פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 448
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום שלישי, ג' בסיון התשפ"ו (19 במאי 2026), שעה 10:00
סדר היום:
<< נושא >> הונאות טלפוניות ממוקדות כלפי הקהילה דוברת הרוסית בישראל << נושא >>
ישיבת מעקב לישיבות שהתקיימו בנושא ב-14.5.2025, 30.6.2025, 15.7.2025, 28.10.2025, 14.1.2026 ו-16.3.2026
נכחו:
חברי הוועדה:
ולדימיר בליאק – מ"מ היו"ר
טטיאנה מזרסקי
יבגני סובה
מוזמנים:
שיר גלילי
–
מנהלת אגף מידע פרסום והסברה, משרד העלייה והקליטה
איגי פז
–
עו"ד, המחלקה למשפט אזרחי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אריאל שטיינר
–
יועץ בכיר וראש מטה מנכ"ל, משרד התקשורת
מיכל שטיינמן ליברמן
–
מנהלת תחום קהילה (תיאום טיפול), מנהל אזרחים ותיקים, משרד הרווחה והביטחון החברתי
רוני הרשקוביץ
–
מרכז המחקר והמידע של הכנסת
טלי שלזינגר
–
מנהלת אגף ייעוץ לאזרח הוותיק ומשפחתו, המוסד לביטוח לאומי
רפ"ק רויטל חיים יהושוע
–
ק' הונאה ארצי, משטרת ישראל
סנ"צ ורד ויניקוב
–
רמ"ד קהילות ייחודיות, משטרת ישראל
גלי גז
–
מנהלת תחום עו"ס, המוסד לביטוח לאומי
נטלי גבאי
–
מנהלת אגף סיעוד, המוסד לביטוח לאומי
דוד ליבנה
–
חקירות ומודיעין, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן
נטליה גרינשטיין
–
מנהלת קשרי עולים באגף עלייה חמ"ע, הסוכנות היהודית
אלקס ריף
–
מנכ"לית, לובי המיליון
משתתפים באמצעים מקוונים:
אמיר משה
–
מנהל יחידת הסייבר, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל
הילה דניאלי
–
מנהלת מדור תלונות הציבור, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל
מנהלת הוועדה:
שלומית אבינח
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> הונאות טלפוניות ממוקדות כלפי הקהילה דוברת הרוסית בישראל << נושא >>
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. אנחנו ב-19 במאי, ג' בסיוון, אנחנו בישיבת מעקב, דיון שביעי בנושא הונאות טלפוניות ממוקדות כלפי קהילת דוברי הרוסית בישראל. זה הדיון השביעי, התחלנו את סדרת הדיונים ב-14 במאי 2025, אנחנו שנה על הנושא הזה.
וגם בימים האלה, שאלה ימים מורכבים ועמוסים ולחוצים בכנסת, כאשר במקביל מתנהלים לא מעט דיונים מאוד מאוד נפיצים, שגם אני לוקח חלק בהם, מצאתי לנכון לקיים את הדיון הזה, כי בין היתר, אני עוד ארחיב על זה בהמשך, אני אולי מודאג היום יותר מאשר לפני חודש או חודשיים מהתופעה, ואנחנו תכף נדבר על זה ונרחיב על זה. אני רוצה להודות לכל מי שמגיע, לכל מי שמשתתף, ולחברתי, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שמגיעה לכל דיון.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
תודה לך שאתה בעקביות דואג.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אנחנו עושים כמיטב יכולתנו, גם כדי לקדם את הטיפול המתכלל של כלל משרדי הממשלה והרשויות בתופעה המסוכנת הזאת, וגם לסייע לאנשים. תודה לארגוני החברה האזרחית שגם תורמים לא מעט למאבק בתופעה הזאת.
הדיון הקודם התקיים ב-16 במרץ 2026, אני אסקור בקצרה את המסקנות מהישיבה הקודמת. בין היתר הובהר כי מסירת מידע למגישי תלונות תתבצע במסירה ידנית או באמצעים מקוונים, שכן משלוח הודעות בדואר אינו יעיל במקרים רבים. משטרת ישראל עדכנה כי הודעות על סגירת תיקי חקירה יתורגמו לשפה הרוסית. קיבלנו מענה שזה לא בדיוק בידיים שלכם, למיטב הבנתי, נכון? נדבר על זה.
קיבלנו היום בבוקר נתונים לגבי מספר התיקים. נפתחו בחודש מרץ 199 תיקים, בחודש אפריל 183, ובחודש מאי 81. מתחילת שנת 2026 הוגשו 171 כתבי אישום כנגד חשודים בעבירת מרמה והונאה בתיקים בהם הקורבן הינו קשיש ממוצא ממדינות חבר העמים. לגבי מספר בקשות למעצר עד תום ההליכים שהוגשו טרם התקבלו נתונים מבוקשים והמענה יועבר בהמשך. זה מה שקיבלנו.
במהלך 2025 הוגשו כ-385 כתבי אישום כנגד חשודים בתיקים שונים, הוגשו כ-18 בקשות למעצר עד תום ההליכים. בנק ישראל התבקש להדגיש את חובת הבנקים למסור ללקוחות הבהרות והתרעות ברורות מפני תופעות אלה ולהדגיש כי השירות יינתן ללקוחות הבנק רק לאחר שהסכימו לקבל אותו, השאלה אם זה בוצע.
משרד העלייה והקליטה, הודגשה החשיבות בהמשך פעילות ההסברה. משרד המשפטים, הנקודה הכואבת מבחינתי, הוועדה הדגישה את הצורך בקידום ובזירוז חקיקה העוסקת בשיתוף המידע בין הבנקים לצורך איתור מוקדם של מקרי הונאה והגברת ההגנה על אזרחים. הנקודה הכואבת הזו היא מסיבה אחרת. אני חושב שמתחילת הדיונים כאן, מבחינתי לפחות, הדגשתי את הצורך בהקמת גוף בין-משרדי ממשלתי מתכלל שירכז את הטיפול בתופעה המסוכנת הזאת, שמבחינתי, הפכה כבר מזמן לסוג של מגפה ולתופעה חברתית של ממש. לצערי, למרות כל ההתקדמות שהייתה כאן, ואין ספק שהייתה התקדמות במספר נקודות, אנחנו לא באמת מצליחים לבלום אותה.
ב-15 באפריל 2026 פורסמה הודעה משותפת שמאוד שימחה אותי, על הקמת הצוות המשותף של בנק ישראל, משטרת ישראל ומשרד התקשורת, על סיכום עבודת הצוות הייעודי והרב-מגזרי לצמצום תופעת ההונאות הפיננסיות. ההודעה הייתה די ארוכה אבל משמעותית, עם הפרטים, ובין המהלכים שקידם הצוות: שינוי נוסח הודעות הניוד הנשלחות ללקוחות על ידי מרבית ספקי הסלולר כך שיכללו הודעה המציגה בבירור את רצון הלקוח להתנייד לחברה אחרת ועוד מספר צעדים. מבחינתי, זאת הייתה התחלה ממש טובה וחשובה ודווקא לכיוון הנכון, לכיוון הקמת הגוף המתכלל, ואז קיבלנו הודעה אחרת שהצוות הזה פורק לפני מספר ימים. אנחנו כמובן מאוד מאוד רוצים לדעת מי החליט על הקמת הצוות ומי החליט על פירוקו של הצוות ומי היה חלק מהצוות, וכיצד אנחנו ממשיכים מהנקודה הזאת.
לפני שאנחנו מתחילים, אני שוב מדגיש, מבחינתי, עד שלא יוקם צוות בין-משרדי, עד שממשלת ישראל באמת תיקח אחריות על הנושא הזה, ומבחינתי, הצוות הזה חייב להיות תחת משרד המשפטים, אנחנו לא באמת נצליח להתקדם ולהתמודד באופן מיטבי עם התופעה הזאת.
אני לא יודע איך לקרוא לזה, כן? אני משתדל בכל הדיונים שאני משתתף בכנסת, ואני משתתף בלא מעט דיונים, לא לבוא בטענות לדרג המקצועי, כי אני יודע שבסופו של דבר ההחלטות הן בידי הדרג הפוליטי, הדרג המדיני. ולדעתי, אם שר המשפטים היה מקבל החלטה יחד עם השר לביטחון לאומי ושר האוצר וכל הגורמים הרלוונטיים על הקמת הצוות הזה, על הקמת גוף כזה, הוא היה קיים כבר שנה. אבל לדעתי, זה לא המצב, וצר לי על כך. אנחנו פשוט לא עושים מספיק, לא עושים מספיק כדי לסייע לאזרחים.
אני ישבתי לפני מספר ימים עם בת ונכדה שההורים והסבים שלהן נפגעו כתוצאה מעוקץ שהיה מתמשך ומורכב מכל מיני אופנים, לא נכנס לפרטים, ויש לכך סיבה, בסכום שלדעתי מוערך בכ-1.5 מיליון שקל. ויש אינספור מקרים עם פגיעה של מאות אלפי שקלים, וחלק מהאנשים היו כאן וסיפרו את הסיפורים שלהם. אנחנו לא עושים מספיק, צר לי, אנחנו לא עושים מספיק כדי לסייע לאנשים האלה.
