חומר רקע - גורמים חיצוניים
לכבוד הוועדה לקידום מעמד האשה 06.07.26
נייר עמדה בצלמו
:
הגנה, מוגנות וטיפול בפגיעות והטרדות מיניות בקרב מתנדבי ומתנדבות
השירות הלאומי-
אזרחי
1
.
רקע ומבוא
השירות הלאומי-
אזרחי מהווה ציר מרכזי בחברה הישראלית, המאפשר לאלפי צעירות וצעירים (בנות
דתיות, מקבלי פטור מטעמי בריאות או מצפון, בני המגזר החרדי והערבי ועוד) לתרום למדינה במגוון
עצום של תפקידים אזרחיים.
אולם, בניגוד למסגרת הצבאית הסגורה והמפוקחת, בנות ובני השירות
הלאומי מוצבים בתוך ארגונים וגופים אזרחיים קיימים.
במקומות אלו, הם חשופים לסיכונים ייחודיים
לפגיעה והטרדה מינית, ללא מעטפת פיקוח הדוקה בזמן שהותם בשירות ובלא מנגנוני הגנה
מותאמים.
נדגיש
כי בניגוד לגופים אחרים בהם כולם כפופים לאותו גוף , (כמו למשל צה"ל, משטרה
וכו) כאן הבנות שירות
תחת
הרשות ושאר העובדים הינם תחת גוף חיצוני ופרטי.
נייר עמדה זה מוגש לקראת הדיון בוועדה במטרה להציף כשלים מבניים עמוקים ברשות השירות
הלאומי-אזרחי, המפקירים פעם אחר פעם את המתנדבות, ולדרוש תיקון נוהלי מיידי.
2
.
הכשל המבני: האחרונה בשרשרת המרות והגיל
הבעייתיות העמוקה ביותר במבנה העסקתן של בנות השירות הלאומי נעוצה בפערי הכוחות
הקיצוניים בתוך המוסדות המפעילים:
•
פערי גיל ומרות:
בת השירות הלאומי מגיעה כצעירה (לרוב בגילאי 18
–
20
), פעמים רבות
תמימה וחסרת ניסיון בעולם המבוגרים.
היא מוצבת בארגון שבו רוב העובדים קבועים,
עובדים במקום שנים רבות, מבוגרים ממנה בהרבה, וכולם ללא יוצא מן הכלל מחזיקים
בתפקידים בכירים ממנה ובסמכות כלפיה.
•
חוסר הגנה מובנה:
בת השירות נמצאת בנקודת החולשה הקיצונית ביותר בארגון
היא אינה
עובדת מן המניין, אין לה ועד עובדים, והיא תלויה לחלוטין בארגון לצורך השלמת שירותה
וקבלת זכויותיה. פער כוחות מובנה זה מהווה קרקע פורייה לניצול מרות, להשתקה ולפגיעות
חוזרות ונשנות.
3
.
האבסורד בנוהלי הרשות: הענשת הקורבן ושימור המטריד
הפרקטיקה הנוהגת כיום בשירות הלאומי במקרה של תלונה על הטרדה מינית פוגעת במתנדבות
ומייצרת עיוות חמור:
•
הרחקת המתלוננת והשארת המטריד:
כיום, כאשר בת שירות אוזרת אומץ ומתלוננת על
פגיעה, הפתרון הקל והנפוץ הוא הרחקתה או העברתה של
המתנדבת
מהמקום, בעוד
שהמטריד (שהינו עובד קבוע או מנהל בכיר בארגון) נשאר בתפקידו ובמקומו.
•
הבעייתיות החמורה הינה שברגע שבת שירות לאומי אוזרת אומץ ומתלוננת 99
אחוז
מהמקרים הפוגע לכאורה ימשיך לכהן במקום באותו תפקיד עד להגשת כתב אישום
נגדו ולפעמים עד להרשעה.
•
עקב כך הדבר מהווה כתובת ידועה מראש לפגיעה הבאה:
לצערנו, דפוסי התנהגות של
מטרידים מינית מלמדים כי
מי שמטריד מתנדבת אחת יטריד אחרות.
חומרת המצב היא
שרשות השירות הלאומי מפקירה את המקום, וממשיכה להקצות תקנים ולשלוח בנות שירות
חדשות לאותו המוסד בדיוק, בידיעה שהמטריד עדיין שם.
בכך הופכת הרשות, בעצימת
עיניים, לשותפה פסיבית לפגיעה הבאה.
•
לא רק זאת ישנה חומרה בחוזר המנכ"ל.
חוזר המנכ"ל לא קובע כי הנפגעת תעבור מקום
שירות.
סעיף 1.5.5
(סעיף י') בחוזר המנכ"ל הקיים קובע רק כי הגוף "ישקול" את דרכי
הפעולה והפרדה בין המתלוננת לנילון.
המשמעות בפועל היא שגם לאחר פגיעה חמורה,
הרשות אינה מחויבת להעביר את הנערה באופן מיידי ויכולה להותיר אותה באותו מקום
פגיעה, תחת אותו ממונה.הדבר מייצר אפקט מצנן דרמטי
בנות מבינות שאם יתלוננו הן
אלו שייענשו או ייאלצו להמשיך לעבוד לצד הפוגע, ולכן הן בוחרות לשתוק.
