חומר רקע - גורמים חיצוניים

ðייר עמדה: ייצוגðשיםומðיעת הדרתן לקראת הבחירות לכðסת2026 הוועדהלקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי תאריך:8 ביולי 2026 מבוא מדיðת ישראל ðיצבת לקראת מערכת הבחירות לכðסת ה- 26 בðקודת זמן היסטורית קריטית. המדיðהשרויהבמשבררב-מערכתיחסרתקדים:טלטלהמדיðית- ביטחוðיתשהוחרפהמאזאירועי ה-7 באוקטובר וגובה מחירים בגוף וðפש של ילדים, לוחמים ואזרחים, משבר פוליטי המערער את יציבותמוסדותהשלטון,פשיעהחסרתתקדיםבחברההערבית,ושסעחברתיהמאייםעלהלכידות הפðימית. במציאות מורכבת זו, ייצוג ðשים במוקדי קבלת ההחלטות איðו רק עðיין של יישום עקרוðותדמוקרטייםפורמליים;זהותðאיהכרחילתיקוןהמציאותהישראליתהðוכחיתולהבטחת תפיסת ביטחון לאומי הוליסטית, הרואה ומכירה בכלל קבוצותהחברה. ðייר עמדה זה מוגש לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי מטעם קביðט הðשים – פורום רחב של ארגוðי חברה אזרחית הפועלים לקידום ייצוג של ðשים בקבלת החלטות בðושאי שלום וביטחון. אðו רואות, כי הדרת ðשים מחדרי קבלת ההחלטות הביטחוðיות והמדיðיות גובה מחיר כבד: היא מובילה לראייה חלקית וצרה של המציאות, שאיðה ðותðת מעðה למורכבות האתגרים העומדים בפðי החברה הישראלית. הðיסיון המצטבר והעבודה בשטח מוכיחים כי ייצוג משמעותי ומגוון של ðשים מביא עמו תפיסת ביטחון רחבה יותר, הכוללת ביטחון אישי, חברתי, כלכלי וקהילתי, ומהווה מפתח לק ידוםמדיðיות והסדרים פוליטייםיציבים, צודקים וברי- קיימא. לקראת בחירות 2026 על החברה הישראלית להכיר בכך שð,וכחות משמעותית ומגווðת של ðשים סביב שולחן מקבלי ההחלטות היא הכוח המתקן הðדרש לשיקום האמון הציבורי ולבðיית חוסן חברתי. המסמך שלפðיכם בוחן את מצב ייצוג הðשים בישראל על כל גווðיה, תוך התייחסות מיוחדת לתפקידןשל הðשיםבהקשרי שלוםוביטחון, כפי שהתחדד ביתר שאת במצבהמלחמתי הרבזירתי בו המדיðה שרויה מאז ה- 7-10 המסמך מð.תח את החסמים המבðיים, הפוליטיים והחברתיים העומדים בפðי ðשים, בדגש על ðשים מאוכלוסיות מוחלשות ומודרות, ומציע המלצות אופרטיביות לטווח הקרוב ולשיðוי עמוק, ארוך טווח, שיבטיח כי קולן של ðשים יהיה חלק בלתי ðפרד מעיצוב עתידה שלהמדיðה. תמוðתמצב ðוכחית: ייצוג ðשים בפוליטיקההישראלית למרות התקדמות מסוימת לאורך השðים, ייצוג הðשים בפוליטיקה הישראלית עדיין איðו משקף את חלקן באוכלוסייה, ובמובðים רבים אף ðמצא במגמת דשדוש ואף ðסיגה בהשוואה למדיðות דמוקרטיות אחרות. ייצוגðשים בכðסת בכðסת ה- 25 שð,בחרה בðובמבר 2022 , ðבחרו 29 ðשים בלבד, פחות מרבע מכלל חברי הכðסת. ðכון לראשית מרץ 2026 מכהðות בכðסת 31 ðשים, המהוות כ - 25.8% מכלל חברי הכðסת. אמðם מדובר בשיעור גבוה יותר בהשוואה לעשורים הראשוðים למדיðה, אך הðתוðים מלמדים כי מגמת העלייה המשמעותית שðרשמה בין השðים 1999 ל- 2015 ðבלמה. בעשור האחרון ייצוג הðשים בכðסת ðותר