חומר רקע
פורום
קהלת
)ע"ר(
עם
ועולמו
8
ירושלים
משרד
026312720
[email protected]
www.kohelet.org.il
כ"ג
תמוז
תשפ
"ו
8
ליולי2026
סמכות
מדית
ישראל
למיעת
פגיעה
באתרים
ארכיאולוגיים
בשטחי
A
ו-
B
עו"ד
אברהם
של"ו
א.
רקע
.1
התבקשו
לחוות
את
דעתו
באשר
לסמכות
מדית
ישראל
לפעול
בשטחי
ביהודה
ושומרון
למיעת
פגיעה
A
וB-
באתרי עתיקות
.
עמדה
זו
כתבת בעקבות
מידע
שהוצג
בדבר
כוותה
של
הרשות
הפלסטיאית
להקים
מסגד
על
שטח
האתר
הארכיאולוגי
"
בריכות
שלמה
",
אתר
בעל
חשיבות
רבה
עם
ממצאים
דירים
ביופיים
ובעוצמתם
.
מובן
מאליוכימשמעותבייתמסגדעלשטחארכיאולוגימשמעותוהואהרסעתיקותמעלומתחתלקרקעבאופן
בלתי יתן לתיקון
.
2
.
בחוות
דעת
קצרה
זו
תייחס
בתמצית
לשאלה
האם
מדית
ישראל
מועה
מלפעול
להפסקת
ההשחתה
מחמת הסכמי אוסלו
,
ועל ישראל לעמוד מן הצד
.
בוסף ציג את המקורות לקיומה של
חובה
על ישראל
לפעול לשמירת האתר
.
מסקתו
היא
כי פעולותיה ומחדליה של
הרשות הפלסטיית
מהווים הפרה
חמורה
של
סעיפים ברורים
בהסכמי
אוסלו
,
ולפיכך
מדית
ישראל
איה
מוגבלת
להסכמים
בפעילותה
בהקשר
זה,
והיא
רשאית
להפעיל את סמכויותיה כדי להגן ולשמור על האתר מפי השחתה
.
בוסף
,
יש מקום לומר כי מוטלת אף
חובה
על
מדית
ישראל
לפעול
להגת
האתר
ושמירתו
,
כבעלת
השליטה
בשטח
וכמחזיקה
בזכויות
הריבויות
.
3
.חשוב
להדגיש
כי
לשאלה
ישם
היבטים
דומיטיים
שלא
יידוו
בחוות
דעת
זו.
בראש
ובראשוה
ישה
החובה
המוסרית-ההיסטורית
של
מדית
ישראל
לפעול
ככל
יכולתה
לשימור
הכסים
ההיסטוריים
של
העם
היהודי
,
חובה
הובעת
ממהותה
וייעודה
של
מדית
ישראל
כמדית
הלאום
של
העם
היהודי
.
מהות
וייעוד
אלו
מאפייים
את
מדית
ישראל
משחר
ימיה
,
והם
זכו לעיגון
חוקתי
מפורש
לאחרוה
בחוק
יסוד
:
ישראל
מדית
הלאום
של
העם
היהודי
,
המצהיר
על
ההקשרים
ההיסטוריים
של
העם
היהודי
בארץ
ישראל
כעקרון
יסוד לזהותהשלמדית ישראל
.
1
ב.
מגבלות
על
פעולה
ישראלית
בשטח
A
ו-
B
לפי
הסכמי
אוסלו
4
.
מבלילהרחיב
בסוגיה
,
צייןכיתוקפםשל
הסכמיאוסלומוטל
בספק
משורה שלטעמים
.
ראשית
,
הסכמי
אוסלו
קבעו
מראש
כהסכמי
בייים
לתקופה
מוגבלת
שחלפה
זה
מכבר
.
שית
,
במהלך
השים
הופרו
הוראות
ההסכם
באופן
יסודי
על
ידי
הרשות
הפלסטיית
,
ובתגובה
גם על
ידי
ישראל
.
שלישית
, לאורך
השים
האחרוות
הודיעו
והבהירו
גורמים
רשמיים
ברשות
הפלסטיית
כי
מבחיתם
הסכמי
אוסלו
בטלים
,
ובפרט
חלוקת
השטח
לאזורי
A
,
B
ו-
C.גור
מי
הרשות
הודיעו
כי
יתעלמו
מן
החלוקה
לאזורים
ויפעלו
כאילוכלל השטח תוןתחת סמכותם האזרחית
,
ביגודגמור להסכמים
.
