חומר רקע

מדינת ישראל משרדהתקשורת אגף שידורים כ' ב תמוז תשפ" ו 5 ביולי 2026 לכבוד ועדתהכלכלה מסמך התייחסות להצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 50 ) (שידורי רדיו אנלוגיללא הגבלהגאוגרפית), התשפ"ו- 2026 -לקראתדיוןבוו עדתהכלכלה ביום 6.7.2026 מבוא 1. הצעת החוק מבקשת לחולל שינוי מבני עמוק בשוק הרדיו בישראל באמצעות מעבר ממשטר של זיכיונות אזוריים למשטר חדש של רישיונות לשידורי רדיו אנלוגי ללא הגבלה גאוגרפית. מדוברברפורמהרחבתהיקףאשרצפויהלעצבמחדשאתשוקהרדיוהמסחריבישראללשנים רבות קדימה,ולהשפיע באופן משמעותי על מבנה השוק והבעלות בשוק. 2. בנסיבותאלה,מןהראויכירפורמה כאמורתקודם עלבסיסעבודתמטהממשלתית, המבוססת על תשתית עובדתית, כלכלית, הנדסית ורגולטורית מלאה, ולאחר הקדשת זמן מספק לבחינת מכלול ההשלכות המשפטיות, החוקתיות והמקצועיות הנובעות ממנה. זאת, נוכח השלכותיה ארוכות הטווח של הרפורמהעל שוק הרדיו. 3. לעמדת הצוות המקצועי במשרד,עיון בהצעתהחוק מעלה כי לצד מטרותיההחשובות קיימים מספר קשיים מהותיים, משפטיים ומקצועיים, המחייבים שינוי או למצער בחינה נוספת טרם השלמת הליך החקיקה. להלן נעמוד תחילה על העקרונות שעמדו בבסיס עבודת המטה הממשלתית, ולאחר מכן נתייחס למספר היבטים מרכזיים בהצ עת החוק אשר מצדיקים לדעתנובחינה חוזרת. 4. כאמור לעיל , טרם פרסום תזכיר חוק התקשורת (שידורי רדיו), התשפ"ו- 2025 , ביצע משרד התקשורת "(המשרד)" עבודת מטה מקיפה, שאליה צורף דוח הערכת השפעות רגולציה "( RIA )" ,ובמסגרתה נבחנו המצב הקיים בשוק הרדיו ו החלופות האפשריותלאסדרתו. 5. עבודתהמטה שביצע המשרדהתבססהעל הצורך לעדכן אתהאסדרההחלהעל שוק הרדיו כך שתתאים למציאות הטכנולוגית, הכלכלית והתחרותית כיום. במסגרת זו נבחן האיזון בין מספר תכליות ציבוריות, ובהן שימוש יעיל במשאב הציבורי של תדרי ה- FM , קידום תחרות, שמירהעלפלורליזם ומגוון תכנים, לצד הפחתת הנטל הרגולטורי במקום שבו אינו נדרשעוד. 6. עמדתנו היא שפתיחה רחבה של השוק לתחרות, ל לא מגבלות גיאוגרפיות, עתידה להביא להרחבת מגוון התכנים והדעות, עידוד חדשנות, הסרת חסמי כניסה לשוק, ושימוש יעיל במשאב הציבורי. לצד זאת, ככל שקיימת הצדקה ציבורית להתערבות רגולטורית או לקביעת הסדריםייחודייםלשםהגשמהשלאינטרסיםנוספים,ניתןלבחוןלענייןזהמנגנוניםממוקדים ומידתיים מבלילהטיל מגבלות מבניות גורפות על כלל השוק., מדינת ישראל משרדהתקשורת אגף שידורים 7. גישה זו אינה שוללת התערבות רגולטורית מקום שבו קיימת הצדקה ציבורית לכך. ככל שקיימים אזורים א ו אוכלוסיות שבהם אין היתכנות כלכלית לפעילות מסחרית, ניתן לבחון מנגנוניםייעודייםוממוקדיםלשם הבטחתהמש ךשידורירדיוהמיועדיםלהם,מבלילמנועאת פתיחת השוק לתחרות באזורים שבהם קיימת היתכנות כלכלית. 