חומר רקע - גורמים חיצוניים
08/07/2026
כ"ג בתמוז
תשפ"ו
לכבוד
חברותוחברי הוועדה לקידום מעמדהאישהולשוויוןמגדרי
הנדון:ניירעמדהמטעםשדולתהנשיםבישראלבנושא ייצוגנשיםומניעתהדרתנשיםלקראתהבחירות
לכנסת 2026
לקראת הבחירות הקרובות לכנסת, שדולת הנשים בישראל מבקשת להתריע מפני תמונת מצב מדאיגה:
נשים בישראל הן ציבור מצביע, מעורב ובעל משקל אלקטורלי משמעותי,
אך הן ממשיכות להיות מיוצגות
בחסרבמוקדיהכוחהפוליטיים,לחוותתחושתחוסרייצוגמצדהמערכתהפוליטית,ולהתמודדעםתופעות
הדרהופגיעה במרחב הציבוריוהפוליטי.
בשנת2025
ובשנת 2026
ערכה שדולת הנשים בישראל אתסקרהנשים הגדול,במטרהלבחון, בין היתר,עד
כמה נשים מרגישות מיוצגות על ידי המערכת הפוליטית. בסקר 2026, שנערך עבור שדולת הנשים בישראל
על ידי קבוצת גיאוקרטוגרפיה בקרב מדגם ארצי מייצג של 1,003
נשים יהודיות וערביות בנות 18
ומעלה,
נמצא כי 76%
מהנשים דיווחו שהצביעו בבחירות האחרונות. נתון זה מצטרף לממצא משמעותי מסקר
הנשיםהגדולשלשנת2025
,שבו73%
מהנשיםאמרושמפלגהשתפגעבזכויותנשיםתקטיןמאודאתהסיכוי
שיצביעו לה. כלומר, נשים אינן קהל פסיבי או שולי,
הן כוח אלקטורלי משמעותי, שמגיע לקלפי ומצפה
לראות ייצוג ממשי, שוויוני ומחויב לזכויות נשים.
עם זאת, כאשר נשאלו נשים האם הן מרגישות שראשי המפלגות מייצגים את האינטרסים שלה
ן
כנשים,
59%
מהנשים לא סימנו אף ראש מפלגה.
רוב הנשים בישראל אינן מרגישות שמי שמתמודדים על הנהגת
המדינה רואים אותן, מייצגים אותן אונותנים מענה מספקלמעמדןולזכויותיהן.
פערי הייצוג אינם מתבטאים רק בתחושת הציבור, אלא גם בנתונים המבניים של הכנסת. לפי מסמך מרכז
המחקרוהמידעשלהכנסת ,
"ותקכהונהבפרלמנטיםבמבטמגדרי:בעולםובכנסת"(2025
),
נשיםהן23%
בלבד מכלל חברי הכנסת. בכנסת זו הוותק הממוצע של חברות הכנסת עמד על שש שנים וארבעה חודשים,
לעומת שבע שנים ושבעה חודשים בקרבחברי הכנסתהגברים,
פער של 17%
בכנסת המכהנת( .
ואולם, כאשר בוחנים את כלל חברי וחברות הכנסת לדורותיהם, התמונה חדה אף יותר: משך הכהונה
הממוצע של חברות הכנסת עומד על שש שנים ושבעה חודשים, לעומת שמונה שנים ושמונה חודשים בקרב
חברי הכנסת הגברים, פער של שנתיים וחודש, כלומר כהונה ארוכה ביותר מ־30%
בקרב גברים. גם חציון
משך הכהונה נמוך יותר בקרב נשים: ארבע שנים בלבד, לעומת שש שנים בקרב גברים. המשמעות היא
שנשים לא רק נכנסות פחות לפוליטיקה,
הן גם מכהנות בה פחות זמן, צוברות פחות ותק, ולכן מתקשות
יותרלהגיעלמוקדי ההשפעה .
לוותק יש משמעות פוליטית ישירה. מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציין כי ותק כהונה והניסיון
הפרלמנטרי שנצבר במהלכו עשויים להיות גורם מרכזי המשפיע על הסיכויים לכהן בתפקידים בכירים
בפרלמנט ובממשלה.
