חומר רקע - גורמים חיצוניים
אימוץ"מפתהמדדיםהלאומיים
להזדקנותמיטבית"
על בסיס החלטת ממשלה ,127
19.7.2021
דוחמעקב
יולי 4202
אודותהאגודההישראליתלגרונטולוגיה
האגודההישראליתלגרונטולוגיההינהאגודהמקצועיתהמאגדתבתוכהחברותוחבריםהעוסקים
במגוון התחומים של מקצוע הגרונטולוגיה — מדעי הזקנה. האגודה פועלת לשיפור איכות החיים
שלהאזרחיםהוותיקיםופעילהבקידוםמדיניותהממשלהוהכנסתבתחוםהזקנה.האגודהפועלת
לקידום מעמד הגרונטולוגיה כמקצוע מוכר, כתחום מדעי בעל מעמד וכעולם עיסוק ומומחיות
משמעותי. באגודה חברים גם גמלאים וסטודנטים המתעניינים, עוסקים או לומדים את תחום
הזקנה.האגודההינהארגוןשלאלמטרותרווח,בעלאופיאינטרדיסציפלינרי,שהינוהיחידמסוגו
בארץ, המאגד בתוכו עובדי שדה, אקדמאים, מרצים וחוקרים, וקובעי מדיניות, אנשים העובדים
בשכר ואנשים העובדים בהתנדבות במגוון תחומי הזקנה. האגודה שמה לה למטרה להיות בית
וצומת למפגש בין הדיסציפלינות השונות ובין אנשים העובדים בארגונים שונים העוסקים בזקנה
ומטפלים בזקנים. האגודה חברה בארגון הבין-לאומי לגרונטולוגיה ופועלת במסגרת החטיבה
האירופית שלה.
אודותהמרכזלהעצמתהאזרח
המרכז להעצמת האזרח הוא עמותה הפועלת בתחומי הממשל, ועוסקת באפקטיביות המגזר
הציבוריויכולותהביצועשלהרשותהמבצעת.המרכזמתמקדבתהליכייישוםמדיניות,ובהיבטים
שונים הקשורים לתפקוד הממשל ויכולתו לממש ולהוביל שינויים לטובת הציבור. במסגרת זו,
מפעיל המרכז את מיזם ״המוניטור״, הכולל מעקב וניטור אזרחי אחר יישום החלטות ממשלה
וחוקי כנסת, והנגשתם לציבור.
״המוניטור״ מסייע בהבנת תהליכי ממשל ויישום מדיניות באמצעות יצירת תשתית ידע רחבה,
אמפירית ואינטגרטיבית, של תהליכי יישום ההחלטות. מטרת ״המוניטור״ היא לקדם את טיוב
עבודת הממשל בישראל ולהגביר את ההיכרות והמעורבות האזרחית בתחומי העשייה של המגזר
הציבורי.
עריכה גרפית: מיכל סמו־קובץ | המשרד לעיצוב גרפי, אוניברסיטת תל אביב
דוחמעקב
יולי 4202
אימוץ"מפתהמדדיםהלאומיים
להזדקנותמיטבית"*
על בסיס החלטת ממשלה ,127
19.7.2021
דו״ח המעקב נכתב במסגרת פרויקט ״המוניטור״ של המרכז להעצמת האזרח המבצע ניטור
ומעקב אחר יישום מדיניות הממשלה, בשיתוף האגודה הישראלית לגרונטולוגיה.
תחקיר:ליהרינגPhC(),תחקירניתבפרויקטהמוניטור,דוקטורנטיתבחוגלגרונטולוגיה,
אוניברסיטתחיפה.עו"סMSW(),מרצהורכזתהכשרהמעשית,המכללההאקדמיתאשקלון
בהנחייתםשלד"ר שרון אוסט-מור, חברת הוועד המנהל באגודה הישראלית לגרונטולוגיה
ועמיתת מחקר באוניברסיטת חיפה
פרופ' יצחק בריק, יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה ומרצה בחוג לגרונטולוגיה
באוניברסיטת חיפה
וגב' מיכל בן משה, מנהלת תכנית המוניטור במרכז להעצמת האזרח
"מפת המדדים הלאומיים להזדקנותמיטבית" גובשה בשיתוף עם משרדי הממשלה, ג'וינט־אשל, מכון מאיירס,
*
ג'וינט ברוקדייל, מרכז הידע לחקר ההזדקנות בישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
תוכןהעניינים
תקציר
5
טבלה מסכמת — סטטוס יישום ההחלטה
7
רקע — "עם הפנים לעתיד" — הזדקנות מיטבית בישראל
9
11 פירוט מרכיבי החלטה 127— סטטוס יישום
15 חסמים ומאפשרים
17 סיכום, תובנות ומסקנות
18 מקורות
דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית" 5
תקציר
הזדקנותהאוכלוסייההיאאחדהאתגריםהאסטרטגייםשלישראל.
מסקרים שנערכו לאחרונה עולה כי האזרחים הוותיקים אינם
עד2035יחיובישראל1.6מיליוןאזרחיםותיקים,כשהיוםמספרם
בסדרי העדיפויות במלחמה או במאמצי השיקום ובמצבי סכנה
עומדעלפחותמ־1.2מיליון.תחזיתזוצפויהלהשפיעעמוקותעל
הם הופכים למרותקי בית מבחירה וזקוקים למשענת (בדומה
ההוצאההלאומיתבתחומיםכגוןבריאותורווחה,באופןהמחייב
לכרוניקה שאפיינה את ימי מגפת הקורונה). באשר לאזרחים
היערכותממשלתיתלאומיתבתחומיחייםרבים,שילובביןמערכות
ותיקיםשפונומביתם—השהותהארוכהבדיורארעימהווהסכנה
שונות ופעולות של מגזרים שונים (ציבורי,עסקי וחברתי).
לנסיגהפיזיתונפשיתוהחזרההביתהגםהיאדורשתהסתגלות
מחדש, טיפול במצבים של פגיעה ברכוש או בנפש והשלמת
החלטתממשלהמס'127לעניין"מפתמדדיםלאומייםלהזדקנות
טיפולים רפואיים שנדחו1.
מיטבית" התקבלה ביולי 2021 ובהמשך להחלטות הממשלה
קודמות(מס'150מיום28.06.2015 מס',2494מיום19.04.2015
ומס' 2752 מיום 18.06.2017), הנוגעות למצב החברתי, הכלכלי
החלטה 127 | יולי 2021
והבריאותישלהאוכלוסייההזקנהוזוהמזדקנת.עקבההשלכות
הכלכליות והחברתיות הצפויות מהזדקנות האוכלוסייה והיותה
שםההחלטה: אימוץ "מפת המדדים הלאומיים
אתגראסטרטגילעתידהמדינה,נולדהצורךלכווןאתהמדיניות
להזדקנות מיטבית"
הלאומית,בכיווןהרצויובאופןמיטבעלעתידהאזרחיםהוותיקים
בישראל. בתוך כך, הוחלט לאמץ את "מפת המדדים הלאומיים
מטרהבמילים"רגילות": מפת מדדים שתסייע
להזדקנות מיטבית", אשר גובשה בצוות עבודה רב מגזרי.
