הודעה לעיתונות
הכנסת
דוברות הכנסת
דובר ועדת הכלכלה
ירושלים, כ"ב בתמוז התשפ"ו
07/07/2026
הודעה לעיתונות
ועדת המשנה לקידום ההייטק דנה במשבר בענף; היו"ר ליברמן: "אין אלטרנטיבה זמינה יותר מהשקעה של המוסדיים בהייטק הישראלי"
בדיון הוצגו השפעות התחזקות השקל, מהפכת הבינה המלאכותית והקיפאון בתעסוקה; נציגי התעשייה קראו למצוא כלים לשימור פעילות ומשרות בישראל
קישור לתמונות מהדיון (קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ): https://photos.app.goo.gl/TjJr5wT5vZV8GHsc8
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לקידום תעשיית ההייטק בישראל, בראשות ח"כ אביגדור ליברמן, קיימה היום דיון על האתגרים המרכזיים בענף ההייטק, ובראשם התחזקות השקל, השפעות הבינה המלאכותית, הקיפאון בתעסוקה והחשש מהעברת פעילות מחקר ופיתוח מישראל לחו"ל.
בפתח הדיון אמר ליברמן כי הצטברות של גורמים — שער החליפין, מהפכת הבינה המלאכותית, אי-הוודאות בישראל ובאזור, פרמיית הסיכון מאז פרוץ המלחמה, שירות מילואים ממושך ושיבושים בתעופה — יוצרת חשש ממשי בענף. לדבריו, "מכל הנתונים שלמדתי בחודשים האחרונים, המצב לא מבשר טובות", במיוחד עבור חברות סטארט-אפ ועובדים בתחילת דרכם.
נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בת חן רוטנברג, הציגה נתונים שלפיהם שנת 2025 הייתה טובה מ-2024 ברמה המאקרו-כלכלית, בין היתר בייצוא ובגיוסי הון, אך בתחום התעסוקה נרשם קיפאון. לדבריה, בשירותי ההייטק נרשמה לראשונה ירידה בתעסוקה, בין השאר על רקע עליית כלי הבינה המלאכותית, שינוי בהרכב הביקושים והתחזקות השקל, שמקטינה את כדאיות העסקת העובדים בישראל. היו"ר ליברמן התייחס להשפעת שער החליפין ואמר כי התייקרות עלות העובד הישראלי בדולרים מהווה תמריץ שלילי לחברות להשאיר פעילות בישראל ועלולה להוביל להעברת משרות למדינות אחרות.
הכלכלנית הראשית של רשות החדשנות, רחל קופר באר, אמרה כי ברבעונים האחרונים נרשמה התאוששות בגיוסי ההון, המעידה על אמון בהייטק הישראלי, וכי הענף תרם כמחצית מצמיחת התוצר בשנת 2025. עם זאת, היא התריעה מפני ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח בישראל ומפני גידול בפעילות מו"פ וניהול מחוץ למדינה.
היו"ר ליברמן קרא לשריין כלי סיוע משמעותי לחברות סטארט-אפ ישראליות, בהיקף של כמיליארד וחצי שקלים, באמצעות השקעה או הלוואה עומדת. לדבריו, ללא מענה ייעודי, החברות הצעירות והעובדים הפגיעים ביותר בענף עלולים להיפגע ראשונים. רפרנט מו"פ והשכלה גבוהה באגף התקציבים במשרד האוצר, צח בסול, אמר כי במשרד פועלים יחד עם רשות החדשנות וגורמי התעשייה לגיבוש מסלולי השקעה, וכי נבחן סיוע להייטק ולענפי יצוא שנפגעים מהתחזקות השקל. לדבריו, רמת ההשקעות בשנת 2026 מתייצבת ואף עולה על הרמות שנרשמו לפני תקופת הקורונה, והוקמו צוותים שיעסקו בפתרונות לעניין שער הדולר בהיקף של כ-1.5 מיליארד שקלים להייטק ועוד 600 מיליון שקלים לענפי יצוא אחרים שנפגעים מהתחזקות השקל.
בדיון עלה גם הצורך להיערך לסיום המתקרב של תכנית Horizon, שלדברי ליברמן מהווה מנוע צמיחה חשוב למחקר ולחדשנות בישראל. נציג האוצר בסול מסר כי המשרד פועל בנושא בשיתוף רשות החדשנות והוועדה לתכנון ולתקצוב, כדי להבטיח השתלבות ישראלית בכמה שיותר תכניות.
סגנית הכלכלן הראשי באוצר, מורן משה חנציס, אמרה כי הממשלה בוחנת כיצד לשמר בישראל פעילות בעלת ערך גבוה, בדגש על מחקר ופיתוח, וכי מרבית הסיוע להייטק צפוי להיות מופנה לסטארט-אפים. לדבריה, האוצר מקיים שיח עם התעשייה במטרה לשמר את התחרותיות של ההייטק הישראלי בסביבה הכלכלית החדשה.
נציגי התעשייה, העובדים וההסתדרות התריעו מפני פגיעה בתחרותיות של ישראל מול מדינות אחרות, וקראו לשדרוג מיומנויות עובדים, להסרת חסמים רגולטוריים, להעדפת תעסוקה מקומית ולבניית תמריצים שיעודדו חברות להשאיר פעילות ומשרות בישראל.
מיכל שריג כדורי, נציגת פורום חברות הצמיחה, אמרה כי השאלה המרכזית אינה האם ההייטק הישראלי תחרותי, אלא האם ישראל תישאר סביבת פעילות תחרותית עבור החברות. לדבריה, חברות הצמיחה מחזיקות בישראל פעילות רחבה שמייצרת השפעה על עובדים, ספקים ונדל"ן, אך לנוכח עלויות ההעסקה ושער הדולר נדרשים צעדים יצירתיים ואמיצים לשימור פעילותן בארץ.
בסיכום הדיון אמר ליברמן כי על הממשלה לגבש מסלול שיחבר את כספי הגופים המוסדיים להשקעה בהייטק הישראלי, באופן מבוקר ואחראי. לדבריו, גם השקעה של חלק קטן מהיקף הנכסים המנוהלים בידי המוסדיים יכולה להזרים מיליארדי שקלים לענף: "אין אלטרנטיבה זמינה יותר מהמוסדיים בישראל. חייבים מאמץ מרוכז לבנות מסלול נכון ואטרקטיבי שיגרום להם להשקיע כאן. חצי אחוז מהכסף שהם מחזיקים זה לפחות 15 מיליארד שקל, שיכולים לפתור את כל הבעיות בישראל".