. ודאי אנחנו לא מתכוונים להגיד שהוא רלוונטי לכל אחד ושהוא נותן מענה מושלם. הרבה מחברי הכנסת היו שותפים לאותם דיונים לגבי גיבוש המתווה, אתם יודעים שהמתווה ודאי לא מושלם, אבל הוא נותן מענה להרבה מאוד עסקים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן. אני שאלתי, אמרתי את זה, באתי עם שיעורי בית. בוא תדבר על הדלתא האלה שהם לא רלוונטיים למתווה של החל"ת. איך אנחנו - - - << אורח >> עומר כהן: << אורח >> שלא רלוונטיים למתווה החל"ת וגם לא רלוונטיים למתווה הפיצויים לגופי התרבות כי הם לא מועסקים בגופי תרבות בכלל? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עצמאים, כן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> מה הפתרון שאתה מציע להם? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לעבור מקצוע. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> לא, אני חלילה לא לוקח החלטות קריירה עבור אף אחד. זאת אומרת, אנחנו חושבים שהיום סל המענים הכולל שמתחיל מהפיצויים הכלליים לעסקים, עובר בפיצויים למוסדות תרבות, נותן מענה למרבית, מרבית העובדים, ואלו שלא, כמו שציינה מריה ממשרד התרבות והספורט, יש את המענים השוטפים שהמשרד נותן בדיוק לאותן אוכלוסיות שהן אמנים עצמאיים ושממש השנה גם היקף התקציב בקרן שלהם עלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עומר, ברגע שיש להם חודשיים, האנשים האלה, לא הייתה להם עבודה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא מענה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נראה לי אבסורד, ממופע אחד אי אפשר להתקיים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> בקיצור, לא נותנים כלום. הרבה מילים בשביל להגיד לא נותנים כלום. << אורח >> מאיה אמיד: << אורח >> אני גם אגיד יותר מזה, שמתווה ההכנסות לא משקף את אובדן ההכנסות שלהם, וזאת מהות הבעיה, הוא לא באמת מותאם לאנשים שעובדים בתעשייה הזאת, והם צועקים את זה כבר פה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אולי תמשיך אבל, תגיד לנו איך אתה רואה את הפתרונות לענף הזה. כי היא דיברה גם, מריה, דיברת גם על מבחני התמיכה שאמרנו שעוד שבועיים, איך מבחני התמיכה האלה, שאנחנו פה כבר מ-10:00 מנסים למצוא פתרון, איך מבחני התמיכה האלה שאמרת, וזה עם ההסתדרות שדיברה כל כך לעניין, איך זה עוזר לאותם מי שדיברנו עד עכשיו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני אוסיף עוד שאלה. האם בשלוש השנים האחרונות אתם עובדים לפי מבחני התמיכה או שאתם נותנים שימור שיעור, נותנים אותו דבר ממה שהיה? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> תלוי באיזו שנה. השנה נתנו שימור שיעור כדי לתת את הוודאות. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מבחני תמיכה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, בעקבות המלחמה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> היא אמרה שעוד שבועיים מתפרסמים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בעקבות המלחמה. הם קיבלו כמה? 70-60 מיליון שקל, לא? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> כן. המבחן שדיברתי עליו הוא מבחן הסיוע על אובדן הכנסות שהיו לגופים בחודשים מרץ-אפריל. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ספציפית למלחמה, 70-60 מיליון שקל. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> חוץ מזה אנחנו עובדים כמובן לפי מבחני תמיכה עם קריטריונים מאוד מובנים לתחומים השונים, בין היתר גם - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> הכסף הזה לא מגיע לעובדים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עוד שנייה נקבל על זה תשובה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כיצד מבחני התמיכה יסייעו לעובדים האלה? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> קודם כול, המבחן מפרק, אתם ראיתם את טיוטת המבחן בהסתדרות, 75% אמורים ללכת לשימור. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> נכון, העובדים בחל"ת. למי הולכים ה-75%, לארנונה, לספקים? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> תני לה רגע, תני לה לדבר. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> גם רציתי להתייחס קודם. יכול להיות שחלק מהביקורת נוגעת להנהלות גופי התרבות, ובוודאי שאנחנו לא יודעים לתת דין וחשבון על איך כל גוף מתנהל עם העובדים שלו. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> חברי כותב את המבחנים, לא אני. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> נכון. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> תתעדף גופים שהשאירו את העובדים. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> אם אפשר רק שנייה להשלים נקודה. כפי שמריה התחילה לציין, מבחן התמיכה מציין מפורשות ש-75% מאובדן ההכנסות שעליו הגופים משופים נדרש ללכת אל העובדים. אם הכוונה שמישהו פה רוצה שמבחן התמיכה יכפה על גופי תרבות איך לנהל את העובדים שלו, אנחנו לא חושבים שזה דבר שהוא הגיוני לעשות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האם יכול להיות מצב כמו שליאור ציינה, שזה הולך לארנונה, שזה הולך לכל מיני דברים שהם לא עובדים. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> לא, התשובה היא לא. << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> זה הולך לכיסוי גירעון, זה לא הולך לעובדים. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> אל תגידו לי לא, אני דיברתי עם מנכ"לים וסמנכ"לים של מוסדות תרבות. העובדים שלהם נמצאים בחל"ת והם מקבלים תקציב. הם גם מקבלים תקציב שוטף ממשרד התרבות, אלה מוסדות נתמכים בבסיסם, וגם מקבלים עוד פיצוי על התקופה שהעובדים שלהם עבדו בחל"ת. אולי משרד האוצר יחד עם משרד התרבות, שיש שם אנשים אגב מאוד אדיבים ונחמדים שהייתי איתם בקשר כל המבצע, והם תמיד הקשיבו ותמיד ענו, אבל אולי תגבשו מבחנים שייתנו מענה אמיתי, כמו שחבריי פה אומרים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא הצלחתי להבין. עומר, אני מנסה שנייה להבין ברמה הטכנית, יכול להיות מצב שמוסד מקבל כסף עבור העובדים שלו כשהם בעצם בחל"ת ונמצאים בעצמם במתווה חל"ת? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> הם חייבים לדווח על כך ואחר כך אנחנו מקיימים ביקורת על זה שהכסף יצא אכן למטרות של מבחן התמיכה. ויש גופים - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ליאור, ככל שיש מקרים כאלה, אני מבקש שתעבירו אותם לוועדה, נציף אותם, מקרים ספציפיים שיש. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל המוסדות ממשיכים לקבל גם את התמיכה השוטפת ברגיל. << אורח >> ערן אוחנה: << אורח >> לא, זה כתוב אבל במבחנים עצמם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> שמה? << אורח >> ערן אוחנה: << אורח >> שברגע שלצורך העניין חילקו את הכסף לעובדים הקיימים, לצורך העניין, רק העובדים שלא יצאו לחל"ת, אחר כך המעסיק יכול לעשות מה שהוא רוצה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל הוא מקבל כסף כנראה לפי כמות העובדים שהוא מדווח עליהם. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> לא, כתוב שעם היתרה הוא ישלם את כל מה שהוא צריך, הוא משלם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אבל 75% הולך לעובדים, זה מה שהם אומרים. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> זה לא. אני אומרת לך, בדקתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, אני לא ראיתי את המבחנים, אבל נשמע לי הזוי שאם במבחן כתוב שהם צריכים לשלם להם 75%, לעובדים, הם יכולים לקחת את הכסף הזה לדברים אחרים. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> הנה, עובדת שהייתה בחל"ת והמוסד שלה מקבל תמיכות. הנה עובדת. אפס היא קיבלה, שקל. << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> אפס. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני מזכיר שיש גם תמיכה שוטפת למוסדות תרבות שהם ממשיכים לקבל בזמן הזה. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> בדיוק, כי הם אמורים להיות מוכנים לימים כאלה. דיברתי עם משרד התרבות, משרד התרבות ימשיך להעביר את התמיכה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני לא מצליח להבין את הנקודה. אנחנו רוצים לעזור גם למוסדות וגם - - - כולם פה דיברו כמה התרבות חשובה, נכון? אנחנו לא רוצים לפגוע במוסדות תרבות. אם שמו להם מתווה ייעודי של 70-60 מיליון שקלים, מתוכו 75% אמור ללכת לעובדים, ככה זה בכל המשק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> השאלה, האם יש מצב, וזה אירוע חמור בעיניי אם יש מצב כזה שמגיע מוסד ואומר, אני את הכסף במקום לתת לעובד לוקח למקום אחר ואותו זורק הביתה. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> נכון מאוד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל לכן אני שואל אותם האם דבר כזה יכול לקרות. כי אם לא, כנראה שיש כשל, תביאו אותו לוועדה והם יבחנו את זה. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> נכון, לכן ביקשנו לתקן את טיוטת המבחנים, לא לבטל אותה ולא לדחות אותה, לתקן. יש תיקונים, שקיפות, בהירות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הבנו. אמרת ובצדק מריה שזה פורסם להערות הציבור וקיבלתם. עד כמה יש - - - << אורח >> מריה יריב: << אורח >> אני לא יכולה עכשיו להגיד בדיוק מה קיבלנו, כי זו עדיין טיוטה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, את לא צריכה להגיד לי. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> היא עוד לא נסגרה. אני אעביר להנהלת המשרד את כל הטענות שהועלו כאן. אני רק מבקשת להבהיר שאנחנו מקיימים ביקורת אחרי שהגופים מקבלים את הכסף, הם צריכים לדווח לנו שאכן שילמו לעובדים, ואחר כך גם חלק מהתקציב הזה מיועד לאובדן הכנסות, הם לא פעלו חודשיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> חוץ מה-75%? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> לאובדן הכנסות מכרטיסים. הם הרי איבדו הכנסות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, בוודאי. שוב, אני לא מכיר את המתווה. המתווה הוא שהם מקבלים 75% לעובדים ו-25% לאובדן הכנסות? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אוקיי. אם הם לא עושים את זה, בבקשה, צריך לוודא שהם באמת עושים את זה. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> כבר היו גופים שנאלצו להחזיר את הכספים האלה שקיבלו מאיתנו במבצעים הקודמים כי הם לא השתמשו בהם כראוי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למשימות שלהם, לקחו את זה לכסות את הגירעון שלהם. אני דווקא חושבת שהשיח פה, אני מבינה גם את הכעס, אבל אני חושבת שהשיח פה הוא חשוב, כי אני חושבת שאם זה כבר קרה לך בעבר, מה שנקרא, נכווית ברותחין, אולי עוד יותר הפעם, כי את אומרת שיש שבועיים, אולי היא תבוא לפה ותראה לנו איך זה משתנה, שזה לא יקרה עוד פעם אותו דבר, כי זה כבר קרה. זאת אומרת, את בעצמך אמרת שזה קרה. איך אנחנו מונעים את הפגיעה באותם אמנים? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> והגופים נדרשו להחזיר את הכסף כי לא השתמשו בו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, זה קרה ותוקן. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, בוא נמנע את זה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אי אפשר למנוע את זה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, את הבא, את עכשיו, את מבחני התמיכה החדשים שאמורים להתפרסם. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> כן, אולי נחדד רק שהעניין פה הוא לעניין הביצוע של הגופים. זאת אומרת, אנחנו לא חושבים שנכון לתקן את המבחן. הנחיות המבחן היו טובות בהקשר הזה, הן לא מומשו כהלכה, ולכן בסופו של דבר היו צריכים להחזיר כסף. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל הנציגה של ההסתדרות אומרת שיש בעיה גם, זה מה שאת אמרת, לא? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> נכון, ונציגת משרד התרבות ציינה שבאמת עברו על כל הערות הציבור, קיבלו חלק מהן והן ימומשו במבחן שיפורסם, סדר גודל של תוך שבועיים, והמבחן כמובן יתפרסם לכשיפורסם עם ההערות מוטמעות בתוכו. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. אתה מבין? הם מטמיעים את ההערות. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> מה עם תשובת האוצר על המגזר הפרטי? לא הבנתי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זהו, זה החלק המשמעותי באמת. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> מה העניינים פה? סחבק בא ממקום, אני לא אוהב לדבר על עצמי, אבל אין לי ברירה, בסדר? חוויית המשתמש, מה שנקרא, מסביב לשולחן הזה. בחוויית המשתמש, אני הייתי צריך להפיק בפורים את פסטיבל הקומדיה וההומור על שם ספי ריבלין, הוא בוטל כמובן. זה 200 עובדים בפסטיבל הזה, בהיכל התרבות ראשון, במשכן של התזמורת, אגב. בוטל, אי אפשר לעשות פורים בשבועות ואי אפשר לעשות פורים במועד אחר. זה בוטל, הלך לטמיון, ירד, כולם הפסידו את הפרנסה שלהם ואני הפסדתי כמפיק. חשבתי שעד פסח תיגמר המלחמה או תהיה איזושהי שגרה, כמובן שאנחנו לא זוכרים מה זו המילה הזו, שגרה או שפיות, וגם בפסטיבל האביב שהייתי צריך לעשות למשפחות בפסח זה לא קרה. עוד פסטיבל אחד ירד לטמיון, גם שם עבדו כ-120 איש. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> היו אמורים לעבוד. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> היו אמורים לעבוד, היו אמנים, עניינים, סיפורים. גם הפסטיבל הזה ירד לטמיון, והנה הגיע לו הפיק של יום העצמאות. אני כמגזר פרטי, לא העיריות, הרשויות, שביומיים לפני אמרו להן אפשר, הן הלכו וקנו את האמנים. אני הייתי צריך לפתוח קופה, למכור כרטיסים באמפי מקס בראשון לציון, אבל אני צריך חודשיים לפני זה למכור, לשווק. ברור שאני לא יכול להתארגן ביומיים ולמכור כרטיסים, כך שגם זה ירד לטמיון. זה מצטרף למה שמאיה אמרה, ששנה שעברה בוטל לנו בגלל השרפה ואף אחד לא התייחס אלינו. והנה ענף במשבר, אמיתי, שנמנעת ממנו פרנסה על לא עוול בכפו, והשותפה שלו, מדינת ישראל, לא באירוע. תסביר לי רק את זה, רק על זה, איך יכול להיות שאין התייחסות מיוחדת לענף במגזר הפרטי שקוראים לו תעשיית התרבות והאירועים בישראל. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> כפי שגם ציינת בעצמך, מר בז'ה, יש קושי אמיתי לגבי - - - << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> להיבדל. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> כן, לעשות את ההבחנה בין העובדים בענף התרבות והספורט מבין עובדים עצמאים אחרים, שחלקם, בכל מיני ענפים, כמו בענפי התיירות, גם חווים קשיים דומים במידה מסוימת לאלו שחווה ענף התרבות. הפתרונות שהיום אנחנו יודעים להציע הם באמת מתווה הפיצויים הרחב, שאני רוצה לקוות שנותן מענה לחלק מאותם אנשים. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> אתה מבין שהפסטיבל הבא שלי הוא בעוד חודשים? ירדו לטמיון שלושה חודשים, הפרויקט הבא שלי הוא, אתה אומר אירועי קיץ, כאילו, היא אומרת אירועי קיץ. אירועי קיץ ממילא היו צריכים להיות, זה בדיוק כמו שפורר אמר הרגע, הוא עלה על זה. כמו שביבס אמר, נחזיר לכם את זה באירועי הקיץ. מה קרה לכם? באירועי הקיץ ממילא הייתם צריכים לעשות אירועים. על מי אתם עובדים? מה, אנחנו תאילנדים? אנחנו מבינים את החיים. << אורח >> יוסי זינגר: << אורח >> אולי משרד האוצר צריך למצוא דרך לייצר שני מתווים, אחד לעובדים שנמצאים בענפים כמו תיירות ותרבות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אתה רוצה להגיד משהו? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> כן. אני רוצה לבקש ממך, מכיוון שזה דיון מהיר, שבדיון מהיר בסוף אתה לא יכול למצות את הנושא, אני חושב שצריך לקבוע פה דיון, שיבוא משרד התרבות, שיציג את המתווה של שר התרבות. אני רוצה להבין מה המתווה של שר התרבות לכל אותם ענפים, שיבואו ויציגו מה המתווה המיוחד שהם מוצאים לעניין הזה. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> אבל אני חושב שהאוצר צריך. אין אינטראקציה בין משרד התרבות לכיס הפרטי שלי, אין אינטראקציה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא צודק. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> שמשרד התרבות ימשיך לתמוך במי שהוא צריך במוסדיים, זה נכון. בסוף זה משרד האוצר צריך. לא צריך, חייב. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> האוצר זה לא רק התרבות, זה כל הנושאים האלה. אין דיפרנציאציה בכלל. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רק חייב לומר, אני לא מקבל את זה שמורידים את האחריות ממשרד התרבות באירוע הזה. אני חושב שפה משרד התרבות, אנחנו לא באירוע רגיל, זה נכון שמשרד התרבות ברגיל תומך במוסדות. הוא היה צריך לייצר פה מתווה ייעודי לטובת העניין הזה. בדיוק אגב כמו שאני חושב שמשרד התיירות, הוא לא עושה את זה הרבה פעמים, אחראי על מורי הדרך, וגם שם לעצמאים יש לך הרבה מאוד בעיות, גם פה, זו האחריות של משרד התרבות. << אורח >> מאיה אמיד: << אורח >> אני חייבת להתחבר ולהגיד שאני חושבת שאם זה משהו שקצת חוזר על עצמו במדינה כמו מדינת ישראל, אנחנו לא צריכים לפעול אחרי שכבר המשבר קורה ואנשים פה קורסים. למה שלא יהיה איזשהו מתווה חירום לתעשיית התרבות שתלווה אותנו קדימה? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כי זה מאוד משתנה. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> כמו שיש לדעתי בחקלאים, לא? תקנו אותי אם אני טועה, פורר. יש משהו על החקלאים? << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוציאו בכל פעם. בוא נגיד ככה, ידעו בממשלה להיערך לתקיפה באיראן, לא ידעו להיערך לאיך - - - << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> טוב, אל תדליק את הדלוקים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> - - - העורף אמור לקבל מיידית. הרי ידענו את מועד התקיפה, הכנו אותה. אפשר היה להכין מתווה מוכן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, ידענו, אבל לא ידעו כמה זמן זה תיקח המלחמה. יש הבדל בין 12 יום לבין 60 יום. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה יכול לקחת שני תרחישים, ובוודאי גם ל-12 יום ול-15 יום. אתה ידעת שאתה נכנס לאירוע. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, אבל יש הבדל בין 12 יום לבין 60 יום, אתה מבין את זה. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> אנשים היו צריכים לקבל מייד הודעה, זה מה שיהיה לכם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אבל יש הבדל ענק בין 12 יום ל-60 יום. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואפשר לעשות שתי תוכניות ולהוציא מהמגירה את מה שצריך. לא יודע, ככה זה עובד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה תוך כדי. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רק שאלה לאוצר. אם אדם מתכונן לאירוע גדול, מגייס, מביא, קונה דברים, נגיד סתם, זה הזכיר לי שהייתי בחנות של צעצועים והוא אמר לי, תראי, מירב, כל התחפושות של פורים, 20,000 שקל הלכו לפח כי אף אחד לא בא לקנות את התחפושות שהוא קנה ונערך מראש לפורים, אוקיי? ואמרתי לו, תשמור לשנה הבאה. הוא אמר לי, מירב, שנה הבאה זה גם ייראה על הפנים וגם לא אותן תחפושות, כי יש טרנדים אחרים וזה. השאלה, אני שואלת אותך, עומר, מה נותנים לאותו אדם שנערך, קנה, והכול הלך לטמיון? במקרה הזה מדובר על בז'ה שהתכונן לאירוע הפורים, והוא השקיע. איך הוא משקף לכם את ההשקעה שלו? כי הרי הוא קנה דברים, הוא נערך, הוא שילם, הוא התחייב. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> ואלה גם לא הוצאות קבועות. זה לא נחשב במתווה כהוצאות קבועות. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> יפה. האם יש מנגנון פיצוי ומהו המנגנון? כי אנשים מוכרים כרטיסים. עוד שאלה. נגיד שאני קניתי כרטיס להופעה בבארבי, ההופעה נדחתה, במקום במרץ נדחתה ליולי. סבבה לי, אני שילמתי 120 שקל, אמרו לי, את רוצה? אמרתי להם, אחלה, לא נפגעתי, אני כאדם. אבל הוא נערך, הוא קנה דברים, הוא השקיע, הוא נערך ל-1 למרץ. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> השקענו מאות אלפי שקלים בפרסום. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני סבבה לי כמי שהזמינה כרטיס. מה אתה נותן לו? מה אפשר לתת לו? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> באמת לדוגמה שנתת, צר לי, אני לא הייתי בדיונים, אני לא הגורם שאחראי על מתווה הפיצויים הכללי אצלנו באוצר, אבל אני מאמין שהרבה מכם, חברי הכנסת, היו חלק מהדיונים האלה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אגב, עומר, תעביר את זה וגם אני אעביר את זה הלאה, אנחנו מצפים שישלחו לכאן את רום או מישהו שכן עסק בזה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לך יש פתרון, מריה? לא, אולי למריה, אולי לך יש פתרון. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> לא לעצמאים. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> אני אגיד שאנחנו חשבנו סביב המתווה של עולם התרבות שאכן משרד התרבות פרסם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אוקיי. ההוא עם החנות שקנה תחפושות, סתם אני שואלת, יש לו פיצוי על כל מה שהוא רכש? << אורח >> עומר כהן: << אורח >> כן, בוודאי. אם הייתם חלק מהדיונים על מתווה הפיצויים הכללי - - - << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> היינו, חלק מאיתנו היו. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> - - - אתם יודעים שעסקים שאיבדו אחוז מסוים מהמחזור שלהם, ואנחנו מדברים על טווח עצום של עסקים, בוודאי שעסקים - - - << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> אמן פרטי הוא לא עסק? אמן עצמאי הוא לא עסק? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> עצמאים קיבלו. יש מתווה לעצמאים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> רגע, בז'ה, תגיד לי, הוא אומר שיש מתווה. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> יש מתווה, בוודאי, שמפצה על אחוז גבוה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא אחוז גבוה, 22% מההוצאות הקבועות זה לא כזה גבוה, בוא. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> אתה מדבר לעניין אובדן ההכנסה, אבל מפצים לדעתי 70% או 75% כנגד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> על העובדים יש לך, תלוי על מה. << אורח >> עומר כהן: << אורח >> כן, ייתכן גם שיו"ר הוועדה בקיא ממני בפרטים, אבל אני אומר, בוודאי שיש מענה בהיקפים מסוימים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כמו כל המדינה. עומר, אני אגיד לך את הנקודה, והיא חוזרת על עצמה בהרבה נושאים. בסוף, ואני חושב שגם עודד אמר את זה וגם אני יכול להגיד לך שזה השיח שלי מול שר האוצר, יש לא מעט מקרים, כשפיקוד העורף מקבל החלטה על הגבלת התקהלות, אתה יודע פחות או יותר מי נפגע. יש את ההורים שהם צריכים להיות עם הילדים בבית כי בתי הספר נסגרים, יש את האמנים. לצורך העניין, חנות אלקטרוניקה, היא נפגעת מעט מאוד, אבל מעון יום או זמר, הם נפגעים הרבה מאוד, נכון? והדברים האלה, לא צריך להמציא את הגלגל, כי אנחנו כבר חוזרים על עצמנו. מתישהו אנחנו נצטרך אולי לחוקק פה חוק או לעשות את זה בצורה מסודרת ולדעת מה ההשלכות כשפיקוד העורף מוציא הנחיות. אם פיקוד העורף מוציא הנחיה X, ההשלכות שלה על המשק הן Y. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> בעיקר כשצריך התקהלות, שזו המהות של אירועי תרבות. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> האם הוועדה הזו יכולה לכפות על האוצר לייצר דיון כזה איתנו? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה לא רק איתכם, אלה הרבה מאוד תחומים. כמו שאמרתי לך, אלה גם מעונות יום, אלה גם אתם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> סקטוריאליים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> מורי דרך, חברות הסעות. יש כל מיני סקטורים שברגע שאתה מכריז על הגבלות מסוימות, באוטומט האנשים הספציפיים האלה נפגעים. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> אבל מה שאמרת עכשיו מוציא להם את החשק לחיות. על זה בדיוק הם מלינים, לא רוצים לעשות סקטוריאלי. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא נכון, אני אומר לך ששר האוצר מבין את זה מצוין. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אני אמשיך את מה שבז'ה אמר פה. אתה גם ככה בטח צריך תכף לסיים. תשמע, אדוני היושב ראש, אני אומרת דבר כזה. לגבי המתווה, מתנהל כאן שיח שגם כמו שאמרת, נעקוב אחריו ונראה שבאמת ההמלצות נלקחו כדי שלא יקרו אותן טעויות. אבל אולי במקרה הספציפי הזה, לאור העובדה שכבר בדקנו, אומנם היינו בדיונים על החל"ת, אבל דיוני החל"ת לא נתנו מענה לאותם דברים שדיברנו. אולי ניתן, בגלל שאתה במפלגה של שר האוצר, לקיים איזשהו שיח על העניין הזה של ההפסד. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> היה סביב החל"ת כל כך הרבה עד שהחוק הזה עבר, אני לא אפתח אותו מחדש. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> לא, עזוב, החל"ת נגמר, אבל מה עושים עם - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> בסדר, אבל לא יפתחו. חוק הפיצויים למתווה לעצמאים, לקח לו כזה הרבה זמן לעבור, כולם דנו אותו. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> לא, אבל לדיון קדימה, למשבר הבא הממשמש ובא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לכן אני אומר, העמדה שלי, ואני אומר לך שאני גם דיברתי עם שר האוצר, שוב, אני לא אגיד לך עכשיו את העמדה שלו, כי זה אירוע שצריך להתבשל, ברור לך שהוא לא כזה פשוט, אבל ככלל, כשפיקוד העורף מכריז על הגבלות, צריך להבין את המשמעויות המשקיות שלהן. זה אירוע שאנחנו צריכים לקחת אותו כמדינה איתנו תמיד. ברגע שגם בפיקוד העורף אגב, כשהוא מקבל את ההחלטות, חלק מהשיקולים צריך להיות גם הדברים האלה. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> שתדע שיושב אצלו מכתב כזה, אצל סמוטריץ', מהאיגוד שלנו, שמבקש דיון ספציפי להבא. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הוא לא צריך. << אורח >> רמי בז'ה: << אורח >> לא, אחורה, הבנו שכאשר אבדנו, אבדנו. לקדימה. << אורח >> ערן אוחנה: << אורח >> וצריך גם, אדוני, לשנות חשיבה ולא להישאר מקובעים לכל מיני דפוסים שהיו קיימים לפני עשר ו-20 שנה, מתווים שעושים העתק-הדבק, להתייחס לכל האספקטים ולכל סוגי האנשים שנפגעים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני יכול להגיד לך שלכולנו זה ברור, אבל זה אירוע שייקח זמן. << אורח >> ערן אוחנה: << אורח >> דיברנו פה הרבה וגם חברי ממשרד האוצר בא ואמר שטיוטת המבחנים משלימה את כל מתווה הפיצויים שהיה לעסקים. אלא מה? יש לי גם ציטוטים מהחוקים עצמם, גם בחוק עצמו היה כתוב שמוצע לקבוע כתנאי לקבלת הפיצוי בשל עובד מסוים, המעסיק לא ינכה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד. זו נקודה אחת, שהיה כתוב במתווה הפיצויים, שצריך להיות כתוב עכשיו גם כן במבחני התמיכה, אחד הפערים שלנו הוא שמי שעושה את מבחני התמיכה זה משרד התרבות, ומשרד האוצר רק מקצה כסף. אני אומר, בשביל הסדר הטוב, צריך שמשרד האוצר גם כן יעשה את אותו דבר, העתק-הדבק, מה שהוא עושה אז. זה אחת. שתיים, גם בנושא העניין של העובדים, כתוב שהכול ובלבד שבכל מקרה שילם שכר לעובדיו. זה צריך להיות חלק מתנאי של ה-75%. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, הם אמרו כבר שזה קיים. << אורח >> ערן אוחנה: << אורח >> אני אומר, אבל זה צריך להיות כתוב שחור על גבי לבן שה-75% האלה - - - << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה כתוב. זה כבר כתוב וזה כבר נבדק, ואומרים לך. ואני אומר לכם גם, אם יש מקרים שאנשים מרמים או משקרים או פוגעים בעובדים שלהם, תעבירו לנו כוועדה, אנחנו נטפל בזה מול מי שצריך. אם מישהו עובר על החוק, צריך לטפל בו. << אורח >> ערן אוחנה: << אורח >> לא, אבל זה לא עניין של לעבור על החוק. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> זה כן עניין. אבל היא אומרת לך שזה כתוב במבחני התמיכה ככה, נכון. << אורח >> ערן אוחנה: << אורח >> לא, אני עברתי על מבחני תמיכה כמה פעמים, זה כתוב בצורה מאוד פשוטה, שמי שהוציא את העובדים לחל"ת, יש לו הרבה מאוד כסף אחר כך להעביר להוצאות השוטפות שלו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הבנתי, בסדר גמור. << אורח >> ערן אוחנה: << אורח >> ונקודה אחרונה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לימור, את רוצה בדיון הזה להגיד משהו, נכון? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. אני רוצה לומר שלפני שבוע ישב אצלי מנכ"ל של תיאטרון אספקלריה, והוא אמר לי, תקשיבי, אתם לא רואים, אבל אנשים היום צורכים פחות תרבות, הקשב לא נמצא שם, באמת גם מהדאגה, גם עוד פעם, מלחמה על שלל היבטיה, והוא אמר, אנחנו נקרוס, אנחנו נסגור. הוא אמר, זה לא רק אני, אלה צוותים שלמים, זו ההפקה, אלה התאורנים, אלה הצלמים. באמת צריך להבין שזה מערך שלם שיקרוס, ודווקא בעת הזאת אנחנו צריכים לראות איך אנחנו שומרים על הדבר הזה שהוא בעצם החיות. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> הנשמה. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> ישב גם אצלי למען, הגילוי הנאות. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. דרך אגב, הייתי בהצגה שלו, נהדרת, שקוראים לה "יומן מסע", שהיא מתעדת לוחמים שיוצאים לאיזשהו מפגש כזה קבוצתי נפשי, כאילו חופשה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> פוסט-טראומה? << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. ובאמת, לראות את החוויה הזאת ואת הדינמיקה, אני חושבת שיש בזה משהו שא', הוא מאוד מעצים. אני יודעת שזה אומנם מדבר על משהו מאוד מאתגר וקשה, אבל הוא מאוד מעצים. ואני חושבת שאלה תכנים שהיום צריכים להביא אותם ולתת אותם לציבור כדי שאנחנו נוכל באמת, גם בתוך המציאות הזאת, זה להיות באמת בתוך איזושהי שגרה ולשמור על השגרה ואת החיות שלנו. זה משהו שבאמת צריך לראות איך אנחנו. יש גם תשובות? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> כן, אנחנו פה פשוט כבר מ-10:00 והוא חייב לסיים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני אעדכן אותך אחר כך, פשוט הדיון היה אמור להסתיים לפני חמש דקות. כן, משה. << אורח >> משה זרצקי: << אורח >> אני אעשה את זה זריז, אני לא רוצה לעכב את כולם. אני משה זרצקי, אני גר באפרת, אני אבא לארבעה ילדים, ועד לפני שנתיים הגדרתי את עצמי כזמר, יוצר ומפיק אירועים. היום אני איחרתי לוועדה כי אני הגעתי כר"מ מחליף בישיבת אורות יהודה באפרת. אני נמצא בסיטואציה שבה אני לא עושה את מה שאני אוהב, את מה שאני מחובר, את מה שאני קשור, פשוט כי שלושה שבועות אחרי שפרצה המלחמה קברנו את הילד שלנו שנולד בלידה שקטה בשבוע ה-37, ואשתי מאז בדיכאון אחרי לידה, עם 100% אובדן כושר עבודה, אני מפרנס יחידי. לפני המלחמה הרווחתי ביושר, דיווחתי, עשיתי הכול כראוי, כפי כל תושב במדינת ישראל שרוצה לכבד את עצמו מהיכולות שלו, ממה שידו משגת. ואני נמצא באיזושהי סיטואציה שבה המדינה דורשת ממני כעצמאי לבוא ולהוכיח. מה שאני יכול לבוא ולהוכיח על נזקים, יש על מה לדבר. מה שלא, אירועי פורים, ארבעה אירועים שעיריית ירושלים דחתה לנו ואולי עכשיו ייתנו חלק ביום ירושלים, דוחים את זה, סבבה. מה שלא, הלך קפוט. הפקות, שנה שעברה הפקתי את האירועים ליישוב באלעזר, הפקות יום העצמאות, הכול נדחה בגלל ענייני השרפה, כפי שדיבר פה קודם המפיק. אני נמצא בסיטואציה שבה הפרנסה שלי, עוד יומיים אני מפיק קונצרט יחד עם התזמורת הסימפונית ירושלים ליום ירושלים עם דוד ד'אור למשפחות שכולות, לחיילים בודדים, ואני בא לעופר אמסלם, מנכ"ל התזמורת הסימפונית ירושלים, והוא אומר לי לפני שבוע: החבר'ה שלי עדיין בחל"ת, אני לא יודע להגיד לך מתי הם יחזרו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> למה הם בחל"ת? << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> הנה החבר'ה של עופר מראשון. << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> הם בחל"ת בעקבות המבצע והוא לא החזיר אותם. הראשונים לצאת, האחרונים לחזור. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה? למה הם לא חוזרים? << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני מנסה להבין את הנקודה הזאת. למה אבל? אביטל, אולי תסבירי לנו למה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני לא יודעת לענות על זה עכשיו, אני צריכה לבדוק את זה. << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> לדבר עם עופר אמסלם. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, אני מנסה להבין את הרציונל, למה הם לא מחזירים? << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כבר בשגרה מחג שני. << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> זה מצב מאוד מורכב. יש תזמורות כמו התזמורת שלי שחזרה כי יש מופע. תזמורת שאין לה מופע, הם לא מחזירים אותה. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> למה אבל? הם היו מקבלים - - - בכל מקרה. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> כי לא היה להם מספיק זמן לקבוע מופע? << אורח >> מריה יריב: << אורח >> יש להם קושי, כן. התנעת הפעילות מחדש היא מאוד מורכבת. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל בחג שני של פסח הסתיימה המלחמה. אני עכשיו בודקת. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> אני יכולה לבדוק את זה. מתי הוא אמר? << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> היא לא מורכבת, להביא את הנגנים לנגן. אם יש מופע, הסיטואציה היא שברגע שאפשר להחזיר, כביכול הם מחזירים, אבל אנחנו חזרנו לאופרה מאוד מורכבת שאמורה להיות שבועיים של חזרות, אבל השאירו אותנו בחל"ת עד הרגע האחרון. היו לנו שבועיים של חל"ת ואז חזרנו ב-15 רק אחרי שהוגדר לא מצב חירום. לא הארכנו, זה מזל. רצו להאריך את החל"ת, אבל חזרנו והיינו צריכים לעשות דאבל עבודה, כפול, כדי להיערך לאופרה "סלומה". המצב של זה, כנראה שאותו מנכ"ל החליט שהקונצרט פחות חשוב לו, ואז הוא לא החזיר את העובדים. << אורח >> משה זרצקי: << אורח >> זה לא העניין. העניין הוא שהוא הוציא קול קורא לעובדים, והעובדים אמרו שהם כבר הלכו ונתפסו בכל מיני הפקות עצמיות כי הם לא יכולים לסמוך על תזמורת סימפונית ירושלים. אני חוזר שוב לסמוך על תזמורת סימפונית ירושלים שתדאג לפרנסה שלהם. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> אבל תגידי, אני עכשיו בדקתי, ב-16 באפריל נכנסה הפסקת האש לתוקף, אוקיי? הלכתי, בדקתי. אנחנו כבר כמעט חודש, למה הם לא חוזרים? << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> אותם נגנים כנראה התחילו לעבוד בדברים אחרים, כי נגנים הולכים להתפרנס במקומות אחרים כי הם לא מצליחים להתפרנס. << אורח >> משה זרצקי: << אורח >> ברשותכם, אני רק אסיים, אני גם אתייחס למה שחברת הכנסת לימור דיברה. המקום הזה גרם לי כמפיק שבוע וחצי לפני האירוע לפנות לתזמורת סימפונט רעננה כי אין להם מספיק נגנים לתזמורת סימפונית ירושלים לתת לי. מעבר לזה, אני צריך להוציא כרטוס כמפיק לאירוע שאני צריך למלא את תיאטרון ירושלים, כדי שיהיה איכשהו רווחי, כי זה למען חיילים בודדים, להוציא אותו שבוע לפני. ואני חייב להגיד, הורדתי את המחיר מ-119 שקל לכרטיס ל-49 שקלים. אני חייב להגיד שכרגע, יומיים לפני האירוע, אנשים לא מגיעים, הם מצביעים ברגליים. אני דיברתי עם המפיק של האירוע של ישי ריבו שמארח את עידן רייכל, שהם מכרו ב-30 שקל לכרטיס בבריכת הסולטן, ואני יכול להגיד לכם שהם הופתעו שלקח למעלה משבוע למכור כרטיסים. 