לממשלה לגבש ולהכווין את מדיניותה באופן שישרת
הזדקנות מיטבית
מטרתמפתהמדדיםהיאלסייעלממשלהבגיבושמדיניותמבוססת
נתוניםשתוביללהקצאהיעילהשלהמשאביםהציבורייםומכאן
הסבר: בשל העלייה בתוחלת החיים, הזדקנות עומדת
להביא לצמצום פערים, לדחיקת התלות בסיוע סיעודי ולחיזוק
להיות אחד האתגרים האסטרטגיים המשמעותיים למדינה.
תהליכיהזדקנותמיטביתבישראל.מפתהמדדיםנועדהלשרתאת
מכאן עולה מחויבות להתאמה והכוונה של השירותים
כלהגורמיםהרלוונטייםהעוסקיםבקידוםהזדקנותמיטבית,לרבות
הציבוריים לצרכיהם של האזרחים הוותיקים
רשויותמקומיות,המגזרהעסקי,חברהאזרחיתועוד.ההתבססות
שלהגורמיםהאלהעלמפתהמדדיםהלאומיתבעיצובהמדיניות
גורםאחראי: משרד ראש הממשלה, משרד הרווחה,
עליההםאמונים,צפויהלתרוםלקידוםהמחקרואיסוףהנתונים
משרד הבריאות והלמ"ס
וכןלהשגתהמטרותוהיעדיםעלמנתלאפשרהזדקנותמיטבית
במדינתישראל.במובןה"רך"יותר,מטרתהטמעתמפתהמדדים
החלטה 127
ועדכונה המתמיד, נועדה גם לייצר שפה מקצועית משותפת,
פרודוקטיביתוהוליסטיתבקרבכללהגורמיםהעוסקיםבתחום.
57%יושם
מתוך 7 סעיפים יישומיים בהחלטה שנבחנו במסגרת דו"ח זה,
28.5%יושםחלקית
4 יושמו באופן מלא ,)57%( 2 יושמו באופן חלקי 28.5%( ו־1)
14.5%לאיושם
טרם יושם .)14.5%(
תמונת היישום העולה מתחקיר המוניטור, מדגימה מחד יישום
מלאבנוגעלסוגיותהקשורותלאימוץהפורמלישל"מפתהמדדים
הלאומייםלהזדקנותמיטבית"ואףבניהשלמערךמחקריופרסומו
ומאידך—כיישעודדרךארוכהעדלהטמעהשלמפתהמדדים
כמצפןבעבודתהממשלהוהשפעתםבפועלעלחייהםשלאזרחים
הזדקנות מיטבית —תוכנית עבודה 2024, מחירום לשיקום ובחזרה
1
ותיקיםבישראלומכאןעלהכלכלהוהחברההישראליתבכללותה.
לעתיד.ג'וינט־אשל.
6 דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית"
יש לקוות כי על אף העיסוק המתחייב ב"דחוף" הנובע מצרכי
השעה,מצבהחירוםהמלחמתיוהשלכותיוהכלכליותוהחברתיות,
ימצאותשומתהלבהממשלתיתוהמשאביםבכדילהיערךלאחד
האתגרים המשמעותיים והאסטרטגיים ביותר שהמדינה צפויה
להתמודד איתם בעתיד.
דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית" 7
טבלהמסכמת—סטטוסיישוםההחלטה
יושם לאיושם יושםחלקית
הסעיף
סטטוס
בהחלטה
עיקריהסעיף
יישום
פירוט
2
אימוץ "מפת המדדים הלאומיים
מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית אומצה ע"י
להזדקנות מיטבית"
הממשלה כמצפן עבור עיצוב מדיניות ושירותים ציבוריים
המשפיעים על תהליכי הזדקנות מיטבית.
3
הגשת המלצות לממשלה ע"י הצוות
גובשה טיוטת דו"ח על ידי צוות עבודה משותף למשרדי
הבין משרדי אודות פיתוח מדדים
הממשלה, ג'וינט־אשל, מכון מאיירס, ג'וינט ברוקדייל,
חדשים בנוסף או כתחליף לאחד
מרכז הידע לחקר ההזדקנות בישראל והלשכה המרכזית
המדדים המוזכרים בהחלטה, עד
לסטטיסטיקה — הדו"ח רוכז על ידי משרד רה"מ אולם לא
ל־31.12.2021
הוגשו המלצות לממשלה. התחילה להתגבש מתודה איך
נכון לקבוע יעדים לאומיים סביב אוכ' מסוימות שנקטעה
עם פרוץ המלחמה וכן הקמת צוות הבין משרדי לשם כך
נדחתה גם היא.
בנובמבר2022פורסם ע"י הלמ"ס הדו"ח הראשון2,
4
פרסום דו־שנתי של "מפת המדדים
הלאומיים להזדקנות מיטבית"
שהתמקד בנתונים המתייחסים לשנים2020-2015 וכולל
בהשוואה בין־לאומית ובחתך דמוגרפי
נתונים עבור 40מדדים. הדו"ח הבא מיועד להתפרסם
באוקטובר 2024, בסמוך ליום הזקן הבינ"ל.
חישוב ופרסום המדדים, לרבות
הכנס שתוכנן ע"י הלמ"ס היה אמור להיות רחב במיוחד
5
המדדים המנבאים שיפותחו, ייכללו
ולהיערך בדצמבר 2023, אולם נדחה בעקבות המלחמה.
כחלק מהסטטיסטיקה השוטפת של
ממשרד רה"מ נמסר שהכנס מתוכנן להיערך בנובמבר
הלמ"ס. דו"ח בנושא יפורסם אחת
לאחר פרסום הדו"ח הבא.
לשנתיים וילווה בכנס ציבורי.
יש לציין כי מסקנות הדו"ח כן הוצגו בשלל מסגרות
אחרות, לרבות כנס מקוון לעוסקים בתחום הזקנה.
6
התקציב לשנת 2023עבר לפי החלוקה בהחלטה וכן נמצא
תקצובפרויקטSHAREע"יהמשרד
תקצוב גם לשנת 2024. בימים אלה דנים על התקצוב
לשוויון חברתי, משרד רה"מ, משרד
לשנים 2026–2025.
המדע והטכנולוגיה, משרד הרווחה
ומשרד הבריאות. כמו כן בחינת
האפשרות להשתתפות של הות"ת
וביטוח לאומי.
https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2022/ageing_ind20_1877/print.pdf
2
8 דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית"
הסעיף
סטטוס
בהחלטה
עיקריהסעיף
יישום
פירוט
7
להנחות את משרדי הממשלה, ובפרט
ניתן לראות הטמעה של מפת המדדים במהלכים שונים,
את המשרדים העוסקים באופן
בייחוד של המשרדים השותפים באופן ישיר להחלטה —
משמעותי במתן שירותים לאזרחים
רווחה וביטחון חברתי, שוויון חברתי, בריאות וביטוח
ותיקים, להכווין את פעולותיהם ודרכי
לאומי. כמו כן החל מהלך של קיום סדנאות להנהלות
ההתערבות שלהם על מנת להשפיע
המשרדים השונים והושקה תוכנית העתודה "זמן עתיד".