עם
זאת
,
הצדדים
ממשיכים
להתייחס
לרכיבים
מסויימים
בהסכם
כאילו
הם
תקפים
ולפעול
לפיהם
.
לפיכך
,
לשם הזהירות
,
בחן להלן את השאלה תחת ההחה הכללית שהסעיפים הרלווטיים בהסכמי אוסלו בי
-
תוקף
.
5
. סעיף
אדמות()
בהסכם הבייים הישראלי פלסטיי בדבר הגדה המערבית ורצועה עזה מיום 28.9.1995
XI
קובעאתחלוקתשטחייהודהושומרוןלאזורי
,A
,B
ו
.C-
סעיף-קט
ן2
)ב(
קובעכיכלהאחריותוהסמכויות
האזרחיות
,
שבשטחי
,B
בהתאם לספח
,III
יועברו לידיהמועצההפלסטיית
.
6
.
ספח
מסדיר
את
העייים
האזרחים
.
הוא
קובע
כי
האחריות
האזרחית
של
הממשל
הצבאי
הישראלי
III
והמהל האזרחי יועברו
אל המועצה הפלסטיית
.
תוספת
1 לספח
מפרטת
את מעבר האחריות
בתחומים
שוים
.
סעיפיהתוספתמפרטיםתחומיםאזרחיים שוים
.
7.
סעיף
2 לתוספת
1 עוסק
בארכיאולוגיה
.
סעיף
) 2
1
( קובע
כי
האחריות
בתחום
הארכיאולוגיה
,
הכולל
בין
היתר
"
הגה
על
אתרים
ארכיאולוגיים
ושימורם
,
יהול
, פיקוח
,
רישוי
וכל
הפעילויות
הארכיאולוגיות
האחרות
"
יעבור לידי המועצה
.
בהמשך
לכך
קובע
סעיף
)3 2
(כי–
"
הצד
הפלסטיי
ישמור
ויגן
עלכל
האתרים
הארכיאולוגיים
,
יקוט
בכל
האמצעים
הדרושים
כדי
להגן על האתרים האמורים ולמוע זק להם
,
ויקוט בכל אמצעי הזהירות בעת ביצוע פעילויות
,
לרבות פעילויות אחזקהובייה
,
העשויות להשפיעעלהאתריםהאמורים
".
הסעיף
ממשיך
וקובע
חופש
גישה
לאתרים
ארכיאולוגיים
לכלל
הציבור
בלי
הפליה
ועוד
כללים
לשיתוף
פעולה בין הצדדים
.
סעיף-
קטן 4
קובע את הקמתה של ועדת מומחים משותפת לשי הצדדים כדי לטפל
בושאים ארכיאולוגיים שיש בהם עייןמשותף
.
2
כלומר
,
בהתאם
להסכמים
לא רק
שאסור
לרשות
הפלסטיית
לגרום
זק
לאתרים
ארכיאולוגיים
או
להוג
בהם בחוסר זהירות
–
על הרשות הפלסטיית לפעול באופן אקטיבי ויזום ולקוט אמצעים כדי להגן על
האתריםולמועמהםזק
.
8
.
לפי המידע
שמסר
לו
ההפרה
בעיין
דן
היא
כפולה
:
א.
הרשות
הפלסטיית
מעת
מלפעול
כדי
לשמור
ולהגן
על
אתר
ארכיאולוגי
מובהק
מפי
זק
,ביגוד
לחובתה
הברורה לפי ההסכמים
.
ב.
חמור מכך
,
הרשות הפלסטיית עצמה
יוזמת
לפי הטען השחתה של האתר ומוציאה את ההשחתה לפועל
באופן מתוכן
.
9. לעייןתוצאותיה
של
ההפרה
:
מדובר
בהפרה
יסודית
וברורה
של
הפרק
בהסכמים
הוגע
לארכיאולוגיה
.
הפרה
זו
גורעת
מן
הרשות
הפלסטיית את הפריווילגיה של אחריות על יהול השטח הדון
,
ומחזירה לידיה של ישראל את האחריות
לפעולה
לשמירתו
והגתו
של
האתר
.
לאור
זאת
ישראל
רשאית
לקוט
בכל
אותן
הפעולות
שבהן
היא
וקטת
בשטחיC
לשמירה והגה עלאתרים ארכיאולוגים
.