8. בעלי הזיכיונות הקיימים פועלים בשוק שנים רבות, במודל רגולטורי של מונופולים אזוריים, ומטבע הדברים מתנגדים לצעדים שיאפשרו תחרות מצד שחקנים קיימים או חדשים מולם, תחרות שאר עלולה לפגוע בהם מסחרית. מנגד, תפקידם של גורמי המקצוע בשירות המדינה הואלהציגבפניהכנסתאתעבודתהמטההממשלתיתואתהשלכותיהארוכותהטווחשלהצעת החוק על טובת הציבור, ובכלל זה על התחרות, הפלורליזם, מגוון הדעות והשימוש היעיל במשאב הציבורי של תדרי הרדיו. הארכת הזיכיונות הקיימים עדשנת 2033 9. הצעתהחוקמאריכהבאופן גורףאתכללהזיכיונותהקיימיםעדליום1 בינואר2033 . בהתאם לנתוניםאשרהוצגולוועדה בדיוןהקודם,13 מתוך17 הזכייניםמחזיקיםבזיכיונםלמעלהמ- 16 שנים, וצפויים להשלים תקופת זיכיון של 20 שנים עד תום תקופת הזיכיון הקיימת. רדיו גליישראלצפוילהשלים16 שנותזיכיוןביום1 בינואר2028 .שלושהבעליזיכיוןנוספיםהחלו לפעולבמועדיםמאוחריםיותרונמצאיםבשלבמוקדםיותרשלמחזורהזיכיון.בנסיבותאלה, קשהלראותכיצדניתןלהצדיקהארכהגורפתנוספתשלכללהזיכיונותמטעמ יהחזרהשקע ה. 10 . זאת ועוד, לפי הנתונים שהוצגו למשרד על ידי הרשות השנייה, ענף הרדיו האזורי מציג לאורך זמן רווחיות ממוצעת חיובית. נתונים אלה מחזקים את המסקנה כי מדובר בשוק בר- קיימא, ואינם תומכים בהנחה שלפיה קיימת הצדקה להאריך את ההגנה הרגולטורית הגורפת על כלל בעליהזיכיונו ת. עם זאת, אין בכך כדילשלול כי תחנות מסוימותעשויות להתמודד עם קשיים כלכליים. ואולם, קשיים נקודתיים אינם מצדיקים הסדר גורף החל באופן אחיד על כלל בעלי הזיכיונות. 11 . הסדרזה מעלהקושי הנוגעלעקרוןהשוויוןבהקצאתמשאביציבור.תדרירדיומהוויםמשאב ציבורי מוגבל,והקצאתהזכותלעשות בהם שימוש מחייבת ככלל שמירה על שוויוןהזדמנויות ועל תחרות הוגנת בין גורמיםהמעוניינים לפעול בשוק. 12 . הארכהאוטומטיתשלכללהזיכיונותהקיימיםמעניקהלבעליהתחנותיתרוןרגולטוריוכלכלי משמעותי למשך שנים נוספות, מבלי שניתנת לגורמים אחרים האפשרות להתמודד על אותם משאבים. אמנם ניתן להצדיק את ההסדר כחלק מתקופת מעבר לקראת הרפורמה, אולם נדרשת בחינה האם תקופת המעבר שנבחרה היא מידתית, סבירה ועם הגיון כלכל י והאם ניתן היה להשיג אתמטרתה באמצעים שפגיעתם בשוויון פחותה. 2 מדינת ישראל משרדהתקשורת אגף שידורים 13 . בדיון האחרון שקיימה הוו עדה, לא הוצגה תשתית עובדתית המסבירה מדוע נבחר דווקא המועד של שנת 2033 . גם אם מבקשים לקבוע מועד אחיד המבוסס על תקופות הזיכיון של התחנות הקיימות, לא ברור מדוע נדרש להאריך את כלל הזיכיונות עד לשנת 2033 , שעה שמרבית בעלי הזיכיונות צפויים להשלים תקופת זיכיון של כ- 20 שנים כבר עד שנת 2030 . בנסיבות אלה, תקופת ההארכה המוצעת אינה מוצדקת מבחינה כלכלית, ומעוררת