פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 928 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, ג' בסיון התשפ"ו (19 במאי 2026), שעה 13:07 סדר היום: << נושא >> השפעת יוקר המחיה על אוכלוסיית הסטודנטים בישראל << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: דן אילוז – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: אימאן ח'טיב יאסין מוזמנים: צח בסול – רפרנט השכלה גבוהה, אגף תקציבים, משרד האוצר סיון קורן – יו"ר, התאחדות הסטודנטים הארצית לירן בסון – סיו"ר, התאחדות הסטודנטים הארצית יהונתן מרגוליס – מנכ"ל, התאחדות הסטודנטים הארצית אמיר שפר – התאחדות הסטודנטים הארצית מאי שם טוב לוי – רכזת סטודנטים למען האקלים, התאחדות הסטודנטים הארצית קרולינה פדלון – מנהלת גן ילדים, אגודת הסטודנטים ליאם גרינדאה – אגודת הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטה העברית גילי בן ברק – ראש מחלקת רווחה, אגודת הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטה העברית נדב גולן – יושב ראש, אגודת הסטודנטים בבצלאל מתנאל חגואל – יו"ר, אגודת הסטודנטים במכללת הרצוג שחר יפרח – יו"ר, האגודה הסטודנטיאלית בתל חי סוף קרטיס – יו"ר, אגודת הסטודנטים במכללת נתניה אלעד בן עטיה – מנכ"ל, אגודת הסטודנטים במכללת נתניה ירדן נריה – מנהל תחום סטודנטים, ארגון פעמונים שרון לוין – מנהלת הסברה, ארגון פעמונים מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: נועם כהן, חבר תרגומים ‏‏רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> השפעת יוקר המחיה על אוכלוסיית הסטודנטים בישראל << נושא >> << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> אנחנו פותחים את הישיבה בנושא השפעת יוקר המחייה על אוכלוסיית הסטודנטים בישראל. כחלק מיום הסטודנטים אנחנו היינו גם רובנו ביחד בשדולה הבוקר, אבל עכשיו אנחנו נתמקד בנושא של יוקר המחייה בוועדת הכלכלה. אני יודע שהיו לכם גם דיונים בוועדות אחרות בכל אורך היום, אני מקווה שהם היו פוריים. לפני שאני אתן להתאחדות לדבר, אולי אתן זכות דיבור לחברת הכנסת, אלא אם כן את רוצה לחכות עד אחרי הדברים. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אני אשמע בהתחלה כי אני צריכה לכספים, אבל אשמע. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תשמעי, כשאת רוצה לדבר רק תגידי לי. אני רק אגיד מהמקום שלי שהאתגר של יוקר המחייה הוא אתגר לכולם, לכל מדינת ישראל. זה משהו שאנחנו מתעסקים בו לא מעט. כשמדובר על סטודנטים, גם בגלל השלב שהם נמצאים בו בחיים וגם בגלל המחשבות שיש להרבה סטודנטים על העתיד שלהם זה הופך להיות אתגר שהוא באמת אסטרטגי למדינת ישראל. אני חייב להגיד, כמי שעלה לארץ מחוץ לארץ וויתר על הרבה מאוד דברים, קריירה מובטחת אחרי שלמדתי באחת האוניברסיטאות הטובות בעולם והחליט לעלות לארץ, אני בהחלט נשאר פה גם כשקשה וכולי. אבל אני גם מבין שבסוף המדינה לא יכולה לצפות ולבקש שנהיה פה רק מתוך אידיאלים, אלא צריכים גם כן לדעת לספק חיים טובים, במחירים הוגנים ונורמליים, וזו האחריות שלנו כמדינה. ולכן כשאנחנו מדברים על סטודנטים שמתכננים את העתיד שלהם, אנחנו חייבים לדעת לתת להם מסלול שהם יוכלו לחיות במדינת ישראל ללא העול המטורף הזה שיש כרגע של יוקר מחיה שמתפזר בהרבה מאוד נושאים, מהסופר, דרך הדיור ודרך כל הדברים השונים. אנחנו עוסקים הרבה בנושא הזה ברמה הכלל-ארצית פה בוועדה, עכשיו אנחנו נתייחס קודם כול ולפני הכול לאוכלוסיית הסטודנטים. אני רואה שסיון קורן, היו"רית, ביקשה לדבר. << אורח >> יהונתן מרגוליס: << אורח >> כן, היא בוועדה לביקורת המדינה, היא תגיע ממש עוד כמה דקות. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> רגע, חברת הכנסת רוצה להגיד כמה מילים ואחר כך אנחנו נעבור אליך. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> צוהריים טובים לכולם. תודה רבה, כבוד היושב ראש, ממלא מקום יושב ראש הוועדה. קודם כול, אני מאוד מעריכה את קיום הדיון הזה ומברכת את הסטודנטים והסטודנטיות הנוכחים כאן, וגם שולחת את ברכותיי בהצלחה לאותם סטודנטים שלומדים השנה ולאלה שיסיימו, וביניהם גם הבן שלי. גם כאימא שמכירה את האתגרים העומדים בפני סטודנטים במדינת ישראל וגם כסטודנטית לשעבר, לפני הרבה שנים, א', אנחנו יודעים כמה הלימודים במדינת ישראל באמת עולים כסף, וזה לא מסתכם רק בתשלום של שכר הלימודים. זו גם הסוגיה של המגורים, של הנסיעות, של ההוצאות של היום-יום השוטפות, של ההוצאות השוטפות של הלימודים עצמם, אם זה ספרים, צילומים, כל מיני דברים אחרים. במיוחד בשנים האחרונות, אם אנחנו נדבר על חמש השנים האחרונות שהתחילו בקורונה וממשיכות במלחמות, אני חושבת שהסטודנטים הכי נפגעים במקום הזה. גם כאלו שהצליחו למצוא עבודה חלקית ולתמרן בין לימודים לבין עבודה, הרבה פעמים הם איבדו את העבודה שלהם, אבל עדיין הם היו צריכים וצריכות לשלם את ההוצאות, אם זה שכר לימוד ואם זה שכר דירה וכל הדברים הכרוכים בדבר הזה. ואני חושבת, כבוד היושב ראש, היו דיונים, אני נמצאת בוועדת הכספים, על כל מיני פיצויים, גם לעסקים וגם לבעלי עסקים קטנים וגם ליישובים בקו העימות, וגם וגם, אבל אף אחד לא חשב לפצות את הסטודנטים לפחות על שכר דירה ששילמו והם לא נמצאים בדירות שלהם. סטודנטים שילמו לפחות חודשיים-שלושה, שזה מסתכם לאלפי שקלים, שיכול להגיע אפילו לרמה של ממוצע של שכר לימוד בשנה, והם לא היו גרים שם בכלל. המשכיר אומר, אין לי אפשרות אחרת, אתה בחוזה, אתה חייב לשלם, ואם אתה לא רוצה להישאר, אתה צריך להביא מישהו במקומך. מי יבוא בתקופה של מלחמה לגור במקומות שהיו הכי מטווחים בארץ, אם זה למשל בחיפה או בתל אביב, ואפילו בבאר שבע וגם בירושלים. וגם בקריית שמונה יש מכללה שבקרוב תהיה גם אוניברסיטה. אני חושבת שהנושא הזה הוא מאוד מאוד מאתגר. הסוגיה השנייה היא הסוגיה של המבחנים. סטודנטים נאלצו לחזור לתקופה של מבחנים במקומות מסוימים, שהם בדאגה מלאה ובפחד, גם מהטילים שנפלו באזורים, במיוחד בצפון בתקופה האחרונה, בסוף הסמסטר שעבר. אני רוצה להעלות את שתי הנקודות האלו, שבאמת יקבלו מענה. אתה נמצא בקואליציה, בממשלה, המפלגה שלך היא מפלגת שלטון, יכולים להביא לשינוי של הדברים ולתת אופציה לאותם סטודנטים. יש סטודנטים שמסיימים השנה שעברו את כל מסכת הייסורים מאז הקורונה עד עכשיו. תודה רבה, ושוב בהצלחה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם יורשה לי להוסיף, גם אימהות חד-הוריות שלומדות, שהן סטודנטיות. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> אימהות חד-הוריות, אבות גם חד-הוריים. הסוגיה מסועפת, ואני מדברת בסופו של יום באמת על כולם, גם על ההורים עצמם, שהסטודנטים חזרו הביתה, הם נשענו על המשפחות, אם זה אוכל, אם זה מים, אם זה חשמל, והכול רק בעלייה. המדינה נמצאת במצב סוציו-אקונומי מאוד קשה בשנתיים האחרונות. למרות הקושי הזה, יוקר המחייה רק עולה. ודברים בסיסיים, אם אנחנו נדבר על חשמל, תסתכלו כמה עלה, אם אנחנו נדבר על מים, תסתכלו גם, אם אנחנו נדבר על דלק, תסתכלו כמה עלה, אם אנחנו נדבר על צרכים בסיסיים, שזה לחם, שזה חלב ומוצרי חלב, תסתכלו כמה עלה. הכול עולה, ובסוף ההורים, המשכורת שלהם, אם הם עובדים ויש להם מספיק ליום-יום שלהם, לא מקבלים תוספת. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. אני מציע שאנחנו נשמע את הנציגים של הסטודנטים עכשיו. יונתן, אתה רוצה להתחיל? << אורח >> יהונתן מרגוליס: << אורח >> כן. תודה רבה, יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת אילוז. אני רוצה אפילו לפני שאני בכלל אדבר על יוקר המחייה הסטודנטיאלי והארנק הסטודנטיאלי ועל המינוס ועל כל הדברים שאנחנו מציעים לעשות, אני רוצה להגיד לך תודה אישית, דן, שותף אמת של ההתאחדות, של הסטודנטים, של הצעירים בישראל, בהיבטים סטודנטיאליים, בחוק הגיוס, במלחמה על חוק גיוס שוויוני ולמנוע חוק גיוס רע שיסכן אותנו. שותף אמת, אמת, אמת, וכיף שאתה כאן. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. << אורח >> יהונתן מרגוליס: << אורח >> כשאנחנו מדברים על יוקר המחייה לסטודנטים, חשוב להבין כמה נתונים, אני אעבור עליהם בקצרה ולאחר מכן אני אגיע להצעות שההתאחדות מציעה. קודם כול, סטודנטים נכנסים לגירעון מבני של 600 שקלים בחודש. הסטודנטים מוציאים 6,800 שקלים ומכניסים 6,200 שקלים. זאת אומרת, יש בילט אין, בוקר טוב, נפתח החודש, 600 שקלים מינוס בבנק. צריך להבין את המסגרת שבה אנחנו מדברים. מעל לרבע מהסטודנטים לוקחים הלוואה מאוד משמעותית במהלך התואר כדי לממן את הלימודים שלהם, אחד מהם נמצא כאן מולכם. אני לקחתי הלוואה משמעותית לממן את התואר שלי, שאני מחזיר את ההוצאות שלה בעצם עד היום. קיבלתי גרייס וקיבלתי שלא הייתה לי ריבית, אבל עדיין אני מממן את זה עד היום, ועבדתי גם משנה א' במשרה מלאה, אם אפשר לקרוא לשירות ציבורי משרה מלאה, אבל עדיין עבדתי במשרה מלאה, בין היתר גם כדי לממן את התואר. מתוך הסטודנטים שלקחו הלוואה, מעל 60% לקחו הלוואה של מעל 20,000 שקלים. איזה כיף שסיון, יושבת הראש, מצטרפת אלינו. כל ההלוואות האלה, חשוב לי להגיד, בתוך סביבת ריבית גבוהה שעלולה להקשות גם על החזרי ההלוואות האלה בעתיד. זאת אומרת, הדבר שמשמעותי לי להגיד כאן, וזה נתון באמת באמת חשוב, ש-57% מהסטודנטים מעידים שהצורך לעבוד למחייתם פוגע בהישגים האקדמיים שלהם. זה נתון דרמטי להבין אותו, כי מבחינתנו, יוקר המחייה מושפע בין היתר גם מעומס הסטודנטיאלי. אנחנו יודעים שסטודנטים, כשהם לא מצליחים להתרכז במהלך התואר והם צריכים לעשות הרבה מאוד דברים חוץ מללמוד, יכול להיות שזה פוגע להם בהישגים הלימודיים, מה שמתגלגל שנים אחרי זה להכנסה יותר נמוכה ולפריון יותר נמוך. הסטודנטים הם הקטר שמניע את המדינה, מניע את התעשייה, את המשק, את החברה וכדי להמשיך שנוכל להיות אותו ציבור יצרני. אנחנו מבקשים שיתמכו בנו כאן לא רק מההיבט המוסרי, יש כאן גם טיעון כלכלי פר אקסלנס שבגינו צריך לתמוך בסטודנטים. יש המון דברים שההתאחדות עושה בימים האלה. אנחנו פועלים בין היתר לשנות את סדר העדיפויות הלאומי, זה משהו שאפשר לומר, לשים את הסטודנטים והסטודנטיות בראש סדר העדיפויות. אבל עד שנעשה את זה, ואלה הדברים שאנחנו מתכננים לעשות בשנת הבחירות הקרובה, יש כבר דברים, אדוני היושב ראש, שאפשר לעשות כבר מחר בבוקר. לפני שאנחנו נשנה את סדר העדיפויות הלאומי, שצריך להשתנות, אפשר כבר מחר בבוקר לעשות את הדברים הבאים. קודם כול להקל במיסוי ובנקודות זיכוי במס לטובת הסטודנטים כדי להגדיל את ההכנסה הפנויה שלהם, לצמצם את הפער השלילי שנוצר עקב ההוצאות הסטודנטיאליות. אנחנו מציעים לשפר את הטבות נקודות הזיכוי במס. אפשר גם לדבר על מענק עבודה. 80% מהסטודנטים עובדים, יש לנו גם נתונים שמראים שנקודות הזיכוי במס הקיימות לא באמת מגיעות לידי ניצול סטודנטיאלי. זאת אומרת, נקודות שזכאים להן אחרי התואר ולאו דווקא במהלך התואר, חשוב להבין את זה. וגם אחרי התואר, בשנה הראשונה או בשנה שלאחר מכן, הסטודנטים לא תמיד מגיעים לרף המס הנדרש כדי ליהנות מאותן נקודות זכות. לדבר כאן גם על מענק עבודה זה משהו שהוא קריטי, זה הדבר הראשון. הדבר השני הוא להשית הנחה ייעודית בארנונה. מתוך ההוצאה הסטודנטיאלית של 6,800 שקלים, באזור ה-3,100 שקלים זו ההוצאה על שכר דיור, זה בעצם שכר דירה, זו ההוצאה הסטודנטיאלית המשמעותית ביותר. ומבחינתנו, הקלה בשכר דירה, בארנונה זה אחד הדברים הכי משמעותיים שיגדילו את ההכנסה הפנויה של הסטודנטים. בהקשר הזה צריך להגיד שהקריטריונים והתבחינים היום לא מיועדים לסטודנטים. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> נכון. << אורח >> יהונתן מרגוליס: << אורח >> יש קריטריונים ותבחינים שיש סטודנטים שלא מצליחים לממש אותם כי זה בודק לא בהכרח את כל השנה וכמה חודשים לפני והם כן עבדו והם לא עבדו. << אורח >> סיון קורן: << אורח >> אתה צריך להיות עשיר כקורח כדי לקבל את ההנחה הזאת בתכל'ס, זה הפוך מהמטרה שזה אמור לענות עליה. << אורח >> יהונתן מרגוליס: << אורח >> חד משמעית מה שסיון יושבת הראש אמרה. צריך לשנות את התבחינים כך שיתאימו מול סטודנטים. אנחנו מדברים בהיבטי הדיור על בניית דיור ייעודי לסטודנטים ושיפור תנאי המעונות. אם אנחנו נגדיל את היצע המעונות אנחנו גם נתרום לסטודנטים, יתרכזו יותר בתואר, תהיה להם יותר הכנסה, זה יגדיל את הפריון שלהם בעתיד, יתרום לכלכלה בעתיד, וגם אפשר לומר בטיעון כלכלי רוחבי-לאומי, זה גם אולי יוריד את ההיצע של הדירות ויקטין את הביקוש וככה המחירים גם ירדו לכל האוכלוסייה. חשוב להגיד שהסטודנטים הם אוכלוסייה פגיעה, מאוד פגיעה, ולכן צריך לעזור לה. והדבר האחרון שאני רוצה לדבר עליו מבחינת הצעדים שאפשר לעשות מחר בבוקר הוא הוזלת התחבורה הציבורית לסטודנטים. יש אוכלוסיות פחות פגיעות מסטודנטים שמקבלות הנחה יותר גבוהה. הסטודנטים