פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 569 מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט יום שלישי, ג' בסיון התשפ"ו (19 במאי 2026), שעה 11:34 סדר היום: << נושא >> עידן הבינה המלאכותית באקדמיה – במסגרת ציון יום הסטודנט << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אכרם חסון – מ"מ היו"ר משה טור פז מוזמנים: שרית כהן – ממונה מוסדות להכשרת עובדי הוראה - חמ"ד, משרד החינוך לירן גורדון – הערכת איכות ומגוון, המועצה להשכלה גבוהה סיון קורן – יו"ר, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית יהונתן מרגוליס – מנכ"ל, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית ליאב אלחיאני – מנהל מחלקת מדיניות אקדמית, התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית סוף קרטיס – יו"ר, אגודת הסטודנטים במכללת נתניה אלעד בן עטיה – מנכ"ל, אגודת הסטודנטים במכללת נתניה שקד טובול – יו"ר, אגודת הסטודנטים במכללת דוד ילין ירושלים גל ורד – אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב סער תורן – אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב דניאל גולן – אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב מנו סטרבורבדיס – סטודנט למשפטים ומילואימניק ליאן זילברברג – סטודנטית באוניברסיטת בן גוריון ומייסדת UniHelper שקד שפק – ראש תחום השכלה גבוהה, חברת מיקרוסופט הדס לורבר – ראש המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית אחראית רות שלו – סגנית יו"ר, צעירים במפלגת כחול לבן מנהלת הוועדה: אתי דנן סגנית מנהלת הוועדה: מירב כהן רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> עידן הבינה המלאכותית באקדמיה – במסגרת ציון יום הסטודנט << נושא >> << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. זה יום חשוב מאוד לנו לכבד את כל הסטודנטים היקרים שנמצאים כאן ב-57 מוסדות להשכלה גבוהה במדינת ישראל. ברוך השם, למרות המלחמה ולמרות 7 באוקטובר, מספר הסטודנטים גדל מיום ליום, בעיקר גם בנושא הבינה המלאכותית, ה-AI. אנחנו ראינו גם בקרב האוכלוסייה החרדית שמספר הסטודנטים עלה, גם בקרב המיעוטים. וזה חשוב, כי אתם דור העתיד שאנחנו מתגאים בכם ומקווים שתמשיכו לתמוך ולקדם את המדינה הנפלאה והקטנה שלנו. אין ספק שמדינת ישראל היא מעצמה טכנולוגית בעולם והיא מובילה בהרבה תחומים, וזה בזכות המוחות ובזכות מוסדות המחקר שלנו. אנחנו גם יודעים שיש לנו שלושה מוסדות שהם מובילים בין ה-100 בעולם, וזו תעודת כבוד לכלל אזרחי ישראל. אני לפני כמה ימים נפגשתי עם שני נשיאי אוניברסיטאות, של בן גוריון ואריאל, אצל יושב הראש סוכות, ושם פניתי וביקשתי מכל הרקטורים של האוניברסיטאות להביא את הסטודנטים, מה שנקרא, לסייע למדינת ישראל בשעתה הקשה. יש הרבה אנטישמיות נגדנו בעולם, ראינו לפני יומיים מה עשו לאזרח ישראלי בלונדון. זה הפך להיות בשגרה, לצערנו הרב. אנחנו בנושא התעמולה וההסברה חלשים מאוד, ולכן כוח של 400,000 סטודנטים יכולים להיות לנו שגרירים ויכולים לסייע ולעזור לנו. כי השנאה וההטעיה ושטיפת המוחות בעולם, בעיקר מכל שונאי ישראל, ולצערי הרב, הם רבים, הם משפיעים לרעה עלינו גם במדינות שכל הזמן חשבנו שהן אוהדות ישראל ותומכות בישראל. וכיום אתם רואים ומרגישים וחשים שגם אלה שהיו איתנו מפחדות להגיד את זה בריש גלי, מפחדות להגן עלינו ומפחדות גם לעמוד נגד כל ציר הרשע הזה שגורם נזק אדיר לכל מדינות העולם. זו הזדמנות מאוד מיוחדת מבחינתנו שהסטודנטים יובילו, כי בדרך כלל הסטודנטים הם גשר לשלום, הם כאלה שיכולים להתחבר גם לחברות דומות במדינות העולם. ואני מקווה שבסופו של דבר אנחנו ננצח, כי אנחנו צודקים בכל מעשינו ואנחנו מגנים על קיומנו. ואני מאחל ומקווה שנמשיך לחיות עד אחרית הימים על חמתם ועל אפם של כל שונאי ישראל. אבל תפקידם של הסטודנטים והמוסדות להשכלה גבוהה הוא מאוד עקרוני ומאוד חשוב. אני אשמח לתת לכולם לדבר לפי התור, אבל ישנם חלק מהאורחים כאן שהם צריכים להיות בדיונים אחרים, ולכן תרשו לי לתת להם קודם, נשמע אותם ואחר כך נשמע את השאר. נציג המועצה להשכלה גבוהה, לירן גורדון, שהתנצל מראש שהוא צריך לעזוב, בבקשה. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> תודה רבה. אני לא צריך להגיד לכם שהאירוע של הבינה המלאכותית משנה סדרי עולם. אנחנו לאחרונה קידמנו הקמה של מספר ועדות שתכליתן לחשוב על אסטרטגיה כוללת להשכלה גבוהה בכל מה שקשור לבינה מלאכותית, גם בהקשרים של הוראה ולמידה וגם בהקשרים של מחקר. יש לנו שתי תתי ועדות ייעודיות שהקמנו, בנוסף לצד ועדה נוספת של הוראה ולמידה, איכות ההוראה והלמידה, וזאת על מנת לוודא שאנחנו לא שופכים את התינוק עם המים. אנחנו תמיד זוכרים ושמים אל מול עינינו שההוראה, הלמידה, דמות הבוגר, המרכיבים הפדגוגיים, המרכיבים האנושיים חייבים להיות מה שמוביל את תהליך החשיבה ולא שיידרסו למעשה על ידי הטכנולוגיה. אנחנו הקמנו את הוועדות לאחרונה, ליאב פה נמצא בשתיים. שתיים מהוועדות או שלוש? אני כבר לא זוכר. << אורח >> ליאב אלחיאני: << אורח >> בעליונה ובשתיים. << אורח >> לירן גורדון: << אורח >> יש לנו נציגים גם של סטודנטים, יש לנו נציגים מהתעשייה, ממיקרוסופט, מגוגל, מאינטל, מ-NVIDIA, מרפאל, ונציגים מכלל המוסדות השונים, מוור"ה, מוור"מ, ול"מ, ממשרד החינוך, מהמכללות, על מנת באמת לנסות ולראות את הפרספקטיבות הגדולות. יש פה עניינים מאוד מאוד מורכבים, גם היבטים טכנולוגיים, היבטים של תשתיות, היבטים של רגולציה, היבטים של אתיקה, היבטים פדגוגיים. אנחנו חייבים לראות את התמונה הגדולה ולא לנסות לחשוב מתוך נקודת המבט האפליקטיבית, האם לבן אדם יש אפליקציה כזו או אחרת, ואנחנו יודעים שהאפליקציות משתנות בערך כל יום, אלא לחשוב מנקודת מבט של פלטפורמה שרואה קדימה הרבה שנים וחושבת על היבטים של מדידה, היבטים של איך אנחנו מוודאים, א', הקנייה של מיומנויות, אוריינות טכנולוגית של AI, לצד אוריינויות אחרות, אוריינויות של היבטים אנושיים. אנחנו רואים את זה לדוגמה ברפואה. ככל שיש לנו מערכות דיאגנוסטיקה יותר עוצמתיות, שהמחשב מסוגל לבצע את ההערכה, אנחנו מבינים שהרופא, התפקידים האנושיים שלו, בשורה מרה, מיומנויות רכות הופכים להיות יותר ויותר חשובים. אנחנו מבינים שיש פה שאלות לגבי תפקיד הקמפוס, תפקיד המרצה, מורה, מה התפקידים שלהם, מה ההכשרות הנדרשות על מנת להביא אותם ליכולת להוות מרצים רלוונטיים. כשאני אומר רלוונטיים זה אומר שהיום סטודנטים מצביעים ברגליים אם הם מגיעים או לא מגיעים להרצאות. וכמובן בהיבטים של מחקר. אנחנו מדינה קטנה, התקציבים מוגבלים, אנחנו צריכים להחליט איפה