סביב רבע מחברי הכðסת בלבד, רחוק מייצוג שוויוðי של ðשים, המהוות כמחצית מהאוכלוסייה. במבט ביðלאומי מצבה של ישראל מדאיג אף יותר:, ðכון ליðואר2026, ישראל ממוקמת במקום ה- 95 מתוך כ- 180 מדיðות בשיעור ייצוג ðשים בפרלמðט, ובמקום ה- 31 מתוך 38 מדיðות ה- OECD )כאשר רק ב-7 מדיðות ייצוג הðשים ðמוך יותר(. כלומר, לא רק שייצוג הðשים בכðסת איðו מתקדם בקצב מספק, אלא שהפער בין ישראל לבין מדיðות דמוקרטיות אחרות הולך ומתרחב. ייצוגðשים בממשלה גם בדרג הממשלתי ðיכרת ðסיגה משמעותית בייצוג ðשים. לאחר שבממשלה ה- 35 כיהðו 8 ðשים בתפקידי שר, ובממשלה ה- 36 כיהðו 9 ðשים )כשליש מכלל השרים(, הממשלה ה - 37 הð)וכחית( משקפתירידהחדה:5 שרותמתוך33 תפקידישר,כ- 15% מחבריהממשלה.לצדההדרההכמותית, קיימתגםהדרהאיכותיתממוקדיהכוחהמרכזייםביותר.ב- 17 השðיםהאחרוðותלאכיהðהאישה באף אחד מארבעת התפקדים הממלכתיים הבכירים: ראשות ממשלה, משרד ביטחון, משרד האוצראומשרדהחוץ.משמעות הדברהיא שðשיםאיðן רקמיוצגותבחסרסביבשולחןהממשלה, אלא גם מודרות מן התיקים שבהם מקבלות ההחלטות המדיðיות הביטחוðיות והכלכליות המרכזיות ביותר. הדרה זו בלטה במיוחד בתקופת המלחמה: בקביðט המלחמה לא כיהðו ðשים כלל, ובקביðט המדיðי- ביטחוðי המורחב הייתה בתחילת הדרך אישה אחת בלבד. מציאות זו ממחישה כי הבעיה איðה מסתכמת במספר השרות, אלא ðוגעת לשאלה מי משתתפת בעיצוב סדר היום הלאומי ובקבלת ההחלטות הגורליות ביותר. ייצוגðשים בשלטון המקומי גם בזירת השלטון המקומי, שבה מתקבלות החלטות המשפיעות באופן ישיר על חיי היום- יום של ðשים ומשפחותיהן, ייצוג הðשים עדיין ðמוך. בבחירות המקומיות בשðת 2024, ðשים היוו כ - 10% בלבד מהמועמדים והמועמדות לראשות רשויות מקומיות, ורק כ- 6% ðבחרו בפועל לתפקיד ראשת רשות.בקרבחברותוחבריהמועצותהמקומיותðרשמהאמðםעלייהמסוימת,כאשרשיעורהðשים שðבחרועמדעלכ- 20% לעומת17.6% בבחירות2018 ,אולםגםðתוןזהעדייןרחוקמייצוגשוויוðי. תמוðת מצב זו מלמדת כי אף שהשלטון המקומי יכול לשמש מרחב משמעותי לקידום מðהיגות ðשית, ב פועל ðשים עדיין ðיצבות בפðי חסמים מבðיים, פוליטיים וחברתיים המקשים עליהן להתמודד, להיבחר ולהשפיע. ייצוגðשים בתפקידי מðכ"ליותבמשרדי הממשלה תת- ייצוג של ðשים איðו מסתכם רק בזירה הðבחרת, אלא ðיכר גם בדרגי הðיהול הבכירים ביותר במשרדי הממשלה. לפי ðתוðי המכון הישראלי לדמוקרטיה מאז 2003 ועד יולי 2024 , רק כ- 15% מהמיðויים לתפקידי מðכ"ל היו ðשים )38 מתוך 246 מיðויים(. בממשלה ה- 37 שהחלה את כהוð,תה בשðת2023,ðרשםשפלשללפחותשðיעשורים:רקשתיðשיםמוðולתפקידימðכ"ליות,המהוותכ - 4% בלבדמכללהמיðויים.ðכוןליום זה,לאמכהðת אףמðכ"ליתשמוðתהבאופן רשמי.ðתוðים אלו ממחישים כיðשיםעדיין מודרות ממוקדיהכוח שבהם מעוצבת ומיושמת מדיðיות הממשלה. ייצוג אוכלוסיות ספציפיות ðשים בחברה הערביתוהבדואית ייצוג ðשים ערביות בפוליטיקה, הן בזירה הארצית והן בזירה המקומית, ðותר ðמוך באופן משמעותי.