קושי גם מבחינת מידתיות ההסדר. לא ברור מדוע נדרש פרק זמן כה ממושך לצורך היערכות ליישום הרפורמה שעה שהמכרז לרישיו ן צפוי לפי ההצעה בדיון האחרון (שגם עימ ה איננו מסכימים) ממילא להתפרסם פרק זמן משמעותי לפני פקיעת הזיכיון ובאפשרות בעלי הזיכיון להתחרות על אותם איזורי שידור בהם הם משדרים היום. סוגיה זו מתחדדת בשים לב להוראות סעיף 80 ו(ג)להצעה,המאפשרותלבעליהזיכיונותהקיימיםלהגישבקשהלקבלתרישיוןחדש בהליך נפרד שייקבע בכללי המועצה, שלא במסגרת המכרז הפומבי הכללי. שילוב של הארכת הזיכיונותלתקופה ממושכת לצדמסלולייחודי זהמעניקלבעליהזיכיונותשכבתהגנהנוספת, שסותרות את התכלית של פתיחתהשוקלתחרות. סעיפים80א– 80 ב – מתן רישיונותחדשים ותקופת תוקפם 14 . ההצעה קובעת כי רישיונות חדשים יינתנו במכרז פומבי וכי תוקפם יהיה למשך 15 שנים, עם אפשרות להארכה לחמש שניםנוספות. 15 . תקופת רישיון כה ארוכה יוצרת בפועל הקצאה ארוכת טווח של משאב ציבורי מוגבל. ככל שמשך הרישיון ארוך יותר, כך קטנה הגמישות של המדינה להתאים את הקצאת התדרים להתפתחויות טכנולוגיות, תחרותיותוציבוריות,ומצטמצמתהאפשרות לבחון מחדש את אופן הקצאתהמשאבהציבורי. עם זאת,תקופתרישיוןממושכתעשויהלהיותמוצדקת במקוםשבו היא נדרשתלאפשר החזר השקעות משמעותיות הכרוכות בהקמת תחנותחדשות, ובהן הקמת אתרי שידור, תשתיות, מערכיהפקהותוכן וגיוס כוח אדם מקצוע י. 16 . ההצעהאינהכוללתניתוחכלכליאורגולטוריהמסבירמדוענבחרהדווקאתקופהשל15 שנים, ואינה בוחנת חלופות מאוזנות יותר. בהיעדר תשתית מקצועית מספקת, קיים קושי להעריך האם מדובר בהסדר מידתי המאזן בין צורכי ההשקעה של בעלי הרישיונות לבין השמירה על גמישות המדינה בניהול משאבהתדרים. קושי זה מתחדד בשיםלב לכך שההסדר המוצע יחול הן על שחקנים חדשים, שיידרשו להשקעות משמעותיות לצורך הקמת פעילותם, והן על בעלי הזיכיונותהקיימים,אשרעשוייםלהתמודדעלרישיוןחדשתוךהסתמכותעלתשתיות,פעילות עסקית וניסיון שנצברו לאורך שנות פעילותם. בנסיבות אלה, ככל שההצדקה לתקופת רישיון ממושכת נעוצה בצורך לאפשר החזר השקעות, מתעוררת השאלה האם נכון להחיל את אותו הסדר באופן אחיד על כלל המתמודדים, או שמא יש מקום לבחון מנגנון דיפרנציאלי שיביא בחשבון את מאפייני ההשקעההנדרשים מכל סוג של מתמוד ד. סעיפים80ג– 80 ד – מבנה המכרז והאצלת סמכויותלשר ולמועצה 3 מדינת ישראל משרדהתקשורת אגף שידורים 17 . ההצעה מעניקה לשר התקשורת, באישור וועדת הכלכלה, סמכות לקבוע בתקנות לעניין כל מכרז בנפרד, אם הוא יתבסס על ההצעה הכספית הגבוהה ביותר או על קריטריונים של ידע וניסיון מקצועיים. זאת, בשונה מהמצב כיום בו רשות השנייה מחזיקה בכלל הסמכויות הנוגעות לנושא. 