היום מקבלים סדר גודל של 33%, אנחנו רוצים לעשות תחבורה ציבורית חינמית לסטודנטים, זה יוריד רכבים מהכביש. לא כל הסטודנטים ידם משגת כדי להשיג רכב, לא כולם מצליחים לגור סביב הקמפוסים כי לא תמיד יש מעונות פנויים ולא תמיד יש להם שכר דירה שיש להם משכורת שיכולה לאפשר להם לגור בקרבת הקמפוס. << אורח >> סיון קורן: << אורח >> גם אחת האוכלוסיות שהכי משתמשת בתחבורה ציבורית, צריך להגיד, הכי רלוונטית. << אורח >> יהונתן מרגוליס: << אורח >> חד משמעית. אנחנו קוראים לממשלה ולבית הזה לתת את התשתית היציבה ביותר לסטודנט הישראלי לעשות את מה שצריך לעשות, שזה ללמוד. זה הדבר החשוב, זה האינטרס הלאומי שלנו, זה האינטרס של הביטחון הלאומי שלנו, זו חובה מוסרית ענקית. סטודנטים הם מנוע הצמיחה של המשק, הם הציבור שנושא עליו את נטל המחיה כאן. אותו ציבור צריך גם ללמוד, גם לעבוד, גם לשרת, ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי להבטיח שהוא יוכל באמת ללמוד ולהיות אותו דור יצרן ופועל כמו שהוא היום. ומעבר לשינוי סדר העדיפויות הלאומי שאנחנו בהתאחדות עובדים עליו, וביתר שאת בשנת הבחירות הקרובה, אנחנו גם קוראים לוועדה הזאת לאמץ את אותם דברים שהעליתי, כי אלו דברים שאפשר לאמץ כבר מחר בבוקר. תודה רבה, יושב ראש הוועדה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. סיון, חיכינו לך. << אורח >> סיון קורן: << אורח >> תודה. סליחה, אני מג'נגלת בין כל הוועדות היום. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> זו לא הייתה ביקורת, זה היה להפך, הערכה לזה שאני יודע שאת מג'נגלת בין כל הוועדות. << אורח >> סיון קורן: << אורח >> תודה ליושב ראש הוועדה. פספסתי קצת את דבריו של יהונתן. סיון קורן, יושבת ראש התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, נעים מאוד. תודה על כינוס הוועדה הבאמת סופר חשובה הזו, שגם חשוב להגיד תודה מיוחדת, בגלל שבשנה שעברה לא כינסו את הוועדה הזו, ויוקר המחייה זה לא משהו חדש בעולם הסטודנטים, אנחנו חווים אותו ביתר שאת כבר כמה שנים, ולכן הבמה הזאת היא באמת קריטית. ואני ממש שמחה גם שהצליחו להגיע לכאן קולות מהשטח ואני מקווה שכולם יזכו לדבר, כי זה באמת נושא שסקר אחר סקר, לא משנה מתי, אם זו תקופת מלחמה או שזו תקופת שגרה, אנחנו שואלים את הסטודנטים מה הדבר שהכי כואב לכם, אוקיי? היום בשדולה הצגתי נתון מטריד, ששליש מהסטודנטים שוקלים לעשות רילוקיישן בגלל יוקר המחייה במדינת ישראל. השאלה הראשונה שאנחנו תמיד שואלים היא מה הכי כואב לך, למה קשה לך לחיות כאן, זה אפילו לא המצב הביטחוני, זה אפילו לא מאות ימי מילואים, זה אפילו לא קשור לשגרה או לחירום, זה זה שפשוט יקר לחיות כאן. אנחנו כאנשים צעירים שעוד כמה שנים צריכים לקנות כאן בית, היכולת הזאת הולכת ומצטמצמת ונסגרת עלינו ואנחנו לא יכולים לקנות כאן דירה. מעבר לזה שיש שחיקת חסכונות אצל צעירים, ושהם צריכים לפתוח את הכיס שלהם מעבר להכנסות החודשיות שלהם, פיקדונות, קרנות השתלמות, אנשים פורעים את הפנסיות שלהם כדי לסגור את החודש. והמינוס הזה הוא מבני, אני מניחה שדיברת על זה. אני חושבת שאולי הנתון שהכי מעניין לתקוף אותו כאן, וזה נתון שאמור להדהד, זה מה החרדה הכלכלית הזאת יוצרת אצלנו, הסטודנטים, ביום-יום שלנו. מעבר למלחמה ולטילים ולמילואים ולדאגה לקרובים שלנו ולזה שאנחנו צריכים, כבר נהיה כאן מצב בלתי אפשרי להיות סטודנט ולשרוד במדינה, אנחנו גם צריכים להיות במתח מתמיד בגלל שאנחנו לא סוגרים את החודש ולחשוב איזו עוד עבודה אני יכול לקחת או איפה אני יכול לג'נגל, וזה בהכרח גם פוגע בתואר שלנו, חד משמעית. בסוף נוצר איזשהו מצב שמי שמרוויח מזה הם אלה שידם משגת גם ככה, ואלה שכנראה גם יש להם מקלטים בבית ולכן יכולים לעשות בחינות מרחוק ויכולים ללמוד בזמן שיורים עליהם טילים, ובסוף, בסוף, בסוף, אוכלוסיות הקצה, אלה שיש להם שבעה אחים או שמונה ילדים בבית, חברה ערבית, חברה חרדית, אנשים שיש להם מקלט רק ברחוב השכונתי ולא אצלם בדירה, בסוף הם אלה שנדפקים, לא רק מזה שיש מלחמה וטילים והם לא מצליחים ללמוד כמו שצריך, אלא גם מזה שבסוף האוכלוסיות האלה נדחקות לשוליים גם במצב הכלכלי וצריכות לעבוד למחייתן, באמת שעות לא שעות. 26% מהסטודנטים, אנחנו יודעים היום להגיד שהם חיים על הלוואות. זה נתון ממש ממש עצוב. ואני חושבת שהמדינה צריכה וחייבת, כמו שיוני אמר, לעבור לצעדים אקטיביים שיקלו על הכיס הסטודנטיאלי. רק ככה אנחנו נוכל לנשום לתוך המשך התואר שלנו בתוך מציאות שהיא גם ככה מורכבת לאין שיעור. אם אני צריכה דקה לסכם, כי אני באמת רוצה שישמעו פה את השטח, חשוב לי להגיד שזה משבר לאומי, הנושא הזה של יוקר המחייה הולך ומרחיק מפה צעירים, שזו לדעתי תעודת עניות רחבה, וכשרוב משמעותי מהסטודנטים מדווחים שהעבודה פוגעת ביכולת שלהם ללמוד והפער הכלכלי הזה רק הולך ומתעצם ומכריח אותנו לעבוד עוד שעות ולהקדיש לזה עוד זמן, אנחנו נמצאים כבר באיזושהי נקודת שבירה. אנחנו לא מבקשים הנחות, אנחנו בסך הכול מבקשים ללמוד, לעבוד, לבנות כאן עתיד, ואם לא נשקיע בזה היום, פשוט הצעירים לא יהיו כאן, וזה חמור מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה, סיון. אנחנו נמשיך לשמוע, כמו שאמרת, קולות מהשטח, ואחר כך אנחנו גם נשמע מהדרג המקצועי במשרד האוצר. זה הכיוון בגדול, רק שתדעו. אמיר שפר. << אורח >> אמיר שפר: << אורח >> תודה, אדוני יושב ראש הוועדה. אני גם בא להציג מטעם ההתאחדות איזשהו פתרון בנוסף לכל הבעיות המורכבות שיש לנו על השולחן פה בסדר היום שאנחנו מדברים עליהן בשוטף, פתרון שההתאחדות, ביחד עם התעוררות של השטח, חשוב רק להגיד שזה משהו שמתעורר כבר במוסדות האקדמיים, בר אילן, תל אביב, העברית, בן גוריון, הקריה האקדמית אונו, רופין, ספיר, יש התעוררות של מועדוני שוק ההון וחינוך פיננסי באקדמיה. זה איזשהו תחום שאנחנו מאתרים כבר בהזדמנות, שהשטח אומר מבעד לעצמו. זאת אומרת, יש רצון ומועדונים וקהילות עם אחריות פיננסית, עם הבנת הסיכונים, איתור הזדמנויות. יש פה באמת חזון שלם שאנחנו בתהליך יישום מול המוסדות, מול האגודות, בשיתוף פעולה עם כל מיני סטודנטים שמובילים את זה מהשטח. זאת אומרת, השטח כבר בעצמו מדבר ומבקש את החינוך הפיננסי מתוקף היותו צרכן מן המניין. 