פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 526 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, ג' בסיון התשפ"ו (19 במאי 2026), שעה 10:45 סדר היום: << נושא >> דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא המשך הפעלת היחידות הפחמיות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין, של חה"כ יוראי להב הרצנו, חה"כ מטי צרפתי הרכבי, חה"כ ווליד טאהא, חה"כ סמיר בן סעיד, חה"כ יעל רון בן משה << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר יוראי להב הרצנו חבר הכנסת: נאור שירי מוזמנים: אבי חיים – סמנכ"ל רישוי סביבתי ומניעת סיכונים, המשרד להגנת הסביבה מעיין פורת גנץ – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה מיכל שגיא – ממונה היתרי פליטה, המשרד להגנת הסביבה רמה גולן אדרי – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה רון אייפר – ראש חטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה והתשתיות רתם אבין – מנהלת תחום בכיר - מדיניות חשמל, משרד האנרגיה והתשתיות מייסא ענבתאוי – מנהלת תחום בכירה ארצי בריאות הסביבה, משרד הבריאות אורטל אזולאי – ראש תחום הנחיה, מערך הדיגיטל הלאומי נועם בוטוש – מרכז המחקר והמידע של הכנסת אדיר לוי – מנהל תחום מקרו ותעריפים, רשות החשמל ירדן צחר – ראש ענף כלכלה, רשות החשמל איב יעקובובסקי – חבר מועצה, עיריית חדרה חן נויבואר – סמנכ"לית, איגוד ערים שרון-כרמל יוסי רופא – משנה למנכ"ל וסמנכ"ל יצור ואנרגיה, חברת החשמל שגיא שאול – סגן מנהל אסדרה סביבתית, חברת החשמל נעם ברימן – עו"ד, יועץ משפטי, נגה - ניהול מערכת החשמל צפניה אחרק – מנהל מגזר תפעול, נגה - ניהול מערכת החשמל אלעד הוכמן – מנכ"ל, מגמה ירוקה אריה – מדען, אדם טבע ודין יעל כהן פארן – חברת כנסת לשעבר קים גולדנשטיין – סטודנטית, ראש צוות ARGUS - מיזם טכנולוגי למניעת זיהום אוויר אביב בן עזרא – סטודנט, אוניברסיטת בן גוריון משתתף באמצעים מקוונים: מאיר שפיגלר • מנכ"ל חברת החשמל ייעוץ משפטי: רעות בינג מתמחה ייעוץ משפטי: שיראל שרה דומני מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: א.ב., חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא המשך הפעלת היחידות הפחמיות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין של חה"כ יוראי להב הרצנו, חה"כ מטי צרפתי הרכבי, חה"כ ווליד טאהא, חה"כ סמיר בן סעיד, חה"כ יעל רון בן משה << נושא >> << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> אני מתכבדת לפתוח ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, ג' בסיון, 19 במאי, בנושא דרישה לפי סעיף 111(ה) לכינוס הוועדה בנושא המשך הפעלת היחידות הפחמיות 1-4 בתחנת הכוח אורות רבין. הדרישה הוגשה על ידי חה"כ יוראי להב הרצנו, חה"כ מטי צרפתי הרכבי, חה"כ ווליד טאהא, חה"כ סמיר בן סעיד וחה"כ יעל רון בן משה. בעצם מדובר בישיבת המשך. אנחנו כבר דנו בנושא הזה וכאמור, שליש מחברי הוועדה ביקשו לקיים את דיון המעקב הזה. הדיון הקודם התקיים ב-28 באוקטובר 2025. דיברנו על זיהום האוויר החמור שקיים בעיר חדרה. נראה לי שכולנו זוכרים את הילדים שזוחלים והבגדים שלהם נהיים שחורים מפיח שחור, באמת עדויות קשות, מדאיגות על תנאי החיים, על קשיי נשימה, על הפגיעה בפיתוח העיר. למדנו גם על כוונה לבנות עוד תחנת כוח באזור, 2OPC קוראים לזה. בכלל בכל האזור הזה עומס תשתיות אנרגיה צפוי, אם זה בעמק חפר. אנחנו מכל הכיוונים מקבלים דגלים אדומים שמרימים לנו. מה שאנחנו נדבר היום זה על הכוונה לאפשר את המשך הפעלת היחידות 1-4 שמזהמות בצורה אקוטית, לעוד שלוש שנים להפעלה בחירום וכן על כוונה מעבר לשלוש שנים להמשיך בעתיד לאפשר את ההפעלה שלהן. במדינה שכל הזמן בחירום, אז הפתרון הזה הוא לא יכול להיות פתרון כי אנחנו כאן נבקש מידע על מה תדירות הפעלת היחידות האלה. אם המדינה נמצאת כל הזמן בחירום, אז זה לא פתרון. אם היה אירוע חירום של יום, יומיים, שלושה בשנה, ניחא, אבל פה ההפעלה היא רציפה מידי. התפקיד שלנו בוועדה הזאת הוא להוות גם גורם מפקח. אנחנו שומרי הסף, אני אגלה לכם, שקצת נחלשים לאחרונה. אסור לנו לזלזל בעיקר בבריאות הציבור ובאיכות הסביבה. אנחנו נבקש תשובות מכל הגורמים, כמובן מהמשרד להגנת הסביבה איך קרה שהוא חתם על היתר פליטה בניגוד לעמדה המקצועית לתחנות שבאמת כבר היו אמורות לפוג מן העולם. לשיטתנו מדובר בפעילות שהיא ממש מזיקה, מסוכנת ואסורה. אם אפשר לקבל עדכון לגבי סטטוס ההסבה של יחידות 5 ו-6 לגז לגבי הפעלת המחז"מ. אני יודעת שעודכנו סולקנים. האם זה צמצם את הפליטות עקב כך? איפה עומדת ישראל ביחס ליעדי ההתייעלות האנרגטית שהיא קבעה ל-2030? קידום החלופות הירוקות על פני הפחם, מה הסטטוס? אנחנו נדרוש לקבל נתונים על החריגות בהיתרי הפליטה וגם מה הקריטריונים שלאורם ניתנו אותן חריגות מהיתרי פליטה? נבקש ממשרד הבריאות נתונים עדכניים, השוואתיים על מצב התחלואה, תמותה, נתוני זיהום אוויר. נשאל את עיריית חדרה מה היא עושה לטובת בריאות אזרחיה. האם מה שהיא עושה נעשה בשקיפות? מה הפעולות שעושה העירייה מול רשות החשמל ותחנת הכוח? אין לי ספק שעיריית חדרה דואגת לבריאות אזרחיה. אני אומר שהדיון הזה, הפעלת היחידות הפחמיות 1-4 הוא לא מנותק מהקשר. זיהום האוויר במדינת ישראל חמור עד מאוד. 5,500 אנשים מתים מידי שנה מזיהום אוויר במדינת ישראל, אם זה משריפות פסולת ואם זה ממפעלים מזהמים, ותחנות הכוח מצטרפות למחדל באמת רב-שנים. אנשים מתים ולכן אנחנו צריכים להיות במקום שאנחנו מחמירים ולא מקלים בהיתרי הפליטה. זה קלות בלתי נסבלת של בחירה שוב ושוב של פתרונות מזהים על פני פתרונות חלופיים. זה לא ערכי באמת. זה לא מוסרי. אנחנו צריכים לעשות הכול לעקור את זה מן השורש. אני רוצה להודות ליוראי שדחף לקיום הדיון הזה, ולהעביר לו את רשות הדיבור, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. קודם כל בוקר טוב לכולם. תודה, גבירתי יושבת-הראש, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, שותפתי לדרך. לפני שאני מתחיל את הדברים שלי, הדיון הוא על היתר פליטה של אורות רבין. הבוקר חיפשתי את ההיתר באינטרנט כי הדיון הוא על היתר הפליטה. לא הצלחתי למצוא. מישהו מהמשרד יכול להעביר לי את היתר הפליטה של תחנת אורות רבין כדי שנוכל לקיים דיון על היתר הפליטה? << אורח >> אבי חיים: << אורח >> באופן ספציפי אפשר להעביר את ההיתר, לבקשתך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם אתה יכול להעביר לי את היתר הפליטה, למה הציבור לא יכול לגשת להיתר הפליטה? אני יודע למה היתרי הפליטה לא באוויר. אם אני יכול להסתכל על היתר הפליטה, אז למה הציבור לא יכול להסתכל על היתר הפליטה? << אורח >> אבי חיים: << אורח >> אני אסביר. קודם כל שמי אבי חיים, סמנכ"ל רישוי סביבתי ומניעת סיכונים במשרד להגנת הסביבה. לאור האירועים של מלחמת "שאגת הארי" התבקשנו להוריד את היתרי הפליטה מתוך סיכון לביטחון המדינה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רשות מנהלית ואתם רשות מנהלית, רשאית לעשות רק מה שהחוק מתיר לה לעשות. תפנה אותי בבקשה למקור החוקי או הסמכות בחוק שמאפשרת לכם להוריד את כל היתרי הפליטה של כל התעשיות המזהות, עשרות אלפי מסמכים משפטיים של היתרי הפליטה. שוב אני אומר, אדון חיים, אם אני יכול לעיין בהיתר הפליטה, אז כנראה שהוא לא מסווג כי אין לי סיווג מיוחד. אם אני יכול, מדוע הציבור לא חשוף להיתר הפליטה הזה? מה מקור החוק שמאפשר לכם לעשות את הפעולה הזאת? << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> אני אשיב, ברשותך. מעיין פורת גנץ מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה. סעיף 21 לחוק אוויר נקי קובע שהממונה לא יפרסם, לא יגלה פרטי מידע שגילויים עלול לפגוע בביטחון המדינה, שגורם ביטחוני בכיר אישר בחתימת ידו שזה המצב. בזמן המלחמה כמו שאבי אמר, במבצע "שאגת הארי" במהלך ימים שבהם היו פגיעות ישירות במפעלים תעשייתיים והיה קיים סיכון ממשי לאירועי חומרים מסוכנים, פנה ראש רח"ל שהוא כשיר להיות מוסמך כגורם ביטחוני בכיר, אך באותה עת לא הייתה לו הסמכה בפועל, והוא זה שמנהל את מצב המלחמה האזרחי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> האם הגורם הביטחוני שפנה אליכם היה מוסמך? << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> אני בדיוק מתייחסת לזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן או לא? << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> לא הייתה לו את ההסמכה בפועל. מדובר לא באיזה שהוא גורם עלום במערכת הביטחון שפנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מי זה? << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> ראש רח"ל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שלא היה מוסמך לפנות אליכם לפי חוק. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> לעמדתנו מדובר בעניין פרוצדורלי כשבמהות כשתא"ל איציק בר, ראש רח"ל פונה אלינו במהלך מלחמה ואומר, יש סיכון לביטחון המדינה, אנחנו ראינו לנכון להיענות לבקשתו ולהסיר את המאגר, בשיחות שעשינו באותה עת, זה היה חול המועד פסח. קיימנו הרבה מאוד שיחות בעניין הזה כדי להבין איך לפעול. הוא ביקש להסיר בהתחלה את כל אתר המשרד להגנת הסביבה שכולל בתוכו עשרות אלפי מסמכים סביבתיים באופן כללי על פליטות והעברות לסביבה. בסוף הגענו למסקנה שמה שמסכן את ביטחון המדינה זה מידע מסוים שקיים במאגר היתרי הפליטה. לא יכולנו מהרגע להרגע לעשות השחרות במסמכים כדי לפרסם רק את המידע שניתן לפרסם, כלומר להשחיר רק את המידע שלא ניתן בגילוי בגלל שהמסכמים האלה הם מסמכי PDF. אני פורסמת בפניך את הסיטואציה שבה עמדנו. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> עכשיו זה חזר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אסדת כריש נמצא. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> שום דבר לא חזר. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> אני אסביר. מדובר בעשרות אלפי מסמכים, בקבצי PDF. כדי לבצע את ההשחרות נדרשת עבודה ידנית לעשות את הדבר הזה, לכן באותה עת לא יכולנו לפעול בהתאם להוראות סעיף 10 או 11 לחוק חופש המידע ולבצע את ההשחרות הספציפיות, לכן היה נדרש, זה בעצם היה אפס או 100 ובשל החשש לפגיעה בביטחון המדינה ובהתאם להוראת ראש רח"ל אנחנו הסרנו את כל המאגר, בצר לנו. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> ועדיין לא החזרתם. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> הסיבה שעדיין לא החזרנו את מאגר המידע היא משתי סיבות: אחת, רצינו לסיים דיון מקצועי עם ראש רח"ל כדי להבין בדיוק איזה פרטי מידע מאוד ספציפיים עשויים לפגוע בביטחון המדינה, כדי לאפשר גילוי של כמה שיותר מידע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גבירתי, אני חייב לעצור אותך כי יש פה סטייה חמורה מהוראות החוק. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> זה עומד בהוראות החוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני לא מתווכח איתך. היועץ המשפטי של ועדת הפנים והגנת הסביבה, עו"ד רוזנר, ופה יושבת גם עו"ד בינג, אמר שאתם בהפרת חוק בוטה לפני שלושה שבועות, אז התחייבתם שייקחו ימים ספורים להחזיר את המאגר הזה לאוויר. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> העמדה המשפטית שלנו שונה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני מבין ואני אומר שוב, יתקיים בנושא הזה בדיוק דיון בוועדה לביקורת המדינה בשבוע הבא לפני סעיף 21, שבו אני אדרוש ממבקר המדינה לפתוח בבדיקה, כי בעיניי אתם בהפרת חוק בוטה והמשמעות של זה שאין יכולת לאכוף את האוויר הנקי שאזרחי ישראל נושמים ועדיין נושמים. המאגר עדיין לא חזר, ואת הדיון הזה על איזה פרטים בדיוק פוגעים בביטחון המדינה או עשויים לפגוע בביטחון המדינה אתם צריכים לקיים לפני שאתם מורידים את המאגר בכללותו, דבר שבכלל אין לכם סמכות לעשות לפי חוק אוויר נקי. ההוכחה היא הדיון עכשיו. אנחנו מקיימים דיון על היתר פליטה שאתם אומרים שאין בעיה להעביר לציבור ולי את ההיתר. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> אין בעיה להעביר בצורה ספציפית למי שמבקש. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> כשאנחנו נבצע את ההשחרות הנדרשות קודם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זה למי שמבקש? החוק מאוד ברור. החוק אומר שהיתרי הפליטה לפי חוק אוויר נקי צריכים להיות גלויים לציבור, לא למי שמבקש. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> יש מידע מסוים שביקשו מאיתנו להוריד בגלל ביטחון המדינה. את המידע הזה אנחנו צריכים להשחיר. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> זה קובץ PDF אחד? << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> עשרות אלפי קבצים. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> מה הפקת הלקחים שלכם מהאירוע הזה ואיך זה ימנע בפעם הבאה קודם כל? << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> דבר ראשון חשוב לי להגיב לדבריך. העמדה המשפטית שלנו היא שאנחנו עומדים ממש בדרישות החוק. אנחנו כנראה ניפגש גם בוועדה בשבוע הבא כשנקבל זימון לכך, ונענה על כל שאלה שתישאל. אנחנו משקיעים הרבה מאוד זמן ומשאבים ומאמצים לחדד בדיוק איזה מידע עלול לפגוע בביטחון המדינה כדי שההשחרות יהיו מצומצמות ככל הניתן, ואז אנחנו נצא לעבודה של השחרת המידע במטרה להעלות כל מה שניתן, כלומר לא לחכות לסוף, כדי להעלות את כל המידע לאתר גם בהדרגה ואיך שנוכל. לגבי היתר ספציפי שהוא לא מופיע לצערי באתר, אנחנו נשחיר את פרטי המידע שגילויים עלול לפגוע בביטחון המדינה ואז נוכל גם להעלות אותו לאתר, לא רק למסור לך באופן ספציפי. << דובר >> רעות בינג: << דובר >> אני רק רוצה לשאול לפני שאולי אני אתייחס. מהתשובה שלך אני מבינה שהתהליך של ההבנה מה צריך להשחיר הוא עוד לא הסתיים, נכון? זה לא אפס או אחד. האם היה כן אפשר להתחיל בתהליך מדורג, להתחיל להחזיר את ההיתרים? << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> אנחנו עושים כל מאמץ שזה יהיה המצב. זה בראש מעייננו. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> זו לא תשובה. לפני שלושה שבועות נאמר כאן מפורשות שיש כאן עבירה על החוק. אתם לא מקיימים את החוק. יכולתם להתחיל להחזיר. אפילו אין קצה של התחלת נכונות להחזיר את אלה שלא מהווים סכנה. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> ההנחיה בהתחלה הייתה לא להחזיר דבר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם בהפרה מפורשת של חוק לפי הייעוץ המשפטי לוועדה הזו שניסח את חוק אוויר נקי לפני אי-אילו שנים. אתם פוגעים ביכולת של איגודי הערים לפקח על האוויר הנקי שאזרחי ישראל נושמים, בניגוד בוטה לחוק. זאת עמדת הייעוץ המשפטי לכנסת. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> האם אתה מורה לנו כרגע לפרסם את ההיתרים? << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> החוק מורה לכם, לא אני. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> החוק לא מורה לנו. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> אנחנו מסבירים את הרציונל שהיה מאחורי ההסרה. אנחנו רוצים לפרסם את המידע. זה מידע שגם היה מפורסם. לדעתנו הוא צריך להיות מפורסם לציבור. אנחנו חותרים כל הזמן לאפשר לפרסם את המידע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם גוף שיכול לפעול רק לפי הוראות החוק. החוק פה מאוד מפורש והוא מורה לכם לפרסם את כל היתרי הפליטה למעט פרטים שגורמים ביטחוניים מוסמכים פונים אליכם. פנה אליכם גורם ביטחוני שאינו מוסמך לפנות אליכם לפי חוק אוויר נקי. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> הוא כבר הוסמך והוא כשיר להיות מוסמך. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה באמת שעכשיו אחרי שהדברים הוסרו מאתר האינטרנט בניגוד לחוק, הגורם מוסמך. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> מדובר בשעת חירום. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> גבירתי, היועצת המשפטית, גם בשעת חירום החוקים חלים ולכן החוק חל גם בשעת שגרה וגם בשעת חירום, ולכן אני מציע להקפיד על הוראות החוק גם בשעת שגרה ובמיוחד בשעות חירום. האוויר הנקי שאזרחי ישראל זכאים לנשום חל גם בחירום. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> להבנתנו כך אנחנו עושים. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> ולהבנתנו לא. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> אנחנו רוצים להתקדם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה את דברי הפתיחה שלי. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> כן, בבקשה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנחנו כאן כי המשרד להגנת הסביבה חתם על היתר פליטה חדש לתחנת הכוח אורות רבין בחדרה שבתוכה יש יחידות 1-4 שפועלות ללא סולקנים, וזה מפתיע אותי החתימה הזאת כי עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה הכריזה על סוף עידן הפחם בישראל ואז חתמה על היתר פליטה שמאפשר ליחידות 1-4 בחדרה לשרוף אלפי שעות של פחם במשך כל שנה ובמשך שלוש שנים. אני רוצה רק להסביר מה המשמעות של זה. המשמעות של זה לפי פרופ' איתמר גרוטו היא 50 אנשים שימותו מוקדם יותר באזור חדרה ובפרדס חנה. זה אומר שיהיו עשרות אבחנות חדשות של מחלות לב, כלי דם, שבץ, ריאות, דמנציה, עלייה של כמה מאות ביקורי מיון או אשפוזים אקוטיים בכל החומרות עקב בעיות לב, כלי דם ונשימה. זאת המשמעות של החתימה של המשרד להגנת הסביבה על היתר הפליטה החדש. אני רוצה לשאול את המשרד להגנת הסביבה, האם חל שינוי בעמדה שלכם? כי באוקטובר 2025 ישבה פה רעות רבי. מה היה תפקידה לפני שהיא קודמה? << אורח >> אבי חיים: << אורח >> הייתה ראש אגף מניעת זיהום אוויר ואסבסט. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> היא אמרה שלא פועלות יותר יחידות כאלה בעולם המערבי בסטנדרט הזה. אין רגולציה בעולם המערבי שמאפשרת להן לפעול. גם בזימבבואה לא פועלות תחנות מהסוג הזה יותר כי הן קוטלות חיי אדם. אני ממשיך ומצטט ממה שרעות אמרה. "אנחנו לא מוצאים החרגה שאנחנו יכולים לאפשר ליחידות כאלה לפעול". זאת תעודת ביטוח שהיא על חשבון בריאות הציבור. אין הצדקה להמשיך להפעיל אותן". זה נאמר באוקטובר. זה גם נאמר במסמך רשמי של המשרד להגנת הסביבה, שאין אפשרות להפעיל אותן. חודשים אחרי זה המשרד להגנת הסביבה חותם על היתר פליטה שמאפשר לאותן יחידות מזהמות שאי אפשר להפעיל אותן בזימבבואה, אבל הן יפעלו במישור החוף הצפוני של מדינת ישראל בתוך חדרה. בסביבה גרים מאות אלפי אזרחים ישראלים. הן ישרפו אלפי שעות כל שנה של פחם שקוטל חיי אדם, אז האם חל שינוי בעמדה של המשרד להגנת הסביבה? << אורח >> אבי חיים: << אורח >> אני אתחיל ואומר שלא חל שינוי בעמדה של המשרד להגנת הסביבה. אנחנו פעלנו לאורך שנים וממשיכים לפעול להפסקת יחידות 1-4. בוא נדבר כרגע על המצב הנתון שנמצאנו בו. קודם כל היחידות האלה הן בשגרה לא עובדות. היחידות האלה הפסיקו לעבוד. מה שאנחנו אפשרנו בהיתר פליטה וזה לאחר דיונים ולאחר עדכון המדיניות של שר האנרגיה ולאחר הבנה מה צרכי המשק בזמן מלחמה והביטחון האנרגי שצריך למדינה, השתכנענו שהיחידות האלה צריכות להיות כשירות בצורה חכמה, כשירות לפעולה בזמן שיש בעיה במתן חשמל לתושבי מדינת ישראל, זאת אומרת אנחנו מבינים שהיחידות האלה יכולות למנוע הפסקת חשמל בבתים של אנשים. ברגע שאנחנו מבינים את המצב הזה ואנחנו מבינים שלמרות כל רצוננו לא להישען על אותן יחידות, היחידות האלה הן בסוף חיוניות כרגע לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל, אפשרנו את ההפעלה שלהן לכשירות ובהתאם למדיניות שר האנרגיה, שמדיניות שר האנרגיה עודכנה לבקשתנו למגבלה של אותן יחידות לשעות מקסימליות, כך שזה לא יהיה אלפי שעות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כשירות זה אלפי שעות. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> הכשירות ליחידה היא 350 שעות בשנה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת שיש ארבע יחידות כפול 350, כמה זה? 1,450. זה אלפי שעות בכל שנה רק כדי לשמור על כשירות. אני רוצה לשאול כי אמרת. זה לא פועל אלא כדי לשמור על כשירות. על סעיף 25(א) בחוק אוויר נקי שמעת? << אורח >> אבי חיים: << אורח >> אבי בא לדבר על זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה חדש גם. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> נכון. ב-2024 יש את סעיף 25(א). 25(א) מאפשר למנהל המערכת הפעלה חריגה במצב סיכון. אנחנו לא אהבנו את ההפעלה שהייתה משנת 2024 ו-2025 בשימוש הזה, כי הפעלה חריגה יכולה להיות גם כשיש כשל במערכת החשמל. אנחנו רצינו ששר האנרגיה יעדכן את המדיניות שלו וכך הוא עשה. מי שאחראי על הסמכות של 25(א) זה שר האנרגיה. זה דרך המדיניות של שר האנרגיה. אנחנו הצלחנו להביא לכך ששר האנרגיה שינה את המדיניות והגביל אותה. באופן כזה אנחנו מצליחים להתגבר על סעיף 25(א) שמאפשר הפעלה לאין-ספור שעות מעבר להיתר הפליטה. הצלחנו באמצעות זה להגביל את זה ל-500 שעות לכל יחידה, וזה אומר שזה יהיה כמות מינימלית לעומת שנים עברו. ההשפעה הסביבתית של היחידות האלה היא מאוד חמורה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אם רעות רבי אומרת אמת, שאין בשום מקום בעולם המערבי תחנות כאלה, למה חתמתם על היתר הפליטה? << אורח >> אבי חיים: << אורח >> המצב בזימבבואה לא דומה למצב במדינת ישראל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איפה כן דומה המצב במדינת ישראל? << אורח >> אבי חיים: << אורח >> מבחינה ביטחונית אנחנו במצב ייחודי ביותר. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדוני, אתה ממונה על בריאות הציבור ועל הסביבה. שיואיל משרד האנרגיה למצוא פתרונות שלא הורגים בני אדם. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> מסכים לגמרי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אדון חיים, במשך שנים המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה מתחייבים לגרוט את התחנות האלה, את היחידות האלה. החתימה שלכם על היתר הפליטה מונעת ממשרד האנרגיה לבצע את הצעדים הנדרשים כדי שלא יהיו הפסקות חשמל. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> אני לא חושב ככה. החתימה על היתר הפליטה היא מאפשרת כשירות חכמה על אותן יחידות. זה לא מאפשר את מה שהיה בעבר, שבאמצעות 25(א) יהיה אפשר להפעיל את זה ברגע שיש מצב קשה למשק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> בשנת 2024, 2025 - - - << אורח >> אבי חיים: << אורח >> 16,800 שעות, משהו כזה ב-2024. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> של שעות שריפת פחם? << אורח >> אבי חיים: << אורח >> כן. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> אני רוצה לשאול שאלה. אם המצב במדינת ישראל מבחינת חירום הוא כזה קריטי, ואם נסתכל אחורה נגלה עוד אלפי שעות של שריפת פחם, למה המדינה לא מקימה סולקנים על היחידות האלה? במבחן התוצאה משתמשים בזה. אמרו שלא יתנו היתר. נותנים. אתה מדבר על מפגע אקולוגי מהראשון במעלה, אז כמו שהקימו ברוטנברג וכמו שהקימו נדמה לי ב-5-6, למה מדינת ישראל לא אומרת, אוקיי, אנחנו מדינה בחירום, החירום שלנו הוא שגרה, המלחמות שלנו הן מלחמות נצח. זאת הפרקטיקה היום, מלחמות נצח. לא צבא קטן וחכם ולא מלחמות קצרות, אז למה מדינת ישראל לא מקימה בתור חירום, זה עולה כסף, את הסולקנים האלה וחוסכת חיי אדם? << אורח >> אבי חיים: << אורח >> אני אתן לרון לענות. אני אגיד לך שאני מבחינה מקצועית רוצה שהיחידות האלה יסולקו. אני גם לא רוצה שיהיה להם סולקנים. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> אבל אתה לא מסלק, אתה מאפשר. אתה נותן ברכה. במבחן התוצאה מצבי החירום הם לא שעתיים בשנה. מצבי החירום הם לא פתאום איזה גל חום. הם לא איזה רחפן ואין טילים. מצב החירום שלנו הוא מצב חירום מתמשך. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> לכן יש מגבלה של שעות. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> איזה מגבלה של שעות, אדוני? לפי הנתונים המטורפים שמסרת, בשנת 2024 כל יחידה פחמית ללא סולקנים פעלה עשר שעות ביום כל יום. זה לא שמירה על כשירות, זה קטל מטורף של חיי אדם ומחלות שאני אפילו לא יכול להתחיל לתאר לך מה הן עושות לגוף האדם. עשר שעות כל יום, אז איך אתה חותם על זה? << אורח >> אבי חיים: << אורח >> אני לא חותם על זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה בריאות הציבור. 25(א) עדיין נמצא בספר החוקים. עדיין אפשר לעשות בו שימוש. מה לעשות? לא לחתום. אתה לא יכול להגיד לי, אני רוצה לסיים לשרוף פחם ואז לחתום על היתר שמאפשר לשרוף פחם. מה המשמעות של אני רוצה מאוד? עידית סילמן עולה על בימת הכנסת ומדברת על סוף עידן הפחם, ואתם חותמים על היתר שמאפשר ליחידות האלה שאי אפשר להפעיל אותן שוב בזימבבואה וגם לא בפריז, לא בשום מקום בעולם המערבי, ואתה פה בא ואומר לנו, אני לא רוצה. מה המשמעות של הרצון שלך אם אתה חותם על היתר פליטה? << אורח >> אבי חיים: << אורח >> אני יכול לחזור על דבריי עוד פעם. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> בסוף מבחן התוצאה הוא שקובע. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אנשים מתים וחולים. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> המשרד נותן ידו למציאות הספציפית הזו. זה במבחן התוצאה כשהיחידות האלה, נכון, היו צריכות להיעלם מן העולם. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> בסוף המשרד להגנת הסביבה צריך לעשות את האיזונים הנכונים. אנחנו צריכים לראות מה צרכי המדינה, ובסוף אנחנו אחראים גם על בריאות הציבור. בריאות הציבור זה גם שיהיה חשמל לאותו בן אדם שיש לו מכונת הנשמה בבית והוא צריך חשמל בשביל זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תוודא שיהיה פה חשמל נקי. זה התפקיד שלך. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> נכון, אני מסכים איתך לגמרי. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אוקיי, אתה מסכים איתי. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> בבקשה, נועם בוטוש מהממ"מ. << אורח >> נועם בוטוש: << אורח >> נועם בוטוש, מרכז המחקר והמידע של הכנסת. בוקר טוב, אני אתחיל קצת אחורה. היחידות האלה, אנחנו מדברים על משהו שכבר היה אמור להיסגר מזמן לפי החלטת הממשלה. כבר מיוני 2022 היה צריך להיות מופסק הייצור ביחידות הפחמיות 1-4. בפועל היחידה הראשונה, יחידה 70 נכנסה להפעלה מסחרית בינואר 2025, והיחידה השנייה, 08 בינואר 2026, כלומר בסך הכול עיכוב של כשלוש וחצי שנים מהמועד המקורי. היחידות החדשות על גז. אנחנו במהלך השנים בדקנו מספר פעמים מה המשמעויות הכלכליות של הדבר, אז קודם כל לפי הדוחות של המשרד להגנת הסביבה, בשנת 2024 העלויות הסביבתיות של כלל תחנת הכוח אורות רבין היו כ-3.2 מיליארד שקלים. בנוסף, לפי אומדן שלנו מסוף 2025 העלות העודפת של השימוש בפחם בסך הכול בתקופה של העיכוב על תעריף החשמל היא כ-1.7 מיליארד שקלים וכן אובדן הכנסות המדינה כ-850 מיליון שקלים. לגבי הנתונים הוצאנו מאתר חברת נגה. מפרסמים את הנתונים של פעילות כל תחנות הכוח. בשנת 2025 כלל היחידות פעלו כ-3,000 שעות. מתוך זה צריך לומר, כ-1,000 שעות, כשליש היה בחודש יוני במהלך מבצע "עם כלביא", אבל גם היו חודשים אחרים, למשל אוגוסט, דצמבר, פברואר, כלומר היו גם חודשים שכנראה בעקבות צרכים וביקושי שיא שתיכף גם אולי נגה ירחיבו, גם בתקופות האלה הן פעלו. העברנו לוועדה כמה שאלות. קודם כל לגבי הנתונים, מה הנתונים ב-2026? כמו שהיתר הפליטה לא מופיע, גם נתוני חברת נגה בשנת 2026 לא מפורסמים באתר ולכן אין אפשרות לדעת מה היקף ייצור החשמל ביחידות אלה. גם רצינו לשאול את חברת נגה ורשות החשמל האם להערכתם תידרש הארכת תקופה מעבר לשלוש שנים שניתן כרגע? בעבר חברת נגה, ביקשתם שימוש של כעשר שנים. מה אתם מגדירים כמצב חירום? האם זה רק מצב מלחמה, השבתה של האסדות או מצב של ביקושים חריגים, קור או חם קיצוני? גם מצטרפים לשאלה של חברת הכנסת לגבי התקנת סולקנים ככל שיש צפי להארכת השימוש. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> זאת הכוונה. אנחנו שומעים שלוש שנים ואולי עוד שלוש שנים. בסוף אין מה לעשות, אם אתה לא יכול להרוג אותו, אתה צריך להחיות אותו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> רק שאלה אחת לגבי היתרי הפליטה, לייעוץ המשפטי של המשרד להגנת הסביבה. קודם כל תודה רבה ל"שקוף" שפרסמו את האירוע הזה. כך אנחנו כולנו ערים לכך שאין את היתרי הפליטה. זה סיפור שהם פרסמו וממשיכים ללוות. מפתיע אותי שאת אומרת שמי שפנה למשרד להגנת הסביבה זה רח"ל, כי יש לי מכתב מרח"ל פה, שטוען שמי שפנה בעניין הזה זה אתם, זה המשרד להגנת הסביבה לרח"ל, ושהפנייה לא הגיעה אליכם. שאתם פניתם באופן יזום לרח"ל מתוך חשש שהיה לכם, שאולי הגיע מגורמים בעלי אינטרסים כאלה ואחרים. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> אני לא מכירה את זה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> את אמרת פה לפרוטוקול שקיבלתם פנייה מרח"ל. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> קיבלנו גם שני מכתבים מרח"ל. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> קיבלנו הנחיה מרח"ל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> אתם פניתם לרח"ל. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> צריך לבדוק. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תבדקו בבקשה. זה מאוד משנה. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> אני אומרת לפרוטוקול מה שידוע לי מידיעה אישית ולא דברים שאני לא יודעת, ואם יש מידע שאני לא מודעת אליו, יכול להיות שהוא קיים. אני כן רוצה להגיד שכשאנחנו הסרנו את מאגר היתר הפליטה מהאוויר אנחנו גם פרסמנו הודעה לציבור. יכול להיות שגם "שקוף" פרסמנו וזה בסדר גמור, אבל גם אנחנו פרסמנו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> כן, המשרד הפסיק לענות בעניין הזה גם ל"שקוף" וגם לעוד עיתונאים שפנו אליכם בהקשר הזה. << אורח >> אבי חיים: << אורח >> אנחנו עונים לכל הפניות שפונים אלינו. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> זה שקר אבל בסדר. אני מכיר אחרת. אני מבקש שתעבירו אליי את היתר הפליטה. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> אני אתן למשרד האנרגיה, למר רון אייפר, ראש חטיבת אנרגיה מקיימת. אחריך ידבר בזום מאיר שפיגלר, מנכ"ל חברת החשמל שנמצא בדרכים וביקש להעיר, אז בבקשה, אדוני. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> תודה. רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת. אני גם מרכז את כל הנושא של החשמל במשרד. אני אתחיל מזה שמשרד האנרגיה מחויב לסוף עידן הפחם ופועל רבות לסיים את עידן הפחם, ואנחנו מתקדמים בצעדי ענק לסיים את עידן הפחם. בתחנת רוטנברג כבר אין שימוש בפחם. מסתיימות שם ההסבות. ארבע יחידות הוסבו מפחם לגז טבעי. שר האנרגיה אישר את מדיניות שר האנרגיה שטייניץ להמשיך את ההסבות ולעבור גם ליחידות באורות רבין על אף שהמחיר של הפרויקט עלה באופן דרמטי והכלכליות שלו מוטלת בספק. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> הסבות של יחידות 1-4? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> כל ההסבות של היחידות הפחמיות. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> של 5-6. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אני אסביר. המדיניות של השר שטייניץ שלראשונה אמר שצריכים לעשות הסבה, קבע במדיניות, אנחנו נסב יחידה ראשונה שזו הייתה יחידה ברוטנברג, ולאחר ההסבה הזאת תתבצע בחינה כלכלית לבחון האם ממשיכים את ההסבה של שאר חמשת היחידות שנותרו. הבדיקה שעשתה רשות החשמל גילתה שבגלל שמאוד התייקרו העלויות של ההסבה, הכלכליות היא גבולית אם בכלל קיימת, בכל זאת המלצתה של רשות החשמל, של הדרג המקצועי במשרד האנרגיה לשר האנרגיה שאכן קיבל ביטוי בעקרונות מדיניות שנחתמו בספטמבר 2025, הייתה להמשיך בהסבות ולסיים את עידן הפחם בגלל שיקולים סביבתיים. אנחנו מתקדמים בקצב מצוין בעיניי במיוחד לאור מגבלות של מלחמה והגעה של מומחים שמקשות עלינו להתקדם בהסבות. אנחנו מחויבים לסיים עם עידן הפחם בשגרה ולעבור למשק שכל משק החשמל שלנו בשגרה צורך רק גז טבעי ואנרגיות מתחדשות. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> מה הסטטוס באורות רבין? רוטנברג, כבודו במקומו. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> באורו רבין עדיין לא התחילה ההסבה. ההסבה היא טורית. ברגע שתסתיים ההסבה של כל היחידות ברוטנברג, שצפויה להסתיים בשבועות או בחודשים הקרובים, יעברו להסב את יחידות 5 ו-6 באורות רבין. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> מה התוכניות של משרד האנרגיה לגבי 1-4? כי ב-5 ו-6 יש סולקים. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> נכון. ברגע שיחידות 5 ו-6 תפסקנה לפעול בפחם, מבחינתנו הגענו לסוף עידן הפחם. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> מה זאת אומרת? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> סוף עידן הפחם כפי שמוגדר בעקרונות המדיניות זה סוף עידן השימוש בפחם בשגרה. מהרגע הראשון ישראל לא יכולה מסיכונים ביטחוניים להישען רק על אסדות הגז. כשמתחיל מצב חירום, מאוד שכיח שאנחנו סוגרים את אסדות הגז, ולכן עוד מתחילת הדרך כשדיברו על הסבות וסגירת יחידות 1-4, דובר שסוף עידן הפחם הוא שימוש בפחם בשגרה. אנחנו מחויבים לעמוד בזה ולסיים את השימוש בפחם במדינת ישראל בשגרה. זה מאוד חשוב לנו ואנחנו עושים פעולות רבות שאני יכול למנות את כולן, כדי לעמוד בדבר הזה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> 25(א) זה שגרה או חירום מבחינתך? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> תלוי באיזה שימוש. אם מדובר במצב חירום כי יש "שאגת הארי", אז זה בוודאי חירום, וגם אם יש גל חום או קור קיצוני שיש סכנה ממשית לפגיעה באספקת החשמל, שאנשים ישבו בחושך בבית, מבחינתי זה גם מצב קיצוני. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> מבחינת משרד האנרגיה לא תעשו שום דבר לשפר את הזיהום של יחידות 1-4? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אני רוצה להשלים את דבריי. אני רק בתחילת דבריי. אני לא הגעתי לדבר על 1-4. גם יחידות 1-4, משרד האנרגיה נחוש לסגור אותן גם בחירום. מבחינתנו אלה יחידות מזהמות כמו שנאמר פה, ללא סולקים, ואנחנו שואפים שהן לא תפעלנה בכלל. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> למה לסגור אותן? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> כי הן יחידות מזהות. משק החשמל לא צריך להישען על יחידות מזהמות גם במצב חירום, לכן השאיפה שלנו היא שגם במצב חירום יחידות 1-4 לא תפעלנה. יחד עם זאת ישראל עדיין במצב חירום ועדיין לפי ניתוחים שנעשו, שהם מפורסמים באתר משרד האנרגיה ובאתר רשות החשמל, ובהמשך ההמלצות של חברת נגה, בשנים הקרובות עדיין יש סכנה במצבי חירום בלבד, לא בשגרה, שיהיה סכנה לאספקת החשמל בישראל, לכן הוחלט להמשיך לשמור עליהן למצבי חירום לשלוש שנים. מדיניות שר האנרגיה מה-25 בנובמבר 2025 אומרת שהיחידות האלה ישמרו למצבי חירום לעוד שלוש שנים, ל-350 שעות כשירות ליחידה. אכן אני רוצה להגיד שלשמחתנו הרבה חברנו מהממ"מ דיבר על עיכוב בהכנסתן של היחידות האלה לשימור. אכן היה עיכוב שאנחנו לא שמחים עליו, אבל עכשיו אנחנו נמצאים במצב שיש שני מחז"מים, שזה יחידות גזיות מחזור משולב שפועלים באורות רבין ובעצם אפשרנו לנו להכניס את היחידות האלה לשימור. המספרים הלא טובים שצוין פה, 15,900 שעות שהיה ב-2024, היו בגלל שטרם היו לנו את המחז"מים האלה. עכשיו יחידות 1-4 לא פועלות בשגרה. המספר הזה של ה-15,900 ירד דרמטית ב-2025 וגם ירד דרמטית ב-2026. כבר חבריי מרשות החשמל או מנגה יציגו את הנתונים המדויקים. אם אנחנו מדברים רק על כשירות ואתה עשית את המתמטיקה, 1,400 שעות זה עשירית מהשעות שהיו ב-2024 וכל זה כדי לשמור על כשירות. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> כל ההרחבות שנעשו בחדרה ועוד כל מיני תחנות כוח שהוקמו גם בחדרה וגם בתשתיות לאורך ציר התשתית, קו 400 על כל מיני תחנות. אני אפתח סוגריים. אני הייתי ראש מועצה אזורית יואב. תחנת צפית, דליה אנרגיות. אני עזרתי לגזור על הסרט בדליה וגם את ההרחבות וכו'. מבחינת צרכי האנרגיה, למה לא גורטים שתי יחידות, יחידה אחת? הייתה הרחבה, אז איך לצד ההרחבה זה עדיין? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אנחנו כל הזמן עושים הערכות מצב. המטרה שלנו, וזה גם כתוב שחור על גבי לבן בעקבות המדיניות של שר האנרגיה, היא שהעתיד של היחידות האלה הוא להיגרט. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> מתי? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> נכון לעכשיו זה ב-2028. אנחנו פועלים במטרה להביא לגריטה של היחידות האלה, אבל כדי להביא לגריטה של היחידות האלה צריך להיות פתרונות אלטרנטיביים בחירום כי השימוש ביחידות האלה הוא בחירום. פתרונות אלטרנטיביים זה להגדיל הספקים, כי אם אני נמצא במצב שבו סוגרים לי את אסדות הגז, למשל כמו ב"שאגת הארי" שנסגרו מתחילת המבצע שתי אסדות גז והייתה הפחתה של גז במשק הישראלי, אני צריך מצד אחד שיהיה לי הספק שיודע לייצר חשמל כי הישראלים המשיכו לצרוך חשמל והמשיכו להטעין את הרכבים החשמליים שלהם שאני מקווה שימשיכו יותר, ופה אנחנו פועלים בכמה מישורים כדי להגדיל הספק. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> כל היחידות של הגז, אני לא מבינה גדולה, יש להן את המאגרים של הסולר שמראש נבנים גם להפעלת חירום. גם כשסוגרים את הגז, כל התחנות הגזיות לאורך הציר, יש להן את מאגרי סולר שלהן שגם הם בהכנה לחירום, אז בהם השתמשתם לפני שהפעלתם את 1-4? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> חד משמעית כן. מבחינתנו יש פה שני היבטים בחירום. יש גם הספק שיש יכולת ייצור לענות על הביקושים, וגם אין לנו גז. זה תרחיש הייחוס שלנו במצב חירום לכן אנחנו עוברים להשתמש באנרגיות מתחדשות שזה נתון כמה השמש זורחת, ובסולר ובפחם. אלה שני המאגרים האסטרטגיים שיש למדינת ישראל. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> בהיררכיה הזו שציינת – אנרגיה מתחדשת, סולר, פחם. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אמת. אנחנו פועלים קודם כל להגדיל את ההספק של האנרגיה המתחדשת והאגירה. מבחינתנו זה פתרון מספר 1. אם הבעיה שלנו היא שעות הערב או שעות השיא בקיץ, ככל ואנחנו נגדיל יותר את מתקני האגירה שלנו, יהיה לנו נוחות גדולה יותר לקחת סיכונים בשעת חירום. חוץ ממתקני אגירה ומתחדשות אנחנו גם עובדים על להקים הספק. דובר פה על יחידה נוספת ב-OPC חדרה 2. OPC חדרה 2, אם תקום בו תחנת כוח אחרת, היא תעזור לנו לסגור את היחידות הפחמיות האלה ולא להשתמש בהן בחירום. << אורח >> אלעד הוכמן: << אורח >> זה מה שנאמר על המחז"מים 70 ו-80 לפי החלטת הממשלה. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> נכון, ופה ההבדל בין שגרה לבין חירום. << אורח >> אלעד הוכמן: << אורח >> בהחלטת הממשלה הקודמת לא ידענו שיש חירום? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> החלטת הממשלה הקודמת דיברה בשגרה, אז אני עוד פעם אגיד את זה ובוא לא נבלבל בין הדברים האלה. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> אני חייבת למסגר. משום מה נתנו לנו רק שעה לדיון הזה ואנחנו כבר בחמש דקות לסיום, לכאורה, אז אני מצטערת. אנחנו חייבים לקצר. נחרוג טיפה בזמנים אבל לא נוכל יותר ממה שנתנו לנו. אני לא בטוחה שנצליח לצלול למצגות. נראה לי שכולנו כאן מבינים את חומרת הבעיה שגם אתה הצגת, משרד האנרגיה. ברשותכם אני אתן למאיר שפיגלר בזום, מנכ"ל חברת חשמל, שתי דקות, ואחרי זה ניתן לנגה. בבקשה. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> קודם כל תודה רבה. אני האזנתי למרבית הדיון שהתנהל. כל הנוכחים מבינים שבסוף חברת החשמל היא רק גורם מבצע שמוציא מן הכוח אל הפועל את הוראות הרגולציה. אני בכל זאת רוצה לומר משהו. דיברתם על כל מיני תאריכים כולל שנת 2028, אז אני אומר לכם שהדברים יהיו ברורים ומטבע הדברים גם בהירים. נגה משיקוליה המקצועיים קבעה, הוציאה את זה אפילו בכתובים בחוות דעת מפורשת, שיחידות 1-4 אמורות להמשיך ולתפקד במסגרת דבר שנקרא הפעלה קרה עד שנת 2035, משום העובדה שאין כרגע פתרון נראה לעין באופק שייתן מענה לצרכים השוטפים של אספקת חשמל לכל תושבי מדינת ישראל מבלי שאפשר יהיה בשעת הצורך - - - << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> שמעת את זה, רון. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> כן, הוא יודע את זה היטב. הדברים האלה הם ברורים לחלוטין. אגב, אנחנו אומרים השכם וערב וגם פנינו בנושא הזה לא מעט פעמים, לאפשר לשנו לשחלף את ארבעת היחידות 1-4 באורות רבין ליחידות חדשות שתוכלנה לתפקד גם באמצעות סולר וגם באמצעות פחם אבל בעיקר באמצעות גז, כך שמבחינת חירום וצורך ביטחוני תמיד אפשר יהיה לספק חשמל באמצעות פחם, אבל בשגרה תהיינה תחנות יעילות עם נצילות גבוהה מאוד, עם חלקי חילוף ובעיקר עם יכולת להפיק אנרגיה לצרכים השוטפים של המשק הישראלי, במקום אותן ארבע יחידות 1-4 שמתפקדות מחוסר ברירה. הן לא יעילות, נצילות נמוכה, מזהמות ואף אחד מאיתנו לא רוצה להיות שותף לזיהום הסביבה שלא לצורך, ולכן מהבחינה הזאת אנחנו נתנו פתרונות, אלא שיש רגולטור שרואה את הדברים בצורה אחרת. אנחנו רואים את פני הדברים בצורה שונה לחלוטין. לצערי הרב הרגולטור לא נותן דין וחשבון על ההחלטות שלו. הוא אף פעם לא נושא באחריות ולכן פני הדברים הם כפי שאתם או לפחות חלקיכם ציינתם במהלך הדיון הזה. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> תודה רבה, מר שפיגלר. אני מודה לך על הדברים כי לי יש תחושה של שיח חירשים. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אני אשמח להשלים. ההמלצה של חברת נגה להמשיך את הפעלת היחידות עד 2035 עמדה אל מול שר האנרגיה ואל מול רשות החשמל בבואה לבחון את עקרונות המדיניות. על אף עמדת נגה, המלצת רשות החשמל והמלצת גורמי המקצוע במשרד האנרגיה זה לא לאשר את המלצתה של נגה בדיוק מהסיבות שדוברו פה. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> זאת אומרת זה לא יהיה עד 2035? << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> היות והכול מוקלט כאן, נחיה ונראה בשנת 2035. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אני מקריא מעקרונות המדיניות של שר האנרגיה. "תקופת השימור תימשך עד ליום 31 בדצמבר 2028". יחד עם זאת אני אגיד. לא מטעה פה אף אחד. אנחנו שואפים, והשאיפה של עקרונות המדיניות היא לסיים עם היחידות האלה בחירום כי בשגרה זה נגמר, ב-2028. יחד עם זאת אנחנו לא יכולים להיות במצב שבו יהיה חשש לאמינות אספקת החשמל של מדינת ישראל, ולכן עקרונות המדיניות האלה גם קבעו שבתחילת שנת 2028 ייבחן מחדש האם יש צורך להאריך את השימוש. אנחנו עובדים בכל מיני ערוצים שאם יינתן לי הזמן ואפשר לבוא לפה לעוד דיון, להגיד איך אנחנו פועלים כדי שהיחידות האלה, סופן יהיה להיגרט. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> הציע כאן שפיגלר התאמות ולשפר - - - << אורח >> אלעד הוכמן: << אורח >> רון, בצד הגדלת ההספקים אתם מעלים גם את הביקושים, חוות שרתים וכו'. בעקרונות שר האנרגיה אתם לא נוגעים בסוגיות האלה. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> את רוצה שאני אתייחס לשאלת הסולקנים? << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> או סולקנים או דברים אחרים שהוא ציין. הוא אמר, אם תהיה הסבה לגז במקרה חירום. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> היחידות האלה, לא רלוונטי להסב אותן לגז טבעי. אנחנו כן חושבים שצריך להקים הספק בגז ואני אמרתי שצריך להקים הספק בגז, נוסף, יעיל במשק והוא בהחלט יעזור לנו לסגור את היחידות האלה בהקדם. << אורח >> אלעד הוכמן: << אורח >> עקרונות מדיניות שר האנרגיה לעניין יצוא גז הן לקחת את כל הגז שלנו ולייצא אותו, ובזמן חירום אסדות הגז נסגרות כי זה מצב חירום. איך זה יכול לגשר על הסוגיה הזאת? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אני אשמח לענות. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> לא, אני עוצרת. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> כבוד היושבת-ראש, רק משפט אחד, ברשותך. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> כן, אחרון כי אנחנו ממשיכים. << אורח >> מאיר שפיגלר: << אורח >> אם זה היה תלוי באגף התקציבים, לא היו הסבות לטובת הפעלת יחידות מפחם לגז וגם הסולקנים כנראה לא היו באים לאוויר העולם במתכונת המלאה. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> תודה רבה. לפני שאני נותנת לנגה לדבר, אני אתן לקים גולדנשטיין. תציגי את עצמך, למה את פה. << אורח >> קים גולדנשטיין: << אורח >> שמי קים גולדנשטיין ואני ראש צוות ARGUS. אנחנו ארבעה סטודנטים מאוניברסיטת בן גוריון. הגענו לכאן היום כי הדיון הזה הוא רק קצה הקרחון של בעיה עמוקה בהרבה, משבר אמון חריף בנתוני הסביבה של מדינת ישראל. האכיפה על המפעלים המזהמים ביותר היום נשענת על נתונים שהמפעלים עצמם מדווחים. מידי יום מוזרמים למשרד להגנת הסביבה מאות אלפי נתונים, אבל הדאטה הזה הרבה פעמים לא אמין, לא הרמטי ומלא במניפולציות. צוות קטן של בקרים מידי יום מנסה לאתר ידנית זיופים בתוך המידע, אבל יש פה פער טכנולוגי שפשוט לא ניתן לגשר עליו בכוח אדם בלבד. ב-ARGUS פיתחנו פלטפורמתAI שמשמשת כמכונת אמת דיגיטלית עבור הרגולטור. המערכת מזהה אנומליות בדפוסי מניפולציה בזמן אמת ויודעת להתריע על תקלה או זיוף בקולטנים עוד לפני שמתרחשת החריגה. אנחנו לא רק מדווחים על הבעיה. אנחנו מעניקים למדינה את התשתית הראייתית הנדרשת כדי להפוך פיקוח סטטי לאכיפה דינמית ואפקטיבית בשטח. שוב, הכשל הזה הוא לא רק קיים במפעלי אורות רבין. זה מדובר באופן רחב על המון מפעלים. אנחנו כרגע עובדים על הוכחת היתכנות ביחד עם המשרד להגנת הסביבה, וחשוב לנו להגיד שהטכנולוגיה הזאת קיימת וכדאי להפוך אותה לסטנדרט לאומי. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> אשרינו שיש סטודנטים ובאמת כאלה יוזמות, אז בהצלחה מול המשרד להגנת הסביבה. << דובר >> יוראי להב הרצנו (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. כל הכבוד לכם. יישר כוח. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> נמצא איתנו איב יעקובובסקי שהוא חבר מועצת העיר חדרה. << אורח >> איב יעקובובסקי: << אורח >> תודה רבה. אני איב, חבר סיעת מחוברים בחדרה. הדיון היום זה דיון על מוות. זה מוות שאין בו אזעקות. זה מוות שאי אפשר להתמגן מפניו במקלטים. אתם גם לא תשמעו עליו במהדורות החדשות בטלוויזיה באופן תדיר, אבל כשילד בחדרה מתעורר באמצע הלילה חנוק, משתעל, נאבק על חמצן, אין שום מבזק מיוחד שמסביר איזה טרגדיה זה לקבל סרטן ריאות בגיל שלוש. בזיהום אוויר אין 'הותר לפרסום', אין הלוויות ממלכתיות אבל האנשים בחדרה מתים. פעם אחרונה שנעשה סקר זה היה לפני עשור. דובר על 50 אנשים בשנה. הם מתים לאט, הם מתים בשקט, בריאות שרופות והמוות שלהם מריח מפחם. 50 בני אדם, 50 משפחות מוקרבים בכל שנה על מזבח הזיהום שמופק באורות רבין בגלל שרשרת של החלטות פוליטיות אומללות ופחדניות שנמתחו על פני עשור. היתרי הפליטה שאנחנו דנים בהם הם רישיון להרוג את תושבי חדרה בחסות ממשלת ישראל. שימור חם זה מונח שדובר עליו הרבה בדיון הקודם. זה נשמע כמו איזו שמיכת פוך מפנקת, אבל לא. זה פשוט אומר שהמפלצות הישנות והמזהמות ביותר במדינת ישראל, תחנות 1-4 ימשיכו לבעור ולפלוט רעלים לשמיים של חדרה. בראש המחדל הזה עומדים שרי האנרגיה לדורותיהם אבל בעיקר שר האנרגיה הנוכחי, אלי כהן, כי הוא חסר אחריות שלא שם לב שאנחנו בשנת 2026, ואת הארובות, את המזהמים, את הפחמיות הוא היה צריך לסגור בתחילת הקדנציה. משרד האנרגיה, כמה שאלות שאני לא ממציא, זה מהדיון הקודם. איפה חלופות הייצור המיידיות שהבטחתם לנו לפני שמונה שנים, מחז"מים? זה היה אמור להיות כנגד הארובות. עכשיו קיבלנו גם וגם, וגם זה מזהם אמנם פחות, אבל תודה לכם על עוד זיהום. איפה תוכנית האגירה וניהול ביקושים בחדרה? איך אתם מעזים להשתמש בתירוץ של מזג אוויר קיצוני בקיץ ובחורף? אנחנו במזרח התיכון, רבאק. חם פה. זה לא הפתעה ביטחונית. זה לא דבר שמצדיק הרעלה המונית של עיר שלמה. מהשרה להרס הסביבה, עידית סילמן, אין לנו כבר מה לצפות. קיבלנו ממנה יריקה בפרצוף. בפברואר האחרון היא חתמה במו ידיה בניגוד לעמדה של המשרד שלה, על היתר פליטה מעודכן שמאפשר עוד 2,000 שעות של פליטת רעל בחדרה. בשיא החוצפה היא מגיעה לחדרה לזירת הפשע כדי כאילו להילחם בהסכם שהיא בעצמה אישרה שבוע-שבועיים קודם. היא לא דרשה אפילו תנאי בסיסי אחד, מנגנון דיווח ושקיפות ציבורית. בזמן אמת על כל הפעלה של היחידות המזהמות לתושבי חדרה, מותר ומגיע להם לדעת מתי מרעילים אותם. פשוט לא אכפת להם. אני רוצה רק לבקש דבר אחרון ממשרד הבריאות. שנת 2026 לא יכולה להסתיים בלי סקר אפידמיולוגי מקיף לתושבי חדרה. הגיע הזמן שתראו לציבור מה הזיהום הזה מעולל לריאות של כולנו. חדרה לא תהיה פח הזבל האנרגטי של מדינת ישראל. הזכות של תושבי חדרה לנשום אוויר נקי היא לא המלצה. היא זכות יסוד ואני מתכוון להילחם עליה עד לסוף הטוב. בנימה זו תודה למי שכן מגיע לו. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> תודה רבה לאיב. אני אעביר לנגה. אני מצטערת שאתה לא תציג מצגת. בגדול את האבנים הגדולות אם אתה יכול לדייק, ובאמת אולי לצאת בבשורה ישירה, מתי לא נראה כבר את יחידות 1-4? << אורח >> צפניה אחרק: << אורח >> שמי צפניה, אני מנהל מגזר תפעול בחברת נגה. אני אגע בשאלה ששאל האדון בצד שמאל. ב-2026 רק בחודש מרץ הונעו אורות רבין 1-4. הן הונעו כ-2,000 שעות. בכל שאר הזמן לא הייתה אף הפעלה של היחידות. הן הונעו רק לטובת הנושא של המלחמה. כשאנחנו מדברים על מצב חירום הוא בא כתוצאה ממספר דברים. הזכיר רון מקודם שזה בא כתוצאה מביקוש, אבל גם בנוסף יש לנו תסריטים של ביטחון. אנחנו מקבלים תסריטים, אירועים של ביטחון ואנחנו מתרגמים אותם לאירועים חשמליים. קיסריה יושבת במקום מסוים שהוא בעייתי ולכן הנקודה הזאת של ייצור היא קריטית בשבילנו. היחידות האלה לא פועלות, אלא אם כן אנחנו בהחלט מגיעים למצב שבו יש בהן צורך מהותי. זה או בנוגע לרזרבה נמוכה מאוד או בנוגע שיש לו מצב סיכון של מערכת, לכן אנחנו מניעים אותן. לחלק של פרסום הנתונים, מ-01.01.2026, אנחנו לא מפרסמים כרגע את נתוני מנהל המערכת. יש לזה סיבה. אנחנו לא מעוניינים שאף אחד מבחוץ ידע מה התמהיל של היחידות, מה תמהיל הדלקים של היחידות. יש לזה משמעות. לבן אדם מהצד זה נראה כאילו משהו טריוויאלי, אבל למי שמבין עניין הוא בהחלט יכול לדעת איפה להזיק למשק החשמל בישראל. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> מבחינת נגה מה הסיכוי שלא יופעלו יחידות 1-4? << אורח >> צפניה אחרק: << אורח >> אנחנו לא מפעילים את יחידות אורות רבין באופן טוטאלי. היא לא פועלת באופן טוטאלי. היא לא פועלת אלא אם כן יש מצב חירום. אני אתן דוגמה למשהו שיושב על השולחן. ב-02.08.2027 יהיה איזה שהוא ליקוי חמה. 85% מהקרינה תיעלם במדינת ישראל. מנהל המערכת מסתכל על כל התופעות האלה וחייב להשאיר את הרזרבות הרלוונטיות, אז נכון, הפריבילגיות להגיע למצב שבו אנחנו אומרים, אוקיי, לא יהיה פחם - - - << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> אם היחידות האלה, מתכוונים להשאיר אותן עוד עשור מהיום, צריך לעשות בהן התאמות לצמצום הזיהום. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אנחנו מקווים מאוד שהיחידות האלה יסגרו תוך שלוש שנים. זה עקרונות המדיניות. לשים פרויקט להקמה של סולקנים ייקח הרבה יותר זמן משלוש שנים ולכן זה לא בלוחות הזמנים. שניים, אני מעדיף שצרכני החשמל, במקום הכסף של הקמת סולקנים שזה מיליארדים רבים, יושקע בדברים אחרים שהם סביבתיים יותר כמו קידום של אגירה ואנרגיות מתחדשות. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> תודה. << אורח >> אלעד הוכמן: << אורח >> למה אתם לא פותרים את מקטע הביקוש? מעלים ביקוש, מעלים ביקוש. אגירה לא יכולה לעשות את הכול. אני יודע שאתם נותנים כל מיני דברים על אגירה והסדרות, אבל זה לא עובד ככה. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> חן נויבאר, יש לך משפט. << אורח >> חן נויבואר: << אורח >> אני אנסה לסכם בשני משפטים. נעים מאוד לכולם, אני חן, סמנכ"לית איגוד ערים לסביבה שרון-כרמל. צו ההקמה שלנו כמובן זה לשמור ולפקח על היחידות האלה, יחידות 1-4, ואנחנו מלווים אותם לאורך כל הדרך. אני חייבת לשתף בממצאים ממש חדשים, טריים מהחודש הנוכחי. לקחנו איזה שהוא רופא מומחה, טוקסיקולוג, ומה שהוא מצא זה שעל כל יומיים של הפעלה של ארבעת היחידות יש מקרה תמותה עודפת אחד. זה הרבה יותר חמור מה-50 מתים בשנה. בנוסף יש גם הפלות, סיבוכי הריון וכל המחלות שכבר נימנו קודם. אני רוצה להגיד שאנחנו בתור איגוד ערים לא מצאנו דרך אחרי שהיינו פה באין-סוף ועדות, אחרי החלטות ממשלה שכבר נקבעו, והלכנו לבית המשפט והגשנו עתירה על מנת שהיחידות האלה יסגרו וכמה שיותר מהר. הבנו והפקנו כבר את הלקחים שיש דחייה, ובסופו של דבר אין כרגע חלופה אנרגטית לעיתות חירום. יכול להיות שיקומו עוד תחנות כוח גזיות אבל לעיתות חירום אין חלופה, זאת אומרת רק הפחם. תחנות כוח גזיות לא יפעלו למעלה מ-100 שעות על סולר, וזה גם פתרון לא כל כך סביבתי. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> נכון. << אורח >> חן נויבואר: << אורח >> אני אגיד עוד כמה דברים קטנים מבחינת מידע. במהלך מבצע "שאגת הארי" היחידות עבדו 30 יום. אם תיקחו את ההבחנה של מקרה תמותה ליומיים, תחשבו כמה תמותה עודפת זה יצר במרחב. בנוסף היו אין-סוף חריגות בערכים גם סוקסים, גם נוקסים, גם חלקיקים מבחינת התקן של היתר הפליטה. היחידות לא נסגרו, לא הופסקו אלא אותן חריגות אושרו על ידי הממונה על ידי משרד להגנת הסביבה. בנוסף, בעדכון ההיתר הנוכחי יש הרבה יותר הקלות ממה שהיה בהיתר הקודם, בין אם זה בערכי הפליטה, בין אם זה במספר השעות, שהגדילו את מספר השעות, בין אם זה אפשרות של המשרד להגנת הסביבה בעצמו להפעיל את היחידות בעת חירום, שזה משהו שהוא חריג שלא דרך תיקון 25(א) לחוק אוויר נקי. זה רק מראה את המגמה, מגמה שלצערי אנחנו רואים פה, שהיחידות האלה הן כאן והן עומדות להישאר כאן כל עוד לא תהיה חלופה אחרת, כל עוד תוצג לציבור חלופה ותהיה תוכנית אסטרטגית שהיא שקופה לציבור, מה קורה עם משק החשמל ומה קורה עם חלופות לעת חירום. אני רגע רוצה להתייחס למשהו אחד. סקר אפידמיולוגי, נקבע בדיון הקודם שיהיה. אני רק רוצה להגיד שזה לא האירוע היחיד שאנחנו עומדים בו כרגע כמרחב. כרגע במרחב שלנו יש שש תחנות כוח שעומדות לקום, כל אחת בהליכי תכנון אחרים. באיזה שהוא מקום המדינה, הממשלה, משרדי הממשלה פשוט הסירו אחריות מבחינה סביבתית, מבחינה אזרחית לגבי תחנות הכוח האלה, והן הולכות לקום על סמך נטו יוזמה של יזמים. תודה רבה. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> תודה. בבקשה, יעל כהן. << אורח >> יעל כהן פארן: << אורח >> תודה רבה, יושבת-הראש וברכות על הדיון. יעל כהן פארן, חברת כנסת לשעבר מהכנסת ה-20. בכנסת שהייתי עשינו את הדיונים בדיוק האלה רק לפני ההחלטה, והבאנו להחלטה על סגירת היחידות 1-4 תוך ארבע שנים, 2022. היא בסוף התקבלה ב-2018. היום אנחנו ב-2026, עשר שנים אחרי הדיונים שהיו בכנסת ב-2016 ואנחנו שוב מתכנסים, איזה יופי, על אותו נושא. חברים, למרות הדברים שנאמרו כאן על ידי רון, ורון, אתה יודע שאני מאוד מכבדת אותך, במסמך של רשות החשמל של תוכניות בכלל לאנרגיה מתחדשת, מסמך של 200 עמודים, נראה לי אני בין היחידים בחדר הזה שקראו אותו, שב-2035 יהיו יחידות 1 ו-2. מבחינת רשות החשמל זה בדיוק מה ששפיגלר אמר. הן עדיין עובדות לחירום. זה אומר שכל הדחייה הזאת, כל פעם עוד שנתיים, עוד שלוש שנים זה יישאר ומזה אנחנו מודאגים. זאת הפקרה. בעיניי החתימה של המשרד להגנת הסביבה והשרה לזיהום הסביבתי הנוראי ביותר שהיה פה בישראל, על היתר הפליטה, זאת הפקרה של אזרחי מדינת ישראל. אין מילה אחרת לומר. תודה רבה. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> תודה רבה. אלעד, משפט. << אורח >> אלעד הוכמן: << אורח >> זה המפגש החודשי שלנו, השנתי שלנו ליחידות 1-4, אז אני רוצה לכבד את המעמד. אני רוצה להגיד, יש פה שני דברים שאנחנו צריכים להבין ביחס למשרד האנרגיה וביחס למשרד להגנת הסביבה. לצערי הרב המשרד להגנת הסביבה נמצא כבן ערובה למדיניות משרד האנרגיה ונותן באופן פסול בעינינו, ועל זה אנחנו גם הגשנו עתירה, שלא בדין ולא בסמכות לא רק הקלות על חוק אוויר נקי. הוא נותן גם לא בסמכות. רון, עם כל הכבוד, האופן שבו המשרד מתנהל וחוסר היכולת לאורך השנים לקיים את המדיניות ואת עקרונות המדיניות מראים לנו שהזיהום הזה הולך להימשך והולך להיות איתנו. מצב החירום הזה הוא נמשך. ככל שמנהל המערכת ירצה לפי סעיף 25(א), הוא יוכל להפעיל את התחנות. יותר מזה, אנחנו רואים שבצד ההעלאה של ההספק אתם לא נוגעים בצד הביקוש. אתם מעלים את הביקוש בצורה קיצונית עם כל מיני רעיונות של חוות שרתים, כאשר המערכת לא יכולה לקחת אותם ולספוג אותם. יש פה בעיה מובנית ביכולת שלכם לתת את המענה הבריאותי והסביבתי למדינת ישראל. פה אתם נכשלים ובגדול, והשר נכשל ובגדול. לצערי אתם נמצאים במצב שבו אתם, הדרג המקצועי פשוט נמצא במצב של בן ערובה לדברים האלה ולתפיסה הזאת שכל הזמן צריך להעלות הספקים. זה לא הולך ככה. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> תודה. אני מצטערת, אני חייבת לסכם. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> רק משפט אחד. אנחנו מאוד מברכים על הדיון הזה, גם משרד האנרגיה. אנחנו מחויבים לסיים את עידן הפחם. הוא הסתיים בשגרה. זה מה שאמרה החלטת ממשלה, יעל, לסיים בשגרה והוא אכן הסתיים. נשאלו פה הרבה שאלות. אנחנו מאוד נשמח לענות עליהן, כולל את דיברת על התייעלות באנרגיה. אני מאוד אשמח שתזמיני דיון פה על התייעלות באנרגיה. אנחנו יותר מנשמח לבוא ולהציג פה את עמדתנו בעניין. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> מצוין. ברשותכם אני מסכמת. קודם כל להודות לכולם. להודות לכל הארגונים כי בסוף הם שומרי הסף והם אלה שמציפים שוב ושוב את המורכבות, את הבעיה, את המחדל, את ההפקרה, לא משנה איך זה נקרא לזה, אז תודה רבה לכל הארגונים שבאמת חשוב להם לנשום אוויר נקי, ועושים את עבודתם מול משרדי הממשלה. הגיע הזמן שבאמת נפעל כמדינה מתקדמת ולא כמדינת עולם שלישי, ושבאמת אותה תוכנית לאנרגיה מתחדשת ואנרגיה ירוקה ונקייה, באמת נעמוד בסטנדרטים הבין-לאומיים. אנחנו יודעים וזה לא סוד שאנחנו מפגרים מאחור. אנחנו מצהירים הצהרות ואחרי זה כל הצהרה היא בסיס לשינויים. לפחות מה שעלה כאן זה קצת יד קלה על ההדק בקטע של הפעלת היחידות האלה. בסופו של דבר אנשים משלמים בחיים וזה הדבר החשוב. מבחינת משרד האנרגיה אני מבקשת לקיים אולי דיון על הנושא של אותה התייעלות אנרגטית. אם תוכל כן לשלוח איזו שהיא תוכנית אסטרטגית עקרונית עם אבנים גדולות. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> שלחנו לחדר הזה לפני חודשים סטטוס של התוכנית הלאומית להתייעלות באנרגיה. אני מאוד חושב שהכנסת יכולה לעזור לקדם את זה. אם צריך שאני אקפיץ את זה, אז בשמחה. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> אני אשמח שתשלח את זה שוב ונקיים אולי דיון על הסטטוס של ההתייעלות האנרגטית. << אורח >> אלעד הוכמן: << אורח >> זה בדיוק העניין. הרשות המבצעת מבקשת מהרשות המפקחת את העזרה לבוא ולבצע. יש פה בעיה מובנית ובדיוק על זה אנחנו מדברים, רון. זה בדיוק הסיפור. הרשות המבצעת לא יודעת לבצע. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> אלעד, זהו. העובדה שהתקבלה כאן ההארכה לעוד שלוש שנים היא חמורה בעיניי, ואני קוראת לשקול מחדש את צמצום משך הזמן הזה, בטח לא ליותר מזה, ולקבל עדכון אולי על מה ההכנות לסגירה, שיהיה תום לעידן הפחם. בדיון הקודם התבקשו כל מיני השלמות, נתוני הפעלה על פי הסעיף שמאפשר חריגה של תחנות הכוח. היה בדיון על חדרה באוקטובר 2025. לא יודעת אם הנתונים האלה הועברו. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> הם הועברו מייד לאחר הדיון, וככל ונדרשים עוד נתונים, לאה, אנחנו נשמח להעביר את כל הנתונים. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> אז היו נתונים כלליים והובטח דיון מפורט, פילוחים. גם אם אפשר נתונים על שנת 2025–2026. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> נעביר מה שצריך. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> הקריטריונים של ההפעלה אתם אומרים בחירום, אבל זה קצת אמורפי. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> זה לא אמורפי. אם היה לי זמן הייתי אומר. זה ממש לא רק סמכות של נגה. הוספו פה הרבה מאוד מנגנוני פיקוח. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> אנחנו נשמח לקבל את הקריטריונים. משרד הבריאות, דובר כאן על הסקר האפידמיולוגי. זה גם נאמר בדיון הקודם. נדרש הסקר האפידמיולוגי הזה. לא נתנו לכם לדבר, אני מתנצלת, אבל זה צו השעה. אם אפשר תוך שבוע-שבועיים לקבל סטטוס על אותו סקר אפידמיולוגי. המשרד להגנת הסביבה, אם אפשר לקבל עמדה כתובה איך אתם מבטיחים את הפסקת הפירצה של אותם היתרי פליטה? מה אתם עושים על פי מה שיוראי אמר, הסעיף בחוק, החריגה מהיתרי הפליטה? איך מתקבלות ההחלטות? קצת מורה נבוכים. << אורח >> מעיין פורת גנץ: << אורח >> לעניין היתר הפליטה של אורות רבין, אני רק רוצה להגיד, הוגשו שתי עתירות כנגד החלטת הממונה לתת היתר פליטה, על ידי מגמה ירוקה ואיגוד ערים שרון-כרמל. כמובן שתגובת המדינה תוגש במסגרת העתירה עם כל הנימוקים. גם התייחסות שאת מבקשת היא לא גורעת ממה שאנחנו נגיש בבית המשפט. << דובר >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << דובר >> יכול להיות שגם נדרשים תיקוני חקיקה שאתם צריכים כממשלה, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה. יכול להיות שנדרשים תיקוני חקיקה לטובת טיוב הסוגיה. אנחנו עכשיו בתקופה לפני בחירות, ימין, שמאל, ביטחון, מלחמות, מלחמת נצח, מלחמת ניצחון מוחלט. זה לא כל כך חשוב. הסוגיה של זיהום האוויר והסוגיה של אנרגיה והסוגיה של התמותה כתוצאה מזיהום אוויר היא לא ימין ושמאל והיא לא שר כזה או אחר. היא ציווי שלנו בבית הזה וציווי של משרדי הממשלה. אנחנו צריכים כך לפעול, באכיפה מקסימלית, בהשקעות מקסימליות למען אריכות ימים, אז אני מאוד מקווה שאנחנו גם נצליח. אני רוצה להודות לכולם. אנחנו ניפגש בישיבת מעקב, אני מניחה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:56. << סיום >>