ואכן, כאשר בוחנים את מי שמילאו תפקידים בכנסת ובממשלה,
יושבי ראש ועדות,
יו״ר הכנסת, סגני יו״ר הכנסת, ראש ממשלה, סגן ראש ממשלה, שרים וסגני שרים ,
שיעור הנשים נותר
נמוך.שיעורהנשיםבקרבממלאיתפקידיםאלההגיעעד32%
בכנסתה־24
,בתקופת ממשלתהשינוי-
בנט־
לפי
ד; אך בכנסתה־25, בתקופתהממשלההנוכחית,ירד ל־17%
בלבד.
כלומר, גם כאשר נרשמת התקדמות בייצוג נשים, היא אינה מובטחת. בתוך מערכת פוליטית אחת אפשר
לראותנסיגהחדה:מ־32%
נשיםבקרבממלאיתפקידיםבכנסתה־24
ל־17%
בלבדבכנסתה־25
.זואינהרק
שאלה מספרית, זו שאלה של כוח, השפעה,ניסיון ונגישות למוקדי קבלת הה
חלטות.
תופעה דומה ניתן לראות גם במינויים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי. בשנים האחרונות הממשלה
מיעטה למנות נשים לתפקידי מנכ״ליות ולתפקידים בכירים, ובשל כך הגישה שדולת הנשים בישראל
יחד
1
עם ארגונים נוספים,
את בג״ץ המנכ״ליות. בג״ץ קבע כי המדינה לא עמדה בחובתה החוקית לייצוג הולם,
ובעקבות פסק הדין פרסמה נציבות שירות המדינה נהלים מחייבים ליישום חובת הייצוג ההולם במינויים
בכירים.לפיהנהלים,בכלמינויבכירקיימתחובהלשקולבאופןפעילמינוישלאישהולנקוטצעדיםיזומים
לאיתור מועמדותמתאימות.
ואולם, גם לאחר פסיקת בג״ץ וגם לאחר פרסום הנהלים
המחייבים, במשך קרוב לארבע שנות כהונת
הממשלה הנוכחית מונתה אישה אחת בלבד במינוי קבוע לתפקיד מנכ״לית משרד ממשלתי :דגנית סנקר־
לנגה ,
מנכ״לית משרדהעלייהוהקליטה.נתון זה ממחיש כיללא אכיפה, מעקבודרישה ציבורית מתמשכת,
גםחובותייצוגהולםעלולות להישאר עלהנייר בלבד.
חשיבותהייצוגאינהסמלית בלבד.נשיםהןכ־51%
מהציבורבישראל,וכאשרהןאינןמיוצגותסביבשולחן
קבלת ההחלטות, ההחלטות שמתקבלות אינן משקפות את מלוא הצרכים, הניסיון והמציאות של החברה
הישראלית. ייצוג נשים במוקדי כוח הוא תנאי לקבלת החלטות טובות, צודקות וחכמות יותר -
בביטחון,
בתקציב,במדיניותפנים,במדיניותחוץ,בשירותהציבוריובכלתחוםשבונקבעתמדיניותהמשפיעהעלחיי
הציבור.
גםהנשיםעצמןמבקשןתלראותשינוי.בסקרהנשיםהגדולשערכהשדולתהנשיםבשנת2025
נמצאכירוב
ברור של נשים רוצות לראות יותר נשים בקרב מקבלי ההחלטות בכל אחד מהתחומים
שנבדקו
75%
רוצות
לראותיותרנשיםבק
בלתהחלטותבנושאביטחון,
73%
בקביעתמדיניותחוץ,
69%
בקביעתמדיניותפנים,
ו־65%
בקבלת החלטות בנושא תקציב. כלומר, הדרישה לייצוג נשים אינה רק חובה
משפטית או עיקרון
דמוקרטי, היא גם ציפייה ציבורית ברורה מצד נשיםבישראל.