44% מהסטודנטים מציינים שיש להם חוסר בהכשרה מקצועית בתחום שוק ההון. 60% מהסטודנטים מציינים כי יש להם את הכסף הפנוי להשקעה, ומהנקודה הזאת אנחנו בחזון לייצר ממש בתקופה הקרובה, בחודשים הקרובים זה מתחיל לעלות ולקרום עור וגידים בצורה ארצית ורחבה, להבין את הניתוח של השוק המקומי מול השוק הגלובלי, היעזרות ב-AI ובהשקעות בכל הרמות, והשקעות אלטרנטיביות, נדל"ן וקריפטו. בסוף אלו דברים שסטודנטים כן פעילים, בין אם זה ברשתות ובין אם זה בעוד מקומות נוספים באקדמיה. זה איזשהו מהלך ארצי שאנחנו מובילים פה מתוך חינוך פיננסי ושוק ההון להיכרות כהזדמנות לצמצום פער חברתי-כלכלי במדינה לצעירים וסטודנטים בכלל. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> כל הכבוד, תודה רבה. קודם כול, אני רוצה להגיד שאתם מצטיינים בלדבר ממוקד וקצר, וזה חשוב, כי יש הרבה דוברים. תמשיכו ככה, כי זה באמת חשוב. אין לנו הרבה זמן, לצערי, נקבעה שעה אחת. תמשיכו באותו כיוון. לירן בסון. << אורח >> לירן בסון: << אורח >> עדיף לשמוע את יושבי הראש. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> כן, להמשיך? << אורח >> לירן בסון: << אורח >> חד משמעית. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> אתה שומר על זכותך לאחר כך, נכון? בסדר. מאי שם טוב. << אורח >> מאי שם טוב לוי: << אורח >> שלום לכולם, תודה על ההזדמנות לדבר כאן היום. שמי מאי שם טוב לוי ואני רכזת סטודנטים וסטודנטיות למען האקלים. אנחנו, דור הסטודנטים בישראל, ניצבים היום בפני מציאות כלכלית מורכבת מדי. מדי יום אנחנו מתמודדים עם קושי לכסות את הוצאות המחיה בזמן שמחירי המזון רק ממשיכים לעלות. המשבר התזונתי הזה נובע מכך שמדינת ישראל מצמצמת בהדרגה את יכולת הייצור העצמאית שלה ומעבירה את השליטה באספקה לידי יבואנים ורשתות שיווק גדולות. ללא תיקון הכשלים האלו, נמשיך לשלם מחיר גבוה על מוצרי יסוד, השוק יישאר פגיע, ובמצב החירום הבא כולנו נרגיש את הפגיעה הזו, ובייחוד הסטודנטים וקבוצות מוחלשות. הנתונים מראים כי כ-80% מהקלוריות בתזונה הישראלית תלויות כיום בייבוא, ובמוצרי יסוד כמו דגים ודגנים השיעור הזה עובר את ה-90%. הנתונים האלה מדאיגים במיוחד משום שמדינת ישראל פועלת ככלכלת אי שמבודדת מבחינה יבשתית, ללא אפשרות להסתמך על אספקת מזון מהמדינות השכנות. המצב הזה מוביל לחוסר יציבות, בו כל שיבוש בנתיבי ההובלה, כפי שאנחנו חווים כיום בעת המלחמה וכתוצאה ממשברי אקלים, מתורגם מייד לזינוק במחירים על המדפים בארץ. ללא תיקון של כשלי האספקה האלה נמשיך לשלם מחיר גבוה על מוצרי יסוד, השוק יישאר פגיע, ובמצב החירום הבא כולנו נרגיש את ההשלכות. חשוב לי להדגיש שלא מדובר בהשלכות לעתיד הרחוק, משבר האקלים כבר כאן, והוא אתגר מרכזי ביותר עבור הדורות הבאים בכל רחבי העולם. חוסר יציבות זה מחמיר בשל היעדר רגולציה על רשתות השיווק הגדולות שמנצלות את כוחן כדי למקסם רווחים. הן ממלאות את המדפים במותגים פרטיים מבוססי ייבוא ומשתמשות בייבוא ככלי ללחץ מסחרי מול החקלאים הישראלים. עבור הסטודנטים, מנגנון זה מצמצם את אפשרויות הבחירה ודוחף לרכישת מוצרים מיובאים שמחיריהם תנודתיים, על פני תוצרת ישראלית יציבה. במקביל, המדינה נמנעת ממתן הקלות לחקלאים ומכבידה על הייצור המקומי, מה שמוביל לתמחור יקר יותר מתוצרי היבוא. ללא הפחתת נטל על הייצור וריסון כוחן של הרשתות, נשחקת הכדאיות הכלכלית של המשקים, דבר שמוביל לנטישת ענף החקלאות הישראלית ולפגיעה ישירה בביטחון המזון. כדי לטפל בכשלי השוק האלה אנו דורשים לקדם את צעדי החקיקה הבאים: הוזלת עלויות הגידול של החקלאים בישראל, הבטחת מקום לתוצרת מקומית ברשתות על ידי קביעת מכסות מינימום והגבלת מותגים פרטיים מבוססי ייבוא, פיקוח על פערי התיווך על ידי הגבלת אחוז הרווח של הרשתות. אספקת המזון בישראל היא נושא של חוסן לאומי. מעבר להיבט הכלכלי, יישום התיקונים שהוצגו כאן יורידו את יוקר המחייה, יאפשרו לנו להתקיים בכבוד ויסייעו למדינה לבסס עצמאות תזונתית, שתבטיח אספקה סדירה של תוצרת איכותית במחיר הוגן לדור שלנו ולדורות הבאים בשגרה ובחירום. תודה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. ליאם גרינדאה. הר הצופים זה איפה שאני למדתי. << אורח >> ליאם גרינדאה: << אורח >> לא יודע אם זכינו או ש- << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> כל אחד יחליט לעצמו. << אורח >> ליאם גרינדאה: << אורח >> המקום הזה הוא בונקר. אציג את עצמי. אני ליאם גרינדאה, שלום, אני יושב ראש אגודת הסטודנטים בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית. אני, כמו רבים מאיתנו, עובד, ואני לומד, ואני במינוס. לא בגאווה אני אומר. זה לא כי אני עצלן, לא כי לא התאמצתי מספיק. אני עובד המון תוך כדי התואר, כמו רוב הסטודנטים בישראל. אנחנו עובדים באמת לילות, בין שיעורים, משמרות כפולות, סופי שבוע, במילואים, ואנחנו לא סוגרים את החודש. וזו הנקודה, הבעיה היא לא שאנחנו לא עובדים מספיק, אלא היא שאנחנו דור שעובד בלי סוף, יותר מהדור הקודם, ואנחנו עדיין הולכים והופכים להיות יותר ויותר עניים. סטודנטים בישראל משלמים כל שנה עשרות אלפי שקלים על שכר לימוד ושכר דירה, מחירי המזון והתחבורה נהיו באמת בלתי אפשריים, ובמקביל אנחנו אמורים להצליח בלימודים, להתפתח מקצועית, לבנות עתיד וכישורים, ולהחזיק את עצמנו גופנית ונפשית תוך כדי מלחמה מתמשכת וחוסר יציבות מוחלט. במקום לאפשר לצעירים ללמוד ולהתקדם, ובכך, צריך להגיד, גם לפתח את המשק, המדינה הפכה את ההשכלה לזירת לחימה כלכלית. ומה הכי מקומם? שזה מזמן כבר לא רק הסטודנטים, זה סיפור של דור שלם. אנחנו עובדים יותר, מקבלים פחות, וחיים בלי אופק וביטחון לעתיד. יהודים וערבים, מהמרכז ומהפריפריה, דתיים, חילונים, חרדים, כולנו מרגישים את אותו דבר, החיים כאן נעשים בלתי אפשריים עבור כל מי שלא נולד עם כסף וקשרים. נגיד שסיון, יו"ר ההתאחדות, מקודם דיברה על זה שהמבחן למשל של ארנונה הוא כזה שהוא כל כך לא מאפשר שרק מי שמקבל את הכסף מההורים במזומן יכול לדווח שהוא לא מרוויח מספיק כדי לקבל את ההנחה בארנונה, שזה מס רגרסיבי חבל על הזמן. וצריך להגיד את זה בצורה הכי ברורה שיש, השכלה גבוהה היא לא פריבילגיה, והיא זכות, ואם המדינה יודעת לממן מלחמות אינסופיות כבר שלוש ומשהו שנים והטבות לטייקונים, כספים פוליטיים, דה-רגולציה על כל תעשייה ריכוזית, היא יכולה גם לממן את העתיד של דור ההמשך. אנחנו דורשים שינוי בסדרי עדיפויות, לבטל לחלוטין את שכר הלימוד, כמו שקורה בכל מדינה שמקיפה את אגן הים התיכון. לא יודע אם סוריה אחרי מלחמת האזרחים כבר החזירה את