ואנחנו יכולים לדבר, אנחנו יכולים להגיד שוב, התקדמנו עוד מילימטר באיזשהו צד. אנחנו יכולים לעשות הרבה יותר. בסוף אלה אנשים שצריכים עזרה, אנחנו לא עושים מספיק. משרדי הממשלה לא עושים מספיק, חברי הכנסת לא עושים מספיק, אבל בעיקר הכוח נמצא אצל הדרג הפוליטי, אצל הדרג המדיני, ולא אכפת להם. אין לי מסקנה אחרת, לא אכפת להם. לא אכפת לשר המשפטים, ולא אכפת לשר לביטחון לאומי, ולא אכפת לשר האוצר. אם היה אכפת להם, הדברים היו נראים אחרת כבר עכשיו.
זה מאוד מאוד כואב לי, כי אני פוגש את האנשים האלה, ואלקס פוגשת את האנשים האלה, וטטיאנה פוגשת את האנשים האלה, אנחנו רואים את האנשים האלה. אנחנו פוגשים אותם, אנחנו מדברים איתם, אנחנו מנסים לעזור להם, אבל אין לנו היום מספיק כלים. יש לנו הרבה מאוד הבנה, כי גם המשפחות שלנו קיבלו שיחות כאלה, ואנחנו לגמרי מבינים את האנשים האלה שנפלו לרשת הזאת. אנחנו מבינים את האנשים האלה, אנחנו מנסים לעזור, אין לנו מספיק כלים כי הממשלה לא מעניקה לנו מספיק כלים. אני לא זוכר, אולי היו פה ושם, אין כמעט חברי כנסת מהקואליציה בדיונים האלה, שזה גם חבל לי מאוד. אנחנו לא עושים מספיק, נקווה שגם בכנסת הזאת שבדרך להתפזר עוד נספיק לעשות משהו.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
קודם כול, אני רוצה להודות לך, שאתה בקביעות ממשיך את הדיונים, כי התופעה לא נעלמת. מאוגוסט 2024 אני מנסה להגיע ולרתום חברי כנסת אחרים. חבר הכנסת צביקה פוגל, שהוא יושב ראש הוועדה לביטחון לאומי פשוט משך, משך, עד שלתקופה קצרה נכנס לתפקיד חבר הכנסת בועז ביסמוט וניסה לעזור, לסייע, וקיים דיון, הראשון שהתקיים בנושא של הונאה ועושק קשישים, בעיקר דוברי רוסית. וכשצביקה פוגל חזר לתפקידו שוב הנושא הזה נעלם מסדר היום של הוועדה. אני מודה לחבר הכנסת גלעד קריב, יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, שמאפשר לנו לקיים דיונים כאן.
התופעה מתגברת, לא נעלמת, מתגברת. עכשיו יש תסריט חדש, שמתקשרים, אנחנו מכירים כל מיני כביכול תאונות ועזרה לתפוס האקרים ולמנוע שוד בבנקים, עכשיו יש תסריט חדש שמתקשרים ומציגים את עצמם מביטוח לאומי ואומרים: אנחנו מתקשרים מביטוח לאומי כדי להגדיל לכם שעות סיעוד למטפלת שלך ומושכים את הקשיש להמשך השיחה. פשוט אין להם שום אלוהים, אין שום דבר קדוש, פוגעים באוכלוסייה החלשה ביותר במדינת ישראל, והלב נקרע. ההורים שלי, שניהם קשישים, יש להם גם טלפונים ניידים וגם טלפון נייח קווי של בזק, מתקשרים לכל המספרים.
ואם בטלפון הנייד אפשר להגדיר, יש Truecaller, התקנתי להם, וספאם וזה, מתקשרים, אליי מתקשרים, לפני יומיים התקשרו, אתם לא תאמינו, 15 שיחות ברצף ממספרים שונים שלא היו מוגדרים כספאם, שאני אחר כך התיישבתי והגדרתי אותם כספאם. צריך לחשוב על מנגנון, איך למנוע את הדברים האלה, כי זה מטריד. אם בן אדם צעיר וחזק יכול להתמודד, בן אדם קשיש לא יכול להתמודד עם מתקפה כזאת, וזאת מתקפה. ופה אנחנו צריכים, יש כל מיני פתרונות טכנולוגיים, אנחנו צריכים לחשוב על זה.
אבל אני רוצה לציין שיש שיפור במערכת הבנקאית, למשל יש כבר מניעה למשוך מזומנים. אם מושכים מזומן ומנסים פעם שנייה למשוך עוד משהו, חוסמים את הפעולה, שולחים הודעה לוואטסאפ של הלקוח, ואז אם הוא מאשר שזה הוא, מבטלים את חסימת הכרטיס, וזה פיתוח חדש. אני רוצה להודות למערכת הבנקאית, כל אחד יכול, כל מערכת, כל ארגון וכל גורם יכול לחשוב מה הוא יכול לעשות לקראת מניעת התופעה הזאת. תודה רבה. אני נאלצת לצאת לכמה דקות ואחזור.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אין לנו הרבה זמן, אני רוצה שאנחנו נעשה הכול כדי למצות את הדיון, ולכן אני מבקש מכולם להיות ממוקדים. אני רק רוצה לציין שלראשונה בדיונים האלה נמצאים כאן נציגים של המוסד לביטוח לאומי, שכן הנוכלים מחייגים לאנשים היום, מציגים את עצמם כעובדי המוסד לביטוח לאומי ומבטיחים להם זכאות לקצבאות תוך מסירת מידע אישי, וגם כל הזמן מוצאים עוד ועוד דרכים לעוקץ ולהונאות, ואנחנו גם מגיבים לנושא הזה. אלקס ריף, מנכ"לית לובי המיליון.
<< אורח >> אלקס ריף: << אורח >>
קודם כול, תודה רבה, חבר הכנסת, שאתה ממשיך לעסוק בזה, אחד היחידים. לצערי, אני מסכימה, המצב הולך ומחמיר, אנחנו ממש רואים את זה בשטח, והמצב הקשה הוא שיש ירידה של אמון האנשים ביכולת הגופים המוסדיים לטפל בזה. אנחנו רואים יותר ויותר אנשים שפשוט לא מתלוננים. אנחנו פונים לאנשים שאנחנו יודעים שנעקצו ואנחנו אומרים, לכו תתלוננו במשטרה, אומרים לנו, או שלא יקרה כלום, בשביל מה? אנחנו רואים מה קורה לתיקים אחרים. או שהם כל כך מתביישים שהם לא הולכים למשטרה.
זו סכנה חמורה, כי אנחנו יודעים שיש, המספרים שאני מכירה הם שעל כל אחד שמתלונן יש לפחות שניים שלא מתלוננים. זאת אומרת, אנחנו במצב הולך ומחמיר. הוועדה הבין-משרדית הזאת, שכאילו הייתה הבטחה גדולה, אני דיברתי אחר כך עם אנשים שעבדו בה, המסקנה היחידה שהיא עשתה היא צריך לחוקק חוק. אתם רציניים? יש כל כך הרבה דברים לעשות. אנחנו יודעים שהממשלה הזאת לא תחוקק חוק, אבל יש הרבה דברים שאפשר לעשות שהם לא חקיקה.
הבנקים עדיין לא לקחו אחריות על האירוע באמת. אנחנו רואים את זה בזה שאני הצעתי לאחד הבנקים להקים קרן, להתאסף כל הבנקים, שבשנה האחרונה היה לחמשת הבנקים הגדולים רווח של 35 מיליארד שקל, לא עניים, ברוך השם, להתאסף, להקים קרן מכספם, למצוא פתרון לדבר הזה. מה התשובה שקיבלתי? אסור לנו, לבנקים, לעבוד ביחד בלי אישור של המפקח על הבנקים. אוקיי, תיתנו אישור להקים קרן לעבוד ביחד לבד. איפה זה נמצא? אני לא יודעת.
המשטרה באמת עושה מה שהיא יכולה, אני בקשר תכוף עם רויטל, כל מקרה שאני מקבלת מייד היא מקבלת בוואטסאפ, ואני יודעת שהם עושים מה שהם יכולים. אבל אני גם יודעת ששום דבר לא זז. אתמול צילמנו כתבה לערוץ 12 שצריכה לעלות בימים הקרובים. קרה מקרה, מתקשרים למשטרה באותו יום, מתי מגיע שוטר לאסוף מצלמות? שבועיים-שלושה אחרי. אנחנו יודעים שמצלמות זה יום-יומיים. לא מגיעים יומיים, אין מצלמות, אין חשוד, אחרי שבוע-שבועיים התיק נסגר, נגמר האירוע.