על מדדי ההזדקנות וכן לפעול לצמצום
עם זאת, תהליך ההטמעה עדיין רחוק ממיצוי, כפי שניתן
הפערים המשתקפים במדדים בין
לראות למשל בדו"ח מבקר המדינה אודות טיפול הרשויות
קבוצות דמוגרפיות. רלוונטיות
המקומיות באזרחים הוותיקים3.
בתוכניות העבודה של משרד הרווחה לשנים4 2023
8
לרשום את הודעת שר העבודה, הרווחה
והשירותים החברתיים, לקבוע מדדים
ו־5,2024ניתן לראות כי נקבע מדד לשיעור האזרחים
לשירותים שניתנים לאזרחים ותיקים
הוותיקים החשים בדידות, לאיתור אזרחים ותיקים
בקהילה על־ידי המשרד והמוסד
הנמצאים בסיכון לניתוק חברתי, בחינה של מגוון המענים
לביטוח הלאומי ולפרסם מדדים אלה
הקיימים עבור אזרחים ותיקים והתאמתם לאוכלוסיה,
לציבור
הכשרת אנשי מקצוע בתחום על פי תפיסה שנגזרה
מאסכולת ההזדקנות המיטבית ועוד.
https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2023/2023-Shilton/2023-Shilton-202-Vatikim.pdf
3
https://www.gov.il/BlobFolder/reports/work-plan2023b/he/plan2023.pdf
4
https://www.gov.il/BlobFolder/reports/plan2024/he/plan_plan170424.pdf
5
דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית" 9
רקע—"עםהפניםלעתיד"—הזדקנותמיטביתבישראל
הזדקנותהינהתופעהאנושיתוטבעיתהנוגעתלכללהאוכלוסייה
ואף גבוהה יותר בחלק ניכר מהן. יחד עם זאת, שיעורי הילודה
בעולםובישראל.בעשוריםהאחרונים,אנועדיםלשינוייםהנובעים
והפריוןבישראלגבוהיםיותרמאילושבמדינותהמפותחות.דבר
מהעלייהבתוחלתהחיים.שינוייםאלומביאיםעמםהתמודדות
אשרעשוילהצביעעלעלייהבקרבהאוכלוסייההצעירהוירידה
עם מספר אתגרים חברתיים־כלכליים גדולים למדינת ישראל,
בחלקם היחסי באוכלוסייה של המבוגרים (הלשכה המרכזית
ביניהםאתגרההזדקנות.התחזיות,אשרמתבססותעלשיעורגידול
לסטטיסיקה, ).2022
האוכלוסייההמזדקנת,מצביעותעלקיומהשלמגמתעלייהבמספר
האזרחים הוותיקים בישראל (הלשכה המרכזית לסטטיסיקה,
2022).בהרחבה,ניתןלראותשבשנת1955אוכלוסייתהאזרחים
הוותיקים כללה 85.2 אלף איש ואילו בשנת 1980 גדלה פי 4
והגיעה לכ־338.3 אלף איש. משנת 1980 ועד שנת 2000 בני 65
ומעלה הכפילו את מספרם לכדי 622.9 אלף איש ובשנת 2020,
מספרםגדלכמעטפי2ונאמדב־1,128.1אלףאיש,שכיוםמהווים
12.1%מכללהאוכלוסייהבישראל.מכאן,שהעתידהצפוילשנת
2045 מצביע על כך שמספרם של בני ה־65 ומעלה יגיע לכ־1.6
מיליוןאיש(קרובל־14%מכללהאוכלוסייה)ובשנת2065חלקם
באוכלוסייהצפוילגדולל־3מיליון15.3%(מכללהאוכלוסייה).
בהתבסס על השינויים והתחזיות הללו, עולה מחויבות לביצוע
פעולות בשני מישורים עיקריים. מישור אחד, קשור להתאמה
והכוונהשלהשירותיםהציבורייםלצרכיהםשלאזרחיםותיקים.
המישור השני, קשור לשינוי התנהגותם של האזרחיםהוותיקים
בניהול בריאותם, כמו גם לתפקודם במרחב האישי והחברתי
בחייהם.זאת,מתוךהתפיסהוההבנהששנימישוריםאלו,עשויים
לסייעלאזרחיםותיקיםבאיכותחייהםמבחינהפיזית,קוגניטיבית
וחברתית, כמו גם בשמירה על תפקודם, מיצוי יכולותיהם,
הזדקנותם בקהילה, ומניעת הצורך בתלות מוסדית עד כמה
שניתן.לצורךכך,האזרחיםהוותיקים,בנימשפחותיהם,הקהילה
בה חיים והמדינה צריכים להיערך לשינויים מבעוד מועד ואף
נכון לכתיבת דו"ח זה, עולה כי מגמת ההזדקנות בישראל אינה
לנקוט בצעדים שיאפשרו את יצירת השינוי.
דומה למדינות מפותחות בעולם. כך למשל, בשנת 2020 28%
מאוכלוסייתישראלהיוילדיםעדגיל14לעומת16.4%במדינות
בשנת 2015, המועצה הלאומית לכלכלה הדגישה כי הזדקנות
מפותחות ואילו 12.1% בני 65 ומעלה בישראל לעומת 19.3%
האוכלוסייה היא אחד מששת האתגרים החברתיים־כלכליים
במדינות מפותחות. יחד עם זאת, בעתיד אנו צפויים לראות
המרכזייםשלמדינתישראל.בהמשך,התקבלההחלטתממשלה
שינויבקצבההזדקנותבישראללעומתקצבההזדקנותבמדינות
ל"קידוםהסוגיההאסטרטגית"היערכותלהזדקנותהאוכלוסייה"
המתפתחות.כךשבשנת2055צפויההאטהבקצבההזדקנותשל
כנגזרתמהערכתהמצבהאסטרטגיתכלכלית־חברתיתלממשלה"
האוכלוסייה בישראל לעומת מדינות מתפתחות, בהן צפוי קצב
המשרד לשיוויון חברתי,( 2015; החלטה מספר 150). ייחודיות
הזדקנות מהיר יותר משל ישראל. ההסבר לכך נובע מתהליכים
האתגרשבהזדקנותנובעמתוקףהיותותהליךטבעיאוניברסלי,
דמוגרפיים אשר ייחודיים לישראל היום ובהתאמה גם בעתיד.