האוניברסיטאות הציבוריות בחינם, אבל אנחנו עד לפני כמה שנים היינו המדינה היחידה, אם נלך מגיברלטר דרום עד גיברלטר צפון, מסביב לכל הים התיכון, המדינה היחידה שבה אין אוניברסיטאות ציבוריות בחינם. להרחיב את היצע המעונות והדיור הציבורי לסטודנטים. הדיור הציבורי בארץ בקריסה, משרד הרווחה כבר שנים מתריע על זה, יש מחסור ענק בדיור ציבורי. המעונות שנבנים נבנים על ידי חברות פרטיות, והחוזים שלהן הולכים להיות דרקוניים, והשכירות שם גבוהה. אפילו בכפר הסטודנטים אצלנו שכירות היום לחדר בדירת שותפים זה 2,000 שקל, כששכר המינימום הוא 35.4. תעשו חשבון כמה זה אומר בשעות עבודה חודשיות, נדמה לי בערך 60. בלתי אפשרי. להפסיק להפוך צעירים לכוח עבודה זול, מנוצל וחסר ביטחון. כרגע המסר שאנחנו מרגישים שהמדינה מעבירה הוא פשוט – תעבדו קשה, תתרסקו לבד ותשתקו. אנחנו לא נשתוק, הדור שלנו לא מבקש רחמים, הוא דורש עתיד. ואם הבית הזה לא יתחיל לדאוג לרוב שחי פה, הרוב הזה יתחיל לשנות את הבית הזה בעצמו. תודה רבה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. גילי בן ברק. << אורח >> גילי בן ברק: << אורח >> שלום לכולם, אני גילי בן ברק, אני ראש מחלקת רווחה באגודת הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטה העברית, ובאתי בעיקר לחזק את דבריהם של הקולגות שלי בהר הצופים ובהתאחדות. אני לא אחזור על הנתונים שכבר הוצגו, אבל אני אוסיף שצריך לשקף את המצב הקיצוני והמסוכן שאליו הגענו כסטודנטים וסטודנטיות בירושלים במאבק מול יוקר המחייה. הבירה שלנו הופכת לעיר שלצעירים בלתי אפשרי לחיות בה בכבוד, בראש ובראשונה בגלל משבר הדיור. באוניברסיטה העברית קיימות רק 4,000 מיטות במעונות עבור 23,000 סטודנטים. מדובר בכיסוי של כ-17% בלבד. וגם שכר הדיור במעונות עולה ומתקרב למחירי השוק הפרטי. הם עוברים לשוק הפרטי, שם חדר בדירה עולה בממוצע 2,500 שקל, ועבור סטודנטים רבים ההוצאה הזאת מהווה כחצי, אם לא יותר, מההכנסה החודשית. וזה בלי לדבר על הוצאות אוכל, תחבורה, חשבונות, בריאות ובריאות נפשית, והוצאות שוטפות שהולכות וגדלות ביתר שאת בשנה האחרונה. המצוקה הזו דוחקת את הסטודנטים למלכוד תעסוקתי בלתי אפשרי. כדי לא להיכנס למינוס הם נאלצים לקחת על עצמם עוד ועוד עבודה, עוד משמרות, ובמקביל למצוא את הזמן להשקיע בלימודים, משהו שהוא באמת בלתי אפשרי כשדורשים מאיתנו לפחות שלושה ימי עבודה במשרדי ממשלה, במסעדות וכולי, ובמקביל אנחנו גם צריכים ללמוד לפחות שלושה ימים בשבוע, זה בתארים הפחות דורשים. האבסורד הזה זועק בכל מקומות התעסוקה, ובמיוחד בשירות המדינה כאן בבירה. הדרישה הזאת באמת מתנגשת באופן חזיתי עם תואר אקדמי, אפילו לא עם הכי אינטנסיביים. ובשביל מה? השכר עומד על 33.1 שקלים לשעה, סכום שהוא נמוך משכר המינימום המעודכן במשק, נכון לאפריל האחרון, 34.64 שקלים. אני מדגישה את משרדי הממשלה בגלל שמתוך 5,000 סטודנטים בשירות המדינה, 3,500 מהעברית, ואף אחד לא דואג לטפח את האוכלוסייה הזאת, לא מבחינת השכר, לא מבחינת טיפול מקצועי, וזה למרות שמדובר בשדרה הניהולית והמקצועית העתידית של המדינה. כל מה שתיארתי כאן פוגע בראש ובראשונה באיכות הלמידה של הסטודנטים. המשק הישראלי יקבל מחר בוגרים מוכשרים פחות, פשוט כי הם היו עסוקים בהישרדות כלכלית במקום בהכשרה שלהם. ההשלכות הן לא רק אקדמיות, הן דמוגרפיות. צעירים משכילים נכנסים לבור כלכלי עמוק בראשית חייהם הבוגרים, ורבים מהם יעזבו את ירושלים, עיר הבירה שלנו, כי הם לא מסוגלים להתקיים בה ברמה הבסיסית ביותר. אנחנו דורשים מהוועדה לפעול כעת בעבור תיקוני עיוותי השכר, הצמדה מיידית של כלל משרות הסטודנט במגזר הציבורי לשכר המינימום המעודכן. שנית, הקלות בהוצאות הקבועות, מתן הנחה ייעודית בארנונה לסטודנטים והרחבת הסבסוד לתחבורה הציבורית. ופתרונות הדיור, כמו שאמרו לפניי, האצת בניית מעונות סטודנטים בבירה כדי להוריד את הלחץ משוק השכירות הפרטי. בבקשה, אל תהפכו את התואר האקדמי למסלול בטוח לעוני. אל תיתנו לצעירים לוותר על ירושלים, כי העיר ויתרה עליהם. תודה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. אני רק אעשה סדר בזמנים. אנחנו רוצים לשמוע את נציג האוצר בסוף שבאמת יגיב להרבה מאוד מהדברים שנאמרו כאן, ויש לנו עד 14:00. אם אנחנו רוצים לתת עשר דקות בשביל זה, ויש עוד שישה דוברים, תעשו חשבון ותנסו לקצר כמה שאפשר כדי שכל ששת האנשים יוכלו לדבר. נדב גולן. << אורח >> נדב גולן: << אורח >> תודה רבה, יו"ר הוועדה. אני אשתדל להיות קצר. אני נדב גולן, אני סטודנט, אני יו"ר אגודת הסטודנטים בבצלאל. אני רוצה אולי להתייחס באופן ספציפי לתחום שלי, שזה התחום של אמנויות, שהוא גם התחום שלפי הסקרים יש בו את אחוז העצמאים הגבוה ביותר, 26%, ועדיין השכר הממוצע שלנו כסטודנטים עומד על 4,000 שקל בחודש. ההוצאה היא 6,000 שקל. זה קל לעשות כאן את החשבון ולהבין שאנחנו במינוס שהוא בילט אין בתוך חוויית הסטודנטיאליות שלנו. בנוסף, אנחנו צריכים לשלם בעצמנו על חומרי העבודה שלנו. וכסטודנט אני אומר, פה ממש רואים את הפערים שיש בין סטודנטים שידם משגת לסטודנטים שידם לא משגת. יש סטודנטים שמוציאים על פרויקט הגמר שלהם, שמעתי מקרה מחברה, 30,000 שקל. 30,000 שקל זה משהו שאני כרגע לא יכול להרשות לעצמי, ואני בשנה מסיימת. אני רוצה גם ספציפית לדבר קצת על סטודנטים בני החברה הערבית, שאצלנו מתמודדים עם משבר הפשיעה המאוד מאוד חמור שם והפקרה, הם לא מסוגלים להתרכז בלימודים. אני יודע שזו ועדת כלכלה, אבל זה עדיין חשוב להגיד שאנחנו רוצים טיפול אפקטיבי בתופעה הזו. ואת כל זה אופף המשבר החמור מאוד הזה של יוקר המחייה, שאנחנו משלמים הרבה יותר כסף על טיפולים נפשיים, אנחנו משלמים על הוצאות שרק גדלות וגדלות מדי שנה. וצריך להגיד את זה, שמגיע לנו טוב יותר. מגיע לנו טוב יותר כסטודנטים, אנחנו לא יכולים להמשיך כל חודש להיכנס לחובות, להיכנס לגירעונות. זה לא אנחנו או הם כאן, אלה סטודנטים. אנחנו חייבים לדאוג לכל הסטודנטים באשר הם וזה התפקיד של הבית הזה, ואני מקווה שעכשיו כשזו תקופת בחירות זה לא יישכח, אלא יהיה ציר מרכזי בקבלת ההחלטות. תודה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. אני אתחיל לאכוף שתי דקות לאנשים, מצטער, אבל אני חייב. שרון לוין. << אורח >> שרון לוין: << אורח >> שלום. תודה רבה, כבוד היושב ראש, על הדיון החשוב הזה. אני מנהלת ההסברה של ארגון פעמונים. נמצא איתי ירדן, שהוא רכז סניפי