כאמור
,
הסכמי
אוסלו
הוכרזו
בטלים
על
ידי
הרשות
הפלסטיית
בשורה
של
אמירות
רשמיות
בחודשים
האחרוים
.
הפרתם של הסעיפים הוגעים לחובותיה של הרשות הפלסטיית בעיין אתרי הארכיאולוגיה
,
אגב
פעולות
השחתה
מכווות
וגלויות
של
אתר
בעל
חשיבות
מורשתית
יהודית
רבה
,
משקפת
כי
אין
בדעתה
לקייםאת ההסכמים ואין היא רואה עצמה מחוייבת להם
.
לאור
זאת
,
חוזרת
למקומה
קודת
המוצא
והיא
אחריות
ישראלית
הובעת
מן
העובדה
שישראל
תפסה
את
השטח בשת
,1967
לפחותבכלהוגע לאתרהדון
.
למעשה
,
ההסכם
מעיד
על כך
שישראל
לא
ראתה
את
עצמה
קייה
מאחריות
גם
בתקופה
שבה
קויים
ההסכם
,
ככל
שהיתה
תקופה
כזו. על כך
מעיד
סעיף-קטן
4 לעיל
,
שבו
הוסכם
על
הקמת
ועדת
מומחים
משותפת לעייי ארכיאולוגיה
,
וכן סעיף-
קטן 8
המחייב את הצדדים להודיע הדדית באמצעות הוועדה
המשותפת עלגילויים שלאתרים חדשים
.
מדית
ישראל
איה
יכולה
להתחמק
מאחריותה
לעשה
בשטח
ומחובותיה
הובעות
ממה
.
.10
קיטת פעולות להגה
ולשמירה על האתר על רקע ההפרה הפלסטיית איה בהכרח הכרזה ישראלית על
סיגה
גורפת
מהסכמי
אוסלו
.
משמעותה
המיידית
איה
חורגת
מהשעיה
קודתית
בלבד
של
הוראות
הסכמי
אוסלו
ביחס
למוקד
שבו
מתבצעת
הפרה
,
בשל
החיצת
בפעולה
דחופה
למיעת
זק
בלתי
הפיך
טילתאחריות ישראלית
.
3
אמת
ויה
בדבר
דיי
אמות1 מתייחסת
לאפשרות
של
השעיה
חלקית
של
הסכם
בין-לאומי
בעקבות
הפרה
.
האמה איה חלה
על הסכמי
אוסלו
,
באשר
היא חלה על הסכמים
בין
מדיות
בלבד
,
אולם
לשם
הזהירות
יתן לבחוןאתתוצאות ההפרה לפי האמה
.
סעיף
60
לאמה
קובע
כי
הפרה
מהותית
של
הסכם
מעיקה
לצד
הפגע
אפשרות
להשעות
את
יישומו
–
כולו
או
חלקו
.
הפרשות
המקובלת היא
שהיקף
ועוצמת
השעיה
צריכה
להלום
את
עוצמת ההפרה
,
וההשעיה
תשחרר את הצדדים באופן זמי מביצוע ההסכם עד שהצד המפר יחזור לקיים את התחייבויותיו
.
בדרך
כלל
,
ישו
מגון של
הודעה
מראש בעיין השעיה עקב
הפרה
;2 אולם כאשר מדובר
בצורך לקיטת פעולה
מיידית למיעת זק בלתי הפיך יתן להשעות מייד
,
לאחר הודעה לצד המפר
,3
וכאמור אין מדובר בהכרח
בביטולכללישל ההסכמים
.
עם זאת
,
לשם הזהירות וככל שהדבר אפשרי
,
רצוי כי ישראל תודיע לרשות כי מדובר בהפרה וכתוצאה
ממה ישראלתפעל בעצמהלמיעת ההשחתהאם הרשות לאתעשה כן באופןמיידי
.
ג.
חובתה
של
מדית
ישראל לשמירה
על
אתרי
מורשת
.11
כאמור
במבוא
, על
מדית
ישראל
ישה
חובה
מוסרית
והיסטורית
לשמירת
כסיו
ההיסטוריים
של
העם
היהודי
,
הובעת ממהותה כמדית
העם
היהודי
.
מעבר לחובה
זו,
בקש להפות
את תשומת הלב למקורות
ורמטיביים וספים שמכוחם מתבקש
, רצוי
,
ואף הכרחי כי מדית ישראל תקוט פעולות למיעת הרס
אתרי ארכיאולוגיהבשטח
יA
ו-
B
.