18 . מדוברבהחלטהמהותית,שכןאופיעיצובתנאיהמכרזעשוילהשפיעעלזהותהגורמיםשיו כלו להתמודד ולזכות ברישיונות ועל אופיו העתי יד של שוק הרדיו. עמדתנו היא שככלל, על המכרזים להתבסס על קריטריונים אובייקטיביים של מחיר. למצער, יש לקבוע כי מרבית המכרזים (על פי שיעור שייקבע מראש מתו ך סך התדרים שיוקצו) יתבססו על מחיר, תוך הותרה של גמישות ביחס למקצת התדרים, שאר תאפשר לתת מענה ממוקד לאוכלוסיות או איזורים שונים. 19 . בנוסף, מתן סמכויות כמוצע ל שר בהתייחס למכרז ספציפי, באופן שהחלטתו עשויה להשפיע באופןישירעלזהותבעליהרישיונות שיזכובאותוהמכרזעלולהליצורחשש,ולולמראיתעין, מפני פוליטיזציה של הרגולציה בתחום המדיה, שהוא שוק תקשורתי בעל השפעה ציבורית רחבה, שבו לעצמאות הרגולטורית משקל ציבורי מיוחד. 20 . בתוך כך, ככל שתיבחר חלופה ה מאפשרת לבסס מ כרז ים מסוימים על קריטריונים של ידע וניסיון מקצועיים, ראוי ל הבטיח כי תנאים אלו לא ייושמו באופן ש ייצור בפועל חסם כניסה ל שחקנים חדשים. דרישת ניסיון נוקשה עלולה להפוך הלכה למעשה לחסם כניסה אנטי- תחרותיהמגןעל השחקנים הוותיקים לפיכך,. ראוי כי בעיצוב חלופה וביישומה יובאו בחשבון גם שיקולים של קידום התחרות, הגיוון וה פחתת חסמי הכניסה, באופן שיאפשר גם לגורמים חדשיםלהשתלב בשוק. סעיף80 ה – כלליםלעניין שידורי רדיואנלוגי 21 . הסעיף מעניק למועצה סמכות רחבה וגורפת לקבוע כללים לעניין השידורים שיינתנו בידי בעל הרישיון. נוסח זה מעורר קושי, שכן הוא מייצר הסמכה עמומה ופתוחה המותירה פתח לאסדרת יתר. הענקת סמכות כללית, ללא תחימה מפורשת בגוף החוק, עלולה לאפשר להתערבות רחבה בניהול השוטף של שידורים – לרבות קביעת הוראות הנוגעות ללוחות שידורים, לסוגי תכנים או למאפייני התוכן המשודר. נדרשת הגדרה ברורה יותר שתתחם את כוחה של המועצה ותמנע ממנה להתערב בנושאי תוכן ללא הסמכה פרטנית. הסעיף במתכונתו הנוכחית מייצר חוסר ודאות רגולטורי משמעותי ועלול להוביל להטלת נטל רגולטורי כבד על השחקנים בשוק. סעיף80 ו – פרסוםהמכרז הראשון ותנאיהסף הנוגעים לתדרים 22 . התיקון המוצעקובע כילאיפורסםמכרזראשוןאלאאםועדתהתדריםמצאהשניתןלהקצות לפחות שישה תדרים לשידורי רדיו אנלוגי. ברובד העקרוני, לעמדתנו המקצועית קיים קושי 4 מדינת ישראל משרדהתקשורת אגף שידורים בכך שהאפשרות לפרסם את המכרז הראשון מותנית בכך שוועדת התדרים מצאה שניתן להקצות לפחות שישה תדרים, אף שניתן לפתוח את השוק לתחרות גם באמצעות מספר מצומצם יותר של תדרים מעבר לכך, הוראה זו מעוררת קושי עקרוני ביחס למעמדה ולשיקול דעתה של ועדת התדרים לפי פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], תשל"ב- 1972 . 