על רקע זה, יש לראות את ההדרה של נשים בזירה הפוליטית כתופעה מבנית ולא כתופעה נקודתית. לצד
שחיקהבייצוגנשיםבכנסת,בממשלה,בהנהגותמפלגתיותובקבינטים,קיימתמגמהרחבהשלהדרתנשים
ממוקדי השפעה ומהמרחבהציבורי. ההדרה באה לידי ביטוי בזירה הפוליטית, בשולחנות קבלת ההחלטות
ובמרחב הציבוריעצמו.
בזירה הפוליטית, ההדרה של נשים בישראל אינה תופעה שולית אלא תופעה מבנית, המתבטאת בהרכבי
הכנסת, הממשלה, הקבינטים ובהנהגות המפלגתיות. אף שנשים מהוות כמחצית מהאוכלוסייה, ייצוגן
במוקדיהכוח הפוליטיים נותרנמוך,מתאפיין בקיפאוןולעיתים אף בנסיגה. תמונה זו מחריפהנוכח קיומן
של מפלגות שבהן קיימת הדרה מוסדית ומוצהרת של נשים. במפלגות ש״ס ויהדות התורה נשים אינן
מוצבות כלל ברשימות לכנסת. משמעות הדבר היא הדרה מוחלטת של נשים מהאפשרות להיבחר ולהשפיע
באמצעות מסגרות פוליטיות אלה. הדרה זו אינה עניין פנים־מפלגתי בלבד, משום שמפלגות אלה שותפות
קבועות בקואליציותומחזיקות בעמדות כוחוהשפעה על מדיניות,חקיקה ותקציבים.
גם כאשר נשים בוחרות להתמודד לתפקידי הנהגה פוליטיים, מצליחות לפרוץ חסמים מבניים ולהיבחר
לתפקידים ציבוריים,
הן נתקלות בדפוסים ייחודיים של פגיעה והדרה המבוססים על מגדר. פוליטיקאיות
מכל הקשת הפוליטית מתמודדות עם אלימות פוליטית מגדרית, הסתה, איומים ושיח מבזה ומקטין.
תופעות אלה אינן מכוונות רק כלפי עמדה אידיאולוגית מסוימת, אלא כלפי עצם היותן נשים במרחב
הפוליטי. בכך
הן מייצרות אפקט מצנן: הן פוגעות בלגיטימציה של נשים להתמודד, להיבחר, להישאר
בעמדותהנהגהולהופיע במרחב הציבורי כפנים לגיטימיות של מנהיגות.
אחת התופעות המובהקות בהקשר זה היא השחתת שלטים ופרסומים שבהם מופיעות נשים, ובפרט שלטי
בחירותשלמועמדות.מדוברבתופעה רחבה,שיטתיתומתמשכתהכוללתמחיקה,קריעה,כיסויאוהעלמה
שלדמויותנשיםמשלטיחוצות,מודעותציבוריות,קמפייניםפוליטייםופרסומיםאזרחיים.התופעהחוצה
מחנות פוליטיים: שלטים של פוליטיקאיות מכל הקשת הפוליטית מושחתים לא בשל עמדותיהן או
השתייכותן המפלגתית, אלא
בשלעצםהיותן נשים.
חשובלהבהיר,
השחתתשלטבחירותשלמועמדתאינהרקעבירתרכוש.כאשרמוחקיםאתפניהשלאישה
מהמרחבהציבורי,מוחקיםגםאתהלגיטימציהשלהלהתמודד,להנהיגולהיותנוכחתבזירה הציבורית.זו
2
פגיעה בזכות של המועמדת להתמודד בשוויון, אך גם פגיעה בזכות הציבור לראות נשים כמועמדות,
כמנהיגות וכאפשרות פוליטית אמיתית. בהקשר של מערכת בחירות, מדובר בפגיעה ישירה בשוויון
ההזדמנויותהדמוקרטי.
הבעיה מחריפה משום שהאכיפה בתחום כמעט שאינה מתקיימת, והדין הקיים מתייחס להשחתת שלטים
בעיקר כעבירת רכוש כללית, ללא התייחסות
מספקת להיבט המגדרי של הפגיעה -
מחיקת נשים מהמרחב
הציבורי והצרת הלגיטימציה שלהן להופיע בו.
