חומר רקע - גורמים חיצוניים
5.7.26
איגוד המדריכות החינוכיות בישראל- לידה עד שלוש
חומרי רקע לדיון: " השלכת ביטול נוהל החירום במעונות היום בצפון: פגיעה ברצף הטיפולי ובזכויות המדריכות החינוכיות:
רקע- מדריכות חינוכיות לגיל הרך. :
עפ"י חוק הפיקוח על מעונות היום (2019) מחויבים מעונות היום (מוכרים ופרטיים כאחד) בליווי מקצועי של צוותי המעונות בידי מדריכות חינוכיות לגיל הרך. המדריכות- בעלות תואר שני בתחומים הרלוונטים ו(לרב) בעלות ניסיון בניהול מסגרות לגיל הרך, עוסקות במסגרות הליווי, באיתור צרכים מיוחדים בקרב הילדים וארגון הסביבה החינוכית בהתאם לצרכים אלה, בניית תכנית התפתחותית לקבוצת הילדים, ליווי המעון במצבים של חשש לגילויי אלימות ועוד. משרד החינוך מתקצב ארבע שעות חודשיות בלבד לצוותי המעונות וזאת לאחר צמצום מהיקף של 10 שעות חודשיות (2024).
חשיבותן של המדריכות החינוכיות עולה בעקיפין מדו"ח מבקר המדינה המוקדש לטיפול בגיל הרך תחת משרד החינוך: המחסור במפקחות חינוכיות מוביל להטלת אחריות של 80 מעונות על כל מפקחת. בתנאים הללו אין פלא כי ביותר ממחצית המעונות ברישיון בוצעה ביקורת אחת בלבד או לא בוצעה ביקורת כלל במהלך 2023-2024. בנוסף, חוק המצלמות, שאמור היה להרתיע מפני פגיעה פיזית בפעוטות, נתקל בקשיים טכניים ובהעדר אכיפה. כך למשל בשליש מהמעונות המוכרים לא הותקנו כלל מערכות לניטור תקינות המצלמות.
לאור האמור, ברור כי נוכחות קבועה של המדריכות- א.נשי מקצוע מנוסות ומנוסים המצויים בקשר ישיר עם צוותי המעונות- הכרחית לתפקוד חינוכי ובטיחותי של מעונות היום.
המדריכות החינוכיות בעתות חירום:
מאז מלחמת "חרבות ברזל" גיבש משרד החינוך "נהלי חירום" למעונות היום, המאפשרים מתן הדרכה לגננות ולהורים גם ב"נוכחות ממרחק"- באמצעות הזום או בטלפון. מחקרים רבים מלמדים על מידת היעילות של הדרכת הורים גם באמצעות הזום, לעתים אף יותר מן המפגש הפיזי: היכולת לחזות בפעילות הילדים בסביבתם הטבעית, וכן הידיעה כי גם שאר בני הבית נגישים ומוגנים, מגבירים את ביטחונם של הפעוטות וההורים.
זאת ועוד, ממחקר של מרכז טאוב (2025) עולה כי לאורך סבבי המלחמה, הצביעו 83% ממנהלות המעונות על המדריכות כמקור התמיכה המרכזי שלהן בימי המלחמה. המדריכות החינוכיות סיפקו מענה רגשי לצוותים החינוכיים, הדריכו מנהלות כיצד למצות את זכויותיהן במקרי של פגיעה במעון וסייעו להורים בהתמודדות עם הנתק הממושך של הפעוטות מהמסגרת החינוכית.
ואולם, למרות האמור, החליט משרד החינוך באורח חד צדדי ובניגוד לנהלים הקיימים, להפסיק באחת את עבודת המדריכות החינוכיות עם תחילת מבצע "שאגת הארי". כך נגדע הרצף הטיפולי במעונות היום. הורים נותרו ללא מענה להתמודדות רגשית וחינוכית עם הפעוטות בבית, מנהלות מעונות נותרו ללא מענה להתמודדות עם בעיות לוגיסטיות מינהלתיות וכמובן שימור קהילת המעונות. וחשוב לא פחות- למעלה מ-500 מדריכות חינוכיות נותרו ללא שכר. על הפסקת עבודתן למדו המדריכות בהודעת SmS שנשלחה ע"י נציגת משרד החינוך. נאמר להן שעבודתן תתחדש, רק כאשר תיפסק הלחימה.
במציאות השברירית , בה נמשכת הלחימה בצפון חרף הפסקת האש, וחידוש סבבי המלחמה תלוי ועומד, יש להבטיח כי נוהל החירום המאפשר ליווי מעונות היום, גם כשהמעונות סגורים, בידי המדריכות החינוכיות יושב לאלתר. בה בעת, יש לדאוג לפיצויי המדריכות על אובדן חודש עבודה. הפתרון החלופי של החזרת השעות בפריסה חודשית אינו ישים, מותיר את המטפלות בחסר משמעותי בפרנסתן ומהווה נדבך נוסף בעזיבת נשות מקצוע מצויות את השירות בציבורי לטובת מסגרות פרטיות .
ראוי לזכור, כי הפסקת העבודה ומניעת עבודה ממרחק, הורגשה ביתר שאת בצפון הארץ ובמיוחד ביישובי קו העימות, בהם נמשכה המלחמה גם בתום "שאגת הארי". כפי שיובהר בדיון, המדריכות מדווחות על בעיות מורכבות של נסיגה בתפקוד הפעוטות וקשיי תפקוד של צוותי המעונות, ביחס לצוותים המקבילים בשאר הארץ.
שאלות מרכזיות לדיון:
1. מדוע לא המשיכה פעילות המדריכות במהלך "שאגת הארי"- כפעילות ממרחק?
2. האם קיים נוהל חירום של משרד החינוך להדרכה בעתות מלחמה? אם כן- מדוע לא יושם ב"שאגת הארי"?
3. לאור חשיבותן- מדוע המדריכות החינוכיות מועסקות בדפוסי העסקה שונים? כפרילנסריות, עובדות עמותות, עובדות רשויות וכו'
דגשים לעתיד:
א. הטעמת "נוהל חירום" קבוע למצבי לחימה המבוסס על הדרכה חינוכית ממרחק לגיל הרך.
ב. פיצוי המדריכות על אובדן חודש וחצי של עבודה בגין "שאגת הארי". עפ"י מודלים קיימים של מענקים שניתנו לעובדות חינוך מאז תחילת "חרבות ברזל".
ג. מיסוד מעמדן של המדריכות החינוכיות כשכירות תחת גורם מעסיק אחד.
ד. חתירה להרחבת שעות עבודת המדריכות החינוכיות לטובת צוותי המעונות וכן שימור והרחבת הרכב המדריכות החינוכיות.