אשר מתרחש אצל כל בני האדם וחוצה מגדר, דת, לאום, מצב
תוחלתהחייםבישראלדומהלתוחלתהחייםבמדינותמפותחות
משפחתי,מצבסוציואקונומיוסביבהגיאוגרפית.בנוסףובשונה
10 דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית"
מאתגרים בהם הפתרון הוא לרוב מיגור האתגר, למשל תופעת
הצרכים והשפעת נכונה ובאופן מטיב, הוחלט לאמץ את "מפת
העוניBleikh(&,Gal2019),בהזדקנותהפתרוןלאתגרמצריך
המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית", שגובשה על ידי צוות
דרכיפעולהאחרות.אלוהאחרונות,קשורותלשינוייםבמערכת
עבודהמשותףהכוללאתמשרדראשהממשלה,משרדהבריאות,
הבריאותהפיזיתוהנפשיתשלהאדםהזקן,כגון:תוכניתלניהול
משרדהרווחהוהביטחוןהחברתי,המשרדלשוויוןחברתיומשרד
ומעקבאחרהנחיותרפואיות,בניהוהטעמהשלתוכניותלחיים
האוצר,ובשותפותעםג'וינט־אשל,מכוןמאיירס־ג'וינט־ברוקדייל,
בריאים המתבססות על פעילות פיזית, אכילה בריאה ומאוזנת
מרכזהידעלחקרהזדקנותהאוכלוסייהבישראל,והלשכההמרכזית
ועוד. בנוסף, פעילויות חברתיות הקשורות לאיכות הקשרים
לסטטיסטיקה (הלמ"ס) (המשרד לשיוויון חברתי, ).2021
החברתייםוהמשפחתייםמבלילגרועמפעילותהממוקדתבפרט
"מפתהמדדיםהלאומייםלהזדקנותמיטבית"מתייחסתלשלושה
ומתןמענהלניהולפיננסינכוןעבורהאדםהזקןלצדלמידהעל
תחומים מרכזיים הכוללים: 1.בריאות (מדדי בריאות ותפקוד);
המרחב הטכנולוגי־דיגיטלי שמחובר ל"כאן־ועכשיו".
2משמעות (מדדי רווחה ואיכות חיים) ו־3..חוסן כלכלי (שיעור
ביולי2021העבירהממשלתישראלאתהחלטתממשלה127על־
העוני,אי־שוויוןויכולתלהסתדרכלכלית)ומטרתהלסייעבגיבוש
פיהתופעלמדיניותלצורךמניעתתלותמוסדית,קביעתמאפיינים
מדיניותמבוססתנתוניםשתוביללהקצאהיעילהשלהמשאבים
לשיפורושימורמצבםשלהאוכלוסייההמזדקנתבישראל,בניה־65
הציבוריים בכדי ליצור צמצום פערים בין האוכלוסייה באזור
ומעלה.במסגרתהחלטהזו 127()ובהמשךלהחלטותהממשלה
מרכז הארץ לבין אזור הפריפריה, בפריסת השירותים והרחבת
קודמות;החלטהמספר150מיום28.06.2015(המשרדלשיוויון
ההזדמנויותלאוכלוסייההזקנהבישראל(למשלבתחומים;סביבה,
חברתי,2015)החלטהמספר2494מיום19.04.2015(משרדראש
חייםעצמאיים,מעורבותחברתיתותעסוקה)ומניעתתלות,כמו
הממשלה,2015)והחלטהמספר2752מיום18.06.2017(משרד
גםחיזוקתהליכיהזדקנותמיטביתבישראל.זאת,בנוסףלייעודה
ראש הממשלה, 2017) ולאור ההשלכות החברתיות, הכלכליות
לשרתאתכללהגורמיםהרלוונטייםהעוסקיםבקידוםהזדקנות,
והמעשיות העתידיות שצפויות מהזדקנות האוכלוסייה כמו גם
ולקדם מחקר שיסייע לעמוד ביעדים שנקבעו.
הצורךלכווןאתהמדיניותהלאומיתוהמעניםשיתאימולסיפוק
דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית" 11
פירוטמרכיביהחלטה127—סטטוסיישום
1 .
סעיף2בהחלטה—אימוץ"מפתהמדדים
2 .
סעיף3בהחלטה—הגשתהמלצות
הלאומייםלהזדקנותמיטבית"
לממשלהאודותהצורךבפיתוחמדדים
חדשיםאותחליפיים.
החלטת הממשלה קבעה לאמץ את "מפת המדדים הלאומיים
להזדקנות מיטבית", אשר גובשה על ידי צוות עבודה המשותף
ההחלטהקבעהכיעלצוותהעבודהובשיתוףמשרדיהממשלה
למשרדי הממשלה וכולל את ג'וינט־אשל, מכון מאיירס, ג'וינט
הרלוונטייםמוטלתהאחריותלהמשיךולבחוןאתהצורךבפיתוח
ברוקדייל,מרכזהידעלחקרההזדקנותבישראלוהלשכההמרכזית
מדדים חדשים או חלופיים למדדים המוזכרים בהחלטה 127,
לסטטיסטיקה.תחומיהמדידהכולליםהתייחסותלשלושהמדדים
בדגשעלבחינה,פיתוחוהרחבההמדדיםובחינתהצורךבקביעת
מרכזיים המפורטים כדלקמן:
יעדיםלאומייםלהזדקנותמיטבית.מועדההגשהלבחינתהצורך
בפיתוח מדדים אלו נקבע עד ליום.31.12.2021
1. בריאות
1.1. שיעור ומספר השנים בבריאות מתוך תוחלת החיים
סטטוס לאיושם
הצפויה בגיל .65
נעשתהונעשיתעבודתמטהעלמנתלהמשיךולבחוןאתהצורך
1.2 שיעור בני ה־65. ומעלה המתקשים בתפקוד ADL
בפיתוחמדדיםחדשיםוהרחבתם,אולםלאהוגשמסמךהמלצות
ו־IADL (מדדים להערכת התלות של הפרט בזולת
לממשלה.
בביצוע פעולות היומיום).
עלפיאגףממשלוחברהבמשרדרה"מ,המרכזאתיישוםההחלטה,
2. משמעות
כשגובשהמפתהמדדיםהיאנבנתהמלכתחילהכמדדיעלומדדים
2.1. שיעור בני 65 ומעלההמדווחים על תחושת בדידות.
מנבאים/משלימים—הצפוייםלתרוםלהבנתהתמונההכוללת.
2.2. ציוןבמדדCASPלאיכותחיים(מדדהמשקףהתייחסות
בהחלטת הממשלה הובאו לאימוץ רשמי מדדי העל המהווים
לתחושתאוטונומיה,שליטה,הגשמהעצמיתומשמעות)
מעייןמעטפתשלהמפה,הםאלההנבדקיםמדישנתיים.סעיף
עבור בני 65 ומעלה.
זהבהחלטה מקבע אתההחלטהלבחון מדדיםמשלימים באופן
מקצועי מחקרי שוטף. באשר לבחינת הצורך בפיתוח מדדים
3. חוסן כלכלי
לאומיים—הצוותהתכנסלדוןעלכךונעשתהעבודתמטהאולם
3.1. הכנסהחציוניתלנפשסטנדרטיתשלאזרחיםותיקים
כיום אין עדיין מתודולוגיה סדורה של קביעת יעדים לאומיים
ושיעור הנמצאים מתחת ל־60%מההכנסה החציונית.
בתחום ההזדקנות המיטיבית. הוחלט מקצועית שקודם כל יש
3.2. שיעורהמדווחיםעלקושיביכולתלעמודבכללההוצאות
להטמיע את המדדים והשפה ברמה הממשלתית טרם קביעת
החודשיות של משק הבית.
