חומר רקע
5
יולי, 2026
כ
' תמוז, תשפ"ו
נייר עמדה מטעם התאחדות התעשיינים בישראל
הצווים לדחיית לוחות הזמנים ליישום חוק רישוי סביבתי משולב (התשפ"ו-
2026
)
התאחדות התעשיינים
רואה ברפורמתהרישוי המשולב מהלך אסטרטגי ולאומי קריטי לייעול הליכי
הרגולציה וליצירת ודאות ויציבות תפעולית לעסקים, תוך התאמה לסטנדרטים הסביבתיים
המתקדמים של האיחוד האירופי.
יחד עם זאת,יישום רפורמהכה רחבה ומורכבתדורש היערכות מעמיקה ומשותפתבמספרמישורים
רחבים - ארגוני, מקצועי, הדרכתי ומחשובי.
נוכח מורכבות התהליכים,
וביתר שאת לאור מצב
החירום המתמשך והשלכות המלחמה,
אנו עדים לעיכובים אובייקטיביים משמעותיים בהשלמת
התשתיות הנדרשות –
הן מצד גופי הממשל (בראשם הקמת תשתית המחשוב לטרנספורמציה
דיגיטלית של הרישוי) והן מצד המפעלים עצמם.
לאור מציאות זו, התאחדות התעשיינים תומכת באופן מלא בבקשת המשרד להגנת הסביבה
להארכת מועדים ליישום החקיקה, ובשלושת הצווים המונחים בפני הוועדה, המציעים מתווה
מדורג, מאוזן והכרחי להצלחת הרפורמה.
התאחדות התעשיינים קוראת לוועדה לאשר כמקשה אחת את שלוש טיוטות הצווים המשלימות
זו את זו:
1.
טיוטת צו הגנת הסביבה (ייעול הליכי רישוי סביבתי) (תיקוני חקיקה) (דחיית היום הקובע,)
התשפ"ו-
2026
: דחיית "היום הקובע" לתחילת החוק בשמונה חודשים –
מיום 1.1.2027
ליום
5.9.2027
(ד' באלול התשפ"ז.)
2.
טיוטת צו אוויר נקי (דחיית מועדים), התשפ"ו-
2026
:
דחייה הולמת של 4
חודשים בפעימות
הגשת הבקשות להיתר פליטה אחודעבור מפעלים קיימים (כך למשל, הפעימה הראשונה תוסת
מ-
1.1.2028
ל-
1.5.2028
והפעימות העוקבות בהתאמה),.
3.
טיוטתצו החומרים המסוכנים(דחייתמועדים),התשפ"ו-
2026
:
התאמה ודחייה של 4
חודשים
במועדי הגשת הבקשות לחידוש היתר רעלים אחוד המפורטים בתוספת השלישית לחוק,
בסנכרון מלא עם שלבי היישום האחרים.
להלן
הנימוקים המקצועיים לצורך בדחיית המועדים:
1.
התלותהמובנית ביןמוכנותהמשרדליכולתההיערכותשל התעשייה:
הארכת לוחות הזמנים
המבוקשת נחוצה בראש ובראשונה למשרד להגנת הסביבה עצמו, לשם השלמת עבודת המטה
המורכבת וכתיבת כלל ההנחיות המקצועיות, הנהלים והמתודולוגיות החדשות.
2.
מניעתהיערכות מחודשת וכפלמשאבים בתעשייה:
כל עוד הנהלים וההנחיות הרשמיים אינם
מוגדרים ומפורסמים במלואם על ידי המשרד, המפעלים אינם יכולים לגבש תוכניות עבודה
סופיות.
היעדר הנחיות ברורות בשלבזהיאלץ את התעשייה לבצעהיערכויות פנימיות עלבסיס
הערכות בלבד, דבר שיוביל בהכרח לצורך בהיערכות מחודשת, לבזבוז משאבים הנדסיים
וכלכליים יקרים, ולחוסר יעילות משווע.
תהליך היערכות נכון, אחראי ואיכותי מצד המפעלים
יכול להתבצע אך ורק לאחר שהמסגרת וההנחיות של המשרד להגנת הסביבה יהיו סגורות
וברורות לחלוטין בשל כך,.
דחיית המועדים נחוצה באופן ישיר ומיידי גם עבור התעשייה.
-2-
3.
אי-השלמת התשתיתהממשלתית והמחשוב:
כפישמצייןהמשרדלהגנתהסביבהבדבריההסבר
שלו,הקמת תשתית המחשובהייעודית וביצועחקר הצרכים לטובתהטרנספורמציה הדיגיטלית
טרם הושלמו.
הגשת בקשות מורכבות ללאמערכת תומכת ואמינה תכשיל את הרפורמה מיומה
הראשון.
4.
מורכבות ההיערכות הפנימית במפעלים:
מעבר לעמידה בדרישות הרגולטוריות החדשות,
המפעלים בשטח נדרשים לבצע בחינות הנדסיות מורכבות, להתאים מערכות טכנולוגיות,
להקצות משאבי כוח אדם מקצועי ולבצע הכשרות ארגוניות נרחבות.
5.
השפעות מצב החירום והמלחמה:
המציאות הביטחונית והמשקית המאתגרת פגעה קשות
בשרשראות האספקה, בזמינות מהנדסים ומומחים,וביכולת המפעלים והמשרד להגנת הסביבה
לקדם את רכיבי האסדרה בקצב המתוכנן.
ל
סיכום,
המתווה המדורג שמציע המשרד להגנת הסביבה יאפשר היערכות ראויה, אחראית ונכונה
לכלל המשק, ובכלל זה למפעלי התעשייה ולגורמי הרגולציה, כך שיישום הרפורמה ייעשה באופן
המיטבי והאפקטיבי ביותר. זאת, לטובת השגת תכליות החוק ושמירה על הסביבה, בד בבד עם
הבטחת המשך פעילותה התקינה של התעשייה הישראלית וקיומו של משק יצרני יציב וחיוני.