23 . ועדת התדרים היא הגוף המקצועי המופקד על ניהול משאב התדרים הלאומי ועל קביעת השימוש המיטבי בו בהתאם לשיקולים מקצועיים, הנדסיים וביט חוניים וכל זאת על מנת להביא למיצוי ויעילות של הספקטרום האלקטרומגנטי. על כן, אין לקבוע מראש בחקיקה תוצאה רגולטוריתהמגבילה את שיקול דעתה המקצועי בניהולהספקטרום. 24 . זאת ועוד, דרישה סטטוטורית שלפיה יש להעמיד לפחות שישה תדרים עלולה לצמצם מראש את שיקול דעתה המקצועי של הוועדה ולהכתיב תוצאה רגולטורית מסוימת בטרם הופעל שיקול הדעת המקצועי המלא. מעבר לכך, ההצעה אינה מבהירה מדוע נבחר דווקא המספר שישה, ואינה מציגה תשתית מקצועית או הנדסית המלמדת כי מספר זה נדרש לצורך יציאה למכרז שכן לעמדת גורמי המקצוע במשרד, ניתן לצאת למ כרז גם עם מספר נמוך יותר של תדרים. 25 . כך למשל, גם הקצאה של מספר מצומצם של תדרים עשויה לאפשר פתיחת השוק ל כניסת שחקנים חדשים, להגברת ה תחרות ו להשגת חלק ניכר מתכליות הרפורמה. בהתאם לעבודת המטה ולדוח ה- RIA, הקצאה של תדר אחד ללא מגבלות גיאוגרפיות עשויה לאפשר כיסוי של כ- 55% משטח המדינה, והקצאה של שני תדרים עשויה לאפשר כיסוי של כ- 85% משטח המדינה. כל בעל רישיון רשאי לבחור באופן עצמאי את אזורי הפריסה של משדריו בהתאם לשיקוליםעסקיים,ועל כן איןהכרח כי כבר בשלבהראשוןיעמדו לרשותו תדרים המאפשרים פריסה ארצית מלאה. בדרך זו יוכלו בעלי הרישיונות לבחור להתמקד תחילה באזורים שבהם קיימת היתכנות עסקית ותחרותית, ובהמשך להרחיב את פריסתם בהתאם לשיקוליהם העסקיים. לפיכך, גם מכרז הכולל שני תדרים בלבד עשוי לאפשר כניסתם של שני שחקנים חדשים, הגדלת התחרות, הרחבת מגוון הקולות ושיפור הרווחה לציבור. קביעת תנאי סף של שישה תדרים אינה מתחייבת מבחינה מקצועית ו אף עלולה לעכב את פתיחת השוק לתחרות ללאהצדקה מספקת. 26 . עבודתהמטהלאיצאהמןההנחהכיפתיחתהשוקתביארקלחלוקהמחדששלהיקףהפרסום הקיים.להיפך,אחדהנימוקיםהמרכזייםלפתיחתהשוקלתחרותהיהההבנהכיהסרתחסמי הכניסה ופתיחת השוק למתחרים חדשים עשויה להגדיל את היקף הפעילות הכלכלית בענף. תחרות עשויה להביא גם לפיתוח מודלים עסקיים חדשים, להרחבת היצע התכנים, למשיכת קהליםחדשיםולהגדלתהפעילותהכלכליתבענף.לפיכך, איןלהניחמראשכיכלכניסתשחקן חדש תבוא בהכרח על חשבון השחקנים הקיימים. גישה זו עולה בקנה אחד עם התפיסה 5 מדינת ישראל משרדהתקשורת אגף שידורים הכלכלית שלפיה תחרות עשויה להגדיל את השוק עצמו, ולא רק לשנות את אופן חלוקתו בין השחקניםהקיימים. 