פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 543 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ו (16 ביוני 2026), שעה 11:12 סדר היום: << נושא >> 1. היערכות משרד הפנים ורשויות החוף לפתיחת עונת הרחצה << נושא >> << הלסי >> 2. הצעה לדיון מהיר בנושא: היערכות לקיץ – התאמת שעות פעילות שירותי ההצלה בחופי הים של חה"כ סימון דוידסון, חה"כ אלי דלל, חה"כ חילי טרופר וחה"כ ואליד אלהואשלה << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: יצחק קרויזר – היו"ר מטי צרפתי הרכבי – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: סימון דוידסון מוזמנים: עאטף חיראלדין – מנהל אגף חופי רחצה, משרד הפנים צביקה אינבינדר – מנהל מחוז תל אביב, משרד הפנים יחיאל גולדבלט – מנהל תחום רשויות מקומיות, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אילנה קידר – מרכזת הגנה על בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה מילנה צרינסקיה – אגף הגנה על בעלי חיים, המשרד להגנת הסביבה יוסי בן יעקב – מפקח הצלה ארצי, משרד העבודה דוד ויינברג – מנהל תחום בריה"ס, משרד הבריאות אלקנה ריקלין – משרד האוצר מתן שחק – מרכז המחקר והמידע של הכנסת סנ"צ ארמן סקיימן – רמ"ד שיטור ימי, משטרת ישראל עידן גרינבאום – ראש המועצה האזורית עמק הירדן ד"ר גלית שאול – ראשת המועצה האזורית עמק חפר, ויו"ר פורום רשויות החוף יוסף בן יוסף – מנכ"ל, איגוד ערים כנרת אריק טל – מנהל מח' פיקוח ואכיפה, איגוד ערים כנרת אלי שוורצברג – מנהל אגף חופים ואגמים, עיריית ראשון לציון טל פילטר – סגן מנהל אגף החופים והמציל הראשי, עיריית תל אביב-יפו רבקה זלצר-פרייליך – מדיניות ציבורית למניעה וגילוי מוקדם, האגודה למלחמה בסרטן דקלה הראל – יו"ר, מים חיים - הוועד הארצי למניעת טביעות אביגדור נימניצקי – מציל, ארגון המצילים הארצי אהרון אוקנין – מציל, ארגון המצילים הארצי איילת גבעתי – ראש תחום פיתוח, בטרם - המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים זאבי דרוק – סגן דובר זק"א, זק"א רון (רני) רוזנבלום וינקלר – מנכ"לית, העמותה הישראלית לסרטן העור שי גליק – מנכ"ל, בצלמו משתתפים באמצעים מקוונים: אופיר פינס – ראש המכון לשלטון מקומי, ומנכ"ל פורום רשויות החוף ייעוץ משפטי: רוני טיסר שיראל שרה דומני – מתמחה בלשכה המשפטית מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> היערכות משרד הפנים ורשויות החוף לפתיחת עונת הרחצה << נושא >> << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: היערכות לקיץ – התאמת שעות פעילות שירותי ההצלה בחופי הים (מס' 6602). << נושא >> << דובר >> יצחק קרויזר (ועדת הפנים והגנת הסביבה): << דובר >> אנחנו מתכנסים בדיון שהוא בגדול מפוצל לשניים, אבל הוא באותו נושא. הדיון הוא בהמשך לדיון מהיר שהובילו חברי הכנסת, היערכות לקיץ – התאמת שעות פעילות של שירותי הצלה בחופי הים, של חברי הכנסת סימון דוידסון, אלי דלל, חילי טרופר וואליד אלהואשלה. כמובן דוידסון בכל מה שקשור לנושא של הים והמים, גם בספורט וגם בבילוי אתה מוביל פה בצורה משמעותית, גם נושא החופים, ההגנה על החופים, המצוקים, נושאים רבים. אני שמח שגם כאן היום אנחנו מובילים עוד נושא שהוא חשוב. ובכלליות, ככותרת – היערכות של משרד הפנים ורשויות החוף לפתיחת עונת הרחצה. אנחנו נמקד את הדיון בנושא סביב אירועי חופי הכנרת, בכמה אירועים שקורים שם, ואחר כך נעבור גם לשאר חופי מדינת ישראל. אבל לפני שאנחנו מתחילים את הדיון עצמו, אני רוצה, עידן, קודם כול לברך אותך ולהודות לך על עשר שנות הובלה של איגוד ערים כנרת. אני אומר כתושב רמת הגולן, כמי שהכנרת זאת הבריכה שלנו, אני יכול להגיד - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בריכה מסוכנת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, אבל היא גם בריכה נהדרת, ויש מי שפועל ועושה רבות כדי שהיא לא תהיה מסוכנת ושתהיה מונגשת ונגישה גם לבעלי מוגבלויות, גם לכלל הציבור, גם בנושא של רפואה, הצלה, חירום, תשתיות, ביטחון, שיטור, גם בתוך המים וגם מחוץ למים. זה במקביל לכך שאתה גם מוביל את המועצה האזורית של עמק הירדן. יצא לנו, אני חושב מהיום הראשון שלי כאן בכנסת, לעבוד צמוד-צמוד, גם בחקיקה, גם בתקנות, גם בתקציבים, ובאמת לשפר את חוויית הבילוי של מיליוני אזרחי מדינת ישראל. אני חושב שבקורונה הגרף היה שם בפיצוץ ומשם זה רק ממשיך. אני חושב שהגרף והנתונים הם המדד הכי שקוף והכי מדויק לכך שהעבודה שנעשית באיגוד ערים כנרת הייתה עבודה מעולה שגרמה פשוט לציבור לחזור ולהגיע, לבלות ולנפוש, להגיע בשלום, לחזור ולצאת בשלום. תודה רבה לך. אני אומר בשמי ובשם חברי הוועדה, בשם הצוות שלי שעבד איתך בנושא הזה של איגוד ערים כנרת, יש לנו פה איזשהו שי צנוע. ובהזדמנות הזו גם לאחל ליוסי נבעה, ראש עיריית טבריה, כניסה חלקה לתפקיד. יש שם חילופי גברא רציניים, גם עם יוסף בן יוסף, המנכ"ל שמכבד אותנו פה, שמחליף את דנה שיוצאת. כל צוות איגוד ערים כנרת שבאמת עובד בצורה מאוד-מאוד מקצועית, מאוד משמעותית. מי שלא מכיר ולא רואה מה קורה שם ביולי-אוגוסט צריך לבוא קצת לחוות. זה מתחם שפועל 24/7. כמו שאמרתי, אני חושב שגרף המבקרים הוא תעודת ההוקרה הכי מובהקת שיכולה להיות. כמובן את חברי היקר ניצן מאיר שיושב שם, נחבא אל הכלים שם מאחורה ואחראי על החיבור גם עם האיגוד וגם איתך, עידן, ובוודאי גם עם יוסי ועכשיו גם עם המנכ"ל יוסף. באמת שיהיה הרבה בהצלחה. (מחיאות כפיים. היו"ר מעניק תמונה ממוסגרת לעידן גרינבאום) << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> תודה רבה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בהצלחה. יוסף, אתה תעביר לראש העיר, ליוסי, שיהיה לו הרבה בהצלחה. (היו"ר מעניק תמונה ממוסגרת ליוסף בן יוסף עבור יוסי נבעה – ראש עיריית טבריה) הוועדה היא באמת בית של האיגוד, גם של עיריית טבריה, גם של המועצה האזורית. הרבה דברים טובים קורים פה בשיתופי הפעולה בשנים האחרונות, גם עם הוועדה, גם כאן בכנסת, ונושאים רבים אחרים שקודמו פה, גם איתך, חבר הכנסת דוידסון, בנושא של החופים, המצוקים והסכנות שיש בהם. העברנו כאן ביחד גם תקציב לא קטן שהיה כפער בנושא של השיקום והתחזוקה וההקמה של מצוקים נוספים כדי למנוע קריסה גם של המצוקים הימיים וגם של המצוקים החופיים. אני מעביר אליך את רשות הדיבור ומודה לך שוב שאתה מעלה ומציף את הנושאים החשובים האלה כאן בוועדה, תודה רבה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> קודם כול תודה רבה לך, אדוני היושב הראש. אני ממש רציתי והצגתי לך הרבה מאוד זמן, רציתי מאוד שהדיון הזה יהיה לפני פתיחת עונת הרחצה, אבל הגענו לרגע הזה וסוף-סוף זה הגיע. קודם כול תודה לך. דיברנו על זה מאחורי הקלעים לא פעם ולא פעמיים. אני רק אספר לך על השיחה שהייתה לי עם נטע, מנהלת הסיעה שלי, אתה מכיר את נטע טוב. היא באה אליי ביום שני, אתמול, היא אמרה לי: סימון, עברתי טראומה ביום שבת. הלכתי עם המשפחה שלי לים באשקלון, ובשעה 11:00 התחילו המצילים באשקלון לצעוק: אבד ילד בן ארבע, אבד ילד בן ארבע עם בגד ים כזה, והתחילה דרמה בחוף. ושעתיים חיפשו את הילד, לא רק מצילים, אנשים, אזרחים. ובסוף הילד הזה טבע למוות, ילד בן ארבע בחוף באשקלון, קצת בצד מהחוף המוכרז. זה דבר שאנחנו שומעים, רואים ומרגישים אותו, לצערי הרב, יום-יום במדינת ישראל. מים זה דבר מסוכן. אני מדבר איתכם בכובע של חבר כנסת היום, אבל כל החיים שלי אני בים, במים. הייתי יושב ראש איגוד השחייה, שחיין, מאמן, מה שאתם רוצים. אני לא אשכח שהייתי בן 22 בבריכה באביחיל, גלית, אצלנו במועצה, הייתי מציל צעיר, ופתאום מישהו צעק והוציא ילד בן שלוש וחצי מהמים, כולו היה כחול, ועשיתי לו החייאה והנשמה, יחד עם חן ימין שהיה איתי. והצלחנו אחרי עשר דקות, קרויזר, להציל את הילד הזה. ואני לא אשכח את המבט של הילד הזה, את הצבע שלו, דקה אחרי שאתה חושב שהיינו רגע לפני לאבד אותו לגמרי, ילד בן שלוש וחצי. קודם כול, אני לא יודע מי נמצא פה ממשרד הפנים, אבל הנושא של ההסברה חייב להיות יום-יום לקראת הקיץ בכל מקום אפשרי שאפשר לדבר עליו. מדינת ישראל התברכה בחופי ים מדהימים, באמת, תסתכלו על כל הרצועה המדהימה של מדינת ישראל. תסתכלו מה קורה בימי הקיץ, לאן אנשים הולכים, כמה המשאב הזה סוחף את כל מדינת ישראל. ובסוף, כשאתה מסתכל על הנתונים, ואנחנו מכירים אותם מצוין, רק ב-8% מהרצועה הזאת יש חופים מוכרזים. וכשאני מדבר על חוף מוכרז, צריך להבין ש-90% מהאנשים שטובעים למוות, הם טובעים או בחופים לא מוכרזים או כשאין מציל. וכשאני מדבר על 90% זה כמעט כולם, באופן גורף אפשר להבין שאיפה שאין מציל, איפה שאין חוף מוכרז, שם טובעים אנשים למוות. לא אחד, לא שניים, לא עשרה, לא 20, לא 30, לפעמים מגיעים גם ל-50. ואני מדבר על אלה שטובעים למוות, לא רבים אחרים שמצילים אותם בדקה האחרונה. אנחנו כמדינה קודם כול צריכים, אתה מדבר על תקציב, אתה יודע כמה חופים נפתחו בארבע השנים האחרונות? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפס? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> שלושה חופים. למרות שיצא קול קורא כשאני הייתי עוד בקואליציה הקודמת לעשרה חופים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נפתחו העשרה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> רגע, תענה לי אחרי זה. נפתחו שלושה, אני מקבל נתונים. אחרי זה תראה לי נתונים אחרים. נפתחו שלושה חופים. 8% הם מוכרזים, איזה פער אדיר יש לנו. יש עירייה שאני רוצה לציין את שמה שבאמת הלכה באופן שונה מכולם, ראשון לציון, וגם החליטה ששעות הפתיחה של סוכות המציל יהיו במקומות מסוימים גם עד 20:00. אבל אם אתה מסתכל ברוב של מדינת ישראל, זה 18:00, לפעמים 19:00. ותבואו לחוף ים ותבינו שאבא שחוזר מעבודה ב-18:30 ולוקח את הילדים שלו לים, הוא הולך למקום ש-98% מהחופים הם ללא מציל, כך שגם בזה אנחנו לא מתקדמים. אבל בסוף הכול נופל על המועצות ועל הרשויות, הן מנהלות את האירוע, גם תקציבית וגם תפעולית, הכול נופל עליהן. וכשגלית, ראש מועצת עמק חפר, פותחת את החופים, למשל חוף בית ינאי, אני אומר לכם ש-50% מהאנשים שבאים לשם הם לא מעמק חפר. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> לא, הרבה יותר מ-50%. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הרבה יותר? << אורח >> גלית שאול: << אורח >> יש לי 44,000 תושבים בעמק חפר, 2 מיליון מבקרים בחופים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בבקשה, זו דוגמה. הייתי קצת עדין אולי בנושא הזה. דיברת על הנושא של המצוקים והנושא של ההתרסקויות של המצוקים והסכנה הגדולה, אנחנו עדיין לא קרובים לפתור את הנושא הזה. שוברי הגלים, עדיין לא קרובים לפתור את הנושא. מצוקת המצילים עדיין קיימת ותהיה הרבה יותר חריפה בשנים הקרובות. יש הרבה נושאים שאנחנו לא מגיעים אליהם. זה ברור לי שהוועדה הזו דנה במיליון ואחד דברים, וזה פסיק מהדברים שהיא צריכה לדון בהם, אבל אני מציע לך, יושב הראש של הוועדה, למנות ועדת משנה, בראש, אני לא אשב בוועדה הזאת, אבל ועדת משנה שמישהו יטפל ויהיה עם יד על הדופק בנושא הזה של החופים של מדינת ישראל. עוד מעט תשמעו את דקלה, אני מקווה שתשמעו אותה. אני חמש שנים הולך לצידה על כל הטכנולוגיה שאפשר להכניס לחופים, מניעת טביעות. יש דברים היום מתקדמים בעולם, אנחנו לא שם, לא מתקרבים לשם. לסיכום, אני רוצה לומר, אנחנו צריכים לשמור על החופים שלנו, אנחנו צריכים לעשות הסברה מאוד מאוד רצינית לגבי הסכנה של חופי הים והבריכות, אנחנו צריכים לדאוג לזה ששעות הפתיחה של סוכות המצילים יהיו ארוכות יותר, אנחנו צריכים לדאוג לזה שתהיה יותר הצללה, כי אנחנו שומעים על כל המקרים של סרטן העור, איך זה מתפוצץ לנו בפרצוף עכשיו בכל מדינת ישראל. וזה מתחיל בגיל מאוד מאוד צעיר, שהם פותחים את הטלפון ואומרים, היום אינדקס 10, בואו נלך לאינדקס 10, ונשרפים שם ומקבלים סרטן עור, ואנחנו גם בזה לא מטפלים. יש הרבה מאוד דברים שצריך לטפל בהם. אני רק מדליק את הפרוז'קטור ואת הדגל האדום, אבל אני מאוד מקווה שיושב הראש של הוועדה באמת ילך עם זה קדימה ונטפל דבר, דבר, דבר כדי שיהיה באמת יותר בטוח ויותר טוב לאזרחי מדינת ישראל, לא משנה לאן הם מגיעים. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. אני חושב שהדיוק פה, אני אומר, זה נראה לנו משהו מאוד טריוויאלי, החופים. בסוף זה אזור הבילוי הכי עמוס של מדינת ישראל. אנחנו מדינת חוף, יש לנו גם את הים התיכון, גם ים סוף, גם את הכנרת, ואין ספק שכל הנקודות שאתה נגעת והעלית, אנחנו צריכים לתת על זה דגש הרבה יותר גדול והרבה יותר משמעותי, גם פשוט כי אזרחי מדינת ישראל מגיעים לשם וגם פשוט כי לצערנו משלמים על כך בחייהם, גם בטביעות וגם אחר כך בסכנה מתמשכת, או מקריסה, כמו שדיברנו על המצוקים, או ממחלות שמגיעות, סרטן העור וכולי. אני רוצה בבקשה לתת את רשות הדיבור לעידן גרינבאום, בבקשה. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> תודה, אדוני היושב הראש. קודם כול, שוב באמת תודה על המחווה הנאה, באמת, ותודה על שנים של שיתוף פעולה איתך באופן אישי, עם הוועדה, באמת דברים נעשים ומתקדמים. לצערנו הרב, יש עוד הרבה מה לעשות, וכמו שסימון אמר, ואני מסכים לכל מילה, כולנו יכולים וצריכים לעשות יותר. בארצות הברית יש מקום שנקרא "ארץ אלף האגמים". יש אלף אגמים, אחד יותר, אחד פחות, לא נורא. בישראל מה אנחנו? ארץ האגם האחד. יש לנו אגם אחד שכולנו אוהבים אותו והוא יקר לכל העולם, גם ל-2 מיליארד נוצרים ולאזרחי מדינת ישראל ולמים שאנחנו שותים ולכל המטרות, וכל אחד רוצה משהו, וצריך לאזן בין הצרכים של כולם. והיום אנחנו פה בעניין פתיחת עונת הרחצה, ואחר כך מנכ"ל האיגוד הנכנס, יוסף, זו הזדמנות לאחל לו בהצלחה, ירחיב על זה את הדיבור קצת. אני אגיד רק שתי מילים כלליות, מה בראייה קדימה. הדבר הראשון שנמצא פה על שולחן הוועדה שחייבים לקדם זה את ההפרדה ומתן היציאה של איגוד ערים כנרת לדרך עצמאית משלו. האיגוד חייב להיות עצמאי, לא תחת רשות ניקוז ולא תחת אף גורם אחר, אלא להיות עצמאי על מלא-מלא, כי שם הוא צריך להיות. המודל הייחודי הזה, שהוא מודל שעובד, צריך לקדם אותו ולחזק אותו. ליבי עם חבריי מרשויות החוף שאני יודע שמסתכלים על המודל הזה של איגוד ערים כנרת, ובצדק, כי הרבה פעמים אנחנו מבקרים את הממשלה, פה הממשלה באמת עשתה יוזמה מבורכת וחשובה, ובלעדיה כל המהפכה הזאת בחופי הכנרת לא הייתה קורית, וטוב שהיא מתקדמת, וצריך להשלים אותה בחקיקה. עוד שתי הערות קטנות. הראשונה, ענייני תקציב. כמובן איגוד ערים כנרת, התקציב שלו נקבע פעם אחרונה בשנת 2014, והיום אנחנו בשנת 2026, ואי אפשר, השמיכה קצרה מדי, הכול התייקר, משירותי ההצלה, כי אין מצילים ולא מכשירים מספיק מצילים, כמו שנאמר, ועד הטיפול באיסוף אלפי טונות של אשפה מדי שנה, ועוד ועוד ועוד. נושא שלישי, נושא המשילות שאנחנו עובדים עליו ביחד איתכם, ואני שמח שיש פה גם את משטרת הים. ביחד פה התברכנו ובירכנו על החקיקה למשל של איסור נהיגה בשכרות. אני מציע שתשאל את משטרת ישראל מה נעשה מאז שחוקק החוק הזה, החשוב כל כך, של איסור נהיגה בשכרות באופנועי ים, והאם הוא נאכף. אנחנו עכשיו בתחילת העונה, ואני אומר לך, אדוני היושב הראש, ואנחנו נשב פה ואנחנו נקרא ביחד בסופי שבוע על התאונות ועל האסונות שיקרו גם בקיץ הזה בגלל הסיפור של אופנועי הים וההשתוללות שלהם בחופי הכנרת. ומילה אחרונה אני אגיד לך, מדובר על טכנולוגיה. יש טכנולוגיה, ונמצא פה הקב"ט של האיגוד, אריק. אירוע שמלווה אותי למשל באיגוד ערים כנרת זה ילד בן ארבע-חמש שבשעה 3:00 לפנות בוקר יצא מהאוהל של ההורים שלו ונכנס לכנרת וטבע, כי ב-3:00 לפנות בוקר אין פקחים ואין מצילים ואין אף אחד. והיום יש טכנולוגיה של מצלמות חכמות שאם הן רואות, החופים מצולמים הרי, שאם המצלמה הייתה יודעת להתריע על ילד כזה, מייד להקפיץ את משמרת הלילה שנמצאת בחוף, זה אירוע שהיה יכול להימנע, חד משמעית. אם האנליטיקה הזאת הייתה במצלמות של איגוד ערים כנרת, ואנחנו מנסים, עובדים על זה מול המשרד לביטחון לאומי. אם האנליטיקה תהיה קיימת, היא תציל חיים, אין ספק בכלל שהיא תציל חיים. ואצלנו החופים הם לא רק בשעות הרחצה, אנשים משתכנים אצלנו לימים ארוכים, ל-24/7, ואנחנו רוצים לתת להם שירות ורוצים שהם יחזרו בשלום הביתה. 3.5 מיליון מבקרים בשנה, עם ישראל אוהב את הכנרת ואנחנו שמחים ורוצים שהוא ימשיך להגיע כמה שיותר. אדוני היושב הראש, תודה רבה על ההזדמנות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. מנכ"ל האיגוד הנכנס, יוסף בן יוסף, שוב, לאחל לך הרבה הרבה הרבה הצלחה. ואני חושב שעם הצוות שהיה באיגוד עבדנו בשיתוף פעולה מדהים, גם כאן בוועדה וגם בפעילות הפרלמנטרית בכנסת. אני סמוך ובטוח ומכיר כבר, עוד לפני שנכנסת לתוך התפקיד, כבר התחלנו לעבוד ואנחנו כבר בקשר, אני מאוד מקווה שכך גם זה יימשך. בסוף גם אנחנו כאן וגם אתם באיגוד עושים הכול עבור האזרחים והמבלים, והעבודה המשותפת הזאת באמת מניבה פירות. בבקשה, והרבה הרבה בהצלחה. << אורח >> יוסף בן יוסף: << אורח >> ראשית, תודה. אני קודם כול מתנצל בפני יוסי נבעה שנבצר ממנו להגיע, וכמובן אעביר לו את התמונה היפהפייה הזאת. וכמובן תודה לעידן וברכות. אני מכהן בתפקיד מזה כחודשיים, ואני אגיד משהו בהתחלה, משפט שאני נוהג להגיד אותו המון שנים והוא די מתקשר לכל מה שנאמר פה על השולחן. בעולם הבטיחות אומרים: "לעולם לא נדע מה מנענו, אך כמה תהיה כואבת התובנה מה לא מנענו". וזה העולם שאנחנו חיים בו, הצלת חיי אדם – החל מעבודת המצילים, כפי שחבר הכנסת סימון ציין פה, ועד מקרים שאנחנו אחרי זה עוסקים בהם. כל סירת פיקוח, כל שוטר שנמצא בחופים, כל מפקח מאיגוד ערים כנרת, ובכלל, כל איש חוף שנמצא, זו משילות פעם אחת, ופעם שנייה זו אכיפה, ובאכיפה הזאת נוצרים המון דברים. זו ההתחלה, ובוא, אני לא בא להמציא פה את הגלגל. יש בכנסת ה-25, יושב ראש הוועדה, יצחק, אתה בעצמך העלית את הנושא הזה של הפרדת הרשות מרשות ניקוז כנרת, ואני יכול להגיד שצביקה גם שוחח איתנו, שוחח גם איתך כידוע לי, והוא בהחלט אומר, צריך לעשות את ההפרדה מחר. כלומר, כל התנאים בשלו, הכול נמצא על השולחן, ישנה מחלוקת אחת בסעיף 56. אם אתה רוצה את המסמך, אני יכול להעביר אותו אליך. המסמך הזה משאיר מחלוקת בנושא שכר, את זה אני כבר פתרתי. ישבתי עם ההסתדרות, ישבתי עם ארגון העובדים ואנחנו על זה לגמרי. האוצר, אני לא יודע אם הוא נמצא פה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש פה נציג מהאוצר. << אורח >> יוסף בן יוסף: << אורח >> זה בדיוק הרעיון, אנחנו נצטרך אחרי זה להעביר את זה דרך האוצר כמובן ולסגור את האירוע הזה. ההפרדה צריכה להיות כמה שיותר מהר. 18 שנה שאיגוד ערים כנרת יושב כגוף סטטוטורי תחת גוף סטטוטורי אחר. תקלה לא נורמלית, ואולי זה היה מתאים לתקופה שזה נבנה, היום הגוף הזה הרבה יותר גדול, יש לו הרבה יותר יכולות והוא עושה עבודה נהדרת, ויש לו עוד הרבה עבודה קדימה, הוא צריך להשתפר גם. זה הדבר הראשון שאני רוצה לשים על השולחן. הדבר השני, הזכיר את זה ראש המועצה עידן, דוח אדלר. כשמדינת ישראל הזמינה את דוח אדלר, הלכו ועשו בדיקה וקבעו מהו הסכום שחופי הכנרת צריכים לקבל, עשו איזשהו משחק של כסף, ומשנת 2014 עד היום, אנחנו מדברים על פער שעומד, 2024, כי קמה עוד ועדה שבדקה, לא אנחנו הקמנו, הקימו אותה בכנסת, מדברים על 13 מיליון שקלים פער. 13 מיליון שקלים פער, זה אומר שאם אתה היום תיכנס לשירותים באיגוד ערים כנרת, אתה תמצא שירותים מוזנחים כי אין כסף לשפץ אותם מצד אחד. כל התקציב הולך עד הגרוש האחרון ולפעמים אפילו אנחנו מבקשים עוד קצת כסף ממקומות אחרים. אנחנו מנסים לעשות אכיפה של חניונים, אבל אנחנו מדברים על שישה מפקחים. אני בימים האלה קמתי ואמרתי, אוקיי, בואו נקים KPI. הגעתי מאוניברסיטת חיפה, הייתי סמנכ"ל שם, אני יודע מה זה KPI. אמרתי לאריק, אריק, בוא נקים KPI, נשב, נראה מה קורה במקומות אחרים. ובימים אלה אנחנו עושים עבודה מאוד גדולה, עבודת מטה על KPI, ומתברר ששישה מפקחים – גם להפעיל סירת פיקוח, גם להפעיל את כל 17 החופים שקיימים, גם להיות 24/7, שישה אנשים, חבר'ה, זה לא נתפס, איך אפשר? לכן אנחנו צריכים לעשות על זה מחשבה נוספת ולראות כיצד אנחנו מרימים את המשילות. יום שישי לפני שבועיים אני החלטתי לצאת אחרי ארוחת שבת לכנרת. הגעתי בסביבות השעה 22:00 לחוף צינברי, ישבתי עם משטרת ישראל, אנחנו משלמים שיטור בשכר, ישבתי עם המפקחים, ישבתי עם עובדי החופים, ולהפתעתי גיליתי RZR-ים מפה עד מוחרתיים, אופנועים עם אגזוזים פתוחים, נכנסים, יוצאים, עושים מה שהם רוצים. אנשים עם ילדים ישנים בחופים, נבהלים. סמים, מה שאתם לא רוצים אתם רואים. מייד קראתי למפקד המשטרה, למשטרת טבריה יש מפקד חדש, ישבנו בישיבה ואמרתי לו: תקשיב, צריכים לעשות פה אגרופי כוח, לעשות משילות, המשילות פה לא קיימת. ואני רוצה לציין לטובה את מפקד התחנה בטבריה, באותו שבוע ביום שישי הוא ירד עם אגרוף כוח, עם יס"מ, עם הרבה אנשים, ניתנו שם מלא דוחות. אותו דבר לגבי הפיקוח הימי. הפיקוח הימי, יש סירה שיש לנו אדם אחד שיכול להפעיל אותה, אנחנו עכשיו עובדים להכשיר עוד אנשים. למזלי הרב, אני סקיפר עם רישיון של 60, אני החלטתי להפעיל את הסירה. שמתי עליי בגדים, ירדתי לכנרת, הפעלתי את הסירה ונתנו 17 דוחות. מה שאתם רואים בים עם אופנועי ים, עם חבר'ה שמשתוללים ושיכורים, זה פשוט לא ייאמן. אנשים ייפגעו, השאלה רק מתי. לכן אני אומר, פה יש כמה דברים שצריכים לעבוד עליהם – פעם אחת זו המשילות, פעם שנייה זה להיות שם, שיראו אתכם. אם רואים אותנו זה גם חלק מהעבודה של משילות וגם חלק של אכיפה, לא חייבים לתת דוחות. ברגע שרואים אותך, יודעים שאתה נמצא, זה מוריד את הנושא. והדבר האחרון שאני אדבר עליו זה הנושא של כנרת בטוחה. יושב פה אריק, הוא עושה עבודה נהדרת אל מול המשרד לביטחון לאומי. המשרד לביטחון לאומי באמת נתן לנו תקציבים אחרי 180 מצלמות שמותקנות, PTZ, אנחנו מתקינים כרגע עוד 50 מצלמות בפרויקט אדיר, יחד עם AI, דיבר על זה עידן. המערכות האלה יהיו גם פרויקט ניסיוני באחד החופים של AI שיוכל לזהות תנועה ולראות איך אנחנו נמנע את התופעה. אם עידן רוצה להגיד כמה מילים על זה, הוא יגיד תכף. מה שחשוב להגיד פה, שעדיין לא קיבלנו את כל הכסף, ואנחנו נצטרך לראות איך אנחנו עובדים מול המשרד לביטחון לאומי כדי לקבל את ה-3 מיליון הנוספים כי העבירו רק 2 מיליון. 600,000 שקל הולכים לתחזוקה ולטיפול, אתם יודעים איך זה, זה מין קטע כזה שהוא מוזר. בסופו של יום, איגוד ערים כנרת זה המקום הכי יפה. היה לנו עכשיו את אירוע התנים, מי שלא שמע בבוקר, התנה שנורתה על ידי הפקח היא באמת חולה בכלבת. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> היא עם כלבת. וזו הזדמנות פה לאחל, אדוני היושב הראש, החלמה מהירה למי שהותקפו על ידי התנה. וכאן המקום לקרוא גם למשרד החקלאות שאמון על חיסון וטיפול בתנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> וחיסול, דרך אגב. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> כן, ורט"ג, שאמונים על דילול התנים או על חיסול התנים, לעשות את עבודתם נאמנה, כי הקיץ רק התחיל והכלבת הזאת בכל האזור שלנו. אנחנו רואים אותה כל יום, ובסוף מי שננשך או נשרט אפילו על ידי תן חולה בכלבת, נגזר עליו לקבל טיפול מאוד מאוד לא נעים של מספר חודשים, טיפול מניעתי לכלבת. הדבר הזה חייב לקבל תשומת לב משמעותית ולא להשאיר אותו תלוי באוויר, ובטח בחופי הכנרת, שאנשים באים, במיוחד בימים האלה של הקיץ, עם התחלת חופשת הקיץ. << אורח >> יוסף בן יוסף: << אורח >> אני רק אסיים ואגיד שהמפגש הזה בין האדם לבין הטבע בהחלט נראה בכנרת. הכנרת היא מקום של טבע, נמצאות שם המון חיות ונמצאות גם חיות על שתי רגליים, הם נמצאים ומגיעים, זו עיר שלמה. אנחנו יכולים לקבל 150,000 מבקרים באזור אחד, שזה לבנות עיר שלמה בתא שטח, וזה מצריך מאיתנו המון עבודה. כמובן שאנחנו על זה, ואני בהחלט חושב שיש פה אתגר לא נורמלי. אחרי המקרה הזה של התן אספתי את כל הגופים, הוצאתי פרוטוקול, הוצאנו מסקנות. יש הרבה דברים שאפשר לעשות כדי שדברים כאלה לא יישנו בעתיד. ואני חוזר ומבקש רק דבר אחד. הנושא של ההפרדה, זה לא יכול להיות שאני נמצא בתוך תאגיד שאני בקושי מנהל אותו. אני מנהל שני עובדים, חבר'ה, שאר העובדים שלי הם לא העובדים שלי באמת. זו תקלה לא נורמלית, צריכים לתקן אותה אתמול, לא היום. תודה לכולם. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אדוני היושב הראש, מילה אחת להגיד, גם אם יש פה נציגים של האוצר ושל משרד הפנים. צריך להיות מאוד ברור, התקציב של איגוד ערים כנרת להצלה נגמר, ביולי נגמר. צריך להחליט משרד הפנים, ויושב פה עאטף, ידידנו הטוב, שלצערנו הרב מסיים את תפקידו, שמכיר היטב, לא יהיו שירותי הצלה בחופי הכנרת כי לא יהיה מאיפה לשלם אותם. נותני שירותי ההצלה העלו את המחירים שלהם, והסעיף הזה, פשוט אין בו כסף. נקודה ראשונה. והנקודה השנייה, הסיפור של הפיקוח. יש פה נתונים מדהימים על כמות הפקחים שיש בחופי הכנרת מול הפקחים שיש במקומות אחרים בארץ. שישה פקחים ל-3.5 מיליון מבקרים, ועוד מבקרים שבאים ל-24 שעות, לא באים והולכים, זה לא הגיוני. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אלה פקחים סביבתיים? << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אלה פקחים שאמורים לאכוף 22 חיקוקים שונים, הם אנשי ספר ואקדמיה. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> במקומות האחרים הם על הרשויות המקומיות. אי אפשר להפעיל - - - << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> זהו, פה זה יצא מהרשויות המקומיות. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> בדיוק. כשאנחנו מפילים על הרשויות התוצאה היא שאין פקחים. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> המשילות פה מאוד נפגעת, והנושא הזה גם מחייב התייחסות ותשובה. רק שתבין, הכמות של הכסף שאיגוד ערים כנרת משקיע בשיטור בשכר בשנה היא מאות רבות מאוד של אלפי שקלים. זאת אומרת, זו כמעט משטרה פרטית שמשלמים עליה. יד ימין של המדינה משלמת ליד שמאל כדי לקבל שירות שהוא כמעט בסיסי. בסוף אנשים באים לחופי הכנרת, צריכים להרגיש בטוחים ולחזור הביתה בשלום. היום אין זמן, לא נראה סרטונים חדשים מהעונה של קטטות, של אלימות, כל הסרטונים שאתה מכיר היטב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. אני אגע בכמה נקודות ואז נעבור לשמוע את ארמן מהשיטור הימי. לגבי הנושא של הפרדת האיגוד, היה שיח שהתנהל, היו צריכים להיסגר כמה נושאים גם בתוך איגוד ערים כנרת וגם ברשות, אני שמח שאתם הגעתם להבנות ולהסכמות. יש חקיקה שמונחת כאן בכנסת, ואני מקווה, ככל שהכנסת והמגבלות שלה יאפשרו לנו בתקופה הזאת נקדם את הנושא הזה, בסוף המגבלות הן באמת ידועות. אבל אני כן רוצה, ארמן, אם אתה יכול להתייחס גם לחקיקה שעברה וגם לדברים הנוספים שעוד חסרים, בבקשה. << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> צוהריים טובים לכולם, שמי ארמן, אני ראש המערך הימי של משטרת ישראל. אני אציג את המערך הימי ואני אשמח לענות קודם כול לעידן על נושא השכרות. אנחנו הקיץ התחלנו את האכיפה של נושא השכרות, בדגש על כנרת ואילת. בשלב הראשוני עסקנו בהסברה ובהטמעה של החוק. זהו, סיימנו את ההטמעה, סיימנו את ההסברה, התחלנו לאכוף. כן, אל תדאג. ודרך אגב, אני רוצה להגיד לכם שתהליך ההסברה וההפנמה עשה את שלו, היום אנחנו מגיעים לכלי שיט עם לא מעט אנשים עליו ואנשים מבינים וישר צועקים קודם כול, לא שתינו. קודם כול הם צועקים לא שתינו, אחרי זה הם מביאים את הרישיונות ואנחנו עושים את הבדיקה. לעניין הזה, אני מאמין שבקיץ יהיו לנו לא מעט תיקי השטה בשכרות. ואני חושב שתיק, שניים, שלושה, כמה תיקים טובים בהתחלה, אנחנו נצליח למגר את התופעה הזאת, אנחנו מרגישים את זה בשטח כבר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> תגיד לי, מאז שעבר החוק היה אחד שהורשע? << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> לא. צריך להבין, את האכיפה התחלנו רק הקיץ הזה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> החוק חוקק שנה שעברה, נכנס לתוקף עכשיו, איסור השטה של כלי שיט בשכרות. << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> כן, היינו צריכים לעשות היערכות מסוימת, הכשרות ודברים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בחוק הזה גם יש קנסות מנהליים? << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> לא, החוק הזה הוא תיק פלילי, זה דומה מאוד לחוק טיס. זה אומר שבן אדם שהשיט כלי שיט תחת השפעה של אלכוהול, למעשה נפתח לו תיק פלילי, תיק חקירה, ואחרי זה הוא עובר לבית משפט, ובית משפט יכול להטיל - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> כמה תיקים שהוגשו? << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> עוד פעם אני אומר, התחלנו את האכיפה רק עכשיו בקיץ, בתחילת יוני התחלנו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ומתי הוא נכנס לתוקף? << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> שנה שעברה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> האכיפה התחילה עכשיו. אבל מה המסקנות שלכם עם הכלי הזה? << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> אני כבר אומר, בהתחלה, כשהחוק חוקק, ניסינו לעשות את זה ונשאלו שאלות מעניינות על העניין הזה של דוח מנהלי, כי זו האכיפה האפקטיבית. ברגע שאחד כזה נתפס, הוא מקבל דוח מנהלי, לא יודע, 5,000, 10,000 שקלים קנס במקום, זה קצת עושה את ההד בחופים, אבל בסוף הוחלט לפתוח תיק פלילי, שזה קצת מעכב את הטיפול הסופי, אבל זה בסדר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> זה מעכב גם את ההרשעה בשנים. << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> אני מסכים איתך, זאת לא הייתה המטרה שלנו, אבל ככה בסוף זה חוקק. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בלי קנס מנהלי זה לא שווה. תגיד לי, ואם אתה צריך להחרים את כלי השיט, לאן אתה גורר אותו? יש לכם מקום מסודר? << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> לא, לנו יש יכולת היום בהתאם לחוק לפסול רישיון וגם לאסור שימוש בכלי השיט. אין לי יכולת כרגע על פי החוק - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מה זה לאסור שימוש? אתה משאיר לו את כלי השיט ואתה אומר לו אל תשתמש בו? << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> אין לי כרגע סמכות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אין גרירה? << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> אין לי סמכות. לא, לגרור אין בעיה, אין לי סמכות כרגע בחוק שאני יכול לתפוס את כלי השיט. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> החוק הגיע כדי להילחם בתופעה הזויה שהייתה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> מי העביר אותו? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> חוק שלי. חוק שלקחנו אותו ממשרד התחבורה, עבדנו עליו עם האיגוד, עבדנו עליו עם המשטרה כדי לתת כלי לתופעה שלא היה לה פתרון, לא היה לה מענה של השטה של כלי שיט בשכרות. על רכב אתה לא יכול, על מטוס אתה לא יכול, על סירה אתה יכול. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> הבנתי. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> והיה צורך להעביר איזשהו כלי. היו בו כל מיני דילמות ארוכות, העברנו את זה בוועדת כלכלה אצל ביטן. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל בחוק עצמו, בשונה מרכב, אין פסילה מנהלית, אין שלילת רישיון. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש. << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> יש. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ארמן, תסביר מה הכלי עצמו וכמה זמן לוקח התהליך. << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> היום, באמצעות מכשור שכרגע נמצא באגף התנועה, כבר העברנו אותו אלינו, הוא כבר אצלנו, הסמכנו את האנשים, אנחנו רשאים לגשת לכלי השיט ולבצע את בדיקת המכשור. אחרי שאנחנו מקבלים אינדיקציה שהנ"ל, ויש קריטריונים למה זה נחשב השטה בשכרות, אנחנו לוקחים את המשיט, פותחים לו תיק פלילי, מעבירים את התיק לבית משפט, בינתיים עושים התליית רישיון ל-30, 60, 90, תלוי בהתאם לאיזה אירוע מדובר. ויש לנו יכולת שלנו כקציני משטרה, איסור שימוש לכלי השיט עצמו ל-30 יום. אין לנו כרגע סמכות בחוק לקחת. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בית משפט לתעבורה? << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> כן, זה בית משפט לתעבורה. מי שמגיש את התיק ומייצג אותנו בבית משפט זו רשות הספנות, משרד התחבורה, יחידת התביעות שלהם. זה כבר תואם איתם, הכול בסדר, אין בעיה. זה הכלי האופטימלי להיום. יכול להיות שעוד שנה נראה מה הכמויות שאנחנו מתעסקים איתן, יכול להיות שזה יעבור, אנחנו ממליצים להעביר את זה לאכיפה מנהלית, הכוונה היא לתת קנס מנהלי ביד לאותו בן אדם, וזה עושה את האפקט. אנחנו היום עובדים באמצעות הדוחות המנהליים האלה, וזה עושה אפקט מאוד מאוד גדול. אנשים מקבלים את הדוח, מגיעים איתו לחוף, כולם רואים את זה וזה מייצר הרתעה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מתי התחלתם את האכיפה? << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> ממש מתחילת יוני. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> ותפסתם כבר? << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> לא, עוד פעם אני אומר, זה אפקט הראשוניות. עשינו פרסום מאוד אגרסיבי בעניין הזה, ואני בטוח שראיתם. << אורח >> עידן גרינבאום: << אורח >> אם שותים לא שטים, נכון? וצריך להגיד תודה ליושב הראש פה על המאמץ האדיר לקדם את החוק הזה. זה הזוי שלא היה חוק כזה עד שהוא קודם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הכלי הזה שהגיע, אני לא יודע כמה מכם מגיעים בסופי שבוע לכנרת, הייתה שמה חינגה של אופנועים וסירות מהירות של חבר'ה שיכורים, דריסות. פשוט זה הדיר את הרגליים של אלפי אזרחים מלהגיע לכנרת, לא היה נעים להגיע, אי אפשר היה. אתה מגיע לחוף, חבר'ה עם אופנועים וסירות עם רעש ופשוט שועטים שיכורים עם מלא אלכוהול בתוך הסירה. ואז עלה הצורך, עבדנו עם דוד ביטן למעלה בכלכלה, העברנו את כל החקיקה של כלי טיס ועשינו הצרכה לכלי שיט. עצם האפקט הזה שהחוק הזה נכנס לתוקף - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> יצר? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תבואי בשבת בבוקר לכנרת, זה עולם אחר. אני חותר כל שבת בבוקר בכנרת, דממה. עכשיו אני מקווה שככל שהמשטרה תשתמש, הם יצטרכו קנס מנהלי, יצטרכו חילוט. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אפשר לשפר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אפשר לשפר, נעשה מקצה שיפורים, רק לתת את כל המזוודה עם כל ארסנל הכלים. לפעמים אנחנו קצת - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הזמן יותר חשוב. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> גם הזמן, גם המהירות, וגם בסוף לא תמיד צריך את כל הכלים האגרסיביים האלה. << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> אדוני היושב ראש, רק עוד דבר אחד ברשותך. דיברו על הפעילות בכנרת, ואני בכלל מדבר על כלל הפעילויות בים התיכון, ים סוף וכנרת, אנחנו היום עוסקים בכל התחום הזה באמצעות חמישה בסיסים – יש לנו שלושה בסיסים בים תיכון, בסיסי שיטור ימי, בסיס בכנרת ובאילת. אנחנו כבר שלוש שנים מתעסקים עם תהליך ההתעצמות של המערך הזה, ואני מעריך שנגיע למצב שנוכל להגדיל את כלל היחידות שלנו לרמה כזאת שנוכל להוציא שניים ושלושה כלי שיט. לכל בסיס יש ארבעה כלי שיט, למעשה שתי ספינות ושני אופנועים, והמטרה שלי להוציא, בעיקר בסופי שבוע, כמה שיותר החוצה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> וכמה שוטרים יש לך? << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> כמו שנאמר כאן, ואני מאוד מתחבר, בסוף אנחנו צריכים להיות נוכחים שם. אם אנחנו לא שמה - - - << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> בוא נעבור לים. << אורח >> יוסף בן יוסף: << אורח >> אני חייב להתפרץ ולהגיד. בעברי הייתי מפקד תחנת טבריה בכבאות והצלה לישראל. אני עשיתי נייר מטה על סירת כיבוי. מה שאותי מטריד, 20,000 אנשים שעולים על סירות מעץ, וסירה אחת כזאת שתבער, אין תגובה לאף אחד. וזה ברור לכולם וכולם - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יש עבודה להביא גם סירת כיבוי, גם של מד"א, יש עוד עבודה. << אורח >> יוסף בן יוסף: << אורח >> יש עבודה להביא. אני לא מייצג את כבאות והצלה, אבל אני אומר - - - << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> יש עבודה, שלנו בעיקר יחד עם כב"ה, על הסיפור של המשאבות שאנחנו רוצים לשים על כלי שיט שלנו, ומעבר לזה, יש עבודה על אפיון של כלי שיט לכב"ה, ואת כלי השיט הראשון הם רוצים לשים בכנרת בגלל המסוכנות שיש שם והצפיפות. אבל אני מבקש לומר רק שני משפטים, אדוני היושב ראש. אנחנו מצילים, ופה מדברים על הצלה, עוד פעם, לא באזור חופי רחצה, אלא בים ובכנרת, כ-1,500 איש בשנה. זה בממוצע 1,500 עד 2,000, 30% מהם זה בכנרת, צריך להבין את זה. לראיה, שישה אירועים בשבת, בסוף השבוע הזה, שישה אירועים של אנשים שמצאנו אופנוע ים ששוטט לבד ומצאנו את האנשים כעבור שלוש שעות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> התהפכה סירה. << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> והילדים והתהפכות של סירה. אנחנו משתדלים בלב הכנרת להיות בכל מקום ומקום. והנושא של חופי רחצה מוכרזים, חשוב מאוד לדבר על שעות ההפעלה שלהם, כי אנחנו יודעים להיערך בחופי רחצה מוכרזים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה הנושא של הדיון. << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> עכשיו אני חוזר לדיון, בדיוק. כשמסתיימים שירותי ההצלה. אנחנו לפי הניתוח שלנו מזהים שהרבה מאוד אירועים קורים כשמסתיימים שירותי ההצלה, וזה חשוב מאוד להאריך אותם. אני יודע שיש פה הרבה אלמנטים של הסכמי עבודה והכול, אבל צריך איכשהו להתגבר על זה ולהבין שככל ששירותי ההצלה עובדים יותר זמן אנחנו מאבדים פחות אנשים. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. נעבור לממ"מ ואחר כך נעבור למצגת של האגודה למלחמה בסרטן. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> (מוקרנת מצגת) תודה רבה, כבוד היושב ראש. אני מתן שחק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אציג נתונים בסיסיים, חלקם כבר הוזכרו פה על ידי חבר הכנסת דוידסון ועל ידי שאר הדוברים, נוכל לעשות את זה בזריזות. אלה נתונים שבסך הכול הם ידועים, אבל אולי יוכלו לעזור לנו למקם את הסוגיות המרכזיות. כאמור, חופי הים מסווגים לפי שלוש קטגוריות: חופים מוכרזים מותרים לרחצה, שמהווים כ-8% מאורך חוף הים התיכון. התרשים הזה מציג רק את חוף הים התיכון, אבל החופים המוכרזים המותרים הם שיעור נמוך בכל חופי הים. חופים מוכרזים אסורים לרחצה שנבדקו ונמצאו אסורים מסיבות שונות – מכשולים, תנאי ים וכדומה, שהם מהווים כ-44% מאורך חוף הים התיכון, וחופים חסרי סטטוס, כלומר, שלא הוגדר להם סטטוס כזה או אחר, שהם מהווים נכון לשנת 2023 48% מאורך חוף הים התיכון. אני אומר בערך בגלל שהיום הדברים השתנו טיפונת. כמו שנאמר קודם, כאן אנחנו רואים את החופים שנוספו בשנתיים האחרונות, בשלוש עונות הרחצה האחרונות משנת 2023. הוכרזו שלושה חופי רחצה חדשים, שניים לחופי הים התיכון ואחד לחוף ים כנרת. << מנהל >> (היו"ר מטי צרפתי הרכבי, 11:53) << מנהל >> << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> הם שיפרו את האורך? << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> לא, חדשים, סוכות מציל חדשות. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> קודם כול, יש הבדל בין הכרזה לבין הקמה, בטח המשרד יוכל לדבר על זה, על התהליך כולו ופרק הזמן שזה אורך, העלויות וכדומה. מה שאנחנו רואים, שנוספו מעט חופים מותרים חדשים, שניים מהם לחופי הים התיכון. חוף, האורך המרבי שלו הוא 225 מטרים, כלומר שלכל היותר נוספו - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 150. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> האורך המרבי. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אתה יכול להגיע ל-225. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> מה שאני אומר, שנוספו כמה מאות מטרים של חוף במקרה הטוב. זאת אומרת, בין 250 ל-450 מטר חוף נוספו בשני החופים האלה, אני פשוט לא יודע מה האורך שלהם ספציפית. זאת אומרת, שיעור החוף שעדיין חסר סטטוס הוא עדיין גדול מאוד. מתוכננים להכריז על חמישה חופים נוספים בשנים הקרובות, שלושה מהם לחופי הים התיכון ושניים לחופי הכנרת. איך זה מסתדר עם טביעות בחופים? אלה נתונים על טביעות למוות בחופי הרחצה בעונת הרחצה, לא מחוץ לעונה ולא במקומות אחרים. בסך הכול היו 91 טובעים למוות בעונת הרחצה בחופים השונים. כמו שאפשר לראות כאן, 77% מהטובעים למוות בחופים בעונת הרחצה טבעו או מחוץ לשעות הפעילות בחוף מוכרז מותר או בחוף אסור או בחוף חסר סטטוס. זאת אומרת שעיקר הבעיה, כמו שעלה כאן מהדוברים הקודמים, היא בשאר החופים שהם אסורים או מחוץ לשעות הפעילות. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אין מציל. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> כשאין מציל, כשאין שירותי הצלה, כשאין הסדרה. זה נוגע לשתי נקודות שעלו גם בדיונים קודמים וגם בדוחות קודמים בנושא, זה קשור להיצע חופי הרחצה, לאורך שעות הפעילות, ולפיקוח בחופים האחרים שאסורים ברחצה או בחופים ללא סטטוס. כדי להמחיש את העניין נראה שתי מפות שמראות את אורך חוף הים התיכון. כאן אנחנו רואים מצד ימין את אזור המרכז ותל אביב, מצד שמאל את אזור חיפה והצפון. מה שאנחנו רואים באדום אלה חופים מוכרזים אסורים לרחצה, בכחול, בנקודות כחולות קטנות שבקושי רואים את החופים המוכרזים המותרים, וביניהם רצועות החוף שהן חסרות סטטוס. אפשר לראות כאן באזור חיפה, בין עתלית לנווה ים למשל, צפונית לנווה ים עד חיפה, יש רצועות חוף גדולות, דרומית לתל אביב. חלקן כמובן הן רצועות חוף שקשורות לבסיסי צה"ל, מטווח 24, פלמחים וכדומה, אבל יש חלק מרצועות החוף שהן חסרות סטטוס שעדיין יש בהן אפשרות להקמה של חופים. בדיונים של שנה שעברה לקראת עונת הרחצה, יושב ראש הוועדה דאז, חבר הכנסת יעקב אשר ביקש מאיתנו להכין מסמך על פוטנציאל ההרחבה של חופים קיימים כדי לא רק להקים חדשים, אלא להרחיב. ממשרד הפנים נמסר שלא הוגשו בקשות להרחבת חופים. הרחבת חוף הכוונה היא שאורך חוף יוגדל עם הגדלת כמות המצילים בחוף וכדומה. מה שאנחנו מציגים פה בשקף זה את חופי הרחצה המותרים שיש להם פוטנציאל הרחבה. אלה מסומנים בכחול, כמו שאתם רואים פה. זאת אומרת שיש כאלה חופים. לא התקבלו בקשות, כנראה שהרשויות או מתקשות תקציבית לממן את ההרחבה או שזה לא פתרון שהוא יעיל מבחינתן. שוב, אין לי אפשרות לומר. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אם מגדילים את אורך החוף הרשות המקומית מחויבת להציב עוד מציל. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אדוני ממשרד הפנים, אתה לא הצגת את עצמך. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני עאטף, מנהל אגף חופי רחצה. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> נכון. זאת אומרת, גם להרחבת חוף יש משמעות תקציבית עבור הרשות המקומית. בשנה שעברה עלו כל מיני אפשרויות, חלקן גם הוצגו כאן קודם: רשות חופים, אשכולות אזוריים של רשויות חוף שיוכלו ביחד לשאת בעלות, גם מבנה המימון של ההקמה והתפעול של החופים, צריך לחשוב עליו ולראות איך אפשר ליצור אותו. בסופו של דבר, לכל הפתרונות, אם זה פיקוח, הרחבה או תוספת, יש משמעות תקציבית. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אגיד לך את האמת, אני חייב לעצור אותך שנייה. אני עשיתי לפחות שמונה דיונים בנושא הזה, האמת, נמאס לי. אין שיתוף פעולה. כל מה שאתה מציע, המצילים מתנגדים והזה מתנגד והוועדה הזאת מתנגדת. הבאתי להם כוח התנדבותי כמו שקורה בכל העולם, באוסטרליה, בארצות הברית, לא טוב להם, מודרניזציה של מצלמות, לא טוב להם, להוריד את גיל המצילים מגיל 18 לגיל 17, לא טוב להם, שום דבר לא טוב להם. אני אומר לך, ותכתבו את זה גם בפרוטוקול, נגיע למצב שבמדינת ישראל יהיו עובדים זרים מצילים, כמו בכל תחום אחר. למה? כי אנחנו חושבים שאנחנו היהודים יודעים הכול ובמקומות אחרים לא יודעים הכול ולכן אנחנו נשארים באותה קונספציה, באותה מחשבה, עם אותם אנשים, עם אותן ועדות, עם אותן תשובות ושום דבר לא משתנה. אם לא יקבלו דברים חדשים ולא נצא מהקופסה שאנחנו חיים בה, שום דבר לא ישתנה. לרשויות לא יהיו מצילים ולאיגוד ערים לא יהיו מצילים, ובסופו של דבר מי יסבול? אותו ילד שטובע למוות, אותו ילד יסבול, ואותה אימא שלא תחיה כל החיים שלה. למה? כי לא רוצים לשנות קונספציה. וזה אני רוצה שיהיה כתוב בפרוטוקול של הוועדה. חבל לי שקרויזר יצא, אבל אני אשב איתו אחרי זה בארבע עיניים. בקדנציה הבאה, לא משנה מי יהיה בראש הוועדה הזאת, חייבים לעשות דברים אחרת, מלמעלה בהנחתה. זהו, נגמר הסיפור הזה. גם בכסף, גם בתקציבים וגם בעזרה של המדינה. מה שקורה עד היום לא יכול להמשיך לקרות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה, חבר הכנסת דוידסון. יש לך עוד, מתן? << אורח >> מתן שחק: << אורח >> רק שכמובן גורמי המקצוע שמכירים את המורכבויות ואת הבעיות יוכלו להציע פתרונות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> יש לי מספר שאלות למשרד הפנים, אבל לפני כן אני רוצה לשאול את גלית. היום העלות מושתת כולה על הרשות המקומית? רק שאני אבין, כי לא היו לי חופים. או שמשרד הפנים? << אורח >> גלית שאול: << אורח >> שמי גלית שאול, אני ראשת המועצה האזורית עמק חפר. מעבר לזה שלעמק חפר יש 8 ק"מ חוף, אני כאן נמצאת כיו"ר פורום רשויות החוף. אנחנו בדיון החשוב הזה הלכנו לשתי נקודות חשובות ומשמעותיות שהן כמובן הכנרת שלנו והנושא של הטביעה, אבל העולם של חופי הרחצה, ואנחנו בדיון פה לפתיחת עונת הרחצה, הוא רחב הרבה יותר, ולדעתי, הוא מורכב ומאתגר כל כך, בעיקר מסיבה אחת – מדינת ישראל לא מבינה, לא מבינה עד כמה המשאב הזה של חופי הים הוא חשוב ומשמעותי ועד כמה היא חייבת לשמור עליו כמו ששומרים עליו בכל מקום אחר בעולם, אחרת הוא פשוט לא יהיה. ואנחנו רואים תהליך מטורף בקצב המהיר שלו בכרסום פיזי ממש של איך שנראים החופים, הם פשוט נגמרים, ובהקרסה של חופי הרחצה, כי פשוט כל מה שיש מוטל על הרשויות המקומיות, שבמקביל מוטלים עליהן גם אלף ואחת מטלות אחרות, שלצערי הרב, אין אף אחד, אף אחד שמסייע להן בהן. אני בקצרה אגיד, אחת, שאנחנו פותחים עוד עונת רחצה בלי לטפל, בלי להשקיע אגורה במצוקים. למי שלא מכיר פה את סוגיית המצוקים, אני רק אגיד שאנחנו עסוקים כבר שנים רבות בנושא של קריסת מצוקי החוף, שבמדינות רבות ברחבי העולם מתמודדים עם הסוגיה הזאת, מתקצבים, פועלים, פה המדינה השאירה את זה על האחריות של השלטון המקומי. היא עוברת פעם אחרי פעם בקרה של מבקר המדינה, שלל המלצות, הערות, התייחסויות, שום דבר לא מיושם. מה כן מיושם? המדינה מהצד שלה החליטה, ואני באמת גאה בהחלטה הזאת, הקימה חברה למצוקי החוף שתוכל לטפל מהצד הימי. מה זה אומר מהצד הימי? זה אומר שהיא מטפלת בשוברי גלים, בסוגים שונים של הגנות ימיות, רק מה קורה? רוצים לעשות הפרדה מלאכותית בין הים לחוף, רק ששניהם כרוכים אחד בשני. אי אפשר ים בלי חוף וחוף בלי ים. מה התוצאה של הדבר הזה? לזה שעושים שובר גלים בנתניה, יש השפעות על החוף בעמק חפר. למה? ככה, זה מה שקורה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> יש החמרה כתוצאה מזה? << אורח >> גלית שאול: << אורח >> בוודאי. התפיסה שאפשר לעשות משהו אחד בלי צד שני היא פשוט לקויה. אנחנו עוסקים במצוקים, שזו סוגיה לאומית, ונותנים בסוגיה לאומית לכל רשות שזה בשטח שלה במקרה, במקרה עובר בעמק חפר החוף, במקרה עובר בנתניה, להחליט מה היא עושה עם המצוקים ואיך היא עושה ואיך היא מתקצבת, יש לה כסף, אין לה כסף, לטפל. היא לא יכולה להגיד, הכתובת הייתה על הקיר, כי בעמק חפר כבר נהרג אדם כתוצאה מהמצוקים, קריסה של מצוק שהרגה אדם לפני כ-15 שנה. והאירוע המטורף הוא שכל כביש במדינה, אנחנו מטפלים בו בהתבוננות לאומית. קחו את כביש 2, תארו לעצמכם מצב שהיינו אומרים לכביש 2, לא, החלק הזה בכביש יטופל על ידי עמק חפר כי זה עובר בשטחה, החלק הזה על ידי נתניה כי זה עובר בשטחה, ואז הרשות תוכל להחליט, יש לי את הכסף או אין לי את הכסף. אני רוצה לטפל בשיטה הזו, כי כל מומחה אגב יש לו שיטה אחרת, אני רוצה לטפל בשיטה הזאת. ואנחנו לא פותרים את הסוגיה הזאת, ועוד עונת רחצה נפתחת, ואנחנו נמצאים במציאות שאנחנו פשוט מאבדים שטח. יש שטחים שפשוט נחסמים, חופים שנגמרים. לא יהיו חופים. התופעה הזאת פוגעת, זה משאב טבע שאם הוא לא נשמר, הוא לא יישמר. להפיל את זה על הרשויות המקומיות ולהגיד להן, אתן תביאו מיליון, רק במקרה שלי זה למעלה מ-120 מיליון שקלים, ההערכה הכי נמוכה. מאיפה רשות כמו עמק חפר יכולה להביא סכום כזה? לא יודעת. וכן הלאה וכן הלאה וכן הלאה. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> יש לך ועדת משנה פה? אולי תעשי ועדת משנה על זה? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> נדבר עם היושב ראש. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני אצביע. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> האירוע הזה לא נפתר. היינו פה כבר, אני ראשת מועצה שמונה שנים, אני יו"ר הפורום שנתיים וחצי, היינו פה עוד פעמים, עשינו החלטות ממשלה, קבענו שהשר הזה והשר הזה יחליטו, שום דבר לא קורה. אפילו בתקציב האחרון לא נתנו אגורה לסיפור הזה. לפני שמונה שנים נתנו 60 מיליון לחלק לכל הרשויות ומאז לא נשאר כלום. פשוט אירוע מטורף שאף אחד לא מתייחס אליו, אף אחד. לטפל בכל הסיפור הזה זה בין חצי מיליארד למיליארד, חצי מיליארד זה יום לחימה. אם היינו עושים הסכם שלום יום אחד קודם היינו חוסכים יום לחימה, אולי היינו מגיעים לחצי מיליארד. לא הגיוני, אלה לא סכומים שאי אפשר לטפל בהם. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> אני לא סיימתי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> הלוואי והייתי מסיימת בזה את כל הסוגיות של מדינת ישראל בחופים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לא אמרת כרישים. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> לא אמרתי כרישים עדיין. אני אדבר על משהו אחר. אנחנו שלוש שנים בתוך מלחמה, אנשים, התרפיה שלהם היא ללכת לחוף. כמויות של מבקרים, אני רק אמרתי קודם, 2 מיליון מבקרים בעמק חפר על 44,000 תושבים, שהמיסים של התושבים שלי מממנים את זה. את יודעת למה? כי אסור לנו לגבות כניסה, אסור לנו לגבות חנייה. אנחנו נמצאים במציאות שבה אנחנו אמורים לממן. דיברתם קודם על שירותי הצלה. שירותי הצלה מיליון וחצי שקלים עולים, ואלה הערכות של פעם, היום המחירים עוד יקרים יותר. עכשיו אנחנו רוצים סוכה אחת, עכשיו אנחנו רוצים להוסיף עוד שעות, וכולנו תומכים בזה, כי הכי הגיוני לבוא בערב במדינה שבה יש אור עד 20:00 ואפשר להגיע אחרי הצוהריים ולתת אוויר לילדים, מי יממן את זה? מי יממן עכשיו את העוד שעתיים האלה או ארבע או חמש או כל כמה שצריך לעשות? אנחנו מסתכלים על רשויות החוף, לא כולן עיריית תל אביב, וגם עיריית תל אביב, אני בטוחה שיש לה מספיק מטלות שהיא צריכה לדאוג להן. איך אפשר לעשות את זה? מאילו כספים? מי אמור להביא את הדבר הזה? והדבר שיותר מטריד אותי הוא שבגלל העלות החינמית, ובגלל שאפשר להגיע לחוף הים באיזו שעה שרוצים, ובגלל שאנשים רוצים לנשום אוויר, כולם מגיעים לשם. ומי אלה כולם? זו גם פשיעה, וזו גם אלימות, ואלה גם חופי ים שאנחנו רואים בהם אירועים שלא היינו רוצים לראות באף מקום. אנחנו רואים סמים, אנחנו רואים פגיעות מיניות, אנחנו רואים אירועים קשים ביותר בחופי הים שלנו. ולצערי, אני אומרת את זה בקול חזק, אין משטרה שנמצאת שם. כשאני מדברת עם שוטרי מג"ב אצלי, הם אומרים, זה לא חלק מהמשימה שלנו. חופי עמק חפר במרחב הכפרי, מג"ב נמצא. כשאנחנו מדברים עם משטרה, מה אני אגיד לכם? יש לה הרבה מטלות אחרות, היא לא נמצאת שם. מי אמור לדאוג לשיטור בחופים? מי אמור לדאוג למה שקורה? שמענו פה קודם נורא יפה מה קורה כשהמשטרה דואגת, ואני מאוד שמחה ומאוד גאה על מה שקורה בכנרת ובאילת, ששם המדינה עוד הבינה, ואני באמת מורידה את הכובע, לפני מספר שנים, ב-2014 שמו סכום יפה של כסף, והלוואי וזה היה קורה בכל החופים, אבל זה לא קורה. ועכשיו הרשויות המקומיות, שיתמודדו. של מי האנשים שמגיעים לחוף? של המדינה, הם לא תושבות ותושבי עמק חפר, הם לא תושבים של הרשויות שהם מגיעים אליהן. איך זה קורה? מי אמור להגן עליהם? מי אמור להיות שם בלילה כשמגיעה פשיעה? אם אתם תגיעו לחופים בבוקר אתם תראו בקבוקים, פחיות, פיצוחים, מזרקים. מה לא הולך בחופים? כי הלילה שם רוחש וגועש. מה, זה לא שייך למדינת ישראל? לא אמורים להגן שם על מה שקורה בחופים? לא אמורים לראות מה קורה שם? מי אמור לדאוג לביטחון שלנו? הכול צריך להיות שוטרים פרטיים שאנחנו אמורים לרכוש? בשביל מה יש משטרה? בשביל מה יש את מג"ב? הכול זה החלטה על משאבים. אם המדינה לא תחליט שאכפת לה מהדבר הזה, זה לא יקרה, לא יהיו פקחים לעידן ולא יהיו אצלנו. ויותר מזה, לא יהיו חופים. זה לא בכדי שכל הרשויות הצביעו ברגליים כשהייתה תוכנית לפתיחת חופי רחצה נוספים. אנחנו בעד חופי רחצה, אנחנו רוצים, אבל אין לנו יכולת. בסל האתגרים שיש לנו, ויש לנו עכשיו אתגרים של ביטחון בשנים האחרונות, אתגרים מטורפים, שעכשיו באתי מוועדת חוץ וביטחון, גם שם, לך תממן את כל התקנים שכרוכים בלשמור על האזרחים במרחב. אנחנו רוצים חופים, אבל אם המדינה לא תכניס את היד לכיס ותגיד, אני נותנת כמה מיליונים, לא רק להקמה של החוף הזה, אלא גם במימון של עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה. ואת יודעת מה? גם אז אני לא אאמין, כי בטח יפסיקו את זה אחרי שנה וחצי ויגידו, לא, זה היה רק בהתחלה, לא היה, אין כסף, מעבירים את זה עכשיו למקום אחר ואני לא אגיד איפה. איך יהיו חופים אם לא ישלמו כסף? מי האנשים שאכפת להם מהדבר הזה? מתפלאים שיש טביעות? מתפלאים שאנשים הולכים לים ולא חוזרים הביתה? יש פה קריאת השכמה, אם המדינה לא תטפל בחופים שלה, לא יהיו חופים. ואת יודעת מה? יותר מפעם אחת ראשי הרשויות אומרים, בואו נסגור את עונת הרחצה, נודיע שאנחנו לא פותחים. את יודעת למה אנחנו פותחים? כי הלב שלנו כואב על כל אותם אנשים שזה התרפיה שלהם, שחייבים לנשום, שחייבים להגיע בבוקר. ואנחנו שלוש שנים כבר במלחמה, כי לפני חמש שנים איימנו שזה לא יקרה וקיבלנו תקציבים. אבל עכשיו, בתוך מלחמה, אנחנו אומרים לעצמנו שאי אפשר לעשות את זה לאנשים. אנשים חייבים את ההליכה בבוקר, חייבים להגיע לגלוש, חייבים לנשום, לשחות, לעשות כל מה שאפשר כדי שזה יעזור להם, אבל למדינה זה לא אכפת. איך אפשר בנימה חגיגית לפתוח את עונת הרחצה? דיברת על כרישים, גם שם אנחנו לא מקבלים סיוע. אני לא רוצה בכלל להגיע למקומות האלה של לדבר על זה, אני רוצה לדבר על הבייסיק, על הדברים הרגילים, על האפשרות לעשות משהו בחופי הים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> האמת שפעם כשהייתי נוסעת לחו"ל והייתי מגיעה לחופי רחצה, קנאה, קנאה לפסיליטיז שיש. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אבל תמיד שילמת כסף בכל מקום. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> פה לא נותנים לנו לגבות כסף בכניסה. לא נותנים לגבות כסף בכניסה לחוף, ואז מה התוצאה של הדבר הזה? כולם מגיעים, וזה בסדר, אני בעד שכולם יגיעו, אבל מישהו צריך לשלם, יש לזה עלות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אי אפשר להפיל את זה על הרשות המקומית. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> אני מבקשת לסיים במשפט אחד, כי אנחנו באמת אוהבים את החופים שלנו, ותאמינו לי שראשי רשויות גאים בחופים שלהם ואוהבים את מה שיש להם ושמחים, ופורום רשויות החוף שאופיר פינס מוביל אותו, והוא נמצא איתנו בזום, אנחנו רוצים לעבוד ביחד עם המדינה. ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם אנחנו מקימים עוד ועדה ועוד אירוע ועוד דבר, והתוצאה היא אחת – האחריות נשארת על השלטון המקומי. אנחנו לא יכולים להשלים עם הדבר הזה, והשלב הבא יהיה השבתה של כל החופים ואז נראה מה עושים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני חייב לצאת חזרה לדיון, אני אגיד בדקה אחת. אני יושב פה, אני כועס על עצמי קודם כול, באמת אני אומר לך, גלית, ואני כועס כי לא עשיתי מספיק בתקופה האחרונה למען הנושא הזה של חופי הים בישראל, כי אני מתעסק במיליון ואחד דברים ומנסה לבלום דברים מטורפים שקורים בבניין הזה. אבל אני רוצה שיהיה כתוב בפרוטוקול, וזה לא משנה מי יהיה יושב ראש ועדת הפנים הבא: חייבת לקום ועדת משנה רק לנושא חופי הים בישראל, וכמובן איגוד כנרת ביחד, וים המלח. חייבת לקום ועדת משנה בנושא הזה. ואני אדבר גם עם קרויזר על הנושא הזה כדי שכבר נתחיל תהליך, כדי שפעם ראשונה תקום ועדה. לא משנה מי יישב בראש הוועדה, אבל שזה יהיה על השולחן קודם כול, אי אפשר להיזכר פעם ב-. ואני אגיד לסיכום, אתם תמשיכו, אני חייב רק לצאת, אני אגיד דבר כזה. מטי, בגלל שאני כל כך אוהב וכל החיים שלי במים ואני מבין את הסכנה ואת היופי של חופי הים, אני מצטרף לכל מה שגלית אמרה. אני חושב שזה פשע גדול של מדינת ישראל לא להשקיע הרבה יותר בחופי הים, זה לא צריך להיות תלוי רק בראש מועצה או ראש עירייה כזה או אחר. אני קורא לכל ראשי הערים וראשי המועצות במדינת ישראל לפתוח את חופי הים בשעות יותר ארוכות. אני מבין שזה עניין של כסף, אני מבין שזה עלות, אבל זה מחויב המציאות. חייבים להאריך את פעילות סוכות המציל, את המצילים בחופי הים. ולהבא אני רוצה לומר שאנחנו באמת צריכים לעשות עבודה. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> בואו נקרא לעאטף שיתקצבו את זה. עאטף, עוד מעט זה כבר לא יהיה התפקיד שלו. בואו נוסיף עוד שעה, נוסיף עוד שעתיים, תקצוב, הכל יהיה בסדר. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> עאטף עוזב, אני עבדתי עם עאטף, לפני שאתה עוזב אני רוצה להגיד לך שאתה קודם כול בן אדם מקסים, ואתה באמת רצית. ואני זוכר, מי הייתה השרה אז בקואליציה? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> שקד. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> ובאמת עשינו שם עבודה והצלחנו לעשות קול קורא גדול ולתקצב את סוכות המציל לפתיחה יחד עם שנתיים קדימה של תפעול. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> חמש שנים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> חמש שנים, באחזקה. באמת, נעשתה עבודה. אבל לצערי הרב, זה הופסק ובקדנציה הזאת רק הלכנו אחורה ולא קדימה. זה תלוי שר גם, גלית, אני מבין את זה, אבל זה המצב העגום שאנחנו נמצאים בו. אני קודם כול רוצה לאחל לך באופן אישי הצלחה, שתיהנה מהפנסיה, מהמשפחה, מהנכדים, נכדות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תלך לים. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודע מי מייצג את משרד הפנים חוץ ממך פה, אבל זה תפקיד חשוב, ואנחנו צריכים לדאוג לחופי הים. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> ואין לו מחליף, אתה יודע שאין לו מחליף. << דובר >> סימון דוידסון (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שאין לו מחליף. אני מתנצל שאני צריך לצאת. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> זה מראה את ההתייחסות של המדינה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> גלית, אני אומר את זה אולי גם לפרוטוקול, אני אפנה לשר הפנים למנות לעאטף מחליף. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> מצוין, אבל אין שר גם. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> את מבינה? אין שר פנים ואין לעאטף מחליף, זו הבדיחה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> במדינת ישראל כבר כמעט שנה אין שר פנים. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אנחנו צריכים עכשיו לחתום צו, אין שר. כדי שהמנכ"ל יאציל, זאת אומרת, יאצילו את הסמכות לראש הממשלה כדי שיחתום על שני חופים שאנחנו לא מצליחים להכריז עליהם ואף אחד לא יכול. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אנחנו בכנסת כל יומיים מוסיפים עוד סמכויות לראש הממשלה בגלל שהוא לא ממנה שר פנים במדינת ישראל. כבר כמעט שנה אין שר פנים במדינת ישראל. יצאו לתוכניות עבודה, לתקציבים. את אומרת לא תקצבו, לא מתקצבים. כשאין שר, כשאין בעל הבית, שר קריטי, כזה שר, שהוא אחראי על כל כך הרבה שירותים חברתיים במדינת ישראל, ולצערי, ראש הממשלה לא ראה לנכון למנות שר מיולי. גם את יודעת ששר עבודה ושר רווחה ושר שיכון, כל השרים האלה הם ברבע משרה, יש שר אחד שאחראי על ארבעה תיקים, זו המציאות. אני כבר אתן לך להתייחס, עאטף. תודה רבה לגלית ולסימון כמובן. עאטף, אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות מוליכות ואז אתה כמובן. לי אין ספק שמדינה כמו מדינת ישראל, שהיא ארוכה וצרה, ואורך חופי הים ביחס לשטח שלה הוא כזה ארוך, צריכה להתייחס לחוף הים כמשאב לאומי, גם בהיבט של ההגנה על החופים, מה שאמרת על המצוקים ולא רק, גם ברמה של ההכרזה על שמורות טבע, מחד רצועות חוף צבאיות מאידך ורצועות חוף שאינן מוכרזות או מוכרזות לרווחת הציבור גם. זו חייבת להיות תוכנית לאומית, תוכנית אסטרטגית. אני אשמח לשמוע מה המדיניות, מה האסטרטגיה של משרד הפנים, כי משרד הפנים בהגדרה שלו, בהגדרה, שר הפנים הוא זה שאמון על המערך של החופים בארץ, וזה בהגדרות, תפתח את אתר משרד הפנים, זה מה שכתוב. זה דבר אחד. דבר שני, איפה נמצא באמת הנושא של התקצוב? מאחר שזה משאב לאומי, ומאחר שזה שירות שניתן לא לתושבי הרשות המקומית, אולי גם, אבל לא לתושבי הרשות המקומית, לא יעלה על הדעת שאת השירות תממן הרשות המקומית, זה לא הגיוני. זאת אומרת, אם אני היום נותנת שירותי חינוך, את נותנת שירותי חינוך לאזרחייך, אי אפשר להפיל עלייך לתת שירותי חינוך לאזרחים אחרים. איך משרד הפנים מבין את העניין הזה שאם הייתה החלטה שזה שירות חינמי, שזה בסדר, כמו שנוסעים בכביש, ורוב הכבישים במדינת ישראל בחינם, אבל עדיין יש כאן איזו רשות לאומית שהיא מתחזקת את כבישי ארץ ישראל? באותה מידה זה צריך להיות בחופים, זה ממש בהלימה. הסוגיה הזאת של הארכת שעות ההצלה, בטח במדינה חמה ומוארת כמו שלנו, היה צריך לתת את הדעת על זה הרבה זמן קודם. וגם פה הייתי מצפה שמי שיוביל את המהלך אלה לא הרשויות המקומיות. גם את ההכרזה שאמר מתן לא הרשויות המקומיות לא צריכות להכריז או ליזום הכרזה, כי זה לא באינטרס שלהן להוסיף עוד חופים, עוד עלות על הקופה הציבורית שלהן, של האזרחים שלהן. היוזמה והמימון וההקמה והתחזוקה צריכות להיות על המדינה, הוספת חופים מוכרזים. גם בעניין הזה, וגם הנושא של הארכת שירות ההצלה. אם אני הייתי ראש רשות, הייתי עושה חצי שעה שירותי הצלה, למה אני צריכה ל-2 מיליון רוחצים? שהמדינה תואיל. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> אני אגיד לך למה. כי כשטובע אדם, חס וחלילה, את נתבעת. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לא, ברור. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> ובסופו של יום, הרשות המקומית משלמת, גם באזור לא מוכרז. חשוב שתכירי את זה, גם באזור לא מוכרז. גם אם היו שלטים שאסור להיכנס למים, גם אם היו סימונים, גם אם הכול היה, אדם חלילה טבע, והיה אירוע כזה בחוף כרמל, 2.5 מיליון שקל לרשות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כמה את משלמת ביטוח? << אורח >> גלית שאול: << אורח >> מטורף. בדיוק בגלל הסוגיה הזאת יש לנו בעיה של ביטוח, בדיוק בגלל זה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> עאטף, ואחרי עאטף הייתי רוצה לשמוע את המשרד לביטחון לאומי או את המשטרה, מאחר וברור שיש בעיה של סדר ציבורי, וגלית סיפרה אותה, לא בשעות הפעילות של החוף, יש בעיה של הסדר הציבורי. איך משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי, מטפלים בבעיה הזאת? כי כמו שנאמר, אלה הרבה מאוד קילומטרים של חופים. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> עוד שאלה, גם למשרד הפנים וגם לגופי האכיפה, משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי. מי כיום אחראי על אכיפת הנחיות פיקוד העורף בחופי הרחצה, בחופים בכלל? יש מישהו שאחראי על זה? הרשות המקומית? המשטרה? << אורח >> גלית שאול: << אורח >> לא, הרשות ממש לא אחראית לזה. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> אני אשמח שגורמי המקצוע יתייחסו גם לזה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> עאטף ידבר, אחר כך אני אתן בזום לאופיר פינס בזום, ואחר כך לביטחון לאומי ונלך לפי הרשימה. בבקשה, עאטף. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני רוצה להגיד משהו קודם. חבל שחבר הכנסת סימון לא פה, כי הוא אמר שלא הוקמו חופים. אני יכול להגיד, מ-2020 עד היום 16 חופי רחצה. הוא דיבר על ההנחיה של שקד, אז שרת הפנים, להכריז על חופים. אכן עשרת החופים הוכרזו והם פעילים היום. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ממתי? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> מ-2020 עד היום. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כמה? עשרה? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> עשרה, כן. כאשר התחלתי את התפקיד בשנת 2010 והיו בחופי המדינה היו 137 חופי רחצה, היום אנחנו נמצאים על 160. אני לא אומר שזה מספיק, לא מספיק. והקמת החופים היא למעשה אלמנט חשוב מאוד להקטין את הטביעות למוות, אבל לא בהרבה. כי אני אגיד לכם, הנה, יש פה מצילים מהרשויות, טביעות למוות לא מתרחשות בגלל שאין חופי רחצה מוכרזים, טביעות למוות מתרחשות ש-90% שטובעים רוחצים בחופים שאין בהם שירותי הצלה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לא, אבל נשאלת השאלה כמה מתוך הטובעים הם אחרי שעות הפעילות בחוף מוכרז אחרי שעות שירותי ההצלה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> יש את הנתון הזה, נתתי לו. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לא, הוא אמר ש-77% טובעים כשאין שירותי הצלה או בחופים לא מוכרזים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מחוץ לשעות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אבל כמה מתוכם טבעו במוכרז אחרי שעות הפעילות. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> כ-21% אמרתם. כ-21% בחופים מוכרזים אחרי שעות הרחצה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כלומר שאם הייתה הארכה של שעות הפעילות היינו חוסכים חיים. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> בדיוק. כי הם חופים נהדרים, רק אין מציל. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אין ספק. אבל אני רוצה להגיד, 90% טובעים מחוץ לשעות הפעילות לא בגלל שאין חופי רחצה, אלא פשוט אותם אנשים, אותם מבקרים הולכים גם הצידה, הם לא רוצים שהמציל יראה אותם, הם יכולים להעיד פה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לא, אבל עאטף, אני רוצה ללכת לים ב-18:00, לא רוצה ללכת ב-16:00 או ב-15:00. אני רוצה ללכת לים ב-18:00 בערב ואני לא אכנס למים אם לא יהיה שירות הצלה. איך אתה פותח את מתן השירות הזה לאזרחים שוואלה, רוצים ללכת כל עוד יש אור, בשעות שהן לא מסוכנות, כי תכף נשמע את האגודה למלחמה בסרטן, אנחנו מסרטנים עצמנו לדעת. אני רוצה ללכת כשאינדקס הקרינה נמוך. אנחנו עושים הפוך, אנחנו צריכים לתת שירותי הצלה כשאינדקס הקרינה נמוך. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> החוק למעשה קובע שהרשות המקומית אחראית להפעיל את חופי הרחצה. משרד הפנים לא יכול לכפות על הרשות המקומית, אלא בצו כתוב שהרשות המקומית אכן צריכה להפעיל את חופי הרחצה לפחות שמונה שעות. ואני יכול להעיד פה שבקיץ, ביולי-אוגוסט, שעות הפעילות בכמעט 90% מהרשויות המקומיות מסתיימות ב-19:30-19:00. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אבל הן משלמות את זה. מי משלם? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> הרשות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, איפה המדינה? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> פה אין ספק שהנטל של התקציב נופל על הרשויות המקומיות. ואני יכול להעיד גם שהאחזקה של החוף היא אחזקה גדולה, אין ספק, והרשויות משלמות הרבה על האחזקה הזאת. משרד הפנים לא מתקצב. בזמן האחרון, זאת אומרת, בשנים - - - << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> השאלה היא למה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני אגיד לך למה. כי פשוט מאוד משרד הפנים אומר שהרשות המקומית אחראית. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מי שיזם את החוק זו לא הרשות המקומית, מי שיזם את החוק זו המדינה. המדינה אמרה, הנה, קחי את תפוח האדמה הלוהט הזה, קחי אותו, עכשיו את תיחנקי עם תפוח האדמה, אני מרימה ידיים, אין משילות, המדינה מרימה ידיים". מדינה צריכה לקחת אחריות על משאב לאומי. מי שהמציא את החוק זו המדינה, זו לא גלית. גלית, את קידמת את הצעת החוק שאת תהיי אחראית על החופים? למיטב ידיעתי, לא. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> החוק הזה, מתי חוקק? ב-1964. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> אבל את ההחלטה שאסור לנו לגבות בכניסה, זה משרד הפנים כן הוביל, שר הפנים הוביל את זה. אגב, לדעתי, יש בזה הרבה היגיון, אני מאוד בעד הסיפור הזה, אני חושבת שזה משאב ציבורי וזה ראוי שהציבור כולו יוכל להגיע, רק צריך או שהמדינה תשלם, או שישלמו על חניה או אלף ואחת דברים אחרים שאפשר לעשות, אבל לא להביא למצב שאין שום הכנסות לשלטון המקומי בהקשר הזה, כי פשוט צריך לממן. ויותר מזה, אני אגיד שהמצב שלנו במועצות אזוריות הרבה יותר חמור. אני לא יודעת אם אתם מכירים את ההבחנה הזאת של תמ"א 1, אבל היא מאפשרת בערים להקים בתי מלון, להקים בתי קפה, זאת אומרת, יש להם סוג של הכנסות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תמריץ כלכלי. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> במועצות אזוריות אסור לנו להכניס שום דבר, וזה טוב ויפה, אבל אסור לנו לשים חוץ מקיוסק של 16 מטר שום דבר באזורים של החופים. זה אירוע. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> שום דבר מסחרי. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> שום דבר מסחרי – לא בתי מלון, לא בתי קפה, לא שום דבר. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כן, בלי עסקים מניבים. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> אין מנוף כלכלי, שום מנוף כלכלי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> החוק נותן אחריות לרשות המקומית וקושר לה את הידיים ואת הרגליים, שם לה על העיניים ועל הפה ותשברו את הראש. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> יש גם כל מיני דברים שמונעים מלהקים אותם. זה תכנון ובנייה, זו רשות הטבע והגנים והגנת הסביבה שמונעים, שמטרפדים את הקמת האלמנטים האלה. לי יש הצעה. אני כבר כמה שנים צועק, וגם גלית יודעת מה שאני חושב, הקמת רשות חופים. הקמת רשות שתתוקצב על ידי המדינה והיא למעשה תחלק את התקציבים ויקבעו את כל מה שצריך, אילו תקציבים, מה צריך להיות, וגם יוכלו ליזום הקמת חופים חדשים. התחילו למעשה, נכון, גלית? עם חקיקה, היושב ראש. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> ברור. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> כן, התחילו, ואחרי זה לא יודע איפה זה התמסמס. לחוקק חוק להקמת הרשות הזאת, זה נפל נדמה לי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אלה סדרי עדיפויות של המדינה. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> זה לא סתם נפל, כי הם רצו פשוט שתהיה רשות שמי שיממן אותה אלה הרשויות המקומיות. הרשויות אמרו, אוקיי, כל אחת תמשיך לדאוג לעצמה, עם כל הכבוד. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כן, את לא צריכה עוד. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> בדיוק, אני אממן גם את זה וגם עוד יחליטו לי. אני גם אתן את הכסף וגם עוד יחליטו, לפחות אני מחליטה לבד. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני יכול להגיד שמשרד הפנים משתתף, אבל סמלית, בואו נגיד, בתקציבים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> בסדר, עדיף לא להגיד. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אנחנו מחלקים כל שנה בין 20 ל-25 מיליון שקל לרשויות שאינן איתנות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> וכמה העלויות של התחזוקה? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני אומר, זה לא מספיק. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ה-25 מיליון שאתם נותנים לרשויות שאינן איתנות, זה במסגרת מענק איזון? לא. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לא. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אקסטרה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> זו תקנה אחרת שלמעשה מסייעת לרשויות המקומיות להחזיק את החופים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> גלית, כדאי לך לא להיות איתנה, כדאי לך לא להתנהל תקציבית נכון. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> לצערי, בקצב הזה אנחנו לא רק לא נהיה איתנים, אנחנו גם נקרוס לגמרי, כי כמות ההוצאות שפשוט נופלת עלינו, עוד ועוד ועוד, ומהיד השנייה אומרים לנו, אל תעשו הכנסות, על אף שאתם יודעים לעשות עסקים טוב ולהביא דברים אליכם והכול, לא, אנחנו לא רוצים שתהיו, ואם כבר יש לכם, מה עושים? << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> חלוקת הכנסות. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> חלוקת הכנסות. בבקשה, יפה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ברור. להוציא לך גם עין, למה רק לחתוך לך את היד? << אורח >> גלית שאול: << אורח >> בדיוק. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> בנוסף לתקציב הזה אנחנו מחלקים כל שנה, זה כמעט לאורך כל הזמן, לרכישת ציוד הצלה ובטיחות. התקציב הזה מיועד לרשויות, אנחנו מחלקים אותו, כל שנה 7.5 מיליון. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לכולן? לכל הרשויות? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לכל הרשויות, כולל האיתנות. 7.5 מיליון שקל לרכישת ציוד הצלה ובטיחות, והשנה ב-2025 נתנו 15 מיליון. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> לכל המדינה. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לכל המדינה, כן. ישנן 24 רשויות חופיות, אליהן מחולק כל הכסף הזה. ובנוסף לזה, אנחנו יצאנו גם בקולות קוראים לפיתוח חופים חדשים, כפי שאמרנו, חופים חדשים. השנה גם הוצאנו, דרך אגב, אנחנו יושבים ביום רביעי על הקול הקורא הזה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> יש תקציב להכרזה של חוף חדש? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לא, עשינו את זה בקול קורא, בואי נגיד לשדרוג חופים קיימים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, באיזה היקף קולות קוראים? << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> זה קרוב ל-20 מיליון שקל. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> כל הארץ. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> לכל הארץ, בהחלט. אין מה לעשות. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, בסדר. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> גם מוגבלים קצת בתקציב וזה. אבל עוד פעם, אני אומר, מה שצריך לעשות זה להקים רשות חופים פה לכל החופים, רשות חופים שלמעשה תתוקצב על ידי האוצר, והכסף הזה, כמו באיגוד ערים כנרת. חברים, 2008, לפני זה היה תוהו ובוהו בכנרת. אחרי שהקימו את האיגוד הזה, באמת ייאמר, אני מלווה אותם כבר הרבה זמן, באמת, אתם שומרים על החופים האלה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אני לא הייתי בתחילת הדיון, אבל באיגוד ערים כנרת המדינה מתקצבת? << אורח >> גלית שאול: << אורח >> כן, המדינה קבעה שהיא מתקצבת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה זה מתקצבת? << אורח >> גלית שאול: << אורח >> היא מתקצבת, אבל בדרך שלה. מה ששמענו מאוד יפה זה שיש רק שישה פקחים בכל הכנרת. לעומת זאת, בערים אנחנו מבינים שיש כמות גדולה יותר. << אורח >> יוסף בן יוסף: << אורח >> אני אומר פה, ועאטף יודע, הוא היה איתי בפגישה, לקראת אמצע יולי-סוף יולי אני סוגר את כל החופים בכנרת. אני בא ואומר, ואני לא מתבייש להגיד, אני סוגר את כל החופים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אתה לא יכול - - - << אורח >> יוסף בן יוסף: << אורח >> תתמודדו. אתם תתמודדו, לא אני. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אני חייב לגעת גם בנושא של המצוק הימי. חברים, יש פה איזו הפרדה, באמת, אני לא יודע איזו החלטה החליטו פה שעשו הפרדה בין המצוק הימי לבין המצוק היבשתי. לדעתי, אני גם אמרתי את זה הרבה זמן, הטעות הכי חמורה, חייבים שני הדברים האלה להיות יחד, אי אפשר להפריד את המצוק הימי מהמצוק היבשתי. שניהם צריכים להיות למעשה תחת החברה להגנה על המצוק, שזה תחת הגנת הסביבה. לא יודע מה, פעם היו דיונים, הייתי בדיונים האלה של לאחד אותם, של להעביר את המצוק היבשתי לחברה הזאת, לא הלך. השרה אז התנגדה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי, אנחנו נשאל את המשרד להגנת הסביבה תכף. עאטף, תודה רבה, קודם כול תיהנה מהפנסיה ותרחץ בים רק בזמן שיש שירותי הצלה. כדאי לך ללכת לעמק חפר, אחלה חופים. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> תודה. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> הוא יודע, הוא ביקר הרבה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> נמצא איתנו בזום אופיר פינס מפורום רשויות החוף. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> פורום רשויות החוף, אני היו"ר והוא המנכ"ל שלו. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> מנכ"ל פורום רשויות החוף, מה שלומך, אופיר? << אורח >> אופיר פינס: << אורח >> תודה, מטי. אני אגיד רק דברים קצרים, כי אני חושב שרוב הדברים נאמרו. היה לנו כנס של מנהלי חופים רק ביום ראשון בתל אביב, הגיעו 28 מנהלי חופים מכל הארץ. אני רוצה להגיד רק שלוש הערות שבאו מהשטח. אחת, צר לי, אבל התמונה על הכנרת זה לא מה שקיבלתי ממנהלי החופים של הכנרת. התחושה שלהם שהאכיפה לא קיימת. שמעתי את נציג המשטרה, כל הכבוד, אני לא יודע על מה אתה מדבר, אני יודע, אני מקבל באמת דברים אחרים. חוסר משמעת, חוסר אכיפה, אי אפשר להגיד לציבור כלום, אנשים עושים מה שהם רוצים, לא שמים על אף אחד, נכנסים כשאסור. זו פשוט הפקרות מוחלטת, לפחות זה הסיפור שאני קיבלתי מהשטח. הצטערתי מאוד לשמוע את זה, כי אני הייתי בין אלה שהקימו את רשות הכנרת כשהייתי יושב ראש ועדת הפנים בשנת 2008. ואגב, הרשות מוכיחה את עצמה, שלא תבינו לא נכון, אבל עדיין יש הרבה מה לעשות. אני שמעתי את המנהל החדש, שהוא גם אומר בצורה מאוד ישירה וכנה שיש הרבה מה לעשות. זה היה אחת. הערה שנייה, משרד הפנים. משרד הפנים לא מבין את האירוע. רק הדוגמה הקטנה שעאטף מסיים את תפקידו, כבר סיים את תפקידו לפני מספר חודשים, הוא ממשיך לשבת בתפקידו כי אין לו מחליף. ואנחנו מאוד מעריכים את עאטף ואוהבים אותו, אבל כל הסיפור הזה של - - - << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> שלוש שנים אחרי 67. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> וואלה. ויצא מכרז? << אורח >> אופיר פינס: << אורח >> כל הסיפור הזה שזה וואן מן שואו, שאין צוות במשרד הפנים, שאין אגף בכיר, שאין מערכת. משרד הפנים לא מבין את אירוע חופי הים וחופי הרחצה ואת המשמעות שלהם לציבור הישראלי. חייב שר הפנים הבא שיבוא, אנחנו נעשה את הכול כדי שהוא יתעורר מההתחלה, מההתחלה, ויבין ושיעשה, שתהיה לו קדנציה, אני מקווה שתהיה קדנציה שלמה, לעשות רפורמה מאוד גדולה, מאוד מאוד גדולה. זו יכולה להיות רשות חופים, זה יכול להיות משהו אחר. התקציבים מצחיקים, ההתייחסות מצחיקה, משרד הפנים לא עוסק בכלל במצוקים. מה שהוא נותן לרשויות המקומיות, כמו שגלית אמרה, זה כלום, זה אפס, פשוט אי אפשר לדבר על כמה שזה עלוב. אין גם כמעט חופים חדשים, אין טכנולוגיות. איפה הטכנולוגיות? כל הסיפור הזה לא מנוהל, ובמיוחד נושא ההצלה. בנושא ההצלה אני חושב שצריכים להקים ועדה בין-משרדית בראשות שר הפנים, אבל בשותפות משרד האוצר, משרד העבודה. צריכים פה רפורמה מלאה. המקצוע הזה קודם כול צריך להיות מקצוע נדרש, מקצוע עם עדיפות, מה שנקרא עבודה מועדפת. צריכים לשנות את כל הדברים – את המשמרות, את התקנים, את גודל החופים המוכרזים, יש פה באמת עבודה עצומה, גם את שעות העבודה. צריכים לעשות פה פשוט ועדה בין-משרדית. המקצוע הזה לא מטופל. יושב שם המציל הראשי של תל אביב, טל, שהקריא לנו את חוק ההצלה. חבר'ה, החוק בכלל לא מגדיר מה התפקיד של המצילים. החוק שכולנו עובדים לפיו הוא חוק מיושן, אנכרוניסטי, צריך לשנות אותו, לעדכן אותו. צריך כאן ועדה משרדית שתייצר רפורמה גדולה בנושא ההצלה ותפקיד המציל. ומשפט אחרון, חברים, הצללה. הצללה, החופים חשופים, אין כמעט הצללה, אנשים שם נצלים. לא פלא שאנשים רוצים לבוא בשעות של אחר הצוהריים-ערב. אנשים שם נצלים, חבר'ה צעירים משלמים מחירים אדירים. חייבת להיות תוכנית לאומית להצללת חופי הים, אולי צריך להטיל את זה על הקרן הקיימת לישראל, אני חושב שעדיף שהיא תתעסק במשימות היפות האלה מאשר בחלק מהמשימות שהיא מטפלת בהן, לו יורשה לי. זה גוף שבהחלט יכול לעשות מהפכה, כי יש לו את היכולת והעוצמה התקציבית והמחויבות גם הסביבתית. אני חושב שקרן קיימת יכולה פה לעשות באמת דבר גדול לטובת עם ישראל והציבור הישראלי. אנחנו נמשיך לעשות את שלנו. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אופיר, שאלה קטנה. כשאתה מדבר על צוות בין-משרדי לרפורמת עומק בשירותי ההצלה, מי אתה חושב במשרד שצריך להוביל את זה, משרד הפנים? << אורח >> אופיר פינס: << אורח >> משרד הפנים צריך להוביל את זה, אבל משרד האוצר ומשרד העבודה חייבים להיות שותפים לזה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ברור. << אורח >> אופיר פינס: << אורח >> גם הגנת הסביבה אולי, כי יש להם נגיעה לתחום הזה, המשרד לביטחון פנים גם צריך להיות שותף, כי יש לו זיקה לכל הסיפור הזה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ברור. << אורח >> אופיר פינס: << אורח >> אגב, המודל של שוטרים בשכר, צריך להגיד את האמת, לא מוכיח את עצמו. שוטרים בשכר, לצערי, באים לים. בואו, אני לא רוצה לדבר יותר מזה, באים לים. אני לא רוצה להגיד באים ליהנות בים, אבל באים לים בשכר. זה לא פתרון, זה לא מוכיח את עצמו. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> זה גם לא פתר את האלימות במגרשי הכדורגל. << אורח >> אופיר פינס: << אורח >> אני לא רוצה להמשיך כי הדברים נאמרו בצורה מאוד מאוד חדה וברורה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> תודה רבה, אופיר, ובהצלחה. המשרד לביטחון לאומי או משטרת ישראל. ברמת המקרו, לא שיטור ימי. יצוין לפרוטוקול שהמשרד לביטחון לאומי או משטרת ישראל לא חשבו לנכון לשלוח עוד בעלי תפקידים למעט השיטור הימי, ותודה לשיטור הימי שהגיע. אני רוצה כן לומר לפרוטוקול שמה שעלה כאן כבעיה חמורה מאוד זה שאין שירותי אכיפה להפרות סדר ציבורי בכלל בחופי הים, קל וחומר בשעות שאין בהן שירותי הצלה, ואז מתגלות תופעות, במיוחד כשחוף הים הופך להיות איזה אסקפיזם. << אורח >> גלית שאול: << אורח >> במצב האבסורדי אנחנו פותחים 100, צריך להבין את זה, זה מצב בלתי נתפס. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ואז יש תופעות, כמו שאמרת, של אלימות, אולי מסיבות טבע, זנות, בריונות, סמים, כל מרעין בישין אחרים, ומשטרת ישראל - - - << אורח >> גלית שאול: << אורח >> אם יורשה לי, מטי, אני מציעה שכתוצאה מהישיבה הזו אתם פשוט תשלחו מכתבים מהוועדה לבקש תשובות מהמשטרה, לבקש תשובות ממשרד הפנים. אולי פעם נוספת משרד הפנים ישמע על הסיפור של הגנת המצוקים, אולי יחליטו כן, כי גם משרד הפנים לא הצליח לדאוג לנו בהכנת התקציב של השנה שעברה. אני ואופיר עברנו חדר-חדר, מהמנכ"ל לכל יתר בעלי התפקידים ואגורה לא קיבלנו לנושא הזה. זה לא הגיוני, באמת לא הגיוני במדינה שמשקיעה מיליונים במקומות שהם לא חופי הים. << אורח >> מתן שחק: << אורח >> האם יש תשובה לאחד הגורמים לגבי אכיפת הוראות פיקוד העורף בחופים? << אורח >> אריק טל: << אורח >> אפשר להתייחס? אריק טל, מנהל המחלקה לפיקוח ואכיפה באיגוד ערים כנרת. אני רוצה להעיר כמה דברים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> ממש בקצרה, כי כנרת קיבלה כאן כר נכבד ויש לנו עוד הרבה דוברים. << אורח >> אריק טל: << אורח >> אני מדבר באופן כללי, קודם כול לגבי הנושא של נוכחות שוטרים. במקרה הפרטי של הכנרת, כל סוף שבוע קמה עיר בכנרת, עם בין 50,000 ל-70,000 איש, אני לא מדבר כבר על חגים, שאז הכמות היא כפולה. כמות השוטרים לא משתנה. לא יכול להיות שלמירון שולחים שוטרים, לנבי שועיב שולחים שוטרים, להר הבית שולחים שוטרים, וקמה עיר בכנרת וכמות השוטרים לא משתנה. אני בשביל להתמודד עם הדבר הזה לוקח שוטרים בשכר. אני לא מסכים עם מה שנאמר פה, שהשוטרים בשכר לא עושים את העבודה והם רק באים לים, כי השוטרים בשכר שלנו הם כן אפקטיביים. אנחנו רואים בפירוש שאיפה שנמצאים שוטרים בשכר כמות האירועים קטנה בהרבה, והם עושים עבודה. אבל אני עם התקציבים שלי לא יכול להציב שוטרים בשכר כל הזמן בכל החופים. אני ממש לוקח את שתי הרצועות הכי בעייתיות שלי של החופים ושם שם את השוטרים כדי להיות הכי חזק במקום הזה. דבר שני, דיברנו פה על נושא של טביעות של אנשים, אני רוצה להעיר פה נושא של אוכלוסייה שנופלת בין הכיסאות, אוכלוסייה של טובעים שנופלת בין הכיסאות. כי ברוחצים מטפלים מצילים בשעות הרחצה, במשיטי כלי שיט ממונעים מטפלת רשות הספנות והנמלים מבחינת חוק וציוד הצלה והכול. יש את משיטי כלי השיט האישיים – קיאקים, סאפים, סירות חתירה מתנפחות ודברים כאלה, אין להם שום חוקים, שום הגבלות, שום דבר. מי שיש לו קצת מודעות שם על עצמו חליפת הצלה, מי שלא, מפליג ככה, ואם הסירה שלו מתהפכת, הרוח סוחפת לו את כלי השיט והוא נשאר לטבוע. אותו דבר מי שחותר בסאפ, אם הוא לא שם את הליש, את הרצועה לרגל, טובע. וזה נושא שאני חושב שבתקציבים מאוד קטנים, לעשות איזשהו קמפיין, לחדד את הנושא הזה, את המודעות לנושא של ציוד מיגון אישי לחבר'ה האלה. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> משיטים פרטיים זה נקרא? << אורח >> אריק טל: << אורח >> אני קורא לזה משיטי כלי שיט אישיים. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> אוקיי. << אורח >> טל פילטר: << אורח >> משיטי כלי שיט ללא רישוי, אולי זו הגדרה יותר, נכון? << אורח >> ארמן סקיימן: << אורח >> יש כלי שיט שלא מחויבים ברישוי, ולכן אי אפשר להטיל עליהם הגבלות, בניגוד לכלי שיט מסחריים או כאלה שנדרשים ברישוי. << יור >> היו"ר מטי צרפתי הרכבי: << יור >> טוב, תודה. האגודה הישראלית לסרטן, אם אפשר בקצרה, אנחנו נתחיל לקצוב זמנים. לי ברור מה הסכנות וחשיבות ההצללה. << אורח >> רון (רני) רוזנבלום וינקלר: << אורח >> אני רון רוזנבלום וינקלר, אני המנכ"לית הנכנסת של העמותה הישראלית לסרטן העור. תודה על ההזדמנות לדיון החשוב. אני רוצה לחזק את הנושא של הצורך בהארכת שעות מצילים. אני מגיעה לכאן היום לא כדי לדבר על מחלה, למרות שבזה אנחנו עוסקים, אלא כדי לדבר על מניעה, על הזדמנות אמיתית של המדינה להציל חיים עוד לפני שיש חולים ועוד לפני שיש משפחות שמתמודדות עם אובדן. במדינה שטופת שמש כמו ישראל יש כ-300 ימי שמש בשנה, וסרטן העור הוא אחד הסרטנים השכיחים. יש מעל 10,000 מתמודדים עם סרטן עור בשנה, מלנומה ושאינו מלנומה, 1,800 מתוכם מתמודדים עם מלנומה, וכ-200 אנשים מתים מהמחלה בשנה. אבל יש כאן עובדה שחייבת להדהד בדיון הזה – סרטן העור, בניגוד לסרטנים אחרים, הוא מחלה שבחלק גדול מהמקרים ניתן למנוע. אנחנו יודעים שרוב נזקי השמש מקורם בחשיפה דווקא בגילים הצעירים, בשנות הילדות והנערות, גילאים צעירים. דיברת קודם על אינדקס הקרינה, כן, הוא מאוד טרנדי ופופולרי לצערנו בימים אלה, ואנחנו עושים מאמצים כדי להתמודד גם עם התופעה הזו. ולכן השאלה שאנחנו מעלים היא לא שאלה של נוחות, אלא שאלה של מדיניות ציבורית. מצד אחד, משרד הבריאות ממליץ לציבור במשך שנים להימנע מחשיפה לשמש בשעות מסוכנות ולהעדיף הגעה לים בשעות אחר הצוהריים, כשהקרינה נמוכה יותר, ומצד שני, בפועל, במקומות רבים שירותי ההצלה מסתיימים מוקדם. מישהו כאן אמר 19:30-19:00. בתל אביב זה לא המצב, מניסיון אישי. << אורח >> טל פילטר: << אורח >> מה פתאום? בתל אביב מתחילים ב-7:15 כל השנה. << אורח >> רון (רני) רוזנבלום וינקלר: << אורח >> אבל לא מסיימים בשעה 19:30, מסתיימים מוקדם יותר. << אורח >> טל פילטר: << אורח >> 19:00. << אורח >> רון (רני) רוזנבלום וינקלר: << אורח >> בקיצור, זו בחירה שהמדינה לא יכולה להציב בפני אזרחיה. אנחנו לא הראשונים שאומרים את זה, כבר בשנת 2010 מבקר המדינה הצביע על כך ששירותי ההצלה מסתיימים בשעות מוקדמות והמליץ לבחון הארכת שעות פעילות מצילים. ב-2014 היה דוח שעסק בסרטן העור – מניעה, אבחון וטיפול, וההמלצה הזו חזרה שוב. וב-2021 גם נבחנו הרגלי רחצה בישראל, ויותר מ-60% מהרוחצים דיווחו שהם מגיעים לחוף בשעות מאוחרות יותר כדי לשמור על הבריאות, אבל מצד שני מוצאים את עצמם ללא שירותי הצלה. אז גם הוכרזה תוכנית לאומית למניעת סרטן העור, אך לצערנו היא לא התקדמה. האינטרס של המדינה צריך להיות ברור – ליצור תנאים שמאפשרים לאנשים לשמור על הבריאות מבלי לסכן את החיים שלהם. כי אם אפשר למנוע מחלה, האחריות הציבורית שלנו היא לא לחכות ולטפל בה, האחריות היא למנוע אותה מראש. אני רוצה להעביר את הזכות לרבקי מהאגודה למלחמה בסרטן. << אורח >> רבקה זלצר-פרייליך: << אורח >> שלום. אני אתחבר לכל הנושאים שעלו עד עכשיו. אני רבקה, אני מהאגודה למלחמה בסרטן. זה כאילו נושא שמתערבב פה בשלל הנושאים, ומדברים פה על הצלת חיים, נושא עם חשיבות גדולה מאוד. כשמחשבים את הצלת החיים ולא מדברים רק על טביעה, כמו המספרים שציינה רון, אנחנו מדברים על 200 מקרי מוות בשנה מתוך 1,800 מקרים של סרטן עור הקטלני מסוג מלנומה, ומעל 10,000 מקרים של סרטני עור בכל שנה מתגלים בישראל. זה לא כמו טביעה, שאתם יכולים להראות את זה עכשיו בנתונים המספריים וכל שנה לנתח את המספרים. וכמו שאמרתם, אי אפשר להפריד בין חופי הים לבין הים עצמו. המדינה צריכה לדבר בקול אחד. בקידום בריאות, בתחום שאני באה ממנו, מדברים על זה שהבחירה הקלה צריכה להיות הבחירה הבריאה. זאת אומרת, אנחנו באגודה למלחמה בסרטן כל שנה אלפי הרצאות ופעילויות בבתי ספר, ומי לא גדל על חכם בשמש? קמפיינים שאנחנו חושפים למאות אלפי ומיליוני וישראלים בכל הגילאים, אבל ההסברה הכי טובה היא בפעולה בשטח, אם שעות המצילים יוארכו. אם אנחנו מחנכים את הציבור שבשעות אחר הצוהריים הקרינה יותר נמוכה ואפשר לצאת לים, כמובן תמיד להתמגן כראוי, אבל אין שעות מצילים, אנחנו חושפים אותם גם לסכנת טביעה וגם לנזק לטווח הרחוק, שמי שיישאר בחיים יקבל את הנזק הזה כל חייו. וזה חשוב לנוער, חשוב שהמדינה תדבר בקול אחד – משרד הבריאות, משרד הפנים, משרד האוצר. וציינת שמשרד הפנים, יש תקנה שאומרת לפחות שמונה שעות ביום. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> נכון. << אורח >> רבקה זלצר-פרייליך: << אורח >> זה יכול להיות גם עשר. גם הערך של לממן טיפולים לחולים הוא מאוד גבוה, והמדינה צריכה לאחד כוחות ולדבר ולתת את המסר לציבור בקול אחד. אם חשוב לחסוך כסף ולחסוך חיים, שכל המשרדים יתאחדו למסר הזה ולאפשר לציבור הנגשה של שעות בטוחות בחופי הים. תודה. << מנהל >> (היו"ר יצחק קרויזר, 12:49) << מנהל >> << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר גמור, תודה רבה. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> שלום, איילת מארגון בטרם לבטיחות ילדים, תודה על ההזדמנות לדבר. אני רוצה להתחיל עם קצת שוק. מתחילת השנה עד לפני יומיים תשעה ילדים טבעו. זה המון. להקביל את זה לשנה שעברה – שניים. אם אנחנו נמשיך ככה, השנה אנחנו מסיימים עם יותר מ-55 ילדים. זה המון. << אורח >> אריק טל: << אורח >> את מדברת על טביעות בחופים? << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> לא, אני לא מדברת רק בחופים. אבל חופים לוקחים חלק גדול, חלק משמעותי במספרים. ההתמודדות שאנחנו מבקשים שתקרה לטביעות בחופים, חלק ממנה גם תשפיע על הבריכות. אם אנחנו נדאג, וזה נושא אחר, שהילדים ילמדו לשחות כמו שצריך והחוק של לימודי שחייה יותאם למצב הנוכחי, יטבעו פחות. אני חוזרת ומתכנסת לסיפור של שעות ההארכה, כי כן, שעות ההארכה הן משמעותיות, כי ילדים יחד עם ההורים שלהם טובעים לא בשעות הרחצה ופעמים רבות בחופים מוכרזים. ולכן השינוי, ההתאמות, ויש פה את עיריית ראשון, שעושה את ההתאמות שלה כבר שנים כדי לאפשר שעות רחצה ארוכות יותר, שהן השעות הנוחות, הבטוחות והבריאות לכולם. יש פה היבט קריטי שחייבים לעשות, ואנחנו חייבים לעשות משהו, כי ילדים טובעים, והשנה באמת המצב קריטי. אנחנו לא יכולים לשחרר את זה. תודה. << אורח >> רבקה זלצר-פרייליך: << אורח >> אם אפשר להצטרף רק במשפט, שזה נתון היום לשיקול דעת של כל רשות מקומית. זאת אומרת, בכל חוף זה אחרת. ואם ראשון הגדילו ראש, או נתניה, ונותנים הארכות, זה מהתקציב שלהם ועם היכולות שלהם. שוב, כמו שיש תקנה על שמונה, אפשר להרים את הרף. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. דוד ממשרד הבריאות, אתה רוצה? << אורח >> דוד ויינברג: << אורח >> רק אני אבהיר שמשרד הבריאות כמובן שתומך בהארכת שעות הפעילות וגם בנושא של הגברת ההצללה, שניהם דברים שרצוי מאוד לקדם אותם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אוקיי. זאבי מזק"א, אתה רוצה? << אורח >> זאבי דרוק: << אורח >> שלום לכולם, זאבי דרוק מזק"א. סך הכול, מה שאני רוצה להעלות, אני לא הגורם המקצועי, אני יכול רק להגיד את הנתונים לפי מה שאנחנו פוגשים בשטח. מתנדבי זק"א הם החלק האחרון בחוליה, בשרשרת, הם מגיעים למקרים הקטלניים. יושבים פה השיטור הימי, לפני חודשיים בדיוק הייתה אחרי חג הפסח טביעה של שני בחורי ישיבה שנכנסו לחוף צאנז בנתניה, שהוא חוף שהוא בעיקרון חוף מוכרז, שיש בו מציל, אבל באותו זמן לא היה, בחוף הזה ספציפית לא התחילה עונת הרחצה. יום שישי, שני אחים שנכנסו. מי שגילה את הטביעה זה מציל מחוף סמוך, חוף סירונית נראה לי, והוא ראה את אחד הנערים, ואחרי זה היו לנו עשרה ימים של חיפושים על נער נוסף, שני האחים שפיגל. אני הייתי באופן אישי ברוב ימי החיפושים, השתתפנו בהם, יחידות מיוחדות של זק"א עם אופנועי ים, בשיתוף פעולה הדוק עם השיטור הימי ויחידת להבה של כיבוי אש, יחידת העילית. מה שאני בא לומר זה שאנחנו עדים בפועל לזה שכשהמצילים עוזבים את החופים, מה שנקרא, זק"א מתחילים להיקרא לשטח. רואים את זה בחוש, וברור שככל שיורחבו גם הימים, גם עונת הרחצה עצמה וגם השעות של הרחצה, יש פחות טביעות, האיתור הרבה יותר מהיר, המצילים עוזרים ומסייעים. וגם אם זה נגמר באסון, היה לנו בשבת האחרונה, היא דיברה על ילדים, היה ילד בן ארבע מרהט שטבע למוות בחוף דלילה באשקלון. גם אותו סיפור של חוסר תשומת לב לפעמים של שנייה אחת של הורה, וכמה שיש יותר שירותי הצלה נגישים, אנחנו רואים את התוצאות בשטח. אני יכול להגיד שאנחנו בזק"א מקדמים עכשיו ביחד עם בטרם שיתוף פעולה חדש. אנחנו תמיד היינו עושים למגזר החרדי עם רשות הטבע והגנים קמפיין, לפני כל תחילת חופשת בין הזמנים, בתוך המגזר החרדי, אבל אנחנו מקדמים עם בטרם לא רק למגזר החרדי, גם למגזר הכללי, קמפיין מיוחד לנערים, תלמודי תורה, בתי ספר, להגיע, לנסות לחדד את הסיכון, בפרט בחופים. אבל באמת, אני לא נכנס לגורמים המקצועיים והתקציביים כי זה לא התחום שלי, אבל אני כן יכול להגיד שבוודאות, ככל שיש יותר מצילים בחוף אנחנו נקראים פחות, וכשהמצילים עוזבים את החופים אז אנחנו נקראים יותר לשטח. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. המצילים, נשמע גם אתכם קצת. סידרנו לכם יום מוצל היום. << אורח >> טל פילטר: << אורח >> שלום, אדוני היושב ראש. שמי טל פילטר, אני סגן מנהל אגף החופים והמציל הראשי של עיריית תל אביב-יפו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תן קצת רקע על כמה מצילים, כמה חופים. << אורח >> טל פילטר: << אורח >> רצועת החוף שלנו בתל אביב-יפו משתרעת מגבול בת ים בדרום ועד גבול הרצליה בצפון, כ-14 ק"מ של חוף. מתוך 14 ק"מ של החוף, 2 קילומטרים מוכרזים לרחצה, 12 קילומטרים אסורים לרחצה, כולל בפנים שני נמלים – נמל יפו ונמל תל אביב, מרינה תל אביב, מעגנת רידינג ומקומות כאלה ואחרים. אנחנו מפעילים 13 חופים מוכרזים. בתקופת השיא, מהשעה 7:15 ועד 18:45, המצילים מתחילים לעבוד ב-7:00, מסיימים ב-19:00. יש לנו כ-65 מצילים שמחזיקים את המערך הזה. עכשיו קצת נתונים על הכמויות שמגיעות לחופי תל אביב-יפו. העיר תל אביב-יפו מונה כחצי מיליון תושבים, לנו בחופי העיר תל אביב-יפו יש כ-9 מיליון מבקרים. וכמובן שכל הגורמים שנדבר איתם, אנחנו, המצילים, אני, המנהלים, הנהלת העירייה, ראש העירייה, כולם רוצים לתת יותר שירותי הצלה. המגמה והרצון הם לתת שירותי הצלה מהזריחה ועד השקיעה, כמובן במגבלות של זמן בטיחות, שבמידה שקורה אירוע בסמוך לשעות סיום שירותי הצלה, שלמצילים יהיה עדיין זמן של אור להגיב. אבל איפה אנחנו נתקלים במגבלות? קודם כול, אנחנו מפעילים את המצילים שלנו 12 שעות ביום. חוק שעות עבודה ומנוחה לא מאפשר להעסיק עובד יותר מ-12 שעות עבודה ביום, מה שאומר שבמידה שאנחנו נרצה לתת יותר שעות שירותי הצלה, אנחנו צריכים תקנים נוספים שאין לנו, אנחנו צריכים מצילים נוספים שאין לנו. כמובן שבסוף השורה התחתונה מגיעה לכסף, כמו בכל דבר, אבל לא רק בכסף, ואני אסביר. גם הסכמי העבודה עם המצילים, ועד המצילים, ארגון המצילים, ההסתדרות הכללית וכן הלאה. אבל אני רוצה קצת לספר ליושב ראש במה אנחנו נתקלים היום. אני, שאחראי על מערך ההצלה בעיר תל אביב-יפו, כשאני בא ומראיין היום מציל, א', אני לא מראיין את המציל, הוא מראיין אותי, הוא שואל אותי מתי באים, אם השתגעתי, אם אני נורמלי, אם אני חושב שהוא נולד לעבדות, אם הוא חושב שאני מצפה ממנו לעבוד כל שישי וכל שבת ו-12 שעות ביום. אני חייב להסביר לכל היושבים פה, אני לא יודע כמה הם מתעסקים פה בתפעול ובהעסקת עובדים, היום הדור הצעיר הוא דור אחר, הוא דור מאוד מאוד טכנולוגי, הוא דור שמתחבר מאוד למקצועות ההייטק. אין היום אנשים שרוצים לעבוד בעבודות כפיים, מה שנקרא, בעבודות, מה שנקרא, לא טכנולוגיות. ואין לי ספק שאם לא תקום פה ועדה בין-משרדית שתיקח את הסיפור הזה של החופים בישראל ותיקח בפרט את הנושא של ההצלה, מערך המצילים וההצלה במדינת ישראל, ותשב ותתחיל להסתכל עשר שנים קדימה היום, אנחנו בשנים הקרובות נישאר ללא מצילים. אנחנו במצוקת מצילים גם כרגע. אין ספק שכשבן אדם מגיע לחדר מיון הוא רוצה שהרופא יהיה שם בכל אחת מ-24 השעות ואחות וכן הלאה. לא הגיוני שאדם מגיע היום לים בשעות אור ואין לו מציל שייתן לו שירותי הצלה, או לא יכול להיות שבעיר כמו תל אביב עם 9 מיליון מבקרים שיש לה 14 ק"מ חוף, היא תוכל רק 2 ק"מ מהחוף הזה לאייש במצילים. אבל גם אם רוצים, ועזוב רגע את הכסף בצד, אין אנשים היום פנויים במקצוע הצלה שרוצים לעבוד במקצוע הזה. אם לא תהיה ועדה בין-משרדית שתתחיל ותפעל מהכשרת המצילים, ואחר כך מהכשרת המצילים, שיפור תנאי ההעסקה שלהם, כלומר, להעלות את השכר שלהם מצד אחד תמורת פחות שעות, ולהתחיל לעבור לעבודה במשמרות של שתי משמרות במקצוע ההצלה, אין לי ספק שהעתיד הוא לא לטובתנו. גם צר לי להגיד שאני הרבה מאוד שנים מגיע לוועדה הזו, וכולם עם רצון מאוד מאוד טוב, והסוגיות ידועות כבר הרבה מאוד שנים, הן רק הולכות ומחמירות כל שנה ושנה, ולצערי, הדבר לא מתקדם. אני באמת באופן אישי מוכן להתנדב בזמני הפרטי בכל מקום ובכל עת לטובת הנושא, אבל מישהו צריך להיות מוכן לקבל אותי. הממשלה צריכה לקחת את הנושא הזה כיעד לאומי ולהתייחס לזה כמשאב לאומי ולראות איך מקדמים את זה. כי פתרונות יש, אבל אין מי שיקשיב ואין מי שיישם אותם. תודה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה על הדברים. ראשית, אני רוצה להודות לכל מי שהגיע. אני מתנצל שהייתי צריך לקפוץ רגע תוך כדי גם לדיון בוועדה מקבילה. בסוף, אנחנו, כמו שאתה אמרת ודייקת, האזרחים מתרבים, המבקרים עולים, עם זה מגיעה גם הדרישה לא רק למצילים, לתת יותר חינוך והצלה גם בחופים, גם בים, וככל שיש יותר מתרחצים הם גם מתפרסים יותר לצדדים ויוצאים מהעיניים שלכם, למרות שאני יודע שאתם וארגוני החירום וההצלה עושים הכול כדי להגיע גם לאלה שלא נמצאים, מה שנקרא, בתחומי הקו השיפוטי והאחריות המקצועית שלכם, אבל אין מה לעשות. אבל בסוף אנחנו כאן בוועדה מחויבים לבצע את הדיון הזה ולפקח ולראות. יש התקדמות בנושאים מסוימים, אבל אני חושב שאתה דייקת ואמרת, בסוף הראייה לא צריכה להיות פה מעונה לעונה, אלא למשהו ארוך טווח. יש את הרצון, אני חושב שאם נצליח להקים אותו, את איגוד החופים של מדינת ישראל, שיכלול איזשהו גוף ממשלתי שינהל, יפקח, יתקצב, לא רק יהיה עם אחריות, אלא עם הרבה סמכות והרבה תקציב. << אורח >> טל פילטר: << אורח >> וגם יכשיר, אדוני. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> כן, נכון. הוא ייקח והוא יסתכל בראייה כוללת על חופי הים התיכון, על ים סוף, על הכנרת, את הצרכים, ידע לסנכרן בין גופי החירום וההצלה, בין גופי ההסברה, מההכנה, כמו שאתה אומר, של מצילים לשנים הבאות קדימה, גם הסברה לתופעות שנגרמות והמחלות מחשיפה בשמש, הסברה בכלל לאוכלוסיות יותר מורכבות בחברה הישראלית על סכנות שיש בים. ואין ספק שהדבר הזה, לתפיסת העולם שלי, יוכל לצמצם את הנפגעים בנפש ואת האבדות, ודבר שגם יקל עליכם וגם יציל חיים של אזרחי מדינת ישראל. בסוף יש עשייה שאני מאוד מקווה שהיא תצליח לבוא לידי מימוש. לא הצלחנו בקדנציה הזאת, התחלתי להתעסק בזה בעשרת החודשים האחרונים שקיבלתי את הוועדה, כן להקים את האיגוד הזה. הוא דבר מאוד מורכב, אבל אני באמת חושב שאם יהיה גוף ממשלתי שיעסוק במה שקורה עד שהאזרח מגיע לים, במה קורה איתו בחוף ואת הסכנות אחר כך גם בתוך הים, גם העניין של המצוקים, גם הימיים וגם החופיים, ובכלל, כל מה שקורה אצלנו בחופי מדינת ישראל. כי כמו שנאמר פה, האוכלוסייה הולכת וגדלה, ואיתה גם האחריות של מדינת ישראל למה שקורה בחופי הים. אני מאוד מקווה שנצלח את זה. לא הצלחנו את זה בכנסת הזאת, אני מקווה מאוד שמי שיהיה פה יצליח גם בכנסת הבאה להוביל את הנושא הזה, אבל אין ספק שהדיונים העקביים האלה בכל פתיחה של עונת רחצה מעלים ומאלצים את המשרדים ביחד עם הכנסת לתקצב ולהפנות קשב למה שקורה בחופי הים. שוב תודה רבה על כל מה שאתם עושים בשטח, למשרדי הממשלה, וגם לכם, גורמי החירום וההצלה שנמצאים, מה שנקרא boots on ground בחופים עם הציבור. נקווה שתהיה לנו עונה שקטה בלי אסונות. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> אני גם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> רוצה לדבר? בבקשה. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> (מוקרנת מצגת) דקלה הראל, הוועד הארצי למניעת טביעות. אני כאן בגלל אח שלי היקר, שהוא לא כאן. לפני חמש שנים הוא טבע בחוף מעיין צבי, מועצה אזורית חוף הכרמל. אני אדלג על המצגת הראשונה שנותנת את כל ההסבר ומה שצריך, הבנתי שאתה רואה את הדברים היטב. אני רוצה היום רק להעלות נקודה אחת. חוף מעיין צבי, החוף שאח שלי טבע בו, רק תראו את השנים. וזה רק מה שהשגתי באינטרנט, אני מניחה שיש הרבה יותר טובעים למוות שם ממה שאפשר ללקט מעיתונות. אתם תראו שבערך כל שנתיים בשנים האחרונות מישהו טובע שם למוות. אח שלי זה הגבר שאני כבר עקפתי אותו בגיל ב-2021 שטבע למוות בחוף מעיין צבי, בנו בן העשר ניצל בחסדי שמיים. אנחנו ב-2026, יכול להיות מאוד שמישהו השנה הולך לטבוע שם למוות. חבר הכנסת דוידסון כבר שלח לפני כמה שנים לשר שאילתה דחופה, מה קורה עם החוף הזה? זה פשוט חוף מוות. אני ממש מתחננת, כולנו כאן יושבים ויודעים שמישהו כנראה יטבע שם למוות השנה, מה אפשר לעשות כדי להציל את האדם הבא? אני שואלת. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> הלוואי והיו לי את הפתרונות. אני לא מכיר ספציפית שדווקא חוף מעיין צבי הוא איזה חוף אדום, מה שנקרא. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> כי אין הפקת לקחים, אין הוצאת נתונים, אין פרסום. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, לכן אני אומר, השאיפה שלי כשנכנסתי לוועדה והתחלתי לעסוק במה שקורה בחופים, התעסקתי בנושא הכנרת כי זה פשוט קרוב אליי הביתה, באכיפה ובתקצוב והפנייה של מה שאני יכול כחבר כנסת להעביר לאיגוד ערים כנרת כדי שיהיה אפשר לבלות, כמו שאמרתי, להגיע בשלום ולצאת בשלום. אבל אני חושב שהמשימה שלנו היא להקים את הגוף הזה, כי ברגע שיש גוף, הוא אוסף מידע, הוא מייצר מידע, הוא מייצר הסברה, הוא יודע למפות, הוא יודע לסמן. ואם חלילה יש חוף, נקרא לו חוף אדום, או שהוא יודע לנהל אותו, להתקין שם אמצעים טכנולוגיים, למנוע גישה או לשים הצלה. זאת אומרת, יש לא מעט פתרונות, אנחנו לא ממציאים את הגלגל, הפתרונות קיימים. אבל ברגע שכל גוף עושה עבודה מצוינת אבל רץ בסטריפ משל עצמו ואין סנכרון ואין מישהו אחד שמתכלל את האירועים האלה, לצערנו, יש אזרחים שמשלמים בחייהם, וכמו שאת אמרת, אפשר למנוע את זה. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> אני רוצה להציע צעד אחד אופרטיבי. נפגשנו עם אסיף, יושב ראש מועצה אזורית חוף הכרמל, בנינו ממש תקציב מסודר לחוף הזה בשיטות הצלה רחבות, כמו שאמרנו, עם טרקטורונים, עם מתנדבי הצלה, וכל האפשרויות היפות שיש. הצענו את זה למשרד הפנים, המנכ"ל לפני כבר לא זוכרת כמה קדנציות אמר: אני בעד, בואו נעשה פיילוט. זה כמובן עבר לעאטף, עכשיו הוא אמר שיש 20 מיליון שקל להרחבת חופים. האם אפשר לדחוף וללחוץ שיהיה חוף אחד פיילוט לשיטת הצלה רחבה? להתחיל להניע משהו, גם אם זה לא כבר שינוי תקנות ולא משהו גדול, להתחיל להניע איזשהו פיילוט אחד בחוף אחד במדינת ישראל, לרכז אפילו את ועד המצילים וכן הלאה כדי להתחיל להניע איזשהו תהליך, איזשהו ניסיון? << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> קודם כול, אסיף הוא ראש רשות מקצועי ומוערך, הוא בקשר טוב, עובדים על לא מעט נושאים בעבודה משותפת, ואפשר לדבר. עאטף, אני מבין שאתה מסיים ועוד אין מחליף. קודם כול, בהצלחה רבה בהמשך דרכך. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> אסיף מאוד רוצה, יש תקציב, הכול מסודר. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> אני אומר, בסוף כולם רוצים, אבל אין מישהו אחד שמוביל את הנושא הזה, ולכן מהראייה שלי צריך להקים את איגוד החופים הזה. אבל כמו שאת אומרת, זו ריצה למרחקים הארוכים. בטווח הקצר אנחנו נוציא פנייה למשרד הפנים, למנכ״ל, אין כרגע שר, ונשאל אותו מה קורה בסיטואציה הזאת. אני אומר עוד פעם, אני לא יודע להצביע על מעיין צבי כחוף ספציפי, אבל יכול להיות ששם אפשר לבצע, כמו שאת אומרת, איזשהו פיילוט, ולהבין מה אפשר כדי להציל שם חיים. אבל אנחנו נוציא איזושהי פנייה למנכ״ל וננסה. ככל שתהיה לנו תשובה, בוודאי שאנחנו - - - << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> סליחה, צריך לפנות לרשות המקומית, לאסיף, שיפעל כדי להכניס, כי משרד הפנים לא יכול לחייב אותו. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> זה צריך לבוא מהרשות המקומית. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> יכול להיות שחסר לו תקציב. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> יכול להיות, כן. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, אני מניח שבסוף זה חוזר - - - << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> דרך אגב, הוא קיבל עכשיו 5 מיליון שקל לנווה ים דרום שנפתח השנה, העונה הזאת, גם באיזה קול קורא - - - << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> לא, לכן אני אומר, אני לא יודע להצביע על מעיין צבי. בסוף לאסיף יש לא מעט רצועת חוף. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> יש לו גם הרבה בעיות שם. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון, ולכן אני אומר, מההיכרות שלי איתו, הוא עושה והוא פועל והוא ראש רשות מצוין. << אורח >> עאטף חיראלדין: << אורח >> אין ספק. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> ואני בטוח שהוא עובד גם איתכם בצורה מקצועית ועניינית. לכן אני אומר, אני לא יודע לזהות ולהצביע על מעיין צבי כחוף שעליו הוא צריך לשים עליו את הפוקוס, כי יכול להיות שיש חופים יותר מסוכנים. הוא ראש הרשות, ואני אומר, כשלטון מרכזי אני לא רוצה להתערב לו בהחלטות שלו. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> - - - הוא רוצה והכול, רק אין לו כסף. זה כל מה שהוא ביקש ממשרד הפנים. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, אני אדבר איתו, ננסה להבין. אני לא מכיר שמשרד הפנים מכיר מצוקה ומונע. יכול להיות שגם למשרד הפנים חסר תקציב לזה. << אורח >> דקלה הראל: << אורח >> לא יוזם מבחינת תקציב ולא יוזם פתרונות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> בסדר, לכן אנחנו נבחן. טוב שהעלית את הנושא, ומעריך את זה שהגעת הנה ואת מציפה את הנושא הזה גם פה ובכלל הפעילות של מה שאת מובילה כדי להציל חיים. אני אומר שוב תודה רבה לכל הנוכחים. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> אם אפשר להוסיף, בהקשר לזה שאמרתם שאין נתונים ואנחנו לא יודעים להגיד שדקלה צודקת, חשוב שיהיה רשם טביעות לאומי, גם על היפגעות. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> נכון. << אורח >> איילת גבעתי: << אורח >> ואז אותם הנתונים שאמרת, הם חופים אדומים, אנחנו נדע לזהות ונדע איפה לפעול לפיילוטים, וזה מאוד חשוב, כי הנתונים הם בסיס לפעולה. << יור >> היו"ר יצחק קרויזר: << יור >> תודה רבה. שתהיה עונת רחצה בטוחה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:10. << סיום >>