כדאי לשים את ההשקעות שלנו על מנת להתמחות בהיבטים המחקריים שהופכים אותנו לקטר, לא בכל דבר, אבל בדברים שיש לנו את היתרונות הייחודיים. כל הדברים האלה דורשים באמת חשיבה אסטרטגית, לא לקבל פה סדרה של החלטות מהירות על מנת להראות שעשינו עבודה, אלא באמת לחשוב על תפקיד האקדמיה, כי האירוע הזה של ה-AI משנה את כל השאלה מה התרומה של האקדמיה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. איתנו חבר הכנסת משה, מיוזמי היום החשוב הזה, בבקשה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני יושב הראש. שלום, חבריי, שלום גם ליו"ר התאחדות הסטודנטים. באנו משדולת הפתיחה ליום הסטודנט, ואני כבר מתנצל שבסיום דבריי אני ניגש לעוד ועדה, ועדת המדע והטכנולוגיה שעוסקת ביום. קודם כול, עצם קיומה של הוועדה, אדוני, חשוב מאוד, וגם על כך אני מברך, זה שיש כאן ועדה, זה לא היה לאורך רוב הכנסת הזו, שעוסקת, מתמקדת בהשכלה גבוהה. שנית, אני אומר בהקשר של הדיון הזה, שאני חושב שאנחנו עוד לא מבינים עד כמה באמת הנושא הזה יאתגר אותנו ויגדיר במידה רבה גם את ההשכלה הגבוהה בישראל, גם את מערכת החינוך בישראל, וכנראה הרבה מאוד היבטים נוספים שאנחנו עוד לא יודעים לשער אותם. אתה רואה את זה היום כבר מתלמידים. אני גדלתי וגידלתי במערכת החינוך הפורמלית, ואתה רואה עד כמה תלמידים היום, ה-AI נוכח בחייהם, כמה הם משתמשים בו, וכמה מורה או מרצה שלא יודע להיערך הולך לאיבוד, כי הרבה מאוד דברים אפשר לעשות באמצעות הבינה המלאכותית. אני קורא כאן להגדלת שיתוף הפעולה, שכבר קיים היום, אבל הצעדה שלו עוד צעדים קדימה, בין הסטודנטים לבין המוסדות, בהבנה הדדית. כי מטבע הדברים, מי שמוביל את המוסדות הוא מהדור שלי ומעלה, ומי שלומד הוא של הילדים שלי. את הפער הזה אנחנו צריכים לגשר, ואנחנו צריכים לוודא שבאמת מוסדות ההשכלה הגבוהה נשארים רלוונטיים וגם נהיים יותר רלוונטיים במידה רבה. אני כאמור מברך על הדיון, מדגיש את החשיבות שלו. היות ואני יושב לפעמים עם אנשים שזה עיקר עיסוקם, ואני מבין מהם שהם עדיין לא מבינים, הם אומרים, אם הם לא מבינים, כנראה שאנחנו עוד לא יודעים לאן הבינה המלאכותית תיקח אותנו. אני כאמור מברך על היום כולו, ומבקש מאיתנו לקחת את הנושא הזה כאחד הנושאים המרכזיים גם לסיום הכנסת הזו וגם לכנסת הבאה. תודה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה, משה. אנחנו גם מברכים אותך ומודים לך מאוד על עבודת הקודש בתחום החשוב הזה. איתנו נציגת משרד החינוך, גברת שרית כהן, ממונה מוסדות להכשרת עובדי הוראה, בבקשה. << אורח >> שרית כהן: << אורח >> שלום לכם. יש כאן סטודנטים שלומדים גם הכשרת מורים? משרד החינוך אחראי על מוסדות להכשרת מורים. זה אומר סטודנטים שלומדים גם לתואר ראשון וגם תעודת הוראה. ראינו במחקרים בעולם ש-90%, תשעה מכל עשרה סטודנטים לא יודעים לענות על שאלות ששואלים אותם על מטלות שהם הגישו אחרי מספר שבועות. מעל שליש מהסטודנטים מרגישים תלויים בכלי בינה מלאכותית. 98% מכם לומדים עם AI, אין בכלל שאלה. אף אחד לא חיכה, לא למשרד, לא למל"ג. העולם התקדם והשתנה כבר לפני שלוש וחצי שנים, החל מדצמבר 2023, ובמשרד החינוך הבנו את הגודל של הסיפור של המהפכה, אני חושבת שתוך שבוע. לפני שש שנים הקמנו מנגנונים, מנגנונים של בעל תפקיד בכל מוסד אקדמי בהכשרת מורים, זאת אומרת בתי ספר לחינוך באוניברסיטה ומכללות, המנגנון הזה אומר שבכל מוסד יהיה מוביל דיגיטלי אקדמי שאחראי על יחידת חדשנות. למה? כי ידענו שהלמידה שלכם תשתנה, הלמידה שלכם צריכה כל הזמן להתעדכן, וסטודנט צריך לפגוש מגוון דרכי הוראה שהן רלוונטיות. כחלק מהדבר הזה, כשעלה לאוויר ה-GPT באיזושהי בשורה, ישר נערכנו והתחלנו ללמוד, והבנו שהשאלה הגדולה ביותר שמתחילה לפגוש אותנו היא שאלה של הערכה. אתם כותבים מטלות, המרצה לא יודע לבדוק אותן. לא בטוח שאתם יודעים מה בדיוק נדרש מכם, ואיך לעשות את זה. אני רואה שאתם מהנהנים כי אתם מתחברים לקושי. הבנו שסיפור ההערכה, תהליכי ההערכה והלמידה הולכים להשתנות דרמטית, וכמו שאמר חבר הכנסת משה טור פז, הבנו שאנחנו עם הרבה הרבה סימני שאלה ולא יודעים לאן זה יגיע. היום הבינה המלאכותית הרבה יותר חכמה ממה שהיא הייתה לפני שלוש שנים. היא כבר פחות דורשת מאיתנו להיות מומחים טכנולוגיים, היא דורשת מאיתנו להבין את האירוע בזווית של אחריות אנושית, של פדגוגיה, שזה אומר איך אני לומד, איך אני מלמד. הסטודנטים בהכשרת מורים גם לומדים כסטודנטים, אבל גם ייכנסו לבתי הספר. היום בבתי הספר ילדים לומדים עם בינה מלאכותית כבר מגיל מאוד מאוד צעיר, בטח בכיתות ד', ה', ו' ומעלה. לשם כך אנחנו בתהליכים של מיסוד מנגנונים שכל שבוע נפגשים ולומדים, אותה קהילה של מובילים, מנסים להבין את השינויים וללמד את הסגל האקדמי. מה זה אומר? שאם מרצה מלמד אותך באופן שהוא משלב בצורה חכמה AI, או לפחות נותן לך נקודות מבט, אתה תדע להפנים את זה כלומד, תדע גם ללמד אולי אחרת. קוראים לזה מודלינג, איך שזה עובר. להגיד לכם שכל המרצים יודעים לעשות את זה בקלות? לא, זה קשה, בטח לדור שלנו, כפי שנאמר פה. כמה שמרצה הוא יותר מומחה, פרופסור יותר גדול, יותר קשה לו לעשות שינוי, אבל אנחנו בתהליכי למידה מתמידים עם מאות ואפילו אלפי הדרכות. כשהבנו שלא מספיק ללמד מרצים, פיתחנו מודולה לסטודנטים, כי בשנה האחרונה הבנו שיש אתגר חדש, האתגר הזה אומר שככל שאנחנו נתמכים יותר ב-AI, אנחנו מתחילים לאבד את הכשירויות האנושיות. אם אני פחות כותב, אני כבר פחות אדע לכתוב, אם אני רגיל רק להתייעץ איתו, אני פחות מפעיל את הגלגלים של החשיבה. ולכן פיתחנו ממש מעבדה שמנסה להבין איך אנחנו מאזנים את הכשירות האנושית יחד עם כשירות ה-AI, איך אנחנו יודעים להצמיח את הלומדים, אתכם, למצב שיודעים לפעול בחוכמה באיזונים נכונים. כל מוסד מפתח מדיניות של שקיפות, של אתיקה. השאלות הגדולות שעומדות בפנינו היום הן שאלות של אחריות על הלמידה. עסוקים בזה בלי סוף, כל שנה מקצים מיליונים לתהליכים האלה של הפיתוח, של הלמידה, ואני מזמינה אתכם לבוא ולשאול כסטודנטים באקדמיות, ואם הם רוצים, אפשר גם להתייעץ עם הניסיון שצברנו. לא יודעים הכול, אבל עבדנו קשה מאוד על הנושאים האלה במגוון של תהליכים, ואנחנו ממשיכים להיות שם כי הבנו שלשאלות גדולות צריך לתת תשובות מערכתיות ולא נקודתית להתחיל לעשות פה הדרכה, שם הדרכה. בהכשרת מורים זה אחד הנושאים הכי חשובים, אנחנו קוראים לזה מנוע צמיחה, כי משם אנחנו רוצים שבאמת הסטודנטים יוכלו להתפתח גם בלמידה האקדמית וגם כמורים. תודה על הזכות להציג. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה, שרית. סיון היקרה שמייצגת את הסטודנטים בגאווה רבה, בבקשה. << אורח >> סיון קורן: << אורח >> תודה, חבר הכנסת אכרם, תודה גם על הוועדה החשובה הזו. אני לא ארבה במילים, אני חושבת שחשוב פה לשמוע את השטח, אבל אני רוצה לדבר על נתון אחד מרכזי מאוד מאוד חשוב, שהוא 87% מהסטודנטים במדינת ישראל משתמשים בכלי בינה מלאכותית. ולמה הנתון הזה כל כך חשוב? כי יש פער מאוד רחב בין אופן ותדירות השימוש של סטודנט היום בבינה מלאכותית לבין ה-Acceptance שזה מקבל בכותלי הכיתות ובחדרי האקדמיה, כשהפער הזה, אני אפילו לא בטוחה שאנחנו בשלב שבאמת אפשר לכסות על כולו. מרגיש קצת שהרכבת הזאת מתקדמת בצורה מאוד מאוד מהירה. ואני אסביר. לא רק שיש תחושה באקדמיה שהדבר הזה לא קורה מסביבנו כבר שלוש-ארבע שנים ביתר שאת ומתרחש לנו מאחורי הגב, בכל הצירים אגב. תכף שותפיי גם ידברו פה, אנחנו בשיתוף פעולה חזק גם עם מיקרוסופט והם ידעו לתת את הפן שלהם, אבל אם אני צריכה לדייק את זה, יש תחושה של הכחשה באקדמיה לגבי כל האירוע הזה. וכשאני אומרת האקדמיה, אני לא מדברת דווקא על ההבנה של המוסדות עצמם. לפעמים זה באמת, כפי שאמרת, מחלחל עד המרצה האחרון בכיתה שלא יודע לעשות את ההתאמות האלה כמו שצריך, וזה לא בא לידי ביטוי רק בשיטת הלמידה. בסוף עולם התעסוקה משתנה. אני, בניגוד לקונספירטיבים, חושבת ש-AI לא יחליף אותנו בכזאת קלות, אבל זו בהחלט מיומנות שאם סטודנט לא יצא מהאקדמיה עם ידע ב-AI, הוא פשוט לא יגיע לשוק התעסוקה, כי יחפשו את אלה שכן יודעים ושכן מבינים ושכן עברו את ההכשרה המתאימה. וזה שם סימן שאלה מאוד גדול על מה יהיה תפקיד האקדמיה בעוד אי אלו שנים, האם בכלל סטודנטים או צעירים ירצו להגיע לאקדמיה אם היא לא תעשה את ההתאמות הנדרשות כדי להכין אותם כמו שצריך לשוק התעסוקה. בסוף אנחנו מדברים על זה שמרבית הסטודנטים מגיעים לאקדמיה כדי ללכת לעבוד אחר כך. רובם לא ממשיכים למחקר, לצערנו, לשמחתנו, לא משנה, אבל רובם רוצים בסוף להיות רלוונטיים ביום שאחרי בשוק התעסוקה, וכבר היום אנחנו מזהים פערים גם בשוק התעסוקה מבחינת איך שהסטודנט תופס אותו, האם הוא יודע מה הוא יעשה ביום שאחרי התואר, כמה מהם באמת עובדים במקצוע שלהם וכן הלאה. וכשמכניסים ויוצקים לתוך האירוע הזה את נושא ה-AI, זה מקבל מורכבות שהיא באמת גדולה לאין שיעור, בטח בהיבט הזה. זה מחייב את האקדמיה ללכת בעקבות ההתקדמות הזאת, זו כבר חובה, אי אפשר כבר להתעלם מזה, ולזהות גם את היכולת של הכלי המטורף הזה לשמש באמת מנוע צמיחה. זו לא רק מילה גסה, Chat GPT. אני מסכימה, בתקופתי גם בתואר ראשון לא היה AI ועשיתי הכול בעצמי וגם אני אוהבת לעשות הכול בעצמי, אבל אני מסכימה שאם הם יקבלו כלים רלוונטיים להשתמש בכלי AI במהלך הלמידה שלהם, הם יצליחו להטמיע את חומרי הלמידה בצורה טובה יותר ולא ישתמשו בצורה לא מפוקחת ולא מבוקרת, שגם היום אנחנו יודעים להגיד שרק 16% מהסטודנטים סבורים שהשימוש ב-AI באקדמיה הוא מושכל, כל השאר חושבים שהאירוע הזה פרוץ לחלוטין. זאת האחריות של מערכת ההשכלה הגבוהה לא פחות מכך שזו אחריות שלנו, של מדינת ישראל, בכל הצירים, להכין את הסטודנטים שלנו כמו שצריך לשוק התעסוקה ולעזור להם להתקדם ולתת להם את הכלים להתקדם. זהו, תודה רבה, זה דיון מאוד מאוד חשוב. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה לך, סיון. איתנו מנהל מחלקת מדיניות אקדמית בהתאחדות הסטודנטים, ליאב, יש לך שתי דקות. << אורח >> ליאב אלחיאני: << אורח >> תודה על כינוס הדיון, אני חושב שזה נושא מאוד משמעותי לאקדמיה הישראלית בשנים הקרובות. אני אספר שאנחנו בהתאחדות כבר כמה שבועות מקיימים פגישות בנושא עם גורמים גם מהתעשייה, יש לנו כאן את שקד ממיקרוסופט שגם נפגשנו איתו, ועם הממשלה ומהאקדמיה. אני חושב שהמסקנה הראשונה שעלתה מהפגישות שלנו היא שהמערכת צריכה לצאת מנקודת הנחה שהסטודנטים משתמשים ב-AI. טוב, לא טוב, אפשר להתווכח על זה, אבל זה מצב נתון. כמו שסיון אמרה, 87% מדווחים שמשתמשים בתדירות גבוהה או גבוהה מאוד, וזה מצב נתון שצריך להתמודד איתו, ומשם לגזור את ההשלכות על תוכניות הלימוד ועל איך האקדמיה צריכה להיראות בשנים הקרובות. מבחינת המרצים, אני חושב שהתפקיד צריך להשתנות ממעבירי ידע למתכללי ידע, כי בסוף המידע היום הרבה יותר נגיש וזמין ואפשר להגיד שלסגל ההוראה כבר אין איזשהו מונופול על המידע שעובר לסטודנטים, הסטודנטים יודעים כבר לשאוב את הידע הזה ממקורות אחרים, והכישורים שצריכים להקנות להם הם איך להשתמש במידע הזה, לבקר אותו, לאמת אותו ולנהל אותו, לעשות בו שימוש נכון ומושכל. אלה כישורים אחרים ממה שהאקדמיה התרגלה להקנות בשנים האחרונות. יש צורך שעולה מהשטח בכללי שימוש ואתיקה, בלהסדיר את גבולות השימוש הלגיטימיים של הדבר הזה. אנחנו כן מתריעים אבל, ואנחנו חוששים מאוד, מה שנקרא, מרגולציית יתר, מבהלה מהדבר הזה. כמו שאמרתי, זו טכנולוגיה נתונה, זו מלחמה שכבר אין מה לעשות איתה, זה כמו לנסות להילחם בחיפוש בגוגל או בשימוש באינטרנט, וצריך שבאמת האקדמיה תבין שזו טכנולוגיה שצריך לחבק, כן להסדיר את השימוש, אבל גם לא לדכא את ההיבטים החיוביים שיש בה. ובגלל זה אני אומר, הכללים או הרגולציה שיגובשו צריכים להיות באמת בזהירות מאוד מאוד רבה כדי להפיק את המיטב מהמהפכה הזאת. נקודה אחרונה, וזה לגבי הסגלים. אני חושב שבאמת חשוב להתחיל להניע הכשרות למרצים, לחברי סגל, לעוזרי הוראה, כדי שבאמת ילמדו להשתמש בכלים האלה לייעול ולטיוב של הלמידה וההערכה. נפתח פה עולם אפשרויות שלם. סתם דוגמה, הסיפור של בדיקת מבחנים. עם הטכנולוגיה הקיימת היום אנחנו יכולים לייעל את זה בצורה מטורפת, וזה פותח עולם אפשרויות גם מבחינת לוחות הזמנים של האקדמיה. ברור שיש רתיעה וברור שאולי חלק מהמרצים הם מאיזשהו דור אחר שהטכנולוגיה קצת זרה להם, אבל זה באמת חשוב שההכשרות האלה יועברו. ואני חושב שגם ספציפית בעניין ההכשרות זה נושא שמל"ג וות"ת יכולים להיכנס ולהידרש אליו, גם מבחינת התכלול של האירוע הזה, גם מבחינת התקצוב של האירוע הזה אולי. וזהו, אנחנו מברכים ושמחים על העבודה שמל"ג התחילה לעשות בנושא הזה, על ועדות ההיגוי שהוקמו שאנחנו חברים בהן, ולמוסדות אנחנו קוראים לחבק את הטכנולוגיה הזאת, לא להיבהל ממנה, באמת להבין איך מנצלים אותה בצורה הטובה ביותר. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה לך. << אורח >> סיון קורן: << אורח >> אני מתנצלת שאני קוטעת, חבר הכנסת. כמו חבר הכנסת קינלי, גם אני מג'נגלת היום בין ועדות, אני מתנצלת לפני כל הדוברים שלא אהיה כל הישיבה. סליחה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> איתנו ליאן, היא סטודנטית בבן גוריון, בבקשה. << אורח >> ליאן זילברברג: << אורח >> אני ליאן, אני סטודנטית בבן גוריון, אני גם ייסדתי שנה שעברה בעם כלביא פרויקט שלי, של UniHelper. איתי פה סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב. זו פעם ראשונה שלי במעמד כזה, אני קצת מתרגשת. אני דווקא רציתי לענות לגבי מה ששרית אמרה, וגם סיון, שלצערי, הייתה צריכה ללכת, על הנושא של דווקא להביא ברמה האופטימית יותר, על הפתרון. אני חושבת שיש פתרון קיים שאנחנו אספנו בתור המיזם שאנחנו. אני קצת אציג, סליחה. סער, אתה רוצה קצת להסביר? << אורח >> סער תורן: << אורח >> סער, סטודנט למשפטים וכלכלה באוניברסיטת תל אביב. אני חושב שהרעיונות שעלו כאן והדברים שנאמרו על כך שהסטודנט רץ קדימה והסטודנט משלב כבר בעולמות שלו היום המון מכלי הבינה המלאכותית, ואני חושב שהסוגיות שנגעו כאן בנוגע לצורך בגשר בין עולם האקדמאים, עולם המורים והחינוך, לבין עולם הסטודנט – סטודנט שמשתמש ביום-יום, זו כבר מהפכה שקורית, מהפכה שרצה, הסטודנטים משתמשים, בין אם זה בעבודות, בין אם זה לקראת הכנה למבחנים – צריכים את הגשר שמסייע גם לאקדמיה ללכת יד ביד עם הסטודנטים, ושזה לא יהיה איזשהו אירוע חד-כיווני שהסטודנט הוא זה שמשתמש והאקדמיה היא זו שעוצרת. ולכן, לדעתי, מה שליאן כאן מציגה, ואני נחשפתי לזה ושמחתי להיחשף לזה, למוצר שלדעתי מכסה ופותר את הצורך בגשר הזה. << אורח >> ליאן זילברברג: << אורח >> אני אציג על העניין של הערכת ציונים. אני חושבת שהיום יש פער שכולנו גם מדברים עליו, העניין שעבודות עושים ב-AI, היום גם המערכת, דרך המחקר שאנחנו עשינו דרך UniHelper, הצלחנו לבנות אלגוריתם שמצליח בצורה מסוימת לנבא מה יהיה במבחן, וככה הבנו שאם אפשר דרך שינון לנבא מה יהיה במבחן, ודרך עבודות שעושים ב-AI, הציונים הם כבר לא מדד שמשקף באמת את הלמידה. התחלנו לבנות פתרון, כשהיום המוצר כבר עומד ואנחנו בשלבים לקדם אותו, שמצד אחד בוחן הערכה מחדש, חממה של מחקר. בסוף האקדמיה באה ללמד, כשאנחנו נצא לשוק העבודה, לבוא ולהשתמש עם הכלים שלמדנו, איך לשים אותם על בעיות אחרות ולתת פתרונות, ופה זה כל העניין של מחקר. כי כולם אומרים ש-AI מגביל את החשיבה והכול, ואני דווקא רואה את זה בכיוון שדווקא זה גורם לחשיבה בלתי מוגבלת. יצרנו חממת מחקר שהסטודנט מבצע עבודה ביחד עם ה-AI, ביחד עם ה-AI שיוצר מחקרים, וחוקרים את זה ביחד, את הנושא. בנוסף לזה, גם הנושא של הלמידה. למידה צריכה להיות מעורבת ואקטיבית בזמן השיעור. השיעור כבר לא יכול להיות, כמו שאמרו, ההרצאה לא יכולה להיות רק להעביר את החומר, הסטודנט צריך לחקור תוך כדי, להיות פעיל בשיעור, בהרצאה, ולהעביר את החומר. סער, תמשיך אותי בנושא הזה. << אורח >> סער תורן: << אורח >> בעניין הגשר הזה ומה שליאן כאן הציגה, הצורך בסטודנט להעמיק ולחקור, עלה כאן בדיון כמה וכמה פעמים, העניין שהסטודנט כבר לא מכיר את החומר, שהסטודנט כבר לא יכול לשלוט בדרישה שהאקדמיה או בכלל נדרשת. לדעתי, מה שנחשפתי ושליאן כאן מציגה עונה בדיוק על הצורך הזה. הסטודנט יכול להעמיק ולבצע את המחקר הדרוש אפילו בליווי ובמקביל עם גורמים אוניברסיטאיים, ובכלל, לא רק גורמים אוניברסיטאיים. ממה שאני מבין, הרעיון הזה אפילו יכול, לדעתי, לא רק לעזור לסטודנטים בתוך האקדמיה, אלא גם בשוק העבודה. דובר כאן כמה פעמים על זה שהסטודנט צריך לצאת עם כישורים, עם דברים שהוא יכול להשתמש בהם בשוק העבודה, שהוא היה צריך לרכוש אותם באקדמיה. ולדעתי, המחקר שמתבצע דרך המוצר ודרך מה שמוצג כאן יכול לעזור לא רק בעולמות האקדמיים, יכול לעזור קדימה בשוק. וזה לדעתי באמת הפתרון שאנחנו צריכים לחפש, כמו שאמרתי, איזשהו גשר שנותן לסטודנט להבין בעצמו את החומר בשיתוף עם האקדמיה ובצורה שמנגישה אותו לשוק העבודה, כמו שבאמת נאמר כאן רבות. << אורח >> ליאן זילברברג: << אורח >> חשוב לי רק להוסיף לגבי מה שאמרתי, וכמו שסער אמר, מה שאנחנו עשינו במודל שלנו, של השיעורים האקטיביים, של ההרצאות האקטיביות, המרצה מדבר וסטודנט הרבה פעמים מאבד את חוט המחשבה שלו בזמן ההרצאה. מה שה-AI מזהה בצורה קוגניטיבית, מה הרגעים שהסטודנט יותר מתקשה, פחות מבין, ויוצרת לפי זה את הלומדות בצורה אדפטיבית לכל סטודנט באופן אישי, של שיעורי הבית או המטלות שאחר כך הוא יתרגל בבית לפי אותם נושאים. אחר כך, בזמן שהוא מתרגל בבית, המערכת עושה אבחון קוגניטיבי בעזרת כלים מדעיים שהצטרפו אלינו לפרויקט והתלוו, ומאבחנים את המיומנויות של הלמידה, הכישורים, היכולות שגם אחר כך יכולות להתאים לאורך הזמן, לאבחן לא רק כשאתה בא לבקש התמחויות או להגיע למקומות עבודה לפי הציונים שלך, אלא גם לפי מיומנויות ויכולות ששוקפו בצורה קוגניטיבית ונחקרו לאורך הזמן של התואר, ואז באמת לתת התאמה יותר מרבית לשוק של העבודה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מאה אחוז, תודה רבה. איתנו יושב ראש אגודת הסטודנטים של מכללת נתניה. << אורח >> סוף קרטיס: << אורח >> רציתי קודם כול לדבר באופן כללי, להגיד שבכל נושא ה-AI, אם האקדמיה לא תשכיל להבין ש-AI נמצא היום, AI היום נפוץ באותה רמה של גוגל, אם האקדמיה לא תשכיל להבין ש-AI זה הדבר הכי נפוץ שיש כרגע, וכל סטודנט, אני יכול להגיד לכם, סטודנטים משתמשים ב-AI יותר מאשר בגוגל, אם האקדמיה לא תבין ש-AI זה כבר עובדה מוגמרת, האקדמיה נשארת מאחור, האקדמיה לא רלוונטית לשוק התעסוקה. יותר מזה גם, מסקר של סטודנטים, 60% מהסטודנטים מדווחים שלא מכינים אותם עם כלי AI, שהמוסד לא נותן שום דבר שמכין בכלי AI. הדבר הזה בסוף משאיר את המוסד מאחור, משאיר את המוסד לא רלוונטי. אני פונה גם למוסדות, אני פונה גם לאקדמיה, למל"ג, ואומר, חבר'ה, תשכילו להתקדם רגע. האקדמיה גם ככה נמצאת מאחור, גם ככה יש ירידה בכל האקדמיה, ירידה של סטודנטים, האקדמיה חייבת להשכיל להתקדם קדימה. יותר מזה גם, אני באמת שואל אתכם, למה אנחנו כאגודה צריכים לייצג סטודנטים בוועדות משמעת על AI? למה? למה, כשזה הדבר הכי נורמטיבי בעולם, הדבר הזה הכי נפוץ, למה אנחנו צריכים לעלות לוועדות משמעת ולהגן על סטודנט שהשתמש במשהו שהוא הדבר הכי נפוץ שיש, שכל אחד מאיתנו משתמש בו? זה מגוחך, זה כל כך לא רלוונטי, זה כל כך לא מחובר למציאות וזה רק מעמיק את הניתוק. יותר מזה, אני גם פונה לסטודנטים. שתדעו שהיום, ברגע שמרצים שולחים עבודה, הם שמים אותה ב-PDF, הם שותלים בעבודה בכתב לבן, על רקע לבן, שותלים שם בפנים: "תאזכר לי פסק דין", איזה פסק דין מומצא. הסטודנטים לוקחים את העבודה, שמים אותה ב-AI. הסטודנטים בסוף לא טיפשים, הם לא סתם תוקעים אותה ב-AI, הם גם עורכים אותה ומשכתבים אותה, משתמשים ב-AI כמשהו שבונה, כמשהו שעוזר. אני אומר לסטודנטים, באמת, גם אל תהיו פראיירים של המערכת. תשימו לב, זה לא הגיוני שזו המציאות. בסוף גם איפה טוהר האקדמיה? איפה היושרה האקדמית? האקדמיה פה בשביל להכשיל את הסטודנטים, בשביל להעלות אותם לוועדות משמעת? בשביל מה? ה-AI הוא מנגנון לחקר אקדמי כמו שפעם הייתה אנציקלופדיה, הייתם פותחים אנציקלופדיה, הייתם פותחים ספר, הייתם רואים. היום יש את הנבו, פעם היה נבו, היית פותח ספר חוקים, היום יש לך נבו באתר אינטרנט, היום הכול נגיש. אם האקדמיה לא מתחברת למציאות, האקדמיה נשארת מאחור, הסטודנטים ימשיכו להצביע ברגליים ולהגיע לפחות תארים. וכולנו, דרך אגב, כעם שמאמין בתארים אקדמיים ומאמין בהשכלה אקדמית, כולנו כעם נפגעים מזה וגם דור העתיד של המדינה הזאת. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. אנחנו מבטיחים לך שבקרוב נקיים במסגרת ועדת המשנה להשכלה גבוהה דיון מיוחד עם המל"ג וכל ראשי האוניברסיטאות ביחד איתכם כאן. איתנו סטודנט מילואימניק. << אורח >> סוף קרטיס: << אורח >> אני רק אשמח להעביר את הרשות לאלעד, אנחנו פשוט עוברים לוועדה אחרת. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> עכשיו? בבקשה. בקצרה, שתי דקות. << אורח >> אלעד בן עטיה: << אורח >> חברים, אני לא ארחיב יותר מדי על מה שכבר נאמר פה, אני רק אעלה כמה חששות שיש לנו כסטודנטים ובכללי כחברה עם הבינה המלאכותית. בגדול, כולנו מסכימים שהמטרה של הפוליטיקאים היא ליצור עבודות בקצב יותר מהיר ממה שהטכנולוגיה משמידה אותן. כמו שאמרה חברתי יושבת הראש, סיון, היא אמרה שכל סטודנט עושה את התואר לצורך תעסוקה, ביטחון תעסוקתי, והדבר הזה נפגע. האמון שלנו נפגע כסטודנטים ביכולת למצוא עבודה בעידן הבינה המלאכותית. תפקידים נהיו לא רלוונטיים יותר, עבודות בדרישות שלהן נהיו יותר גבוהות כי השוק הצטמצם יותר, וזה פוגע רוחבית בכל הענף. עכשיו אני אומר דבר כזה. המציאות פה מורכבת, הבינה המלאכותית היא פה, היא נמצאת בכל דרך ובכל אפיק שאנחנו לוקחים, והיא לא הגיעה דרך איזושהי החלטת ועדה או איזו ועדה אקדמית או ממשלה או משהו כזה, היא הגיעה דרך הסטודנטים עצמם, דרך האנשים, בשילוב של יום-יום. משתמשים בה לניתוח מידע, לסיכום מאמרים, הכנה למבחנים וכולי. לכן השאלה היא לא האם להשתמש, השאלה היא איך להשתמש, איך אנחנו ניגשים לזה באחריות באופן שלא יפגע ביושרה האקדמית שלנו ובליבה של ההשכלה הגבוהה. אי אפשר לנהל מאבק במשהו שהפך לחלק מהמציאות, לכן עלינו להוביל את המהלך הזה בשלושה אפיקים: אחד, שימוש אחראי של הסטודנטים; דבר שני, לקבוע גבולות ברורים, מה מותר, מה אסור, איפה עובר הקו; וקודם כול, בראש ובראשונה, להבין באמת איפה נעשה שימוש בצורה שהיא עזר טכנולוגי לבין פגיעה ביושרה האקדמית, ואת זה, כולנו צריכים להציב סטנדרטים ברורים כדי שלסטודנטים יהיה שקוף איך לעמוד בהם; ודבר אחרון, היכולת בעתיד למצוא את התשובה הנכונה היא לא נדירה, בסמארטפון שלנו, בטאבלט שלנו, יש לנו את התשובות להכול. בעתיד מה שיוביל את המהלך זו חשיבה מקורית. זה לא לדעת איך לענות, זה לדעת מה לשאול בראש ובראשונה. וכאן ההון האנושי של מדינת ישראל, אני חייב להגיד, מהגבוהים בעולם, ואנחנו חייבים לעבוד בשיתוף פעולה ביחד עם המחלקה האקדמית, ביחד עם ההשכלה הגבוהה, כדי להביא את כל הממצאים ואת כל הנתונים של תושבי ישראל וסטודנטים במדינת ישראל לידי ביטוי. תודה רבה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה לכם. מנו, בבקשה. << אורח >> מנו סטרבורבדיס: << אורח >> צוהריים טובים לכולם. לי קוראים מנו, אני בן 35, אני סטודנט למשפטים במכללת נתניה. אני ממש מילואימניק פעיל בזה הרגע, אני משתחרר, אני מקווה מאוד, בשבוע וחצי הקרוב. נורא שמח שגם יו"ר האגודה שלי מכבד אותי בלהקשיב. אני כבר קרוב ל-430 ימי מילואים בארבעה סבבים, וזה קצת מעיד גם על השגרה שלנו כסטודנטים, זאת אומרת, איך אנחנו ניגשים ללימודים בזמן שאנחנו כל שנייה קופצים למסגרות זמן שהן נורא גדולות. אני יכול להגיד שהסבב האחרון שלי נמשך שלושה חודשים, ממש עם המלחמה עם איראן ופתאום הקפצה לסבב, עם הכול. אנחנו צריכים להגיד גם את זה, שזה חשוב להבין גם את ה-State of mind שאנחנו נמצאים בו. בנושא ה-AI, קודם כול, אני קראתי גם את נייר העמדה של ההתאחדות, ואני מאוד מודה עליו, זה נייר עמדה חשוב מאוד מאוד מאוד. לפי נייר העמדה הזה, 87% מהסטודנטים משתמשים ב-AI בתדירות גבוהה. אני חושב שאם אני אסתכל על כלל הציבור הצעיר במדינת ישראל, כמעט כולנו משתמשים בכלי AI, גם אם זה בחיים האישיים שלנו, גם אם זה ברשימות קניות, גם אם זה אפילו לפעמים כשאנחנו מגיעים פה לוועדות ואנחנו צריכים לערוך איזשהו טקסט, איזשהו משפט, וכולנו יודעים את זה ומכירים את זה. אני חושב שהבעיה המרכזית היא לא שאנחנו לא יודעים את החשיבות, ולא שזה לא מתחיל להיות מוטמע. אני ספציפית סטודנט למשפטים, אני חייב להגיד שבהרבה מאוד מוסדות מלמדים, יש קורסים כאלה, קורסים של שימוש ב-AI לטובת המקצוע הנ"ל. אבל אני חייב להגיד שברובם, יותר אולי לכיוון המכללות, אבל ברובם אלה קורסי בחירה. אני חושב שבתור סטודנט למשפטים, שאני מכיר לא מעט משרדי עורכי דין, היום זה לא נושא שהוא בכלל בחירה במשרד עורכי דין. ככה עובדים היום, ככה עובדים במשרדי עורכי דין, עובדים עם כלי AI. זה נכון שאנחנו צריכים גם לדעת איך ללמוד בעצמנו, פסקי דין, מי שלומד כאן במשפטים, זה משהו שחייב לקרוא אותו, זה משהו שאנחנו צריכים אותו גם בשביל לשפר את השפה המשפטית שלנו, אבל בתור סטודנט שהוא מילואימניק, שיוצא כמעט בכל שנה לכמה חודשים של מילואים, לפעמים השימוש בכלים האלה מציל לי את התואר, מציל את התואר. וזה לא רק לי, זה להמון חברים וחברות שלי. ומה זה אומר שימוש ב-AI? לאו דווקא לעשות איזושהי עבודה ולעבור על התקנון, אני פחות הסכמתי. זאת אומרת, בטח שצריך להגיע לוועדות משמעת ולהגן על סטודנטים, אבל אם סטודנט עובר על תקנה, הוא צריך להיענש. זה בסדר גמור, אנחנו צריכים גם לשמור על הרמה האקדמית שלנו. אבל לא יכול להיות שמלכתחילה אין איזשהו סטנדרט AI שבו גם המכללה מעורבת, גם סטודנטים מהשטח מעורבים, יוצרים ביחד איזשהו מתווה בהובלה של התאחדות הסטודנטים שעושה עבודה. באמת, אני קראתי את הנייר, מדהים, מדהים, מדהים. ואז מגיעים לאיזשהו מתווה שהוא מבוקר ושהוא גם עושה שימוש מושכל ונכון בדבר הזה. הדבר האחרון שיש לי להגיד, בסוף, כמו שהרבה אמרו פה ואני לא אחזור על זה, אנחנו לא צריכים פשוט להתכחש למציאות, אנחנו צריכים ללכת איתה, אבל חשוב מאוד שזה לא יהיה בהמלצה. חשוב מאוד שבעקבות הוועדות שאתם עושים והדיונים שהולכים לקרות זו תהיה הנחיה – המכללות והאוניברסיטאות יהיו חייבים ללכת יד ביד עם הסטודנטים, להסביר להם גם איך משתמשים ב-AI כדי להביא