בכðסתה- 25 מכהð,ותðשיםערביותבודדותבלבד,ותתהייצוגשלהןðיכרלאורךהשðים: רק בשðת 1999 ðבחרה האישה הערבייה הראשוðה לכðסת,חוסðיה ג'בארה,ורק בשðת 2008 ðבחרה לראשוðה אישה כחברת כðסת מטעם סיעה ערבית, חðין זועבי. גם בשלטון המקומי הפער עמוק: בבחירות 2024 ðבחרו 19 ðשים ערביות בלבד כחברות מועצה ב - 12 רשויות מקומיות ערביות,עלייה קטðהמ- 17 ðשיםב - 2018 עםזאת,אחוזהð.שיםהערביותמכללחבריהמועצותברשויותהמקומיות הערביות עומד על 2% בלבד, לעומת 28% בקרב ðשים יהודיות. אף מועמדת לא ðבחרה לראשת רשותערבית. החסמים העומדים בפðי ðשים ערביות ובדואיות כוללים חסמים מצטלבים - מבðיים וחברתיים, כלכלייםופוליטיים,המוחרפיםעלרקעהאלימותוהפשיעהבחברההערבית.ðשיםערביותבישראל ðיצבות בפðי כפילות של אי - שוויון: הן חלק ממיעוט לאומי הסובל מאפליה בתחומי הכלכלה, התעסוקה,החיðוךוהייצוגהפוליטי,ובמקבילמתמודדותעםאי- שוויוןמגדרימבðיהðובעמהמבðה הפטריארכלי של החברההערביתוהישראלית בכללותה. ðשים בחברה החרדית המפלגות החרדיות )ש"ס ויהדות התורה( איðן משלבות ðשים ברשימותיהן לכðסת, מðימוקים דתיים והלכתיים, וזאת אף שאין איסור הלכתי גורף על התמודדות ðשים. הדרה זו מוðעת מðשים חרדיות ייצוג פוליטי ישיר במפלגות המייצגות את קהילתן,ותורמות באופן משמעותילפער הכולל בייצוג ðשים בכðסת. בהקשר זה, בג"ץ אף הורה לאגודת ישראל לבטל כל מðיעה לקבלת אישה כחברה במפלגה, בפסיקה היסטורית שהדגישה חשיבות הזכות לשוויון והאיסור על הדרה מגדרית במרחב הפוליטי. ðשים יוצאות אתיופיה ייצוג ðשים יוצאות אתיופיה בפוליטיקה הישראלית, בדומה לאוכלוסיות מיעוט אחרות המתמודדות עם חסמים מצטלבים, ðותר ðמוך באופן יחסי. אף שישðן ðשים יוצאות אתיופיה המכהðות אוכיהðו בתפקידים ציבוריים בכירים, ובהן גם בכðסת )כמו ח"כ פðיðה תמðו- שטה.( ðשים יוצאות אתיופיה מתמודדות הן עם חסמים מגדרייםוהן עםחסמים ðובעים מהשתייכותלקהילת מיעוט, המשפיעים על יכולתן להשתלבבזירההפוליטית.לכךמצטרפיםפעריםכלכלייםוחברתיים,ובהםפערישכרמשמעותיים ð)שי ם יוצאות אתיופיה מרוויחות 33% פחות משכרם של הגברים יוצאי אתיופיה( הממחישים כי היעדר הייצוגהפוליטי הוא חלק ממערך רחב יותר של אי- שוויון. זכותההצבעה אמðם לפי החוק כל אזרח/ית ישראלי/ת בן 18 ומעלה, הרשום בפðקס הבוחרים יכול להצביעאך ישðן קבוצותשאיðן יכולות לממש זכות זו. ðגישותלזכותההצבעה בקרבðשים בדואיות בכפריםהלא מוכרים זכות ההצבעה היא זכות יסוד בכל דמוקרטיה, אך עבור ðשים בדואיות המתגוררות בכפרים הלא מוכרים בðגב, מימושה כרוך בחסמים מבðיים משמעותיים. חסמים אלה מתחדדים בשל היעדר תשתיות,ðגישותמוגבלת לשרותים ציבוריים וקשיי תחבורה. המרחק הרב ביןמקום מגוריהן לבין הקלפיות,שלעיתיםמגיעלעשרותקילומטרים,לצדהיעדרתחבורהציבוריתðגישהוסדירה,יוצרים תלות בבעלי רכב פרטי ומגבילים באופן ðיכר את יכולתן להגיע לקלפיות ולהצביע. חסמים אלו פוגעים במיוחד בðשים, אשר לעיתים קרובות מתמודדות גם עם מגבלות ðיידות הðובעת מðורמות חברתיותותרבותיות.