חומר רקע - גורמים חיצוניים
05/07/2026
כ' תמוז תשפ"ו
התנגדות ההסתדרותלהתערבותחקיקתית בתוכן המשא ומתןהקיבוצי במסגרת הצעתחוק
איסור הונאה בכשרות(תיקון מס'..) התשפ"ו-
2026
1. ההסתדרותמתנגדתלנוסחהחדששהוסףלאחרונהב
סעיף2יד1(ג)להצעתהחוקאיסורהונאה
בכשרות (תיקון מס,)..' התשפ"ו-
2026
, שנידו
נה בוועדה למיזמים ציבוריים בראשות חה"
כ
אוהד טל.
2. לפיהנוסחהחדש,רשותכשרותמקומיתאוגוףנתמךכהגדרתולאיעסיקומשגיחאלאאם
נחתם
הסכם קיבוציאוהסדר
אחר,"אשריאפשר
ואתהגמישותהתעסוקתיתהנדרשתלעניין
העסקת
המשגיחיםבהתאם
למתווה
הכלכלי."מדובר
בתוספת
מהותית
שלא
הופיעהבנוסחים
הקודמים
שלההצעה.
3.
הסעיף
אינו
מסתפק בדרישה לקיומו
של הסכם,
אלא קובע מראש
מה על ההסכם להשיג
–
"הגמישותהתעסוקתיתהנדרשת."
בכךהמחוקק אינו רקמסדיר את מסגרתהמשאומתן,
אלא
מבקשלהכתיב מראש
את תוצאתו הרצויה.
4. זהו
שינוי מהותי
בתפקידו שלההסכם הקיבוצי:במקום מכשיר שנועדלאפשר לצדדים
להסדיר
את יחסי העבודה בהתאם לאינטרסים שלהם, הוא
הופך לכלי ליישום יעד רגולטורי שנקבע
על
ידיהמדינה.
5. הנוסח המוצע מהווה התערבות חריגה ובוטה של המחוקק ביחסי
העבודה ובתוכן המשא ומתן
הקיבוצי. בעוד שהמחוקקיכוללקבועכייידרשהסכם קיבוציכתנאי ליישום המודל, איןמקום
להתערבות חקיקתית בתוכנו של
ההסכם
הקיבוצי באמצעות
קביעה מוקדמת
כי
עליו
לכלול
"
גמישות
תעסוקתית"
.
6.
הסעיף המוצע
הופך את ההסכם
הקיבוצי
מתוצר של משא ומתן
חופשי
לתנאי מוקדם
להפעלת
מערך העבודה. בכך
הוא
מפעיל לחץ
מובנה
על
ארגון העובדים להסכים להסדרים שלא
היה
מסכיםלהם
בתנאי משאומתןרגיליםופוגע בעצמאותו לקבוע
את עמדותיו.
7.
קביעה זו פוגעת באוטונומיה של הצדדים
לנהל משא ומתן
חופשי
ומרוקנת
מתוכן את
עצם
ההידברותהקיבוצית,ואינה
עולהבקנה
אחדעםעקרוןהאוטונומיההקיבוצית,המעוגן
במשפט
העבודה הישראלי ובאמנה
98
של ארגון העבודה הבינלאומי, בדבר
הזכות להתארגן ולנהל
משא
ומתןקיבוצי,
אמנה שאושררהעל ידי מדינת ישראל.
8. קבלתהנוסחהמוצעעלולהליצורתקדיםמסוכןלפיוהמחוקקקובעמראשכיהסכמיםקיבוצים
מסוימים חייבים לכלול מנגנונים של גמישות על חשבון העובדים. שאלת האיזון בין צורכי
המערכת לבין זכויות העובדים צריכה להיות מוכרעת בין הצדדים למשא ומתן
ולא
מוכתבת
מראשעלידיהמחוקק.