האנשים האלה בדיכאון קשה, וזה נורא ואיום. ואני עדיין יודעת שדוברי הרוסית במשטרה לא מוגדרים כאוכלוסייה מיוחדת. הנה, קהילות ייחודיות, אני אשמח שתתייחסי. איך יכול להיות, חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה? דוברי רוסית? לא, לא צריך, אין שם בעיות ייחודיות.
ולסיכום אני אגיד, פנינו למגזר העסקי, אנחנו לא יושבים, צריך לפעול. עמותת בוגרי 8200 ביחד עם כמה מנכ"לי חברות הייטק גדולות הולכת לעשות האקתון קשישים, למצוא פתרונות טכנולוגיים בעצמם, לפתח אפליקציות שימצאו פתרונות לעוקצים האלה, לפחות כרגע, להקטין אותם כמה שאפשר. חשוב לי מאוד שכמה שיותר גורמים סביב השולחן הזה יהיו חלק מההאקתון הזה, כי בסוף הפתרונות האלה צריכים להיות מתואמים איתכם, ואני מקווה שנמצא אותם כמה שיותר מהר.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תודה רבה. אנחנו ניתן לנציג הממ"מ להציג את המחקר שלכם שעשיתם.
<< אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >>
תודה רבה, היושב ראש. רוני הרשקוביץ, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. קודם כול, המסמך הזה נכתב יחד עם אביחיל סגל וד"ר יעל לוי אריאל מהצוות המשפטי. אנחנו לא נציג את החלק הזה כאן, הם ישמחו להגיע לדבר עליו ככל שהוועדה תבקש. אני אתייחס לממצאים ממש באופן כללי, בלי לרדת לפרטים, מקוצר הזמן, ואני אתמקד בכמה מגמות שמצאנו במבט המשווה מול מדינות אחרות בהקשר של הונאות פיננסיות וההתמודדות איתן.
קודם כול, בישראל זה נקרא "העוקץ הרוסי". כמובן יש את החלק של העוקץ, ההנדסה החברתית, שמופיע גם במדינות אחרות, מניפולציה בדרך כזאת או אחרת, שימוש באנשים, לכאורה אנשים סמכותיים, בני משפחה, כל מיני דרכים שמאפשרות לעשות את המניפולציה, ויש את האוכלוסייה הנפגעת, שבארץ חלק גדול ממנה הם דוברי רוסית מבוגרים. צריך לזכור שבארצות אחרות יש פשוט אוכלוסיות פגיעות אחרות. זה יכול להיות גיל מבוגר, גיל צעיר, זה יכול להיות מהגרים, עובדים זרים, אוכלוסיות ילידות למשל. זאת אומרת, האוכלוסיות משתנות, אבל תמיד מדברים על אוכלוסיות פגיעות. אבל כן צריך לזכור שמדברים בעולם בשנים האחרונות על דיפוזיה גדלה של ההונאות האלה גם לאוכלוסיות שלא נחשבות פגיעות. זאת אומרת, זה דבר שהולך ומתרחב.
מה קורה במדינות האחרות? קודם כול, אנחנו מדברים על מה שנקרא בחו"ל הונאות מורשות, כי יש את ההרשאה של האדם, או שהוא בעצמו מעביר את הכסף או את הפרטים ונותן פרטים מוכמנים או את כרטיסי האשראי וכולי, בשונה מההונאות האחרות שהן לא מורשות, מגיעים לפרטים באמצעים דיגיטליים והאדם לא יודע שעושים לו את ההונאה. בהונאות המורשות יש את הבעיה של האחריות, ואני תכף אגע בנושא הזה שמסבך את האדם באחריות שלו.
עלו כמה דברים מאוד מעניינים במחקר. אני אתחיל בסוגיה הראשונה, הנושא של איסוף נתונים. קודם כול, אנחנו התמקדנו במדינות מתקדמות, כאלו שעשו דברים בשנים האחרונות. זה לא מדגם מייצג של המדינות, אלא מדינות שחשבנו שיכול להיות שאפשר ללמוד מהן משהו. בבריטניה כמה גופים אוספים את הדיווחים, אבל יש את איגוד הבנקים שגם מאגם את כל הדיווחים האלה, מפרסם בצורה שנתית מאוד מפורטת כל מה שקורה בתחום הזה של הונאות.
ובאוסטרליה, שאני אחזור ואזכיר אותה כמה פעמים, מכיוון שהיא דוגמה, אני חושב, הכי טובה שיש, הוקם גוף שנקרא National Anti-Scam Centre.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
מי הקים אותו?
<< אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >>
הוא נמצא תחת המטרייה, אני לא זוכר אם אני אומר את זה במדויק, סוג של איגוד לשכות מסחר. זאת אומרת, הצד המסחרי הוא זה שאחראי על זה, אבל שותפים בו כל הגופים, כל המגזרים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אבל זה וולונטרי. כלומר, זה לא סטטוטורי.
<< אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >>
לא, אני חושב שזו הקמה סטטוטורית, לא וולונטרית. לא, זה ממש גוף עם סמכויות, עם יכולות, גוף מאוד רציני, וכל הגופים נמצאים בבורד שלו. זאת אומרת, גם גופים פרטיים, גם המשטרה, הגופים הפיננסיים. כדאי מאוד להסתכל על המקרה האוסטרלי.
מה הוא עושה? גם שם וגם בבריטניה, אבל שם זה מאוד בולט, אוספים את הכול, את כל המידע, אוספים גם את הפרטים הדמוגרפיים של האנשים. אין את הבעיה כמו שהיה פה בארץ, בשביל לדעת, אוקיי, יש לנו עוקץ רוסי, איפה הנתונים על זה? הכול נמצא שם: גילאים, מוצא, והכמויות, גם הסכומים, גם הערך של ההונאות, מספר ההונאות, כל המידע הזה שקוף לציבור ולמחקר ויכולים לבוא ולעשות פילוחים. זה דבר אחד.
במקביל למידע הציבורי יש להם מידע שהוא מחייב הרשאה, ושם הגופים, בעלי האינטרס הרלוונטיים למאבק בהונאות מקבלים הרשאות ויכולים להיכנס למידע יותר מעמיק על ההונאות, וזה אמצעי מאוד יעיל למאבק בהונאות.
הנקודה השנייה שהיא קשורה היא השיתופיות, שזו, לעניות דעתי, אולי הנקודה הכי חשובה. אנחנו רואים גם ב-National Anti-Scam Centre באוסטרליה וגם בבריטניה המון שיתופי פעולה ממוסדים. הגוף הזה הוא גוף שה-DNA שלו הוא שיתוף. זאת הסיבה שהוא הוקם.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אנחנו גם העלינו את זה לא פעם, בלי שיתוף מידע אפקטיבי מאוד מאוד קשה להגיע לפתרונות.
<< אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >>
וגם שיתוף מידע בזמן אמת.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
נכון.
<< אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >>
כלומר, יש פעולות שבזמן אמת, אפילו יש העברות מידע אוטומטיות בין הגופים. תארו לעצמכם, זה דבר שיכול לחסוך הרבה ולמנוע הרבה מהמקרים שאנחנו שומעים עליהם.
בסינגפור תקפו את זה מכיוון אחר למשל, ושם הלכו יותר רק על התחום של האכיפה. אני לא ציינתי, אבל הגופים האלה, גם באוסטרליה, הם נוגעים, מה שנקרא, לכל אורך חיי ההונאה. גם הם מתייחסים לנושא של הסברה, הם מתייחסים לנושא של טיפול לאחר ההונאה. זאת אומרת, הם מסתכלים על התופעה הזאת בצורה הוליסטית.
בסינגפור הקימו, זה נקרא Anti-Scam Command, הקימו פיקוד נפרד במשטרה שאחראי על הנושא הזה. יש לו שיתופי פעולה עם 100 מוסדות במדינה, עם בנקים, עם מוסדות פיננסיים, חברות אבטחה, כרטיסי אשראי, חברות פינטק, בתי השקעות, פלטפורמות מסחר דיגיטלי ונותני שירותי תשלום.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
יש גם נתונים לגבי הצלחה, גם באוסטרליה, גם בסינגפור?
<< אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >>
כן. ככה מהראש, באוסטרליה ובבריטניה הם מדווחים על הדבר הזה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
יש מידע.
<< אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >>
כן, ולכן גם התוכניות מתעדכנות. הדבר הבא, תוכניות למאבק בהונאות – יש תוכניות לאומיות למאבק בהונאות, גם בבריטניה, ובאוסטרליה זה גם מעוגן בחקיקה. התוכניות האלה מציבות יעדים, הן מתייחסות, שוב, לכל חיי ההונאה, כמו שתיארתי קודם. באוסטרליה למשל יש גם דבר ממש ייחודי שנקרא Fusion Cells. אלה צוותים שמקימים אותם אד הוק כאשר הם רואים שיש איזושהי הונאה מאוד תדירה, או שיש סכומים גדולים, או המון הונאות מסוג מאוד מסוים. מקימים צוות בין-משרדי כזה ספציפית, רק לסוג הזה, ואומרים, עכשיו אנחנו הולכים לטפל בסוג הספציפי הזה ולהוריד אותו. זה משהו באמת ייחודי ומאוד מעניין.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תודה רבה. חבל שאין לנו יותר זמן, אנחנו במגבלות, אולי בפעם הבאה.