כתוצאהמכך,כ- 80% מהðשיםבכפריםהלאמוכריםאיðןמממשותאתזכות הבחירה שלהן, והדבר מצמצם באופן ישיר את יכולתן להשפיע על המדיðיות ועל ייצוגן בזירה הפוליטית, והופךאת השתתפותן הפוליטיתלכמעט בלתיאפשרית. אי הðגשת קלפיות בכפרים הלא מוכרים עומדת גם בðיגוד לרוח החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם וליעדים הגלובליים לפיתוח בר- קיימא )SDG המחייבים את המדיð(ה להבטיח קידום השתתפות מלאה שוויוðית ויעילה של ðשים בכל רמות קבלת ההחלטות, ובכלל זה, הבטחת האפשרות המעשיתלממשאת זכותההצבעה. ðשים, סכסוכים ובðיית שלום: מðהיגות ðשית בזירה הפוליטית בכל סכסוך אלים, ðשים הן בין הðפגעות הקשות ביותר, ומשלמות מחיר כלכלי, ðפשי ופיזי, בעוד קולותיהן מודרים מתהליכי קבלת ההחלטות. אירועי ה-7 באוקטובר 2023 והמלחמה שבעקבותיהם הוסיפו רובד ðוסף למציאות המורכבת של ðשים באזורי סכסוך. ðשים יהודיות וערביות כאחד מצאו עצמן מתמודדות עם אובדן, חטיפות, אלימות קשה ואיומים חסרי תקדים, כמו גם עם ðטל כלכלי וטיפולי חסר תקדים. לצד זאת, גם בעתות משבר, ðשים בישראל ובקרב החברה הבדואית בðגב הובילו יוזמות הומðיטריות משותפות, פעלו לסיוע לðפגעים משðי הצדדים, ולקחוחלק בדיוðים על עתידהחיים המשותפים. מחאתן של אמהות וðשים ממשפחות החטופים הבליטה את חוסר הייצוג של ðשים בקרב מקבלי ההחלטות בðושא זה – הן במשאים ומתðים להשבת החטופים והן בקבלת ההחלטות הביטחוðיות הרחבות יותר. למרות שהðשים הן שðושאות פעמים רבות בðטל הרגשי, החברתי, הכלכלי והמשפחתי של המלחמה, הן ðותרות מחוץלחדרי הדיוðים שבהםðקבע עתידןועתיד משפחותיהן. החלטה1325 שלמועצתהביטחון של האו"ם החלטה 1325 שהתקבלה באו"ם בשð,ת 2000 סימð,ה הכרה גלובלית בתפקידן החיוðי של ðשים בבðיית שלום ובשמירה על ביטחון. החלטה זומחייבתמדיðותלפעול בארבעה תחומיםמרכזיים: • ייצוג )Participation הבטחת השתתפות מלאה ושוויוð(:ית של ðשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה בכל רמות קבלת ההחלטות,במיוחדבתהליכי שלום וביטחון. • הגðה )Protection הגð(:ה על ðשים וðערות מפðי אלימות, ובפרט אלימות מיðית בסכסוך, ושמירה על זכויותיהן. • מðיעה )Prevention מð(:יעת סכסוכים ואלימות מגדרית באמצעות הטמעת חשיבה מגדרית במדיðיות ביטחוðית. • סיוע ושיקום )Recovery & Relief (: שילוב ðשים בתהליכי שיקום לאחר סכסוך ובהתמודדות הומðיטרית. ביטחון לפי החלטה 1325 הוא תפיסה הוליסטית הכוללת ביטחון צבאי, סוציאלי, אישי, חברתי, כלכלי ופוליטי. אלימות מגדרית ðתפסת כאיום ביטחוðי ולא רק כבעיה חברתית. מחקרים מראים כי כאשר ðשים מעורבות במו"מ יש 35% יותר סיכוי להגיע להסכמי שלום שיחזיקו מעמד לפחות 15 שðה. על אף שמדיðות רבות אימצו תוכðיות פעולה ליישום החלטה 1325 ישראל טרם גיבשה תוכð,ית לאומית מחייבת בðושא, מה שמוביל להיעדר מדיðיות סדורה לקידום ðשים במוקדי קבלת ההחלטות. חסמים ואתגרים החסמים העיקריים לייצוגðשים בפוליטיקההישראלית כוללים:  חסמיםמבðייםומפלגתיים היעדרמכסותייצוגמחייבותבחוקאובתקð:וðימפלגותרבות, ומיקום ðשים במקומות לא ריאליים ברשימות.  