30 שקלים לישי ריבו מארח את עידן רייכל. אנחנו נמצאים במציאות שבה אנשים מתקשים לצרוך תרבות. ואני זועק פה גם בתור בן אדם פרטי, אבל גם בתור בן אדם שיש לו את הממשקים, גם יחד עם התזמורות הסימפוניות, ואומר לי עופר אמסלם, חבר נפש, מנכ"ל תזמורת סימפונית ירושלים, הוא אומר לי: משה, אני חייב להגיד לך, אני מרגיש שהתזמורת מתפוררת לי, שאנשים לא מרגישים שיש להם פה ביטחון אמיתי של פרנסה בתוך תזמורת סימפונית ירושלים. חבר'ה, לאן הגענו? << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> אלה אותם אנשים שהיום מחפשים עבודה אחרת שדיברתי עליהם. אלה אותם אנשים שאני אישית מכירה אותם שמחפשים, אומרים, אנחנו כבר שנים באירוע הזה, לא פותרים לנו את זה, נעשה משהו אחר. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני חייב לומר גם משהו. אני מניח שזה גוף נתמך, תזמורת סימפונית ירושלים. אני חייב לומר שבאמת יש כאן פער שעולה בין מה שמשרד התרבות מציג למה שאתם מספרים, פער אדיר, וזה משהו שצריך לבדוק. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> אני רק יכולה לבדוק את הטענות כלפי תזמורת סימפונית ירושלים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא כלפי. << אורח >> ליאור בירנבאום: << אורח >> היא הוציאה את כל עובדיה לחל"ת, תזמורת סימפונית ירושלים. << אורח >> אביטל הנדלר: << אורח >> בדיוק, את כל עובדיה היא הוציאה לחל"ת. זה לא כלפי, יש להם סיטואציה מורכבת, אבל זו סיטואציה שאתם אמורים לפתור אותה. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> אוקיי, אני אברר את זה. אני רק אומר שכל הגופים השוטפים שנתמכים על ידי המדינה קיבלו מקדמות בשיעור של 40%. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נכון, הם כל הזמן נתמכים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> רגע, אבל אם הם הוציאו את העובדים שלהם - - - << אורח >> מריה יריב: << אורח >> יש קושי לחזור לעבודה אחרי הפסקה כזאת. גם להחזיר את כל העובדים שאולי מצאו להם פרנסה אחרת, להתחיל חזרות, למצוא אולמות שיוכלו להכיל את המופעים שנדחו. << אורח >> משה זרצקי: << אורח >> יש אולם, הכול בסדר. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> לא נכון, הם מקבלים תמריץ על זה שהם מתניידים. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> לא, היא בסך הכול מסבירה למה גם לתזמורת סימפונית ירושלים קשה לתת עקביות לעובדים בשבועות האלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו תזמורת ספציפית שגם ברגיל לא משלמת שכר לעובדים שלה. << אורח >> מריה יריב: << אורח >> אני מסבירה שההתנעה מחדש והפעילות לוקחת זמן. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אנחנו באמת חייבים לסיים. קודם כול, משה, אני אגיד לך ברמה האישית, דבר איתי אחר כך, בוא נראה איך אנחנו יכולים לעזור לך ברמה האישית מול האוצר אם הסתבכת שם באירוע הזה, כי זה אירוע שחייבים למצוא לו פתרון ברמה האישית שלך. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> הנה, אבל כמוהו יש רבים. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> דרך אגב, רק אני אומר שהמנכ"ל של תיאטרון אספקלריה הוא אבא לאב שכול שהבן שלו נהרג. חגי לובר, שהבן שלו, יונתן לובר, נהרג במהלך המלחמה. זה כאב לי פי כמה שהאיש הזה צריך לשבת אצלי ולבקש. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> ולשלם כזה מחיר. << דובר >> לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית): << דובר >> כן. למרות שאני רוצה כן לומר שכן ניתנה עזרה ממשרד התרבות לתיאטרון, אבל היום צריך לראות איך עושים. << דובר >> מירב בן ארי (יש עתיד): << דובר >> - - - העולם הזה לפני שהוא יקרוס לתוך עצמו. << יור >> היו"ר צבי ידידיה סוכות: << יור >> אני רוצה לסכם. אני חייב לומר גם משהו. קודם כול, התרבות היא בעיניי נשמת אפה של האומה, בכלל הרוח. אנחנו נמצאים כאן קודם כול בשביל שיהיה לנו למה להיות כאן, בשביל החיים עצמם, הנשמות שלנו והנפש של כל אדם ואדם, ובטח כעם שסוחב מטען כל כך גדול של תרבות כל כך עתיקה אנחנו בטח רואים את החשיבות האדירה בהמשך התרבות במדינת ישראל. אנחנו כמובן קוראים לעשות הכול כדי להפריח את התרבות ולחזק אותה, במיוחד בזמני חירום. הוועדה מודה לכל אנשי התרבות על עשייתם למען החברה, הרוח והיצירה ועל תרומתם המשמעותית להעשרת חיי הקהילה. הוועדה קוראת למשרדי התרבות והספורט והאוצר למצוא את הדרך לתמוך בעולם התרבות ולייצר מנגנון תמיכה קבוע, יציב וארוך טווח שיבטיח את המשך פעילותם של מוסדות התרבות והיוצרים בישראל. כמו שאתם שומעים כאן, בסוף אנשים חוזרים פעם אחר פעם והדבר הזה צף. יש משבר גדול, צריך לראות איך אנחנו יוצאים ממנו. הוועדה קוראת למשרד האוצר לבחון דרכים למתן מענה לאמנים שאינם נכללים במסלולי הפיצויים הרלוונטיים שנקבעו. למרות שאני חייב לומר שלא בדיוק הצלחתי להבין מי הם, אולי מירב אחר כך תוכל להסביר לכם בפרטי, כי אני לא הצלחתי להבין מי נופל בין הכיסאות. הוועדה קוראת למשרד התרבות והספורט לקיים בקרה ופיקוח על השימוש הראוי בכספי מתווה הפיצויים המתקבלים כדי להבטיח כי הכספים יופנו למטרות שלשמן נועדו באופן יעיל ושקוף. הוועדה רשמה לפניה את הבטחת משרד התרבות והספורט כי תפרסם את מבחני התמיכה לענף התרבות בעוד כשבועיים. אם לא יתפרסמו, הוועדה תקיים דיון מעקב נוסף בעוד כשבועיים. תודה רבה לכל מי שהגיע. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:46. << סיום >>