<< אורח >> רוני הרשקוביץ: << אורח >>
המחקר נמצא באתר של מרכז המחקר והמידע ובאתר הוועדה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
בסדר גמור. בנק ישראל נמצא בזום. שלום, בוקר טוב.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
אמיר היה חבר בצוות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אתם הייתם חברים בצוות, נכון? שהוקם ופורק.
<< אורח >> הילה דניאלי: << אורח >>
כן, הפיקוח על הבנקים היה חבר בצוות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אני אשמח שקצת תרחיבו בהקשר הזה ובכלל על חלקו של בנק ישראל במאבק.
<< אורח >> הילה דניאלי: << אורח >>
בסדר גמור. תודה שהזמנתם אותנו לדיון החשוב הזה. אנחנו מלווים את הוועדה בכלל הדיונים שנערכו בנושא הזה, זה מאוד מאוד חשוב לנו, ואני ברשותכם אתחיל בלתאר כמה דברים כלליים ולאחר מכן אני אעביר לאמיר משה שהיה ממש חבר בצוות, שהוא יוכל קצת להרחיב בנושא.
הפיקוח על הבנקים הכניס את ההתמודדות עם הונאות כיעד פיקוחי, משכך, אנחנו פעלנו במספר ערוצים, החל משלב המניעה של ההונאות. אנחנו עושים ביקורות, אנחנו עושים פעילויות אכיפה, אנחנו גם שלחנו במענה שלנו לוועדה מאתמול שאנחנו גם עשינו בקרות על פיצוי לקוחות, ובמסגרת הזו בשנתיים האחרונות השבנו כ-20 מיליון שקלים ללקוחות שבכלל לא פנו אלינו. כמו במסגרת טיפול בתובענה ייצוגית, לקוחות שלא פנו, במסגרת הבקרות זיהינו ליקויים והנחינו את התאגידים הבנקאיים לזכות. חוץ מזה, לקוחות שפנו אלינו, אנחנו השבנו להם קרוב ל-3 מיליון שקלים ללקוחות בתיקים הפרטניים.
חוץ מזה, הפיקוח על הבנקים מקדם תיקוני רגולציה, גם בסוף החודש נכנסת לתוקף ההוראה שלנו על המוקד הטלפוני, שהמוקד הטלפוני יהיה זמין 24/7 לכלל לקוחות המערכת הבנקאית לסיוע בהתמודדות עם הונאות בזמן אמת, לדיווח, להתייעצות, לקבל הכוונה, איך לצמצם.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
בכמה שפות זה יהיה?
<< אורח >> הילה דניאלי: << אורח >>
אני צריכה לבדוק. אני חושבת שהנושא הזה עלה בישיבה הקודמת ואנחנו בדקנו ואמרנו שבמספר שפות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כי אנחנו מן הסתם ביקשנו שזה יהיה גם בשפה הרוסית, זה קריטי.
<< אורח >> הילה דניאלי: << אורח >>
כן. ברשותך, אני רושמת לעצמי לחזור לוועדה עם זה. חוץ מזה, אנחנו ביצענו תיקוני רגולציה כדי לאפשר שיתוף מידע, הנושא שנדון פה בוועדה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
הם כבר נכנסו לתוקף, השינויים?
<< אורח >> הילה דניאלי: << אורח >>
השינויים כבר נכנסו לתוקף, הבעיה היא שצריך לעשות גם שינוי בחוק, ולמיטב ידיעתי, אולי משרד המשפטים יוכל להרחיב.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אוקיי, משרד המשפטים בהמשך יתייחס לזה.
<< אורח >> הילה דניאלי: << אורח >>
הופץ תזכיר החוק להערות הציבור שיכול להרחיב אפילו את שיתוף המידע ואת המידע שניתן לשתף, אבל אנחנו שותפים גם למהלך הזה. ובנוסף, אנחנו קובעים הוראת דיווח לפיקוח על ההיקף של אירועי הונאה, כדי שאנחנו נבין. כרגע אין מידע אחיד, אנחנו כרגע עובדים על הוראת דיווח. שתהיה ממש טרמינולוגיה אחידה לדיווח.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
זה דיווח חובה?
<< אורח >> הילה דניאלי: << אורח >>
הדיווח יהיה חובה, לפי הגדרות שאנחנו נקבע, ככה שתהיה אחידות, ואנחנו נוכל - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
מתי זה אמור לקרות?
<< אורח >> הילה דניאלי: << אורח >>
ההנחה שלנו, היום אנחנו בשלב די מתקדם, יש כבר גרסה די סופית, אבל מאחר שמדובר במערכות שונות, אנחנו עושים התאמות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
לא, אני לא במקרה שואל, מכיוון שכבר דיברנו על זה בישיבות הקודמות.
<< אורח >> הילה דניאלי: << אורח >>
נכון. ההנחה שלנו היא שבסוף שנת 2026 כבר אנחנו נתחיל לקבל את הדיווחים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
זה לוקח כל כך הרבה זמן, עוד שמונה חודשים מעכשיו?
<< אורח >> הילה דניאלי: << אורח >>
המשמעות היא שצריך יהיה לבצע התאמות בכל המערכות של התאגידים הבנקאיים. הן מערכות שונות, צריך להתחיל לאסוף את המידע.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
טוב, אנחנו היינו שמחים אם תעשו מאמץ לקדם את זה במהירות יותר גבוהה.
<< אורח >> הילה דניאלי: << אורח >>
בסדר גמור. אם אתם צריכים מידע כללי נוסף, אני אשמח לתת, אם לא, אני אעביר ברשותכם לאמיר משה שיוכל להרחיב על הצוות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כן, אמיר, בבקשה.
<< אורח >> אמיר משה: << אורח >>
תודה רבה ובוקר טוב. שמי אמיר משה ואני מנהל יחידת הסייבר בפיקוח. כפי שהילה הזכירה כבר, הפיקוח על הבנקים חרת על דגלו את נושא הטיפול בהונאות, וזה מתבטא בפעילות של האגפים השונים. הילה דיברה על פעילות מנקודת מבט של בנק לקוח. אני מגיע מאגף טכנולוגיה, חדשנות וסייבר, וגם אצלנו זה נמצא בתוך הפעילות היום-יומית.
באיזשהו שלב נפלה אצלנו ההבנה הזו שהטיפול בזה מחייב גם בסופו של דבר הסרה של חסמים בין-מערכתיים, קידום של שיתופי פעולה, ומתוך התפיסה הזו, כבר בספטמבר 2024, יצאה גם הודעה לציבור, הוקם צוות עבודה רב-מגזרי ביוזמת המפקח על הבנקים, ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה ומנכ"ל משרד התקשורת, אלה היו חברי ועדת ההיגוי. צוות העבודה כלל נציג מכל משרד, היה שם את אלעד בליבאום מהמשטרה, זוהר בן דוד היה ממשרד התקשורת, ואני לקחתי חלק מצד הפיקוח בשנה האחרונה, מהרגע שנכנסתי לתפקיד.
הצוות בשלב הראשון עסק באיזשהו מיפוי ראשוני של נושאים שיכולים בסופו של דבר לתת איזשהו מענה משמעותי אפקטיבי למתווי הונאה המרכזיים שאנחנו רואים, והוא עשה את זה על בסיס שולחנות עגולים עם המגזר הפיננסי, בנקים, חברות כרטיסי אשראי, איגוד הבנקים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
מתי הצוות הזה הוקם?
<< אורח >> אמיר משה: << אורח >>
ספטמבר 2024. השלב הראשון היה תהליך של מיפוי של הסוגיות המרכזיות שהצוות התמקד בהן. שלושת הנושאים שעלו הם קודם כול הנושא של השתלטות על קו טלפון, מה שנקרא SIM Swap – היכולת הזו שקיימת היום לניוד הונאתי, לנייד קו של טלפון של הקורבן מבלי ידיעתו.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כן, דיברנו על זה בישיבה הקודמת.
<< אורח >> אמיר משה: << אורח >>
כן, הנציגים של הצוות הגיעו מספר פעמים לדבר בפני הוועדה. הסוגיה השנייה היא כל הנושא של דיוג, Phishing ו-Vishing, מה שנקרא, שזה התחזות בדיוג על בסיס SMS או על בסיס איזושהי שיחה שנחזית ככזו שמגיעה מגורם אחר, והנושא של אתרים שמתחזים לגופים פיננסיים, לבנקים ולחברות כרטיסי אשראי.