הסטודנטים שלנו והפעילות הסטודנטיאלית שיספר סיפור קצר להמחיש. << אורח >> ירדן נריה: << אורח >> שלום לכולם. אמרתם פה הרבה דברים מאוד מאוד חשובים. ירדן, מנהל תחום הסטודנטים בפעמונים. אני לא אחדש פה משהו ממה שאמרתם, כי אמרתם פה דברים מאוד חכמים שאנחנו גם רואים אותם. בכמה מילים, היום פעמונים שם לעצמו דגש להפוך את תחום הסטודנטים בפעמונים למתן ליווי בתוך הקמפוסים. דיברת פה, אמיר, על הנושא של שוק ההון והשקעות, ואנחנו פוגשים היום את שתי הזוויות, גם סטודנטים שכן יכולים להשקיע ויש להם כסף זמין היום, נעזרים בהורים או דברים כאלו, וסטודנטים שלא מצליחים לשרוד את החודש ונכנסים לחרדה כלכלית, שזה לא פחות קשה מאשר לא להצליח לשלם את החודש. אנחנו שמים לעצמנו דגש לתת את הכלים האלה בתוך הקמפוסים, מזמין את כולכם פה לעשות שיתופי פעולה רבים איתנו וליצור איזו בהירות כלכלית לסטודנטים שבתוך הקמפוסים ולייצר עתיד טוב יותר גם בתוך הקמפוסים. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. מתנאל חגואל. << אורח >> מתנאל חגואל: << אורח >> שלום ליושב ראש הוועדה, שלום לכולם. אני אשתדל להיות פה קצר כמה שיותר, כי יש פה אנשים יותר חשובים ממני שידברו, אבל אני אגיד שהבעיה שהציגו קודמיי פה בדיבור היא בעיה אקוטית, היא בעיה גדולה מאוד, כי במדינת ישראל יש מעט מאוד משאבים. אין לה יהלומים, אין לה זהב, אין לה נפט, יש לה משאב אחד שקוראים לו השכל, שזה מה שאנחנו באים לייצג פה, ובצד השני זו האמונה, האמונה שלנו בצדקת הדרך שלנו, בצדקה שאנחנו נמצאים פה. והנתון שמקודם התאחדות הסטודנטים הציגה הוא נתון עצוב מאוד, שחלק גדול מאוד, אחוז רחב מאוד מהסטודנטים שוקל לעשות רילוקיישן, שוקל לעבור. זה עצוב שאנחנו אומרים את זה, אסור שזה יקרה. כשאנחנו מדברים פה, עוד מעט נציג האוצר ידבר, בהשקעה בסטודנטים זה לא סעיף תקציבי, זו לא נקודה שצריכה להיות רק על מה שקורה כחלק מהסעיפים שבאים ועוברים, זו השקעה בעתיד. אני לא מתחיל לדבר פה על דברים שהם רדיקליים. אני גדלתי בבית בית"רי, והנקודה שבה אני אומר שז'בוטינסקי אמר שצריך מזון, מעון, מרפא, מלבוש ומורה, שהן הנקודות שחשובות שיהיו אצלנו במדינה היהודית, אלה הנקודות שאנחנו צריכים לבוא ולהסתכל. ואיך זה צריך לבוא לידי ביטוי? בהורדת הרגולציה, בהקלה בתבחיני המס, ומתוך הדברים האלה יהיו פה חיים הרבה יותר קלים לסטודנטים, שהם בסופו של דבר העתיד של מדינת ישראל. תודה רבה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. שחר יפרח. << אורח >> שחר יפרח: << אורח >> אני יושב ראש האגודה הסטודנטיאלית בתל חי. אני רוצה לספר בקצרה על החיים בצפון. בצפון אין תעסוקה, נתחיל ונגיד את הדבר הזה, אנשים רבים על מקומות עבודה כמו יונים על פרוסות לחם בכיכר, מאוד מאוד קשה להשיג משרות. עכשיו קחו לדבר הזה שאין תחבורה ציבורית, זאת אומרת שאנשים קונים רכב, זאת אומרת שאנשים צריכים להחזיק את הרכב, זאת אומרת שאנשים צריכים לנסוע למקומות. אם יש פה סטודנטית בשם קרן מתל חי, היא נוסעת כל סוף שבוע לתל אביב כדי לעבוד ולקבל שכר נורמלי. השכר הממוצע בצפון עומד על 37 שקל לשעה, וקחו את זה במשרה של סטודנט. אני אומר, אנחנו מרוויחים פה פחות ממינימום, אנחנו מרוויחים פה באזור ה-4,000-3,000 שקל בחודש, זה אחרי חודש טוב, כי רוב המשרות שנשארו הן מלצרות. דרך אגב, סליחה ששכחתי להגיד, מאוד מאוד מאוד קשה להשיג את הטבות המס הקיימות, כי צריך בשביל זה אישורי תושב. לך תיכנס לבירוקרטיה של אישורי תושב, צריך לגור מינימום שנה וכולי וכולי וכולי. זאת אומרת שמאוד קשה להשיג אפילו את הקלות המס. מישהי שמאוד מאוד קרובה אליי קיבלה לפני שבועיים בגלל שלא היה לה את אישור התושב חוב ממס הכנסה על סך 15,000 שקלים. אחרי המון המון המון בירוקרטיה הצלחנו לעזור לה להוריד את הדבר הזה, אבל זה דרש גם מאיתנו המון כסף גם לשלם לבן אדם שיעזור. מה אני אומר? א', אם זו המדינה שצריכה לבוא ולהתגייס ולהשלים שכר יותר גבוה שעתי בצפון, אם זה לחזק את התחבורה הציבורית, צמצום בירוקרטיה. ואני יכול להרחיב ולהוסיף ולהוסיף, אבל זה המשולש הקדוש. הקלות מס הבנתי שלא יהיה, כאילו באמת יורידו עכשיו, רצינו לקדם אזור בלי מע"מ, הבנתי שזה לא יקרה. ראיתי גם מה רוצים לעשות באילת, להוריד שמה את ההטבה הזאת, כך שבטוח זה לא יקרה בצפון. אני חוזר ואומר: צמצום בירוקרטיה, העלאת שכר המינימום, סיוע מהמדינה שהמעסיק יתוגמל על כל עובד שהוא מקבל. שהמעסיק ישלם, לא יודע, 60%, 70%, 80% מהשכר, והמדינה תשלים לעוד 20%, דבר שיכול לעזור לחיים הסטודנטיאליים, וסליחה, בדגש על הצפון. תודה רבה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. אני לא חושב שאתה צריך לבקש סליחה על דגש על הצפון עם מה שקורה שם כרגע, להפך, אנחנו מאוד מעריכים את העמידה החזקה שלכם שמה לצד שירות המילואים שסיפרת עליו הבוקר. תודה רבה. סוף פה? << אורח >> סוף קרטיס: << אורח >> אני סוף, אני יו"ר אגודת הסטודנטים במכללת נתניה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות גם להגיד כמה נתונים שבינתיים עוד לא אמרו ולגעת בנתונים מסקר הסטודנט שעשו התאחדות הסטודנטים, שעושים עבודה מדהימה. לפי נתונים מסקר הסטודנט, ישנה עלייה רוחבית חדה בהוצאה החודשית של הסטודנטים, כאשר סטודנט ממוצע מוציא כיום 6,879 שקלים בחודש, עלייה של קרוב ל-750 שקלים ביחס לשנה שעברה. הסקר בוחן את פילוח ההוצאות החודשיות של הסטודנטים באמצעות מספר קטגוריות. דיור – סעיף זה מהווה את ההוצאה הכבדה ביותר. סטודנטים משלמים בממוצע 3,116 שקלים על דיור והחזקת דירה, עלייה של קרוב ל-300 שקלים בתוך שנה בלבד. עבור סטודנטים רבים ההוצאה הזאת מהווה כחצי מהכנסתם החודשית. ואני אגיד גם על מכללת נתניה, אצלנו המעונות, לדוגמה, לצורך העניין דיור, 3,500, גם יותר מזה אפילו. מזון וצריכה ביתית – עליית מחירי המזון משתקפת בהוצאה חודשית ממוצעת של 1,459 שקלים, המהווה תוספת של 206 שקלים להוצאה החודשית בהשוואה לשנה הקודמת. בריאות ורווחה נפשית – על רקע המצב הביטחוני נרשמה עלייה משמעותית של 76 שקלים בהוצאות הבריאות לסך של 572 שקלים. הנתונים מצביעים על כך שסטודנטים נדרשים להוציא יותר על טיפולים רגשיים ונפשיים כתוצאה מהשלכות המלחמה והשירות הממושך. הסיטואציה היא שהמדינה רק הולכת ומתייקרת, והאמת שעם כל הכבוד וההערכה, אני מבחינתי פונה לציבור ואומר שכמו שאני תופס את הדברים, ברגע שהבחירות יהיו על כלכלי והציבור ידרוש כלכלי, אנחנו נראה שינוי. כרגע, לצערי, זה לא המצב. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה, סוף. אלעד בן עטיה, זה הדובר האחרון שכתוב לי. << אורח >> אלעד בן עטיה: << אורח >> אני אעשה את זה קצר וקולע. אני אלעד בן עטיה, מנכ"ל אגודת הסטודנטים במכללת נתניה. אני אביא לכם כמה נתונים קטנים. כולם הביאו פה נתונים מהמקום שלהם, אני אלך טיפה ממעוף הציפור, מהמקרו. מחקר של ה-OECD שבדק וחקר לגבי 140 מדינות, כפול 149,000 מתמודדים, אומרים דבר כזה: כל שנת לימוד של השכלה גבוהה מניבה תשואה של 9% לשנה לאורך חיי העבודה של אדם. זאת אומרת שאם תסתכלו על זה אמפירית לפי הנתונים, המניה, הדיבידנד הכי מניב, הכי כלכלי שיש היום למדינת ישראל, גלובלית בכל העולם, זו דווקא ההשכלה הגבוהה, ציבור הסטודנטים. במילים אחרות, השכלה היא לא רק הוצאה תקציבית, היא נכס שממשיך לייצר ערך לאורך השנים וצריך להתייחס אליה גם ככזו. חינוך בהשקעה הוא שווה ערך לתשתית בהשקעה האנושית של המדינה. אני אתן עוד נתון אחרון. נכון להיום בבוקר, הבורסה הישראלית היא בשיא של כל הזמנים, עם תמ"ג שחוצה את רף 65,000 דולר, מעל מדינות כמו יפן, אנגליה, גרמניה, מעצמות. מאוד מעורר גאווה. אנחנו, הסטודנטים, לא רואים מזה אגורה. כשאני מדבר עם בן אדם מהרחוב, מהשורה, הוא אומר לי: מדינת ישראל עשירה, יש כסף, יש הצלחה, תראה מה אנחנו עשינו. אני טוען מהמקום שלי, הפשוט, כסטודנט, אחלה, יש כסף בבנק, אבל אין לי קוד לכספומט, אני לא יכול למשוך את הכסף. איך זה עוזר לי? איך זה מקדם אותי? לכן אנחנו אומרים דבר כזה – יש למדינה יכולת, הוועדה הזאת היא מבורכת, כל מה שנותר הוא לקבל החלטה לכיוון הנכון. תודה רבה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> תודה רבה. אנחנו נשמע מהאוצר, אבל אני רוצה להגיד אמירה אחת קודם כול. הרבה מאוד דברים עלו, לא הכול קשור לוועדת הכלכלה, רק שתדעו, יש דברים טכניים. ארנונה זה לא בכלכלה למשל, זה בוועדת הפנים. סתם שתדעו, יש דברים טכניים גם כן בכנסת, אבל זה חשוב שהדברים עלו פה. אני חושב שהרבה מאוד פעמים יש יום ה- ואז יש סכנה ביום ה-. קודם כול, זה חשוב שיש יום הסטודנט, אבל אם רק ביום הסטודנט אנחנו נתעסק בסטודנטים, יש בעיה, ואז כל הנושאים עולים פה, ואלה באמת המון נושאים ואנחנו לא נמצה את כולם פה היום. אנחנו נשמע את הדרג המקצועי, אבל אני רוצה להציע שאנחנו נמשיך ללוות את הנושא הזה גם כן כשזה לא יום הסטודנט. כמו שאני אוהב את אשתי גם כשזה לא יום האישה, ואת אימא שלי גם כשזה לא יום האימא או יום המשפחה, עכשיו שינו את זה, גם כן נמשיך ללוות את הנושא הזה גם בהמשך הדרך, וגם מי שלא הצליח לדבר, יוכל לדבר בפעמים הבאות שאנחנו נעשה דיונים כאלה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני חושב שיהיו פעמים הבאות ואני נרשמתי מראש. << אורח >> יהונתן מרגוליס: << אורח >> חד משמעית. תודה על הדברים, דן. כמו שוועדת החינוך עשתה את ועדת המשנה להשכלה גבוהה, שזו ועדה מבורכת עם דיונים חשובים, אנחנו נמצאים כאן בכנסת כל הזמן, כמעט כל יום. אנחנו לגמרי נשמח לראות עוד דיונים בוועדת הכלכלה על יוקר המחייה הסטודנטיאלי והארנק הסטודנטיאלי, לגמרי. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> מעולה. << אורח >> צח בסול: << אורח >> שלום, תודה. צח בסול, אני רפרנט השכלה גבוהה באגף תקציבים במשרד האוצר. עלו כאן הרבה הרבה נקודות, הרבה הרבה טענות וגם הרבה הרבה נתונים, אני רוצה אולי לשתף אתכם ולהציג טיפה איך אנחנו כמשרד האוצר תופסים את הדברים. אני רוצה קודם כול להתחבר למה שאמרת ולפתוח באירוע יוקר המחייה. יוקר המחייה הוא אירוע רוחבי שתופס את כל אזרחי מדינת ישראל, מהשאלה אילו שירותי בריאות הם מקבלים כשהם מגיעים לטיפת חלב ועד השאלה אילו שירותים גריאטריים ומה האיכות והמחיר של אותם שירותים כשהם מגיעים אליהם בסוף תקופת החיים. הדבר הזה הוא אתגר רוחבי במדינת ישראל, והוא נוגע בכולם, ולכן גם הרבה מהדברים שהועלו כאן, ממדרגות מס, שיעורי השכר הממוצע במשק ומחירי השכירות, הם כולם נמצאים, אבל כולם לא נוגעים ספציפית בסטודנטים, אלא באופן כללי באוכלוסיית ישראל. כמה דברים שכן חשוב לומר על השכלה גבוהה בישראל: שכר הלימוד בישראל הוא מאוד מאוד נמוך. ישראל היא המדינה התשיעית מבין מדינות ה-OECD ביחס השכר הממוצע לשכר הלימוד, ושכר הלימוד לתואר ראשון הוא נמוך ביותר מ-30% מממוצע ה-OECD. בתארים המתקדמים הפער הוא יותר גדול מזה. מעבר לזה, אפשר וצריך לדבר על שיעורי ההשכלה בישראל. עד לשנת 2022 ישראל מאוד מאוד מובילה בשיעורי ההשכלה לעומת ה-OECD. בשנת 2000 היינו למעלה מ-21% מעל שיעור ההשכלה ב-OECD, היום אנחנו נקודת אחוז אחת מתחת לממוצע ה-OECD. משמע לא מדובר כאן באיזשהו משבר רוחבי של השכלה גבוהה, אלא דווקא הפוך. כלומר, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כמקבלי מדיניות את השאלה האם אין בישראל השכלת יתר, והאם כל מי שהולך ובוחר בהשכלה בוחר בה דווקא בגלל שהיא בעלת התשואה הגבוהה ביותר ליחידת השכלה, כמו שציינת. הדבר הזה מופיע גם במחקר של שמואל נאמן וגם במחקר של הכלכלן הראשי שמראה שלאותה השכלה יש את התשואה הגבוהה ביותר לכל סוג השכלה. ולכן נשאלת השאלה האם בוחרים בה בגלל המחיר הנמוך או באמת בגלל התשואה שלה. מעבר לזה, כמובן שבעשירונים החלשים יש קשיים כלכליים, הדבר הזה הוא קיים ומוכר וידוע. קיימת מעטפת סיוע. יש גם כמובן בתארים הראשונים את ממדים ללימודים, את מלגת הפריפריה, מיל-go של הות"ת. אנחנו בתוכנית הרב-שנתית עם ההשכלה הגבוהה קיבענו את תקציב הקרן, זה דבר שלא היה קיים בשנים הקודמות. המטרה הייתה לייצר איזושהי ודאות לתמיכה עבור העשירונים. ואני אוסיף עוד משהו שנסגר לא כאן בוועדת הכלכלה, אלא בוועדת החינוך, שכשהוגדל תקציב הקרן בשנות המלחמה ראינו זינוק חד בעשירונים שמסוגלים לקבל את מלגת הסיוע על רקע סוציו-אקונומי. דווקא בגלל שהוגדל תקציב הקרן קיבלו אנשים שגרים גם במקומות שהם לא המקומות הסוציו-אקונומיים הקלאסיים שאנחנו מכירים. אני רוצה לסגור את הדברים האלה עוד פעם במה שהתחלנו לדבר עליו בנוגע ליוקר המחייה. יוקר המחייה הוא תופעה רוחבית, ולגיטימי שתקופות שבהן הפרט משקיע בהשכלה ועדיין לא מיצה את כושר ההשתכרות שלו, רמת החיים תהיה יותר נמוכה. הדבר הזה גם מוכר באופן כללי בכלכלה בזה שמחליקים את עקומת הצריכה. << אורח >> סוף קרטיס: << אורח >> מה זה עוזר? אתה משלים עם