בשנים האחרונות הונחו
ע"י חה"כ יוליה מלינובסקי וחה"כ
עדי עזוז
הצע
ות חוק שביקשה לקבוע נסיבה מחמירה לעבירות של השחתת מודעות כאשר מטרתן הדרת
נשים מהמרחב הציבורי,
הצעתהחוקהאלו לא קודמוע"יהקואליצי
ה.
לקראתמערכתבחירות,הדבריםמקבליםמשנהתוקף.ניסיוןהעברמלמדכיבתקופותבחירותחלהעלייה
בהיקף השחתת שלטים שבהם מופיעות נשים. בהיעדר היערכות מוקדמת, קיים חשש ממשי להחרפת
ההדרה ולפגיעה בשוויון ההזדמנויות של נשים להתמודד, להיראות ולהופיע במרחב הציבורי. לכן נדרשת
היערכותייעודיתשל רשויות המדינה,המשטרהוהרשויותהמקומיות עוד לפניתחילת מערכתהבחירות.
לאורהאמור, שדולתהנשים בישראל קוראתלוועדהלקדם את הצעדים הבאים:
1.
קידוםחקיקהייעודית
שתכירבהשחתתשלטיםובהעלמתדמויותנשיםמהמרחבהציבוריכעבירה
בעלת מאפיינים מגדריים, ותיצור מסגרת הרתעתית ייעודית שתאפשר ענישה אפקטיבית ותגובה
מערכתית הולמת.
2.
הגברתאכיפהלקראתבחירות-
קביעתהמאבקבהשחתתשלטיםשלנשים,בשילוטמפלהובהדרת
נשים במרחב הציבורי כיעד אכיפה מועדף של המשרדלביטחוןלאומי ומשטרת ישראל.
3.
גיבוש מתווה פעולה לרש
ויות המקומיות -
יצירת מנגנון דיווח נגיש ומהיר להשחתת שלטי
מועמדות, טיפול מיידי, החלפת שילוט שנפגע והשבת הנראות שנמחקה, בשיתוף פעולה בין
הרשויותהמקומיות,המשטרהוגורמי האכיפה.
4.
חיזוק ייצוג נשים ברשימות ובמוקדי כוח - לא רק הגדלת מספר הנשים ברשימות, אלא הצבתן
במקומות ריאליים, קידום נשים לתפקידים בכירים בכנסת ובממשלה, והבטחת יכולתן להישאר
במערכתהפוליטית לאורך זמן.
5.
יישוםמלאשלחובתהייצוגההולםבמינוייםבכירים-
ישלוודאכיהנהליםשנקבעובעקבותבג״ץ
המנכ״ליות אינם נשארים על הנייר בלבד, אלא מיושמים בפועל בכל מינוי בכיר בשירות הציבורי,
במשרדיהממשלהובגופיםהנתמכים מתקציבהמדינה.
6.
הצבתגבולותברוריםלהדרהפוליטיתומרחביתשלנשים-
הוועדהנדרשתלהבהירכיהדרתנשים
מרשימות, ממוקדי כוח, משלטי בחירות ומהמרחב הציבורי אינה סוגיה נקודתית, אלא פגיעה
ישירה בשוויון, בדמוקרטיה ובזכותן שלנשיםלהשתתף באופן מלאבחיים הציבוריים.
לסיכום,
הבחירות הקרובות הן מבחן לדמוקרטיה הישראלית. לא די בכך שנשים יהיו קהל יעד של
קמפיינים.נשיםצריכותלהיותשותפותמלאותבקביעתסדרהיום,בהובלתהמפלגות,ברשימותהריאליות,
בכנסת, בממשלה, בשירות הציבורי ובמרחב הציבורי. דמוקרטיה אמיתית לא נמדדת רק ביום הבחירות,
אלא גם בשאלה האם נשים יכולות להתמודד, להיראות, להיבחר, להי
שאר ולהוביל,
בלי שימחקו אותן
מהשלטים, מהשיח הציבורי וממוקדי קבלת ההחלטות.
בברכה,
רחלי סונגו,עו"ד
מנהלת קשרי ממשל,
שדולתהנשים בישראל
3