9. קושי נוסף וכבד משקל בסעיף המוצע, הוא בכך שלא נדרש דווקא הסכם קיבוצי, אלא מאפשר
גם "הסדר אחר." בעוד שהסכם קיבוצי מחייב קיומו של ארגון עובדים יציג וניהול משא ומתן
עמו, "הסדר אחר" מאפשר להשיג את אותה תוצאה ללא ארגון עובדים וללא יחסי עבודה
קיבוציים.
10
.יש בכך משום תמריץ
מובנה למעסיקים להעדיף הסדרים חלופיים על פני משא ומתן עם
ארגון
עובדים.הסעיףעלולאפואלהחלישהתארגנויותעובדים,לפגועבהתארגנותראשוניתואף
ליצור
בעתיד חסם לחתימה על הסכם קיבוצי, בטענה שתנאי ההעסקה כבר הוסדרו במסגרת
ההסדר
החלופי. תוצאה
זו אינה מתיישבת עם העיקרון של עידוד משא
ומתן קיבוצי
חופשי
וולונטרי
המעוגן באמנת ILOמס'
98
.
11
.למיטב הידיעה,אין
בחקיקת העבודה הישראליתהסדר דומההקובעכי העסקת קבוצת
עובדים
תהיה אסורה אלא אם נחתם הסכם קיבוצי או הסדר חלופי בעל תוכן שנקבע
מראש בחוק.
גם
ברפורמות מבניות משמעותיות במשק ובמגזר הציבורי –
לרבות תאגידי מים, רשות הכבאות,
רפורמות בנמלים ותאגיד השידור –
המחוקק לא קבע תנאי מסוג זה כתנאי לעצם העסקת
העובדים.
12
.יובהר כי ההסתדרות אינה חולקת על הצורך להסדיר את אופן העסקתם של משגיחי
הכשרות
במס
גרת המודל המוצע, אלא על החלשת יחסי העבודה הקיבוציים ו
הקביעה הנוגעת ל"
גמישות
תעסוקתית" כפי שפורטלעיל,המע
ניקהעדיפותמראשלעמדתו של צד אחדלמשאומתן
ופוגעת
ביכולתם
של העובדים
לנהל מו"מעל מכלולתנאי העסקתם.
13
.נוכח המחלוקת הציבורית סביב מבנה מערך כה
שרות בישראל, קיים חשש כי המונח העמום
"גמישות תעסוקתית" יזכה בעתיד לפרשנות מרחיבה, אשר עלולה לשמש בסיס
לפגיעה
בביטחונם התעסוקתי של משגיחי הכשרות ואף להוביל לפיטורי
עובדים בהיקפים
נרחבים
בעקבות שינוייםבזהות הגורמיםהמנהלים אתמערך ההשגחה.
סיכום
14
.סעיף 2
יד1(ג) פוגע בחופש המשא ומתן הקיבוצי ובאוטונומיה של ארגוני העובדים, יוצר
מסלול
עוקף להסכם קיבוצי באמצעות
"הסדר
אחר," מחליש את זכות
ההתארגנות של העובדים
ומאפשרהתערבות חריגה שלהמחוקק בתוכן
ההסכמות שביןהצדדים.
15
.לפיכך,ההסתדרותקוראתלמחוקמסעיף2יד1(ג)(
2
)אתהחלופהשל"הסדראחר"ואת
הדרישה
כי ההסכם יכלול מראש
"גמישות תעסוקתית נדרשת," ולהותיר את הסדרת יחסי
העבודה
הקיבוצייםלמשא ומתןחופשיבין הצדדיםבהתאם
לדין.
16
.
כחלופה, יש לחזור לנוסח הקודם שפורסם בסעיף זה המורה על חתימה על הסכם קיבוצי אשר
יבטיח שהעסקת המשגיחים על ידי רשות כשרות מקומית תהיה בהלימה להכנסות המועצה
הדתית בתחום הכשרות.
בברכה,
בלומנברג
אדם
מנכ"ל האגףלאיגוד מקצועי
וסמנכ"ל כלכלה ומדיניות