היעדיםהלאומייםוהחלהלהתגבשמתודהאיךנכוןיהיהלקבוע
את היעדים הלאומיים בהמשך, אולם תהליך זה והקמת צוות
סטטוס יושם
בין משרדי שהיה אמור להוביל אותו נדחו עם פרוץ מלחמת
"מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית" אומצה על ידי
חרבות ברזל. אף על פי כן, מה שכן נקבע הוא יעד של כיווניות
משרדי הממשלה מעצם קבלת החלטת ממשלה מספר 127 בה
לכל מדד — האם המגמה היא ירידה או עלייה. לדוגמא — האם
עסקינן.בחודשנובמבר2022,הוצגדו"חהמפרטאתנתוני"מפת
עלייהבאחוזהתעסוקהשלאזרחיםותיקיםרומזתעלמשמעות
המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית" שנאספו על ידי צוות
והשתתפות או על עוני ומחסור?
העבודההמשותףלמשרדיהממשלהביןהשנים2020–2015.טבלת
לא התבצע דיווח לממשלה כאמור בהחלטה, אולם הנושא דווח
הממדים פורסמה באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והנה
ונידון בוועדת השרים להזדקנות בממשלה ה־36.
בהלימה לשלושה תחומי מדידה מרכזיים המפורטים בהחלטת
הממשלה ; בריאות, משמעות וחוסן כלכלי.127
12 דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית"
3 .
סעיף4בהחלטה—פרסוםדושנתישל
בהחלטהכיאופןהביצועיסוכםעלידיהמשרדיםהממשלתיים
"מפתהמדדיםהלאומייםלהזדקנות
הרלוונטיים ובתיאום עם הלמ"ס ומשרד ראש הממשלה.
מיטבית"בהשוואהבין־לאומית
סטטוס יושםחלקית
ההחלטה קבעה כי פרסום "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות
הכנסשתוכנןע"יהלמ"סהיהאמורלהיותרחבבמיוחדולהיערך
מיטבית" יעשה כל שנתיים. במידע שיופיע בפרסום הדו שנתי
בדצמבר2023,אולםנדחהבעקבותהמלחמה.ממשרדרה"מנמסר
שנקבע בהחלטה 127, יש לערוך השוואה בין־לאומית הנוגעת
שהכנס מתוכנן להיערך בנובמבר לאחר פרסום הדו"ח הבא. יש
ל"מדדיםהלאומייםלהזדקנותמיטבית"תוךהתייחסותלחתכים
לצייןכימסקנותהדו"חכןהוצגובשללמסגרותאחרות,לרבות
דמוגרפייםהמפורטיםבהחלטהוהם:קבוצותאוכלוסייה,קבוצות
כנסמקווןבתאריך15בדצמבר2022,נערךכנסמקוון,אליוהוזמן
גיל, מגדר, אזורים בארץ או כל חתך רלוונטי.
הציבור הרחב בדגש על העוסקים בתחום הזקנה.
סטטוס יושם
5 .
סעיף6בהחלטה—אישורמימוןלביצוע
בנובמבר 2022 פורסם ע"י הלמ"ס הדו"ח הראשון6. הדו"ח כלל
ויישוםפרויקטSHAREלהבטחתבניית
את כל החתכים הדמוגרפיים כפי שהובאו בהחלטת הממשלה,
בסיסנתוניםכפישהוחלטבהחלטת
לרבותהשוואהבינ"ל.הדו"חהראשוןהתמקדבנתוניםהמתייחסים
ממשלהקודמת.פניהלוועדהלתכנון
לשנים2020-2015וכוללנתוניםעבור40מדדים:16מדדי־על
ולתקצובלגביהשתתפותבמימוןביצוע
להזדקנותמיטביתבתחומיםשלבריאות,משמעותוחוסןכלכלי,
הפרויקטולמוסדלביטוחלאומיבבקשה
24מדדיםמנבאיםלהזדקנותמיטביתבתחומים:ניהולבריאות,
לבחוןאתהאפשרותלתקציבלטובתמימון
אורחחייםבריאואורחחייםחברתיפעיל(בעתידיפותחתחום
ביצועפרויקטSHAREבשנים2023-2021
ההתנהלות הפיננסית). כמו כן, כלולים במפת המדדים מדדי
החלטתהממשלהקבעהכיישלוודאאתקיומושלבסיסנתונים
אוריינותדיגיטליתהנחשביםלבעליחשיבותרבהבשלתרומתם
הנחוץל"מפתהמדדיםהלאומייםלהזדקנותמיטבית".קיוםבסיס
האפשרית לשיפור בכל אחד מהתחומים הנמדדים.
הנתוניםמצריךתקציבייחודי,כזהשיאפשרקרקעבטוחהלהצלחה
הדו"ח הבא מיועד להתפרסם באוקטובר 2024, בסמוך ליום
בבניית בסיס הנתונים במימוש החלטה 127. לשם כך, נקבע
הזקן הבינ"ל.
בהחלטה כי יש לפנות למשרד לשוויון חברתי ולוועדה לתכנון
ולתקצוב(הות"ת)בנוגעלהשתתפותהבמימוןביצועהפרויקט.
4 .
סעיף5בהחלטה—חישובופרסוםהמדדים,
בנוסף, נקבע בהחלטה שיש צורך בבדיקה ובווידוא קיומה של
לרבותהמדדיםהמנבאיםשיפותחו,כחלק
פניהלמוסדלביטוחלאומי,בכדילבחוןאתהאפשרותלהקצאת
מהסטטיסטיקההשוטפתשלהלמ"ס.
514,072₪לטובתמימוןביצועפרויקטSHARE.מימון,שאמור
פרסוםדו"חבנושאאחתלשנתייםשילווה
להיותעבורפעילותהנעשיתביןהשנים2023-2021ומהווהחלק
בכנסציבורי
מתוך תקציבי המשרדים שקיבלו אישור בשנים אלו.
ההחלטהקבעהכיצוותהעבודהבשיתוףעםהמשרדיםהממשלתיים
הממוניםבהחלטה127והלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,יערכו
סטטוס יושם
חישוביםשלהמדדים,לרבותהמדדיםהמנבאים,במטרהלהמשיך
הסקרלבריאות,הזדקנותופרישהSHARE()הינוחלקממחקר
לפתחמדדיםלאומייםלהזדקנותמיטבית.בנוסף,החלטהזוקבעה
האורךההשוואתיהראשוןבגודלובאירופההעוסקבאוכלוסייה
כיישלפרסםאתתוצריעבודתםשלהממוניםעלביצועויישום
המזדקנת.הסקרהינומסדנתוניםמולטי־דיסציפלינריורבלאומי
ההחלטה,בכנסציבורישיתקייםאחתלשנתיים.בהקשרזה,נקבע
של נתוני מיקרו על בריאות, סטטוס סוציו־אקונומי ורשתות
חברתיות ומשפחתיות של בני 50 שנה ויותר ונערך בין השאר
https://www.cbs.gov.il/he/publications/DocLib/2022/
6
ageing_ind20_1877/print.pdf
דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית" 13
באמצעותכליםכגוןראיונותעומקואיסוףדגימותלמחקררפואי7.