את הסטנדרט הזה, לאכוף אותו ברמה הסבירה, ואני באמת מבטיח שהולכת להיות פה אקדמיה מאוד מעניינת אם אנחנו נתחיל לעבוד ככה. תודה רבה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מאה אחוז, תודה. איתנו ממיקרוסופט שקד. בבקשה, בוא תגיד לנו מה אתה עושה שם. << אורח >> שקד שפק: << אורח >> שלום לכולם ותודה לפורום הנכבד הזה ולוועדה החשובה ולהתאחדות הסטודנטים שהזמינה אותי לבוא. אני מאוד מתחבר למה שמנו אמר, וגם על זה אני רוצה לדבר, שמאז 7 באוקטובר אנחנו רואים את המציאות שאנחנו נמצאים בה, שכמות אסטרונומית, כמה, 70,000 סטודנטים? נאלצים לעזוב את ספסל הלימודים לתקופה וללכת לשרת את המדינה. ולמעשה, כשהם חוזרים, מישהו יודע מה טכנולוגית סטודנט שעזב, מה הוא מקבל? אני לא מדבר על עובר, לא עובר או תקציב לשיעורים פרטיים, מה טכנולוגית מקבלים מאותו מוסד אקדמי? מקבלים הקלטות. לא היית חודשיים, אתה מקבל חודשיים של הקלטות, לך תעשה מרתון. והיום יש הרבה כלים ואמצעים שאפשר לשלב אותם. אחד הדברים שאני רוצה להראות ולדבר, וזה גם נמצא פה על המסך, זה פרויקט סופר מרשים שהשקנו, הייתה השקה של הפלטפורמה באוניברסיטת בר אילן. כל הכבוד לזוהר ולצוות האוניברסיטה, זוהר הוא מנכ"ל האוניברסיטה, על האומץ והחלוציות שהם לקחו את זה ברמה האוניברסיטאית. למעשה הקימו פלטפורמה שמה שהיא עושה, היא מתחברת לסביבה הלימודית, זה המודל, זו מערכת ניהול הלמידה, כל הסטודנטים פה מכירים וחיים בתוך המערכת הזאת. כל הרצאה שעולה, כל חומרי הקורס, כל הרצאה שעולה מתומללת, מסוכמת, סיכום גם ברמת ההרצאה, גם ברמת הקורס. יש סוכן למידה דיגיטלי שאני יכול לבוא, לשאול אותו שאלות, לקבל תשובות עם הפניה לחומר, עם הפניה לאותה נקודה בהרצאה שהמרצה דיבר. ובסוף, אחרי שלמדתי, יש פונקציה שנקראת "בחן אותי". אני יכול לייצר לעצמי בחינה או מטלה, לענות עליה ולבדוק את הידע שלי. הדבר המרשים פה הוא שזה נעשה ביחד עם המוסד, ביחד עם הסטודנטים, וזו דוגמה נהדרת להראות שאפשר. ברגע שעושים דבר כזה, גם יש פה את העניין של הביצועים. הסוכן הזה, הוא יושב רק על חומרי הקורס, הוא לא זז, לא ימינה, לא שמאלה, אין לנו פה סוגיות של דיוק, כי המערכת היא מאוד מאוד מדויקת ונבדקה על ידי המרצים. היא גם אחראית, נושא של אבטחת מידע, פרטיות, סופר חשוב. נושא של נתונים, פתאום יש לאוניברסיטה, למרצים נתונים. אם רואים שאלות שחוזרות על עצמן, הם יכולים לבוא ולראות איפה הם היו לא בסדר, איפה אפשר לתת עוד חיזוקים. ונושא של ניהול השינוי, כי בסוף יש פה תפיסה תרבותית, ואני מסכים עם כולם שהתפיסה התרבותית הזאת צריכה להשתנות. ופה זה מרים להנחתה לנושא הבא, שזה שוק העבודה והתפקיד של האקדמיה בשוק העבודה. אנחנו במיקרוסופט ככה עובדים. לי יש את ה-Copilot שלי, Copilot זה טייס המשנה שלי, שאני הולך ושואל אותו הכול, עושה איתו מטלות, הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה היום-יומית שלי. והיום, כשאני מסתכל על תפקיד האקדמיה, אנחנו רואים מגמה שתואר, במובן הפורמלי של התואר, הוא כבר נהיה פחות משמעותי. כשמגיעים אלינו למיקרוסופט, אנחנו פחות מחפשים איזה טייטל אתה מביא איתך, אלא אילו מיומנויות, אילו כלים אתה מכיר, איזה ניסיון צברת לאורך התואר, וזו גם ההמלצה שלי לסטודנטים, אל תלכו ללמוד תואר, תלכו ללמוד. ואני חושב שאם האקדמיה תסכים ותאמץ את הפלטפורמות האלה ואת היוזמות האלה, זה יעזור לה להדביק את שוק העבודה שמתקדם בקצב אסטרונומי. זה מרוץ שחייבים לעבוד בזה כדי להשיג אותו, אבל מדברים כאלה אני מאוד אופטימי. בהצלחה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. איתנו מנכ"ל התאחדות הסטודנטים הארצית, יהונתן, בבקשה. << אורח >> יהונתן מרגוליס: << אורח >> תודה רבה, חבר הכנסת חסון, יושב ראש ועדת המשנה להשכלה גבוהה. לפני שאני אפילו אתחיל להגיד, אני רוצה להגיד קודם כול תודה שהדיון הזה מתקיים, אבל אפילו לפני זה, איזה כיף שקיימת הוועדה הזאת, כמה הוועדה הזאת חשובה, ואנחנו קוראים לקואליציה העתידית, תהיה אשר תהיה, תאמצו את הוועדה הזאת, הפכו אותה לוועדה קבועה, היא כאן כדי להישאר. כשאנחנו מדברים על עידן הבינה המלאכותית, אנחנו מדברים על דור העתיד שלי ושל המדינה. אנחנו רואים את הבינה המלאכותית נכנסת לכלל תחומי החיים שלנו בכל מקום, זה כמובן לא פוסח גם על האקדמיה וגם על הסטודנטים. לפי הנתונים של התאחדות הסטודנטים, לפי הסקרים שאנחנו עושים, סקר הסטודנט, 15,000 משיבים ומשיבות, הרבה מעבר למדגם מייצג, 87% מהסטודנטים משתמשים בבינה מלאכותית באופן תדיר ואינטנסיבי, כשהמוסדות עדיין לא גיבשו איזשהו מתווה או אילו שהן הנחיות מוסכמות כיצד להשתמש בכלים האלה. המוסדות היום טרם הסדירו איזשהו נוהל ברור איך נכון להשתמש בכלים האלה, באילו אופנים ומה המגבלות המוסכמות להשתמש בכלי AI. מבחינתי, אני רוצה לומר את המובן מאליו. אימוץ כלי ה-AI, בין אם זו הסדרה למחקר ולהוראה ולסטודנטים והטמעה שלהם בתהליכי למידה ובמחקר, זו הדרך להפוך את האקדמיה לרלוונטית, זו הדרך להשאיר אותה רלוונטית במאה ה-21. אנחנו לא מדברים כאן רק על איך לסייע לסטודנטים ללמוד ולהסדיר עבודות, כן או לא, זאת אומרת, זה מתבטא בדברים הקטנים האלה. אבל ההסדרה של כלי ה-AI, בגדול, מדברת על איך להשאיר את האקדמיה רלוונטית. אני רוצה להפנות כאן איזושהי שאלת תם לאולם, גם לך יושב ראש הוועדה, ולדבר על איזשהו נושא מסוים. מה מונע מ-NVIDIA וממיקרוסופט, חברינו שיושבים כאן, וממטא, ומענקיות הטכנולוגיה שפועלות בארץ, בעוד מספר שנים, שיהיה להן כאן לא עשרות עובדים או מאות עובדים, אלא עשרות אלפי עובדים, להקים איזשהו תואר משלהן, שהתואר הזה יהיה המפתח מבחינתם לכניסה לשוק התעשייה, לשוק העבודה שלהם. והתואר הזה לא יהיה מוכר מל"ג, נכון, אבל אני שואל, האם כשהוא יהיה המפתח לכניסה לעולם התעסוקה, האם זה משנה שהוא לא יהיה מוכר מל"ג. מעל 60% מהסטודנטים מציינים כי מציאת עבודה איכותית היא המניע שבגינו הם בחרו ללמוד באקדמיה, מבחינת סטודנטים, האקדמיה היא המפתח לשוק העבודה. התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, אנחנו כאן מייצגים סטודנטים, פועלים לטובת הסטודנטים, מגינים על הזכויות שלהם, מקדמים את האינטרסים שלהם, זה נכון, אבל אני רוצה גם לומר משהו שאולי כאן יפתיע את כולם, אנחנו כאן גם בשביל האקדמיה, אנחנו כאן גם בשביל שהאקדמיה תמשיך להיות רלוונטית. זו רכבת שיצאה לפני כמה שנים ועדיין לא מאוחר לעלות עליה. ובהקשר הזה אנחנו קוראים מפה ליישם מספר דברים משמעותיים ונקודתיים. אנחנו קוראים למל"ג לגבש מסגרת מדיניות רוחבית לשימוש ב-AI באקדמיה, איך משתמשים, מה המגבלות, מה התנאים. צריך להסדיר את