בנושא של המיפוי, הצוות פעל גם בניסיון לייצר ולקדם פתרונות בתחומים השונים. הזכרת, אדוני היושב ראש, בפתיח, את הנושאים שגם פורסמו לציבור בכל מה שקשור לבהירות גבוהה יותר של הודעות ה-SMS שהן סמוכות לפעולת ניוד של קו, בכל מה שקשור ליצירת מסלול VIP להגשה של תלונות על ידי קב"טים של בנקים וחברות כרטיסי אשראי, וכן אופיינו גם מספר פתרונות נוספים, הייתי אומר יותר תשתיתיים ויותר משמעותיים, ושם כבר הייתי אומר שהצוות נתקל באתגרים יותר משמעותיים. אני אתן אולי שתי דוגמאות כדי להבין רגע על מה אנחנו מדברים פה.
דבר אחד שכן אופיין ברמת הצוות הוא איזושהי מחשבה על מעין שרת, דאטה בייס כזה שיכול לכלול מספרי טלפון שינוידו בתקופה מוגדרת, זה יכול להיות 24, 48 שעות, לא חשוב, והגופים הפיננסיים יוכלו להשתמש במידע הזה כאיזשהו פרט משלים בתוך תהליך ניהול הסיכונים שלהם לאיתור פעילות חריגה אצל הלקוח. הדבר הזה אופיין, הצלחנו לרתום גם את ספקיות התקשורת לתוך האירוע הזה. המימון, סוכם שמגיע מאיגוד הבנקים, נבחרה כבר חברה, והדבר הזה פגש סוגיות של פרטיות וסוגיות משפטיות, למרות שהאפיון היה מאוד מאוד רזה, בסך הכול של מספרי טלפון ניידים.
דוגמה נוספת שאפשר לתת היא כל מה שקשור לטיפול באתרים מתחזים לגופים פיננסיים, אני מדבר על אתרים מתחזים לבנקים ולחברות כרטיסי אשראי. הצוות הגיע למסקנה שהפתרון שיש היום לחסימה של אתרים מתחזים לוקח הרבה זמן, שהוא סוג של נצח במונחים של קמפיין הונאתי, ולכן בוצע איזשהו ניסיון לייצר מנגנון חלופי שיאפשר סגירת מעגלים קצרה יותר בין הגוף הפיננסי, משרד האוצר, המרכז לרציפות פיננסית (מל"פ), וספקית התקשורת, לצורך חסימה מהירה יותר של האתר המתחזה, שאני לא אפרט את המנגנון כרגע, אבל הוא הרבה יותר מהיר. זה התחיל כאיזשהו פיילוט וגם פה זה נעצר על רקע - - - של סמכות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
רגע, אמיר, זו נשמעת לי פעילות חשובה ונושאים חשובים שגם ההמשכיות פה היא קריטית. מי החליט על פירוק הצוות?
<< אורח >> אמיר משה: << אורח >>
בסופו של דבר, בחשיבה משותפת של הגורמים השונים הוחלט שכל אחד חשוב שימשיך.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
הגורמים השונים, כלומר, אלה הגורמים המשתתפים?
<< אורח >> אמיר משה: << אורח >>
כן, משרד התקשורת, המשטרה והפיקוח על הבנקים. הוחלט שקידמנו את מה שיכולנו במסגרת הצוות. אנחנו מפנים פה כמובן שוב לנושא הזה ואנחנו מסכימים עם הדברים שעלו פה, לצורך בהקמה של גורם מתכלל לאומי. זה עלה גם בסקירה המאוד מעניינת של הממ"מ, ראינו שזה קורה במדינות מסוימות מהצד הצרכני, במדינות אחרות מהצד האכיפתי. בישראל, לצערנו, זה לא קיים, ואנחנו כן לגמרי תומכים בדבר הזה, זה נדרש וראינו את זה בעבודה של הצוות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני רוצה לשאול שאלה את בנק ישראל. קודם כול, היוזמות זה חשוב ואנחנו מברכים, ואנחנו פה לא פעם ראשונה דנים. האם אתם שוקלים להציע במסגרת העבודה שלכם פעולות כמו הגבלה של משיכת כספים, העברת כספים?
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
יש.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני לא יודע אם יש.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
יש.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני יודע שבנקים לא אוהבים כשאנחנו מתערבים, ובטח מתערבים מבחינת חקיקה. הגשנו, עשינו מספר הצעות חוק, היו לי שיחות, לא אוהבים, לא באיגוד הבנקים ולא בבנקים עצמם, לא אוהבים את זה, כי הם חושבים שזה יגביל את הפעילות הבנקאית. אני שואל אתכם, מה העמדה שלכם לגבי חסימה יותר משמעותית לתקופה של, לא יודע, שנה, שנתיים? במיוחד אני מדבר על עולים ותיקים שלא שולטים בשפה, אבל עדיין נופלים.
אני מאוד מתרשם מההתקדמות, ואני שומע גם את החברים פה, אבל אנחנו ממשיכים לקבל תלונות, כל יום-יומיים מקבלים תלונות, ויש מלא תלונות. כל הזמן הם משתכללים מבחינת המאמצים שלהם לעבוד על הלקוחות, וכל פעם כאילו אנחנו במירוץ אחרי הנוכלים, כאילו כל פעם אנחנו במעקב. בואו ניזום משהו.
אם עכשיו בן אדם מגיע ולא יודע שפה ולא שולט בשפה, אני מציע להגביל את המשיכה היומית שלו עד 2,000 שקל אם הוא לא מזדהה למשל בפני בנקאי בצורה משמעותית, לא שליחת קוד SMS, כי גם זה, אנחנו יודעים שזה לא עובד, משתלטים על הטלפון. האם אתם יכולים להגיד שהנושא הזה עלה אצלכם? כי שוב, משיחות פרטיות שלי, אני רואה שאתם לא אוהבים את ההגבלה הזאת. או שאנחנו נלך בחקיקה ונציע את זה. מה לעשות? בנקים ובנק ישראל לא אוהבים את ההתערבות החקיקתית. או שאתם בעצמכם מציעים פה לבנקים לעשות מהלך שהוא נשמע אולי פוגע בלקוח, אבל בסוף זה שומר על הלקוח. אני מדבר על הגבלה משמעותית של משיכת כסף, גם מהכספומט וגם בהעברה בין החשבונות.
<< אורח >> הילה דניאלי: << אורח >>
תודה על השאלה, אנחנו נשמח להתייחס. אני אומר שההוראות של הפיקוח על הבנקים הן הוראות שמבקשות מהבנקים לבחון פעילות חריגה ביחס לפעילות שמאפיינת את הלקוח עצמו. זאת אומרת, דווקא היצירה של רשימה סגורה יכולה לפעול לרעת הלקוחות, ולכן העיקרון הרחב, שאנחנו בכוונה קבענו אותו רחב כדי שהבנק יפעל אל מול הלקוח עצמו, כי יש לקוח שמשיכות של 2,000 שקלים הן משהו שהוא סביר אצלו בחשבון.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
השאלה היא האם יש לבנקים או לאותו סניף את היכולת בכלל לתת התייחסות לכל לקוח ולקוח כאשר אין התייחסות רוחבית.
<< אורח >> הילה דניאלי: << אורח >>
הציפייה שלנו היא שתהיה להם יכולת, ובמקומות שמצאנו שאין יכולת, אמרתי, עשינו ביקורות, פעילות אכיפה, פיצינו לקוחות, כי אלה ההוראות שלנו, ואלה לא הוראות חדשה, זו הוראה ישנה. ודווקא הדרישה שלנו שזה יהיה ביחס ללקוח עצמו מעבירה את האחריות לבנקים ולא למחוקק או אלינו, שאנחנו קבענו סכום סגור. כי ללקוח אחר, משיכה של 2,000, אם היו לו 5,000 שקלים בחשבון, שתי משיכות של 2,000 שקלים רוקנו לו את החשבון.
זאת אומרת, אנחנו דווקא רוצים להעביר את האחריות לבנקים, זו אחריות שלהם לנטר פעילות חריגה, והם צריכים לעשות את זה ביחס לפעילות שמאפיינת את הלקוח, את הגיל שלו, את השימושים שלו. הם צריכים לעשות את פעילות הניטור, וזה מה שההוראות שלנו עושות. כל התייחסות אחרת, חבר הכנסת, שתרצה שנעביר, בשמחה, נעשה דיון יותר מעמיק, אבל בשיח הזה, מבלי שהכרתי את השאלה קודם, זה המענה האינטואיטיבי שלי, אבל כמובן שנשמח לתת מענה קצת יותר.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אז אנחנו נשמח לקבל מענה יותר, אני לא אגיד מושכל, כי גם המענה שלך היה מושכל, אבל יותר רחב ומשמעותי בהמשך. תודה. משטרת ישראל.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
בוקר טוב, חברים.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אתן בתגבורת היום, מה קרה? תמיד שתיכן?
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
אזרחים ותיקים והונאות.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
לא, יש את החקירות ויש את הקהילה, אלה שתי חטיבות מקבילות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
מה עושים?
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
בנוסף לנתונים שאדוני העביר מהמסמך הרשמי שהכנו, חשוב לי לציין שבשלושת החודשים האחרונים, בכל הנושא של עוקץ קשישים, הוגשו 171 כתבי אישום.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
באיזו תקופה? ממתי?