חסמים חברתיים ותרבותיים: סטריאוטיפים מגדריים, חוסר עידוד ותמיכה, והתðגדות להשתלבות ðשים בפוליטיקה, במיוחדבחברות מסורתיות.  הדרת ðשים במרחב הציבורי: תופעה הולכת וגוברת של העלמת ðשים משלטי חוצות, פרסומים ואירועים ציבוריים, המשדרת מסר של חוסר לגיטימציה לðוכחות ðשית.  אלימות מגדרית: אלימות והטרדות כלפי ðשים בפוליטיקה ובמרחב הציבורי, המרתיעות ðשיםמלהיכðס או להישאר בזירה זו.  היעדר מðגðוðי אכיפה: אי יישום החלטות ממשלה ופסקי דין של בג"ץ בðוגע לייצוג ðשים בתפקידים ציבוריים בכירים,כולל בתפקידי מðכ"ליות במשרדיהממשלה.  אפליה כפולה: ðשים ערביות בישראל ðיצבות בפðי אפליה כפולה כחלק ממיעוט לאומי וכðשים בחברה פטריארכלית, המצמצמת אתסיכוייהן להשתלב במוסדותהשלטון.  חסמיðגישותלזכותההצבעה:עבורðשיםבדואיותבכפריםהלאמוכרים,קיימיםחסמים מבðיים משמעותיים למימוש זכות ההצבעה, כגון מרחק רב לקלפיות וחוסר ðגישות לתחבורה,הפוגעים באופןישירבייצוגן הפוליטי.  תפוצת כלי ðשק: הרחבת זמיðות כלי הðשק במרחב הציבורי מהווה איום משמעותי על ביטחוðן של ðשים בביתן ובמרחב הציבורי. המלצות דחופותלקראתבחירות2026 לקראתהבחירות לכðסת ה- 26 מומלץ לð,קוט בצעדים המעשיים הבאים: 1. הðגשתזכותההצבעה לðשים יש להבטיח ðגישות מלאה למימוש זכות הבחירה של ðשים, ובפרט ðשים המתגוררות בכפריםהלא מוכרים בðגבובאוכלוסיות ðוספות המתמודדות עםחסמיðגישות. ישלהציב קלפיות ðגישות וקרובות למקום המגורים, להבטיח פתרוðות תחבורה מתאימים ולהסיר חסמים המוðעים מðשים לממש את זכותן הדמוקרטית. 2. התמודדות עםהדרתðשים במרחבהציבוריובקמפייðים יש להכיר בהשחתת שלטים, העלמת דמויות ðשים והדרת ðשים מהמרחב הציבורי ומהקמפייðים הפוליטיים כתופעות פסולות הפוגעות בשוויון ובהליך הדמוקרטי, ולפעול לאכיפה אפקטיבית ולמðיעתן במהלך מערכתהבחירות. 3. הסרתחסמיםלהשתתפותðשים כמועמדות וכðבחרות יש לפעול להסרת חסמים המוðעים מðשים להשתלב בזירה הפוליטית לא רק כמצביעות, אלא גם כמועמדות, ðבחרות ומובילות סדר יום ציבורי. בכלל זה, יש להבטיח את שילובן של ðשים בפאðלים פוליטיים, מוקדי שיח, שולחðות עגולים, כðסים ואירועים ציבוריים בתקופת הבחירות; לפעול ðגד שיימיðג, מתקפות אישיות, הטרדות ואלימות פוליטית המופðיםכלפיðשים;לקייםפעילותפוליטיתגםבפריפריההגיאוגרפיתוהחברתיתולארק במרכז הארץ; ולבחון מעðים לחסמי מימון, חשיפה ציבורית וðגישות למשאבים, הפוגעים ביכולתן של ðשים להתמודד ולהיבחר. 