מערךזהכוללהצגתמפתהמדדיםהלאומייםלהזדקנותמיטבית
לפרויקט הצטרפו עד כה 28 מדינות, מהן 26 מדינות מהאיחוד
ונעשיתבחינהובדיקתהעבודהבשטחוהבנתהקיים.לאחרמכן,
האירופיוכןישראלושוויץ.התובנותהעולותמהסקרמשמשות
מתקייםמיפויופילוחנקודתיעלמנתלדייקאתתוכניתהפעולה
הןלמחקרגלובליוהןלמחקרבישראלוכחלקמהבסיסליצירה
ולראות את ההלימה לתוכנית הקיימת לבין המוצעת.
ועדכון של מפת המדדים להזדקנות מיטבית.
בכנס שנערך בספטמבר 2022 על ידי צוות העבודה ובהובלת
עלפיאגףממשלוחברהבמשרדרה"מוכןהמשרדלשוויוןחברתי,
הג'וינט, הוצגה מפת המדדים ואופן החלתם ברמה הביצועית.
התקציבלשנת2023עברלפיהחלוקהבהחלטהוכןנמצאתקצוב
דוגמאות לתוכניות שנמצאות בתהליכי הטמעה כפי שעלה
גםלשנת2024.בימיםאלהדניםעלהתקצובלשנים2026–2025.
בכנס(חלקןיצאולדרךעודטרםהחלטתהממשלה:)1."המיזם
לאוריינותדיגיטלית"2.מוכנותלניהול—"סדנאותהכנהלפרישה"
6 .
סעיף7בהחלטה—הכוונהוהטמעתפעילות
3 תעסוקהאיכותית;"הפלוסבשישים"ו"אמצעהדרך".4.שייכות
ודרכיהתערבותעלפימפתהמדדים
חברתית — "בני משפחה" 5 תכניות נוספות — "ניצולי שואה.".
התכניותהקיימותשממשיכותהינן:1.מוכנותלניהול—"מרכזי
ההחלטה קבעה כי יש להטמיע את השימוש במפת המדדים
אפ "+60 2. שייכות חברתית;"תיאום טיפול ו"קהילה תומכת"
להזדקנותמיטביתבמשרדיהממשלההרלוונטייםבאופןשיכווין
3 ניהולבריאותותפקוד—"אקטיבנט"ו"משגב".4.מטפלים/ות—
אתמדיניותםוהתוכניותהמופעלותבתחום.בנוסף,הסעיףמכווין
יישוםהכשותבמוסדות""5 תכניותנוספות—"טיפולפליאטיב.".
אתמשרדיהממשלהלפעולבאופןשיובללצמצוםפעריםהקיימים
תכניות שנמצאו בפיתוח הינן: 1. אוריינות דיגיטלית — "פיתוח
ביןקבוצותדמוגרפיותשונותבאוכלוסייתהאזרחיםהוותיקים.
מיומנויות חיים" 2. מוכנות לניהול — "מרכזי אפ +60 מעטפת"
סטטוס יושםחלקית (בתהליךביצוע)
ו"מרחבוירטואליהכנהלפרישה"3.שייכותחברתית—"קהילה
לדורותמשולבת"4.ניהולבריאותותפקוד—"הכשרהלאומית
מדובר בסעיף מהותי ובסיסי בהחלטה, זה שלמעשה מורה
לדימנציה"ו"קופותחולים"5.מטפלים/ות—"התנסותהכשרות"
למשרדיהממשלההשוניםלעשותשימושבמפתהמדדיםכמצפן
6 רשותמקדמת-."תכנוןברשויות100MUNI7.תכניותנוספות—
לקביעתמדיניותודרכיהתערבות.עםזאת,הסעיףעמוםלמדי
השיבה הבייתה.""
ואינו מורה באיזה אופן כל משרד אמור להטמיע את עקרונות
ההזדקנותהמיטביתועלפיאיזהלוחזמנים,ככלהנראהבאופן
מכאןניכרכיבמשרדיהממשלהנעשיםמהלכיםונבנותתוכניות
מכווןבשלהיותהמיזםכולועבודהמתמשכתשאמורהלהתעדכן
אשרמטרתןלפעולעלפיהחלטתהממשלהאולםמעיוןבתוכניות
ולהתפתחכלהעתוכןבשלהשונותביןתחומיהתוכןוהעשייה
העבודה ושיח שקיימנו עם גורמים שונים במשרדי הממשלה,
של המשרדים השונים. המטרה הראשונית בהחלטה זו, על פי
נראהכילאבכלהמקריםקיימיםהמשאביםליישוםמלאובהיקף
אגף ממשל וחברה במשרד רה"מ, הייתה להטמיע את השימוש
רחב מספיק.
בשפה ומושגים משותפים בין כלל העוסקים במלאכה. ניכר כי
לדוגמא—במשימותשהציבלעצמוהמשרדלשוויוןחברתילשנת
מטרה זו לכל הפחות בתהליכי יישום מתקדמים.
2024נכללהסעיף"קידוםתוכניותלהפגתבדידותבקרבאזרחים
עודלפניהחלטתממשלה127התקיימותוכניותשונותלקידום
ותיקים" וכן הוצב מדד מרכזי של הגדלת מספר מרכזי אפ 60
זקנה מיטבית, כך שקיים קושי לבחון בבירור מה העשייה
פלוסמ־18ל־21עדתוםשנת2024.מדוברבמרכזיםהמסייעים
הממשלתיתשנובעתמההחלטה.עםזאת,להלןמספרדוגמאות
לאדם הפורש מעבודה לנהל את תקופת החיים החל מהתקופה
שאספנובכדילהדגיםאתאופןהטמעתהשימושבמפתהמדדים
שלפניהפרישה,בתקופתהמעברוההסתגלותלפרישהולאחריה
בתוכניות ושירותים ממשלתיים.
על מנת לנהל ולקיים חיים פעילים ובעלי משמעות בתקופת
הזיקנה "הצעירה". יש לציין כי המיזם התחיל לפעול עוד לפני
ראשית,צוותהעבודההמשותףבנהמערךבומתקיימיםמפגשים
החלטת הממשלה. עם זאת, עיון מדוקדק בתוכנית העבודה
עםרשויותמקומיות,מטותשלמשרדיממשלהומוסדותאקדמיים.
מראה כי אין בפועל מקור תקציבי למימוש המדד הנ"ל מכיוון
מרכז הידע לחקר ההזדקנות באוני' העברית
7
14 דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית"
שההתקדמותמותניתבאישורמשרדהאוצרוהטמעתהפעילות
של100שנותחיים,כחלקמהתוכניתהלאומיתעתודותלישראל.
במשרד, במקום בג'וינט.
התוכניתהיאפרישיתוףפעולהביןמשרדראשהממשלה,משרד
הבריאות, משרד העבודה, הרווחה והביטחון החברתי, המוסד
גםמשרדהבינויוהשיכוןמתייחסלצרכיהםשלאזרחיםותיקים
לביטוח לאומי, אגף תקציבים במשרד האוצר, המשרד לשוויון
בתוכניתהעבודהשלולשנת2024,עםיעדיםכמותכנוןסביבות
חברתי, השלטון המקומי וג'וינט ישראל. המחזור הראשון של
מגוריםמותאמותומודליםמגווניםלדיורלעתזקנה,אולםנראה
התוכנית הסתיים ובימים אלה מתקיים המחזור השני.