27 . יתרה מכך, הצעת החוק קובעת כי המכרז הראשון יפורסם לכל המוקדם שנתיים לפני פקיעת הזיכיונות הקיימים. מגבלה זו מצמצמת את הוודאות הרגולטורית והעסקית הנדרשת לשוק. מעברלכך,ככלשקיימיםתדריםשניתןלהקצותםעודקודםלכן,איןהצדקהלדחותאתמימוש המכרזאולמנועכניסהמוקד תמשלשחקניםחדשים אוכניסהשלשחקניםקיימיםלאיזורים נוספים. פרסום מכרז מוקדם ככל הניתן, גם על מספר מצומצם של תדרים, יגדיל את התועלת לציבור מהמהלך, וכמו כן וצייר ודאות רגולטורית יואפשר לכלל השחקנים להיערך למבנה השוקהעתידי. ודאותזומאפשרתהןלבעליהזיכיונותהקיימיםוהןלמתמודדיםפוטנציאליים לקבל החלטות השקעה ופעילות עסקית על בסיס מבנה השוק העתידי, במקום להותיר את השוק באי-ודאות עד למועד שבו יתפנו שישה תדרים במקבי ל. ככל שהמכרז יפורסם בשלב מוקדםיותר,כךיעמודלרשותכללהשחקניםזמןממושךיותרלהיערכות,באופןהמצמצםאת הצורך בתקופות מעבר ארוכו ת. 28 . נוסף על כך, כ יוון שקיימים כבר כיום תדרי AM פנויים שניתן להקצותם לשידורי רד יו, קיים קושי להצדיק את דחיית פרסום המכרז לגביהם. על כן ראוי לאפשר את הקצאתם ללא דיחוי, ובכך לקדם את פתיחת השוק לתחרו ת ואת השימוש היעיל במשאב הציבור י ולאפשר קליטת שידורים בכיסוינרחבלרשותמרתפים וחדשים ממוג נים. 29 . זאת ועוד, הסעיף קובע כתנאי מוקדם לפרסום המכרז כי הקצאת התדרים החדשים לא תפגע בהיקףהפריסהאובאיכותהקליטהשלהשידוריםהקיימים.בכךהואמעניקהגנה אבסולוטית רחבה למצב הקיים ומצמצם את יכולתה של ועדת התדרים לבצע הקצאה מחדש של משאב התדרים בהתאם לשיקולים מקצועיים עדכניים. מעבר לקושי הקונקרטי בענף הרדיו, קביעה כאמור עלולה ליצור תקדים שלא נהוג לגבי תדרים אחרים, לפיו שימוש קיים בתדרים מקבל מעמד מוגן מפני הקצאה מחודשת, באופן המצמצם את שיקול הדעת המקצועי של ועדת התדרים בניהול משאב הספקטרום. נוסחהסעיף גם עושה שימוש במונחים עמומים שלא ניתן להבין מהם איזו פגיעהעלולהלהיחשב מהותית או כזו שתמנעיציאה למכרז. 30 . ר פורמות בשוקי תקשורת כרוכות לעיתים קרובות בהקצאה מחדש של משאבים מוגבלים. במקריםרבים,פתיחתשוקלתחרותמחייבתשינוייםמסוימיםבמבנהההקצאותהקיים ואלו שיקולים וש ועדת התדרים שוקלת בשגרה. 31 . בנוסף, הסעיף מניח כי יש לשמר באופן מלא את מצב השידורים הקיים, גם אם שינוי מוגבל בפריסה או באיכות הקליטה עשוי ה לאפשר כניסת שחקנים חדשים, הגברת התחרות והרחבת מגוון הקולות בשוק. הנחה זו אינה מבוססת, ולכן יש קושי לקבלה ללא בחינה של התועלות והעלויות שנגרמות כתוצאה ממנה. 6 מדינת ישראל משרדהתקשורת אגף שידורים סעיף80 ו(ג) – מסלול ייחודילבעלי הזיכיונות הקיימים 32 . ההצעה מאפשרת למועצה לקבוע הסדר ייחודי שבמסגרתו בעלי זיכיונות קיימים יוכלו להגיש בקשהלקבלת רישיון חדש חלףהזיכיון שבידיהם. 33 . סעיף זה פוגע בעקרון השוויון שכן הוא יוצר מסלול רגולטורי נפרד המיועד לקבוצה מסוימת - בעלי הזיכיונות הקיימים – אשר אינו פתוח לציבור ה רחב ובאופן מסויים אפילו מסלול עוקף שלהרפורמה שהצעתהחוק באהלהסדיר. 34 . הסעיף מאפשרלמועצה,לקבועבכללים,הסדרמשמעותיומהותיאשרנוגעלהמרתזיכיוןקיים לרישיוןחדש.