פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 233 מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים יום שני, ב' בסיון התשפ"ו (18 במאי 2026), שעה 9:50 סדר היום: << נושא >> סוגיות דחופות בהעסקת עובדים זרים בענפי ההעסקה השונים << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: חוה אתי עטייה – היו"ר מוזמנים: בר מיוחס – רפרנט תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר רום בר אב – רכז תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר דנה רוטשילד – היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם, החטיבה החברתית, משרד המשפטים שרה דיאמנט – מנהלת תחום בכירה עובדים זרים, משרד הכלכלה והתעשייה תמר ניב ישראל – עוזרת ראשית, משרד העבודה אריאל פרטוש – מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון אירנה קזימוב – פרויקטורית עובדים זרים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים דנה שטרית – מנהלת תחום, משרד החקלאות וביטחון המזון יאנינה פליישון – ראש אגף בכירה גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון בועז יוסף – מנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה משה נקש – ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה אפרת לב ארי – לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה שמעון זיגזג – מנהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה אלמוג סגויי – יועץ מנכ"ל, רשות האוכלוסין וההגירה סבין חדד – דוברת, רשות האוכלוסין וההגירה שגית מזרחי – עוזרת סגנית, רשות האוכלוסין וההגירה קרן גלבוע – רשות האוכלוסין וההגירה יצחק לניאדו – חבר ועדת עובדים זרים, לשכת עורכי הדין ואאיל עבאדי – מנהל חטיבה ארצי, הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל אביתר חנן – ראש תחום מדיניות ואסטרטגיה, ההסתדרות - הבית של העובדים בישראל אורי דורמן – מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל דורון ליבנה – יו"ר הוועדה לעובדים זרים, התאחדות חקלאי ישראל אילנה דרור – כלכלנית, התאחדות חקלאי ישראל יצחק גורביץ' – סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם, כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ אלדד ניצן – יו"ר, התאחדות תאגידי כח אדם זר בענף הבניה עמר פלג – א.פ.י. תיווך עבודה לעובדים זרים בענף החקלאות בע"מ גבי בורנשטיין – מנכ״ל, לשכות פרטיות בחקלאות אייל מוסט – מנכ"ל, עמותת דף חדש טיראן ששון – סמנכ"ל רגולציה, איגוד לשכות המסחר מעין אמיר – עו"ד, התאחדות התעשיינים אילן זגדון – מייסד פורום המסעדות, פורום המסעדות יקיר ליסיצקי – יו"ר, איגוד המסעדות והברים בישראל ורוניקה רוזנברג – מנכ"לית, ארגון חברות הניקיון בישראל ישי פולק – מנכ"ל, התאחדות האיכרים, תנועות ההתיישבות גבי בן הרוש – יו"ר, מועצת המובילים והמסיעים הגר שרן – מנכ"לית, התאחדות המלונות משה יועד הכהן – שופט בדימוס, יושב ראש, העמותה לקידום זכויות הסיעודיים שמחה בניטה – יו"ר, ארגון מזור צהלה אלפי – מעסיקה עובד זר לסיעוד נעמה זקן – אימא שלה נזקקת לעובד זר מנהלת הוועדה: דיקלה טקו רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> סוגיות דחופות בהעסקת עובדים זרים בענפי ההעסקה השונים << נושא >> << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בוקר טוב וחודש טוב, היום יום שני בשבוע, ב' בסיוון תשפ"ו, 18 במאי 2026. אני מתכבדת לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא סוגיות דחופות בהעסקת עובדים זרים בענפי ההעסקה השונים. אני מודה לך, אדוני המנכ"ל, שהגעת לכאן היום, בהצלחה רבה בתפקידך החשוב. אני שמחה שלאחר זמן רב סוף-סוף יש לרשות האוכלוסין וההגירה מנכ"ל קבוע, מקצועי וקשוב. הצלחתך היא הצלחתנו. ב-8 בדצמבר קיימנו ישיבה שבה השתתפת כממלא מקום מנכ"ל הרשות, ושמעת על האתגרים, הבעיות, התלונות והבקשות של נציגי המעסיקים של עובדים זרים בענפי ההעסקה השונים ושל ארגוני העובדים. חשוב מאוד לקיים ישיבה כזאת באופן קבוע, אחת לתקופה, כדי לרכז את האתגרים של כלל הענפים ולהגיע לפתרונות באופן היעיל ביותר. אתה יודע שהם זה השטח. החוכמה לא נמצאת רק אצל משרדי הממשלה, אלא גם אצל השטח, אתה יודע את זה, והניסיון שלהם. הוועדה מקבלת מדי יום פניות רבות ממעסיקים, מאזרחים, מעובדים זרים בעצמם, פניות רבות לבקשות לקיום דיונים בוועדה בנושאים השונים. כמות הפניות מעידה על כך שישנם עוד אתגרים ובעיות רבות שיש לטפל בהם, למרות העבודה המקצועית של ראש מינהל עובדים זרים וראש מינהל אכיפה וזרים והצוות המצוין שעובד איתם. הוועדה מודעת לאתגרים הרבים בתוך הרשות עצמה: קושי בגיוס עובדים חדשים בשל השכר הנמוך, הקושי באיוש תקני כוח אדם שניתנו לרשות וקושי בשימור העובדים הקיימים, גם במינהל אכיפה וזרים וגם במינהל עובדים זרים. הוועדה קיימה סדרת דיונים בנושא בהשתתפות משרד האוצר וההסתדרות וממשיכה ללחוץ ולא תרפה עד שייחתם הסכם ראוי לשני המינהלים. לאחרונה הוועדה מקבלת פניות ממעסיקים על כך שבשל העומסים בקונסוליות במדינות שמהן מגיעים העובדים הזרים, ישנם עובדים שממתינים זמן רב לאישורי הכניסה שלהם לישראל, ולוקח המון זמן עד שמזמנים את העובדים לשגרירויות. בעקבות כך, חלק מהוויזות שרשות האוכלוסין הוציאה לא בתוקף, ואז המעסיקים נדרשים לעשות שוב את ההליך מחדש ולהמתין עוד זמן רב. אבקש לשמוע מהם הפתרונות המוצעים לבעיה. בישיבה היום אבקש מכל נציג של ענף שאליו מגיעים עובדים זרים להציג ממש בקצרה – אנחנו צריכים לפנות את האולם ב-12:00, שכולם יספיקו לדבר – את האתגרים הדחופים שקיימים היום בענף שאותו הוא מייצג ואת הפתרונות שהוא מציע. אדוני המנכ"ל, תרצה להגיד כמה דברים לפני שניתן את רשות הדיבור לחברים פה? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> בוקר טוב לכולם. באמת זה כבוד והעונג שלי להיות כאן היום בישיבה. אני חושב שזאת ישיבה משמעותית וחשובה. אנחנו כמעט בקשר יום-יומי עם אתי, היושבת ראש, ומשתפים פעולה ומנסים לענות לכל הצרכים. מי שמכיר אותי יודע שאני כבר 34 שנים בשירות הציבורי, ואני תמיד דוגל ואומר שאני רוצה לשמוע את השטח. החוכמה לא נמצאת במסילת ישרים 6 בירושלים בקומה השישית או הרביעית, אלא היא נמצאת אצלכם. אנחנו לא מהצד השני של המתרס, אנחנו באותו צד. תבינו את זה כדי שזה יהיה ברור לחלוטין. אנחנו מנסים לייצג אתכם גם כן בכל התחומים נאמנה, עם כל המגבלות וכל המכשלות שיש לנו. אין ספק שהעובדים הזרים הם הגורם המכריע כרגע בהתפתחות של המשק אחרי שנתיים וחצי של לחימה, בכל התחומים, אם זה בחקלאות, ואם זה בתעשייה, ואם זה בבניין, ואם זה במסחר, ואם זה במסעדנות, ואם זה בתיירות, בכל נקודה ונקודה העובדים הזרים הם העוגן להתפתחות. מבחינתי, כמו שאמרתי בישיבה שהייתה בשעתו עם ראש הממשלה, אני חושב שאפשר להגדיל את המכסה של העובדים הזרים, כמובן בכפוף לכך שיתקיימו מספר תנאים ונקודות שנוכל לטפל בהם. אנחנו גוף שמנסה לעשות את כל העבודה בצורה היעילה ביותר, אבל שוב, גם לנו יש בעיה של עובדים. אנחנו מגיעים למצב כזה שיכול להיות שאני אבקש עובדים זרים כדי לטפל בעובדים זרים, עד כדי כך, או עובדים זרים שיאכפו את העובדים הזרים. כי גם לנו קשה להשיג עובדים, כמו שלכם קשה להשיג עובדים, במיוחד במשכורת שמשלמים בסקטור הציבורי, וזאת מגבלה שהיא לא פשוטה. יחד עם זאת, גם כן אנחנו מבקשים כל הזמן תקנים נוספים כדי לעמוד בכל הלחץ שיש לנו. אני נוגע בזה רק בקצה. כל הסיפור הזה של הקונסוליה, לטפל במקום משרד החוץ. אין לנו בעיה, אני אמרתי את זה גם כן והצהרתי את זה, אנחנו קודם כול אומרים נעשה ונשמע, קודם כול אנחנו עושים ואחר כך שומעים. אין לנו בעיה לעשות את העבודה של כולם, אבל בלבד שייתנו לי כוח אדם מתאים בנוסף על מה שקיים היום. אני לא יכול עם אותו כוח אדם גם לבצע אכיפה על המעסיקים, כמו שמחויבים בהחלטת ממשלה 1752, גם לקלוט עובדים, וגם להיות בקונסוליה כדי לעשות ויזות ולבדוק אותן ולאמת את מי שנכנס. זה בלתי אפשרי, אנחנו חייבים כוח אדם נוסף וזה תלוי באוצר. בנושא של אגרות, דיברו איתי כמה פעמים על גובה האגרות. זה לא אנחנו, זה משרד האוצר. לפעמים אני יכול להגיד את זה, זה לא קשור אליי, אני מודה, זה קשור למשרד האוצר, ואני מקווה שהנציג של האוצר יהיה כאן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יגיע. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> לכן אני אומר שמטרתנו כאן היא לשמוע את כולם, לשמוע אחד-אחד. ואני רושם ואני כותב כל דבר ודבר, ואני מבטיח שיהיו גם כן תשובות אחרי כן. וחלק מכם כבר מכיר אותי, שפניתם אלינו ונענינו בחיוב ועזרנו. הוואטסאפ שלי פעיל כל הזמן, ואנחנו מנסים לסייע בנקודות מסוימות תוך כדי התהליך ולטפל בכל מה שאפשר. לצידי, במקרה הוא לשמאלי, אבל בדרך כלל הוא לימיני, יושב משה נקש, שהוא מנהל המינהל לעובדים זרים, בקי בחומר, יודע, עושה את עבודתו נאמנה, גם בשעות הלילה, עד כדי כך. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אתה מזמין עוד שיחות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אמת, אני מאשרת, גם בשעות הלילה נקש עונה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כן, אם הוא לא עונה, סימן שהוא מדבר עם אתי או מדבר איתי. בבקשה, כל אחד שיאמר בתורו, ושזה יהיה קצר ותכליתי, כי באמת אנחנו צריכים לפנות ב-12:00 את האולם, וחבל, אנחנו רוצים לשמוע את כולם. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את כולם, את כל הענפים. תודה. נתחיל עם איגוד לשכות המסחר. << אורח >> טיראן ששון: << אורח >> טיראן ששון, סמנכ"ל רגולציה, איגוד לשכות המסחר. קודם כול, תודה למנכ"ל, לנקש, ולוועדה על הדיון, דיון באמת חשוב, אני רוצה להתחיל מזה. אני אנסה להיות כמה שיותר קצר. הרבה מהסוגיות כבר מוכרות, אני בטוח, גם לוועדה וגם למשרד, אבל אני בכל זאת אדבר. הדבר הראשון, הכי בולט, הכי חשוב בתוך העולם, בטח של מסחר ושירותים, זה הגדלת המכסה של עובדים זרים. בסופו של דבר, יש מחסור עצום בעובדים זרים בענפי המסחר והשירותים. רק לשם השוואה, בקול הקורא האחרון שיצא הוגשו בקשות ל-45,000 עובדים זרים. ואני אומר, זה לא מבטא ביקוש אמיתי, כי מגיעות אלינו עוד המון המון בקשות של כאלה שלא הגישו ורוצים להגיש, כי בדקו, כי הם חיפשו וכולי. זה דבר ראשון, באמת הנתונים מצביעים על המחסור, הכול מצביע על המחסור, וחשוב להכיר בזה ולהגדיל את המכסה בצורה משמעותית, לפחות ל-45,000 עובדים. דבר שני מתייחס למסלול הבילטרלי שנפתח לא מזמן, או ייפתח למעשה בקרוב, עם הקצאה לסרי לנקה, ויש דיבור על הודו בהמשך. הדבר העיקרי שאני רוצה להתייחס אליו בהבאה בילטרלית, שיש לה יתרונות משלה, אבל יש לה חיסרון מאוד מאוד משמעותי, והוא היעדר מעורבות של המעסיק בהליך. אני מקבל פניות יומיות על עניין ההבאה הבילטרלית, שאומרים לי שפשוט לא ייגשו, כי בסופו של דבר מצוות אותם מחשב והם לא יכולים לדעת מי העובד. אתם יודעים טוב מאוד במה כרוכה העסקה של עובד זר, כמה זה קשה, צריך לדאוג למגורים, טפסי שכר שונים והכול, ולכן כל דבר כזה הוא מאוד משמעותי, כל עובד כזה הוא מאוד משמעותי למעסיק. המעסיקים מסננים, מתוך מאות בוחרים עשרות. אנחנו לא ביחס של אחד לאחד בהבאת עובדים זרים, גם בבלתי מיומנים. ולכן אני קורא פה לרשות לאפשר מעורבות של המעסיק ולאפשר ראיונות מעסיק גם בהבאה בילטרלית בענפי המסחר והשירותים לפחות, אני מציע בכלל, אבל בוודאי בענפי המסחר והשירותים. אני כן אגיד שההבאה הפרטית עצמה יוצרת מחויבות בין המעסיק לבין העובד, ולכן היא כדאית. ברגע שאתה מבטל את הקשר הזה, אתה מבטל את אותה מחויבות ואנחנו מגיעים למקומות לא רצויים. דבר נוסף, חשוב, שאתם גם בוודאי מכירים, תופעת הברחנות היום. אני לא אדבר על התופעה עצמה ועל הפתרונות לה בצורה רחבה, כי הזמן קצר, אבל אני כן אגיד דבר אחד. היום, עובד שבורח, נקרא לזה ככה, או למעשה עוזב את המעסיק מרצונו ועובר למקום אחר, מסיבותיו הוא, התוצאה היא סנקציה מאוד לא הגיונית על המעסיק, שנשללת ממנו היכולת להביא היתר חלופי לעובד הזר שעזב, גם אם המעסיק פעל בצורה מושלמת, דיווח לרשות האוכלוסין, מסר את כל המידע לרשות. כל חטאו הוא שהעובד עזב מסיבותיו הוא. בהקשר הזה, הסנקציה הזאת צריכה להיות מבוטלת, וכאשר עובד יוצא מהמעסיק והמעסיק עושה כל מה שמצופה ממנו, צריך לאפשר לו להביא היתר חלופי לאותו עובד זר שעזב, שברח מהמעסיק. זה דבר נוסף. אני אתן עוד שלושה נושאים קצרים. הדבר הראשון, דיברנו על זה ועשינו על זה ישיבה, וזה המחסור בקופאיות בענפי הקמעונאות. למעשה יש מחסור אדיר בקופאיות, אבל המקצוע הזה לא נכלל במסגרת המקצועות שאפשר להביא אליהם עובדים זרים. המעסיקים לא מצליחים להעסיק קופאיות, משרות נשארות פתוחות חצי שנה, שמונה חודשים, ולא מצליחים להעסיק קופאיות. זה לא מקצוע שישראלים רוצים לעבוד בו, ולכן נדרש להכניס אותו לענפי המסחר והשירותים כמקצוע נוסף. דבר נוסף ואחרון, יש סוג של ענפים שלמעשה נופל מחוץ לכיסאות, והם הענפים תומכי הבנייה. למעשה הם לא במכסת בנייה, הם נחשבים במכסת מסחר ושירותים, אבל העבודות שמאושרות להם הן רק עבודות באתר הבנייה, זאת אומרת, עבודות תשתית באתר הבנייה. כשהרבה מהעבודות שלהם צריכים עובדים זרים נמצאים במרלו"גים ונמצאים במקומות אחרים מאתר הבנייה. אלה למעשה מקצועות בסוג דומה לענפי המסחר והשירותים, כמו צבע, כמו ערבוב חומרי גלם, דברים שענפי המסחר והשירותים ובכלל מקצועות אחרים מכירים, אבל כרגע הסוג הזה של המקצועות נופל לגמרי מחוץ לתמונה. אני יודע שכלכלה תומכים בשינוי, ואנחנו מבקשים לאפשר את המקצועות האלה גם בענפי המסחר והשירותים, פשוט לא רק באתר הבנייה, אלא לאפשר תמיכה לתשתיות בנייה גם מחוץ לאתר הבנייה ולאפשר עובדים זרים. כי בסוף אין שום סיבה, אלה אותם סוגי מקצועות, אלה אותם סוגי ענפים, אבל במקום אחר. זהו, זה האחרון. בוודאי ייגעו פה במשאיות ובמחסור העצום בנהגים, אני אפילו אוותר על זה ואשאיר לאחרים, אבל זה כמובן עוד דבר שרלוונטי גם בענפי המסחר והשירותים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. אייל, בבקשה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בוקר טוב. אייל מוסט, עמותת דף חדש, תאגיד אלו אקספרס. קודם נגיד לבועז ברכות על המינוי הקבוע, ואין ספק שכבר מרגישים שינוי כשיש מנכ"ל קבוע. אני מקווה שכמו מדינה מתוקנת גם יהיה שר, ואז בכלל אנחנו נהיה במקום אחר. אני כן חושב שבועז הוא מאוד קשוב, אני יכול להגיד את זה מהמעט שכן יצא לנו לעשות דברים ביחד. אני תמיד אומר פה שאני חושב שעכשיו יחזרו פה בשולחן אותן טענות כל הזמן. ידברו על הברחנים, ידברו על ה-G2G, ידברו על דברים שאנחנו מדברים עליהם כבר שלוש שנים, ובאמת הגיע הזמן לעשות שולחנות עגולים ולא לבוא פה ולצעוק בוועדה ולשמוע את הדברים. אני חושב שכן יש פתיחות, וגם הייתה פתיחות לפני זה. צריך גם להגיד תודה למשה, שנפל עליו תיק לא פשוט בתקופה עוד יותר לא פשוטה, והוא עשה כל מה שהוא יכול. אני חושב שצריך אולי לשנות דיסקט שנייה, כי באמת אם בא בן אדם שבא לפה ומוכן להקשיב לכולם, וכמו שכל ראשי הקבוצות יושבים פה מולי, אנשים שאנחנו גם מתכתשים, אבל בסוף אנחנו כולם באותו צד, צריך להתחיל להפעיל את הכוח על זה שהם יקבלו תקנים, כי אם לא יהיו תקנים לא נוכל לקבל כלום. זה משהו שחשבתי עליו בדרך לפה. כי בסוף, אוקיי, בואו עכשיו נריב על הברחנים, אנחנו מדברים על זה, שולחים עשרות מכתבים, צריך לנקות את המעסיקים מהמכסות של הברחנים של 2025-2024. לא יכול להיות שאנחנו מחזיקים אלפי עובדים שהם ברחו, כמו שנאמר פה, לא באשמת המעסיק. המעסיק לא יכול להמשיך לשלם עליהם, להמשיך לגרור אותם איתו במכסה. צריך לטפל בזה, זה נושא שהוא בוער וחייב לתת לו מענה, בטח כשחסרות ידיים עובדות בכל ענף. ומצחיק, אריאל, דיברנו לפני שנייה, ואז גם שירותים ומסחר מדבר על ה-G2G, שאין מעורבות של מעסיקים. בסוף, הדברים שאנחנו אומרים פה, לא נראה לי שבאמת מקשיבים להם, כי שלוש שנים אנחנו אומרים שאם תהיה אופציה של B2B לא יביאו G2G, והמדינה רק מגבירה את קצב המיונים של ה-G2G, למרות שהמעסיק לא רוצה אותו, כי אין התאמה לבן אדם. אולי שווה לראות איך משלבים את המעסיקים בתוך הסיפור הזה בשביל אולי כן לעשות איזושהי פעולה בנושא. עד אז אנשים יצביעו ברגליים. ואני כן חושב שאנחנו חייבים פה, כולם בשולחן הזה בצד של המעסיקים, להתאחד ולהתחיל לעזור להם להילחם על תקנים, כי אם לא יהיו תקנים, לא נוכל לקבל כלום, או תקנים או מערכות מחשוב. בסוף רמת השירות היום ברשות ההגירה, ואני אומר לכם, האנשים מעולים, עושים את המקסימום שלהם, היא לא טובה. אם תשוו אותה לחברה פרטית, החברה הזאת, לא היו נשארים לה לקוחות. ואם בסוף היום יושב מולי זיגזג, שאנחנו חברים ואני מת עליו, אבל בסוף, באמת, בשורה התחתונה בתוצאה יש בעיה עם האכיפה. ואני מרגיש שגם פה, לפחות לאחרונה, התחילו לעשות אכיפה שהיא יותר פשוטה בשביל לנפח את המספרים. זה לא כזה קשה ללכת למפעל כזה או אחר ולמצוא את האנשים, אבל לא מבינים את השורש של הבעיה. איפה מבקשי המקלט? איפה חברות כוח האדם שמעסיקות אותם, שמפרסמות בפייסבוק ובגוגל, מי שרוצה, כל מעסיק שרוצה להעסיק מבקש מקלט, שיתקשר לטלפון הזה וייתנו לו עובדים תוך 24 שעות? בסוף זו האכיפה שצריך להתמקד בה. אבל גם הוא בסוף נתקע באותם מקומות. גם כשהוא תופס משהו, אין איפה לקלוט אותם, ואז אין הליך משפטי ואי אפשר לגרש אותם מהארץ. ואנחנו שבים ואומרים עוד פעם, עד שלא יהיה פה כמו שעושים הענשת עדר לצד של המעסיקים, תהיה הענשת עדר גם לעובדים, אנחנו נמשיך לשבת פה ולהלין תלונות ולדבר ולכתוב לעצמנו מכתבים שבסוף גם לא מקבלים מענה. לא יכול להיות מצב שאנחנו נמשיך להביא לפה עובדים זרים ויהיו להם רק זכויות. אין להם חובות כרגע, אין לעובד זר היום חובות במדינת ישראל. וזה צריך להתחיל מהדבר הכי פשוט בעולם – תעודת זהות פיקטיבית שמוצמדת אליו ביום שהוא עבר בשערי נתב"ג, שהמשטרה תוכל לעקוב אחריו וגם אנחנו נוכל לדעת. אני לא יודע אם אתם יודעים, עובד זר היום יכול להיות מעורב בפלילים, ישחררו אותו, שבוע הבא יתפסו אותו שוב פעם, לא ידעו מה הוא עשה שבוע לפני זה. ישב פה שוטר ואמר בפרוטוקול שאין להם כסף לפתח מערכת, והמערכת לא שומרת את מספר הדרכון, היא שומרת את המספר הפיקטיבי שהוא מקבל ברגע המעצר, ואחר כך הוא יקבל מספר נוסף, והוא ילך למשרד הפנים והוא יקבל משרד נוסף, במשרד התחבורה מספר נוסף. חייב להתחיל לעקוב אחריהם, חייב להתחיל להבין איפה הם. ובסוף אנחנו צריכים לעשות פה שלוש פעולות פשוטות שאנחנו מדברים עליהן שלוש שנים: תעודת זהות לעובדים, ובסוף, עם תעודת הזהות הזאת, שירותי הבנקאות והביטוחים לא יוכלו לתת שירות לבן אדם שעובד פה לא חוקי במדינת ישראל. אם לא יהיה לו חשבון בנק והוא לא יוכל להעביר כסף בצ'יינג', ולא יהיה לו ביטוח בריאות שהוא עושה לעצמו קופת חולים, לא יהיה לו מה לחפש פה, והוא יבין לאט-לאט איך המדינה דוחפת אותו החוצה, וגם אותו שוטר שיעצור אותו לביקורת יראה במסוף שלו שהוא מוגדר בסטטוס כזה או אחר ולא יצטרך לעשות מיליון טלפונים בשביל להבין מה סטטוס העובד. אלה דברים שאם לא נתחיל לאכוף את העובדים, אנחנו ניכנס פה לכאוס שאנחנו לא נדע איך לצאת ממנו. ואני כן אומר לכם עוד פעם, אנחנו צריכים לסובב את הקנה מה שנקרא ולבוא ביחד עם בועז ולעזור לו מול משרד האוצר שעושק גם את המעסיקים ולא משאיר שקל אחד בקופה של רשות ההגירה בשביל להתפתח ולתת לנו שירות. אנחנו כמעסיקים, אם אנחנו רוצים להמשיך להתלונן, זה בסדר, ואם רוצים להיות אובייקטיביים ולהזיז דברים קדימה, צריך לעזור לו, צריך לשבת בשולחנות עגולים, לתת 100 ימי חסד עכשיו למינוי הזה ולראות אם דברים זזים. אני יכול להגיד לכם בפן האישי של הבניין, אנחנו באנו לבועז בבקשה ביום האחרון, שלא התייחסו אלינו, הוא הפך עולמות והצליח להוריד את השעות של חודש אפריל. נכון, זה היה מאוחר, נכון, זה תפס חלק מהמעסיקים כבר אחרי שידור המס"ב, אבל בסוף ההיענות קיימת, והאדם עשה דליבר בסוף. אם אנחנו רוצים להמשיך ולהתלונן, אפשר, אבל אם רוצים להמשיך ולהתגייס ביחד ולהביא תוצאה, לדעתי, צריך לנסות גם את הצד הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני אענה על כמה דברים כי הם חוזרים על עצמם. בנושא של הברחנים, אני מבין טוב מאוד. זאת אומרת, לא הייתי צריך לבוא לדיון פה כדי לדעת במה מדובר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו אמורים לקיים דיון על נושא הברחנים ב-8 ביוני, ללא כל קשר. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> לפני הדיון הזה אנחנו קבענו בעצמנו אצלנו דיון פנימי. זה נכון מה שאתם אומרים וזה מוצדק מה שאתם אומרים, רק אנחנו צריכים לבדוק איך אנחנו עושים את זה. לא ייתכן שהמעסיק נפגע פעמיים, האחד זה שהעובד הזר בורח ממנו, ולמעסיק אין מה לעשות מפני שיש את הכבילה, הנושא הזה של הכבילה, אנחנו לא יכולים לכבול עובד זר, ומצד שני הוא גם לא יכול לקלוט מישהו אחר במקומו. זאת אומרת, עזב אותו. היה לי בעל מסעדה לא מזמן, אתמול, שלשום, שאומר לי: בועז, תשמע, אני נסעתי לסרי לנקה לחפש עובדים, אני הבאתי אותם, אני הכשרתי אותם, הם לא ידעו להחזיק סכין, ואחרי שבעה חודשים הוא אומר לי: תשמע, אם אתה לא משלם לי 250 שעות אני עוזב אותך והולך למישהו אחר. למעשה זו סחיטה בחסות המדינה, מפני שאני לא יכול לעשות לו שום דבר. אתם כובלים אותי לאחר מכן לא לקלוט מישהו אחר, כי הוא יברח ממני כרגע, ואני לא יכול לקלוט מישהו אחר, כך שהלכה לי כל העונה, כל הקיץ הלך לי. אין בזה היגיון, אנחנו הולכים לשבת על זה, ואני מבטיח לכם שתהיה תוצאה. בנושא של G2G, B2B, בואו, אנחנו יכולים לצעוק כמה שאנחנו רוצים פה, זה לא בדיוק אצלנו, זה יותר חונה במשרד המשפטים, עם החלטת ממשלה, מפני שיש לזה הרבה השלכות של הדירוג של המדינה אצלנו בסחר בבני אדם, לכן זה קצת יותר מסובך. בנושא של רשות האוכלוסין וההגירה, אני כמנכ"ל מתייחס לזה כאילו שיש לי מתחרה ואני לא מונופול, אוקיי? כאילו שעומד אצלי מתחרה נוסף שהוא מספק עובדים זרים. כך אנחנו צריכים להתנהל, לא כמונופול, אלא כגוף שהוא כלכלי שעוסק ביחד איתכם בחומר. זאת אומרת, אני לא מתכוון להגיד, שיקפצו לי או שייקח להם זמן, שיעשו, שיעמוד בתור, לא. אנחנו מתייחסים אליכם ממש כאילו שאנחנו צריכים לספק לכם את השירות, ויש מישהו אחר שאמור לספק את השירות ואנחנו צריכים להתחרות מולו. אנחנו נעשה את זה בצד הטוב ביותר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש עוד שאלה, לא ענית. למה מעסיק לא יכול להעסיק עובד זר מיידית במקום עובד זר שנטש אותו? למה אתם לא מטפלים בזה? << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אמרתי, זה הנושא של הברחנים. אנחנו נשב על זה, הבטחתי שעד הדיון שיתקיים אצלך, אנחנו לפני כן נצא עם פתרונות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תיקחו את זה בחשבון. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> חלק מהדברים שצריך לחשוב עליהם, לפני שהכנסת מתפזרת, צריך להגיש אולי הצעת חוק שאומרת שבסוף משרד אחד ירכז את כל נושא העובדים הזרים. לא יכול להיות מצב שכל דבר שרוצים לעשות צריך לעבור שישה-שבעה משרדים לאשר אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אי אפשר להעביר הצעות חוק. נכון, אחד שיתכלל את הכול. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בסוף יש פה כמות שמכפילה את עצמה, וחייב שיהיה פה בן אדם שיש לו את הסמכויות לקבל החלטה והוא יכול לעבוד בקו ישיר, שלא כל דבר שמשה, בועז או אנחנו צריכים, צריכים לעבור שישה משרדים, לקבל אישור של מנכ"ל כזה או אחר בשביל לקבל החלטה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, הגר. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> הגר שרן, מנכ"לית התאחדות המלונות. בוקר טוב, גברתי היושבת ראש. בועז ומשה, זו אני הנודניקית. קודם כול, אני מצטרפת לדעת רבים פה, השירות שניתן לנו מרשות האוכלוסין מצוין, הם פתוחים לרעיונות, הם פתוחים למחשבות, הם גמישים במה שאפשר. אני התברכתי ויש לי רגולטור שעוזר לי, נטע נמצאת פה, עוזרים לי, מבקשים. הבעיה היחידה היא משרד האוצר, ואני רוצה לתת שלוש דוגמאות. דוגמה ראשונה שאני רוצה לתת, על האגרות. אנחנו במלונות משלמים אגרה לפי מומחה. זאת אומרת שזאת שמנקה לנו את החדרים, החדרנית, אני משלמת עליה כמו שהייתי מביאה מהנדס מיוחד לפתור איזו בעיה שאי אפשר בארץ. בועז הבין את האירוע, משה הבין את האירוע, ועדת מנכ"לים הבינה את האירוע, משרד ראש הממשלה הבין את האירוע, משרד האוצר שותק. אנחנו בימים מאוד קשים, אנחנו בימים שמלונות סגורים. רק השבוע בועז כתב מייל למשרד האוצר ולמשרד ראש הממשלה בבקשה להשוות את תנאי האגרה של המלונות לכל עובדי המסחר והשירותים. בשביל מה יש לי ועדת מנכ"לים אם לאוצר יש זכות וטו ולא עושה כלום עם זה? אנחנו עומדים במצב שאנחנו משלמים כמעט 5,000-4,000 שקל מעל כל השירותים במשק על כל עובד. זה מטורף, זה לא יכול להיות. אנחנו מבקשים פנייה שלכם לעזרה, למרות שחברת הכנסת עטייה עוזרת לנו. אנחנו דורשים להוריד עוד השבוע את האגרות האלה. אני לא יודעת אם יש פה מישהו ממשרד האוצר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> הם בוועדת הכספים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> שיגיעו וייתנו תשובה שלא יכול להיות שכל הגורמים המקצועיים אומרים, נא להוריד במיידית, והם טוענים, לא, יש לנו שנת תקציב קשה. יש שנת תקציב יותר קשה מהמלונות השנה? כל המשק ככה. הם לא מתחשבים, הם לא מדברים, הם מנפנפים אותנו, והגיע הזמן שייתנו את האחריות ותהיה פה פנייה, גם אם צריך לראש הממשלה או לגורם הכי גבוה. אני יושבת מול מלונות בצפון שסגורים, אומרים לי, אנחנו צריכים לשלם מחיר מלא על עובדים זרים, זה מטורף. ועובדים זרים כמו מומחה, זה לא יכול להימשך יותר. דבר שני, עניין המלחמה. בזמן מלחמה אנחנו מחויבים, כמו כל המשק, לשלם לעובד זר שכר מלא. לעובדים ישראלים אנחנו לא משלמים כי הם הולכים לביטוח לאומי, או הולכים לחל"ת, או כל דבר שאפשר. יוצא מצב שאנחנו משלמים מחיר מלא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> השגרירים העלו את זה, הם מתנגדים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> השגרירים מתנגדים, הם יכולים להתנגד, אבל יש פה מדינה עם מלחמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש הסכמים בילטרליים בין המדינות. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אני לא אומרת, אני יודעת שיש הסכמים בילטרליים, צריך לתקן הסכם הבא, כשנחתם שוב הסכם, הם צריכים להבין שבעתות משבר, וזה בועז מבין ויודע, בעתות משבר אי אפשר שנשלם להם מחיר מלא. מה קורה? הם גם לא עובדים, גם מקבלים משכורת מלאה וגם עובדים בשחור במקומות אחרים. אנחנו עוד צריכים בפיצויים המעטים שנותנים לנו להזדכות על העובדים האלה, זה משהו אבסורד. ודבר אחרון שאני רוצה להגיד, שאומנם בועז ומשה אמרו שיעשו על זה עבודה, לנסות לתת לנו להעסיק עובדים זרים לא רק בענף החדרנות והניקיון, להרחיב את זה טיפה, לעניין המלצרות. אני יודעת את החשש שהם אולי ייקחו עבודות של מישהו אחר. תאמינו לי, בטבריה, בים המלח, אנשים לא באים לעבוד, הצעירים לא באים לעבוד במלצרות. אנחנו מוכנים להתחייב שכל עובד ישראלי שיבוא יהיה ראשון מבין העובדים הזרים. אבל זה אני יודעת שבועז עושה עבודה, אנחנו בכלל לא באים בטענות. אני שוב באמת רוצה להגיד, לא יכול להיות שיושב פה מנכ"ל רשות האוכלוסין, שיודע מה שהוא עושה, ועשה בדיקה, ויושב בוועדת מנכ"לים, ויושבים מנכ"ל משרד התיירות ומנכ"ל משרד ראש הממשלה ומנכ"ל משרד האוצר או נציגו, ויש להם אחר כך זכות וטו ללכת ולבטל את זה. אנחנו קורסים, מלונות פה קורסים. אנחנו חייבים את העזרה של האגרות לפחות, כל מה שייתן להם לנשום. לא יכול להיות שאנחנו משלמים אגרות כאלה גבוהות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> את משלמת רק חצי מאיתנו, אגב, שימי לב. את פשוט כנראה לא היית בדיונים הקודמים. אנחנו שנתיים מתדיינים עם האוצר והם פשוט ביטלו את ההחלטה יום לפני תחילת השנה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> הייתה החלטה של ועדת מנכ"לים ליישר את כל האגרות, גם משרד האוצר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זו המלצה רק, בואו נדייק, המלצה של ועדת מנכ"לים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> המלצה, אוקיי, המלצה. המלצה של ועדת מנכ"לים להוריד את כל האגרות במשק. מה אמרו משרד האוצר? אנחנו צריכים לעשות עבודה רגולטורית על זה ואסטרטגית. אוקיי, בינתיים תשוו אותי לענפים האחרים. מי יותר ממשה ובועז ומנכ"ל משרד התיירות מבין את זה? זה פשוט לא הגיוני. זו לא הוצאה, פשוט האוצר הבין שיש פה הכנסה של מיליונים על חשבוננו והוא מפחד להוריד קצת מההכנסה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פרוטקשן. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> חד משמעית. תודה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אילן זגדון, פורום המסעדות. קודם כול, תודה רבה לחברת הכנסת אתי עטייה, אני יודע כמה עבודה את עושה בנושא של הברחנים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גם של האגרות, יש הצעת חוק. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כן, אבל פה אנחנו מתמקדים בנושא הזה. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> אבל הצעת חוק נכנסת לתוקף אולי בשנת 2027, ואז אנחנו נצטרך כבר לשלם עוד פעם אגרות על העובדים הזרים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אגב, לגבי האגרות שלכם, הייתי שמח להתחלף איתכם בעבודה המועדפת במסעדות ואז קחו. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> בוא תראה אם באים אנשים לעבודה מועדפת, תעשה בדיקה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> בסדר. כן, הם עובדים במסעדות אצלכם. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זה לא קשור, אני לא צריכה לשלם 13,000 שקל על עובד זר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה נכון. קודם כול תודה רבה על ההתמקדות. אני רוצה לשאול כמה שאלות ולתת כמה עדכונים אם זה מעניין אתכם, אעשה את זה כמה שיותר בקצרה. קודם כול, הוועדה קבעה ונלחמה על הנושא של ההכרזה של הודו וסרי לנקה כמדינות בטוחות. אני רוצה לדעת קודם כול מה קורה עם מדינת סרי לנקה' האם היא מוגדרת כבר כמדינה בטוחה? זה אחד. שתיים, גם בוועדה הקודמת שאלתי כמה עובדים זרים ברחנים מבקשי מקלט גורשו על פי התוכנית ממדינת ישראל, וכמה בתקופה ממרץ עד שאתי עטייה התחילה להילחם על זה ועד היום, כמה קיבלו סירוב לבקשת מקלט? כי אני הבנתי שעדיין הם מקבלים בקשות מקלט בימים אלה. אני רוצה תשובה על הדבר הזה בבקשה. דבר שני שאני רוצה לומר, ואם כבר אתם נותנים בקשות מקלט, אם אפשר, בועז, את בקשת המקלט, לא לתת לו א'5, שיעבוד איפה שהוא רוצה. הרי הוא עוזב את המסעדה, מחריב לך את העסק והוא עובר לעבוד בחנות מולך והוא צוחק לך בפנים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> לזה כבר נתתי הנחיה. כל מי שרוצה לבקש מקלט והוא מבקש מקלט, אני לא יכול למנוע את זה בעדו. אם הוא יגיע לחקלאות, הוא יישאר בחקלאות. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יפה, זה מה שרציתי, הוא נשאר רק בענף שלו. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> הוא יהיה בענף שלו בלבד, נקודה. לא נעשה לו חיים קלים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מעולה. חברים, זה הישג. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רגע, זה לא פיילוט. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> לא פיילוט. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא, זה הישג אדיר. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> זה יחול לכל הענפים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה הישג, תגיד. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> תודה רבה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני לא מתכוון לעשות חיים קלים לכל מי שכותב שורה או שתי שורות או מכתב אחד שהוא מבקש מקלט. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> תותח. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אנחנו נעשה לו את החיים קשים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> תותח, מעולה, מדהים. זה אירוע ענק. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כל הכבוד על ההישג. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> עכשיו הוא נשאר רק בענף המסעדות, הוא צריך להסתובב בינינו אחרי שהוא ברח ולחפש אצלנו עבודה. מדהים, סבבה לגמרי. אני רוצה קודם כול לענות על כמה דברים. דיברנו על הנושא של תקנים, אני רוצה רק להקריא כמה דברים על הנושא. הייתה לי התכתבות עם שר המשפטים יריב לוין, וממנו אני הבנתי, אני מקריא את זה פה, זו התכתבות איתו, ולא מעניין אותי מה הוא יגיד או יחשוב: "אני עומד על זה שיגויסו העובדים הנדרשים לרשות ההגירה לשם הוצאת השוהים הבלתי חוקיים, כי בלי זה נאבד את המדינה", אלה מילותיו של יריב לוין. "אני דורש שייתנו לרשות ההגירה את התקנים הדרושים ויגרשו את השוהים הבלתי חוקיים מייד מגבולות מדינת ישראל". זה לגבי נושא התקנים. לגבי הנושא של הבילטרלי, ביקשו פה לראיין. הבנתי את המגבלה, אבל אני בקשר עם שירלי מרשות האוכלוסין והבנתי שיש אפשרות לפחות שהעובד יכין סרטון וידאו וישלח אותו ותהיה איזושהי תקשורת. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו אחרי זה נתייחס לנושא הזה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מדהים. יופי, ראיון בזום זה יכול להיות מעולה. דבר שני שצריך לטפל בו ובדחיפות המיידית, אוקיי, הוא ברחן, מתפטר, פוטר, יש איזשהו אירוע, בועז, שלא מחזירים את הכסף של האגרות. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אמרתי, כל הנושא של ברחנים, האגרה, הכול ביחד. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כסף. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> גם כסף. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> יופי, סבבה, צ'ק בנקאי, מעולה. ועוד דבר נוסף. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> לא יעלה על הדעת שמעסיק ישלם פעמיים, באותה תקופה על אותו עובד ישלמו שני אנשים ביחד בו-זמנית. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אתה מבין שזה חדש לי שאני בא ודברים צריכים לקרות, זה קצת מוזר לי. אני רגיל שאומרים לי לא, תתקדם. הנה נגמרים לי הנושאים ואני צריך לסיים. עוד משהו: אתם מפרסמים ברשות האוכלוסין את מספרי הטלפון של המסעדנים לעובדים הסרי לנקים. אני מקבל, ומסעדנים כל היום מקבלים טלפונים ב-5:00 ביום שישי, בכל שעה. זה כאילו שאני אתן לעובדים את הטלפון שלך. זה רק בענף שלנו ממה שהבנתי, זה לא בשאר הענפים. אני מבקש למחוק. רמי לוי לא קיבל טלפונים מעובדים זרים, בדקתי איתו, לא נותנים את הנייד שלו. תן את הטלפון של רמי לוי, של כולם, בבקשה, או למחוק, לתת מיילים. זה לא הגיוני שהעובדים האלה, לא רק שהם עושים בנו סחר, הם גם מתקשרים אלינו באמצע הלילה. יש לי פה הודעות, אני אראה לך, "אתה תיתן לי שקל יותר?", "אתה תיתן לי 250, אני עובר". הם פתחו קבוצות וואטסאפ והם עושים איתי משא ומתן על הכסף. אני אומר להם: "החוזה שלך הוא על 182 שעות, אני יכול לתת לך קצת יותר". הוא אומר לי: "לא תיתן לי, אני עוזב". יש לי מאות הודעות כאלה. למחוק את הטלפונים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> - - - כל הענפים, חוץ מהענפים שעשו, כמו סיעוד, אבל נדבר על זה בהמשך. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שם הוא מדבר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> בסדר, יופי. כל הנושא של עובדים זרים הוא ברכה גדולה, היה ברור שיהיו תיקונים, היה ברור שהדבר הזה לא יהיה, אבל צריך לטפל בדברים האלה. דבר אחרון, יש לי פה סרטון, אני יכול להראות לכם אותו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, אין זמן. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> לא? של סרי לנקי שפשוט גונב כסף ועכשיו הוא עובד במסעדה ממול. << אורח >> משה נקש: << אורח >> - - - למשטרה, אילן, נו. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הלך למשטרה, החזרתם אותו, נתתם לו מקלט. הנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> גורביץ', בבקשה. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> יצחק גורביץ', התאחדות הקבלנים. לגבי הפעילות של רשות האוכלוסין וההגירה, יש לנו כמה בקשות. הדבר הראשון מתייחס לנהלים, בואו נאמר ככה, באי-התאמה בין הנהלים שמפרסמת רשות האוכלוסין וההגירה לבין החלטות ממשלה או ההגדרות של העובדים או של המקצועות של משרד הבינוי. מה הכוונה? בנהלים של רשות האוכלוסין וההגירה מוגדר שעובד צריך לעבוד לפי ארבעה מקצועות: טפסן, ברזלן, טייח ורצף, עבודות רטובות. ההגדרה של העבודות הרטובות היא הרבה יותר רחבה. יש הגדרה במשרד הבינוי, באתר של משרד הבינוי. האיתור והגיוס של העובדים במדינות המקור הם לפי ארבעה מקצועות, בוחנים אותם לפי זה. מה קורה אם צריכים עובדים שעוסקים במסגרות, או בזגגות, או בהתקנות למיניהן, כמו התקנות לטובת אינסטלציה? זה לא קיים, אבל זה כן קיים בהגדרה של העבודות הרטובות של משרד הבינוי. יש פה פער. מחפשים את העובדים, השוליים לא רלוונטיים לכל המקצועות. לא רק שיש חיפוש, אלא שאם בכלל הולכים למסלול של הבילטרלי, המיונים והמיקוד הם בנושא הזה. לכן, אם עושים התאמה של הנהלים ביחד עם הרחבת המכסה של הבאה B2B, הבאה פרטית, הדבר הזה יכול להיפתר. אנחנו לא יכולים להשלים בעניינים רק עם ברזלנים, טפסנים או טייחים ורצפים, אנחנו צריכים גם מי שעושה את כל ההתקנות. צריך להבין, גם אם במשרד הבינוי יגידו שמותר להם לעסוק בזה, אף אחד לא מגייס אותם לפי זה, אף אחד לא ממיין אותם לפי זה, נוצר פער. כנ"ל לגבי הנהלים של הקבלנים שיכולים להעסיק את העובדים. הקבלנים שיכולים להעסיק את אותם עובדים, בנייה למגורים או תומכות מגורים, לא כולם עוסקים כקבלנים ראשיים. יש קבלני משנה שלהם, הם מתקשים בממשק עם התאגידים להסביר שהם גם בונים לטובת מגורים, שעושים עבודות שתומכות בקבלן הראשי לטובת מגורים, וזה יוצר פער. לגבי הגיוס של העובדים, אם כבר מדברים באופן בילטרלי, בהודו, מי שמגייס את העובדים, מי שחתום בהודו זה NSDC. זה לא שירות התעסוקה, זו מינהלת המעסיקים של הודו, 50% בבעלות פרטית, 50% בבעלות המדינה. מה האינטרס של אותו גוף? להביא את העובדים שהם הכשירו, לא עובדים עם ניסיון. במולדובה מפרסמים, ומי שמגיע אלה עובדים עם ניסיון. בהודו מגיעים עובדים שרק עכשיו השלימו קורסים. זה הרזון דטרה של אותו ארגון, לכן יש אי-התאמה. אי אפשר למצוא למשל בהודו עובדים עם ניסיון, כי הגוף שמאתר אותם הוא גוף שמכשיר. לגבי בריחת עובדים, צריך לשים לב, יש בריחה מאוד מסיבית של עובדים, בעיקר בחברות הביצוע, אחוז מאוד גבוה. אנחנו התרענו על זה פה בוועדה. אחוז מאוד גבוה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> 40%. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> בדיוק, 40%. זה בחברות הביצוע. הדבר הזה עושה שמות על כל הענף, בחברות הביצוע. אגב, הדבר הזה גם מוזכר בדוח של ה-State Department. יש לי את הדוח בפניי, אחד מהסעיפים ששם בא לידי ביטוי הנושא של סחר הוא דרך חברות הביצוע. אני אפנה את תשומת לבכם אם אתם רוצים לסעיפים הרלוונטיים של הדוח של ה-State Department. לכן הדרך כרגע כדי לממש את המכסה היא לאפשר את ההבאה הפרטית הזאת. כי אחרת יש מכסה שהיא לא מנוצלת, ואם היא מנוצלת, לא למקצועות הנכונים. מיקור חוץ, חלק מהמשימות אפשר להוציא למיקור חוץ, לא צריך כל דבר לעשות בתוך המשרד. משרד הבינוי ביצע את הדבר הזה עם כל החברות המנהלות. פעם משרד הבינוי היה מתכנן ומבצע ומקדם פיתוח, הוציאו את זה למיקור חוץ. אני מניח שחלק מהמשימות כן אפשר להוציא למיקור חוץ. והדבר האחרון, כל הנושא של סחר בבני אדם, ואם יש פה נציג או נציגה של משרד המשפטים. בדוח של ה-State Department יש עשר המלצות. רק רמז קטן, המלצה מספר ארבע, יש מנגנון לגיוס, אבל לא מדובר על בילטרלי. לקחו את כל הדוח, ואני מציע שתקראו את הדוח, אפרופו, 90% עוסק בסוגיה הפלסטינית, לא בעובדים הזרים, או בזנות, לא בענף הבנייה. ואם זה בענף הבנייה, האזכור היחיד הוא חברות הביצוע, אפרופו, לא התאגידים. אי אפשר להלך אימים על כל הסיפור הזה ולהפוך ענף שלם שמגייסים הכול דרך הבילטרלי. אני באמת מציע, תקראו את הדוח של ה-State Department ותבינו, עשו מדבר קטן ענק, וכל הענף סובל מזה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא מאמין, שבוע שעבר רצו לחסל אותנו במטרו, היום גורביץ' מגן על התאגידים. תודה, גורביץ', מרגש. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אפשר להתייחס ממשרד המשפטים, כיוון שהעלו פה סוגיה שקשורה אלינו? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> שלום, דנה רוטשילד מיחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים. אני אומר כמה דברים בנושא הזה. קודם כול, אנחנו הצגנו כאן באריכות, גברתי בוודאי זוכרת, את דוח מחלקת המדינה האמריקאית ואת כל ההתייחסויות, ואנחנו לא רק קוראים את הדוח, אנחנו מדווחים בשם מדינת ישראל, אוספים את המידע מכל רשויות המדינה, וגם נמצאים בקשר ישיר עם מחלקת המדינה האמריקאית, ולכן אנחנו מכירים היטב את הביקורות שלהם ואת ההתייחסויות שלהם גם בנושא הזה של ההסכמים הבילטרליים, שהם בהחלט מופיעים ונמצאים במעקב גם במסגרת הדוח. לא רק במדינת ישראל, דרך אגב, גם בשאר מדינות העולם, הנושא למשל של דמי תיווך הוא נושא מרכזי שאנחנו נשאלים עליו מדי שנה במסגרת הדיווח למחלקת המדינה האמריקאית. לא רק אנחנו, גם מדינות אחרות. ואנחנו גם מחויבים לדיווחים נוספים. צריך לומר, מדינת ישראל הצטרפה גם לאמנת מועצת אירופה בדבר המאבק בסחר בבני אדם, השנה תהיה הביקורת הראשונה שלנו גם בתחום הזה, גם על ידי מועצת אירופה, וגם שם אנחנו צפויים להישאל שאלות דומות. ולכן בהחלט זה נושא שמקבל, אני אגיד תשומת לב בין-לאומית בנושאים האלה. מעבר לזה, אני אגיד בקשר להערות שנשמעו פה קודם לכן לגבי הסכמים בילטרליים, אני רוצה רק להזכיר שהנושא וההחלטה ביחס להסכמים בילטרליים הוא החלטת ממשלה, הדברים האלה הוסדרו בהחלטת ממשלה 1752, שככלל העובדים יובאו באמצעות הסכמים בילטרליים, החריגות הן רק לאחר, אני מקריאה, שוועדת המנכ"לים בחנה, השתכנעה שאין אפשרות להבאת עובדים בנסיבות העניין במסגרת של הסכם בילטרלי, או שאין היתכנות לחתימה על הסכם רלוונטי. זאת אומרת, אלה החלטות של הממשלה שאנחנו כמובן מוודאים שהן מיושמות. מעבר לכך, היו גם כמובן הליכים משפטיים בעבר. אני לא רואה צורך לחזור פה על כל הדברים, כי אני חושבת שהוועדה כבר מכירה את זה היטב וזה נאמר בעבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אבל אני כן מדייקת, כיוון שהדברים עלו פה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> אני חייב להגיד, בבקשה. דנה, זה נכון שהדוח הזה עוסק המון בסחר בבני אדם ודמי תיווך, אבל שמונה מההמלצות אומרות אכיפה, לא אומרות לשנות אופן גיוס וכולי. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> לגמרי. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> מאוד קל, אני מבין, או יותר קל לשנות את אופן הגיוס, אבל פה בעיקר הדוח מטיל את האחריות על מנגנוני אכיפה, על מנגנוני אסדרה, סוגיה של עובדים, ולא שלגייס עובדים במסגרת הסכמים בילטרליים, זה Too much. << אורח >> דנה רוטשילד: << אורח >> אני אסביר. ההתייחסות הבין-לאומית בתחום המאבק בסחר בבני אדם מחולקת לשלושה מישורים, בכל התחומים, גם בתחום של עובדים זרים, גם בתחומים האחרים בתחום הסחר בבני אדם: מניעה, הגנה על קורבנות ואכיפה. בהחלט אכיפה היא נדבך מאוד משמעותי, ואנחנו גם עובדים מאוד קשה גם בתחומים האלה, בשיתוף פעולה עם כל גורמי האכיפה דרך אגב, גם בתחום העובדים הזרים. אני חושבת שההיבט של התחום של הסכמים בילטרליים נכנס לתחום המאמצים כמו מניעה, ובמאבק בסחר בבני אדם, אני אגיד שלא רק בתחום הזה, בכל התחומים, לא יכולים להסתפק רק במישור אחד, אנחנו חייבים כלים שלובים כדי להיאבק בתופעות מהסוג הזה. זאת גם התפיסה הבין-לאומית, ואותה אנחנו גם מיישמים כאן בישראל. שוב, אנחנו יודעים, יש מצבים שבהם מתאפשרת הבאה פרטית, לא מעט גם בימים אלו, כשנמצא לכך צורך, ואנחנו כמובן גם מבינים את המצב שהמשק נמצא בו, בוודאי לאחר 7 באוקטובר. אני חושבת שבהחלט ניתנה גם התייחסות למצבים האלה על ידי ועדת המנכ"לים וגורמים נוספים, וזה חלק מהאיזונים שנעשים פה. אנחנו גם בעולם של אכיפה, אבל אנחנו גם בעולמות של מניעה, וחשוב לשים את הדברים אחד לצד השני. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. דורמן, בבקשה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> איציק, אני רק רוצה להבהיר. אריאל פרטוש, מנהל תחום קשרי חוץ ועובדים זרים במשרד הבינוי והשיכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> - - - G2G, חייב להתייחס. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא, אני רציתי להתייחס לדבר אחד לגבי ההגדרות. איציק, תקשיב, זה בשבילך. דיברת על ההגדרות שמופיעות באתר של משרד הבינוי והשיכון לגבי אילו עובדים אפשר להביא לעבודות הרטובות. יש הבדל בין ההגדרות שמופיעות באתר המשרד לבין מה שחתום בהסכמים הבילטרליים. אנחנו אמורים לעבוד לפי ההסכמים הבילטרליים, ולכן אני לא יכול להביא לך מסגר וכולי כרגע. צריך לחשוב על זה, אני לא שולל, אבל כרגע זה המצב. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ואני אשלים ברשותך. גורביץ', אני אשלים את מה שפרטוש אמר ואני אצטט. אתה בטוח מכיר את הנהלים, כי אמרת שהם סותרים, אבל אני יכול להקריא לך מתוך הנוהל: "על התאגיד לוודא בהסכם בכתב בינו לבין המעסיק כי העובדים הזרים יועסקו באתרי בנייה בלבד, ורק במקצועות אלה: טפסנות, ברזלנות, טייחות ורצפות. על אף האמור, יובהר כי אין מניעה שהעובדים הזרים, שמרבית עבודתם היא בטפסנות או בברזלנות, יועסקו גם במעט עבודות רתכות או מסגרות הנדרשות במסגרת עבודת השלד כעבודות משניות בהתאם לדרישה ולהסכמת העובדים. כמו כן, אין מניעה שהעובדים הזרים העוסקים בעיקר בארבעת המקצועות הנ"ל אשר יסכימו לכך לפי דרישה יועסקו גם בבנאות כסוג משני ונוסף". בקיצור, אני חושב שהנוהל נותן מענה למה שאמרת. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> הגיוס לא. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בסדר, כי פרטוש התייחס להסכם הבילטרלי, ובצדק, ולכן גם כתוב פה בהסכמת העובדים, אבל יש לזה מענה, כמו שאני הקראתי. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> לא, במענה שם כן, אבל בגיוס, כשאתה בוחן עובד במסגרת הבילטרלי, אתה בוחן אותו אם הוא טפסן, ברזלן, לא אם הוא מסגר, ולא אם הוא רתך. יש פער. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני רק מזכיר לכולם שכל הנושא הזה של העובדים הזרים בכמות הגדולה לבניין, למסחר, למלונאות, זה חדש לנו, זה חדש למדינת ישראל. זה לא אומר שאיזשהו נוהל שנכתב לפני שנתיים הוא תורה למשה מסיני ואין בלתו. המדינה יצאה לאיזשהו מהלך של עובדים זרים. יכול להיות שנוהל שנכתב לפני שנתיים-שנתיים וחצי, הוא נכתב על ידי משהו שהוא תיאורטי, ולא ידעו מה שיקרה אחרי כן, ואין דבר כזה שלא ניתן לשנות. אני חושב שמה שאתה אומר זה נכון, שיש בבניין גם כן חוץ מאשר ברזלנים וטפסנים וטייחים, יש גם כן מסגרות ויש זגגות, ויש עוד עבודות נוספות, שכולן צריכות לקבל פתרון, ונמצא דרך לראות איך עושים את זה בתיקון הבא שיש על הנוהל. אגב, אותו סיפור גם כן עם רשות האוכלוסין. כשאמרנו שאנחנו צריכים עובדים, אומרים, על מה אתם מדברים? לפני שנתיים אתם הייתם שותפים לתקן, קבענו 0.7 עובד לכל 1,000. נכון, הרשות הסכימה, היא לא ידעה מה יהיה הלחץ של עשרות אלפים שמתקבלים בשנה, זה לא היה הקצב. אגב, גם הקצב הזה לא רגיל במשרד החוץ, בקונסוליות, הם לא יודעים לטפל בזה. הם יודעים לטפל בכמה בודדים, הם לא יודעים לטפל ב-20,000, 30,000, 40,000 בשנה או 50,000 בשנה, זה בלתי אפשרי מבחינתם. איך אומר אלי יפרח, או מנכ"ל משרד החוץ: תן לי כמה שאתה רוצה עובדים, אני לא יכול לטפל, אין לי אפשרות לטפל בכמות כזאת של עובדים. במילים האלה הוא אומר. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> אבל יש חברות זרות שעושות את זה. בהודו יש חברות מפוקחות וזרות. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> לא, הן עושות אימות, אבל בכל זאת צריך מישהו שיחתום אחרי כן, מישהו שיאמת את זה. אתה לא יכול להתבסס רק על מיקור חוץ במקרים האלה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בועז, במקרה הזה עלה רעיון, שהסכימו עליו גם במשרד החוץ, ודיברו על זה שיביאו את העובדים לפה, כשהם יגיעו לפה יעשו להם את התהליך הקונסולרי בארץ. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אמרתי, אנחנו מוכנים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> ומי שלא, תסובבו אותו, תחזירו אותו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, לא, לא. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> מדברים על 2% פסילה בקונסוליות, משה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> רגע, לפני כן. כשבאים אלינו, כשאני לוקח עבודה של מישהו אחר, אני צריך שיהיה לי עובד לצורך העניין הזה, אני צריך עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אין תקן. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל גם משרד החוץ, אפשר להכריח אותו לעשות את זה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אין לו. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> בישראל, עזוב בקונסוליות. בקונסוליות אין אנשים, אנחנו מכירים את הקונסוליות. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> גם בישראל אין לו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו מחכים לנציג האוצר שיענה לתשובה הזאת. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל יש 2% שלילה. אין בעיה, אבל צריך להסתכל על המספרים. אם יש 2% שנשללו מתוך 30,000, לא מענישים את כל ה-98% האחרים. נותנים להם מסלול מהיר, ואת ה-2% האלה, למצוא להם פתרון בנחיתתם בישראל ל-48 שעות, ואם לא, לסובב אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקש, לא ניתן לעשות את זה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, אני לא אומר שלא ניתן. המנכ"ל שלנו פה אמר, אנחנו התבקשנו, ואפילו נאותנו לקחת את המשימה, אבל אנחנו צריכים בשביל זה משאבים, מן הסתם. אני לא כל כך מסכים עם מה שאמר אייל. ברור שהיום יש 2% שמסורבים, וזה בגלל שיודעים שבודקים. הרים אם אתה תביא אותם לפה, להוציא עובד הרבה יותר קשה כשהוא פה מאשר לא לתת לו להגיע לישראל. לכן צריך לבדוק את הדברים האלה מראש ולא אחרי שהוא מגיע. יש גם ניהולי סיכונים שאנחנו עושים לפעמים, אבל בגדול, זו דרך המלך, שאנחנו בודקים לפני שהעובד מגיע. אנחנו נעשה את זה בהינתן המשאבים כי זה מה שהוחלט וזה מה שאנחנו נעשה. אנחנו יודעים לעשות את זה כמו כל העבודה שאנחנו עושים, טוב, טוב מאוד אפילו, אנחנו צריכים לזה את המשאבים. אנחנו כן נבדוק את הדברים מראש, כי חשוב לבדוק אותם מראש. הרי ברור שאם ידעו שלא בודקים מראש או שבודקים בדיעבד ושאחר כך גם אי אפשר להוציא עובד, יהיו עוד יותר ועוד יותר עובדים שלא עומדים ויגיעו. זה לא יהיה 2%, זה יהיה הרבה יותר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה מחתים אותו במסמך שהוא יודע שמשפטית - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> אייל, אף אחד בשולחן הזה ובמדינה הזאת לא רוצה שאנחנו נכניס לפה אנסים, רוצחים - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> ברור, משה, אנחנו לא שם. אנחנו קודם כול רוצים לשמור על מדינה שלא תהיה - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> או חולים. צריך לבדוק אותם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זגדון, דורמן, ואחר כך אתה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> חצי מילה. אני פשוט מקבל מלא הודעות ממסעדנים ואני חייב להגיד. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו ממתינים מאוד בסבלנות. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אבל זה נוגע לכולכם. אתם אוהבים סושי, נכון? אתה יודע שבמסעדה אסייתית, עובד - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה אתה מזלזל באחרים? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אתם אוהבים סושי? עובד במסעדה אסייתית מקבל 25,000 שקל, יותר מחבר כנסת, זה הגיוני? פעמיים מהממוצע במשק. הגיע הזמן להוריד להם את השכר. למה הם צריכים לקבל 100 שקל לשעה? בואו נשנה את זה, נוריד את יוקר המחיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. דורמן. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה אצלך. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> הממשלה, אלה לא אנחנו, אנחנו לא קובעים את השכר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> 25,000 שקל למגלגל סושי, מטורף. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> מספיק יש לנו צרות על הראש, אנחנו לא קובעים את העלויות של העובדים הזרים. יש ממשלת ישראל, היא קובעת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אתה יכול לעזור לנו, אתה חלק. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> יש חברי כנסת שקבעו גם כן את שכר המינימום. אתה זוכר שעד לפני 18-17 שנה לא היה שכר מינימום לעובדים זרים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה היה הכי חכם בעולם. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> ולא הייתה הבראה, ולא היה ביגוד, ולא היה 200% בשבת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> והכול היה זול אז, תראה איך המחירים עלו. הכול בגלל - - - << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> הכנסת חוקקה, אני לא הכנסת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> חשוב שנדע שזה מייקר את יוקר המחיה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> דורמן, בבקשה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. קודם כול אני רוצה לברך את ידידי בועז יוסף על מינוי הקבע שהוא קיבל. אני חושב שזה הבן אדם הנכון במקום הנכון. אנחנו מכירים את בועז שנים רבות, אני בא מאזור הצפון. אני מקווה שתהיה יציבות עכשיו בתפקיד הזה, כי נדרשת יציבות מאוד גדולה בתפקיד הזה, שיש לו חשיבות גדולה. אני רוצה להגיד כמה דברים, אני אשתדל מאוד לא לחזור על מה שנאמר. קודם כול אני רוצה להגיד שלנו, לחקלאים, יש לנו מצד המשרד שאחראי על החקלאות, יש משרד כזה בישראל, קוראים לו משרד החקלאות, וביטחון המזון. יש לנו שיתוף פעולה מאוד טוב, ויש התקדמות מאוד גדולה בקדנציה הנוכחית בכל מה שקשור בהקצאה של עובדים זרים לחקלאות, ובכלל יש שיפור גדול מאותו רגע, שינוי גדול מאותו רגע שממשלת ישראל החליטה על מכסה של 65,000 ועוד 5,000, עכשיו קצת הורידו לנו, אבל לא חשוב, אנחנו נסתדר עם זה. יש שינוי גדול מאוד בחקלאות, וכולם יכולים לראות שהמדפים מלאים בתוצרת מייצור מקומי, לא מייבוא. וזאת בעצם המשימה, ואנחנו עובדים בנושא הזה בשיתוף פעולה מלא עם משרד החקלאות, יושבות כאן נציגות המשרד. הפקק שהיה בחודשים האחרונים כתוצאה מזה שתאילנד סגרה, הוא התחיל להעיק, אבל נפתח, ועל זה אני רוצה לברך את כל מי שהיה קשור בעניין הזה. הרבה משרדים היו קשורים והרבה אנשים, ונעשה מאמץ גדול, והם מתחילים לחזור. זה הוריד המון המון לחץ, כי אנחנו בעונה. בטח אתם אוכלים אפרסקים וכל מיני דברים כאלה, מישהו צריך לקטוף אותם, גם ענבים, לא מפרו. לא לקנות ענבים מפרו. אבל צריך לראות איך אפשר להאיץ את החזרה של אלה שנתקעו שם, גם כאלה שהיו באינטר ויזה וגם כאלה שצריכים חדשים, נתקעו שם, ויש פקק גם עכשיו בחזרה. צריך לראות איך אפשר להאיץ את החזרה. נושא שהוא סופר חשוב מבחינתנו, משה מכיר את זה מצוין, זה הנושא של הארכת השהייה. אני לא אכנס כאן לפרטים. יש לנו עכשיו איזה קטע של שנה וחצי שהולכים לסיים המון, כמות גדולה מאוד של עובדים זרים שהולכים לסיים את 63 החודשים. הגשנו ביחד עם משרד החקלאות הצעה כדי לפתור את הנושא הזה באמצעות הארכה. ההארכה היא לא רק בשביל לפתור את הנקודה הזאת, אלא בעיקר בחקלאות, שאנחנו נדרשים להגדיל את התפוקה, נדרש הניסיון של העובדים והמקצוענות שלהם. כי זה לא מספיק שרק מביאים אותם, הם לומדים איך לעבוד בחקלאות, ולכן הנושא של ההארכה הוא סופר חשוב, זה הנושא הכי אסטרטגי כרגע מבחינתנו. כל הדברים האחרים שנאמרו: ראיון מעשי, הנושא של הברחנות, דיברנו, אנחנו מדברים על זה המון המון המון, וכמובן שצריך לטפל בזה ולהסדיר את זה. בחקלאות עדיין יש לנו את עניין המגורים. יש החלטה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, תמ"א 35/5, אתה גם במקרה בעניין הזה מבין, וצריך רק לאשר את זה עכשיו בממשלה, את התיקון לתמ"א 35 שמאפשר בנייה של מגורים לעובדים זרים ביישובים המתוכננים. מאוד חשוב, כי הנושא הזה, היו פלסטינים, פלסטינים, לא היינו צריכים להלין אותם, עכשיו אין, במקומם נכנסו עובדים זרים, וצריך לתת להם מגורים לפי התקנות. ולכן זו נקודה. אני מדבר רק על הצד התכנוני כרגע, עוד לא מדבר על ההשקעות פה, אבל לא משנה. הנושא של החזר דמי מחלה, כבוד היושבת ראש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> דמי מחלה של הפלסטינים שלפני שבוע היה כאן דיון. חייבים לגמור את הנושא הזה אחת ולתמיד. חצי מיליארד שקל שיושבים ברשות האוכלוסין ובבנק ישראל, צריך להחזיר אותם. יש הסכמה בין המעסיקים לנציגי העובדים. איך מחזירים? צריך לגמור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו היום עם מנכ"ל הרשות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> זה לא לרשות, נכון, לא לרשות, אין לי שום טענה לרשות בעניין הזה, אבל צריך לגמור את זה, די כבר. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> לא, חשבתי שיש לי חצי מיליארד בחשבון. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> יש לך 200 מיליון בחשבון, אני אומר לך, לך תבדוק. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אבל ה-200 מיליון האלה צבועים לשיפוי מעסיקים, לא לבלבל. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> בסדר, אבל זה בחשבון, תזרימית. ולבסוף, משהו כללי, בועז. תראה, מדינת ישראל, קרה בה משהו ב-7 באוקטובר והיא הבינה שהיא צריכה, החליטה לא להכניס פלסטינים ולהגדיל את מכסת העובדים הזרים. כל המערכות מסביב, בייחוד המערכת שלכם, שאנחנו מקבלים ממנה שירות מצוין, ממינהל העובדים הזרים, קשר מצוין, שירות מצוין, אבל אף אחד לא עשה התאמה. צריך להתאים את כל המערכות. אם מדינת ישראל החליטה, 400,000 עובדים עוד לא הגיעו, אבל זאת ההחלטה, צריך להתאים את כל המערכות בכל המשרדים, גם במשרד החקלאות. אף אחד לא קיבל תקנים לטפל בזה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> לא, קיבלו, כולם קיבלו, אבל זה לא מה ש - - - << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> זה בטל בשישים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כן, אמרתי את זה, לפניך אמרתי את זה. אמרתי שלפני שנתיים וחצי הייתה החלטה להביא עובדים זרים בכמויות אדירות, אף אחד לא ידע מה האירוע הזה, אף אחד לא ידע, אף אחד גם לא ידע איך אוכלים את האירוע הזה. זה מעין פיילוט כזה שנעשה, בסדר? אנחנו כרגע עם משרד ראש הממשלה ועם כל הגורמים, להגיד, חבר'ה, בסדר, מה שהיה, טעינו, אוקיי, אמרנו 0.7, הסכמנו ל-0.7 עובד לדוגמה על כל 1,000 עובדים, אבל אנחנו לא עומדים בזה. בפועל, מה אתה רוצה? בוא תבדוק. מה זה אומר לא עומדים בזה? כשאנחנו מטפלים בבקשה שלושה חודשים, זה אומר שאני מעכב את המשק בשלושה חודשים. כמה עולה למשק כשאני מעכב עובדים זרים שלושה חודשים, או שאני מעכב בתיירות אפילו לשבוע, שסוף-סוף הוא צריך להתחיל לעבוד אחרי שנים, זה כבר לא חודשים, שנים שהם במצוקה. אבל אוקיי, אני חושב שבסופו של דבר יש הבנה. אגב, ראש הממשלה בעצמו קשוב מאוד מאוד לעניין הזה והוא נותן את כל כובד משקלו. הייתי בשני דיונים איתו והוא באמת נותן את כל כובד משקלו בעניין הזה, כי הוא יודע בדיוק מה החשיבות. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> ומשפט אחרון. גם הוועדה הזאת, הגיע הזמן שהיא תפסיק להיות ועדה מיוחדת. הנושא כל כך חשוב. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אבל יש יושבת ראש מיוחדת. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> היושבת ראש היא מיוחדת, על זה אין ספק. את לא מקשיבה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> נותנים לה מחמאות והיא לא מקשיבה. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> היא צריכה להיות ועדה, נכון, זה של הכנסת, אבל זו גם דוגמה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני גם חושבת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> שצריכה להיות בכנסת הבאה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> העומס של ועדת הפנים וועדת העבודה והרווחה הוא עצום, והיינו יכולים כאן לשחרר הרבה דברים. << אורח >> אורי דורמן: << אורח >> נכון. זו גם דוגמה שהוועדה הזאת צריכה להיות ועדה לא בשביל דקלרציות ולא בשביל נאומים, שהיא תוכל לקבל החלטות, וגם זה חלק מהשינוי. תודה רבה. << אורח >> יאנינה פליישון: << אורח >> אנחנו נשמח להוסיף כמה דברים, משרד החקלאות וביטחון המזון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תשלימי, ואחר כך שמחה מענף הסיעוד. << אורח >> יאנינה פליישון: << אורח >> להשלים ולחזק. קודם כול, גם משרד החקלאות מאשר שמשה נקש עונה בלילות, ותודה על כך. עמדת משרד החקלאות היא שאנחנו רואים חשיבות רבה ביצירת רציפות ויציבות תעסוקתית בענף החקלאות. בסוף ישנה חשיבות בשמירה על עובדים זרים שכבר צברו ניסיון ומכירים את המשקים החקלאיים. ענף החקלאות בישראל מבוסס באופן כמעט מלא על עובדים זרים. בעבר נעשו ניסיונות להעסיק גם עובדים מקומיים, ניתנו תמיכות, 2,000 שקל לעובד בצפון ובדרום, אך נוהלי התמיכות האלה לא הניבו ולא הצליחו לגשר על הפערים, ולכן אנחנו חייבים לחזק ולהאריך את השהייה של העובדים הזרים. כי בסוף, ככל שנגיע למצב שלא יהיו לנו עובדים זרים, לא תהיה לנו חקלאות, לא תהיה לנו תוצרת, המדפים ריקים. אחת מהמטרות של משרד החקלאות וביטחון המזון היא לדאוג לאספקת התוצרת גם בשגרה וגם בחירום, ולכן אנחנו חייבים למצוא לזה פתרון, והנושא הזה מאוד מטריד אותנו. אנחנו לא רוצים למצוא את עצמנו בסוף שנת 2027 בלי שיש לנו מתווה מוסכם ומסודר. אנחנו בשיתופי פעולה מעולים כמובן עם משה נקש, רשות האוכלוסין. קבענו ישיבה ב-26 ביוני, וחשוב לנו מאוד להגיע לאיזשהו פתרון מוסדר ומענה מפורט ולהימנע מיצירת משבר בענף החקלאות. << דובר >> דיקלה טקו: << דובר >> הישיבה הבאה עם רשות האוכלוסין? << אורח >> יאנינה פליישון: << אורח >> כן, 26 במאי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה הסוגיה? << אורח >> יאנינה פליישון: << אורח >> היערכות למשבר בענף החקלאות, עובדים זרים. אנחנו קיבלנו ידיעה על כך שבסוף שנת 2027 הולכת להיות עזיבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> היערכות זה בסדר, משבר, בואו נראה. << אורח >> יאנינה פליישון: << אורח >> אפשר לא לקרוא לזה משבר, אבל מבחינתנו, 20,000 עובדים שיעזבו בסוף שנת 2027 זה 50% מכלל העובדים שמועסקים בחקלאות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש בעיה, אין שר כרגע. אין מי שיחתום גם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שוב, זה נכון, היושבת ראש, אין שר. בכל ועדה אנחנו מזכירים את זה בהקשר של ענף אחר, פעם מלונאות, פעם בניין. העברת הסמכויות החלה, כלומר, הממשלה קיבלה החלטה, זה ממתין לאישור המליאה. יש כרגע מליאה, אבל אין הסכמות, כמו ששמענו פה ולמיטב הבנתנו. אם יהיה איזשהו ניקוי שולחן, אולי זה יעלה שם, אני לא יודעת. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה פשוט ביזיון, למה את לא מוציאה מכתב שכולנו נחתום עליו? איך יכול להיות שיש כל כך הרבה ענפים שאין שר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> יש בעיה עם המפלגות החרדיות, הן לא מאשרות להעלות דברים במליאה. שמחה בניטה מענף הסיעוד, בבקשה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> בוקר טוב. תודה רבה ליושבת ראש. שמי שמחה בניטה, יושבת ראש עמותת מזור, נכים לטובת נכים. אני בת 74, פעילה למען הנכים כבר למעלה מ-30 שנה. שנים רבות אני שותפה לדיונים בוועדת הפנים ובוועדת העובדים הזרים בכנסת. בכל שנות פעילותי ניהלתי מאבקים שהיטיבו עם אוכלוסיית הנכים והקשישים, והייתי שותפה ללא מעט חוקים שמיסדו את נושאי הליבה שנוגעים אלינו. באתי לכאן היום לשטוח בפניכם, חברי הוועדה, כבוד מנכ"ל רשות האוכלוסין ונציגי הרשות את הפערים הקיימים והמקשים על נכים קשים, פערים שבזמן האחרון גרמו לנו להתייאש מהמערכת ולהתבוסס בקושי היום-יומי שאנו עוברים, דבר שזר לא יבין. נושא ראשון הוא ביטול הזכות לנכה 188% מעל גיל פרישה להעסיק עובדים מעל שמונה שנים בארץ. המאבק שלנו הביא להטבה טובה לטובת נכים בעלי 188%, אבל כיום כולנו עברנו את גיל הפרישה. נעשה שינוי שמגביל אותנו ולא נותן לנו מענה, איננו יכולים להעסיק עובדים זרים שמעל שמונה שנים בארץ. הגיל המבוגר לא הקל על הנכות ולא הוריד את אחוזי הנכות, ההפך הוא הנכון. המוגבלויות הפיזיות רק מחמירות. בנוסף, יש מחסור חמור בעובדים. העובדים הם מפונקים יותר, בררנים יותר ומערימים קשיים יותר. בלא מעט מקרים הפתרון הכי טוב בשבילנו הוא להעסיק עובדים שנמצאים הרבה שנים בארץ. נושא שני זה ההיתר השני. המדיניות היום בפועל היא שמערימים קשיים על חידוש היתר שני. גם כאן מצבם הפיזי של נכים מונשמים לא הוקל. אם נקבעה לנו נכות לצמיתות, למה צריך למלא את כל הטפסים מחדש, ADL, רופא וכולי? נושא שלישי, ביקורי פתע בבתי נכים. אנו לא נגד ביקורים ולא נגד בקרה, אבל מבקשים להפעיל שיקול דעת כשבאים לבקר בבית של נכה. ארבע, לא לבטל בקלות היתר להעסקת עובד זר. טרם קבלת החלטה, מוצדקת ככל שתהיה, על ביטול היתר ההעסקה, אנו מבקשים רגישות מיוחדת, ושהיד לא תהיה קלה על ההדק כשמבטלים היתר. מדובר באוכלוסייה קשת יום ומוגבלת פיזית בצורה קשה. לקחת היתר לנכה מונשם זה גזר דין מוות. אנא מכם, הפעילו שיקול דעת, תבררו לעומק לפני קבלת החלטה, תיתנו התראה. לסיכום, לכל מה שהעליתי כאן יש לי דוגמאות מהשטח. אנחנו זן שנכחד, תוחלת החיים שלנו היא לא כמו של אנשים בריאים. בחצי השנה האחרונה השתתפתי בלוויות של שלושה מחבריי, חלקם בגילי וחלקם אף צעירים ממני. זה עצוב, זה מפחיד, ובהיעדר מדיניות הכלה רגישה זה מייאש. ידענו שנים של מאבק, המאבק הניב לנו פירות שבהחלט שינו את חיינו והיטיבו איתנו ועם משפחתנו. להיטיב עימנו זה לא רק לנו, זה גם בעיקר לבני משפחתנו. זה עוד ילדים, חתנים, כלות ונכדים שיכולים להמשיך לבנות את חייהם, לעבוד, לחזק את המשק ולשרת בצבא בסדיר ובמילואים. כשיש מי שמטפל בנו, המשפחות שלנו יכולות לשמור על אורח חיים יצרני ולשרת את המדינה בכל החזיתות. אנחנו מבקשים חמלה, הכלה, ובעיקר פתרונות שיקלו עלינו את החיים שגם ככה קשים מנשוא. תודה על ההקשבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. ענף התעשייה, מעין, אחר כך אלדד, ויש לנו גם את יקיר וגם ורוניקה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אבל יש כאן עוד נכים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, נציג מכל ענף, אני משתדלת. בהמשך. לא שמענו את התעשייה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> כי אני אמרתי לדיקלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו ניתן בהמשך. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> זה חשוב להם מאוד. אלה אנשים - - - << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בבקשה, מעין, בקצרה. תעלי רק את הסוגיות בקצרה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> בסדר. אני כן ארצה לגעת באמת בכל הנושאים שהיו חשובים לנו, הרוב נאמר. לגבי סוגיית העובדים הנוטשים, אני גם מצטרפת למה שנאמר פה. אני רוצה גם לחדד שכיום, מעסיקים שהעובדים שלהם נוטשים והם מבקשים את ההחזר היחסי של האגרה, יש פרוצדורה כזו, לוקח להם המון חודשים לקבל את הכסף הזה חזרה. רציתי לנסות ולהבין מה קורה, מכיוון שאנחנו - - - << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> ותוסיפי גם כן שההחזר הוא בנוסחה מאוד מיוחדת, שאנחנו עדיין לא מבינים למה מחלקים את זה ב-200 ימים ולא ב-365 ימים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אלוף. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> לדעתי, זה לפי התקנות. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כן, בסדר, אבל למה התקנות ככה? << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני לא כתבתי את התקנות. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה בציניות. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני הבנתי. לגבי הנושא של עובדים נוטשים שמגיעים ואומרים שהם מבקשי מקלט, מקבלים 2(א)5, לפי הנתונים של יחידת הטיפול במבקשי מקלט, שליש מתוך מבקשי המקלט בשנה שעברה היו אזרחי סרי לנקה, 3,000 מבקשי מקלט. כאשר ממה שאני הבנתי מנציגי משרד המשפטים ומשרד החוץ, הסיכוי שיכירו בקרוב במדינה הזו כמדינה בטוחה, הוא לא יהיה בקרוב, אוקיי? ובמקביל יש לנו הסכם בילטרלי שאמורים להגיע דרכו המון המון עובדים. רציתי להבין איך זה מתיישב ואיזו אכיפה תהיה כדי לוודא שמעסיקים שמזמינים את העובדים האלה, מתארגנים, מארגנים להם מגורים, משלמים אגרה ואת כל ההוצאות שלהם מסביב, איך מוודאים שזה מסתדר. וגם מה שאמרת מקודם לגבי 2(א)5, שלא יאפשרו לעבור בין הענפים, רציתי להבין איך זה ייאכף. לגבי הבאה פרטית, לטעמנו, אין תחליף להבאה פרטית ולמעסיק שלוקח חלק במיונים ובגיוס של העובדים. ההיתכנות שההשמה תהיה יותר מוצלחת ושהעובד יישאר לאורך זמן היא כשמעסיק בוחר את העובד שמתאים לו. ולכן אנחנו חושבים שמעת לעת ועדת המנכ"לים מאריכה את האפשרות להביא בהבאה פרטית, אנחנו חושבים שזה צריך להיות לאורך זמן כדי לייצר יציבות, בעיקר כשאין כרגע חלופות רבות במישור הבילטרלי. דבר אחרון, ובאמת אני ניסיתי פה לגעת בכל הנושאים בזריזות, לגבי מעסיקים של עובדים פלסטינים. מה שקורה היום זה שאנחנו מאפשרים לכולם להביא 25% מהעובדים הקבועים שלהם, ולא נתנו מענה זהה למעסיקים של הפלסטינים, כי להם נגרע ממצבת כוח האדם, נגרעו העובדים האלה, ונותנים להם 25% כמו שנותנים לכולם, כמו שנותנים למי שלא העסיק פלסטינים. ולכן אנחנו רוצים להעמיד אותם במצב שהם יהיו שווים למעסיקים האחרים, שתהיה להם מצבת כוח אדם זהה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה בדיוק הפוך, את מבקשת להרע איתם, לצורך העניין. היום, ההחלטה שהייתה ביחד עם משרד הכלכלה זה שמי שהיה לו פלסטיני יקבל אחד על אחד עובד זר. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> חלף. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, חלף פלסטינים. ושאר המעסיקים 25%. אני רק רוצה להבין. את אומרת, לכולם תעשו 25%, אל תיתנו להם חלף פלסטינים, זה מה שאת אומרת. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> לא, זה לא מה שאני אומרת. אני אומרת, חלף פלסטינים זה להשלים למצבת כוח האדם שהייתה לפני המלחמה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה מה שעושים. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> היום, מעסיק שהייתה לו מצבת כוח אדם לפני המלחמה, ונתנו לו, אני חושבת שזה 25% או לפי המספר שהיה לו, לפי הגבוה ביניהם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> נכון. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אוקיי. מה קורה אם הייתה לו מצבת כוח אדם של 100, ועכשיו הוא צריך עוד עובדים, הוא לא יכול להביא עובדים זרים, הוא כביכול נענש על זה שלפני המלחמה הוא העסיק פלסטינים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, זה לא נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> זה לא נכון. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> זה לא חלף מדויק. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, זה חלף מדויק. איפה משרד הכלכלה? שרה פה? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> ואם הוא גדל, גם גדל הישראלים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> שרה, דייקי אותי אם אני טועה, אבל יש חלף פלסטינים, מקבלים אחד לאחד כמו שהיה להם לפני, יתר המעסיקים מקבלים לפי 25%, נכון? << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אבל זה משלים למצבת כוח האדם שהייתה לפני. << אורח >> משה נקש: << אורח >> נו, מה הבעיה בזה? << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אז מעסיק היום שיש לו מצבת כוח - - - << אורח >> משה נקש: << אורח >> עכשיו הם רוצים עוד? עוד מעט יהיו מכסות נוספות. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אבל אם הוא צריך עוד, הוא לא יכול מעבר ל-25%. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> בוקר טוב. שרה דיאמנט, משרד הכלכלה. אני מבינה מה שמעין אומרת. בענפים אחרים, אם ניקח את מסחר ושירותים לצורך ההשוואה, יותר קל להגיע לכמות עובדים. האחוז של 25% עובדים זרים, זה יכול להיות מספק לאותו עסק. בענף התעשייה זה הרבה יותר קשה, כי אין להם מאיפה להתבסס על עובדים ישראלים, עובדים ישראלים לא מגיעים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> סבבה, אתם רוצים לשנות את ה-25%, בסדר, זה לדיון. אפשר לדון על זה, לא אמרתי. אבל כרגע המצב מיטיב עם מי שהעסיק פלסטיני, לא מרע איתו, זו הנקודה. << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> לא בהכרח. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> נכון, אבל כאן אנחנו מדברים על עסקים, על תעשיות ותעשיינים שלא העסיקו פלסטינים שהם כביכול נפגעים. כאן אנחנו שלחנו מכתב, צריך לעשות את זה עם משרד העבודה ביחד, להעלות. << אורח >> משה נקש: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למי שלחתם את המכתב, למשרד העבודה או לרשות? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> למשרד העבודה, וגם היו לנו שיחות בעבר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לרשות? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש צוות משותף שבוחן את הקריטריונים, משרד העבודה והרשות, וככל שהנושא הזה על השולחן, נעלה אותו לדיון. אבל בגדול, שוב אני מדייק את ההערה הזאת מקודם, זה היום לא מרע עם מי שהעסיק פלסטינים, זה נתן לו אחד לאחד. כשרוצים להגדיל, בסדר, זו סוגיה שצריך לדון בה. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> שזה גם לא מספיק. תעשיות, שוב, זה גם לא מספיק. תעשיות הן באמת במצוקה קשה, אין ישראלים שמגיעים לעבוד בתעשייה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בסדר, הכול לא מספיק, אפשר להחליט שיהיו פה מיליון עובדים זרים, זה גם אפשר להחליט. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> למה לא? כמו בדובאי, מה רע? << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> מדברים ספציפית על תעשייה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> 9 מיליון עובדים זרים, מיליון אמירתים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כן, גם אפשר להחליט. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מה הבעיה? << אורח >> מעין אמיר: << אורח >> אני כן אשמח לקבל מענה לגבי הנושא של 2(א)(5). << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי. אלדד, דבר, ואחר כך יקיר. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> אלדד ניצן, יו"ר מעסיקי כוח אדם זר בענף הבנייה, התאחדות תאגידי כוח אדם. אני רוצה קודם כול להצטרף לברכות לבועז, אני מאחל לך באמת הצלחה. אני מצטרף ליושב ראש המעסיקים בחקלאות לברך את בועז על הכניסה לתפקיד החדש. אני בטוח שבועז, עם השכלתנות שלו ועם השקט הנפשי שלו יביא לתמורות ושינויים. הוא, כמו אדם מסודר, לומד את הדברים לאט-לאט, בלי לעשות רעש וצלצולים. ובסוף, אני מאמין בכל לב שהוא יעשה שינויים מרחיקי לכת עם השיטה והראייה המודרנית שלו של המשק הישראלי. אני אדבר על דברים קרדינליים שגם שרה דיברה וגם התעשיינים דיברו. חבר'ה, 7 באוקטובר זו מציאות אחרת. זה כבר לא להביא בבילטרלי 8,000 עובדים בענף הבנייה, או חבר'ה שהיו בעלייה הרוסית שעבדו בתעשייה והם כבר לא רלוונטיים, כי מה לעשות, הם התבגרו, והם לא יכולים לעבוד בתעשייה. והפלסטינים, כמוצא, כאסטרטגיה, לא מכניסים יותר את הפלסטינים לעבוד בענפים, אלא בשטחים או מעבר לקו הירוק. יש מציאות חדשה במדינת ישראל. והמציאות החדשה, כמו כל העולם המודרני באירופה, מה שקורה באירופה, טורקים עובדים בגרמניה, ורומנים הולכים לעבוד באנגליה, שמה זה בתוך השוק האירופי, יש להם כוח אדם, מרוסיה באים לקפריסין. אתה תעשה טיפול בספא בקפריסין, תטפל בך בחורה רומנייה. בתוך השוק האירופי זה קורה. לנו אין את זה, האופציה שלנו היא להביא עובדים זרים כאלטרנטיבה כדי שהמשק הזה יעבוד. והגיע הזמן, ואני בטוח שבעזרת בועז, עם הראייה שלו, זה יקרה, לשנות את הגלגלים, להבין שנגמר האירוע, אין יותר עובדים פלסטינים, המשק לא רוצה לקלוט, המעסיקים כבר מפחדים, האימהות לא רוצות לתת לילדים שלהן לשחק בשכונה כשבונים בניין או אתר שעובדים שם פלסטינים, או לשלוח את הילדות שלהן להסתובב. העולם השתנה, הקיצוניות הפנאטית. צריך להבין שצריך להביא, לא מיליון עובדים זרים, משה, אבל להביא קצב ואחוז של 4%-4.5% מכלל האוכלוסייה. איך מביאים? ראינו מה אפשר לעשות, שהגעה הפרטית, היא הביאה את הפתרון, ולא הגעה בילטרלית. כי הגעה פרטית הביאה איכות, הביאה כמות. אנחנו מדברים בטווח של חצי שנה, תאגידי כוח אדם פתחו 230-220 מעסיקים חדשים, צריך לתת להם פרנסה, המדינה אחראית לזה שהיא פתחה אותם. ולכן, כדי לתת להם פרנסה לא צריך להשתעשע בכל מיני הרפתקאות, להעביר את המטרו להעסקה ישירה. הרי אם המדינה החליטה שהיא פותחת תאגידים, היא צריכה לתת להם אפשרות לפרנסה. גם מה שהזכיר חברי, נכון שזה לא לעניין של בועז, אילן, שפה יש כל מיני דברים הזויים, של פעמיים שכר לעובד שעושה - - - כל הדברים האלה, צריכים להיכנס לאיזה מוד מחשבתי, ואני בטוח שבועז יכול להביא את זה גם לרגולטור. וצריך להביא אנשים עם פיקוח בנושא של ההגעה שלהם ומנגנוני פיקוח. אז בזמנו דיברו על זה שרצו להביא פרטי, עוד לפני חמש ושבע ו-12 שנה, אבל אז הייתה מכסה של 20,000. הזהרנו ואמרנו שיום בהיר אחד יקרה פה אסון ביטחוני והמדינה תישאר ללא עובדים, וזה בדיוק מה שקרה. ולכן, למנוע חלילה את האסון המקצועי במדינה, צריך להחליף את הדיסקט, להגיד שצריכים להיות פה 100,000 עובדים זרים בענף הבנייה, 50,000 עובדים בענף התעשייה, 70,000 עובדים בענף החקלאות. אני לא יודע בדיוק את המספרים, מה הם צריכים, אני יודע לגבי התעשייה והבנייה ומסחר ושירותים. כשהולכים היום לסופרים ורואים הודים נותנים שירות בסופרים, אנשים מאושרים. אני רואה אנשים מחייכים, אומרים, תענוג לראות את ההודים בסופרים ולא לראות את העובדים הפלסטינים המאיימים ושעושים את הפרצופים. לכן ההגעה הפרטית היא הגעה מודרנית, שהמעסיק בוחן את העובד, שהקבלן נוסע ובוחן את העובד בחו"ל. צריך לקבוע מסמרות לגבי החוקיות של הבאת עובדים בשיטה הבילטרלית והפיקוח בעבודה הבילטרלית. אף אחד לא הוכיח שההגעה הבילטרלית לא מזמינה תופעות אסורות, מעבר לבעיה המקצועית. יש נתונים על השולחן שאפשר לקבל מרשות האוכלוסין ולראות כמה עובדים הגיעו בשיטה הבילטרלית וביקשו מקלט, כמה ברחנים יש בשיטה הבילטרלית, ולהשוות את זה לשיטה הפרטית. הנתונים מדברים בעד עצמם, לא צריך להיות מתמטיקאי גדול כדי להבין את העניין הזה. זה לגבי העניין הזה. לגבי הדברים שהוזכרו לגבי הנושא של החברות הזרות. תראו, הנתונים מצביעים, הכוונה בהבאת חברות זרות הייתה הגעת שיטה מקצועית, סגירה בנושא של חומרים שיגיעו. צריך לראות את זה. הנתון הבדוק שיש מלא כמות אדירה של עובדים ברחנים מהחברות הזרות, פתחו פה 200 ומשהו תאגידים. עוד פעם, הרציונל, צריך לתת עבודה כמה שיותר לתאגידים האלה שפתחו. זו הייתה החלטה רגולטורית של רשות האוכלוסין לפתוח, ומי שעמד אז בתקופה ועודד את זה, אז פתחו, נהדר. צריך לתת באמת תעסוקה ואפשרות להעסיק את העובדים גם בפרויקטים ביטחוניים, גם בפרויקטים לאומיים כמו המטרו ודברים מהסוג הזה, ולתת עבודה וגיוס מסודר. לגבי מה שהזכיר גורביץ', ידידי, לגבי הנושא של הניוד והצורך בעובדים בענף הבנייה, בועז, אתה כבר הבנת את זה, אבל אני רק מחדד. מסביב לנושא של העבודה של הבנייה יש המון תעשיות תומכות. זה לא רק הטפסן והברזלן, אמרו, זה 1,000 דברים. גם מרתך, גם אדם שעושה קונסטרוקציות מיוחדות, גם אדם שמייצר תבניות, הוא מייצר את זה לענף הבנייה. צריך גם פה לעשות התאמה מודרנית של הנוהל להיתרים לעבוד במקומות האלה ובאמת לתת פה רווחה למשק הישראלי, לתת לו מה שהוא צריך, להוריד חסמים בירוקרטיים. וגם למשל ההגעות של הקונסוליות. אז בזמנו, בענף הבנייה, אין קונסוליה, העובדים מגיעים בצורה הרבה יותר מהירה לארץ בשיטה הפרטית, גם בבילטרלית, מה שיש. הם מגיעים בצורה הרבה יותר מהירה, אין קונסוליות, אין את הבירוקרטיה. בענפים אחרים, תעשייה ומלונאות זה בילטרלי, אבל בענף התעשייה, בהודו למשל, לוקח המון המון המון זמן עד שהקונסוליה בדלהי קורסת כבר, היא לא יכולה לעמוד בלחץ. לכן אולי מחשבה כמו בבניין, לעשות גם בתעשייה, כפוף לאותן בדיקות, זה דבר שיכול בהחלט להועיל. והדבר האחרון, כמו שהזכרנו לגבי החברות הזרות, יש היום בחברות הזרות כמות, אני חושב של 100,000 עובדים, לא זוכר בדיוק את הכמות, כשמי שנמצא היום בארץ זו כמות מזערית. ואני יודע שיש את ההגבלה באחוזון היום כרגע לשחרר. אפשר לנייד עובדים, זה גם היה בהמלצת ראש הממשלה, מהחברות הזרות לטובת התאגידים כדי שיהיה אפשר להביא יותר עובדים אם באמת העובדים לא מגיעים לחברות הזרות ויש את התופעה של הברחנים. יש פה 200 תאגידים שיכולים להסתער על הכמות הזאת ולהביא את העובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> למה? 240, לא? תמיד אתה אומר 240. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> 237, וחשוב להדגיש, 40% ברחנים בחברות ביצוע זרות מול 8% בתאגידים, 40%. זה מראש הם מגיעים לברוח. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אלדד, אתה אומר שהעובדים של חברות הביצוע הזרות לא מגיעים? << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> תראה כמה בפועל יש. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> לא בורחים, אני מדבר על להגיע. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> לא, להגיע. תסתכל היום על הכמות המאושרת וכמה עובדים בפועל מגיעים. אין הגעות. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> המכסה היא 25. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> המכסה ריקה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> העובדים מגיעים, ובמהלך כל המלחמה זה בערך המסלול היחיד שהגיעו עובדים לישראל, אוקיי? נדגיש את זה. << אורח >> אלדד ניצן: << אורח >> תבדוק כמה יש בפועל לעומת - - - << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אני בודק, אני יודע את המספרים, אני עכשיו אישרתי 1,000 עובדים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יש מכסה של 25,000 ויש פה בפועל 11,800 עובדים. חצי. << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> אריאל, יש מכסה של 25,000 והגיעו רק 11,000. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> הסיבה שיש מכסה של 25,000 עובדים היא משום שיש קולות קוראים באוויר והולכות להיכנס לכאן עוד חברות. נכנסה כבר חברה וייטנאמית, הולכת להיכנס עוד חברה. יש לנו עד עוד עשר חברות שאמורות להיכנס בשנה-שנה וחצי הקרובות לעבוד בישראל, והן צריכות מכסה. אם היום לכל חברת ביצוע יש עד 2,500 עובדים על בסיס כל הקודם זוכה מתוך 25,000, המכסה הזאת תמומש. לכן צריך את המכסה הזאת, ובמכסה הזאת לא נוגעים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה מה שנקרא לא להרוס סיפור טוב עם עובדות, אריאל. יושבים פה כל המעסיקים, מתלוננים על ה-G2G, אתה עדיין אומר, חייב G2G. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> יש לך ממשלה שלמה שאומרת שחייב G2G, אני המשרד היחיד שאיפשר לכם לעשות B2B גם. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, אתה לא המשרד היחיד, כי בסוף גם בועז בהחלטתו האחרונה, לפני שהוא קיבל את המינוי הקבוע, חתם על ה-100% B2B, אתם התנגדתם אליו. צריך לספר את הדברים כמו שהם, אתה יודע. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> אנחנו מאפשרים - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתם התנגדתם אליו כי אתם רוצים להמשיך לעשות מיונים בקצב לא נורמלי, שלא ימשכו עובדים שעשו מיונים בנובמבר, עוד לא סיימו למשוך אותם, אתם ממשיכים, עשיתם עוד ארבעה סבבי מיון. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> רגע, אייל, אתה יודע מה הקצב של המיונים? מאיפה אתה יודע מה הקצב של המיונים? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני יודע מתי יש מיונים, שכחת? יש פה שקיפות. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> נו, ומתי היו מיונים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> היו לך עכשיו, עכשיו עשיתם בהודו, נכון? << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> שיפוצים, כי שיפוצים צריכים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> נכון. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> מתי עשינו מיון לבניין? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אפרופו שיפוצים, התקבלה החלטה בוועדת מנכ"לים על 2,000 עובדים במסלול B2B. מי שתוקע אותו ואת המימוש שלו זה המשרד שלכם, אתה ומיכל. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> ממש לא. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אני דיברתי עם מיכל ויהודה מורגנשטרן, היא הייתה צריכה להוציא מייל מסודר על החלוקה לישי לוי, שעד היום זה לא קרה. עברו חודשיים מאז, בגלל מייל אחד אתה לא יכול לפתוח את זה. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> על מה אתה מדבר? אנחנו אמרנו לערן סיב, הוא לא נמצא פה היום, שהוא יכול לרוץ גם במסלול הזה במקביל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו רוצים לשמוע גם את האוצר. אייל, בוא נשמע את יקיר ואחר כך את ורוניקה, ואנחנו ניתן גם לאוצר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> רשות האוכלוסין לא יכולה לחלק את העובדים, זה לא נכון. במסלול הפרטי היא לא יכולה לחלק עובדים. היא לא יכולה, כי אתם משכתם את הנוהל. << אורח >> אריאל פרטוש: << אורח >> זו רשות האוכלוסין, זה לא היה שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אחרי הדיון תדברו, תמשיכו את השיחה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> תפסיקו להתערב לנו בעסקים, תנו לנו לגייס. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> יקיר ליסיצקי, איגוד המסעדות. בועז, בהצלחה בתפקידך. משה נקש, תודה על כל מה שעשית עד היום. תודה לך, היו"ר. אני לא מצליח להבין דבר אחד שצבענו דרכו את המילה ברחנים ודחקנו לתוכו ושאבנו מתוכו כמו דייסון V17 שלא קיים המון המון המון המון תירוצים, המון סיבות, המון דברים שהם אינם קשורים להיום, בהיעדר עדכון התקנות, בהיעדר או עד שנעדכן נוהל, או עד שמשרד האוצר כפי הנראה יגיד לנו שוב לא. אני לא מצליח להבין ארבעה דברים: אחת, יש פגיעה קשה בחופש ההעסקה למעסיק. אני קיבלתי שבעה עובדים בענף המסעדות, פתחנו ענף חדש, תודה רבה, לא סגרנו את המעגל. היום נמנע ממני, נפגעו זכויותיי מלפטר את העובד כדין. המילה ברחן היא לא רלוונטית בכלל. אם אני הולך להיתקע עם הקצאה, אני לא יכול, לא יום אחרי, לא שלושה חודשים, לא בהיעדר הימצאות מקום עבודה של אותו עובד שאני מעוניין לפטר אותו, מהשיקול המקצועי, אם אני לא יכול דקה אחרי להעסיק אותו, אתה פגעת בי. מה אנחנו צריכים, להכריח את הממשלה או את ועדת המנכ"לים, שעד כה רק ממליצה וממליצה וממליצה, וכנראה חלק מההחלטות לא מתקבלות, מה אנחנו צריכים היום? אם יש היום אכיפה, היום צריך להיות נוהל עדכני. מה, אנחנו צריכים לעשות עתירה, כולנו, כל הארגונים? בואו נעשה עתירה, נלך לבית המשפט, ניגש לעליון, והוא יכריח את המדינה לקחת החלטה. מה אנחנו יכולים לעשות? למה לי כמעסיק שקיבל שבעה עובדים מסרי לנקה, תודה רבה, יש לי אחד שלא מתאים מקצועית? לא מתאים מקצועית. בן אדם נפלא, טוב, מעסיק אותו על פי דין, לא מתאים מקצועית. אני מעוניין לפטר אותו על פי דין, על פי נהלי דיני עבודה במדינת ישראל, לערוך לו שימוע, לפטר אותו. מה אני אמור לעשות עד שהוא מוצא העסקה אחרת? זו שאלה ראשונה. שאלה שנייה, אני סבור שהפתרון לעניין האגרות, מבלי לדון בהפחתה, שכמובן צריכה להיות, וכמובן שלא התקבלה עד כה, זו רק המלצה של ועדת המנכ"לים, אני סבור שצריך לשלם אגרה שנתית ללא שיוך לעובד. מה אתם מחברים אותי להקצאה לשם העובד? הבאתם אותו פעם אחת למדינת ישראל, היו עלויות טיסה, עלויות נלוות, עלויות מנהלה, עלויות תקנים, הכול בסדר. אני רוצה, יש לי ח"פ, יש לי שבעה עובדים, אני משלם את העמלה באשר היא פעם אחת בשנה, לשנה. נקודה שלישית, מה זה חצי שנה? אחרי חצי שנה אני מאבד את התוקף של האגרה. ואם הוא עבד אצלי שישה חודשים ויום, מה, אכלתי אותה? לאן הלך? מה זה, מאגרה הפכנו לרווח, רווח למשרד האוצר, לאגף תקציבים? לאן הכסף הזה הולך? לא הבנתי. האגרה צריכה להיות משולמת על השקל, על פי יום כמובן. זה מובן מאליו, זה מביך שזה עולה לדיון, זה מביך שזה מגולגל מוועדה לוועדה, זה מביך שזה ממושב למושב. הדבר הזה, לא עושים לזה סוף. אם אנחנו נצטרך לפנות לבית המשפט, אנחנו נפנה לבית המשפט שיכריח, כי יש פה פגיעה במעסיק. מה זה הדבר הזה? נקודה רביעית, העברה. לי יש כמה מסעדות, אני רוצה להעביר, אני בעל שליטה, נניח שאני 100% בעלות, למה אני לא יכול להעסיק עובדים? אם אני מחזיק שני ח"פים, אותו אפיון, אותה קטגוריה, אותו ענף, אותם נהלים, אותה מדיניות, למה אני לא יכול להעסיק אותו בסניף אחר? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> ויש רישיון לעסק השני. << אורח >> יקיר ליסיצקי: << אורח >> הכול כמובן בהתאם לרישיונות ובהתאם לדין. מה זאת אומרת? מה קורה היום? אתם לא מאמינים. אני צריך לשלם אגרה לעובד, לפטר את העובד, לבקש בקשה להחזר ולא לקבל אותה, ואז לשלם בעסק השני שלי, באותו משרד כספים, באותו מחשב, באותו לפטופ, לעשות עוד העברה על אותו עובד לעוד מסעדה שלי. כשעד כה, וציינתי את זה בוועדה האחרונה, 16,000 שקלים שילמתי על אותו עובד ולא קיבלתי החזר. פעם חמישית, שזו לקונה שאפשר לטפל בה אתמול, זה במערך האינטרנטי, במערכת האונליין. במערכת האונליין במדינת ישראל אפשר לקבל, רבותיי, שימו לב, אנחנו יכולים לקבל החזר על עובד זר רק אם שילמנו בכרטיס אשראי. אני עשיתי העברה בנקאית, ה-8,000 שקל שאני זכאי להם, תדבר למנורות, תדבר למחשב, הוא לא יענה לך. אין משוב, אין כלום, אין פלטפורמה לקבל החזר ישיר. בואו נסגור, מה שתלוי בנו, בכם, במדיניות. באמת, אפשר רק להתלונן, להתלונן, להתלונן. עשינו 70% עבודה, אבל מה ההנחיה היום לחמש הנקודות? מה היום אני עושה? אם היום אתה יכול לייצר אכיפה, מה היום אנחנו, המסעדות, צריכות לעשות בנקודות שציינתי במסגרת הסמכות שלכם? ואם אין לכם את הסמכות לקבוע בדין, אל תאכפו. אי אפשר יד אחת לוקחת, יד אחת אוכפת, ויד שלישית לא נותנת את הזכויות הבסיסיות שלנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. ורוניקה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון בישראל. אני גם הייתי בדיון הקודם שנכחת בו כממלא מקום. קודם כול, כמובן בהצלחה, ותודה לאתי, ותודה לך, ותודה גם לנקש. אני חייבת לומר שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם רשות האוכלוסין, משה נקש וכל צוותו, והם עושים עבודתם באמת במקצועיות ובמסירות רבה ותמיד זמינים ונותנים מענה מיידי. זה דבר ראשון. יחד עם זאת, אנחנו מתמודדים עם האתגרים של הרשות שמשליכים עלינו, במובן של העומסים, המחסור בכוח אדם, וגם בוועדת המנכ"לים האחרונה נרשם בפרוטוקול שלמעשה ענפי המסחר והשירותים נמדדים בקצב הבאת העובדים והמימוש. זאת אומרת שאנחנו תלויים בכם, כי בסופו של דבר התהליכים מתבצעים מול רשות האוכלוסין. וכרגע מונחת על שולחנכם בקשה של עשרות עובדים שלמעשה טרם שויכו, ואי אפשר לעבור לתהליך הבא. חלפו כבר יותר משלושה חודשים, הייתה לנו את המלחמה, חול המועד היה סגור. אני ממש מבקשת לטפל בזה בדחיפות. משה, אתה יודע על מה מדובר, אתה גם קיבלת את המכתב? << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> לא? יש לי, אני אתן לך אותו, ואני ממש מבקשת לטפל בזה בדחיפות ולראות איך אפשר בבקשה להאיץ. אם צריך סיוע, עזרה, אני נמצאת בשם כל החברות והנציגים כדי לקדם את המהלך הזה. זה דבר אחד. דבר שני, בהקשר של האגרות, אני מסכימה גם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> כשאת אומרת עשרות עובדים, כמה זה? 20? 90? << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> 30. זה משמעותי, שכבר מחכים בתהליך הראשוני ממועד השיוך להתקדם הלאה. דבר שני, בנושא של האגרות, אני מסכימה עם מה שנאמר על ידי לשכת המסחר וגם על ידי המסעדנות. אני רק רוצה להסב תשומת לב גם לנקודה נוספת, שהמעסיקים מחויבים לשלם אגרה שנתית מהרגע הראשון שמגישים את הבקשה. מהרגע שמגישים ועד שהעובד מגיע זה מספר חודשים. קח את המלחמה, קח את חול המועד, כבר יש לנו חודשיים. בעיקרון מלחמה זה כוח עליון, למה לא לתת הארכה מעבר לשנה? למה צריך לשלם על עובד שלא מגיע, שאנחנו תלויים בתהליך, ואין לנו דרך לקצר אותו? זה הזוי. זאת אומרת, צריך לחשוב פה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> עוד פעם, תסבירי, ורוניקה, לא הבנתי מה אמרת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה, את משלמת על עובד שלא נמצא אצלך כרגע? << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> ברור. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אתה משלם אחרי שאתה מקבל את החוזה, ואז תתחיל, עד שהעובד יגיע. קיבלת חוזה, אתה משלם את הכסף. יותר מזה, הבאת עוד עובד אצלך, אתה צריך לשלם אגרה חדשה ומלאה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> נושא נוסף. בענף הניקיון יש מחסור עצום ומתמשך. הפתרון של עובדים זרים הוא מציל חיים, והמכסות הן יחסית קטנות ביחס לביקוש האדיר. יש מקצוע וסיווג שבפעימה הראשונה, בקול הקורא, נפל בין הכיסאות, שזה נושא של ניקוי וטיאוט רחובות. אני מבקשת בקול הקורא הקרוב להכניס את המקצוע הזה, כי הוא פשוט הכרחי. גם שם אנחנו חייבים להציב עובדים זרים, ואנחנו מדברים על רשויות, אנחנו מדברים למעשה על ניקוי ותברואה ובריאות הציבור. זה אקוטי וחשוב לקחת את זה בחשבון. יש נהלים, משה יודע, שנמצאים על השולחן וצריכים לקדם, ואני יודעת שזה בטיפולו. נכון, נקש? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש הרבה דברים בטיפולי, אני לא יודע למה את מתכוונת ספציפית. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> נוהל הפיקדון שאמור להנחות את המעסיקים. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יצא. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> יצא? לא קיבלתי, אני מתנצלת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה יתחיל מחודש הבא. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש כמה אזרחים בודדים שלא הגעתי אליהם להודיע להם. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> מתנצלת, אוקיי, קיים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משה, אנחנו מבקשים שתכבד את הוועדה כמו שאתה נוהג תמיד לכבד אותנו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אצלכם גם. תסתכלי במייל, מופיע לכם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> רצוי לשלוח. << אורח >> משה נקש: << אורח >> מופיע לכם במייל, קיבלתם. דיקלה, תבדקי. אני לא אומר סתם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מושכת את דבריי. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> והנושא השני הוא עדכון הנוהל הקיים בנוגע לאיסור העסקת עובדים זרים בענף הניקיון לתעשייה. אני יודעת שאמור להתקיים דיון בקרוב, ואנחנו מחכים עם הנושא הזה כבר מספר חודשים רב. זה גם דחוף, ברמת דחיפות גבוהה. אנחנו הגשנו בקשה יחד עם התאחדות התעשיינים, זה משותף לשנינו, וצריך לאפשר ומצריך ניסוח הבהרה בנוהל, שזה ברור ומוסכם גם על רשות האוכלוסין וגם על משרד העבודה. בהקשר של ההסכם הבילטרלי, אני חייבת לומר שהיה שיתוף של רשות האוכלוסין עם המעסיקים בהקשר של השלב הראשון, והוא מאוד מאוד חשוב. רק לצורך הדוגמה, רשות האוכלוסין לא ידעה בכלל אילו דרישות מיוחדות צריך בהעסקת עובדים זרים בבתי חולים למשל. << אורח >> משה נקש: << אורח >> את לא צריכה לדעת, בשביל זה אנחנו שואלים אתכם, אנחנו לא יודעים. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> יפה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני גם לא יודע מה הוא צריך בשביל לקטוף בחקלאות ומה הוא צריך בשביל לבנות בניין. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> אני אומרת את זה כדי לחזק שהשיתוף של המעסיקים הוא אקוטי וחשוב. אני לא באה בטענות, אני אומרת, זה מחזק. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לא, אני אומר, הדגשת שרשות האוכלוסין לא ידעה, אני מודה פה, אני באמת לא יודע, זה לא התפקיד שלי. << אורח >> שרה דיאמנט: << אורח >> היא סך הכול רוצה לשבח. << אורח >> משה נקש: << אורח >> מצוין. הכול בסדר, שרה, היא לא צריכה את העזרה שלך. היא יודעת, נשמה, הכול בסדר. אני רק מדגיש. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> ודבר אחרון, נושא הברחנות, אני לא אוסיף כי יש דיון וכולם אמרו והוא אקוטי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. משה יועד הכהן, בבקשה, סיעוד. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> משה יועד הכהן, יושב ראש העמותה לקידום זכויות הסיעודיים. אני רוצה לברך את בועז על כניסתו לתפקיד הקבוע, ואני מקווה שהוא יישאר קבוע. זאת אומרת, אני מקווה שלא עוד כמה חודשים נתבשר שיש חילופים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אין כבילה גם כן ברשות האוכלוסין, לא רק בעובדים זרים. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> וגם כמובן לשבח את משה נקש ואת שאר העובדים שעושים באמת עבודה במסירות רבה, ואת היושבת ראש שבאמת מקדישה לנושא הזה. חשוב לי לחדד, אנחנו יושבים פה מסביב לשולחן מלא במגזרים, ואני חושב שמדינת ישראל מעולם לא העסיקה כמות כה גדולה של עובדים זרים, היה שינוי ברור בפרדיגמה, משום שעברנו מהעסקה של עובדים פלסטינים בהרבה מגזרים לעובדים ממדינות אחרות. העניין הוא שענף הסיעוד לכאורה לא מייצר ערך למדינה, כי זו לא תעשייה ולא מלונאות ולא בנייה. אלה אנשים שבאים ומקבלים שכר כאן בארץ, אבל הם בהחלט מייצרים ערך, כי הם המגזר היחיד שתומך באוכלוסייה הקשישה ובאוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות שלמדינה אין פתרונות אחרים עבורה, והיא גם לא יכולה לייצר אותם. והוא גם, כפי ששמחה קודמתי ציינה, משחרר את בני המשפחה והגורמים התומכים האחרים לעבודה יצרנית ולשירות מילואים ולכל הדברים האחרים שהם לא יכולים לעשות כשהעובד הזר לא נמצא. זה עניין אחד. בעניין הזה חשוב לי לבקש ולהדגיש שתהיה הרחבה של מדינות המוצא. זאת אומרת, אפשר להביא עובדים זרים גם ממדינות אחרות. שמעתי, אני לא יודע אם זה אמיתי או לא, שהיה דיון על הבאה של עובדים ועובדות סיעוד מתאילנד, וטענו שהם יגיעו לכאן, אבל הם לא יעסקו בסיעוד, אלא בדברים אחרים. ואני חושב שזה קצת סוג של השמצה. אלה אנשים שדווקא טובים, עם מסורות של טיפול בקשישים, חשוב להביא אותם כאן לארץ, ובהחלט יש מקום להרחיב את המנעד או המגוון של המדינות שמביאים מהן עובדים. חשוב לעסוק בנושאים אחרים, דיברנו על זה כבר, של הכשרת עובדים, וגם הכשרה בארץ, ופיקוח, וכל הדברים האחרים, אבל מאוד חשוב להרחיב. אני גם מאוד מקווה שבאיזשהו שלב אפשר יהיה שוב לקלוט עובדים מהפיליפינים, כי הם באמת עובדים טובים ומסורים. נקודה נוספת היא השימוש במאגר של עובדים קיימים, כי אני יודע שיש את האיום הקבוע הזה על המאזן הדמוגרפי שלנו, שאנשים ישתקעו כאן ויישארו. אני חושב שאנשים שלא יכולים להקים כאן משפחה ולהביא את המשפחות שלהם, אין סכנה שדווקא אם יאריכו להם את השהות בעוד שנתיים, זה מה שיצרף אותם למרשם האוכלוסין בישראל. ואני חושב שצריך לחשוב על זה במיוחד בטיפול באנשים מוגבלים עם נכויות קשות, שקשה מאוד להשיג להם עובדים, ושל אנשים מבוגרים מאוד. צריך לחשוב. עשינו רק בסבב האחרון של שאגת הארי ושל חרבות ברזל, עשינו "הלבנה" של מה שנקרא עובדים קיימים, וצריך לחשוב על זה בצורה גם יותר רחבה. האיום הזה, כשמדברים על הבאה של עוד אלפי עובדים זרים לישראל, לא זה מה שישנה את המאזן הדמוגרפי במדינה. עניין אחרון שרציתי לדבר עליו, אני חושב שיהיה דיון בנושא הנטישות, אבל ציינתי וחשוב מאוד לדבר על הנושאים של אנשים עם מוגבלויות קשות, והעובדה שאנשים מגיעים לכאן לטפל במטופלים מסוימים. אדם לא מגיע לכאן להיות עובד סיעודי בישראל, הוא בא לטפל במטופל ספציפי, עם שם ידוע, אבל שבועיים אחרי שהוא מגיע הוא עוזב ועובר לעבודה יותר קלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> החברה חוטפת אותו, חברת ההשמה חוטפת אותו. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> חברות ההשמה עצמן. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> בסדר. קודם כול, זו זווית אחרת. היה דיבור, יש טיוטת תקנות, שכמו שיש הגבלה גיאוגרפית, צריכה להיות גם הגבלה של קושי, של דרגת הנכות של המטופל. זאת אומרת שעובד שיגיע לארץ, ונגיד שהוא הגיע לטפל במטופל בדרגת נכות קשה, הוא לא יוכל לעבור לטפל במטופל בדרגת נכות קלה תוך שבועיים. כבר הייתה טיוטת תקנות של נוסחה. שמעתי שזה לא מושלם, וזה קשה, וקשה להבחין. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> מי ניסח? יש תקנות שהחילו אותן? << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> יש אצלכם. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אצל מי? << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> משה נקש מכיר אותן. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משה יתייחס למה שהוא העלה כאן. << אורח >> משה יועד הכהן: << אורח >> ואז אמרו שאי אפשר לעשות באמת את ההבחנה הזו לפי דרגות הנכות של הביטוח הלאומי, וזה מאוד קשה להבחין, ובסופו של דבר, זאת אומרת, זה 0-100. זה לא 0-100, כי הטוב ביותר הוא האויב של הרע ביותר. זאת אומרת, כשרוצים להגיע לפתרון מושלם לא מגיעים אף פעם לשום פתרון, בטח לא בתחומים האלה. גם אם זה פתרון חלקי, הוא יותר טוב מהמצב הקיים וצריך לחשוב איך מקדמים אותו. תודה רבה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה. נעמה, בבקשה. << אורח >> נעמה זקן: << אורח >> שלום, שמי נעמה זקן, אני אמנית ואדריכלית פנים מירושלים. אני מטפלת באימא שלי לבד קרוב לחמש שנים. אני מודה לכם על הזמן, ראש האוכלוסין, מר בועז יוסף, חברת הכנסת אתי עטייה, מר משה נקש. בתקופת הקורונה מספר הוותיקים הנצרכים לעזרה סיעודית עלה, ונוצר מחסור בעובדים זרים, במקביל לפסיקות בג"ץ שמחמירות נגד מטופל סיעודי ובעד עובד זר. הזמנתי חמש פעמים עובדת זרה לארץ שאף אחת מהן לא ידעה את עבודתה ותפקידה, ותוך זמן קצר חברת ההשמה חטפה אותה ללא מענה למטופל הסיעודי. הצגתי את הביקורת שלי על שיטת העבודה ונכחתי בוועדה פה בכנסת. על מנת להשתיק אותי ובמסע נקמה, הוציאו על אימא שלי מכתב שימוע שלא תוכל לרשום עובדת זרה על שמה. הזמנתי עובדת זרה מ-א.ב. עובדים זרים, חברת השמה. פחות מחודש, העובדת הפקירה את אימא שלי פצועה וחבולה בידיעה וביוזמת א.ב. עובדים זרים. העובדת השאירה מכתב לעג שהיא הולכת מסיבות אישיות ומרצונה החופשי כתוכנית ידועה מראש. הגשתי תלונה לרשות האוכלוסין, הגיעה המפקחת לעובדים זרים, הגברת שלום, לסגור איתי חשבון, יחד עם עובדת סוציאלית, במעשה מאוד כוחני, לתפור לי תיק ולהשתיק אותי. כמובן שהטענות הופרכו על ידי עוה"ד מתן זקן, אחי היקר, בהתכתבויות ארוכות. עברו יותר מחצי שנה ולא מאפשרים לאימא שלי לרשום את המטפלת שלה על שמה. זהו הליך אגרסיבי מאוד של רשות האוכלוסין שמהותו שלא נשרוד. אימא שלי עבדה בהדסה עין כרם 40 שנה בתחום הסיעוד, ד"ר לגנטיקה ואמבריולוגיה ואחות סיעודית. היום, כשהיא זקוקה לעזרה סיעודית, הרשות שלא על פי צדק פוגעת באורח חייה ולא מאפשרת לה לרשום את העובדת שלה על שמה. לאחרונה יצאנו מבית החולים עם חמצן מחובר. חברות ההשמה בגיבוי רשות האוכלוסין והפסיקות לטובת העובד הזר לא מאפשרות להורה היקר לקבל את הסעד הנדרש. המערכת לא תומכת במצב הקושי היום-יומי של ותיק יקר הנזקק לעזרה סיעודית. ההורים שלנו שבנו את הארץ היפה שלנו והגיעו מארצות רחוקות הם האור והרוח של המדינה שלנו, אסור לנו לשכוח שאנחנו עם עם נשמה. אני מבקשת ממכובדיי לאפשר להורים שלנו לחיות בכבוד עם הטיפול הסיעודי של עובד זר בצורה הגונה, ולאפשר לאימא שלי לקבל את הסעד הנדרש לה היום. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תודה רבה. נציג האוצר, רום, בבקשה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> כן, אבל הוא צריך לדעת את השאלות. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> האיש שנלחם שהכול יהיה יקר פה כל הזמן. איש יקר שדואג שהכול יהיה יקר. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> נעים מאוד, בר מיוחס ורום בר אב מאגף תקציבים. קודם כול, ראוי להגיד שגם בחלק הראשון של הדיון שלא הספקנו להגיע כי היינו בוועדת הכספים, נשלחו אלינו כל השאלות וענינו, כתבנו את כל המענה. אני אתייחס לכל מה שאנחנו יכולים להתייחס. דבר ראשון, אני חושב שהשאלה שעלתה פה הכי הרבה וחשוב להתייחס אליה היא נושא האגרות. כפי שאמרנו גם בדיונים קודמים, נושא האגרות נבחן על ידי הממשלה בעת גיבוש תקציב המדינה והוחלט שהוא לא ייכנס השנה לסדר עדיפויות. בעת גיבוש תקציב המדינה הבא, הנושא, אני מאמין, יעלה שוב, אבל נכון להיום אין שינוי ממה שדיברנו גם בדיונים הקודמים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> יש לי רעיון. האגרות, הרי זה לא אפשרי, הם לא יורידו אגורה. הם לא יורידו אגורה, אז בואו נוריד את השכר של העובדים. בואו נוריד את שכר העובדים, האוצר לא ייפגע מזה. בואו נוריד את שכר העובדים. מי החליט שעובד סרי לנקי שהגיע לחמש שנים, לזמן קצוב, צריך לקבל פה פנסיה מהיום הראשון, שכל אחד מאיתנו מעסיק עובדים ישראלים, רק אחרי שלושה חודשים הם מקבלים? שים לב, עובד זר מקבל זכויות יתר על עובד ישראלי. בסופו של דבר, אי אפשר לקבוע בהסכם הבילטרלי לעצור את כל מה שעשינו עד עכשיו, וזה מה שאנחנו מדברים פה כל הזמן, גם במיונים, גם בבירוקרטיה, גם בהסכמים, רגע לעצור, להכניס סעיף שאומר, הבן אדם יקבל 18 שקל. הרי בסוף מה יקרה אם הוא יקבל 15 שקל? כולם רצים לדובאי, יש 9 מיליון עובדים זרים בדובאי, בענף הבניין הוא מקבל 900 דירהם לחודש, זה 830 שקל לחודש. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> והוא מאושר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> והוא מקבל תוספת מהמעביד, צריך להיות כנים, עוד קצת על קניות ועל דיור. אבל בסוף, אם האוצר כבר התמכר לסם הזה שנקרא אגרות, כי זה חלף פלסטינים, לפלסטינים לא היו אגרות, התמכרתם לזה. זה כמו אדולן, זה תחליף. זה כמו הפלסטינים, רק שעובד זר יותר משתלם. בואו נחתוך בשכר של העובדים, כל המעסיקים פה, תזמנו שולחן. מי אמר שבן אדם שמרוויח 150 או 180 דולר בתפקידים הגבוהים בסרי לנקה צריך להרוויח פה היום עם שער הדולר 3,000 דולר? למה? << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> ארנון בר דוד אומר את זה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אנחנו המדינה היקרה בעולם. תורידו את שכר המינימום, תורידו את הפנסיוני, ואז עם האגרות נוכל להתמודד. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני אשמח להגיד שני דברים בהקשר הזה. דבר ראשון, יש נקודה שחשוב לי לעמוד עליה. זו אמירה שנוהגים להגיד הרבה גם בוועדה הזאת וגם בוועדות אחרות, הכסף הולך לאוצר, הכסף הולך לאוצר. חשוב לי רגע להגיד, אין ישות כזאת האוצר. משרד האוצר הוא משרד מאוד מאוד רזה עם תקציב מטה. כל הכנסות המדינה ככלל, גם ממסים עקיפים, מסים ישירים וכן הלאה, וגם הכנסות מאגרות בגין העסקת עובדים זרים וגם מאגרות אחרות הם כספים שהולכים להכנסות המדינה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> תשאל את בועז כמה כסף מהאגרות נשאר אצלו בקופה בשביל להביא לתת שירות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> תן לי רגע להתייחס. הכסף הזה הולך להכנסות המדינה, והוא הכסף שמממן את כל השירותים שהמדינה מספקת לאזרחי מדינת ישראל. אין פה איזו ישות ערטילאית יותר או פחות או כזו או אחרת שהכסף הולך אליה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כן, אבל בסוף, הפטנט פה, אולי כמו במושב אצלי, אין את תשלום הארנונה ישירות לעירייה כמו בעיר, עושים חלק למועצה וחלק ישירות למושב, לשמור את הכסף בתוך המושב, לטפח אותו. אולי צריך לעשות אגרה לשאר התושבים ואגרה שתחזור חזרה לקופה שלהם, שנוכל לעשות איתה משהו. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> ביחס למה שדיברת על שכר המינימום, אני לא משפטן, יש פה אנשים שיוכלו להתייחס בצורה טובה ממני. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> נציגי ההסתדרות שנלחמים שיהיה לנו קשה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אבל אני מכיר שחוקי העבודה בישראל הם טריטוריאליים והם לא פרסונליים ולא ניתן להפלות בחוק אוכלוסייה כזו או אחרת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אבל הוא לא ישראלי. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> הוא לא אזרח. הוא לא אזרח ישראלי והוא מגיע לזמן קצוב. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אמרתי שוב, אני איני משפטן, אני מכיר - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> משפטית תמיד יגידו, קודם כול אומרים פה לא בוועדה, משרד המשפטים עונה מהר מאוד לא. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אייל, חוקי עבודה זה לא חוק. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני איני משפטן, אבל אני מכיר שחוקי עבודה חלים על אדם ללא תלות במוצאו או אזרחות שלו וכן הלאה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אפשר להחריג הכול, אפשר לעשות החרגות על הכול, צריך שאנשים פה ירצו ויהיו יצירתיים. אם עכשיו המדינה, וכולנו פה אזרחי המדינה, מבינים שיש תקופה קשה, ואתה בא ואומר, אתה יודע, חיכינו ל-31 בדצמבר ואז החליטו שלא נכנסים, אנחנו כבר לא בתקציב של 2026, בואו נראה מה יהיה ב-2027. כל הענפים, זה לא רק הבניין, לא לקפוץ עליי כולם שאנחנו מדברים הרבה. בסוף, בשורה התחתונה, האגרות לא הולכות לרדת, צריך להגיד את זה בפנים לכולם. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> זה לא נכון, אני לא מסכים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> לא, שנייה. העמדה של משרד האוצר, זה לא קשור אם אתה מסכים או לא, זו המציאות. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אני כן רוצה רגע להתייחס למה שאמרת. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> המציאות שלך, אני לא מסכים. האגרות תרדנה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה יכול לא להסכים, זה סתם פופוליזם, ותכף תעלה סרטון לאותם תומכים שלך, אבל בסוף האגרות תרדנה רק כשמשרד האוצר - - - << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> האגרות תרדנה. יש פה לובי. אתה מסכים עם זה שהאגרות לא ירדו? << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה רב איתי ואתה יורה בתוך הנגמ"ש. בסדר, אתה יכול לא להסכים, אבל אני בן אדם שיש לו דעה. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> שאלת על האירוע של ההפחתה של שכר המינימום, מבחינה משפטית יש פה אנשים שיודעים להתייחס יותר טוב ממני. אני כן רוצה רגע להגיד שמבחינה כלכלית בלבד, נאמר פה כמה פעמים שיש עובדים שהולכים ועובדים במלא מקומות ויש שם אינסוף עובדים. כן חשוב לי לשקף לכם, ואני חושב שנציגי הממשלה האחרים שפה יוכלו לתמוך בי, האירוע של חתימה על הסכמים בילטרליים והתחרות הבין-לאומית על עובדים במסגרת מדינות המקור של העובדים זה אירוע מאוד מאוד מורכב. וכן, ממה שאנחנו מבינים, לעשות דבר כזה יפגע ביכולת שלנו להיות תחרותיים בעבור מדינות אחרות ובעבור עובדים שמגיעים ממדינות אחרות וכן יקשה עלינו להביא עוד עובדים לישראל. מבחינה כלכלית, מההיכרות שלי, זה דבר שלא נכון. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> חוזה אישי עם כל עובד. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> שוב פעם, הממשלה צריכה להבין שהיא גוף מפקח. תנו למעסיקים לסגור את ההסכמים מול העובדים שלהם, תאמין לי שזה ייראה הרבה יותר טוב. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> בקיצור, אין לרום מה להגיד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> כלומר, לא היה לך מה לחדש. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> עוד שתי התייחסויות על דברים שנאמרו פה. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> קודם כול, בהקשר של הוצאת העובדים לחל"ת במהלך המלחמה, עובדים זרים אכן לא זכאים לצאת למתווה החל"ת, אבל כל עסק יכול להגיש במסגרת מתווה הפיצויים של העסקים שעבר בכנסת, בוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואם הוא לא זכאי, מה הוא עושה? הוא משלם קנס על עובדים בבית חודשיים? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> כל עסק יכול להגיש לרשות המסים במסגרת האובדן על הוצאות השכר שהוא היה חייב לשלם לעובדים הזרים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ואם הוא לא זכאי? אני לא מבין. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אתם שוב משקרים, זה לא נכון. זה עד 75%, רק אם הוא ירד ב-100%. תדייק. תדייק, תפסיק לשקר. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אנחנו בוודאי שלא משקרים. הקריטריונים של מתווה הפיצויים נקבעו בוועדת הכספים. והם תוקפו שוב ושוב החל מחרבות ברזל, עם שכלולים ושינויים כאלה ואחרים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> אוקיי, לדייק, רק לדייק. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> כי בסוף העובד הזה משלם ביטוח לאומי. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> עסקים שנקבע שלא זכאים למתווה הפיצויים נקבעו בגלל סיבות פחות או יותר מוצדקות, והן דוברו בוועדה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> מה הוא עושה עם העובד הזר? << אורח >> רום בר אב: << אורח >> הן דוברו בוועדה. הסיבה היא אם עסק לדוגמה עם מעל 400 מיליון מחזור או כל סיבה אחרת שתבחרו. כל עסק שלא נמצא במתווה הסיוע לעסקים, הוסבר בוועדה בהרחבה מדוע לא נדרש להכניס אותו ומדוע זה עסק שלא - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו מדברים על העובדים הזרים, היינו בכל הדיונים. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> הייתי איתך בוועדה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מה בעל עסק במדינת ישראל עושה אם הוא ירד 24% והוא נדרש על פי דין לשלם את כל משכורתו של העובד הזר בביתו? תענה בבקשה על השאלה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> רום, תענה, תגיד אין לי תשובות, זה שר האוצר קובע, שחררו ממני. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, תענה על השאלה. על עובד ישראלי אני יכול או חל"ת או לקבל הוצאות שכר, אתה צודק, אבל מה עושים עם עובד זר? << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> עוד התייחסות אחרונה. בנוגע לתאגידים, בשונה מבעבר, כיום, עם הגדלת המכסה בענף הבניין והגדלה גבוהה מאוד של כמות העובדים הזרים בענף הבניין, אין למדינה תיעדוף בנוגע לכמות הראויה שיש לתאגידים במשק. כיום יש המון תאגידים, והעובדים הזרים בענף הבניין, שוק תחרותי, ואנחנו מתייחסים אליו כמו לכל שוק תחרותי אחר. התאגידים פועלים בשוק של היצע וביקוש וצריכים להתאים את עצמם למשק. המדינה לא תקבע את כמות התאגידים שראוי או נכון שיהיו או לא יהיו. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אבל המדינה משפיעה על המחיר. אם 11 שקל בשעה של עובד זה אגרה, כמה שלא תהיה תחרותי, בסוף יש לך פלאג נאמבר שאתה לא יכול לזוז איתו. << אורח >> רום בר אב: << אורח >> המחיר של עובד היום בשוק גבוה בהרבה מאותה עלות. << אורח >> בר מיוחס: << אורח >> מהעלות התוספתית של האגרה. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> זה לא נכון. היום הלמ"ס - - - << אורח >> רום בר אב: << אורח >> אפשר לעשות סקר. בוא נעשה סקר, מה עלות שעת עבודה של עובד זר היום. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אתה מוזמן לבוא ולראות את המספרים. מה שאנשים שילמו, קבלנים ששילמו לפני 7 באוקטובר ומה שהם משלמים היום נמוך כאין שיעור בגלל התחרות שיצרו התאגידים. זה לא אותו מצב כמו המצגות שמראים לכם שלקחו שנייה אחרי 7 באוקטובר, אנשים שהיו פה, אני לא הייתי חלק מהם, שגבו פה מספרים אסטרונומיים כי היה באמת היצע מאוד מאוד מצומצם וביקוש מטורף, כי ביום אחד נעלמו פה 200,000-150,000 אנשים, ורק בענף אחד, נעלמו פה עוד הרבה מאוד פלסטינים בענפים אחרים פשוט נוצר מצב שכל אחד בעיניו יעשה. זה לא המצב היום, המצב הוא מאוד תחרותי, השוק הוא סופר תחרותי, המחירים מאוד נמוכים, ואחוזי הרווח של התאגידים הם מאוד קטנים, בטח בשאר הענפים האחרים. אתם צריכים להבין שהפלאג נאמבר של האגרה של 11 שקל זה מטורף, זה לא הגיוני. אני בא ואומר לך, הרי בסוף ניסינו, נלחמנו פה שנה, תבואו ותגידו, לא יכול להיות מצב - - - << אורח >> רום בר אב: << אורח >> מספר התאגידים לא קשור לסוגיה של האגרה. יש מספר של שחקנים שמאזנים בין היצע וביקוש, זה לא קשור. שני דברים לא קשורים. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> - - - שגם אתם מפתים את העובדים לבוא, אתה אומר, אם נוריד את השכר יהיה קשה לגייס עובדים. זה לא נכון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סיימתם? תודה. אתה רוצה מילה וניתן את רשות הדיבור למנכ"ל? << אורח >> יצחק גורביץ': << אורח >> רום, אתה ציינת ובצדק, עלות ההעסקה של העובדים הזרים היא הרבה יותר גבוהה ממה שהיה אמור להיות לפי שכר המינימום וכולי, וזו בדיוק הסיבה למה צריך לבטל את האגרות. האגרות האלה קמו על פי דוח ועדת אנדורן כדי להשוות את עלות העסקתם. אנחנו כבר מעבר לנושא של השוואה לעלות העסקתם של ישראלים, הרבה יותר מזה. הן סתם נטל, הן סתם נטל שבסוף מתגלגל לעלויות הבנייה, לא יעזור. בגלל העובדה, מה שאתה אמרת, והנתונים כן מצביעים על זה, שהשכר ועלות השכר - - - << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> אילו נתונים, גורביץ'? אתה שוב פעם עם המצגת שאתה מסתובב עם משרדי האוצר ומוציא אותנו לא טוב. זה לא נכון, תשמעו את התאגידים ישירות ולא אנשים שדואגים לאינטרס מאוד צר. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> צהלה, בבקשה, ממוקד, תגידי בדיוק מה יש לך לומר, כי אנחנו רוצים לשמוע את המנכ״ל. << אורח >> צהלה אלפי: << אורח >> שלום לכולכם, אני אדבר קצר. שמי צהלה אלפי, אני אימא לשני בנים עם תסמונת דאון. אני ובעלי אנשים מבוגרים ויש לנו שני עובדים זרים שעוזרים לנו. לפני שהעובדים הגיעו החיים שלנו לא היו פשוטים. הם אומנם לא משלימים לנו את כל החיים, כי הקדוש ברוך הוא יצר את שני הילדים האלה ואנחנו מתמודדים עדיין עם כל הקשיים, אבל בשעות האלה שהם נמצאים אצלנו, הם נמצאים שמונה שעות ביום, והם צריכים כמובן לנוח, הם לא יכולים להתמודד עם הילדים בכל 24 השעות כמו שאנחנו מתמודדים, אבל עדיין לא קיבלנו את - - - << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> לא נותנים לכם היתר. נתנו היתר בלי ויזה. תגידי, תספרי. << אורח >> צהלה אלפי: << אורח >> עדיין לא קיבלו את הוויזה, העובדים הזרים. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> יש התנכלות של הרשות, תגידי. << אורח >> צהלה אלפי: << אורח >> ואני לא מבינה למה שמים לנו רגל. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> סליחה, אנחנו עדיין לא מבינים על מה את מדברת, באמת, קצת יותר ברור. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> יש לה שני ילדים נכים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> יש שני עובדים? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> את מעסיקה שני עובדים? << אורח >> צהלה אלפי: << אורח >> שני ילדים עם תסמונת דאון, שני עובדים, לכל אחד עובד. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> יפה, אבל יש היתר לעובדים האלה? << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> יש היתרים, אבל הרשות לא נותנת לה ויזה, דוחים אותה על הסף. קשה לה לדבר. העובדים עובדים עכשיו, עד שהיא מצאה עובדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> תעבירי בבקשה פנייה פרטנית ואנחנו נטפל, בסדר? << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> הרשות מתנכלים לה באופן אישי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, אנחנו נבדוק. << אורח >> צהלה אלפי: << אורח >> מטפלים במסירות בילדים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> בסדר, תעבירי פנייה עם כל הפרטים ואנחנו נבחן אותה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אבל רגע, אתי, סליחה, היושבת ראש, האישה הזאת באה ממש בקושי ואני ממש שכנעתי אותה כיוון שהיא כבר נשברת מהנושא של הרשות. הם התנכלו אליה, התלבשו עליה, וממש בנקמנות, אני לא יודעת אם זה מה שאני רוצה שהמנכ"ל ישמע. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני אתייחס. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אני הבאתי את האנשים האלה כדי שהמנכ"ל יראה איך ברשות מתנכלים להורים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> משה התייחס לזה, הוא אמר את זה לפני שנייה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> להורים עם ילדים נכים במקום להקל. הם עושים שימוע להורים במקום לעשות שימוע לעובדים או לחברות. התאגידים מספרים סיפורים להצדיק את השחיתות שלהם, ובסוף יוצא שמאשימים את החולה, את ההורה ואת הילדים במקום להאשים את החברות, להבין שזה עניין של העסקים שלהם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, תודה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> ואני ממש מתחננת אלייך, היושבת ראש. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמע את משה שיתייחס. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אני רוצה שהמנכ"ל ישמע את הסבל שהאישה הזאת עוברת, וכבר אני בעצמי הרמתי ידיים מלהושיע לה, כי אי אפשר להילחם עם הרשות, הוא לא מבין. פה כולם אומרים שהרשות מצוינת, אלה חברות, כולם בעלי עסקים, בעלי עניין לא סיעודי, לא מבינים בזה. כל אחד מתעסק עם הבניין שלו ועם העסק שלו, אבל אנחנו הנכים סובלים מהרשות, מהיחס שלהם, מהאי אכפתיות שלהם. הם מקשיבים רק לצד אחד והם מתנכלים לנכים כאילו ההיתר או העובד בא על חשבונם. כבוד המנכ"ל, אני רוצה שאתה תיקח את זה לטיפולך. אני באתי עם האנשים פה כדי שתבין שכולם באו אחרי ייאוש. החיים האלה, להתמודד עם רשות האוכלוסין, האנשים שאתה ממונה עליהם, להתמודד איתם, עדיף למות, פשוט עדיף למות מאשר לחיות איתם, לחיות פה במדינה. כי הם מתישים, יש להם כוח להתיש, ואי אפשר להילחם איתם. ואני רוצה שהמנכ"ל יבין שאי אפשר. מבקשים ויזה, שייתנו ויזה, למה שלא ייתנו? עובדת אצל נעמה, נמצאת שנה בארץ, מגיע לאימא שלה מכל הבחינות עובדת, ולא נותנים להם, סירבו. שימוע, לא שימוע, מה השימועים האלה? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שמחה, בואי תני לנו לשמוע את משה ואת המנכ"ל. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> לא, אני רוצה שגם משה ידע מה זה כל השימועים האלה לנכים. תעזבו את הנכים, תנו להם לחיות, גם ככה החיים שלנו לא קלים. למה אין פה הבנה שהחיים שלנו קשים גם ככה? להתמודד עם החיים זה לא קל. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> שמחה, אנחנו צריכים לפנות את האולם בעוד כמה דקות, בואי נשמע. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> שמענו פה את כל בעלי הבניינים והעסקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אבל את המנכ"ל לא שמענו, את ההתייחסויות. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> כן, אבל אני שמעתי פה את כל בעלי העניין והעסקים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נעשה דיון רק בנושא ענף הסיעוד. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> ואנחנו, הנכים, סובלים מהרשות בצורה שאי אפשר להאמין, פשוט אי אפשר להאמין. אין חמלה ואין רחמנות שם. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אוקיי, בבקשה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> רק הערה אחת. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> באופן כללי לכל מה שעלה פה, וישלים אותך משה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> בנושא של הסיעוד, זה לא נכון שאין חמלה, יש חמלה רבה מאוד מאוד בנושא של הסיעוד. לא הפרענו לכם, כל אחד דיבר, אנחנו שתקנו פה, ישבנו ושתקנו. אבל יחד עם זאת, צריך לזכור שאנחנו עובדים על פי חוק, אף אחד מאיתנו פה, אין לו את האפשרות לעבוד שלא על פי חוק. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> החוק לא לטובתנו. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני לא יודע אם החוק לטובתכם או לא לטובתכם, אנחנו עובדים על פי החוק. אנחנו פה לא קובעים את החוק. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> זה לא החוק. אני אומרת לך שזה לא על פי החוק. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אנחנו לא הפרענו לך, שמחה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> כבוד המנכ"ל, אני אומרת לך שזה לא עניין של חוק. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אנחנו לא הפרענו לך לדבר, אל תפריעי לי לדבר בבקשה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> לא, אבל אני אומרת לך שזה לא עניין של חוק. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אם זה משהו שלא על פי חוק, אם זה לא נושא שקשור לחוק, תאמינו לי שדלתכם פתוחה, אתם יכולים לכתוב לי ואני בודק את זה אחד לאחד. לכל פנייה יש תשובה, ואני יודע שהצוות שלנו מוציא את הנשמה שלו למקרים שהם חריגים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לפגוע בנו. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> את הנשמה שלנו אולי. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אם יש מקרים, ואני הייתי עד להם, שאנחנו מוציאים את הנשמה כדי למצוא איזשהו פתרון בתוך סעיף שבסעיף, הקטן שבקטן, כדי למצוא את האפשרות בכל זאת לאפשר המשך של התעסוקה של אותה עובדת שתהיה אצל אותו נכה או אותו מוגבל, כי אנחנו יודעים שהסבל שלו הוא קשה, אנחנו לא רוצים להוסיף סבל על הסבל שלו. אבל לא ייתכן, לא יעלה על הדעת שמישהו מוצא ברחוב עובד זר ואומר לו, בוא תעבוד אצלי בבית, מבלי שיש לו אישור, מבלי שיש לו איזושהי אשרה, מבלי שבודקים כמה שנים הוא נמצא בארץ בכלל, ואחרי חודש שהוא נמצא אצל הנכה, הוא אומר: חבר'ה, הוא כבר עובד אצלי חודש, ולא משנה, לא אכפת לי שהוא עבר פה שבע שנים, שמונה שנים שהוא היה פה עובד לא חוקי, תאשרו לי אותו עכשיו כי הבת שלי התרגלה אליו. אנחנו לא יכולים. זאת אומרת, גם אם אנחנו רוצים, אנחנו לא יכולים. אין לנו אפשרות על פי החוק. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אבל אלה לא המקרים. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני לא אמרתי שזה המקרה, נתתי דוגמה. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> המקרים הם לא כאלה. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני אמרתי דוגמאות שהן חיות. לכן, עובד שמגיע למשפחה מסוימת בצורה מסודרת, אין יותר מאיתנו מסור לעניין הזה, ואנחנו נמצא את כל הפתרונות האפשריים כדי לתת לאותו נכה, שיקבל את העובד המתאים לאותו מקום. אנחנו שולחים לפעמים גם כן צוותים של עובדים סוציאליים כדי לראות איך אפשר לסייע. << אורח >> שמחה בניטה: << אורח >> אין להם לב. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> אני לא מכיר את המושג הזה, אין להם לב, זה לא נכון. << אורח >> נעמה זקן: << אורח >> יש להם תפקיד אחר. אין להם לב, לא לקשישים, לא לנכים, אין להם חמלה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נקיים דיון בנושא, בסדר? << אורח >> נעמה זקן: << אורח >> עובדת סוציאלית באה אלינו הביתה, נכנסה ב-14:00, ישבה על אימא שלי, על המיטה שלה, וחקרה אותה כשהיא ישנה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אנחנו נקיים דיון בנושא ענף הסיעוד. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני אתחיל, רשמתי פה הרבה דברים. אני לא יודע כמה זמן יש לי, אבל אני אתחיל דווקא ממה שהיה פה בסוף ואני אגיד שההפך הוא הנכון. אנחנו גוף שפועל קודם כול מתוך חמלה, בכפוף, כמו שאמר המנכ"ל שלי, לחוקים. אנחנו לא יכולים לעבור על החוקים, אף אחד מאיתנו לא יעבור על החוקים. ככל שיש צורך לשנות חוקים, יש את הכתובת לעשות גם את זה. אבל מבחינתנו, ויש פה גיבוי מלא לכל העובדים שלנו שעובדים במסירות, עובדים קשה, עובדים מתוך הלב והנשמה, עובדים לילות כימים על מנת לתת מענה, בוודאי בענף הסיעוד הכל כך רגיש הזה. כך שאני לא מקבל בכלל את כל הטענות שנשמעו פה, אף אחד לא עושה לאף אחד בכוונה. כל הדברים שאנחנו עושים הם מתוך חומרים שמגיעים אלינו, ומה שאנחנו בודקים זה מה שאנחנו נדרשים לבדוק. אנחנו פועלים גם כנגד מטופלים שלא פועלים כפי שצריך ואנחנו פועלים גם כנגד עובדים שלא פועלים כפי שצריך. אנחנו מאזנים, בטח בתחום הרגיש הזה. זה הפתיח לעניין של הסיעוד. פתיח נוסף שאני רוצה להגיד, שמענו פה מהרבה ענפים, שוב, הסיפא קצת מעכירה, אבל שמענו פה, אני חושב שמהרבה, אם לא מכל הענפים, על השירות הטוב שהם מקבלים, והזכירו את השם שלי, אבל אני בכלל לא לוקח את הקרדיט הזה לעצמי. זה לא אני, אלה קודם כול העובדים של המינהל, אלה קודם כול המנהלים של המינהל, שהם הראשונים שמגיעות להם התודות על כל העבודה הקשה שהם עושים. יש בישראל כבר היום מעל 240,000 עובדים זרים. אם אנחנו מסתכלים על 7 באוקטובר, היו פה פחות מ-140,000 עובדים זרים. זו עבודה קשה של עובדי רשות האוכלוסין, של עובדי מינהל עובדים זרים בראש ובראשונה, בשביל לתת מענה לכל הצרכים ששמענו פה. וחד משמעית אנחנו מבינים אותם, אנחנו מסכימים עם הרבה מאוד דברים, אנחנו משנים הרבה מאוד דברים, וזה הדבר שרציתי להגיד בשביל הפתיח. עכשיו אני אתחיל להתייחס לסוגיות שכתבתי לפי הסדר שהן נאמרו, לאו דווקא לפי סדר החשיבות. הדברים שטיראן אמר בהתחלה, קודם כול, הנושא של הגדלה ל-45,000, אני אגיד פה שני דברים. דבר ראשון, הסמכות להגדיל מכסות של עובדים זרים נתונה לוועדת המנכ"לים, והם אלה שקובעים כמה יהיה בכל ענף ביחס למכסה הכללית. הסמכות להגדיל את המכסה הכללית, גם, צריך להסדיר את הנושא הזה בהחלטת ממשלה. אבל הוא דיבר מתוך ענף מסחר ושירותים, רק לסבר את האוזן שלפני 7 באוקטובר בענפים תעשייה ושירותים, כך זה נקרא קודם, עבדו בסביבות 12,100 פלסטינים. היום בענפים האלה, ופה מגיע שאפו, כנראה גדול, למנכ"ל משרד הכלכלה ולשרה ולכל הצוות שלהם שהצליח להשיג מכסה של מעל 50,000 עובדים זרים לענפי תעשייה, מסחר ושירותים ומסעדות. מעל 50,000 עובדים זרים, זה הרבה הרבה הרבה יותר ממה שהיה. טיראן העלה סוגיה שהיא רלוונטית גם לענף מסחר ושירותים וגם להרבה ענפים שזה עלה פה, הנושא של מעורבות מעסיקים בהבאה בילטרלית. אני מאוד מאוד מסכים עם מה שנאמר פה, אני מאוד מאוד חושב, וזה חלק מתוכנית העבודה שלנו השנה, זה חלק מהמשימות שהוגדרו למנהלים אצלנו, למצוא את הדרך לערב את המעסיקים עד כמה שניתן גם בהבאה הבילטרלית, כדי שהם ירגישו בטוחים להזמין עובדים בהבאה בילטרלית, כדי שהם ירצו ויגידו שזו דרך טובה עבורם, הכול בהינתן המנגנונים וההגנות שכולנו מבינים שצריך לשמור עליהם. צריך לדאוג שלא תהיה פה גביית דמי תיווך לא חוקיים וכל התופעות השליליות שהיו בעבר. אנחנו נדרוש ונעמוד על זה שההגנות יישארו, אבל יחד עם זאת, אנחנו נערב את המעסיקים עד כמה שניתן. מבחינתנו, זה דבר חשוב. אני רוצה שהמעסיקים יבואו ויגידו: טוב לי בילטרלי, אני רוצה להביא בילטרלי, כי אני יודע לבחור את העובד, כי אני יודע למצוא את העובד, כי אני יודע לאתר את העובד, כי אני הגדרתי איך אני רוצה שהוא יהיה מקצועי ואתה תמצא את הדרך לדאוג לו למקצועיות הזאת. אנחנו מאוד בעד העניין הזה, אגב, בכל הענפים. גם בסיעוד ביתי, שהרבה משפחות פונות ורוצות לדבר עם העובד לפני שהוא מגיע, לעשות איתו איזשהו זום ביחד עם הלשכה הפרטית, וגם בכל הענפים, תעשייה, מסחר, שירותים, בנייה, חקלאות, כל מה שאפשר. כל אחד יש לו את הניואנסים שלו ואת הדברים הספציפיים אליו, אבל אנחנו נעשה את ההתאמות האלה ואנחנו נדאג למעורבות הזאת כך שבאמת יהיה משתלם וכדאי למעסיקים להזמין. עלתה פה עוד סוגיה רוחבית של הנושא הזה של היתר תפוס, המנכ"ל שלי כבר התייחס לזה. זה בא לידי ביטוי בשני היבטים. קודם כול בהיבט של העובד עזב אותי. שוב, לא משנה מה הסיבה. אומרים נוטשים, אומרים ברחנים, אומרים מתפטרים, אומרים התפטרות, לא משנה, יש הרבה סיבות לזה שעובד מפסיק. יש הרבה סיבות לזה שעובד מסיים העסקה אצל מעסיק. מכל סיבה שהיא, והמנכ"ל התייחס לזה, אנחנו צריכים למצוא איזשהו מנגנון, ואנחנו נעשה על זה ישיבה פנימית עם כל הגורמים הרלוונטיים כדי למצוא את המנגנון שאולי במקרים מסוימים באמת יהיה אפשר לזכות את המעסיק, לאפשר למעסיק להביא עובד חלף העובד שעזב, ואותו דבר לגבי האגרות. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמח שתעדכן אותנו ב-8 ביוני. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בוודאי. ואותו דבר לגבי האגרות, זה משהו שצריך להיות נדון גם ביחד עם משרד האוצר, שיש לו סיי בדבר הזה. אגב, בניגוד למה שנאמר פה, ואני פותח פה סוגריים, משרד האוצר גם מסכים לחלק מהדברים, והוא מבין את החשיבות, והוא מבין שיש לפעמים גם קצת עיוותים בדברים וצריך לתקן אותם. אנחנו גם מתואמים על הדברים האלה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כן, חצי שנה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> לגבי תומכי בנייה, טיראן העלה את זה וגם בענף הבנייה העלו את זה, גם פנייה כזאת, היה לנו שיח על הנושא הזה בשבוע שעבר, לדעתי, ביחד עם המנכ"ל שלי, ביחד עם התאחדות הקבלנים, אני חושב שהיו שם, ומשרד השיכון. אנחנו הבנו את הצורך, ביקשנו ממשרד השיכון איזשהו מכתב בנושא, כי בסוף, כמו שאמרתי קודם, אנחנו לא המשרד המקצועי שאחראי על אף ענף פה לצורך העניין. אנחנו יודעים לעשות את העבודה שלנו, להביא עובדים, להסדיר העסקה, כל מה שאנחנו יודעים לעשות, אנחנו עושים, אבל יש פה משרד מקצועי לכל אחד מהענפים, ואנחנו צריכים להבין את הצורך מהם לפני שאנחנו משנים. הסמכות לנהלים היא של המנכ"ל, אבל אנחנו עושים את זה תמיד בהתייעצות ובהמלצות של המשרד המקצועי הרלוונטי. לכן כל הנושא הזה של תומכי בנייה ועבודות בנייה, גם אם זה פעם היה משהו שהיה קורה באתרים עצמם ועכשיו זה יצא למפעלים כדי להתייעל. אנחנו מכירים את הפנייה ואת הסוגיה הזאת, זה יעלה לדיון. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מתי לדעתך זה יעלה לדיון? << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש פה הרבה דברים. אני לא יכול עכשיו לתת לוחות זמנים להכול, כמובן שנעדכן את הוועדה, אבל אני כן אומר שזה מוכר לנו. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נשמח מאוד. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה מוכר לנו, אנחנו מכירים את זה, דיברנו על זה, המנכ"ל כבר נתן את ברכת הדרך לדון בנושא ואנחנו על הדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אייל העלה גם סוגיה, אולי הכי חשובה שהוא העלה, זה שחסרים לנו תקנים ברשות. אני מסכים איתו, חסרים לנו תקנים ברשות, חסר לנו הסכם שכר שיעזור לנו לגייס עובדים טובים לרשות. אנחנו נותנים שירות מעולה, אנחנו רוצים לתת שירות עוד יותר טוב, ובשביל זה אנחנו צריכים גם עובדים וגם תנאי שכר ראויים לעובדים שלנו. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> משה, מערכות המחשוב, למה לא מעלים אותן לאוויר? << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מערכות מחשוב גם. << אורח >> משה נקש: << אורח >> יש עוד הרבה נושאים, אנחנו רק בדובר השני, אני אנסה להגיע להכול. גם הנושא של ניכוי ברחנים עלה פה. עוד פעם, זה מתקשר לסוגיה הקודמת, זה משהו שאנחנו נעשה בעבודה פנימית ואנחנו נעדכן מה ובאילו תנאים אפשר לעשות בעניין הזה, אבל יש כמה דברים שצריך לבדוק. אני כבר פותח סוגריים ואומר, זה לא כזה פשוט להגיד, יאללה, מנכים את כל הנוטשים והכול בסדר ותתקדמו, כי יש פה גם תופעות שליליות שזה יכול לעודד. זה בסוף גם יכול לפגוע במעסיקים, ואנחנו לא רוצים את זה. אנחנו בסוף חושבים לטובת הענף, לטובת המעסיקים, לטובת העובדים. בשביל לשקלל את כל הדברים האלה צריך לעשות פה חשיבה רצינית. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לכן צריך לשתף את המעסיקים איתכם ואז לקבל את ההחלטה הטובה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> בהחלט, גם זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא ברחן, פיטרת את העובד, משה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> כמה גורשו עד עכשיו? יש מספר? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם פיטרנו את העובדים, אנחנו יכולים להחליף בעובד אחר? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני לא יודע מי מדבר, אבל רק שנייה, אני אתייחס פה לעוד כמה דברים. גם הנושא של מחשוב עלה, גם האוצר מכיר את זה, וגם פה אנחנו די מתואמים. ביקשנו תקציב מאוד משמעותי למחשוב. אנחנו רוצים ואנחנו גם עושים בתוך המינהל, גם באמצעות תקציב שניתן לנו, איזשהו הליך ארגוני. אני חושב שחלק מהאנשים שיושבים פה סביב השולחן והם לא מהממשלה, החברה שמלווה אותנו דיברה איתם כי אנחנו רוצים לעשות התייעלות בתהליכי העבודה שלנו. שוב, אמרתי, אנחנו נותנים שירות מעולה, אנחנו ניתן אותו עוד יותר טוב ועוד יותר מעולה. אנחנו נתייעל בתהליכי העבודה, אנחנו נתייעל במבנה הארגוני, וכמובן אנחנו נתייעל גם בהיבטים המחשוביים. אנחנו על זה כל הזמן. אנחנו אומת ההייטק, נכון? אבל אני באמת יכול להגיד פה שהשירותים הדיגיטליים שאנחנו נותנים הם הרבה פחות ממה שהיינו רוצים לתת. אנחנו רוצים לתת אותם יותר מהר, יותר יעיל, יותר טוב, יותר נוח לכל מי שיושב פה ולכל המעסיקים שמי שיושב פה מייצג אותם. כן, גם הנושא הזה של מחשוב הוא אחד הדברים שאנחנו שמים עליו דגש. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> חשוב. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה חשוב. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> חשוב מאוד. << אורח >> בועז יוסף: << אורח >> מחשוב זה גם כולל AI שאנחנו מכניסים, כן? זאת אומרת, זה לא סתם מחשוב. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> דיברתי ספציפית על זה. לא צריך לחכות שזה יהיה מוכן 100%, בואו נעלה את זה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> מסכים. נאמר פה שהאויב של הטוב מאוד זה המצוין, אני מסכים עם זה. גם אם נעלה עם 70%-80% שיפור, זה גם טוב. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> גם 50%. << אורח >> משה נקש: << אורח >> ואנחנו נשפר בהמשך לאורך כל הדרך. אני לא מתייחס לנושא של מספר אחיד לעובדים הזרים. מבחינתנו, יש מספר אחיד לעובדים הזרים, זה מספר הדרכון של העובד הזר. << אורח >> אייל מוסט: << אורח >> במערכות של משרדי הממשלה לא מזינים אותו. << אורח >> משה נקש: << אורח >> זה לא תלוי בנו וזו לא רשות האוכלוסין מבחינתנו. כמו שאתה, תעודת הזהות שלך היא המסמך המזהה שלך, הדרכון של העובד הוא המסמך המזהה שלנו. הנושא הבא. הגר דיברה במלונות על הפחתת אגרות, זה גם רוחבי לכל הענפים, ועדת מנכ"לים המליצה את מה שהמליצה, האוצר התייחס לזה, אין לי עוד מה להוסיף לזה. היינו חלק מוועדת המנכ"לים שהמליצה על הפחתת האגרות וגם איחוד אגרות, כי יש פה ענפים שמשלמים יותר מענפים אחרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נכון. << אורח >> משה נקש: << אורח >> הייתה שם המלצה, היא פורסמה, לדעתי, היא לא סודית. כמובן שנדרשים שני דברים, גם שיהיה שר הפנים שיוכל לקדם את זה, אבל גם לא פחות חשוב מזה, הסכמת האוצר לעניין הזה. הם מכירים את זה, הם גם התייחסו לזה. הגר גם דיברה על העסקה במקצועות נוספים, אני קצת לא מסכים עם זה. אני חושב שהעובדים שבאים לעבודות מלונאות, המקצועות, חדרנות וניקיון, שבהם הם באו לעבוד, אלה המקצועות שלהבנתנו, בשיח בין-משרדי וגם עם המלונות עצמם היה את הצורך להעסיק את העובדים בהם. ככל שרוצים להעלות דברים נוספים, אפשר תמיד לעשות דיונים. << אורח >> הגר שרן: << אורח >> זה מה שביקשתי, רק דיון. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו בעד. אם יוכח הצורך ונראה כולנו שזה לא פוגע בתעסוקת ישראלים ובכל הדברים הנוספים, אנחנו לא אטומים לשום דבר, אנחנו מוכנים לשמוע ולדבר על הכול. זגדון דיבר בענף המסעדות גם על מדינות בטוחות, אנחנו גם מחכים להכרה בסרי לנקה כמדינה בטוחה. << אורח >> אילן זגדון: << אורח >> היא עוד לא מוגדרת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> להבנתי, לא. לעניין ס' 2(א)(5), המנכ"ל עדכן פה בהנחיה שלו, וזה מינהל אכיפה, אולי שמעון אחרי זה יוסיף, אבל שינוי המדיניות כבר מורגש בשטח בענף החקלאות, הם לא מקבלים ס' 2, נותנים להם להישאר בענף שלהם, אותו דבר בענף הבנייה, ואנחנו נמשיך עם ענפים נוספים. כי שוב, זאת ההנחיה של המנכ"ל, וגם יש בזה הרבה מאוד היגיון. החזרי אגרות, דיברנו. גורביץ', עניתי לך בשידור חי עם הנוהל, אני לא אתייחס לזה גם עכשיו. תומכי בנייה למגורים, גם אתה העלית את זה, דיברתי על זה קודם. חברות ביצוע, פרטוש התייחס לכל הנושא של חברות ביצוע. מיקור חוץ, אגב, הזכרת פה בחלק מהמקרים שבהם אפשר לעשות את זה, אנחנו מנסים לקדם גם את הדבר הזה. זה מאוד מורכב כשמדובר בעבודה ממשלתית על מערכות ממשלתיות, אבל מה שכן אפשר אנחנו מנסים להתייחס ולעשות גם את הדבר הזה. דורמן דיבר בענף החקלאות גם על תאילנד שנפתחה בשעה טובה, אנחנו שמחים על כך. לגבי הארכת שהייה של האינטר ויזות, אני לא יודע למה זה עלה, כי זה טופל כבר והארכנו את האפשרות לאינטר ויזות ולעובדים לחזור, הוועדה גם מעודכנת בזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה עם החקלאים מעבר ל-63 חודשים? << אורח >> משה נקש: << אורח >> זו הסוגיה הבאה. אנחנו מגבשים מתווה שלנו, יש לנו מתווה מקצועי, שאנחנו נציג אותו גם למנכ"ל שלנו, אבל כמו שאתם מכירים, כשאין שר פנים זה קצת יהיה מאוד מורכב לקדם את הדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מה יהיה? << אורח >> משה נקש: << אורח >> את זה לא צריך לשאול אותי. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> לא, מה אתה משער? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אבל כשיהיה פה שר פנים, אנחנו נציג לו את העבודה שלנו בברכת המנכ"ל. אני רק אגיד כבר באיזו רמיזה קלה, אנחנו מנסים למצוא מתווה שיעזור לענף החקלאות וביטחון המזון מכל מיני כיוונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. << אורח >> משה נקש: << אורח >> גם בהארכה של שהות מעל חמש שנים וגם בהבאה, יש לנו כל מיני רעיונות שאנחנו מביאים מכל מיני כיוונים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> מעולה. משה, את זה עשיתם בענף הבניין. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו מנסים למצוא שם את הפתרונות, אבל כמובן שנצטרך בשביל זה גם את שר הפנים. דיברה פה שמחה על הנושא של הביטול של הזכות לנכים שעברו את גיל הפרישה לקחת עובדים מעל שמונה שנים. בסדר, זה המנכ"ל שלי אמר ואמרנו גם קודם, זה בסוף החוק. אגב, חקיקה שנתמכה על ידי הארגונים בזמנו, כשחוקקה. רצינו, ואנחנו לא מתביישים, אנחנו עומדים על זה, רצינו לסייע למי שהוגדרו כמטופלים שהיה להם הכי קשה ומורכב למצוא עובדים זרים, ולכן עבור כל המטופלים הרחבנו לעד שמונה שנים ולא חמש שנים כמו בענפים האחרים, ובענף הסיעוד הביתי, אצל הנכים הקשים, אפילו הגדלנו לעד 13 שנים. זה מגדיל משמעותית את פוטנציאל העובדים שהם יכולים להעסיק. נזרקו פה ביקורי פתע או פגיעה במטופלים, אנחנו ממש ממש ממש לא מהמקום הזה. אנחנו מטפלים בכל פנייה שמגיעה אלינו גם כנגד מטופלים וגם כנגד עובדים זרים. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> נקיים דיון בנושא. << אורח >> משה נקש: << אורח >> האגף הזה כמו כל האגפים עובד בחמלה הכי גבוהה שאפשר להיות. אני חושב שלא מאות, לא אלפים, ואולי יותר מזה יעידו על כך במכתבים ותגובות שאנחנו מקבלים. מעין דיברה גם על נוטשים וגם על זה, דיברתי על הנתונים של כמה עובדים יש לענפי התעשייה, ומה שגם שרה דייקה פה, יכול להיות שצריך לעשות חשיבה ל-25%, אנחנו לא פוסלים כלום. יהיה דיון ביחד עם משרד העבודה וכל הגורמים הרלוונטיים. אלדד דיבר, בין 4% ל-4.5% עובדים זרים, היום זה 3.3%. זו סמכות של ועדת המנכ"לים, אותו דבר לגבי הבאה פרטית והבאה בילטרלית. אבל אני כן חוזר למה שאמרתי קודם, אנחנו נעשה כל מאמץ כדי שהמעסיקים יהיו חלק גם מההבאה הבילטרלית, ויגידו לי, תשמע, זה טוב, לא צריך הבאה פרטית. הלוואי שנגיע לזה, גם מחלקת המדינה האמריקאית תשמח, ומשרד המשפטים, וקו לעובד, והמעסיקים, ואנחנו, וכולנו נשמח מהדבר הזה. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> סיימת? << אורח >> משה נקש: << אורח >> אני כבר מסיים. אני יכול להפסיק עכשיו אם את רוצה, אבל יש פה עוד כמה נושאים. תעשיות תומכות לבנייה, גם אלדד דיבר על זה, הזכרתי את זה קודם. יקיר גם דיבר על הנושא הזה של שחרור היתרים, התייחסתי לזה. גם הנושא של ההחזר, שאתה מעסיק שישה חודשים ויום, אתה משלם על שנה שלמה, דיברנו על זה גם עם האוצר, זה משהו שצריך דיון ביחד איתם. אגב, החזר אשראי זה לא מדויק, כי יש יחידה אחרת שמטפלת גם בהחזרים על העברות בנקאיות, אבל זה מקרה פרטני, אם צריך, נבדוק אותו. ורוניקה דיברה גם על הנושא של, נקרא לזה מקצועות נוספים בניקיון או טיאוט רחובות ודברים כאלה. גם זה במסגרת הצוות עם משרד העבודה וכן נקבעה כבר אפילו ישיבה על הדבר הזה. אמרת שאנחנו מסכימים לזה, אנחנו עוד לא מסכימים לזה, כי אנחנו עוד לא עשינו ישיבה על זה. << אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >> לא, בתעשייה אמרתי. אלה שני נושאים, העברת הנוהל לגבי תעשייה ותוספת של ניקוי. << אורח >> משה נקש: << אורח >> אנחנו עשינו דיון על הנושא הזה. מאיר במקרה פנה אליי על זה והסכמנו שצריך לעשות דיון על הנושא הזה. גם הסיפור של תקנות אגרות עלה, גם על ידך, וגם הנושא של ברחנים, אין לי מה להוסיף על מה שאמרתי קודם. משה יועד הכהן דיבר על הרחבת מדינות בסיעוד, אני אגיד את זה לגבי כל הענפים. אנחנו תמיד שואפים, ביחד עם משרד החוץ וביחד עם כל משרדי הממשלה הרלוונטיים, להרחיב את ההסכמים הבילטרליים למדינות נוספות ולהרחיב במדינות קיימות גם לענפים נוספים אם צריך. אנחנו מנסים למצוא כמה שיותר פתרונות. יש לנו גם כמה טיוטות כבר בענף הסיעוד הביתי שנשלחו למדינות אחרות, אנחנו מקווים שנוכל להביא בשורה בעניין הזה. תקנות סוגי מטופלים גם הוזכרו פה, אני אדבר על זה בקצרה. אנחנו באמת בחנו את הנושא הזה ומצאנו שפה זה לא האויב של הטוב מאוד זה המצוין, פה פשוט מצאנו שלא בטוח שבכלל תקנה כפי שהצלחנו להגדיר את המקצועות או את תתי הענפים עם הביטוח הלאומי תיטיב עם מי שאנחנו רוצים להיטיב. בסוף אנחנו רוצים להיטיב פה עם מי שקשה לו למצוא עובדים, עם מי שמחפש עובדים ויש לו בעיה עם זה, ואם לא נמצא את התקנות המתאימות, שוב, לא ב-100%, גם ב-70% או 80%, אנחנו לא רוצים לשפוך את התינוק עם המים. אנחנו צריכים למצוא את הדרך הנכונה לדבר הזה. גם פה דיברתי גם עם אגף סיעוד אצלנו, לנסות לקיים שיח עם המעסיקים, כי אולי הרעיונות של הארגונים ושל המטופלים והמשפחות שלהם יעזרו לנו למצוא משהו רלוונטי בעניין הזה. זהו, עלו פה עוד מקרים פרטניים, אני לא אתייחס אליהם, אבל אם צריך, נענה עליהם בנפרד. << יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >> אני רוצה לסכם. תודה לכל המשתתפים. אני מודה לך, אדוני המנכ"ל, שהגעת לישיבה, וכפי שאמרת בפתיחה, חשוב מאוד לקיים דיון כזה כל מספר חודשים ולשמוע את המעסיקים והארגונים. שתיים, ב-8 ביוני נקיים דיון בוועדה על פתרונות מוצעים לתופעת הברחנים שהולכת וגוברת ומדיניות רשות האוכלוסין וההגירה בנושא ומקווים להגיע לפתרונות כדי למגר את התופעה. בדיון נשמע את הצעות הרשות. שלוש, הוועדה מבקשת ממשרד החוץ ומשרד האוצר לבחון את בקשת המלונאים, פתרונות לתשלום שכר העובדים הזרים בזמן מלחמה, כשהמלונות סגורים. ארבע, הוועדה מודה למנכ"ל רשות האוכלוסין על הבשורה החשובה שבישרתם היום, שעובד זר שביקש בקשת מקלט יוכל לעבוד אך ורק בענף שאליו הגיע מראש ולא יוכל לעבוד בכל ענף כפי שהיה עד היום. חמש, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין וההגירה עדכון לגבי ההחלטה שתתקבל על שינוי הנוהל לגבי עבודות נוספות בענף הבנייה שבהן העובדים הזרים יוכלו לעבוד, כפי שהציג נציג התאחדות הקבלנים, וכן את העבודות בענף הבנייה, לאפשר גם מחוץ לאתרי הבנייה. שש, הוועדה עדיין בדעה כי יש להפחית את האגרות בחצי למעסיקים בכלל הענפים, כפי שהמליצה גם ועדת המנכ"לים, ויש לטפל בכך בדחיפות. שבע, הוועדה תקיים דיון נפרד בנושא ענף הסיעוד הביתי ודיון נפרד על בחינת המכסה הכללית של כלל העובדים הזרים בישראל. שמונה, הוועדה תעקוב אחר תוכנית רשות האוכלוסין לערב יותר את המעסיקים בבחירת העובדים הזרים גם בהבאה בילטרלית. תודה, הדיון נעול. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:19. << סיום >>