4. חיזוקמðהיגותðשים בחברה הערבית והבדואית ישלהפעילתוכðיותממוקדותלעידודהשתתפותפוליטיתשלðשים,לחיזוקמðהיגותðשית ולהסרת חסמים חברתיים ותרבותיים, במטרה להגדיל את מספר הðשים המתמודדות והמשפיעות כבר בבחירות הקרובות. 5. קמפייןציבורילעידודייצוג ðשים יש לקדם קמפיין ציבורי רחב המדגיש את חשיבות הייצוג השוויוðי של ðשים בפוליטיקה, ולעודד את הציבור לדרוש מהמפלגות להציב ðשים במקומות ריאליים ולהבטיח ייצוג מגוון. 6. קריאהלמפלגותלהתחייבלייצוגשוויוðיומהותי- 50% -שלðשים ברשימותיהןלכðסת. הוועדה קוראת לכל המפלגות המתמודדות בבחירות לכðסת ה־26 לפרסם התחייבות פומביתלהבטחתייצוגשוויוðיומהותישלðשיםבמקומותריאלייםברשימותיהן,תוךמתן ייצוג לðשים מקבוצות אוכלוסייה מגווðות. המלצות אסטרטגיות לטווח הביðוðי והארוך לצד הצעדים המיידיים, יש לקדם רפורמות מבðיות שיבטיחו ייצוג שוויוðי ומתמשך של ðשים במוקדיקבלת ההחלטות: 1. חקיקת חוק ייצוג הולם ומכסות מגדריות ישלקדםחקיקהשתחייבאתכללהמפלגותלהבטיחייצוגשוויוðיומהותילðשיםברשימות המועמדים לכðסת, לרבות שיטת ריצ'רץ' )גבר– אישה לסירוגין(, מðגðוðי אכיפה ותמריצים חיוביים,תוך מתן דגש לייצוגðשים מקבוצות אוכלוסייה המצויות בתת- ייצוג. 2. אימוץ תוכðית פעולה לאומית ליישוםהחלטה 1325 יש לגבש ולאמץ תוכðית פעולה לאומית מחייבת ליישום החלטת מועצת הביטחון 1325 , שתבטיח שילוב ðשים מכלל קבוצות האוכלוסייה במוקדי קבלת ההחלטות בðושאי שלום וביטחון, לצד הטמעת חשיבה מגדרית )Mainstreaming Gender ( בכל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות. 3. אכיפת ייצוג הולם בתפקידים בכירים ישלאכוףאתפסיקותבג"ץולהבטיחייצוגהולםשלðשיםבתפקידימðכ"ליותובתפקידים בכירים במגזר הציבורי, באמצעותיעדיםברורים, מðגðוðי מעקב ושקיפות. 4. צמצום תפוצתכלי הðשק במרחב הציבורי ישלקדםמדיðיותלצמצוםהיקףכליהðשקבמרחבהציבוריולהדקאתהפיקוחעלðשיאת ðשק,כחלק מהמאבק באלימותהמגדריתומהבטחת ביטחוðן האישי של ðשים. 5. אימוץ מדיðיות דיור רגישה למגדר יש לבחון מחדש את מדיðיות הדיור בישראל מðקודת מבט מגדרית, מתוך הכרה בכך שמשבר הדיור פוגע בðשים באופן ייחודי ומשפיע על יכולתן להשתלב במרחב הציבורי, הכלכלי והפוליטי. ס יכום ייצוג ðשים בפוליטיקה הישראלית הוא ðושא קריטי הדורש התייחסות מעמיקה ופעולה ðחושה. למרות התקדמות מסוימת, ישראל עדיין רחוקה מהשגת שוויון מגדרי מלא בזירות קבלת ההחלטות,ובמיוחדבהשוואהלמדיðותדמוקרטיותאחרות.הדרתðשים,הןכמותיתוהןאיכותית, פוגעת לא רק בðשים עצמן, אלא בחוסðה הדמוקרטי והחברתי של המדיðה כולה. על ידי אימוץ המלצות אלו, ðיתן יהיה לקדם חברה שוויוðית יותר, צודקת יותר, שבה קולן של כל הðשים ðשמע ומיוצג באופן הולם. עו"ד חðאן אלסאðע– עו"ד אלה אלון- עו"ד רולאחליחל מארגוןאיתך מעכי – משפטðיותלמען צדקחברתי חברה בפורום קביðט הðשים להתקשרות il . org . itach @ Rola