4
.
מקרי בוחן וכשלים מהשטח
•
פרשת יוסי מונטג (תיכון חצבה, 2025
:)
תחקיר עיתונאי חשף כי מנהל תיכון פגע שוב ושוב
בבנות שירות לאומי לאורך שנים, תוך ניצול מעמדו, בשעה שבסביבתו הבינו שמשהו אינו
תקין.
המקרה מוכיח כי מנגנוני הפיקוח והמעקב של הרשות אחר דמויות בעייתיות כשלו
לחלוטין.
•
פרשת המתנדבת במשטרה (תומר רסילבסקי):
מתנדבת שירתה בתחנת משטרה ועברה
הטרדות חוזרות מקצין.
היא התחננה בפני האחראית עליה בשירות הלאומי לעבור מקום, אך
בקשתה סורבה ובסופו של דבר היא עברה אונס באותה התחנה.
זוהי הוכחה חותכת למחיר
הדמים של אדישות המערכת.
5
.
עלייה קבועה בכמות התלונות . מבדיקות חופש מידע שעשינו עולה ששוב ושוב ישנה עליה
גורפת בתלונות של בנות שירות. נציין כי התלונות אינם רק פגיעה במקומות השירות, אלא
גם בדרך בדירות ואף פגיעה מצד
בני שירות כלפי בנות שירות. כך למשל בשנה האחרונה
היה זינוק של 115
אחוז בנושא. כך גם בעבר עלה עליה
בדיווחים
חופש מידע בנושא.
6
.
דרישות וסעדים מן הוועדה (שורת המלצות לשינוי)
לאור חומרת המצב, אנו קוראים לוועדה לקידום מעמד האישה לחייב את רשות השירות הלאומי
ומשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות לבצע רפורמה מיידית בחוזר המנכ"ל:
1
.
זכות מעבר מיידית ואוטומטית:
לקבוע בנוהל מחייב כי כל משרת/ת שירות לאומי המגיש/ה
תלונה על הטרדה או פגיעה מינית, יהיה זכאי/ת
באופן מיידי ואוטומטי
לעבור לשרת במקום
אחר, ללא צורך באישור או "שיקול דעת" של המוסד המפעיל.
2
.
הקפאת תקנים וסנקציות על מוסדות פוגעים:
בכל מקרה שבו הוגשה תלונה על פגיעה
מינית נגד עובד בגוף המפעיל,
ייאסר על רשות השירות הלאומי לשלוח לשם בנות ובני
שירות נוספים
ויוקפאו כלל התקנים במוסד זה לאלתר, כל עוד הבירור מתנהל והפוגע
לכאורה ממשיך לעבוד במקום.
מוסד שבו הוכחה פגיעה ולא פעל להרחקת הפוגע
יבוטלו
תקניו לצמיתות.
3
.
הרחקת פוגעים לצמיתות:
החלת נוהל "רשימה שחורה" של פוגעים. גורם מוסמך או מנהל
שהוכח כי פגע במתנדבת יורחק לצמיתות מכל מגע, הכשרה או עבודה עם בנות ובני שירות
לאומי, גם אם יעבור למוסד אחר.
4
.
דיווח שקוף על הקמת מרכז המוגנות (מרכז מהו"ת לשירות הלאומי):
על הרשות להציג
סטטוס עדכני ותקציבי בנוגע להקמת המרכז המתכלל לטיפול ומניעת הטרדות מיניות, אשר
הובטח בעבר, ולוודא כי ערוצי הדיווח בו עצמאיים, סודיים ומנותקים לחלוטין מיחסי המרות
במוסדות.
נציין כי אכן המרכז הוקם ממש לאחרונה.
5
.
מענק שחרור מלא במקרה של פגיעה:
לקבוע בחוק/נוהל כי בת שירות שעברה פגיעה או
הטרדה מינית (והדבר אומת בבירור), תהיה זכאית להשתחרר מיידית מהמשך השירות,
תוך קבלת מלוא כספי מענק השחרור והזכויות כאילו סיימה שירות מלא.
6
.
מימון לטיפולים עבור מי שעברה פגיעה מינית.
7
.
דיווחים שוטפים לוועדה בנוגע לדיווחים של הטרדות מיניות בבנות שירות לאומי.
8
.
כן אציין שבשנים האחרונות ישנו שיפור ניכר בתחום ואני בהחלט מברך על כך ומשבח על
כך אך יש לעשות יותר.
לא ניתן להשלים עם מציאות שבה בנות ובני שירות לאומי, המגיעים לתרום למדינה במיטב
שנותיהם, מופקרים לפגיעות מיניות בשל לקונות בנוהלי הרשות וחוסר אומץ ניהולי מול הגופים
המפעילים.
על הוועדה לשים לכך סוף.
אני לרשותכם לכל שאלה
בברכה
שי גליק מנכ"
ל בצלמו
העתק:
רשות השירות הלאומי האזרחי
שרת ההתיישבות הממונה על הרשות