חרףחשיבותושלהסדרזה,החוקאינוקובעבעצמואתתנאיההמרה,אתהיקף הזכאות, את אמות המידה שיחולו על בעלי הזיכיונות הקיימים, את היחס בין מסלול ההמרה לביןהמכרזהפומביאואתהמגבלותשיחולועלהמועצהבעתגיבושההסדר.כלהסוגיותהללו נדחות למועד עתידי במסגרת כללים שתקבע המועצה. אמנם ניתן להצדיק במקרים מסוימים פגיעה בעקרון השוויון כחלק מהסדר מעבר, ואולם לשם כך נדרשת הצדקה עניינית ומידתית. לעמדתנו, תשתית כאמור לאהוצגה ביחס להסדר המוצע. 35 . לעמדתנו, מעבר לעובדה כי יש בהסדר משום פגיעה בעקרון השוויון, בהינתן העובדה שמדובר בחלוקה של משאב ציבורי במחסור ובסוגיה שיש בה כדי להשפיע ולעצב את שוק התקשורת שניםקדימה,איןלאפשרכיענייניםכהמהותייםאוהסדריםמשמעותייםיקבעובמסגרתכללי המועצה אלא מקומם להיקבע במסגרת חקיקה ראשית. 36 . ההסדר המוצע מצטרף ליתרונות נוספים שממילא עומדים לרשות בעלי הזיכיונות הקיימים, ולכן ישלבחון האם מכלול ההסדריםעדיין מגשים את תכליתפתיחת השוק לתחרות. סעיף 80 ז – הסדרימעבר במקרהשלכישלון המכרז 37 . ההצעהקובעתכיאםלאיימצאזוכהבמכרזהחדשוחלפהשנהממועדפרסוםהמכרזיפורסמו מכרזיםחדשים לזיכיונות רדיו אזוריים. 38 . ראשית, פרק הזמן שנקבע בסעיף אינו מתיישב עם לוחות זמנים רגילים בהליכים מכרזיים, ובפרט במכרזים כה משמע ותיים. שנית, עצם קביעתו של מנגנון חלופי המבוסס על חזרה למשטר הזיכיונות מלמדת כי ההצעה מביאה בחשבון אפשרות שהמודל החדש לא יתממש כמתוכנן. בנסיבות אלה, מתחדדת החשיבות בבחינת חלופות ימ דתיות יותר, אשר יבטיחו את רציפות השידורים מבל י לקבע מחדש את משטר הזיכיונות ל קתופה ארוכה. על פי ההצעה הנוכחית, כישלוןהמכרזאינומוביללבחינהמחודשתשלההסדר,אלאדווקאלהנצחתמשטר הזיכיונות הבעייתי לתקופה ארוכה נוספ ת. מעבר לכך, הסעיף קובע כי הזיכיונות החדשים שיינתנו במקרה של אי מציאת זוכה במכרז יהיו לתקופה של 15 שנים, וכי מנגנון הארכת הזיכיון הרגיללא יחולעליהם. 7 מדינת ישראל משרדהתקשורת אגף שידורים 39 . מדוברבתקופהארוכהבמיוחדבהקשרשלהקצאתמשאבציבורימוגבל.לא ברורמדוענבחרה דווקא תקופה של 15 שנים ומהי התשתית המקצועית או הכלכלית המצדיקה הקצא ת ת דרים לתקופהכהממושכת,באופןהמקבע שימוש לאיעיל במשאבציבורילשניםרבותומצמצםאת הגמישות בניהולו. ככל שהתקופה ארוכה יותר, כך מצטמצמת תדירות הבחינה המחודשת של השוק ו מוגבלת יכולתה של המ ידנה להתאים את הקצאת התדרים להתפתחויות טכנולוגיות, תחרותיות וציבוריות. 