שלעתעתההיישוםמתוכנןבהיקףמצומצםיחסית(מציאתשני
אתריםפוטנציאלייםלפיילוטיםלדיורקהילתישיתופיוהכוונה
7 .
סעיף8בהחלטה—קביעתמדדים
של תוכניות בינוי להטמעת תכנון סביבת מגורים מותאמת).4
לשירותיםעבוראזרחיםותיקיםבקהילה
באשר להטמעה ברשויות מקומיות, ניתן לציין את תוכנית
ע"ימשרדהרווחהוהביטוחהלאומי
"מוני־מאה"—שמטרתהלחזקולעודדאסטרטגיהמוכוונתזקנה
ופרסומם
ברשויותהמקומיות.נבחרו18רשויותלתהליךשבסופוהןיוצאות
מדדיםאלועתידיםלהוותאתבסיסהנתוניםעליויקבעוהשירותים
עםתוכניתלפעולותשיכווינואתהרשותלפעולבצורההמעודדת
הנחוצים לאזרחים ותיקים החיים בקהילה.
הזדקנותמיטבית.לתוכניתמדדיםאחריםאבלהםמדבריםאת
אותה השפה של מפת מדדי ההזדקנות. עם זאת, ניתן ללמוד
סטטוס יושם
מדו"חמבקרהמדינהבנושאטיפולהרשויותהמקומיותבאזרחים
בתוכנית העבודה של משרד הרווחה לשנת 9,2024 ניתן לראות
הוותיקיםשבתחוםשיפוטןכיישעודעבודהרבהעלמנתלספק
כינקבעמדדלשיעורהאזרחיםהוותיקיםהחשיםבדידות.בשנת
שירות מיטבי לאזרחים הוותיקים ולאפשר הזדקנות מיטבית.
2023שיעורזהעמדעל25%,בשנת2024המדדשהוצבהוא24%,
ביןהשארמתריעהמבקרעלהיעדרמידעמלאומעודכןאודות
כשהמשרד הציב יעד להפחית את שיעור האזרחים הוותיקים
האזרחים הוותיקים ברשויות, היעדר תוכניות אב להזדקנות
שחשיםבדידותל־19%עדשנת2026.כחלקממהלךזהלהגברת
האוכלוסיה, כ־12.5% מהרשויות לא מינו יועץ לענייני אזרחים
תחושתהשייכותבקרבאזרחיםותיקיםוהתמודדותעםבדידות
ותיקים על אף שהחובה למנותו קיימת בחוק ועוד. כמו כן, על
וניתוק חברתי, מינהל אזרחים ותיקים במשרד הרווחה מקדם
פימבקרהמדינהמשרדהרווחהלאקבעאתהמספרהמרבישל
נכוןלהיוםכמהפעולותלהשגתהתוצאההרצויה:גיבושתפיסה
האזרחים הוותיקים המטופלים למשרת עובד סוציאלי, ומשום
כוללת,כנס,מחקר,איסוףפרקטיקות,התאמתהשירותיםושיטות
כךבחלקמהרשויותהמקומיותמספרהמטופליםהממוצעלעובד
ההתערבות. כמו כן עולה מתוכנית העבודה כי המשרד מבצע
סוציאלי נע בין 324 ל־.444
פעולותעלמנתלהעלותאתשיעורהרשויותשמגישותתוכנית
עלפיסקרשנערךכחלקמפעולתהביקורת,עלהכיקייםכשל
עבודהמותאמתבתחוםהזקנהמ־76%ל־92%בתוםשנת2024.
ביידוע על פעילויות וזכויות להן זכאים אזרחים ותיקים כאשר
בתוכנית העבודה של הביטוח הלאומי לשנת 2024, מופיע יעד
פחות מ־60% מהם מכירים שירות אחד או יותר מהשירותים
העוסקב"שיפוראיכותהחייםשלהאזרחבגילהשלישי",אולם
שמספקתהרשותהמקומיתו־84%מאזרחיםהוותיקיםשנסקרו
ללא פירוט נוסף או מדדים.
העידושהרשותהמקומיתלאפנתהאליהםביוזמתהעבורמיצוי
זכויותויידוע8.
ראוילצייןלטובהאתתוכניתהעתודה"זמןעתיד"שהושקהבשנת
2021במטרהלייצררשתשלמנהיגותומנהיגיםהפועליםיחדיו
לקידוםאיכותהחייםשלהאוכלוסייההמזדקנתבישראל,בעידן
https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/
8
Documents/2023/2023-Shilton/2023-Shilton-202-
https://www.gov.il/BlobFolder/reports/plan2024/he/
9
Vatikim.pdf
plan_plan170424.pdf
דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית" 15
חסמיםומאפשרים
חסמים:
על פי ניתוח ממצאי המעקב ניתן להצביע על חסמים מרכזיים:3
תכנוןוניהול
•
החלטת הממשלה אמנם מהווה מהלך חשוב באימוץ פורמלי של המדינה את מפת מדדי ההזדקנות המיטבית וכן מקבעת את
הצורךבמחקרופיתוחמתמשךשלאותםמדדים,אולםהיאעמומהלמדיבכלהנוגעלהטמעתהשימושבמדדיםבגופיהממשל
השונים.ההחלטהאינהמתייחסתלאופןההטמעהבגופיםובמשרדיםהשוניםואינהמציבהלוחזמניםאומדדיתוצאהנדרשים.
בהתאםלכך,ניתןלראותפעריםבאופןההטמעהבתחומיםשוניםבממשלה,בדגשעלהפערהקייםבשלטוןהמקומיכפישעולה
גם מדו"ח מבקר המדינה בנושא.
תקציב
•
מסקירתתוכניותהשונותשלמשרדיהממשלה,עלהכיבכמהמקריםהתוכניותשככלהנראהנובעותמתעדוףהנושאבעקבות
החלטתהממשלהתלויותבהפנייתמשאביםקיימיםמתוךתקציבהמשרדאוהקצאתמשאביםעתידיתשטרםהוסכמה.עלאף
שהחלטתהממשלהמורהלמשרדיםהשוניםלהכוויןאתפעולותיהםודרכיההתערבותשלהםלהשפעהעלמדדיההזדקנות,היא
אינהמתייחסתכלללמשאביםהנדרשיםלשםכך(מלבדתקצובסקרSHAREבשנים2023–2021).
כוחעליון""
•
משיחעםמשרדיהממשלההמעורביםבהחלטהוסטטוסהיישוםשלחלקמהסעיפיםעולהכיחילופיהשלטוןהתדיריםוכןאירועי
החירום הרבים שפקדו את ישראל בשנים האחרונות, בדגש על מלחמת חרבות ברזל, היוו גורם שעיכב את יישומן המלא של
חלקמהמשימותבהחלטהזוכגוןהשלמתעבודתהמטהלקביעתיעדיםלאומייםבתחוםההזדקנותהמיטבית,הגשתההמלצות
לממשלה אודות הצורך בפיתוח מדדים חדשים או תחליפיים או קיום הכנס להצגת הדו"ח ע"י הלמ"ס. עם זאת, חשוב לציין כי
ההחלטה התקבלה כשנתיים לפני פרוץ המלחמה כך שניתן לייחס רק חלק מהעיכוב ביישומה לחסם זה.