.12
כפי
שראה
להלן
,
המשפט
הבין-לאומי
מייחס
חשיבות
רבה
לשמירה
על
המורשת
התרבותית
וההיסטורית
של
האושות
ושל
עמים
,
ובכלל
זהעל
אתרים
ארכיאולוגיים
והיסטוריים
.
לאור
זאת
,
בשורה
של אמות קבעו חובות ואיסורים על מדיות שמטרתם
הגה על כסי המורשת מפי השחתה ואובדן
, הן
בימי
מלחמה
והן
בימי
שלום
.
מדית
ישראל
חתומה
על
מספר
אמות
בין-לאומיות
בושאים
אלו.
בעשורים
האחרוים
ההכרה
בחובות
ובאיסורים
הללו
מתרחבת
וזוכה
להכרה
רחבה
,
כפי
הראה
גם
במסגרת
המשפט
הבין-לאומי המהגי
.
.14
א.
חובת
ההגה
על
אתרי
מורשת
ותרבות
ישראל
חברה
באמת
אוסקו
למורשת
עולמית4 משת
.1972
האמה
מגדירה
כ"
מורשת
תרבותית
",
בין
היתר
, כל "
אזורים
הכוללים
אתרים
ארכיאולוגיים
שהם
בעלי
ערך
אויברסלי
יוצא
מהכלל
מבחיה
היסטורית
,
אסתטית
,
אתולוגית
או
אתרופולוגית
".5מדית
ישראל
הכירה
במסגרת
האמה
בכך
שהחובה
להגן
,
לשמור ולהעביר לדורות הבאים את המורשת התרבותית המצויה בשטחה מוטלת עליה
,
והתחייבה
לעשות
כל
שביכולתה
למען
מטרה
זו.6 אף
שהאמה
קובעת
פרוצדורה
להכללת
אתרים
ברשימת
המורשת
ViennaConventionontheLawofTreaties,Vienna,23May1969 1
2 שם,
סעיפים
68
-
.65
MarkE.Villiger,Commentaryonthe1969ViennaConventionontheLawofTreaties (2009)P.809-8103
4 האמה
להגה
על
המורשת
התרבותית
והטבעית
של
העולם
)1972(
-
World
The
Of
Protection
The
For
Convention
Heritage
Natural
And
Cultural
(
כתבי אמה
,1303
כרך
).44
ישראל הצטרפה לאמה ב6.10.1999-
והיא כס לתוקף לגביה
ביום
.6.1.2000
5סעיף
1לאמה
.6
סעיף
.4
4
העולמית
List)
Heritage
,(World
האמה
מדגישה
כי אי-הכללתו
של
כס
השייך
מורשת
תרבותית
לרשימה הזואיה שוללתאת היותובעלערך אויברסלי
,
כלומרתחולת יתרסעיפי האמה לגביו
.7
לצד
האמה
, יש
הטועים
כי התפתח כלל
מהגי
במשפט הבין-לאומי
המחייב את
כל המדיות
לפעול הגה
על
כסי
תרבות
ומורשת
.8בין
היתר
,
טעה
זו
שעת
עלכך
שלא
ייתכן
שההגה
על
כסים
כאלו
בעת
מלחמה
)
ראו
להלן
(
תהא
רבה
מן
ההגה
התוה
להם
בעת
שלום
.
ייתכן
גם
שהצהרת
אוסקו
משת
2003
בדבר
הרס
מכוון של עתיקותמשקפת את התגבשותו שלכללמהגי
.9
בהעדר
גורם
אחר
אשר
מקבל
על
עצמו
אחריות
להגה
על
האתר
,
האחריות
מוטלת
על
מדית
ישראל
.
מדית
ישראל
היא
בעלת
האחריות
העליוה
על
השטח
מאז
שתפסה
אותו
בשת
.1967
יתירה
מכך
,
מדית
ישראל
טועת
–
ובצדק
–
לזכויות
ריבויות
בשטח
כולו
.
וכח
העבודות להשחתתו של האתר בידי
מי
שישראל
השליכהעליואת יהבה כי יפעל להגתו
,
על ישראל לפעול למיעת ההרס לאור מחויבויותיה באמה
.
.15
ב.
חובותיה
של
ישראל לפי דיי
המלחמה
:
אף
שלעמדתו
דיי
המלחמה
אים
חלים
de-jure
על
הסיטואציה
,
מדית
ישראל
והגת
de-facto
כאילו
חלים
.