40 . בנוסף, עצם קיבוע ההחרגה בחוק מגדילה את הסבירות להיווצרותו של 'תיאום עמדות' בין שחקנים בשוק, במסגרתו שחקנים מסוימים יעדיפו כי המכרז יסתיים ללא זוכים, עקב ההשלכות של מצב זה – קבלתרישיון נוסףלתקופה של15 שנה. מבנההבעלותבשוק הרדיו והאינטרסהציבורי 41 . נוסףעלהחלוקההגיאוגרפיתשלהשוק,חלקמתחנותהרדיוהאזוריותפועלותבמסגרתמבנה בעלות משותף. אמנם סעיף 72א לחוק מגביל אחזקה צולבת בין בעלי זיכיון באותו אזור, אך הוא מאפשר החזקה במספר תחנות הפועלות באזורי זיכיון שונים. כפי שנכתב בחוות הדעת הכלכלית, מבנה זה מאפשר לגורם אחד להכווין פעילות עסקית משותפת עבור מספר תחנות ואףליהנות מחיסכון בתקורו ת. 42 . התרשים שלהלן מציגאת מבנההבעלות העדכני בשוק הרדיוהאזורי: 43 . מן התרשים עולה כי עשר מתוך שבע- עשרה תחנות הרדיו האזוריות מוחזקות במסגרת שלוש קבוצות בעלות, ואילו שבע תחנות פועלות במבנה בעלות עצמאי. נתון זה מחייב לתת במסגרת 8 מדינת ישראל משרדהתקשורת אגף שידורים ההסדרהמוצעמענהמספק שלאקייםבנוסחהנוכחי,, להיבטיריכוזיותולמבנההבעלותבשוק לאחר ביטול המגבלותהגיאוגרפיות. סיכום 44 . הצעת החוק מבקשת לבצע רפורמה מבנית רחבת היקף בשוק הרדיו הישראלי. לצד תכלי תויה החשובות ,ה יא מעוררת מספר שאלות מקצועיות ,משפטיותוחוקתיותמהותיות,ו בהן הארכה ממושכתשלהזיכיונותהקיימים,קביעתהסדריםראשונייםבחקיקתמשנה,מגבלותהעלולות לעכבאתפתיחת השוק לתחרות,ופגיעה בגמישות הנדרשתלניהול משאבהתדרים הציבורי. 45 . מטבע הדברים, בעלי הזיכיונות הקיימים מבקשים לשמר את המצב הקיים ולהקטין את החשיפה לתחרות. מנגד , תפקידם של גורמי המקצוע הוא לבחון את השפעת ההסדרים המוצעים עלהציבור בכללותוועלהשגת תכליותהחוק לאורך זמן. 46 . לפיכך,לעמדתהמשרד,ראויכירפורמהבעלתהשלכותכהמשמעותיותתקודםעלבסיסעבודת מטה מקצועית מלאה ותשתית עובדתית מספקת, תוך בחינה של כלל ההשלכות התחרותיות, ההנדסיות, המשפטיות והצי בוריותהנובעות ממנ ה. 47 . לעמדתהצוות המקצועי במשרד,ההסדר המוצע אינו נשען על תשתית מקצועית מספקתואינו נותן מענה הולם לקשיים שעליהם עמדנו במסמך זה. מעבר לכך, חלק מן ההסדרים המוצעים עלוליםלעכבאתפתיחתהשוקלתחרות,להנציחאתמבנההשוקהקיים,לפגועבשימושהיעיל במשאב הציבורי של תדרי הרדיו ולהקשות על התפתחותו של שוק רדיו מגוון, תחרותי ודינמי לאורך זמן. 48 . נוכחהיקפהוהשפעתהארוכתהטווחשלהרפורמה,סבורהמשרדכיישמקוםלהמשיךולקדם את פתיחת שוק הרדיו לתחרות, אך לעשות כן על בסיס תשתית מקצועית מלאה, תוך איזון ראויבין כללהתכליות הציבוריותובאמצעותהסדרים מידתייםשיבטיחושימושיעילבמשאב הציבורי, הרחבת אפשרויות הבחירה של הציבור, קידום הפלורליזם והסרת חסמי כניסה לשחקנים חדשי ם. 49 . בברכה, אביתר גוטמן מנהל אגף בכיר שידורים אגף שידורים 9 מדינת ישראל משרדהתקשורת אגף שידורים העתקים: מנכ"ל משרד התקשורת, אלעדמקדסי. היועצתהמשפטית, משרד התקשורת,עו"ד ברורה מנדלסון. מנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת, מימון (מוני) שמילה. מנהל מינהל כלכלה, משרד התקשורת, גל אסף. 10