המציאות. << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני אסיים לדבר ואז. << אורח >> סוף קרטיס: << אורח >> מה זה עוזר לנו? אתה משלים עם המציאות, אתה מנסה להצדיק לנו את המציאות. איך זה עוזר? << אורח >> צח בסול: << אורח >> אני לא מצדיק את המציאות, אני מסביר את המדיניות. החלקת עקומת הצריכה הזו - - - << אורח >> קרולינה פדלון: << אורח >> אומנם לא הייתה לי זכות דיבור, אבל כן אתה מצדיק את המציאות, אתה מאוד מצדיק את המציאות. << אורח >> ליאם גרינדאה: << אורח >> כבודו השמיט את המדינות שבהן לימודים הם חינם, כמו רוב אירופה, צריך להגיד. מקום תשיעי, ואתה השמטת לחלוטין את רוב אירופה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> אני לא רוצה להיות השוטר הרע, אבל אסור לכם לדבר בלי זכות דיבור, ומה שקורה בדרך כלל זה שמוציאים בן אדם שהוא לא חבר כנסת שמדבר בלי זכות דיבור. אני לא רוצה להיות השוטר הרע, כי אתם סטודנטים פה, יום הסטודנט, הקול שלכם חשוב, אבל תנו לו לסיים ואז. << אורח >> צח בסול: << אורח >> ממש במשפט אחד. הסיבה המרכזית שבישראל אנחנו רואים שיעורי השכלה מאוד מאוד גבוהים ל-OECD – היא בזכות ההובלה של המוסדות האקדמיים והשיקולים של הפרט שמראים לו, גם מניסיון, אבל גם מכל אותו ידע שהוא מכיר מהסביבה שסובבת אותו, שבסיום התואר השכר הממוצע מזנק. ולכן גם תופעות כאלו של החלקת צריכה, שבהן רמת החיים לאורך התואר היא נמוכה ובהמשך היא גבוהה יותר, היא קשה והיא מורכבת, גם אני סטודנט, כן? אבל היא לגיטימית, ואנחנו כמשרד האוצר פועלים על מנת לסייע בשכבות החלשות. זהו. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> יהונתן, אני רוצה לתת לך דווקא להגיב אחר כך, סיון לא פה, לא נוכל לשמוע יותר מדי. אבל אני גם רוצה להציע משהו, זה שיש לכם את המחקר ואת הרשימה של הדברים. כמו שאמרתי, אני רוצה שנמשיך ללוות את הנושא הזה. קודם כול, מוזמנים לפגישה אצלי בלשכה ואנחנו נראה איך אנחנו מקדמים את זה, אבל גם כן שתשלח לנציג האוצר את ההצעות הקונקרטיות שהיו לכם ושנקבל גם כן התייחסות על ההצעות הקונקרטיות עד לדיון הבא, מתי שהוא לא יהיה. יש פיל בחדר, שזה בחירות, אנחנו גם לא יודעים מתי זה יהיה, אבל כן תתייחס. אנחנו נצטרך לסגור את הדיון, לצערי. << אורח >> יהונתן מרגוליס: << אורח >> אני רוצה קודם כול לא לקבל את המונח הזה שנקרא השכלת יתר, ממגוון רב של סיבות. אני מתנגד בתוקף לעצם קיום המונח הזה. מעבר לזה, אני חושב שכמו שאמרנו, יש כאן דברים באמת רדיקליים ושורשיים שמציעים כאן, אנחנו מציעים כאן פתרונות שאפשר מחר בבוקר ליישם. אני רוצה במקום להתייחס, לתת את הדקה וחצי שיש לי לאחד מיושבי הראש, אם הם רוצים לדבר, שטרם דיברו. << אורח >> לירן בסון: << אורח >> אני אשמח להגיב על המדיניות. לירן בסון, סגן יושב ראש התאחדות הסטודנטים הארצית. תודה ליוני. אני אגיד דבר מאוד מאוד פשוט בקשר למדיניות של משרד האוצר. המושג של השכלת יתר מראה כמה אנחנו יורים ברגליים של עצמנו, ואני אסביר. << אורח >> צח בסול: << אורח >> לא טענתי שיש השכלת יתר, אלא רק טענתי שבוודאי אי אפשר לטעון שבישראל החסם הכלכלי מהווה חסם לרכישת השכלה גבוהה. << אורח >> לירן בסון: << אורח >> הלוגיקה היא פשוטה. סטודנט צעיר שקורס תחת יוקר המחייה הוא סטודנט שלומד פחות טוב, הוא בוגר פחות טוב במקצוע שלו לכלכלה העתידית של המדינה. הכלכלה מבוססת בסופו של יום על הבוגר הזה שיוצא מההשכלה הגבוהה, האקדמית, לטובת שוק התעסוקה. כך אנחנו פעם אחרי פעם, כמו ביצה ותרנגולת, זאת אומרת, חוזרים על המעגל הזה. סטודנט שקורס תחת יוקר המחייה הוא לא סטודנט טוב, הוא בוגר פחות טוב. לא מאפשרים לו ללמוד. אני אקצר ממש ואני אגיד, המדיניות של משרד האוצר, חלילה לא אישית כלפיך, לא פעם ראשונה שאני נפגש בה, נפגשתי בה גם בתיקון חוק קליטת חיילים משוחררים לגבי התקצוב של מלגת ממדים ללימודים, שטענו שתקצבו ביתר, אבל בעצם לא מילאו את כל התקנים. אני חושב שאנחנו כן צריכים לעשות בדק בית, והתמונה הזאת בסופו של דבר לא פוגשת את המציאות. המדיניות הזו לא נפגשת איתנו, לא מקלה עלינו, לא מיטיבה עם הסטודנט, ואני עדיין בתור סטודנט ב-100% משרה שמנסה גם לעבוד וגם ללמוד לא מצליח לעשות את שניהם ולא מצליח גם לכלכל את עצמי. אני מתמודד עם זה בבית שלי, האישי שלי, אני לוקח אוכל מהמקרר של ההורים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא רק זה, אני רוצה להוסיף על זה משהו. אתה טוען שיש כביכול השכלת יתר. << אורח >> צח בסול: << אורח >> עוד פעם, אני אחזור על זה כדי שיהיה מאוד מאוד ברור בפרוטוקול. אנחנו לא טוענים שיש השכלת יתר בישראל, אנחנו טוענים שחסמים כלכליים אינם מהווים חסם. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אני רוצה לדעת כמה סטודנטים משלמים את שכר הלימוד בגלל ההורים שלהם, בזה אתה צריך לעשות בדיקה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> כמו שאמרתי, אנחנו נמשיך ללוות את הנושא הזה. אני יודע ששעה זה לא מספיק, זה מה שנקבע לי, בסדר? זה לא מספיק. << אורח >> סוף קרטיס: << אורח >> לא, אבל אתה צריך להבין שההתייחסות היא מקוממת. הדרך שבה בסוף משרד האוצר מסתכל על הדברים, היא נותנת המון המון לגיטימציה למציאות, וזה לא מעודד פה אף אחד. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> אני מבין את מה שאתה אומר. יהיה דיון המשך, אני מבטיח לך שתוכל גם להביע את הדבר הזה, את התחושה הזאת. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת לא תחושה, אלה נתונים ברורים, והוא לגמרי אמר שיש השכלת יתר והוא מתעלם מהנתונים. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> אנחנו חייבים לסיים את הדיון. << אורח >> קרולינה פדלון: << אורח >> אני גם נרשמתי. גם כסטודנטית וגם כאימא לסטודנט. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> בסדר, אנחנו חייבים לסיים את הדיון עכשיו, זה לא יעזור. << אורח >> קרולינה פדלון: << אורח >> ושכר הלימוד ויוקר המחייה, שאתה לא יכול לסגור את החודש. אני אגיד לך, יש הרגשה שהשבע לא מאמין לרעב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יוקר המחייה לא מייצר את עצמו, הוא מייצר את עצמו כי יש פה מלחמת נצח שלא נגמרת ובגללה יוקר המחייה עולה ועולה ועולה וכולנו נקרוס. תודה. << יור >> היו"ר דן אילוז: << יור >> סגרנו את הדיון, תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:01. << סיום >>