ככל
שאכן
דים
דיי העימות המזויין
על
הסיטואציה
,
הרי
שחלה
אמת
האג להגה על
כסי
תרבות
בעת
עימות
מזויין
משת
.1954
10 אמה
זו
מגדירה
במפורש
אתרים
ארכיאולוגיים
כ'
כסי
תרבות
',
ומטילה
חובה על מדיות בעת עימות או בעת כיבוש לקוט אמצעים כדי למוע גיבה או השחתה של כסי תרבות
שבשטחה שלה
או בשטח
הצד
השי
.11
ישראל
היא צד
לאמה
, ויש
גם
בסיס
לטעה
כי היא
משקפת
משפט
מהגי
.12
בוסף
לכך
,
סעיף
43
לתקות
האג
קובע
את
חובתו
של
המחזיק
לדאוג
לביטחון
ולסדר
הציבוריים
.
בית
המשפט
העליון
פירש
חובה
זו
בהרחבה
.13חובתו
של
המחזיק
היא
גם
לשמור
עלגוף
המקרקעין
ולהוג
בהם
כאמן
.14
במסגרת זו
,
ככל שחלות ההוראות הללו על שליטתה של ישראל ביו
"ש,
הרי שהן אין מתירות
לישראל לעצום עיייםאלמול הרסוהשחתה של כסים היסטורייםבעלי חשיבות
.
ד.
סיכום
.1
הכווהלפגועבעתיקותבבריכותשלמה
ובאתריםוספים
מהווה
הפרה
ברורה
וחמורה
של
הסכמי
אוסלו
מצד
הרשותהפלסטיית
,
שבהםהתחייבההרשות לשמורולהגן על אתרים ארכיאולוגיים
.
.2
ההפרה
היא
הן
במעשה
)
השחתה
מטעם
הרשות
(
והן
במחדל
)
הימעות
משמירה
מפי
משחיתים
אחרים
(.
.3
תוצאות
ההפרה
היא
קיומה
של
אפשרות
להשעות
את
ההסכם
בהקשר
האמור
,
ולהתייחס
את
השטח
כשטחהתון לאחריותישראלמבחיתהשמירה עלהעתיקות
.
7 סעיף
.12
8להרחבהראו (2007)LawInternationalandHeritageCulturalofDestructionIntentionalVrdoljak,Filipa.Ana
UNESCODeclarationconcerningtheIntentionalDestructionofCulturalHeritage 9
October200317
Convention for the Protection of Cultural Property in the Event of Armed Conflict with Regulations for the 10
ExecutionoftheConvention1954
4)3(.
11 סעיף
Prosecutorv.PavleStrugar,TrialJudgment,No.IT-01-42-T,(31January2005),para.22912
13
ראו
למשל
בג"ץ 10356/02
הס ' מפקד
כוחות
צה"ל )2004
(.
14
תקה 55
לתקותהאג
.
5
.4
לפיכך גם בהחה
שהסכמי
אוסלו באופן כללי תקפים
,
ולמרות שמדובר בשט
חי Aו-
B
מדית
,
יש
ראל רשאית
לעשות כל פעולהדרשת כדי להגןעל האתרולמוע זק
.
.5
פעילות
ישראלית
כזולא
תעלה
בהכרח
כדי
סיגה
כללית
מהסכמי
אוסלו
.
במידת
האפשר
,
יתן
לשקול
פייה לרשות הפלסטיית בדרישה לתיקוןההפרהקודםקיטת פעולות
.
.6
מעבר
למחוייבות
מוסרית והיסטורית
,
ישראל
מחוייבת
מכוח
חברותה
באמת
אוסקו
להגן
ולשמור
על
אתרי
מורשת
תרבותית
,
והאתר
הדון
הוא
ללא
ספק
אתר
כזה
.
ישראל
גם
מחוייבת
לפי
דיי
המלחמה
,
ככל
שהם
חלים
,
למוע
פגיעה
באתרים
,
במסגרת
חובתה
לשמור
על
הסדר
הציבורי
וחובתה
למוע פגיעה בלתיהפיכה במקרקעין
.
.16
כאמור
,
עמדה
זו
כתבה
באופן
ראשוי
לאור
דחיפות
העיין
,
והיא
ועדה
להציג
את
עיקרי
ההיבטים
המשפטיים
.
ככל שיהיהצורך בכך
,
שמח להוסיף ולבחוןאת הסוגיה
.
6