זה, זו רכבת שצריך לעלות עליה. אנחנו קוראים למל"ג ולכל המוסדות לפתח הכשרות לסטודנטים, אך גם לסגל, לאמץ את הכלי הזה ולהשתמש בו ללימודים יעילים יותר, למחקר איכותי יותר ולבצע תהליכי למידה משמעותיים יותר. אנחנו גם קוראים לאקדמיה באופן כללי ולמוסדות לאמץ את הכלי הזה, לחבק אותו. הכלי הזה, ה-AI, גם אם זה בעבודות, גם אם זה בתהליכי למידה, זו הדרך להשאיר את האקדמיה רלוונטית. זה כלי שהוא כאן כדי להישאר, ואנחנו צריכים לא לפספס את הרכבת הזאת. תודה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. איתנו ראש המכון למחקר יישומי בבינה מלאכותית, הדס לורבר, בבקשה. << אורח >> הדס לורבר: << אורח >> שלום, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת חסון, חברי הכנסת, נציגי הממשלה, התעשייה והאקדמיה, והכי חשוב – סטודנטים וסטודנטיות יקרים. קודם כול, תודה רבה על הדיון החשוב ועל ההזמנה. אני מייצגת את המכון הטכנולוגי בחולון, אבל היום אני פה כדי לייצג את כלל המכללות האקדמיות הציבוריות בישראל, ואני רוצה לדבר על המילה "אחריות" של כולנו ועל איך אפשר לעשות את זה. אני רוצה להתחיל ולהגיד שאנחנו פה לא בדיון על עתיד רחוק, אנחנו בדיון שמסתכל על שלוש עד חמש השנים הקרובות. לפי הנתונים של ה-OECD, כמעט 60% מהמשרות בעולם צפויות להיות מושפעות מהבינה המלאכותית עד סוף העשור, 30% מהעובדים במדינות המפותחות חשופים מאוד לשינוי, ודרשני לגבי מה זה אומר. ובמקביל, הפורום הכלכלי העולמי מעריך ש-92 מיליון משרות צפויות להיעלם, וכמובן יהיו כאלה שייווצרו מחדש. כלומר, השאלה פה היא לא האם יהיו עבודות, אלא אילו עבודות יהיו, למי ובאילו תנאים. ובישראל התמונה מבחינתנו מאוד מורכבת. מצד אחד, האקו-סיסטם הטכנולוגי שלנו מהחזקים בעולם וממשיך להתקדם, ומהצד השני יש פה פערים חברתיים, חינוכיים, גיאוגרפיים, שרק עשויים להעמיק. 30% מהעובדים בישראל חשופים מאוד ל-AI, 23% חשופים מאוד לזה שהם יוחלפו, ורק 28% מהעסקים בישראל כרגע משתמשים בכלי AI באופן פעיל. יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות. מה אנחנו עושים? << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> אפשר לדעת איפה נעשה המחקר בבקשה וכמה השתתפו במחקר הזה? << אורח >> הדס לורבר: << אורח >> כן, זה מחקר שנעשה על ידי מכון מוזאיק ביחד עם מרכז פרס, הוא פורסם לפני כחודש, ואלה כרגע הנתונים. שאר הנתונים מבוססים על ה-OECD ועל נתונים של הפורום הכלכלי העולמי, על הבנק העולמי, WTO. יש הרבה מאוד נתונים בעולם כבר על לאילו כיוונים הולכים. ואם אני מסתכלת על פתרונות ועל מה אפשר לעשות ואיך להכין את האנשים שלנו, אז אפשר להסתכל על דוגמאות מהעולם, אני אוהבת לקחת דוגמאות ולהשוות. גרמניה למשל הולכת לכיוון של הכשרה של עובדים תוך כדי העבודה במימון מדינתי. סינגפור מעניקה לכל אזרח מה שנקרא שובר למידה לכל החיים, Lifelong Learning. דנמרק נותנת משענת סוציאלית מאוד משמעותית בתקופת אבטלה, גמישות תעסוקתית ומאפשרת הכשרות חובה. דרום קוריאה משקיעה מאות מיליונים בהכשרת עובדים מעל גיל 30 במיומנויות AI ודאטה. המכנה המשותף לכל המדינות האלה הוא שהמדינות המצליחות לא מגינות על מקצועות ישנים, הן פשוט משקיעות בהון האנושי. וכאן נכנסת האחריות שלנו, ואני רוצה לדבר על האחריות שלנו הכוללת כממשלה, כאקדמיה, כתעשייה, כי זה לא יקרה מעצמו. מה אנחנו כבר עושים ב-HIT? ארבעה דברים: אחד, אנחנו מנסים לבנות את הגשר הזה בין חדשנות טכנולוגית לבין אחריות חברתית. הקמנו את המכון לבינה מלאכותית אחראית, שאני עומדת בראשו, מתוך הבנה שהשאלה היא לא רק איך מפתחים, אלא איך מטמיעים את זה בצורה הוגנת, בטוחה ואחראית. במסגרת הזאת פיתחנו בחצי השנה האחרונה פרויקט שנקרא Mentor HIT, צ'טבוט שמבוסס AI שהוא חבר שעוזר לסטודנטים לשרוד את שנות הלימודים ולמנוע את הדבר הכי משמעותי שקורה לסטודנטים היום, שזו תופעת הנשירה באמצע הלימודים. במיוחד מילואימניקים שחוזרים משדה הקרב, חלקם פוסט-טראומטיים, זקוקים לאוזן קשבת, זקוקים להכוונה אישית, והמטרה היא לקחת את יכולות ה-AI ותוך האחריות החברתית שלנו לעזור לאותם סטודנטים. אבל מעבר למחקר, למדיניות ולצ'טבוט הזה אנחנו גם עובדים ברמה פרקטית. לאחרונה כתבנו את מדעי המחשב מחדש, פלטפורמה חדשנית של מדעי המחשב אצלנו בפקולטה, שמאפשרת לפתח יכולת של עבודה לצד מערכות בינה מלאכותית, קבלת החלטות, בקרה אנושית, והשילוב הנכון בין אדם לבין מכונה. במקביל, אנחנו גם פועלים עם התעשייה עצמה לוודא שההכשרה האקדמית היא Meeting the next industry's needs, מה התעשייה צריכה ואיך אנחנו פוגשים אותה. כדרך אגב, יש הרבה דוגמאות בתעשייה, אבל אחת הדוגמאות היא קורסים יישומיים שמציעות חברות טכנולוגיה, למשל Nebius Academy, שכבר מאפשרת ל-16,500 סטודנטים בעולם חשיפה לכלי ה-AI הכי מתקדמים של Nebius, עבודה עם דאטה, תשתיות מחשוב חדשניות מאוד ופיתוח מיומנויות שהשוק כבר דורש וידרוש עוד יותר מחר כדי להתאים את הסטודנטים. בשורה התחתונה, כנציגת המכללות האקדמיות הציבוריות, המסר שלי היום הוא כזה – האקדמיה לא יכולה לפעול בנפרד מהתעשייה. אם קצב השינוי בעולם הוא אקספוננציאלי, גם ההכשרה שלנו חייבת להיות דינמית, מעשית ומתעדכנת בזמן אמת. AI לא צריך להחליף את בני האדם, זו אחריות שלי, שלנו, הוא צריך להעצים את בני האדם. ולכן הדיון פה הוא על החברה הישראלית, כי בסופו של יום, מי אנחנו רוצים להיות, איך אנחנו רוצים להיראות. ואתם יודעים, יש משפט כזה שאומר שהדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא לעצב אותו כבר היום. הבחירה היום היא בידיים שלנו. תודה רבה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. בבקשה, בקצרה. << אורח >> שרית כהן: << אורח >> משרד החינוך פתח תוכנית לאומית להטמעת בינה מלאכותית לבתי הספר לפני שנתיים. מושקעים בזה משאבים מאוד מאוד גדולים, ואותם תלמידים שהיום הם בשמינית ולומדים אחרת יגיעו לאקדמיה תוך שלוש שנים, תוך שנתיים. אני חושבת שההתעסקות בנושא הזה, לפי כל הצרכים שעולים, היא צריכה להיות גם ברמת תוכנית לאומית גם באקדמיה. אני חושבת שבהכשרת מורים, כפי שאמרתי, אנחנו עסוקים בזה כבר מעל שלוש שנים, אבל צריך להרחיב את השורות יחד עם המל"ג וכל הגופים, לתת משאבים ואת הדעת למדיניות אחודה ולהשקעות מאוד גדולות בהטמעה, כפי שכבר קורה, להרחיב את הדברים יותר ויותר כדי שבכל המוסדות יהיה אותו קו ולא יהיו הבדלים בין מוסד למוסד בכל עולם האקדמיה. זה מחייב את המציאות כרגע. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מאה אחוז, תודה. לפני שנסכם את הדיון, וכמובן יש לנו כאן כמה סעיפים חשובים מאוד, אני רוצה להגיד לכם שבוועדת החינוך ובוועדת המשנה להשכלה גבוהה יש לנו כאן עובדות מוכשרות, רציניות ביותר, ביחד עם אתי, הסגנית שלה, הדוברת, וכל הבנות, והן עוקבות באופן קבוע אחרי כל הדברים שנעשים כאן. היו כאן מספר דיונים בנושא הנגשת המידע לסטודנטים, וחשוב לי גם לקרוא לכם בדיוק מה הסיכומים ומה עלה כאן. במסגרת דיוני ועדת המשנה להשכלה גבוהה עלה הנושא של הנגשת המידע לסטודנטים. כיום המידע אולי נמצא באתרי המוסדות, אבל הוא לא תמיד מרוכז במקום אחד ונגיש תחת הכותרת "זכויות הסטודנט", כמו הטבות לאנשי מילואים, לנשים בהיריון, לחולים, לסטודנטים עם מוגבלות וכדומה. בנוסף, הובא לידיעתי כי גם המידע למועמדים לקבלה ללימודים אינו נגיש בצורה נוחה. למשל, לכל מוסד אקדמי יש באתר סימולציה לבדיקת סיכויי קבלה ללימודים. המועמד נאלץ להיכנס לכל אתר של אוניברסיטה או מכללה בנפרד, להזין נתונים של בגרויות ופסיכומטרי ולקבל הערכה על סיכוייו לקבלה. זה לא נגיש. צריך להיות קישור אחד שהוא יכול להיכנס אליו ויקבל טבלת סימולציה של כל המוסדות, במיוחד כיום, כשאנחנו עוסקים בבינה מלאכותית. אין לי ספק שהדבר לא מורכב, והמל"ג עם ור"ה וכל השותפים יוכלו לעשות זאת בקלות. אנחנו נעסוק בכך בוועדת המשנה בהמשך. עכשיו לסיכום. << דובר >> אתי דנן: << דובר >> רגע, יש את רות שלא דיברה. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> רות, תציגי את עצמך בבקשה. << אורח >> רות שלו: << אורח >> שלום, אני אדבר ממש בקצרה, אני מבטיחה. רות שלו, אני סיו"ר צעירים של כחול לבן, אני מילואימניקית, אני סטודנטית בעברית ובתל אביב. אני ממש אדבר קצר, פשוט על פתרון שהרגשתי שפחות דובר פה. מכל הנתונים שנאמרו פה עכשיו, אחד הנתונים הכי מטרידים בעיניי הוא נתון שהוצג ממשרד החינוך, שסטודנטים רבים, ואני חושבת שהרבה גם יכולים להזדהות איתו, מגישים עבודה ולא יודעים תוך כמה שבועות, תוך כמה ימים לפעמים, לענות על שאלות מתוך העבודה שהם הגישו. זה נתון מאוד מאוד מטריד בעיניי. אני חושבת שבכל הדיון על בינה מלאכותית שאנחנו עושים פה, שהוא תמיד עולה באסוציאציה של מה מותר ומה אסור, הפתרון האמיתי לא נמצא במחשב. זאת אומרת, אני חושבת שהפתרונות שהוצעו פה על גשרים כאלה ותוכנות שיכולות לעזור הם מדהימים, הם נחוצים, אבל בעיניי, הבעיה השורשית היא שהדור שלנו הולך ונרשם לאוניברסיטה והולך ללמוד כי זה משהו שצריך, כי מסיימים צבא ועושים טיול והולכים לאוניברסיטה ואז הולכים לעבוד, הם לא הולכים כי הם רוצים ללמוד. ואני חושבת שיש כאן פתרון שלא דובר, על אלמנט של להפוך את הלימודים למעניינים. זאת אומרת, אני ממש מבקשת מהמל"ג להטות לזה אוזן, כי מרגיש שבהרבה מוסדות אחרים לא פורמליים, אפילו בבתי ספר, יש הרבה יותר עבודה עם הצוותים על איך לעשות את זה מעניין. אפשר ממש לעשות צוותים ייעודיים לתוך הדבר הזה, איך לרתום את הדור שלנו, כי באמת, ברמה הפילוסופית מה חשוב לאקדמיה? להעביר את החומר, רק לסיים את המילים של השיעור, או לחנך כאן דור שירצה ללמוד, שירצה להתפתח, שיאהב את הספר, שיאהב את המאמר, שירצה להקשיב בשיעור, שירצה לנכוח? לדעתי, זו גישה של האוניברסיטאות קצת באופן כללי, בתחושה שלי ממש רק כסטודנטית, שהם קצת יושבים ואומרים "אתם צריכים אותנו, אתם זקוקים לנו, אתם תתקבלו, אתם תעבדו, אנחנו רק מביאים את המינימום הנדרש, אבל אתם צריכים אותנו בשביל לקבל את התואר, אתם תלויים בנו", והגישה הזאת חייבת להשתנות. אם רוצים כאן לחנך דור למשהו אחר, גם האוניברסיטאות צריכות להבין שהן צריכות את הסטודנטים, הן צריכות אותם רתומים, רוצים ואוהבים ללמוד. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> תודה רבה. << אורח >> מנו סטרבורבדיס: << אורח >> אני רק אגיד שכשיש מרצים שרוצים לפעול בפרקטיקה הזאת והם עושים אותה, על פי רוב זה מוצלח מאוד. זו נקודה למחשבה, מסכים מאוד. << אורח >> יהונתן מרגוליס: << אורח >> אני אגיד מילה על מה שרות אמרה, אני פשוט חייב להוסיף. אנחנו מציעים למל"ג וגם לוועדה, יש כאן המון פתרונות שראינו כאן, הסטודנטים, החברות הטכנולוגיות, המכללות, כולם מוצאים פתרונות, מה שאנחנו לא רואים זה איזשהו מתווה מדיניות מוסכם במל"ג שיסדיר את השימוש הזה. כי השימוש מתבצע כמובן, צריך להסדיר את זה באופן רוחבי. זו נקודה ראשונה. ונקודה שנייה, היא גם קצת מתחברת למה שרות אמרה, אנחנו גם קוראים למוסדות ולמל"ג לאמץ את איכות ההוראה של המרצים גם למתווה הקידום של המרצים. זאת אומרת, לראות מרצים שהם עם איכות הוראה טובה ומשלבים כלים, בין היתר של בינה מלאכותית ובין היתר כלים שיותר אינטראקטיביים ויותר מעניינים, גם את זה להכניס לחישוב של איך מקדמים מרצים. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> מאה אחוז. חלק מהדברים שלכם עולים בסיכום שלנו, אבל גם אם יש עוד דברים בעתיד - - - << אורח >> ליאן זילברברג: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף שכמו שהוא אומר, צריך את העניין הזה שאתם תעבדו איתנו. אנחנו באים עם פתרונות, אנחנו עושים מחקרים, המחקר שלנו עבד על 40,000 סטודנטים במדינת ישראל. תעזרו לנו לעזור לכם ולעזור לכולנו במדינה הזאת. זה בעיניי העניין הרגולטורי שהרבה מאוד מיזמים נתקעים בו, בסוף זה כי אין באמת מדיניות מוסברת. << יור >> היו"ר אכרם חסון: << יור >> יש לכם דלת פתוחה כאן בכל נושא שבאמת חשוב ומעניין ויכול לתרום, אנחנו קשובים לכם. תהיו בקשר עם אתי, עם הוועדה, עם העוזרות, ונשמח לקיים דיונים בוועדת המשנה להשכלה גבוהה. לסיכום: הוועדה מברכת את הסטודנטים ומאחלת להם למידה פורייה, מוצלחת ומהנה. הוועדה קוראת לסטודנטים להיות שגרירים בהסברה למען מדינת ישראל בעולם, הסטודנטים הם גשר לשלום. הבינה המלאכותית לא מחליפה את האקדמיה, היא מאלצת אותה להמציא את עצמה מחדש. הוועדה קוראת להגברת שיתוף הפעולה בין הסטודנטים לבין מוסדות להשכלה גבוהה, לצמצום הפערים הטכנולוגיים ולהבטחת רלוונטיות המוסדות בעידן הטכנולוגי המשתנה. הוועדה רואה חשיבות בזיהוי הבינה המלאכותית, AI, כמנוע צמיחה משמעותי. הוועדה קוראת לאקדמיה לבצע את ההתאמות הנדרשות, לפתח הכשרות ולהטמיע את הטכנולוגיה בתהליכי הלמידה, ההוראה והמחקר, תוך שמירה על איכות אקדמית ופיתוח חשיבה ביקורתית. ועדת המשנה להשכלה גבוהה תקיים דיון ייעודי בהשתתפות ראשי האוניברסיטאות במטרה לבחון את אופן הטמעת הבינה המלאכותית במוסדות האקדמיים ואת השלכותיה על ההוראה, הלמידה והמחקר. הוועדה קוראת לבחון את הפלטפורמות והכלים המוצעים לצורך קידום הלמידה ולעידוד אימוץ מושכל של כלי בינה מלאכותית במערכת ההשכלה הגבוהה. תודה לכם, אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:33. << סיום >>