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
זה מתחילת השנה, נכון?
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
2026?
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
כן.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
171, ו-385 בשנה הקודמת, נכון? אם אני לא טועה.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
380 ומשהו, נכון, כל שנה שעברה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כן, הקראתי את זה.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
הנתון הזה מאוד יפה. רק בחודשים האחרונים, מאז הדיון האחרון שלנו - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
שוב, אני לא מזלזל חלילה, כן? אני רק אומר שמאוד יפה זה תמיד ביחס להיקף התופעה. כלומר, אם התופעה מתרחבת, יכול להיות שזה פחות יפה.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
אבל צריך ואי אפשר להתעלם מהעובדה, ואמרנו את זה כבר כמה פעמים במהלך הדיונים, שמאוד קשה לאתר את החשודים. נכון, יש מצלמות, נכון, בחלק מהמקרים - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
את יכולה להתייחס לטענה של אלקס, שמגיעים אחרי שבועיים-שלושה?
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
אני לא יכולה להתייחס לזה, אני לא יודעת מה היה במקרה הנקודתי הזה, אבל אני כן יודעת שהרבה מצלמות מורדות, הרבה מצלמות לא עובדות, זה גם נתון שחשוב לדעת. יש לא מעט תיקים ותלונות שהחבר'ה של החולייה הטכנולוגית מגיעים וסורקים את כל המצלמות מסביב.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תוך כמה זמן הם מגיעים?
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
זה משתנה. הכול תלוי באילוצים של התחנה, באירועים של התחנה.
<< אורח >> אלקס ריף: << אורח >>
אפשר להוריד הנחיה שתוך יום מגיע שוטר?
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
לא, השאלה אם הם מגיעים אחרי שבוע, יכול להיות שזה באמת פחות רלוונטי.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
אני לא יודעת אם הם מגיעים אחרי שבוע, אני לא בדקתי את זה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אני שואל.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
אבל אני כן יודעת שברגע שיש יכולת ואפשרות להוציא כוח פיזי ללכת ולהוריד מצלמות, זה מה שעושים, כי זו אחת מהפעולות הבסיסיות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
זאת בדיוק הנקודה. אם אין יכולת להוציא צוות תוך יומיים-שלושה, יכול להיות שזה כבר פחות רלוונטי, וזה פוגע מאוד ביכולת שלכם לאתר חשודים.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
יכול להיות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
וזה בסוף התפקיד שלכם, תפקיד של המשטרה.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
אני לא יכולה לסתור את זה, זה יכול להיות, אבל יחד עם זאת, יש גם לא מעט מקרים שכן הורדנו מצלמות, ויש לנו תמונה של חשוד, ואנחנו לא יכולים להגיע לתעודת זהות ולשם.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כי מה?
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
כי זה לא במאגר.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
אין יכולת. אם הוא לא נמצא במאגר, אין לנו יכולת לזהות.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אבל לפחות פרסום אולי, משהו, אני לא יודע, דברים שיכולים לעזור. אני יודע שפרסום תמונה של החשוד זה בניגוד אולי - - -
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
לא, זה נעשה.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אוקיי, צריך להגיד, הנה, אנחנו מזהים שהאדם הזה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
מותר לכם לפרסם את התמונה של החשוד, נכון?
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
בתקשורת לא, עד כמה שידוע לי לא, אצלנו במערכות המשטרתיות כן. זאת אומרת, אם יש תלונה באזור חדרה ששם יש לנו תמונה של חשוד, באותו רגע שהחוקר מטפל בתיק מופצת ידיעה אדומה לכל יחידות המשטרה, כל שוטר במשטרה, גם אם הוא לא באגף החקירות, מקבל את התמונה של החשוד, ועושים הצלבות, ויש הצלחות במקרים כאלה.
מאז הדיון האחרון יש לנו לא מעט פרשיות שפוצחו. יש לנו תיק מאוד גדול שהתנהל במחוז תל אביב ביום ראשון האחרון, שם נעצרו חמישה חשודים, הם כרגע עדיין בשלב של מעצר ימים. במהלך חודש אפריל יש לנו פרשייה מאוד גדולה במחוז ירושלים, שם נעצרו 11 חשודים עם 70 תיקים ותלונות שטופלו. יש לנו עוד תיק מאוד גדול במחוז חוף עם שלושה עצורים עם תום הליכים, הוגשו נגדם כתבי אישום. יש לנו עוד תיק במחוז חוף עם שבעה עצורים, ויש שם בקשה לתום הליכים. במחוז דרום יש לנו כתב אישום שהוגש על אימא ובת עם בקשה לתום הליכים. יש הרבה פעילות ויש הרבה הצלחות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
מה חסר לכם?
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
מאיזו בחינה, אדוני?
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
מכל הבחינות, מבחינה תקציבית, כוח אדם, יכולת טכנולוגית, לא יודע.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
הכול. כוח אדם, זה לא סוד שלצערנו אין במשטרה, והאירועים, לא רק בתחום ההונאה, הם גדלים, במיוחד במצב הביטחוני היום, וגם פיתוח טכנולוגי. כמו שציינתי במענה שהעברתי לוועדה, הוצאנו כבר הצעה, יצאה פקודה, זה משהו שמתקדם, זה משהו שלא היה בהליך הטכנולוגי או בסד הפעילות שאגף הטכנולוגיה החליט לפתח השנה, והכניסו את זה בגלל הצורך ובגלל הדרישה שאנחנו באנו והצפנו בעקבות כל מה שקורה. כן עושים מהלכים וכן מנסים לקדם.
אני רוצה כן לשתף שבחודש האחרון התקבל גזר דין על פרשייה שנוהלה במחוז חוף, חשודה שקיבלה ארבע וחצי שנות מאסר בפועל. לצד זה, היא קיבלה פיצוי של 300,000 שקל לחלק לקורבנות שלה, זה משהו שחשוב לציין. אמרתי, גם היה עוד גזר דין מאוד יפה באחת - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
מה זאת אומרת קיבלה פיצוי?
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
היא צריכה לשלם.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
הוראה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כלומר, היא לא קיבלה פיצוי, היא חויבה לפצות את הקורבנות ב-300,000 שקל.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
התכוונת קיבלה עונש.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
בדיוק, בגזר הדין התקבלה החלטה לצד המאסר בפועל לפצות את הקורבנות שלה. אנחנו כן פועלים וכן עושים כמה שאנחנו יכולים. אני עונה לכל מה שצריך, אנחנו מטפלים - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כן, אני יודע שאת מאוד זמינה ונגישה והכול.
אני גם חייב להגיד שבשנה הזאת התקדמנו. כלומר, את עכשיו מציגה לנו נתונים, יש לך יכולת להציג את הנתונים, שלפני שנה לא הייתה יכולת כזאת.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
זה גם פיתוח שעשינו. בעקבות הצורך שבאמת קם פה ומהשטח, וגם שילוב הזרועות שלנו, חטיבת החקירות עם חטיבת קהילות, זה שילוב מנצח שהקמנו אותו בשנה האחרונה, אפילו קצת יותר. כן, אנחנו נלחמים ורוצים לקדם את התופעה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
יש לך מה להוסיף?
<< אורח >> ורד ויניקוב: << אורח >>
שמי ורד ויניקוב, אני רמ"ד קהילות ייחודיות. בדרך כלל נמצאת כאן ראש תחום אזרחים ותיקים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
רגע, ישראלים דוברי רוסית הם קהילה מיוחדת?
<< אורח >> ורד ויניקוב: << אורח >>
אני רוצה לעשות הבחנה בין המונח, אני אקרא לו הלא-פורמלי, של מיוחדת: כולם מיוחדים, כולם זכאים לשירות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אם כולם מיוחדים, אין מיוחדים.
<< אורח >> ורד ויניקוב: << אורח >>
מיוחדים. השם של המדור שלי הוא "קהילות ייחודיות", ולא "מיוחדות". מיוחדות, כולם מיוחדים. חטיבת קהילות ומתנדבים למעשה אמונה על שיטור מותאם לקהילות, גיוון. דרך אגב, בכלל כל עולמות השיטור הקהילתי והקשר עם הקהילה, המדור שלי אמון על קהילות גיוון. צריך לומר שהשאלה איזו קהילה או אוכלוסייה מוגדרת קהילת גיוון היא שאלה מאוד מורכבת, לא נראה לי שזה המקום לדון בו, מהסיבה הפשוטה שיש היבטים לכאן ולכאן. כי יש מי שיאמר שהגדרת קהילה מסוימת כקהילת גיוון מתייגת אותה, יש מי שיאמר שצעיר או סטודנט דובר רוסית או דובר אמהרית או דובר תיגרינית אפילו אמור להרגיש אותו דבר לעומת - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
ומאידך, אם יש תופעה כל כך רחבה וכל כך חמורה שבעיקר מופנית כנגד קהילה מסוימת, יכול להיות שמדובר בקהילה מיוחדת.