16 דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית"
מאפשרים:
על פי ניתוח ממצאי המעקב ניתן להצביע על מאפשרים מרכזיים:2
מנגנוןמדידהוהערכה
•
בתוכןההחלטה,סעיפים5–2,קיימיםמנגנוניםשנועדולבחוןולפקחעליישוםביצועהתהליךואףלפרסמו.מנגנוניםאלוכוללים
מחקרבנוגעלמדדיםהקיימיםואלואשרעשוייםלהיותעתידיים.עצםההחלטהלפרסםאתדו"חהמדדיםאחתלשנתייםולכלול
אתהנתוניםבסטטיסטיקההשוטפתשלהלמ"סמקבעתתהליכימדידהוהערכהאודותמצבםשלהאזרחיםהוותיקיםבישראל
באופן שנועד להכווין את עיצוב המדיניות בתחום.
שותפותביןמגזרית
•
מפתהמדדיםגובשהבצוותעבודהמשותףשכללאתמשרדראשהממשלה,משרדהבריאות,משרדהרווחהוהביטחוןהחברתי,
המשרדלשוויוןחברתיומשרדהאוצר,ג'וינט־אשל,מכוןמאיירס,ג'וינטברוקדייל,מרכזהידעלחקרההזדקנותבישראלוהלשכה
המרכזית לסטטיסטיקה. שותפות זו אפשרה ראייה רחבה של האתגרים שעומדים ועוד יעמדו בפני המדינה ופיתוח מושכל של
מפת המדדים באופן שיטייב את הפעילות בתחום.
דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית" 17
סיכום,תובנותומסקנות
הזדקנות האוכלוסייה היא אחד האתגרים האסטרטגיים של
מכאן ניתן להבין כי מלאכת יישום ההחלטה טרם הסתיימה וכי
ישראל — עד 2035 יחיו בישראל 1.6 מיליון אזרחים ותיקים,
בעתיד יש להמשיך ולפקח על ביצוע ויישום החלטה זו ולבחון
כשהיום מספרם עומד על פחות מ־ מיליון.1.2
את התקדמות הטמעת השימוש במפת המדדים בגופי הממשל
השונים.נצייןכיחלקניכרמהתוכניתהמופעלותבתחוםהזקנה
ההזדקנות, נוגעת לכל אחד ואחת מאזרחיה של מדינת ישראל,
החלוטרםקבלתהחלטתהממשלהועלכןבכדילנתחאתתוצאות
הן בהווה והן בעתיד, ובכדי למנוע היחלשותה של האוכלוסייה
ואפקטיביותההחלטהעצמהישצורךבמחקרנוסףשבודקקשר
ולאפשר לה מענים לה זקוקה, הומשג המונח הזדקנות מיטיבה.
בין תשומות לתוצאות.
מונח זה, מתייחס לתמהיל מדדים לאומיים אשר מגדירים מהי
הזדקנותמיטבית.שלושתהמדדיםהמרכזייםלהזדקנותמיטבית
ניתן לראות כי המלחמה שהחלה בשבעה באוקטובר עיכבה
הם: בריאות, משמעות וחוסן כלכלי. על מנת שאוכלוסייה זו
ערוצי פעילות מסוימים בהחלטה ופיתוח נוסף של המדדים.
תוכללהזדקןבאופןמיטיב,נבנהמערךמחקריותוכניתיישומית
כמוכן,מתוכניתהעבודהשלהג'וינטלקידוםהזדקנותמיטבית
המגובהבהחלטתממשלהמספר127,שפעילותםוהטמעתםהם
בשנת 2024, ניתן ללמוד כי האזרחים הוותיקים אינם בסדרי
משימהלאומיתחשובהוהכרחיתשתשפיעעלכללהאוכלוסייה
העדיפויות וכי במלחמה או במאמצי השיקום, במצבי סכנה הם
בהווה ובעתיד.
הופכיםלמרותקיביתמבחירהוזקוקיםלמשענת.באשרלאזרחים
ותיקיםשפונומביתם—השהותהארוכהבדיורארעימהווהסכנה
חשיבותה של החלטת הממשלה היא בהכרה הרשמית בסוגייה
לנסיגהפיזיתונפשיתוהחזרההביתהגםהיאדורשתהסתגלות
והכוונתהאתהמשרדיםלבצעפעילויותממוקדותיותרעלמנת
מחדש, טיפול במצבים של פגיעה ברכוש או בנפש והשלמת
להשפיע על המדדים שהוגדרו. יחד עם זאת ולמרות המהלכים
טיפולים רפואיים שנדחו10.
החשוביםשהתניעההחלטתהממשלה,מסתמןכימדינתישראל
עדייןרחוקהמיישומהוהטמעתההרחבה,באופןשמשפיעבפועל
ישלקוותכיעלאףהעיסוקהמתחייבב"דחוף",ימצאותשומת
על חייהם של אזרחים ותיקים ומכאן על הכלכלה והחברה
הלב הממשלתית והמשאבים בכדי להיערך לאחד האתגרים
הישראלית בכללותה.
המשמעותיים והאסטרטגיים ביותר שהמדינה צפויה להתמודד
איתםבעתיד—הזדקנותהאוכלוסייהוכןלהשפיעעלחייהםשל
מתוך 7 סעיפים יישומיים בהחלטה שנבחנו במסגרת דו"ח זה,
אזרחים ותיקים בהווה.
4יושמובאופןמלא,)57%(2יושמובאופןחלקי28.5%( ו־1)טרם
יושם .)14.5%(
החלטה 127
57%יושם
28.5%יושםחלקית
14.5%לאיושם
הזדקנות מיטבית — תוכנית עבודה 2024, מחירום לשיקום ובחזרה
10
לעתיד. ג'וינט־אשל.
18 דו"חמעקבאימוץ "מפת המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית"
מקורות
הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה2022().מדדיםלהזדקנותמיטביתבישראל,
https://did.li/Iv2w5.2020
המשרדלשיוויוןחברתי2021().החלטה127:מפתמדדיםלאומייםלהזדקנות
מיטבית.https://did.li/6piIw
המשרד לשיוויון חברתי 2015(). החלטה 150: קידום הסוגיה האסטרטגית
"היערכותלהזדקנותהאוכלוסייה"כנגזרתמהערכתהמצבהאסטרטגית
כלכלית־חברתיתלממשלה.https://did.li/DMcZH
משרדראשהממשלה2015().מדדיאיכותחיים,קיימותוחוסן.החלטה2494.
https://did.li/UXECN
משרד ראש הממשלה 2017(). תקציב פרויקט SHARE (סקר הבריאות,
ההזדקנות והפרישה באירופה) לשנים 2019–2017. החלטה 2752.
https://did.li/b07fT
Gal,J.,&Bleikh,H.(2019).Thewelfaresystem:Anoverview.
TaubCenterBlog,23.