<< אורח >> ורד ויניקוב: << אורח >>
ייחודית, קהילת גיוון. ולכן, הנושא הזה של אזרחים ותיקים דוברי השפה הרוסית מטופל על ידי ראש תחום אזרחים ותיקים בצורה מוכוונת. האוכלוסייה הפגיעה בהקשר הזה של עושק והונאה היא האזרחים הוותיקים דוברי הרוסית, לפחות ממה שאני מכירה מהנתונים. זה לא מוכוון לכלל דוברי הרוסית בארץ, אלא לקהילת האזרחים הוותיקים, שפוגשים שתי פגיעויות: פגיעות אחת היא היותם אזרחים ותיקים, והפגיעות השנייה היא השפה.
ובהקשר הזה, בהחלט, ראש תחום אזרחים ותיקים, בשילוב זרועות גם עם הגופים בתוך הארגון, בדגש על תחום ההונאה ואגף חקירות, וגופים מחוץ לארגון שיעידו על כך, ושמחתי לשמוע את זה בדיוק כשהגעתי, גם במשרד העלייה, גם במשרד הרווחה והביטחון החברתי, גם במשרד לשוויון חברתי, שילוב זרועות לתחום ההסברה והמניעה. אנחנו ממפים אזורים ואוכלוסיות שבהם צריך למקד הסברה ומניעה, בין היתר האוכלוסייה דוברת הרוסית.
ולכן, למשל כשהוצאנו במהלך המלחמה הסברה מקוונת שהיא ממוקדת לאוכלוסיות האלה, תרגמנו אותה לרוסית והפצנו גם באמצעות המש"קים. אני מזכירה, יש לנו שוטרים קהילתיים בכל הארץ שהם מוכוונים מול קהילות הגיוון על ידינו. ולכן, מעבר למה שאנחנו עושים ברמה הארצית, כל מש"ק בתחנה פוגש אוכלוסייה ותיקה, מגיע לדיור מוגן, מגיע למקבצי דיור, מקיים הרצאות, עושה ביקורי בית וכולי, לכן זה רחב מאוד.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תודה. רק משפט. האם יש אפשרות שתורידו הנחיה לשוטרים להגיע למקום הרלוונטי פיזית תוך 24 שעות למשל?
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
זו לא שאלה של להוריד הנחיה. זו אחת מהפעולות הבסיסיות שצריך לעשות, ואם זה לא נעשה ביום-יומיים הסמוכים לאירוע, זה מאילוצים של אותה תחנה. זה לא יעזור שאני אוריד הנחיה. הם יודעים, זו פעולה הכרחית שצריכה להיעשות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
הבנתי. כלומר, אין מה לעשות?
<< אורח >> אלקס ריף: << אורח >>
אולי אנחנו יכולים לקבל פילוח בכמה מהמקרים לא הגיעו תוך יומיים?
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
לא, זה לא.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אי אפשר להיכנס לתהליך החקירה, אבל זה אחד מהכלים שצריך להיעשות.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
זה גם לא התפקיד שלנו להתערב בחקירה, לצורך העניין.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
לבקש להדגיש - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
לא יודע, אולי לחדד את חשיבות ההגעה, כי אחרת פשוט זה פוגע מאוד ביכולת שלכם.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני אתן הצעה. יש לא מעט אנשים שאחרי 7 באוקטובר ממש התנדבו להתנדב במשטרה. תראו, אולי יש אנשים שרוצים להתנדב במשטרת התנועה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אפרופו יחידה מיוחדת שדיבר נציג הממ"מ.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
תשקלו אולי לבקש מספר מתנדבים שיעסקו רק בנושא הזה. שוב, אני לא נכנס לפרטים של העבודה שלכם, אבל לשלוח מתנדב משטרתי להוריד מצלמות - - -
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
זו הכשרה מיוחדת.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני יודע, אבל רויטל, אנחנו יודעים איך זה עובד.
<< אורח >> רויטל חיים יהושוע: << אורח >>
זו הכשרה, זו סמכות.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני אסביר לך, תקשיבי.
אם יש מצלמות בעיר מסוימת, ובעיר המסוימת, בעירייה הזאת יש קצין או קצינת ביטחון שאחראי על המצלמות, זה כבר תהליך שזה לא חדש. במקום ששוטר יבוא ויבקש מאותו בן אדם טכנית להוריד לשרת ולקחת את הדיסק או לא דיסק או להעביר את זה, זה אותו דבר. גם אפשר להכשיר מתנדב. מתנדב בחודש הראשון יהיה צמוד לשוטר, ובחודש השני אותו מתנדב יבצע את הדבר הזה. ואז גם יהיה לך כוח אדם, כי זה מתנדב, ואפשר ליזום את הדברים האלה. כי יש לא מעט אנשים שרוצים להתנדב במשטרה. אני חושב שיש לא מעט אנשים, גם בקהילה דוברת הרוסית, אני מדבר עם אנשים ששירתו במשטרה, ואומרים לי: אני מוכן להתנדב, אני בפנסיה היום, ואני מוכן לעזור למשטרה.
<< אורח >> ורד ויניקוב: << אורח >>
אני רק אגיד בהקשר של פעולת חקירה כזו או אחרת וסמכות של מתנדב, לזה רויטל התייחסה, אבל אני רק אגיד שבמשטרת ישראל היום, חטיבת קהילות ומתנדבים אחראית גם על הנושא של קהילות וגם על הנושא של מתנדבים, המונח מכפיל כוח הוא היום הלכה למעשה. כלומר, היום כמות המתנדבים המופעלת היא כמו כמות השוטרים, ואין לי ספק שמתנדב, בסוף לתחנה טריטוריאלית צריכה להיות היכולת להפעיל גם את השוטרים וגם את המתנדבים על פי האילוצים בשטח, על פי האירועים שלה. הרי לא ישב מתנדב ויחכה שתתקבל תלונה כזו ספציפית כדי ללכת להביא מצלמות. אותו מתנדב, הוא יצא גם לזירת רצח.
<< דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >>
אני הבנתי, אבל זו המטרה שלנו, לעשות הכשרה מיוחדת למקרה הזה, שיהיה לכם מישהו שאפשר מחר לשלוח אותו לעשות, מוחרתיים לשלוח לעשות את זה. כי אם תוך שבוע אתם לא באים למצלמה - - -
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אני תוך עשר דקות חייב לסיים ואני רוצה לקבל התייחסות של עוד גורמים.
אריאל, משרד התקשורת. אני מבין שמלכתחילה זוהר בן דוד היה חלק מהצוות ואז הוא פרש, ואני לא יודע מי החליף אותו או לא החליף אותו. בקיצור, עד כמה אתם באירוע היום ומה התרומה שלכם?
<< אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >>
בוקר טוב. אריאל שטיינר, ראש מטה מנכ"ל משרד התקשורת. באמת זוהר בן דוד היה חבר בצוות הבין-משרדי, והוא סיים את תפקידו במשרד לפני מספר חודשים. מחליף אותו רן קרקו, הוא נכנס לנעליו, אבל הצוות סיים את תפקידו. ראש יחידת הסייבר המגזרי אצלנו, רן קרקו, הוא רתום לכל פעולה בנושא.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
הוא יכול להגיע לדיון הבא?
<< אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >>
הוא יכול.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
חשוב שהוא יגיע לדיון הבא, כי אנחנו חייבים לקבל - - -
<< אורח >> אריאל שטיינר: << אורח >>
אני עשיתי הכנה איתו, אני גם בתקשורת רציפה איתו גם כרגע, כך שאם יש שאלות, אני יכול להשיב.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
מאה אחוז. המוסד לביטוח לאומי, מי נמצא?
<< אורח >> נטלי גבאי: << אורח >>
נטלי גבאי, מנהלת אגף סיעוד, ביטוח לאומי. בתחילת מאי אנחנו גם נחשפנו לתופעה הזאת, שמתקשרים לזקנים דוברי רוסית ומציעים להם לעלות ברמת הזכאות ולשפר את התנאים. כן הנחינו את נותני השירותים שלנו, שהם 95 במספר, להוציא הודעות SMS ברוסית למקבלי השירות, לא לשתף פעולה עם העניין הזה. כמובן שאת כל מוקדי השירות שלנו, גם הוצאנו הודעות. אנחנו מעת לעת גם מוציאים הודעת דוברות, לא לפתוח קישורים חריגים, לא למסור פרטים. אנחנו גם בשיחות שלנו אומרים תמיד שביטוח לאומי לא מבקש פרטים של חשבון בנק, אנחנו לעולם לא דורשים את זה מהלקוחות שלנו.
זה משהו שכן תפס תאוצה, הנחינו את כולם לפנות למשטרה. כמובן שאגף הביטחון והמודיעין שלנו נמצא בקשר עם מספר יחידות במשטרה. הנחינו את כולם להגיש תלונות. אנחנו כן יודעים שהגישו, אפילו קיבלנו פנייה מאזרחית שהלכה להגיש תלונה, ואמרו לה: את חמישית במספר. זאת אומרת שהתופעה היא מאוד מאוד רחבה. אבל זה מה שאנחנו יכולים לעשות במסגרת שלנו, זה כל הזמן להנחות את האנשים, נותני השירותים, מן הסתם, להעביר מידע, ואגף חקירות וביטחון שלנו שמן הסתם גם עושה את העבודה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תודה רבה. משרד העלייה והקליטה, במשפט.
<< אורח >> שיר גלילי: << אורח >>
תודה, כבוד היושב ראש. קודם כול, כפי שהמשטרה אמרו, אנחנו נמצאים בקשר הדוק איתם, גם דרך הדוברות וגם דרך האגף שלי וגם דרך חטיבת ארגונים, רשויות וקהילה, אנחנו עוטפים את הנושא הזה. אנחנו בעיקר מתעסקים בעולים חדשים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אתם מקבלים תלונות?
<< אורח >> שיר גלילי: << אורח >>
תלונות לא מגיעות אלינו. גם אם מגיע, זה רק אחרי, כשזה מגיע לעובדות הסוציאליות שלנו. יש לנו קשר עם הסיוע המשפטי של משרד המשפטים שהעבירו את האפשרות לקבל סיוע משפטי ללא עלות בעקבות הונאות כספיות. אנחנו בקשר עם מיטל רייך, אני מניחה שאתה מכיר אותה. יש גם פליירים שאנחנו מחלקים. יש איזושהי הנחיה לכל אזרח ותיק שמגיע אלינו, לתת לו את הפלייר, שהוא ידע, גם שינגישו לו את זה, את כל המידע כפי שהעבירו בביטוח הלאומי, שלא מוסרים פרטים אישיים, גופים ממשלתיים לא פונים בצורה כזאת או אחרת וממש נותנים איזושהי הנגשה של איך זה עובד פה בחברה הישראלית.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תודה. משרד המשפטים, אני רוצה את ההתייחסות שלכם בשני היבטים: קודם כול, תיקון החקיקה שנציגת בנק ישראל דיברה עליו, והתייחסות להקמת הגוף המתכלל.
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
לגבי תיקון החקיקה, אני שמח להגיד שדווקא פה יש לנו התקדמות יחסית משמעותית. זאת אומרת, אחרי עבודה די מאומצת יחד עם כל הגורמים, יחד עם בנק ישראל ועם גורמי הגנת הפרטיות אצלנו הגענו להסכמות בין כל הגורמים וגם קיבלנו את כל האישורים אצלנו, של הנהלת המשרד, לגבי קידום תיקון החקיקה שיאפשר את שיתוף המידע, ופורסם תזכיר חוק להערות הציבור השבוע. אני מנצל את ההזדמנות הזאת, קורא לכל הגורמים פה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כמה, זה 21 יום?
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
21 יום, עד תחילת יוני. ועוד נקודה שבאמת חשוב לנו לקבל לגביה הערות וגם הדגשנו את זה בדברי ההסבר, המטרה המרכזית של שיתוף המידע הזה, זה נועד לשרת את הבנקים, את חברות האשראי, את כל נותני שירותי התשלום, להעביר מידע ביניהם כדי שהם ידעו לנטר יותר טוב את המידע ולמנוע את המקרים העתידיים, כמו שגם אדוני מהממ"מ ציין, שקיים במדינות אחרות בעולם. אנחנו אכן גם מכירים את הסקירה הזאת ממדינות אחרות ואנחנו רוצים ללכת לכיוון הזה.
אנחנו חשבנו על אפשרות גם להרחיב את זה מעבר. זאת אומרת, מעבר לבנקים וכולי, גם על גורמים ציבוריים אחרים, משטרה, משרד תקשורת, גורמים נוספים, הרשות להגנת הצרכן. ולכן אני קורא פה, אם יש הערות לגבי הנושא הזה, אנחנו ביקשנו באופן ספציפי הערות בהקשר הזה, ואני מזכיר שהתזכיר הזה הוא נוסף לתזכיר חוק נוסף שאנחנו כבר הפצנו תזכיר, והכוונה שלנו, כנראה שזה לא יקרה בממשלה הנוכחית, אבל אנחנו כן רוצים להביא את שני התזכירים האלה ביחד, כבלוק אחד, ולקדם אותם ביחד.
בסוף הם גם שלובים אחד בשני. זאת אומרת, התזכיר הראשון, אני מזכיר, הוא נועד להגביר את האחריות על הבנקים ועל נותני שירותי תשלום כדי לתמרץ אותם למנוע. והם אמרו, רגע, אם אתם מטילים עלינו אחריות, לפחות תיתנו לנו כלים, תיתנו לנו מידע. לכן אנחנו צריכים לקדם את שניהם ביחד.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
אוקיי, והדרישה שלנו, הבקשה, השאיפה להקמת הגוף המתכלל?
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
התייחסתי בדיונים קודמים, השאלה אם אתה רוצה שאני אחזור על הדברים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
הבנתי, חבל מאוד. טוב.
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
לא השתנה מאז.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
לא השתנה, לצערי, פניתי לשר המשפטים, פניתי שוב.
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
יש תשובה של שר המשפטים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
יש תשובה של שר המשפטים, נכון, זה לא כזה עוזר לי. ומילא לי, זה לא כזה עוזר לנפגעים.
<< אורח >> איגי פז: << אורח >>
העברתי את הדברים הלאה ואני אוכל להעביר עוד פעם.
<< דובר >> שלומית אבינח: << דובר >>
משרד הרווחה, יש לך משהו קצר להוסיף? כי אנחנו חייבים לסיים.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
הרשות להגנת הצרכן?
<< אורח >> דוד ליבנה: << אורח >>
בקצרה, רכיב סיכון אחד משמעותי שאני חושב שחשוב לשים אותו על השולחן הוא הנושא של החשיפה של מוצרים פנסיוניים. זאת אומרת, שם נמצא עיקר הכסף של האנשים, והפגיעה הפיננסית גם עלולה להיות יותר חריפה. ככל שיש השתלטות ואיזשהו נתיב כניסה, כי אנחנו מתחילים לזהות גם את הסימנים האלה, שהחבר'ה האלה גם ניגשים בצורה ישירה לפגיעה במוצרים הפנסיוניים של הנפגעים, וזה משהו שמגביר את הסיכון ככה שגם הרלוונטיות של גופים כאלה, ולא רק הבנקים, חשובה בהקשר הזה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
תודה רבה.
אני רוצה לסכם. אני קודם כול אתחיל ואומר שאנחנו נמשיך, לא יודע כמה זמן נשאר לכנסת הזאת, מבחינתי כמה שפחות, אבל גם בפגרת הבחירות אנחנו נעשה הכול כדי להמשיך וללוות את הנושא הזה, ולהתקדם גם מעבר לדיוני הוועדה. כי שוב, זה בנפשנו, יש פה אנשים שבאמת זה גומר להם את החיים, ואסור לעזוב את הנושא.
כמה דברים שעלו פה: שוב, אני מצטער על פירוק הצוות הבין-משרדי שהוקם בספטמבר 2024, אני שוב חוזר על הדרישה שלנו כוועדה להקמת הצוות הבין-משרדי תחת משרד המשפטים. דיברנו כאן שאנשים לא מתלוננים כי לא מאמינים שהתלונה יכולה לעזור וכאן האחריות המשותפת שלנו היא להחזיר את האמון.
דיברנו על הגדרת ישראלים דוברי רוסית כאוכלוסייה ייחודית במשטרת ישראל, דיברנו על שיתוף מידע בזמן אמת, על תגובה מהירה של המשטרה וגם על להגיע פיזית למקום האירוע. דיברנו על מוקד של בנק ישראל, דיווח 24/7, אנחנו צריכים לקבל תשובה לגבי הנגשת המוקד גם בשפה הרוסית. שיתוף פעולה בין הבנקים, שמחנו לדעת שהתזכיר פורסם להערות הציבור. אתה צודק, כנראה שבכנסת הזו זה כבר לא יקרה, אבל בתקווה שזה יקרה מייד אחרי הבחירות ותחילת עבודתה של הכנסת העשרים ושש.
בנק ישראל, חבר הכנסת סובה העלה את הנושא מבחינת האפשרות להגבלת משיכת סכומים ללקוחות מסוימים, לא ללקוחות פרטניים, כי שוב, אני חושב שלסניפים אין את היכולת הזאת להגיע לכל לקוח ולקוח.
<< דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >>
הבאתי דוגמה שכן ראיתי שיש הגבלה.
<< יור >> היו"ר ולדימיר בליאק: << יור >>
כן, שוב, זה תלוי, כנראה יש שוני בין הבנקים. הפרסום הנרחב שהביטוח הלאומי לא פונה מיוזמתו ללקוחות כדי שאנשים לא ימסרו מידע. וכן, משרד המשפטים קיבלנו.
תודה רבה לכולם. אנחנו נמשיך, לא נעזוב את הנושא הזה, ובתקווה שנצליח לפחות לצמצם את התופעה המסוכנת הזאת. תודה רבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:03. << סיום >>