פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 932 מישיבת ועדת הכלכלה יום שני, ט' בסיון התשפ"ו (25 במאי 2026), שעה 9:00 סדר היום: << הצח >> 1. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד-2024, של ח"כ אחמד טיבי << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד-2024, של ח"כ אלי דלל << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר מוזמנים: ברוריה מנדלסון – יועמ"שית משרד התקשורת מימון שמילה – מנהל מינהל הנדסה, משרד התקשורת שונית שחר – סגנית היועצת המשפטית, משרד התקשורת גיל הכהן – רפרנטית תעסוקה אג"ת, משרד האוצר עדי ליברוס – עו"ד, משרד המשפטים אורי שרף – מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו נורית פיקובסקי – מחלקה משפטית תחום רדיו, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו און תדמור – רמ"ט, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו דן ארנון – מנכ"ל רדיו חיפה, בעלי זיכיון לשידורי רדיו אזוריים ולהפעלת תחנת שידור ליאור חריש – יועץ משפטי, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות גולן יוכפז – מנכ"ל כאן - תאגיד השידור הישראלי מרסיה צוגמן – היועצת המשפטית, כאן - תאגיד השידור הישראלי אדוה גלנטי – מ"מ דוברת, כאן - תאגיד השידור הישראלי עידו תמרי – מ"מ סמנכ"ל הרדיו, כאן - תאגיד השידור הישראלי אילה מזרחי – מנהלת אגף רגולציה ופרויקטים, כאן - תאגיד השידור הישראלי בעז אקרמן – לוביסט ציבורי, לובי 99 זהר אלטמן רפאל – מנהלת תחום ממשלה, לובי 99 רונן ריינגולד – שדלן, מכון זולת לשוויון וזכויות אדם דוד שריקי – רדיו גלי ישראל ערן סרוסי – רדיו דרום לילך נגיד – רדיו דרום ייעוץ משפטי: איתי עצמון נעמה דניאל ברוש טובול - מתמחה מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: הילה לוי רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << הצח >> 1. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ), התשפ"ד-2024, של ח"כ אחמד טיבי << הצח >> << הצח >> 2. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון - הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד-2024, של ח"כ אלי דלל << הצח >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוקר טוב לכולם, הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הרחבת המגוון בשידורי הרדיו), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת אלי דלל, עודד פורר, רון כץ, משה סעדה, אופיר כץ. 2. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – הנגשת רדיו בשפה הערבית בכל הארץ, התשפ"ד-2024, של חבר הכנסת אחמד טיבי. שלום, כבוד השר, זה דיון שלישי בעניין הזה, ואני רוצה להגיע למתווה מוסכם, עד כמה שאפשר, ובישיבה הבאה לנסח את הצעת החוק בקריאה הראשונה. לכן גם ביקשתי ממשרד התקשורת שיתוף פעולה, כדי שהדברים יהיו בהסכמה עד כמה שאפשר. בגדול, אנחנו נמצאים במכרזים של הרדיו האזורי ומכל מיני סיבות, הזיכיון שלהם הוארך נדמה לי אפילו פעמיים, נכון? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> חמש פעמים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בקורונה יותר מפעמיים. פעמיים במסגרת החקיקה, אבל בחקיקה האחרונה יש שלבים כאלה ואחרים שהם יכולים להאריך עוד פעם ועוד פעם. השר ביקש ממני עוד לפני שנתיים שהוא רוצה אפשרות לרדיו ארצי, כי היום החוק לא מאפשר את זה, הוא מאפשר רק את האזורי. אמרתי לו שבגלל שהיו מכרזים כאלה ואחרים, אי-אפשר להגיד להם שהם מפסיקים להיות אזוריים והופכים להיות ארציים, ואז יש ביניהם תחרות שלא הייתה מוסמכת במועד שבו הם זכו במכרזים והשקיעו את ההשקעות שלהם. אני בעד שלשר או למשרד – לא משנה למי – יש סמכות להוציא מכרזים ארציים, בכפוף לזה שיהיו ההיבטים הטכנולוגיים. לא כל דבר אפשרי, לצערי הרב, בעולם הזה ובתחום הזה. דיברתי עם השר ועם המשרד שאנחנו עשה איזון, מתיחת קו בעניין הזה, בשאלה עד מתי הרדיו האזורי יכול להמשיך להיות במתכונת הקיימת. מאותו רגע, יהיו סמכויות למשרד התקשורת לפרסם גם מכרזים אזוריים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ברשות השנייה היום, לא משרד התקשורת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, לא הרשות השנייה. תכף אני אדבר על זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. אחר כך אנחנו נאמר מי מוציא ומי לא מוציא. הרשות השנייה היא לא חלק ממשרד התקשורת? אני לא מבין את זה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> לא, אנחנו רשות סטטוטורית. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> הרשות השנייה היא גוף עצמאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוקיי, כרשות, אבל היא חלק מהמשרד עצמו. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> היא גוף נפרד ועצמאי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היא לא חלק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא לא חלק מבחינה טכנית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא טכנית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טוב, בסדר, לא משנה. זה לא הוויכוח ואני לא נכנס לזה. תהיה סמכות לשר לפרסם ארצי. כשאני אומר שר אני מתכוון למכלול של המסגרת וזה לא משנה כרגע. לפרסם או מכרז ארצי או מקומי, תלוי בהחלטות שיהיו באותה עת. זאת המגמה שלי, אדוני היועץ המשפטי, ולדעתי לא צריכים תיקונים מאוד גדולים בחוק, כי היום יש אפשרות למכרזים ארציים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בשיטה אחרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשיטה אחרת. הכוונה היא להכניס בתוך השיטה הזאת גם את הנושא השני, ואז התיקון קליל וקל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא בטוח שהוא קליל. יש היום מתווה בחוק שמדבר על - - - ובשיטה דיגיטלית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. צריך לאזן את התיקונים האלה. כבוד השר, בבקשה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תודה, אדוני יושב הראש. מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, ואני מברך על הדיון הזה. אני אציג את המתווה שמשלב את התזכיר הממשלתי עם החקיקה הפרטית ועם מה שאתה הצעת בקווים כלליים, ונצטרך לשבת ולראות. כתבתי כמה דברים בקווים כלליים ושלחתי לך אתמול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, ראיתי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בתזכיר ממשלתי יהיה קשה להעביר את מה שאנחנו רוצים להעביר כאן, כי בתזכיר ממשלתי יועצים משפטיים בממשלה מקפידים על קוצו של יו"ד, ופחות מבינים את המציאות. המציאות טפחה על פנינו 20 שנה, ואף אחד לא הצליח להוציא כאן מכרזים חדשים לתחנות רדיו. הכוח והמציאות גורמים לזה שאותן תחנות – זה בסדר גמור שהן ממשיכות לשדר ולשדר – ואף אחד אחר לא מצליח להיכנס. אנחנו מביאים כאן משהו שהתכתב עם המציאות של תחנות אזוריות. המדינה כבר הוציאה מכרזים, פלחה את זה לפי מגזרים ולפי פריפריה ועשתה באמת חלוקה מאוד יסודית של המשאב הזה, של תדרי הרדיו בקרב אותם שחקנים שקיימים בשוק, מצד אחד. מצד שני, כן, נכון, נעשה עבודה טכנולוגית וכבר נעשתה עבודה טכנולוגית, אבל צריך לעשות עוד עבודה טכנולוגית וכלכלית, שמראה שיש לנו תדרים פנויים. פניתי לרשות השנייה לפני כשנה וחצי, אמרתי להם: יש לנו מספר תדרים פנויים, תוציאו מכרז לתחנה חדשה. אני רוצה לראות את הביקוש בשוק, כמה מסתערים על הדבר הזה. שנה וחצי חלפו והרשות השנייה לא עשתה עם זה כלום. לכן, הסתייגתי מהרשות השנייה. בתזכיר החוק הממשלתי אנחנו מדברים לא על מכרז שהוא מה שנקרא beauty contest, שאומר נבדוק מהי אתה, מה אתה, מאיפה אתה, מאיזה מגזר ומה הפריפריה. המכרזים החדשים יהיו לכל המרבה במחיר, כמו המכרזים הרגילים לפי פקודת הטלגרף, וזה מה שמופיע בתזכיר הממשלתי. אלה מכרזים שלא נכנסים לתוכן וכמו שאני תמיד אומר, אני לא רוצה להתערב בתכנים. המכרזים האלה ישולבו יחד עם היכולת של התחנות האזוריות. המתווה הוא בקווים כאלה, והצעתי כאן שהארכת הזיכיון לכל התחנות האזוריות תהיה עד סוף 2030, בערך ארבע שנים מהיום. ליישר קו לכל תקופות הזיכיון, ובמקביל לזה משרד התקשורת יעשה עבודת מטה לבחינת היתכנות כלכלית וטכנולוגית של תדרים, של הוצאת מכרז, של תדרים חדשים שיש לנו, ויש לנו מספר תדרים שאנחנו יודעים להוציא למכרז חדש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בלי לפגוע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בלי לפגוע, כמובן. על פי המכרז הזה, יוכלו לשדר רק החל מעוד שנתיים וחצי, רק החל מ-1 בינואר 2029, כלומר לתת זמן לשוק להתכונן לדבר הזה. תחנה אזורית שתיגש למכרז, תוכל גם היא לזכות בתדר שלה. כלומר, ייקבעו תנאים במכרז עם מחיר מינימום, כמובן האגרות שמשלמים על פי העוצמה, על פי ההספקים ועל פי השימוש בתדרים. מי שזוכה במכרז, זוכה בתדר שהוא יכול לעשות בו מה שהוא רוצה בהתאם לכללים הטכנולוגיים שייקבעו. הוא יוכל לשדר בו בכל הארץ. תחנה אזורית שתרצה לגשת למכרז הזה, תוכל לגשת ולזכות בתדרים שלה. יש כאן – זה נהנה וזה לא חסר. היא ניגשת למכרז, באה עם תדרים שהם אצלה בזיכיון, והיא זוכה בהם לאותו רישיון חדש שייקבע לשידורים שלא מוגבלים בתחום או בתוכן וכדומה. במקביל לאפשרות של התחנות האזוריות לזכות, יוכלו לגשת גם שחקנים חדשים ולזכות בתדרים החדשים שייצאו למכרז. ככה אנחנו מרוויחים גם שימור של החלוקה הפריפריאלית, הגיאוגרפית והמגזרית שיש לנו היום בתחנות האזוריות, וגם מאפשרים לתחנות חדשות להיכנס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז אתה מדבר רק על ארצי, או תעשה שילוב של מקומי וארצי? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה נתון לבחירתן, כי אתה זוכה בתדר ואתה יכול לשדר בו איפה שתבחר. אתה יכול לשדר בו רק באזורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש משמעות למחיר ואתה אומר שאתה הולך לפי מחיר. אם אתה הולך על ארצי, המחיר שונה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המחיר נקבע היום לפי ההספק, לפי העוצמה של השידור ולפי כמות השימוש בתדר. ככל שתשתמש יותר בתדר, האגרה שלך תהיה יותר גבוהה בהתאם. אם תשדר באזור גיאוגרפי מסוים ותחליט להיות רק שם, ההספק, כמות השידור שלך תהיה נמוכה והתשלום יהיה בהתאם. אם תחליט לפרוס בפריסה ארצית, התשלום יהיה בהתאם. אלה תנאים שייקבעו באותו מכרז ואני לא חושב שאנחנו צריכים להיכנס לתנאים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אני לא רוצה להיכנס למכרז. למה 2030? ממה שראיתי בחוק הקודם, יש לאנשים אפשרויות לקבל אורכות אפילו עד 2036. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תלוי לאיזו תחנה. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> אני מהרשות השנייה. האפשרויות להאריך את הזיכיון הן לרדיו נאס עד 2039 ולרדיו קול חי עד 2037. שאר התחנות מסתיימות ב-2030. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בינינו, אני אגיד לך שלי לא מפריע שהזיכיונות של מי שיש לו עדיין הארכות – יישארו, אבל במקביל לזה, נוציא למכרז תדרים חדשים. אין לי שום בעיה עם זה. אמרתי רק ליישר קו כי עכשיו יש כאלה שהזיכיונות שלהם מסתיימים בעוד שנה, שנה וחצי ושנתיים, ועם כולם ניישר קו שהזיכיון מסתיים בסוף 2030. נוציא תדרים חדשים למכרז תוך שמירה על התחנות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד המשפטים, יש לך משהו לומר בעניין הזה? אלא אם כן את לא רוצה להגיד כלום, באופן כללי. זה דיון כללי, ואת לא חייבת עכשיו. אולי כשנביא את הנוסח. אם את רוצה להגיד משהו, את מוזמנת. את רוצה להמתין? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, לא. קודם כול, "רוצה" זאת באמת מילה גדולה לאירוע הזה. אני מנסה ללמוד את הנוסח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא פרסמנו שום נוסח באתר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין נוסח, לא פרסמנו שום נוסח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין נוסח באתר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> חילקו לי דף. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא יודע מה יש בדף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא לדיון כרגע, אלה רק דברים כלליים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> גורסת, לא ראיתי את הדף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו דיברנו על זה פה, עזבי את הדף. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני אתייחס. אנחנו לא דנים בהצעות שהיינו אמורים לדון בהן. למיטב ידיעתי, משרד התקשורת הפיץ תזכיר רדיו, וזאת הדרך שבה הממשלה מקדמת רפורמות בתחומים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו בהצעת חוק פרטית ואין שום בעיה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בסדר, אני שומעת. יושב פה השר ומבקש לקדם מיני רפורמה, שליש רפורמה, רבע רפורמה אגב הצעה פרטית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעצרי רגע. אני ביקשתי מהם להיכנס לעניין, וזה לא שהם באו אליי ואמרו שהם רוצים לקדם דרך הצעת חוק פרטית. אני רוצה לקדם דרך הצעת חוק פרטית, כי אני חושב שהנושא הזה צריך להיות מוסדר באופן מסוים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אני אגיד כמה הערות קצרות, ואני אמתין לראות את הנוסח ולאן הדיונים הולכים. התרעתי מראש שאני נאצלת לצאת בקרוב, ולכן אני מתנצלת על כך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בישיבה הבאה יהיה נוסח. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זאת לא דרך עבודה תקינה ומקובלת. אדוני מכיר אותי שנים ארוכות, והכנסת יכולה אגב הצעת חוק פרטית לעשות כל מה שהיא רוצה והיא סוברנית לחלוטין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא כל מה שהיא רוצה. אנחנו משתדלים להגיע להסכמות עם כולם. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> התהליך שבו מגיע שר ומנסה או מסכים לשתף פעולה עם המתווה הזה, מן הטעם שהיועצים המשפטיים, שבכלל עוד לא נדרשו לתזכיר הממשלתי, לא מאפשרים לקדם חקיקה, זאת טענת אווירה שקל לטעון אותה, אבל אני לא יודעת על מה היא נסמכת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, לא. התזכיר הממשלתי עצמו יצא באופן כזה שהוא מנותק מהמציאות. אמרתי את עמדתי כשפורסם התזכיר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> התזכיר הממשלתי כפי שאתם פרסמתם אותו. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כפי שאנחנו פרסמנו, כי זאת הייתה הדרך היחידה לפרסם אותו כי התנגדו לאפשר לתחנות אזוריות לגשת למכרז ולזכות במכרז. אני התעקשתי על זה, וזה לא היה בתזכיר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אינני יודעת מי התנגד, אבל כששר, ובוודאי כשהייעוץ המשפטי לממשלה לא באירוע הזה, הוא עוד לא התחיל להיות באירוע הזה, אבל בוודאי כשהשר מעוניין - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כשאתם באירוע, זה לא תורם בדרך כלל. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> הינה, אנחנו מסכימים שאנחנו לא באירוע הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אתם לא באירוע? הינה, את פה, את מדברת. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> שוב אני מזכירה שהממשלה פועלת באמצעות הצעות חוק ממשלתיות. אומנם זה קצת נשכח בתקופה האחרונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? לא נכון. רק אתמול העברתי הצעת חוק ממשלתית, חוק שירותי אשראי. העברתי אותו. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני יודע שאני לא מתייחסת לוועדה הזאת, הוא מבין בדיוק את הרמיזה שלי. בקיצור, אני לא מכירה התנהלות כזאת. אני בוודאי לא יכולה לחוות עמדה משפטית על ההצעה שהשר תיאר פה מעכשיו לעכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועל מה שאני תיארתי? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני אגיד כמה דברים על מה שאתה תיארת. העיקרון המסדר שחייב לחלוש בכל פעם שעושים רפורמה ומתעסקים עם הנושא הזה, הוא עיקרון של שוויון. אני לא אחדש פה שום דבר לאף אחד. תדרי הרדיו הם משאב מוגבל מאוד ולנגישות אליהם יש ערך כלכלי רב. העיקרון שקבע חוק הרשות השנייה, ולא בכדי המכרזים האלה נעשים על ידי הרשות השנייה ולא על ידי משרד התקשורת, אדוני, מתוך תפיסה של עצמאות רגולטור התקשורת, המכרז אמור להבטיח תחרות הוגנת על המשאב המוגבל הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד התקשורת לא יכול לפרסם מכרזים? << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני לא אמרתי, אני לא אמרתי שמשרד התקשורת יכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד, משרד התקשורת גם אמון על פרסום מכרזים כמשרד ממשלתי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אם זאת הייתה שאלה עובדתית, אדוני, התשובה היא שמשרד התקשורת לא יכול - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום הוא לא יכול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> על פי פקודת הטלגרף, משרד התקשורת מוציא את רוב המכרזים על תדרים במדינה. רק כאשר יש מכרזים עם נגיעה בתוכן, ואת זה אנחנו מבקשים לשנות, הרשות השנייה - - - << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> זאת לא הייתה השאלה של היו"ר, והתשובה המשפטית לשאלה של היו"ר היא שמי שמאסדר את תחום הרדיו האזורי זאת הרשות השנייה, והיא הגורם המוסמך היחיד בחוק לפרסם מכרזים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום, היום. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> כמובן שאפשר לתקן את החוק ואנחנו נתנגד לרעיון הזה כי יש תכליות לזה שעושה את זה הרשות השנייה ולא משרד התקשורת, אבל אני שמה את הנקודה הזאת בצד. בין אם הרשות השנייה עורכת את המכרזים ובין אם משרד התקשורת עורך את המכרזים, וכאמור, זאת תוצאה לא טובה בעיניי, עיקרון העל הוא שוויון וצריך להבטיח נגישות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בתזכיר הממשלתי, משרד התקשורת עורך את המכרזים. אמרת: תזכיר ממשלתי, תזכיר ממשלתי. בתזכיר הממשלתי זה משרד התקשורת. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> הרגע התנערת מהתזכיר הממשלתי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> התנערתי מנקודה מסוימת בו. נכון. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני לא יודעת ממה התנערת. לי זה נשמע שהתנערת באופן כללי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הסברתי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> עיקרון השוויון צריך לקחת בחשבון הרבה דברים, לרבות ההסתמכות וההשקעות של תחנות הרדיו האזוריות, שנמצאות שם כבר הרבה זמן, אבל המשאב מוגבל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אני רוצה ליישר קו בתאריך מסוים, בגלל ההשקעות שלהם, בגלל שהם זכו במכרזים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השאלה היא מה קורה אחרי יישור הקו. אחרי יישור הקו צריך להיות הליך תחרותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה, אין על זה ויכוח. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> הליך שוויוני, הליך תחרותי שוויוני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זאת בדיוק נקודת הוויכוח. אני אומר שבהליך התחרותי הזה יוכלו לגשת גם שחקנים חדשים ולזכות בתדרים חדשים, וגם תחנות אזוריות יוכלו לזכות בשלהן. היא מתנגדת לזה שתחנות אזוריות יוכלו לזכות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני השר, אני יודעת לדבר ואני ממש אשמח להשלים את דבריי. אני יוצאת מפה ממש בקרוב לוועדה אחרת שאנחנו מבלים בה יחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לי עוד שאלה בהליך התחרותי. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אני כל כך מעריכה את אדוני. יש לנו כל כך הרבה מיילג' ביחד ואדוני יודע היטב שלא בדרך כזאת, אגב תיאור כללי ואגב נוסח שמונח או לא מונח, אפשר לדבר באיזושהי מידה של רצינות על רפורמה משמעותית ברדיו האזורי. תקדם הוועדה, היא תקבל את כל הסיוע מצידנו, אבל לא ככה. צריך להבנות את זה, צריך להבין את זה, צריך לבחון את המשמעויות הכלכליות של זה. זה לא דבר שעושים על הדרך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, ברור. בסדר גמור. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לגבי עיקרון השוויון, המצב שחזה חוק הרשות השנייה מלכתחילה, והמצב שבו אנחנו נמצאים היום, רחוקים מזרח כמערב. מתפיסת עולם שאומרת: מכרז עיתי בכל ארבע שנים, הגענו למצב שבו תחנות רדיו אוחזות בזיכיונות שהלכו והתחדשו מסיבות טובות או לא טובות, זה לא העניין. בשורה התחתונה, יש ציבור מאוד קטן יחסית שבתקופה מאוד מאוד ממושכת נהנה מהנגישות למשאב המוגבל הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם גם משקיעים והם גם מפסידים. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אמרתי. אמרתי שהם השקיעו והכול בסדר. זה לא קשור אליהם. הם משקיעים, יש להם מפעל כלכלי והם רוצים להרוויח ממנו. הכול בסדר. בסופו של דבר הם נהנים ממשהו שיכול להיות אותו בכל רגע נתון למתי מעט. לכן, כשהולכים על מודל שמבקש להאריך פעם נוספת את הנגישות שלהם למשאב הזה, ולתקופות לא מבוטלות, צריך לבחון את ההשפעה של זה על עיקרון השוויון. על פניו, בדיון שהוא נטול נוסח, נטול פרטים, רק מלמעלה וכן הלאה, הפגיעה בשוויון נראית מורכבת מאוד. זה מה שאני מסוגלת להגיד על זה כרגע. יהיה נוסח, יהיו פרטים, משרד התקשורת יקדם הצעה סמי-ממשלתית דרך פרטית, אנחנו נבחן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי עיקרון השוויון, אנשים זכו במכרזים לתקופת זמן קצרה. הם השקיעו השקעות גדולות, וזה לא תחום שהצליח בגדול מהתחלה. הם היו צריכים להשקיע הרבה מאוד, להפסיד הרבה מאוד, והיום, אולי אחרי שהם השקיעו, הם מתחילים לראות אור בקצה המנהרה. היינו בקורונה, היינו במלחמות והמצב שונה ממה שאת אומרת. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, הוא לא שונה. את כל הדברים שאדוני מתאר, צריך להסביר, צריך להראות בנתונים, צריך להבין את המשמעויות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר גמור. יש לי שאלה אלייך וגם למשרד התקשורת. נאמר לי שבזמנו, ערוצים 12 ו-13 זכו במכרז ובסוף שינו להם את הזיכיון ל-15 שנה. נכון? זה מה שקרה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הייתה רפורמה מאוד מורכבת של מעבר מטכנולוגיות ישנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך שינו? איך הוסיפו להם את זה? מרפורמה לרפורמה, אבל השאירו את אותם זכיינים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, זה יותר מורכב מזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איך שינו להם ל-15 שנה משלוש שנים? פתאום לא היה עיקרון השוויון? בתחום הזה, כשרוצים שיהיו שחקנים קבועים שמשקיעים הרבה מאוד – חלק מהעניין ברדיו וטלוויזיה זה הניסיון והעובדה שאנשים רגילים לראות אותם או לשמוע אותם, ולכן צריך לקחת את זה בחשבון. גם המכרז שעשו לארבע שנים הוא מכרז מצחיק. זה לא הגיוני. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני אפתיע אותך ואני אגיד שאני מסכימה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה שבערוצים 12 ו-13 נתנו להם ל-15 שנה, אין בזה היגיון. אחרת מה הם ישקיעו? ואחרי שנתיים יביאו את זה לשחקן אחר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - - זה משאב מוגבל. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> גם הטלוויזיה הייתה אז משאב מוגבל. התייחסו אליו כאל משאב ציבורי, והיום אנחנו פותחים את זה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אני רוצה לענות לך תשובות קצרות, ובזה אסיים את דבריי. קודם כול, בחוכמת הבדיעבד, זה באמת נראה מצחיק שמלכתחילה נתנו את המכרז לארבע שנים. זה דבר חסר היגיון כלכלי, ונראה לי שבדיעבד זה ברור לכולם. השאלה איפה עובר הגבול מבחינת שוויון ואני אומר בהגזמה בין ארבע שנים ל-40 שנה, היא שאלה כבדה. בשונה מתחום הטלוויזיה, שבאמת שינה לחלוטין את פניו מבחינה טכנולוגית, תחום הרדיו הוא עדיין תחום מבוסס FM. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא יכול להשתנות, אבל יש בעיה של השקעות גדולות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אדוני, אני עובדת בממשלה, ושמעתי הסברים ארוכים מאוד יותר מפעם אחת ממשרד התקשורת, הוא משרד המטה שמוביל את החקיקה הזאת, שמסביר לי למה אין היתכנות בעת הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שאני רוצה להסביר לך. היה פרסום מכרז לשינוי טכנולוגי, שההשקעה בו הייתה גדולה והוא לא הצליח. יש אפשרות לשינוי טכנולוגי, אבל צריך להשקיע 250 מיליון שקלים ואין מי שיעשה את זה. שתתכבד הממשלה, תשקיע ואז ייגמר הסיפור. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בשביל זה עושים הצעת חוק ממשלתית, רותמים את הממשלה ומביאים הצעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל לא עשו את זה. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> אבל אפשר לעשות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה, מישהו מפריע לכם? תעשו את זה. דרך אגב, גם אם אנחנו נחוקק חוק, תמיד הממשלה יכולה לעשות תיקון לחוק. זה נושא שאי-אפשר להשאיר אותו באוויר, כי אנשים לא יודעים מה לעשות. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> בזה אני מסכימה עם אדוני, אבל אני לא חושבת שזאת הדרך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואי נשמע את השחקנים. הרשות השנייה רוצה להגיד משהו? << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> אני רוצה לציין שהרשות השנייה מפקחת על הרדיו האזורי, וכרגע יש כללים שמגדירים את האזורים, ואפשר גם לעשות אזור נוסף, אבל צריך לעשות שיקולים משפטיים, כלכליים, הנדסיים, וצריך להראות את הצורך. זאת גם הסיבה לכך שמה שהתחיל לפני שנה וחצי הרעיון לעשות עוד אזור מכרז – צריך לעשות את כל השיקולים האלה, וברגע שרואים שיש היתכנות כלכלית - - - << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שנה וחצי עברו, לא בחנתם את השיקולים בשנה וחצי מאז שביקשנו. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> לא אנחנו לא קידמנו את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ודאי שאתם. הרשות השנייה מוציאה את המכרז, אלא מי? << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> הרשות השנייה מוציאה את המכרז לפי החוק. אם רוצים להוציא לפי החוק, צריך לעשות את העבודה לפי החוק והכללים הקיימים. ממה שהבנתי מהצעת החוק הנוכחית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו נשנה את הנוסח. הנוסח הראשוני של הצעת החוק הפרטית לא יהיה הנוסח שאנחנו נציע. << אורח >> נורית פיקובסקי: << אורח >> השאלה היא - - - של רדיו ארצי על רדיו אזורי, כי המשמעות יכולה להיות לדחוק את רגלי הרדיו האזורי, וצריך לבחון את זה כמו שצריך מכל הבחינות. אין לנו התנגדות עקרונית. נכון שהמכרזים עומדים להסתיים, וצריך לבחון את הסוגיה, אבל צריך לעשות את זה בשום שכל ולשים לב לכל ההשלכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו רוצה להגיד משהו? בבקשה. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> אני יועץ משפטי, התאחדות תחנות הרדיו האזוריות. ראשית, על הרעיון הכללי של רפורמה בתחום שידורי הרדיו, אנחנו בהחלט תומכים בהצעה של השר וביוזמה שלך, ואנחנו חושבים שהגיע הזמן לרפורמה. אנחנו מתנהלים עם הצעות חוק, ואם חוק שחוקק ב-1992 דיבר על ארבע שנות זיכיון, ומאז בכל פעם אנחנו מקרטעים ארבע שנים קדימה, אנחנו באמת חושבים שהגיע הזמן להסדיר את הנושא הזה. עצם הרעיון של יישור קו בין התחנות, מתן אפשרות לתחנות האזוריות להמשיך לפעול, ובמקביל פתיחה של רדיו ארצי במכרז, הוא משהו שמקובל עלינו. אנחנו מבינים את הרציונל שלו ואת ההיגיון שלו ואנחנו בעד תחרות. אנחנו רוצים להגיד כמה דברים לגבי התחנות האזוריות עצמן. אומר השר שבעיקרון, הכוונה היא להתחיל את השידורים של הרדיו הארצי ב-2029, ואנחנו סבורים שלפחות בכל מה שקשור לשידורים של רדיו הארצי, כל עוד לתחנות האזוריות לא הסתיימו הזיכיונות, מן הראוי לתת לתחנות האזוריות לסיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי, אנחנו נמצא את התאריך, נמצא בהסכמה את התאריך. היום יש רדיו ארצי – גלי צה"ל ורשת ב'. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> נכון, אבל לא רדיו ארצי מסחרי פרטי. גם היום אנחנו נאבקים במציאות מאוד מאוד מסובכת מול גלי צה"ל ומול התאגיד שיש להם רדיו ארצי, שממומן גם מתקציב מדינה וגם מפרסומות. זאת תחרות מאוד קשה. במקביל, נכנסים אלינו ערוצי סטרימינג. כל התחום, כל שידור – מדברים פה על משאב מוגבל של רדיו, אבל אי-אפשר להסתכל על זה בפריזמה הצרה שאנחנו נמצאים במשאב מוגבל של רדיו, ומסביב יש אמצעי תקשורת שמנגישים את כל המוזיקה, את הפודקאסטים, והופכים אותם למשהו מאוד נגיש ומתחרה בנו. כל הגופים האלה, יש להם כל מיני מודלים שבאים על חשבון עוגת הפרסום. קודם כול, אנחנו מבקשים שיינתן לנו פרק הזמן הראוי לסיים את הזיכיונות שלנו, ואנחנו מדברים על 2030, אבל לא נוכל ב-2030 לסגור. << אורח >> לילך נגיד: << אורח >> 2036. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הזיכיונות שלכם כבר הסתיימו מזמן. החוק עצמו אפשר לכם אורכה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לחלק, לחלק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הרי זכיתם במכרז לתאריך מסוים, ואני רוצה שתענה לטענת השוויון. << אורח >> ליאור חריש: << אורח >> לגבי טענת השוויון, קודם כול, כל תחום התקשורת וכל תחום הטכנולוגיה השתנו מאז 1992, אז אפשר היה באמת לדבר על תדר כעל משאב מוגבל. אולי הוא עדיין משאב מוגבל במובן הטכני שלו, אבל הוא לא משאב מוגבל בכל מה שקשור להנגשת תוכן לציבור. צריך לעשות את ההבחנה הזאת בין שני הדברים. כשאנחנו מדברים היום על להגיע לציבור, יש כל כך הרבה אפשרויות טכנולוגיות להגיע, שאי-אפשר להסתכל על תדר רדיו FM כמשאב מוגבל רק בגלל שיש על הספקטרום כמות מוגבלת של תדרים. צריך להתייחס לזה בצורה יותר רחבה. לצאת שוב למכרזים של רדיו אזורי, כשבמקביל יש לנו תחנות ארציות, חלקן בבעלות ממשלתית וחלקן בבעלות של גופים סטטוטוריים, במקביל אזוריות, שיהיו תחנות פרטיות ויתפרסו באותה שיטת שיווק של מכירת פרסום, סטרימינג – כל הדרכים האלה לא יאפשרו לתחנות אזוריות להמשיך להתקיים. אבל אם רוצים לסגור את הרדיו האזורי, אפשר לקבל החלטה, אבל אם רוצים לאפשר לרדיו אזורי להמשיך להתקיים, ואנחנו חושבים שיש לנו עדיין מה לתרום ברדיו האזורי, אין שום הצדקה לדבר על סיום תקופה והארכת מכרזים. מזכירים פה את עיקרון השוויון, ואני רוצה להפנות לשתי דמוקרטיות לא פחות טובות מהדמוקרטיה הישראלית. אחת זאת ארצות הברית והשנייה היא אנגליה. שם יש עיקרון, יחד עם עיקרון השוויון, שמתייחס לנושא שידורי רדיו, כולל רדיו אזורי, כולל תדרים מוגבלים. שם יש עיקרון שנקרא עיקרון ה-continuity of expectation, שמביא בחשבון את האינטרס הציבורי ביציבות בענף מסוים של שידורי רדיו, מאפשר לזכיינים קיימים לקבל הארכות של הרישיון שלהם או של הזיכיון שלהם, ללא מגבלה על כמות ההארכות האפשריות, בלי לאפשר למתחרים חדשים להיכנס, כל עוד השירות שניתן על ידם לציבור תואם את האינטרס של הציבור ואת המדיניות הרגולטורית של המדינה. בשורה התחתונה, אין לנו בעיה עם המכרז הארצי בסוף תקופות הזיכיונות שלנו. תנו לנו עוד ארכה מסוימת גם להתארגנות וגם שנוכל להמשיך לשדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השר אומר שגם היום הוא יכול להוציא מכרז. יש תדרים שהוא כן יכול להוציא. הטענה שלו היא שגם אם ניתן אורכה וניישר קו, הוא עדיין יכול להוציא מכרז ארצי. יש לי אליך שאלה, אתה אומר: המרבה במחיר. נניח שנפרסם ארבעה-חמישה מכרזים ואנחנו לא מסתכלים על התוכן. התוכן אומר שאם יש תחנה בערבית, יבוא מיליארדר עשיר מהאמירויות וייתן את המחיר הכי טוב לגבי כל ארבע התחנות. זה הופך את כולן לתחנות בערבית, והרי אין בזה היגיון. צריך להיות בזה איזשהו בסיס, והמחיר לבד לא יכול לקבוע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לכן בהצעה שלי אנחנו משמרים את 17 התחנות האזוריות שקיימות, על כל המגוון שלהן. הן יוכלו לגשת ולזכות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עד תאריך מסוים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, לא. אני אחזור על הדברים שאמרתי. במתווה שדיברתי עליו, שהוא המתווה המציאותי – מה שהציגה כאן קודם עורכת הדין ליברוס, הוא או שנלך לשוויון מוחלט, או שהמצב יימשך ותהיה כאן הארכת זיכיונות בלי הגבלה, ואף אחד חדש לא ייכנס. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> רק לפרוטוקול, כמובן שזה לא מה שאמרתי וזה עיוות של דבריי באופן גס. אבל בסדר, שיהיה כתוב בפרוטוקול. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בסדר גמור. אגב, לגבי השידור הציבורי שהזכירו, עמדתי ידועה. אני חושב ששידור ציבורי לא צריך להתחרות עם השוק הפרטי וזה בהחלט נכון. אולי בוועדה כאן ליד יטפלו גם בנושא הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשאיר את הוויכוח הזה לפעם אחרת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> נשאיר לפעם אחרת. לגבי המתווה, המתווה אומר שכשנוציא תדרים לא מוגבלים באזור גיאוגרפי ותחנה אזורית תיגש למכרז הזה, והיא תעמוד בתנאי המינימום של המכרז, היא תזכה. היא תזכה לרישיון ל-15 שנה כמו לכולם. לכל אותן 17 תחנות תהיה אפשרות לזכות בתדרים במכרז ל-17 שנה, בלי הגבלה גיאוגרפית. כלומר, גם תחנות אזוריות היום יוכלו להפוך לארציות או יוכלו להישאר אזוריות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אתן לך כדוגמה את רדיו צפון. הרי הוא רכש ניסיון וידע. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא לא יצטרך להתחרות במחיר כמו החדשים. זה בדיוק מה שאני אומר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה לא נותן בסיס למה שהוא עשה בשנים האחרונות? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> ההצעה שלי, היושב-ראש, היא שהתחנות האזוריות שייגשו למכרז, ייקבע שם מחיר סף, ואם הן עומדות בו, הן זוכות כי הן באות עם התדרים שלהן למכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כלומר, יש להן יתרון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> יש להן יתרון. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> התדרים לא שלהן, התדרים הן משאב ציבורי ששייך לציבור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני יודע שתגידו שזה לא שוויוני ושזה לא בסדר. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, זה לא שלהן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, זה לא שלהן. זה ברור. << אורח >> עדי ליברוס: << אורח >> לא, זה לא ברור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> המכרזים הממשלתיים היום נותנים בדרך כלל ניקוד לניסיון, לידע, לדברים מסוימים. אי-אפשר להשוות מישהו חדש שבא לרדיו צפון, לצפון הארץ, ויש לו אותו מעמד כמו אחד שהיה שם עשר שנים. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> מצד שני, אתה לא יכול למנוע ממישהו חדש להצטרף רק בגלל שמישהו כבר שם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא. יש להם יתרון, בוודאי שיש להם יתרון, אבל היתרון הזה הוא בבסיס. אי-אפשר להתעלם מהיתרון הזה. אתה לא יכול להביא הכול חדש כי לוקח זמן להיכנס לעניין. לכן האריכו לערוצים 12 ו-13 ל-15 שנה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היושב-ראש, אנחנו יודעים לקחת היום עשרה תדרים חדשים ולהוציא למכרז לשחקנים חדשים שייכנסו לשוק. מצד אחד אני מכניס שחקנים חדשים לאותם עשרה תדרים, ומצד שני, התחנות האזוריות שבאות למכרז עם התדר שלהן מהבית, יכולות להאריך את הזיכיון שלהן עוד פעם ועוד פעם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נניח משרד הביטחון, אם הוא מוציא מכרז ונותן ניקוד, אלה שכבר עובדים אצלו, יש להם יתרון. יש להם יתרון וזה בבסיס. זאת השיטה, ואין שיטה אחרת, רבותיי. אי-אפשר לשים קו ולהגיד לבן אדם: אין לך שום ניסיון, שום יתרון בכלום. לא, היתרון הוא בבסיס. זה חל במכרזים ממשלתיים אחרים, זה יחול גם בתקשורת. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמו בטלוויזיה שהזכרת קודם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל שזאת תקשורת אין הבדל בעניין הזה? לא נכון. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמו שהזכרת קודם לגבי הטלוויזיה, כשהפכו מזיכיונות לרישיונות נתנו עוד 15 שנה. זה מה שאנחנו עושים כאן לתחנות קיימות, ומצד שני פותחים את השוק לתחנות חדשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. אני לא רואה בזה בעיה משפטית. עשו את זה גם בטלוויזיה, יכולים לעשות את זה בזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא אותו דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא אותו דבר? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> כי פה מדובר במשאב בחוסר. אין מספיק תדרים לכולם. ה-FM זה משאב בחוסר. הגיע הסמנכ"ל מימון שמילה, והוא יפרט ויסביר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אין מספיק תדרים, זה אומר שמוחקים את האנשים? מוחקים את הניסיון שלהם? מוחקים את הידע שלהם? מוחקים את כל מה שהם עשו? למה משרד הביטחון, כשהוא מוציא מכרז עם ניקוד, יש משמעות למה שעשית בעבר? מה הדבר הזה? אני לא מבין. פתאום פה מוחקים להם הכול? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אני לא יודעת לאיזה מכרזים אדוני מתכוון, וצריך לראות שזה תנאי ענייני. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היושב-ראש, שמילה הוא לא יועץ משפטי ואני ממליץ לשמוע את עמדתו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אשמע אותו, כי יש לי אליו שאלות. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> גם יועצים משפטיים אפשר לשמוע. אני לא מבינה את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היועצים המשפטיים לא מייצגים את עמדת משרד התקשורת, עם כל הכבוד. אתם לא מייצגים את עמדת משרד התקשורת בדיון הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע. בוא לא ניכנס לזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מבקש לא לייצג עמדה אחרת שהיא לא העמדה שלי בדיון הזה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אנחנו מייצגים עמדה משפטית. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> כמו שהייעוץ המשפטי לממשלה אומר לכם לא להשתתף בדיונים איתי במשרד ועם המנכ"ל, גם אני מבקש, אל תציגו עמדה הסותרת את עמדת משרד התקשורת שאני מייצג כאן. שעדי ליברוס תעשה את זה. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אחת הטענות שאנחנו צריכים לברר היא שגם אם אנחנו עושים ארצי, יש מקומות שאי-אפשר לשים בהם את המשדרים. לא נותנים אישורים למשדרים ואז יש חוסר איזון בין תחנה שנותנים לה להיות ארצית, אבל היא לא יכולה לשים היום את המשדרים כדי להיות ארצית. איך אתה פותר את הבעיה הזאת? שמעתי את הטענה הזאת גם מגלי ישראל וגם מרדיו דרום וכולי. אומרים: בסדר, נהיה ארצי, אבל אף אחד לא ייתן לי לשים את המשדרים במרכז כדי להיות ארצי. יש היום בעיות עם התקנת המשדרים האלה מבחינת היתרים ומכל הבחינות. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> בוקר טוב, אני מתנצל על האיחור. אני רוצה לענות על השאלה הקודמת, ברשותך. גם משרד התקשורת מוציא מכרזי סלולר, ולעיתים אנחנו מוציאים מכרזים סגורים לחברות הסלולר. המצוקה בתדרי סלולר לא פחותה מאשר ב-FM. למה? כי אנחנו אומרים שסלקום, פרטנר, פלאפון, הוט מובייל ואחרות שיש להן כבר נכסים, הן כבר הקימו אתרים, במכרז האחרון של דור 5 יצאנו למכרז תדרים סגור, עם נימוקים כלכליים, משפטיים, הנדסיים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> רק לשחקנים הקיימים. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> רק לשחקנים הקיימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יש דברים כאלה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> בוודאי שיש דברים כאלה. גם ב-FM אנחנו צריכים לעשות את זה בצורה מושכלת. אני מסכים שצריך לתפור את זה נכון ולעשות את זה בצורה שוויונית, נכונה, טכנולוגית ותחרותית, ואנחנו נדע למצוא את הפתרונות. אני לא נופל מהרגליים מההצעות שעולות פה, גם להאריך את תקופת הזיכיון לקיימות, ועם זאת, לצאת עם תדרים חדשים, שם חברות חדשות או זכיינים חדשים בעלי רישיונות חדשים יוכלו להיכנס לתחום את התחום בבעלי תחנות. הדבר הזה יגדיל מגוון, עוד תוכניות ועוד שידורים ואני חושב שזה יעשה טוב לציבור בישראל. לגבי שאלתך, אדוני היושב-ראש, אני מכיר את המצוקה הזאת, אני מכיר את הטענה וגם נפגשתי עם שריקי, נפגשתי גם עם התאגיד ועם אחרים. יש מקומות במדינת ישראל שקל יותר להקים בהם אתרים, לדוגמה באזור הדרום. זה אזור פתוח ויש בו פחות תנאים ומגבלות. אם רוצים להקים אנטנות באזורים מרובי אוכלוסין, יותר קשה למצוא אתרים. עם זאת, בבדיקה טכנולוגית שעשינו לפני המלחמה, ישבנו עם חברת בזק, שהיא יצרן האנטנות או המשדרים הגדול ביותר במדינת ישראל, היא כמעט מונופול בתחום הזה. יש להם מספר אתרים שלהם והם יכולים להכניס שם עוד משדרים. דרך אגב, אנחנו מכניסים משדרים באיתנים, ואפשר להכניס בהדר בחיפה. הכנסנו עכשיו במלחמה, ואפשר להכניס בצפון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> במלחמה אפשר להכניס הכול, אבל זה זמני, אתה יודע. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא, גם במלחמה כשמכניסים, אנחנו בוודאי בודקים – מי שמקים את זה – הגנות הסביבה, אישורים של הרשויות המקומיות, תכנון ובנייה. לא עושים חאפ-לאפ במלחמה, עושים את זה לפי הספר, אבל מהר. אפשר למצוא אתרים, ואני מוכן לשבת עם כל נציג טכנולוגי של כל תחנה, ולהראות לו איך אפשר לעשות את זה. אני לא אעשה את זה במקומם. גם בסלולר אמרו לנו שאי-אפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה יש להם טענות שהם לא מצליחים לעשות את זה? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כי זה לוקח זמן, זה לקבל אישורים. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> הרגע אמרת שזה מהר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> במלחמה זה היה מהר. שמילה, למערך עידן פלוס יש כ-70 אתרי שידור, אנטנות של 80-70 מטר. מערך עידן פלוס בחוק השידורים הולך ונסגר תוך שנה-שנתיים. גם זה יפתח המון מיקומים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין. אתם טענתם שרדיו גלי ישראל, למשל, לא יכול להציב משדרים ורדיו דרום לא יכול להציב. היום קשה להשיג אישורים במרכז הארץ? << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> אין היום שום אפשרות להציב תרנים במרכז הארץ. רדיו תל אביב מנסה כבר שמונה שנים להרים תורן במרכז הארץ, ולא מצליח למצוא מקום. המודעות הסביבתית היום מאוד מאוד גדולה, והאירוע הזה לא מאפשר לנו. היינו בישיבה במשרד התקשורת והעלינו את הבעיה הזאת מול מר שמילה. באמת אין לה פתרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואתם לא מצליחים. אם יהיה ארצי, איך הם יעשו? << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> רגע, אני רוצה לומר יותר מזה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> שריקי, יש אתר מאוד גדול לרדיו ביבנה. יש שם אנטנות שאפשר להקים למכביר. דרך אגב, אנחנו שומרים על המקום הזה לטובת אנטנות, כדי שלא ייקחו אותו לצרכים אחרים. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> שמילה, תן לי לדבר. קודם כול, אנחנו שומעים בפעם הראשונה או בפעם השנייה את הטענה שמדברת על 70 תרנים. תורן של רדיו צריך להיות למעלה מ-80 מטר, ואנחנו צריכים לבדוק את המיקום שלו. לוקח לנו חודשיים רק להבין אם המקום הזה מתאים או לא. כיום, אין בכלל שום אפשרות להקים תרנים באזור המרכז, כמו שאנחנו מכירים. אני רוצה לסבר את האוזן, כשרדיו גלי ישראל עלה לאוויר במכרז היה כתוב שאנחנו צריכים שני תדרים עם קילוואט. היום אנחנו עם חמישה תרנים, שלושה קילו ולא קולטים בתוך אזור הזיכיון שלנו. אנחנו מפחדים מהמהלך הזה פחד מוות. אתה יושב פה ואומר: נעשה את זה במהירות, באפשרות – אני לא מכיר את ההתנהלות הזאת. עד שזה יקרה, וזאת גם ההתייחסות הראשונה שלי לכל המהלך, זה בכלל בלתי אפשרי אפילו להתחיל. עד שמשרד התקשורת לא יבוא עם בדיקה פתוחה, כלומר שהציבור יכול להגיב אליה, וייצר בדיקה הנדסית אם בכלל אפשר להציב תרנים במרכז הארץ, כך שבאמת תהיה שוויוניות, אנחנו לא מוכנים להיכנס לאפיזודה הזאת. אנחנו ברדיו גלי ישראל זכינו במכרז ב-2009 ולא יכולנו לשדר, בתוך התחנה לא שמעו אותנו. הרשות השנייה האריכה לנו בגלל התקלות האלה בשלוש שנים. כלומר, לא התחלתם ב-2009, התחלתם ב-2012. הרדיו נכנס לסחרור של 20 מיליון שקל הפסדים. הכול פתוח, אפשר לראות את זה. שלוש שנים אנחנו משדרים, הבאנו אנשים, הבאנו ציוד, הבאנו הכול ולא הצלחנו לצאת מהסחרור הזה עד היום. כך שזאת הבדיקה הראשונה שאנחנו מבקשים לעשות, ואם אפשר, אני רוצה להתייחס לכל האירוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיבלת זכות דיבור, תתייחס. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> הבדיקה השנייה שאנחנו חושבים שצריכה להיות פתוחה עם זמן תגובות לציבור היא בדיקה כלכלית. אנחנו לא מבינים היום ואולי אפשר להסביר לנו– אנחנו לא מתנגדים מייד – אבל אנחנו לא מבינים איך שחקנים ארציים יכולים להיכנס כרגע לתוך השוק הזה. אנחנו לא אומרים לא, אנחנו אומרים שזה טעון בדיקה, בדיקה מאוד רצינית כי שוק הפרסום הוא שוק מאוד מאוד מוגבל. אני מסכים עם מה שאמר השר, שלא הגיוני שהמדינה מתחרה בתחנות הרדיו, ואולי אם כל הפרסום יירד מרשת ב' ומרשת ג', אולי אז נוכל להבין את המהלך. כולם צריכים לדעת ששוק הרדיו, ה-FM, הוא שוק שהולך ומת. טסלה כבר מוציאה את ה-FM מהרכבים ואין יותר שוק FM. החליטו להאריך לחלק מהתחנות בקורונה, מתוך התחשבות וההבנה הזאת נתנו לחלק מהתחנות עוד ארבע שנים בגלל שאנחנו לא מרוויחים. זה שוק שהשקענו בו המון, ואנחנו לא מרוויחים. הדבר הראשון שאני רוצה לומר הוא שאם תהיה בדיקה מקצועית, בדיקה כלכלית, בדיקה הנדסית - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם לא מרוויחים, למה אתם רוצים להמשיך? תחליט. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אנחנו ממש על כרעי תרנגולת. את ההשקעות שלנו שמנו וזאת סיבה טובה מאוד להמשיך. אנחנו מתנים את זה בבדיקה פתוחה ונגישה לציבור. אגב, גם היום, לשים תדרים בכל רחבי הארץ, אנחנו ורדיו העמקים במשך תקופה ארוכה התדרים שלנו נכנסו אחד בשני. כלומר, גם להציב המון המון תרנים בארץ, גם לזה צריכה להיות בדיקה. זאת ההערה הראשונה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה מקובל. אמרתי בדיקה טכנולוגית וכלכלית לפחות שנתיים וחצי עד שחדשים יוכלו להתחיל לשדר. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> השאלה היא גם אם כל הקווים יכולים להפוך להיות ארציים. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זאת הבדיקה, ומשרד התקשורת חושב שאפשר. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אפשר. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> אנחנו רוצים להיווכח בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם כתוצאה מהבדיקה יצא שיש בעיה, אתם לא תפרסמו את המכרזים? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> המכרז יהיה מותנה בתנאים של כמה יכולים לזכות, של כמה יכולים לשדר בפריסה ארצית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אז זה ארצי או אזורי? לא הבנתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתה מוצא שיש בעיה טכנולוגית, עד שהיא לא נפתרת אתה לא מפרסם את המכרזים הארציים? כן או לא? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני אענה על הכול. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אי-אפשר לדבר באוויר. נניח שיש בעיה, מה אתה עושה? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני טוען שאין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שאין בעיה? אומרים לך שיש. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> זה משהו מדהים. איך אין בעיה? תגיד לי איך אין בעיה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא יושב-ראש ועדת התדרים העליונה במדינה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי, אבל במציאות יש בעיה. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> שמילה, תסתכל לי בעיניים ותגיד לי שאין בעיה. על מה אתה מדבר? איך אין בעיה? בארבע שנים הפסדנו 20 מיליון שקל על הדבר הזה. תסביר לי איך אין בעיה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הוא אומר שאין בעיה טכנולוגית. כלכלית זה משהו שצריך להיבדק אבל טכנולוגית אין בעיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הוא אומר שהוא לא מקבל אישורים, הוא לא מקבל היתרים. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> יש גם בעיה טכנולוגית ויש גם מקום של תדרים. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> זה נשמע כמו בעיות מעולמות התכנון והבנייה. זה לא שייך לדיון הזה. אני רק אומרת שאם הבעיות הן בתחום תכנון ובנייה, זה לא יעזור. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> יש גם בעיה טכנולוגית. עד שלא תמצא לי מקום לשים תדרים באזור המרכז, והמקום הזה יעבור בדיקה, אני לא מוכן לשבת פה ולשמוע שאתה אומר שאין בעיה. אני ישבתי מולך בישיבה, אפילו סיכום ישיבה לא נתת לי. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני אתייחס לדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, תתייחס. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> עשינו עבודה רצינית עבת כרס שמראה שאין בעיה לעשות ולהקים אתרים. זה אתגר, אבל אפשר. דרך אגב, גם חברות הסלולר טוענות שאי-אפשר להקים, אי-אפשר לעשות, ובסוף הן מקימות ועושות. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אתה משווה סלולר, 30 מטר תורן, לתורן של רדיו בגובה 80-70 מטרים, שאנחנו כמעט לא יכולים להקים בשום מקום? תגיד לי, מה הקשר לסלולר בכלל? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> עד לא מזמן ביקשתם ממני והשר נתן לכם אישור זמני לשדר מאיתנים. הקמתם את האתר? << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אני חייב לספר על הסאגה הזאת. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> הייתה לכם בעיה, קיבלתם מחוץ לאזור הזיכיון להקים - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> ביום שהממשלה קמה ביקשנו אישור לשדר מאיתנים. תקשיבו טוב. למעלה משנה – הינה, השר פה עד ושיגיד לי שלא – חיכינו לאישור, ובזמן הזה אנחנו לא קולטים. כשהגיע זמן האישור, מה אמרו לנו? אין מקום. חיכינו עוד למעלה משנה, היום עלינו באיתנים וסוף-סוף אנחנו מצליחים לבדוק. אגב, גם פה אין שוויוניות. אתה יודע שתחנות אחרות שזה מעבר לתחום הזיכיון שלהן, כבר משדרות שם מזמן, אבל את זה אני שם בסוגריים. הינה, בבקשה, דוגמה למה שהוא אומר אין בעיה ואני יושב שנתיים כמו – אני לא רוצה להגיד מה – מחכה שזה ייפתר. איזה שנתיים? שנתיים וחצי-שלוש. הוא אומר שאין בעיה, ואני יושב שנתיים וחצי-שלוש ומפסיד כסף. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אתר איתנים זה אתר גדול, יש בו עוד מקום. דרך אגב, חברת בזק יכולה גם להרחיב אותו כי יש עוד מקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל היא צריכה להרחיב. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> זה חצי שנה ואפשר יהיה להרחיב. יש פה טענות מטענות שונות, איך בסוף בודקים את במציאות של החיים? מוציאים תחרות על תדרים חדשים למכרז ארצי. אם באמת אי-אפשר להקים, אף אחד לא יתחרה. אז מה החשש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, תמיד יש פראיירים. תמיד יש פראיירים שניגשים ומפסידים. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אנחנו היינו הפראיירים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה שזכה במכרז האנלוגי, בסוף הוא לא קיים אותו, נכון? היה צריך להשקיע 250 מיליון – ברח. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> זה רדיו דיגיטלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה דיגיטלי. למה הוא לא עשה את זה, למרות שהוא זכה במכרז? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא היה מכרז בכלל. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא היה זוכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. היה משהו, נכון? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> משרד האוצר פרסם מכרז ואף אחד לא ניגש. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אף אחד לא זכה במכרז. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אף אחד לא בזבז כסף, כשהבין שזה לא שווה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> ה-FM הוא עולם הולך ודועך. במדינת ישראל הוא לא הולך ודועך. ניסינו את המהלך הזה לפני עשר שנים לעשות שוב כזה מכרז לרדיו דיגיטלי, הוא לא צלח. עצרנו אותו עוד לפני שהוצאנו אותו לדרך אצלנו במשרד יחד עם משרד האוצר, כי הבנו שלהחליף את כל המכוניות במדינת ישראל לרדיו מתאים, זה תהליך כבד שמכביד על יבוא המכוניות. החלטנו לגנוז, ואמרנו שאנשים יוכלו לקלוט בדיגיטל גם דרך דור 5, דרך סלולר, דרך אתרי אינטרנט בבית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל בחו"ל יש את זה. למה אצלנו יש בעיות? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> באירופה יש << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ושם יש יותר מכוניות. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> יש תקן של המכוניות שנכנסות לארץ, רק מכוניות עם רדיו FM ו-AM. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הבעיה לשנות את התקן לפחות לחדשות? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> זאת הכבדה מסוימת על היבואנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> להוסיף עוד 100 שקל למחיר? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> התנגדו, התנגדו. רצו להקל על המחייה במדינת ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אוטו ששווה 200,000, הוא לא יכול להוסיף לו 100 שקל? < דובר >> דוד שריקי: << דובר >> שמילה אומר לי שאין בעיה למצוא מקומות להרים תרנים, ואני מספר פה קבל עם ועדה שחיכינו שנתיים וחצי למשהו, ואגב, זה לא היה המקום האידיאלי מבחינתנו. עכשיו הוא אומר ששוק ה-FM לא הולך ודועך, והינה, אני מספר לכם שטסלה כבר הוציאו, וכל אחד יודע שהיום בנסיעה אפשר לשמוע פודקאסטים. 80% מהרדיו שומעים בנסיעה, ובוודאי שוק ה-FM הולך ודועך. זאת בכלל לא שאלה. מאוד מאוד קשה לנו להתקיים, ואנחנו מבקשים פה, וזאת ההסתייגות הראשונה שלנו, שעד שלא ימצאו מקומות לשים תרנים שהם מוסכמים וברורים לציבור, אנחנו בכלל לא רוצים להיכנס לזה. אני רוצה לדבר על עוד משהו והוא מכרזים לכל המרבה במחיר – אנחנו נגד השיטה הזאת באופן מוחלט. אם המכרז לא יהיה beauty, יקרה בדיוק מה שאמר היושב-ראש. זה לא הגיוני וזה אף פעם לא קרה. המכרז צריך להיות beauty וצריך לראות מה התועלת שהציבור מקבל. יש המון גורמים שרוצים להיכנס היום לשוק ולהשפיע עליו, ואנחנו לא יכולים לתת לדבר הזה לקרות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו את הדבר הזה, אנשים שלא אכפת להם מכסף. אנחנו רואים את זה, אלה מודלים שקיימים. היום, לפי תזכיר החוק, רצו להכניס עשר תחנות רדיו ביום הראשון שיתחילו לשדר. איך אנחנו יכולים להתמודד עם דבר כזה? תחשבו עלינו. רדיו אזורי קטן ומסכן שיושב בבאר שבע, יושב ביהודה ושומרון, ונכנסים 100 אנשי מכירות לתוך האזור שלו, ואומרים: היום אנחנו מוכרים בחצי מחיר. תגידו לי אתם איך אפשר להתמודד עם דבר כזה. אתם חייבים לרדת למציאות ולהבין אותנו. אם תלכו איתנו יד ביד, אולי אנחנו נצליח לעשות את זה. הדבר הבא הוא שבכל קונסטלציה צריך לשמר את הקול של תחנות הרדיו האזוריות. אם תחנה לא רוצה שייכנסו אליה, או שיגידו שיש תוכנית כלכלית ותוכלו להחזיק מעמד, או שלא. אנחנו צריכים לשמר את הקול הפריפריאלי. המדינה הסכימה להקים תחנות אזוריות, כי היא רצתה שהקול הפריפריאלי יגיע גם לאזור המרכז. ברגע שיהיו תחנות ארציות, האירוע הזה ייגמר וזה דיון שצריך לקיים. האם אנחנו מוותרים עכשיו על הדרום, על יהודה ושומרון, על הצפון, על הפריפריה, גומרים אותה, רומסים אותה, וממחר בבוקר ישמעו רק רדיו ארצי? אף אחד בחיפה, לא מעניין אותו מה קורה בבאר שבע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את גלי ישראל אתה שומע בהרבה מקומות, וחלק מתקציב הפרסום שלך נובע מזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל התוכן מוכוון אזור. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לא, התוכן לא מוכוון אזור. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> הרשות מחייבת אותנו לשים תוכן מקומי, ואנחנו מחויבים בזה ורוצים את זה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אבל גם כשיהיו לכם משדרים של אותה תחנה בכל הארץ, תוכלו לפצל חלק מהשידורים שיהיו פריפריאליים, וחלק מהשידורים ארציים. זה חופש, זה מודל עסקי חופשי. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> אני מבין מה שאתה אומר. אני רק אומר שזה פשוט לא מעניין מבחינת התוכן לבן אדם שנמצא עכשיו באילת, לשמוע משהו שקשור ליהודה ושומרון. לכן אנחנו לא חושבים שהדבר הזה יהיה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? זה שגר באילת לא מעניין אותו מה שקורה ביהודה ושומרון? מעניין אותו. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> פחות, פחות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> הם יכולים גם להפריט את השידורים. הם יכולים בחלק מהמשדרים לשדר תוכן משותף, גם את הפרסומות. אפשר הכול, הכול פתוח. מודל חופשי. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> אין, מה פתאום? אי-אפשר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר דבר כזה? << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> לא, אי-אפשר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מקבל את מה שאמרת, שצריכה להיות עבודה כלכלית וטכנולוגית משמעותית, כולל כמו שהקצינו לאתרי סלולר. הקצינו להם את הרכבת בחינם, הקצינו להם מבנים של מינהל הדיור הממשלתי בשליש מחיר מהשוק. גם פה צריכה להיות עבודה בנושא הזה. אני מקבל את העבודה שצריכה להיעשות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בהצעת החוק נכניס שתנאי לפרסום המכרזים שאתה מדבר עליהם תהיה עבודה כזאת וכזאת? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מקבל את זה. אני לא חושב שצריך את זה כתנאי בחוק. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> תראה כמה עברנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם לא תעשו? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אפשר להנחות את משרד התקשורת לבצע בשלוש שנים האלה, עד תחילת המכרז. בכל מקרה נתנו בהצעה שלי שנתיים וחצי-שלוש שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מתכוון לבדיקה שתפורסם בציבור ואנשים יוכלו לטעון על הבדיקה הזאת. למה לא? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> בוודאי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חייב להיות בחוק. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני אומר, להנחות את המשרד לעשות את העבודה הכלכלית הטכנולוגית, כולל שימוע לציבור, כולל בחינת מיקומים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע שהנחיה, שהתחייבות בוועדה, לא תמיד מקיימים אותה. זה לא תמיד עובד. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני לא מתנגד. איתי, אם אתה חושב שזה משהו שיכול להיכנס לחוק, עליי זה מקובל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? עשינו את זה בחוקים ואז אנשים יודעים שיש בדיקה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> וכשתסתיים העבודה, יבואו לאישור ועדת הכלכלה לאשר את זה. זה גם מקובל עליי. לאשר את היציאה למכרז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה יודע מה? רעיון טוב, רעיון טוב. ואז יש לך באלאנס לגבי הדברים האלה. אין שום בעיה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> המשרד תמיד עורך בדיקות כלכליות והיתכנות לפני שהוא יוצא למכרזים. לא צריך את אישור ועדת הכלכלה לפני זה. גם לפני מכרזי סלולר השר מכיר איזו בדיקה אנחנו עושים. אני חושבת שזה מיותר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מבין את הקושי של השחקנים בשוק, הפחד שלהם, החשש שלהם מהמכרז החדש. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> הניסיון שלהם. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני מוכן לקבל כל בדיקה וכל בחינה ציבורית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה רעיון טוב, אני מקבל אותו. אנחנו נכניס את זה להצעת החוק, ואז החשש הזה יורד. יהיו בדיקות, גם טכנולוגיות וגם כלכליות לפני פרסום המכרזים האלה וכולם יוכלו לטעון על הבדיקות האלה. יהיה פרסום לציבור ואז אין בעיה. קחו בחשבון את הכול. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אני רוצה לומר לסיום, שמבחינת שוויוניות, היום אין שוויוניות בתחנות הרדיו. אנחנו חושבים שנכון לקבוע את 2030 בתור נקודת סיום; אנחנו חושבים שנכון לקבוע עד 2037. יש משהו שאנחנו לא מצליחים להבין עד היום איך הוא קרה, אבל חלק מתחנות הרדיו קיבלו איזושהי הארכת קורונה וחלק לא קיבלו הארכת קורונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי הדבר השני שהשר אמר, שלמרות הארכה הזאת, יש תדרים שאפשר יהיה לפרסם בגינם מכרז ארצי. זה גם מקל עלינו לתת לכם ארכה יותר גדולה. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אם שמים לב לפערים בין המהירות שבה שמילה אומר את הדברים לבין מה שאני מציג שקרה בפועל, אנחנו סבורים שאפשר להגיע ל-2032 בנחת כי צריך מכרזים שפתוחים לציבור, שהציבור יכול להגיב להם, ולא איזושהי בדיקה פנימית שמישהו עשה, ואמר שאפשר. שים לב, היו"ר, שבתזכיר החוק הזה רצו להוציא ביום אחד עשר תחנות רדיו חדשות, ובכלל לא על ידי הרשות השנייה. אגב, אנחנו אומרים פה שאנחנו חושבים שהרשות השנייה היא זאת שצריכה להוציא את כל המכרזים. תשאלו למה? היא פשוט עובדת איתנו, היא מכירה את מה שקורה. אם שמים לב למה שקורה בפועל כמו שאני אומר, לעומת מה ששמילה אומר, שהם יעשו את זה ואין בעיה, אנחנו סבורים ש-2032 זה בהחלט תאריך יעד טוב. דבר שני, כל המכרזים צריכים לצאת על ידי הרשות השנייה, לדעתנו, כי היא יושבת איתנו, היא מכירה אותנו, והיא גם האריכה לנו כשהייתה בעיה. אנחנו רוצים וחושבים שזה הדבר הנכון ולא שמשרד התקשורת יעשה, אלא בן אדם שחווה אותנו לאורך כל הדרך. אנחנו בכלל חושבים שזה נכון לקבוע את 2037, כשכולם מסיימים, ויהיו הבדיקות האלה. אנחנו חושבים שזה יהיה שוויוני והשוק ייפתח. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> זה לא מקובל עליי. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> ועדיין, צריכה גם להיות הגנה על הפריפריה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אגב, כנראה לא הקשבת למה שאמרתי. אני מגן על התחנות האזוריות מבחינתי בצורה מוחלטת. במכרז שייצא, תחנה אזורית תוכל לגשת למכרז ולזכות בו. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> היא לא תהיה רלוונטית. היא לא תהיה רלוונטית. גם אם תכתוב את זה, כשאתה תוציא עשר תחנות רדיו ארציות, אתה בעצם גומר על השוק הפריפריאלי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אתה חוזר לטיעון האחר על העבודה הכלכלית והטכנולוגית שתתבצע. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> לא, לא. אני אומר משהו אחר. אתה אומר שאתה מגן. אתה מגן על התדר, אתה לא מגן על התחנה. התחנה תימחק, ואני אומר לך את זה בוודאות, מתוך הבנה מלאה של שוק ה-FM. לא יהיו תחנות רדיו אזוריות ולא יישמע הקול, לא של באר שבע, לא של אילת, לא של יהודה ושומרון. אם זה מה שהמדינה רוצה, זה בסדר. אני נגד, כי אני חושב שתחנות הרדיו האזוריות מאוד מאוד הצליחו, אבל אני אומר לך, השר, התחנות יימחקו לחלוטין. לא יהיו תחנות רדיו אזוריות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אני חושב שתמונת המציאות הזאת היא לא כפי שהיא. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> אני מביא את המציאות. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אנחנו חיים. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> שים לב מה שמילה אמר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שמילה הוא איש מקצוע מהמעלה הראשונה. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> אחלה, אני אוהב אותו מאוד, אני רק אומר לך לגבי איתנים, שים לב מה הוא אמר. איזו מהירות? למעלה משלוש שנים אנחנו יושבים ומחכים לדבר הזה. אתה בעצמך יודע כמה אנשים מנעו מאיתנו לעלות על הדבר הזה, ועד שהגענו. אז אני אומר לך בוודאות וללא קשר לדיון הזה, שלא יהיו תחנות רדיו אזוריות ביום שייכנסו לפה עשר תחנות. אין סיכוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קודם כול, אף אחד לא אמר שייכנסו עשר. יכול להיות שייכנסו שתיים. רבותיי, כל העיקרון של עוד רדיו ארצי, הוא שלא יהיה לגלי צה"ל ולרשת ב' יתרון שהן לבד. יש גם עניין של תחרות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אין מדינה כזאת בעולם שאין רדיו מסחרי ארצי. אין דבר כזה בשום מקום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה הן צריכות להיות לבד? אתה מקים עוד שתיים-שלוש תחנות ארציות. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> מה רע בזה שגלי ישראל יהפכו להיות תחנה ארצית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואז יש תחרות גם בארצי. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אתה יודע למה קפצתי? בגלל שתזכיר החוק הוא סוג של הצהרת כוונות מבחינתי. כשאני רואה שמישהו מנסה להקים במצב הקיים היום עשר תחנות רדיו ארציות בצורה של רמיסה ודריסה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היום, בתזכיר הקיים. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> כן, בתזכיר הקיים, בתזכיר הקיים. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> צריך להבחין בין עשרה תדרים לעשר תחנות. בשביל להקים תחנה ארצית צריך לפחות שלושה תדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קיבלנו את הטענה שלך במובן הזה שצריכה להיות בדיקה כלכלית וטכנולוגית לפני פרסום המכרז. הבדיקה הזאת צריכה גם להתייחס גם לכמות התחנות. קודם כול, קיבלנו וזה יהיה חלק מהצעת החוק, וזה גם יהיה בשימוע ציבורי ואז אין שום בעיה. זה לא שמחר בבוקר מקימים את העניין הזה. גם השר אמר שתהיה תקופה לבדיקה וכו'. אבל להגיד שלא יהיו בכלל ארציות, ולא יכול להיות המצב שיש היום שתיים ציבוריות שהן לבד במשחק? צריך להיות כמו בטלוויזיה, שיש גם ציבורי ויש גם פרטי. גם פה זה צריך להיות אותו הדבר, זה עניין של תחרות. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אני מסכים עם זה בכפוף לבדיקה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> שריקי, במלחמה הזאת בג"ץ הוציא צו ביניים ונלחם בהרחבת תחנות הרדיו המגזריות לחרדים בצפון שאין להם אפליקציות, אין להם אינטרנט, אין להם טלוויזיה ואין להם טלפונים כדי לקבל הודעות מתפרצות. לא משנה מה אנחנו אומרים, זימנו את פיקוד העורף לדיון, והם מתעקשים שהרדיו הזה לא ישדר בצפון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש חוות דעת ביטחונית של פיקוד העורף. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> למה שקול חי וקול ברמה לא ישדרו בצפון? למה שגלי ישראל לא ישדרו בכל הארץ? << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> זה מאוד פשוט, מאוד פשוט, השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> תהיה עבודה טכנולוגית, תהיה עבודה כלכלית, ובהחלט חשוב לי מגוון הדעות. מה שהערוצים האזוריים נותנים גם בעוטף עזה, גם ברכסים, גם בצפת וגם בטבריה. מה שאפשר נעשה, ומה שאי-אפשר, לא נעשה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל החוק מדבר אחרת, וזאת הבעיה. זה מה שאומר לי היועץ המשפטי. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> היועץ המשפטי לא מכיר את הסיפור. אני הוצאתי צו להנחיה לפי סעיף 13א בהסכמת ראש אגף תקשוב על פי חוק. אני לא הייתי בכלל צד לעתירה, ובג"ץ הוציא צו ביניים על ההנחיה הזאת באופן מופרך לחלוטין. כשפיקוד העורף אומר: הכול טוב, יש ירי בצפון, נהרגים כל יום, אבל החרדים לא צריכים שום התראה. הם בסדר, הם יכולים להיות רק עם הצופר השכונתי, יש בעיה עם המציאות הזאת שאף תחנה אזורית או אפילו מגזרית לא יכולה לשדר בכל מקום. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> יש בעיה שלא עושים בדיקה. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אני רק אתקן שלא הייתה חוות דעת ביטחונית תומכת את הכפלת סמכותו של השר. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> החוק לא קובע חוות דעת ביטחונית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע, רגע, אנחנו לא ניכנס לבג"ץ. עזבו אותי מזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> החוק קובע שהשר - - - << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> נדייק את הדברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא הנושא. מי את? << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> לובי 99 נגד הציבור. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אנחנו ממש לא נגד הציבור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את הגשת את הבג"ץ, כנראה. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אנחנו הגשנו את הבג"ץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. אני לא רוצה להיכנס לזה. << דובר >> שר התקשורת שלמה קרעי: << דובר >> אדוני, אני חייב לצאת לוועדה אחרת. תודה על הדיון. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אני יכולה להתייחס לדברים? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תכף, תכף. עדיין יש לנו בעיה לקבוע יישור קו, לאיזו שנה. << אורח >> דן ארנון: << אורח >> אני אדבר במקרה הזה בשם רדיו אילת, שאני ממונה עליו. זאת דוגמה קונקרטית. מעבר לכל הדיונים שהיו פה, ואני חושב שאין זכות קיום לרדיו אזורי על פי המתווה של השר לתחנות ארציות, אבל אני שם את זה בצד כרגע, מה גם שהוא יצא, רדיו אילת צריך להשקיע עכשיו סכומים לא מבוטלים בגלל הציוד שלו, שהתבלה, והקמת תורן נוסף. רדיו אילת, שהוא שוק מאוד מאוד קטן ומאוד מאוד מוגבל, והיקפי ההכנסות שלו הם בערך 10% או 15% מתחנת רדיו אחרת, אפילו אזורית, לא יכול לקבל החלטה כזאת אם אין לו טווח של למעלה משש שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רשת ב' מגיעה לאילת? << אורח >> דן ארנון: << אורח >> בוודאי. רשת ב' וגלי צה"ל מגיעים לאילת. הם משקיעים. אני הייתי יכול להציב תורן באתר של בזק יחד עם רשת ב' וגלי צה"ל, אבל אני לא יכול לעמוד במחיר בשום צורה ואופן. אבל כשיש תקציב ממשלתי, אין בעיה לעמוד במחיר. אני שוב אומר, וזה דבר שאנשים לא מבינים, שתחנת רדיו אזורית, אם יהיה לה אופק של שש שנים לפחות, חייבת להפסיק כל השקעה וחייבת להתחיל לפטר עובדים. אנחנו חייבים את האופק הזה, זה לא עסק רגיל. אני מבין את עיקרון השוויון, אבל חשוב לי שהגורמים יבינו. גם אם יגידו לי שבעוד שש שנים אני נסגר, זה בסדר. אני אולי אסגור היום, אבל את שש השנים האלה אני חייב לדעת מראש, וזה מעבר לכל מה שאמר שריקי ואני לא אחזור על דבריו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו רוצה להגיד משהו? << דובר >> לילך נגיד: << דובר >> אני אגיד מילה אישית על הרדיו האזורי. אני מנכ"לית רדיו דרום, ומעבר לכל הדברים שנאמרו על הבדיקה הטכנולוגית, הכלכלית, ההיתכנות וכל זה, אני מדברת עליי, על רדיו דרום. אנחנו נמצאים כל הזמן באתגרים – קורונה, מלחמה, אתגרים מאוד מאוד לא פשוטים, שמאתגרים את השוטף אם זה בכוח אדם ואם זה בתקציבים. מ-7 באוקטובר התקציב שנכנס לתחנה הוא אפס ואנחנו נלחמים כדי להשאיר את האנשים. יש לנו צוות של 80 אנשים שעובדים – שדרנים, צוותים וכו'. כדי להשאיר את התחנה עובדת עם גב זקוף, חייבים את האופק המקצועי הזה. ארבע השנים האלה – וכבר שנתיים לפני כן אתה בלחץ מה יהיה – וצים לחדש את האולפנים, רוצים להשקיע – זה משהו קריטי. לכן, יישור קו מתי מסתיימים כל המכרזים לכל התחנות האזוריות, הוא איזושהי הנחה בסיסית שנותנת לנו לעבוד ואופק מקצועי להשקיע, ובעיקר להתבסס ולעשות יישור קו בהיבט הטכנולוגי של כל מה שקורה היום בתקשורת. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה להגיד משהו? לובי 99, בבקשה. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> תודה רבה. קודם כול, אני רוצה לדבר על זה שהשר מגיע להציג הצעת חוק פרטית, שאף אחד מהחותמים עליה לא פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא, תתעלמי, תעברי נושא כי אני ביקשתי. אני ביקשתי, הוא לא הגיע מיוזמתו. בגלל חשיבות הנושא, רציתי תיאום עם משרד התקשורת במובן מסוים, ולכן אני הזמנתי אותו שיבוא. זה לא שהוא בא. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אבל הדיון שמתנהל פה רק מדגיש את הצורך בעבודת מטה ממשלתית, שתבחן היבטים כלכליים, היבטים הנדסיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מבין שאת נגד הכנסת, את נגד הכנסת. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> לא. היבטים של עוגת הפרסום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם הכנסת יכולה לעשות עבודת מטה. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אני יודעת, זה התזכיר, אבל יש פה אי-הלימה. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> יש גם חוות דעת כלכלית שצירפנו לתזכיר. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> כדאי להמשיך ולקדם את זה בהיבט של << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עם כל הכבוד, הכנסת יכולה לחוקק גם בלי עבודת מטה ממשלתית. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> בוודאי שהכנסת יכולה לחוקק, נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> את רואה שאני מנסה לעשות את זה יחד עם הממשלה. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> מצוין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יפה. לכן ביקשתי תיאום עם משרד התקשורת, והשר הגיע כדי להסביר את העמדה שלו. זה בסדר גמור ואין לי בעיה עם זה. לא ידעתי ששר לא יכול לבוא לכנסת ולדבר. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> בוודאי שהוא יכול לדבר, כמובן שהוא יכול לדבר. אני חושבת שמגישי הצעה פרטית יסבירו מה עומד מאחוריה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מגיש ההצעה, יש לו איזו בעיה היום ,ולכן הוא אישר לי לנהל את זה בלעדיו. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אני רוצה להתייחס להיבט של המכרזים. דובר פה על הסלולר, ודובר פה על מכרזים שכבר התקיימו. שוק של תכני מדיה, בוודאי שלא בתחום החדשות, זה לא שוק של פסטה. יש פה השלכה של השידורים האלה, של התכנים על כל הציבור, על הדמוקרטיה, על השיח. השר דיבר פה על גיוון. המטרה כאן להכניס גיוון? אז השאלה היא מי יוכל להתמודד על אותם מכרזים, היא השאלה. האם ייכנס דם חדש? האם התכנים יהיו מגוונים? האם יהיו באמת תכנים סקטוריאליים פריפריאליים שעליהם יתמודדו ואותם ירצו לעגן במסגרת ההצעה, במסגרת המכרזים? זה לב השאלה וזאת בדיוק העבודה שצריכה להיעשות ולקבל עליה החלטות לפני שמתקדמים עם ההצעה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> העיקר שהיא לא תעבור, אני מבין. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> לא, ממש לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואז יישארו לנו רק גלי צה"ל ורשת ב'. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> יש פה שאלות מהותיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שאת רוצה? << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> לא, זה לא מה שאני רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רגע. לפי השיטה שלך, אולי נמחק את כל הרדיו האזורי. לא צריך אותו. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> לא. אני אומרת שיכול להיות שצריך להחליט שלא רק המחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה מה שאת אומרת בעצם. זה מה שאת אומרת. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> לא, זה לא מה שאמרתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שלא יהיה רדיו אזורי. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> שאולי לא רק המחיר צריך להיות הפקטור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שרדיו אזורי, בהצלחה שלו, במגוון שהוא נותן בארצי, יש לזה הצלחה אדירה. ומי שהעלה את הרעיון הזה עשה עבודה טובה. הבעיה היא שיש לזה השלכות כלכליות כי ההשקעות היו גדולות והזמן שהוקצב – ארבע שנים – לא אמיתי. זה לא היה צריך להיות ככה ואנשים מבינים את זה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> ארבע כפול ארבע. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> ארבע כפול ארבע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם היו הולכים בפועל לפי ארבע שנים, לא היה רדיו אזורי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל החוק מאפשר הארכה בלא מכרז לתקופות ארוכות יותר, כך שבפועל לא מדובר על ארבע שנים. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> פה מדובר על 16 שנים. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אפשר להשלים את הדברים שלי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשלימי, אבל תסיימי, בבקשה. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> מה שאני אומרת זה בדיוק ההפך. אני מחזקת את מה שאתה אומר, ואני אומרת שאולי לתכנים האלה יש כל כך ערך, שההתמודדות על המכרז לא צריכה להיות רק לפי המחיר אלא לפי אופי התכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יפה. בזה אני מסכים איתך. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אלה בדיוק הדברים שצריכים לבחון ולקבל בהם הכרעות מהותיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא אמרנו אם קיבלנו את זה. עם כל הכבוד, בחוק עצמו אני לא יכול לקבוע איך יהיה המכרז, וזה עניין של תהליך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתה אומר את העקרונות. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> התזכיר הממשלתי, למשל, בהחלט הגדיר את עניין המחיר בתור העניין שעל פיו ייקבע מי יוכל להתמודד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא יהיה רק המחיר, וכבר אמרתי את זה. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> הנושא הזה צריך להיות בדיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא יהיה רק המחיר ונתתי דוגמה. יעשו עכשיו ארבע רשתות ארציות, יבוא איזה שייח מהאמירויות שיש לנו איתם יחסים דיפלומטיים, ויציע בכל הארבע את המחיר הכי גבוה, ויעשה מכולם רדיו ערבי. חבר'ה, צריך גם לטפל בעניין הזה, וזה לא רק מחיר. מה זה תכנים? אפשר לעשות רדיו שהוא רק מוזיקה, כל מיני דברים. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> יש הרבה פרמטרים שאפשר לחשוב עליהם במסגרת המכרז עצמו, ולא רק המחיר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. זה לא יהיה רק מחיר, אבל תהיה אפשרות גם למחיר וגם לדברים אחרים. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אנחנו חושבים שצריך לקצר את תקופת ההארכה. הייתה כבר הארכה רביעית, ואנחנו נמצאים בתקופה החמישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא כולם קיבלו את זה. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> רובם קיבלו את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משום מה, החוק הקודם פגע בגלי ישראל. למה הוא פגע בגלי ישראל? איפה הייתם אז? למה היה אי-שוויון בין גלי ישראל לאחרים? << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אני לא יודעת למה. . << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היה בזה רציונל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה רציונל? שדווקא גלי ישראל - - - << דובר >> אורי שרף: << דובר >> לא, פגיעה כלכלית של הקורונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שם לא הייתה קורונה? << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> אנחנו לא נפגענו מהקורונה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביהודה ושומרון לא הייתה קורונה? עזוב, זה היה פוליטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא היה פוליטי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא פוליטי? רק הם לא קיבלו ארכה. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אושרה הארכה נוספת רק למי שהיה בתקופה האחרונה שלו בתקופת הקורונה, בגלל העובדה שהתחנות נפגעו קשה מאוד בתקופת הקורונה, וזה היה טרם המלחמה. למי שנפגע מאוד קשה בתקופה הזאת, בשנתיים הקשות מאוד של הרדיו, נקבע שיהיה לו אופק ולכן נתנו לו עוד הארכה. גלי ישראל ספציפית היו בתקופה השלישית ולא האחרונה. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> מה ההיגיון? אנחנו גם נפגענו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עזוב, רק הם נפגעו. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> בשנתיים האלה נפגענו כמו כולם. מה זה אופק? מה זה אומר בפועל אופק? מאיפה אתה מביא את המילה הזאת? מי אתה? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> זה מי שרצית שינהלו את המכרז, הרשות השנייה. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> תגיד לי מה זה אופק, מה המילה הזאת אופק? אתה יכול להסביר לי מה המילה הזאת? זה משהו שנתן לנו כסף? אני אומר לך שאנחנו נפגענו אותו דבר ב-16 שנה. אתה יודע, זה מרתיח אותי. למה לא קיבלנו את ההארכה הזאת כמו כולם? << דובר >> אורי שרף: << דובר >> בשנת 2022, כשהייתה הקורונה, היה לך אופק עד 2028. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> מה זה אופק? תגיד לי, אופק זה שם של מישהו שמביא לנו כסף? מה זה אופק? אופק זאת סתם מילה. מה זה אופק? אופק זה כלום, זה לא מדד לשום דבר. הדבר הזה היה פוליטי. גלי ישראל לא קיבלו את ההארכה הזאת רק בגלל שזה פוליטי. מה זה אופק? מה זה אופק? אנחנו הפסדנו כמו כולם. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אני לא אומר שלא הפסדתם, היו לך עוד שש שנים נוספות, בניגוד ל-14 תחנות אחרות, שלהן נותרו שנה-שנתיים. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אני לא אענה לך יותר כי זה מביך לחלוטין. ב-16 השנים האלה הפסדנו שנתיים כמו כולם. אין לזה הסבר. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> שריקי, זה ההסבר. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> זה לא הסבר, אין פה שום הסבר. אין הסבר. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אתה יכול לשאול את עורך דין איתי עצמון, שהיה כאן בדיונים. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> אופק זה לא שם של מישהו שהביא לנו כסף. אנחנו כמו כולם, הפסדנו את הכסף הזה, אנחנו בהפסדים. אנשים שמו פה את הכספים שלהם ולא קיבלו עד היום. זה היה פוליטי לחלוטין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה לעשות? זה המצב. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אפשר להתייחס, כבוד היושב-ראש? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת טענה שצריך להתחשב בה. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אני לא אומר שלא צריך להתחשב בדברים האלה. אני רוצה לתת תמונה ממש בשלוש דקות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בבקשה. אם נתנו ללובי 99, ניתן גם לך. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אני עוד לא סיימתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מבחינתי בסדר, אמרת את שלך. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אני רואה שמבחינתך סיימתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי שאת מנהלת את הכנסת, שהכנסת לא יכולה לחוקק בלי שהממשלה נותנת לה - - - << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אני רוצה משפט אחד ברצף. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אולי נעשה תזכיר של הממשלה להצעת החוק. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> לא, להפך. אני רק אומרת שכל הקולות שעולים פה זה רק מה שמצריך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עברתם פאזה. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> חלילה, להפך. אנחנו באים לתמוך את העבודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם מייצגים את הציבור – בינתיים הציבור מיוצג על ידי הכנסת, אז מספיק כבר עם זה, אוקיי? << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> הכנסת, לדעתי, נדרסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רואה שיש התפתחות בלובי 99. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> להפך, אני רוצה רק לחזק את הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ראיתי שאת אומרת את זה. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> כשהשר בא ומציג, לדעתי זה לא מה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מותר לו להציג. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> מותר לו להציג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אנחנו שומעים את כולם. אנחנו יכולים לשמוע אותך אבל את השר לא? << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> לא, ברור שאפשר לשמוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא הבנתי את העניין הזה. הוא לא יכול לדבר, את כן יכולה לדבר? << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> צריך נתונים, צריך נתונים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כי את לובי 99? אתם עמותה ציבורית? השר גם יכול לבוא ולהגיד את שלו. איזו מין טענה זאת, שהשר לא יכול להציג את הדברים בוועדה? הציג, גמר את הדברים והלך. מה לא בסדר בזה? לא הבנתי. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> ברור שמותר לו להציג. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לך מותר ולו אסור? עצם הטענה לא הגיונית. << אורח >> זהר אלטמן רפאל: << אורח >> אני לא אומרת שאסור לו להציג את דבריו. אני רק אומרת שמדובר במסלול של - - - << דובר >> אורי שרף: << דובר >> דבר ראשון, יש פה שתי הצעות שמונחות על השולחן בנוגע לדיון. אנחנו כרשות שנייה לא חושבים שזאת הדרך הנכונה באמצעות שינוי סעיף לשדר מחוץ לאזור הזיכיון, ודרך זה להפוך רדיו אזורי לרדיו ארצי. ברור שלא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין מה לעשות. לפי השיטה שלך, אנחנו צריכים לעשות חוק של 100 עמודים. אין צורך, כי אנחנו ננצל את הסעיפים האלה כדי לפתור איתם את הבעיה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> זאת לא הדרך הנכונה, לנצל סעיף שמאפשר לשים משדר מחוץ לאזור הזיכיון כדי לשדר בתוך אזור הזיכיון ולנצל את זה כדי להקים רדיו ארצי – זאת לא הדרך הנכונה. אם רוצים לעשות רדיו ארצי, יש דרך אחרת לעשות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, מה הדרך? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> - - - כמו שעשו משרד התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אנחנו לא מקבלים את זה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> זאת העמדה שלנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני מזכיר לך שבעידן פלוס, למרות שהיה תזכיר חוק, הכנסתי את העניין הזה בתוך החקיקה. לא שמעתי התנגדות. אתם רציתם את זה כי זה סייע לכם במה שרציתם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל זה היה על סמך מתווה שקיבלנו ממשרד התקשורת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה משנה? גם פה ביקשתי מתווה ממשרד התקשורת, וזה בדיוק העניין, שאני אומר ללובי 99 שאני ביקשתי לשתף את משרד התקשורת. זה בדיוק העניין, וזה בסדר גמור. אני יכול לבד ואני יכול יחד עם הממשלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היום, כמו שאנחנו יודעים, החוק קובע שתי שיטות של רגולציה לגבי רדיו. יש רדיו אזורי, ואלה הזיכיונות שאנחנו מכירים, שאכן מוארכים גם לפי החוק, ויש מתווה אסדרה של רישוי רדיו ארצי. היום הוא בעצם אות מתה, הוא לא בתוקף בכלל. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> הוא דיגיטלי בתוך החוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא אך ורק רדיו דיגיטלי, כלומר הרדיו האזורי הוא בשיטה אנלוגית והרדיו הארצי הוא רדיו דיגיטלי בשיטה ספרתית. אני לא יודע אם אפשר לכתוב את המילים "בשיטה אנלוגית" בתוך ההגדרה של רישיון לשידורי רדיו, והדבר הזה יפתור את הבעיה ויש לנו את כל הסעיפים. אני לא בטוח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי נדרשת התייחסות מקצועית של משרד התקשורת. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> יש עוד סעיפים ספציפיים שצריך לעבור עליהם. זה לא מספיק לתקן רק את סעיף ההגדרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור, צריך לתקן סעיף-סעיף. אנחנו לא נעשה את זה ברגע זה, אבל אנחנו כן נבקש את העזרה שלכם בעניין הזה, כי אתם אנשי המקצוע יותר מאיתנו בעניין. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא יודע מה צריך לכתוב. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> אני רק אומר שלא נכון לשנות את סעיף 72. זה לא נכון לעשות שינוי באמצעות סעיף 72, שאומר שמשדר מחוץ לאזור הזיכיון משדר לאזור הזיכיון הספציפי. זאת לא השיטה הנכונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, כי השיטה הנכונה זה לעשות בשלוש שנים את התיקון. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> לא, זה לא שלוש שנים. אפשר לעשות את זה בצורה קצרה יחסית, אני מקווה. במעוף הציפור, כמו שאמרנו, 13 תחנות מתוך 17 התחנות האזוריות קיבלו הארכה לתקופה חמישית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל עכשיו היינו במלחמה שנתיים וחצי. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> תיקון החקיקה הזה אושר בתקופת הקורונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ועכשיו יש תקופת מלחמה. כל הרעיון הוא שבגלל שאנחנו רוצים לשלב רפורמה מסוימת, זאת סיבה ליישר קו ולכן יש היגיון – גם מלחמה וגם רפורמה הן סיבות לתת ארכה. אני חוזר ואומר שלערוץ 12 נתנו פתאום 15 שנה. הם יכולים להגיד מה שהם רוצים, אבל תכל'ס הם עשו את זה. היה מכרז, וטאק, הפכו את זה ישר ל-15 שנה בלי שום סיבה. עזוב, אפשר להגיד שעכשיו השתנה, אבל שינו, עשו את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא, לא. אני יכול להראות לך שורה ארוכה של סעיפים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל שינו, עשו את זה. אתה בעצמך אומר לי שהשר או הרשות השנייה – לא מעניין אותי מי – יכולים להאריך את תקופת הזיכיון של הרדיו האזורי. יכולים להאריך, אתה אומר את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בתוך המגבלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזו מגבלה? איזו מגבלה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש מגבלה בחוק. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> של מספר ההארכות, וכל הארכה היא ארבע שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשרויות לפי החוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המועצה רשאית להאריך את תוקפו של הזיכיון לשידורי רדיו בלא מכרז לארבע תקופות נוספות, ויש כאן תנאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מתי מסתיימות ארבע התקופות הנוספות? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע, שנייה. ההארכה בתקופה הרביעית – זה התיקון שהתקבל ב-2022, והרציונל היה קורונה. זה לא נכתב בחוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה היה בצו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא. מאריכים בתוך החוק. התקופה הרביעית היא רק לגבי בעל זיכיון שביום התחילה של התיקון ההוא, הזיכיון כבר הוארך בתקופה השלישית. כלומר, לא הייתה שום סיבה פוליטית להסדר הזה. הסיבה הייתה רציונל - - << אורח >> אורי שרף: << אורח >> רציונל כלכלי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> - - רציונל כלכלי. אלה שכבר לא היה להם שום אופק להארכה נוספת, נתנו להם עוד הארכה, וגם זה היה בהתחשב בהיבטים כלכליים וכו'. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, היבטים כלכליים משתי סיבות: א', מהמלחמה עצמה, ו-ב', מהצורך לעשות רפורמה כללית. זה גם היבט כלכלי שמכניס את הרדיו האזורי לתוך מתווה בעייתי בגלל הרפורמה הארצית. עובדה שאם אתה פותח עוד תחנות רדיו ארציות, זה משפיע כלכלית על האזורי, ולכן אתה נותן להם זמן להתארגנות. מה הבעיה עם זה? אני לא רואה בעיה. אם אתה יכול לעשות את זה במסגרת החלטות של משרד התקשורת, אתה יכול לעשות את זה גם במסגרת חקיקה ואין שום בעיה. אני לא חושב שיש בעיה עם זה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> בכל מקרה, אנחנו כרשות השנייה חושבים שראוי שמי שיוציא את המכרזים זה אנחנו, כמובן, כרשות השנייה ולא משרד התקשורת. זה לא מכרז סלולר, זה שונה מהותית. זה מכרז לרדיו וכמו שאמרנו, הפרמטר הוא לא רק המחיר. יש פרמטרים רבים נוספים כמו התאמה לתכנים, סוג התחנה והיבטים נוספים. אנחנו יודעים לעשות את זה, עשינו את זה בעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ראיתי ש-FM103 זכתה במכרז. איך היא זכתה? לאיזה תוכן? << דובר >> אורי שרף: << דובר >> זכתה לתוכן talk, אקטואליה, שיחות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> היא זכתה באקטואליה? כי אני רואה שם רק אקטואליה. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> כן, כן. היא לא זכתה במוזיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל יש שם גם מוזיקה, נכון? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> כן, גם, אבל הפריים-טיים של התחנה הוא של אקטואליה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למרות שהיא זכתה רק ב-talk, היא עושה גם מוזיקה. אני לא רואה שאתם מונעים ממנה לעשות מוסיקה, ולעומת זאת, אחרים - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מותר לה. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> מותר לה. זה לא שאסור לה לעשות מוזיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז מה העניין של התוכן? אם מותר לי לעשות הכול, מה הבעיה? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> יש תחנה שהיא רק מוזיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ואם זה לא רק מוזיקה, בעצם היא יכולה לערבב הכול. היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אבל היא צריכה לשים מספיק שעות של אקטואליה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> FM103 הקטינה עכשיו את זמן האקטואליה, נכון? החליטו לשנות את השעות. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> יכול להיות שאת התמהיל או את השעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> קראתי על זה. למה? כנראה אקטואליה לא משתלמת. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> 103FM היא תחנה חזקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. למרות שהיא חזקה, היא הקטינה את הטווח של - - - << דובר >> אורי שרף: << דובר >> היא עושה את השיקולים שלה בהתאם לתנאים שבהם היא זכתה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה, אתה רואה שזה לא פשוט לעשות אקטואליה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> בהתאם לכתב הזיכיון שלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גלי ישראל עושה כמעט רק אקטואליה, אז כנראה יש בזה הוצאה גדולה מאוד. אם 103FM החליטה לצמצם את האקטואליה, כנראה זאת הוצאה כספית גדולה. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> נכון מאוד. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> כמו שאמרתי, ל-13 תחנות הוארכה התקופה שלהם לתקופה חמישית, ובגדול תקופת הזיכיון מסתיימת ב-2030-2029. אלה השנים שבהן מסתיימת התקופה החמישית של 13 התחנות האלה שהוארך ל הם לתקופה חמישית. יש שלוש תחנות, מהן שתי תחנות ערביות – א-שאמס ונאס עד 2035 ו-2039. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה אי-אפשר לאחרים? מה הבעיה להשוות עם אחרים? << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אנחנו לא עושים יישור קו - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אין ברירה. בגלל שאתה הולך לעשות תחנות ארציות, אתה חייב ליישר קו כדי לתת זמן התארגנות לכולן ביחד. זה כל העניין. אתה מסתכל על הבסיס הכלכלי והטכנולוגי, ולכן יש היגיון לתת יישור קו לכולם. איך אמרו? עיקרון השוויון. גם בתחרות יש עיקרון השוויון. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אולי ניגע בהיבט של רדיו ארצי לעומת רדיו אזורי. רדיו אזורי, ודיברת על זה בעצמך, היתרונות הם הזהות המקומית, הפריפריאלית, זה שאת תושבי הדרום פחות מעניינת מכבי חיפה ולרדיו חיפה זה כמובן מאוד מעניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? למכבי חיפה יש אוהדים בכל מקום. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> זה נכון ספציפית לחיפה. גם לבאר שבע יש אוהדים מחוץ לאזור הזיכיון, הכול בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לבאר שבע פחות. לוקח שנים עד שאוהדים מכל הארץ תומכים בהם, כי הילדים גדלים עם האלופות, ולכן מכבי תל אביב או בית"ר ירושלים, יש להן יותר אוהדים. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> יש פה דיון מהותי שצריך לעשות, כי כמובן לתוספת של רדיו ארצי תהיה השפעה על הרדיו האזורי ברמה התחרותית-כלכלית. אין שאלה בזה בכלל. יש פה דיון שצריך לעשות מבחינת החשיבות, ויש פה שני צדדים על כף המאזניים – האם התחרות ברדיו הארצי, היא זאת שתועיל יותר לציבור המאזינים, לעומת מענה מגזרי, מענה מקומי, מענה פריפריאלי. להעלות טאלנטים מהפריפריה שיידעו ויצמחו. כמו שאמרתי, חדשות מקומיות אזוריות, פלוס הפרסום המקומי שגם מקבל מענה מסוים בתחנות הרדיו האזוריות. אני לא אומר שכל הפרסום שם מקומי, חלק ניכר מהפרסום גם ארצי, אבל יש שם גם פרסום מקומי, אפשרות לעסקים מקומיים לפרסם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> חוץ מרדיו אילת, נראה לי שכולם פחות במקומי. לרדיו אילת יש יותר את המקומי מבחינת חדשות. גלי ישראל מסתכלים יותר על הארצי ואותו דבר אחרים. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> יש תחנות שלגמרי מוכוונות לפרסום יותר מקומי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> רדיו אילת, כמה אתה צריך להשקיע היום כדי לחדש את הציוד שלך? << אורח >> דן ארנון: << אורח >> סדר גודל של מיליון שקל. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> זה הרבה מאוד כסף לרדיו מקומי. << אורח >> דן ארנון: << אורח >> אם אני אגיד לך מה המחזור, אתה תשאל למה אני שם בכלל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> באמת למה אתה שם? << אורח >> דן ארנון: << אורח >> זאת שאלה שאני גם שואל את עצמי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אני אגדיל לך את התאריכים, תפסיד יותר כסף. זאת התוצאה. אולי אני לא צריך לעשות את זה. << אורח >> דן ארנון: << אורח >> אני לא אומר שאני מפסיד, אבל אני אומר לך שהרווח שולי מאוד, ולכן כל השקעה מחייבת שיקול דעת מעל ומעבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה צריך תקופה יותר גדולה כדי לכסות את ההשקעה. << אורח >> דן ארנון: << אורח >> ברדיו אילת האופק מאוד משמעותי, וללא אופק אין שום סיכוי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבנתי. רצית להגיד משהו? << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> תודה, אדוני, אני מדבר בשם מכון זולת. שלוש נקודות כלליות בלבד, מאחר שאין לנו מתווה כתוב ואנחנו לא יודעים בדיוק על מה מדובר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון, זה דיון כללי. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> באמת, שלוש נקודות כלליות בלבד. דבר ראשון, המובן מאליו – כל מהלך ליישור קו של התחנות – הארכה, לא הארכה, הוצאת מכרז - צריך לשמור על עיקרון השוויון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אני רוצה ליישר קו עם כולם. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> אני מבין, אדוני. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל עיקרון השוויון. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> ולכן אני אומר את זה בצורה מאוד כללית. זה מוביל אותנו לנקודה הבאה – אני חושב שהדיון מסביב לשולחן ממחיש בצורה מאוד ברורה שיש פה מחלוקת כבדה על היתכנות כלכלית והנדסית סביב המהלך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה מהלך? << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> המהלך הארצי, כמובן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן אמרנו – אתה לא היית. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אני הייתי לאורך כל הדיון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, לא היית. אמרנו שלפני פרסום המכרזים הארציים תהיה בדיקה גם כלכלית וגם טכנולוגית. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> אני מבין את זה, מה שמוביל לנקודה הבאה. אדוני, רק אם ייתן לי לסיים את הנקודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הם אומרים שאין היתכנות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אין היתכנות, זה יבוא לוועדה. הוא אמר. אנחנו נעשה את הביקורת הציבורית שלנו. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> אדוני, אם אפשר לסיים את הנקודה, זה יעזור לי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תסיים ואז אני אתייחס. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> תודה. אני חושב שמחלוקת כזאת על היתכנות כלכלית והנדסית מחייבת שהצעה כזאת – בעצם אתם מדברים על רפורמה בתחום הרדיו ולא על משהו צר יותר, ככל שתרצו לעשות תיקון נקודתי, הדבר הזה צריך להיות בדרך של הצעת חוק ממשלתית. אני לא יודע אם כולנו זוכרים, אבל בתחילת הדיון אמר שר התקשורת שהכוונה שלו היא להביא את זה לדיון בדרך של הצעת חוק פרטית, והיא נועדה בעיקר כדי לעקוף ייעוץ משפטי לממשלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא חושב כמוכם. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> יכול להיות, אבל זה מה שאמר השר, ואני חושב שזה דבר לא ראוי. אני חושב שהדבר הזה גם לא לכבודה של הכנסת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שזה מאוד ראוי, ואני אתן לך כמה דוגמאות שבהן עקפתי את הממשלה ועשיתי רפורמה כללית. למשל, בחוק המבצעים. במשך שנים הממשלה לא עושה את העבודה שלה בעניין הזה ואנחנו פה בוועדה, אחרי 22 דיונים, הוצאנו חוק, רפורמה מאוד גדולה בעניין הזה. מותר לנו לעשות את זה. הבעיה היחידה היא שאין לנו כוח אדם לעשות את זה כמו הממשלה. לממשלה יש 150 עובדים בכל משרד, ולכן אנחנו לא עושים את זה הרבה, אבל אנחנו יכולים לעשות את זה. היכן שהממשלה נכשלת בחקיקה מכל מיני סיבות, אני לא מאשים אותה – יכול להיות שהם הלכו על דברים אחרים – מותר לנו. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> אדוני, אני מסכים איתך. כוח אדם מוגבל זה בהחלט חלק מהעניין. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יפה מאוד, אוקיי. גם שעות ולא רק כוח אדם. << אורח >> רונן ריינגולד: << אורח >> בסדר גמור. נקודה שלישית, בקצרה. לא הזכירו את זה עד עכשיו ואני מבקש להזכיר את זה. אני מבקש שכל מהלך בתחום הרדיו ישמור על השידור הציבורי ועל תאגיד השידור הציבורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא נגענו בשידור הציבורי. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> עדיין לא נגענו, אבל אי-אפשר להתנתק ממהלכים אחרים שקורים במקביל. אני מבקש שהוועדה הזאת, ועדת הכלכלה, לא תהיה כלי לפגיעה בשידור הציבורי. תודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הבסיס של העניין הזה לא יכול לפגוע בשידור הציבורי מסיבה פשוטה, כי אם אתה אומר שצריך רדיו ארצי, אתה לא תפתח רדיו ארצי אחד ותסגור רדיו ארצי שני. המהות של ההצעה לא נותנת אפשרות לסגור את הרדיו. << דובר >> רונן ריינגולד: << דובר >> אני לא חולק על ההיגיון המסדר שאדוני כרגע עמד עליו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי התדרים, השר אמר במפורש, ומשרד התקשורת לא הכחיש את זה ולא הסתייג מהעניין, שיש כבר היום תדרים שהוא יכול להשתמש בהם בלי לפגוע בתדרים הקיימים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בלי לפגוע בתדרים של תאגיד השידור? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, נכון. זה מה שהוא אמר. זה מה שאני הבנתי ממה שהוא אמר. אבל בלי קשר, לאף אחד אין חסינות מוחלטת, עם כל הכבוד. השידור הציבורי לא יכול לבוא רק על חשבון הפרטי באופן מוחלט, וצריך להיות איזון בין הציבורי לפרטי. אני לא נכנס לזה כרגע, זה לא השלב של החקיקה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> התדרים שאנחנו מתכוונים להניח במכרז, כנראה יילקחו מהתאגיד בלי לפגוע בשידורי התאגיד. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> הינה, התחלנו, התחלנו. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> שלום, גולן. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> בוקר טוב. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בלי לפגוע – שמעת מה הוא אמר. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> למה? לכל תחנה בתאגיד יש היום ארבעה תדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זאת אומרת, התחנות ימשיכו לשדר. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> הן ימשיכו לשדר - - - << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אתה סבור ואנחנו יוצאים נגד הדבר הזה בתוקף. אגב, לו היית מזמין אותנו לדיון שאנחנו מבקשים כבר חודשים - - - << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> הייתם אצלי פעמיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא רוצה להיכנס לזה כרגע. זה לא השלב. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> ואתם מוזמנים גם בפעם השלישית. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> מה שיפה בדיונים בוועדה, הוא שלאט-לאט מתקלפת האמת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סליחה, שום דבר לא מתקלף. הינה, אני אומר את זה במפורש. העיקרון הוא שאתם תמשיכו לשדר את מה שאתם משדרים. זה הכול. אני לא מומחה לטכנולוגיה, אבל אם אפשר לשדר את זה בשלושה ערוצים - -- << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני מדבר על טכנולוגיה ועובדות. גלי צה"ל היא רשת ארצית, כולם מסכימים? כמה תדרים יש לגלי צה"ל? שלושה. הינה הוכחה שעם שלושה תדרים אפשר לתת כיסוי ארצי. בתאגיד, לכל תחנה מקדמת דנא, עוד מימי רשות השידור, שמו ארבעה תדרים. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> יש טכניקה בוועדה, כל דבר שרוצים בעלי ההון, לוקחים מהתאגיד. רוצים עידן פלוס? לוקחים מהתאגיד; יש חובות? לוקחים מהתאגיד; רוצים תדרים – לוקחים מהתאגיד. זה פעם אחרי פעם מה שקורה פה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה זה שייך. אבל גם נותנים לך. בינתיים אתה מקבל מהמדינה את התקציב. אתה לא מקבל ממישהו אחר. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> זה לא בשבילי, דוד. זה לא בשבילי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שלא בשבילך, אוקיי, אבל אתה מקבל. בעידן פלוס לקחנו משהו כדי לפתור בעיות חברתיות. מה הבעיה עם זה? אתה גם צריך להיות חלק מהעניין. אני חושב שאתה מערבב. בנושא הזה, אם אתה לא נפגע, אם אתה לא נפגע בשידור שלך, ומצד שני זה פותח אפשרות לשידור ארצי תחרותי, אני לא חושב שצריכה להיות לכם בעיה. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> זאת העמדה של שמילה, העמדה שלנו הפוכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר. הנושא הזה ייבדק. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לפני כארבע שנים, התאגיד ביקש ושר התקשורת דאז אישר, לסגור משדרי AM שעלו לא מעט כסף לתאגיד. דרך ה-AM אפשר היה להגיע ארצי לכל המדינה, לכל האזרחים, כולל במקלטים. עכשיו במלחמה המדינה – רח"ל – נדרשה לשים 2.6 מיליון שקל ולהעלות שוב את משדר ה-AM. אז לא צעקתם: סוגרים לנו רדיו ארצי כי ראיתם את החיסכון. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אני לא הייתי אז. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> מה זה משנה? התאגיד היה, ולמזלי הייתי 15 שנה אז אני יודע מה היה לפני ומה אני יודע אחרי. אני מסתכל על יעילות ספקטרלית של תדרים. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אתה מציף פה משהו ברמה פופוליסטית. אתה מדבר על AM וכל הדיון פה הוא על FM. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אבל זה אותו הדבר. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> זה לא אותו דבר. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אתם לא יכולים להגיד: סוגרים לנו, סוגרים לנו, והינה, פה אתם סגרתם. אתם ביקשתם לסגור, לחסוך כסף. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> קח את ה-AM ותחלק אותו. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כן, כנראה נשים גם AM. אולי יהיו תדרי FM אחד או שניים, ויש אנשים שרוצים לשדר ב-AM. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר רוצה להגיד משהו? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כן, נשמח להתייחס. אני רכזת תקשורת באגף תקציבים. כמו שאמרו לפניי, מדובר במשאב מוגבל ואנחנו סבורים שיש להקצות אותו בצורה יעילה במנגנון של מכרז תחרותי. הערך של התחרות הוא הבאה של שיפור, של האיכות ושל המגוון לצרכן. הסוגיה השוויונית יש לה רלוונטיות מבחינה כלכלית מכיוון שכדי שתתפתח תחרות, צריך לאפשר להסיר חסמי כניסה, צריך לאפשר תחרות הוגנת. במובן הזה אין לנו התנגדות למתן רישיון ארצי, כל עוד התהליך נעשה בהליך תחרותי. אנחנו חושבים שיש קושי משמעותי בהארכה של הזיכיונות הקיימים שוב ושוב, כי זאת פגיעה בתחרות, בהקצאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> האוצר, למה נתתם את המכרז לארבע שנים? חשבתם שארבע שנים זה מספיק זמן בתחרות שלכם? בשוויוניות שלכם? הייתם נותנים את זה לשנה, אולי זה גם בסדר. שנה זה גם טוב. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אני לא יודעת להתייחס למה שעמד מאחורי ההחלטה. השחקנים שהתחרו במכרז לקחו בחשבון את ההקצאה לארבע שנים כשהם ניגשו אליו. הם עשו את החישובים שלהם וניגשו בכל זאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, אז מה? זאת עובדה. אפילו משרד המשפטים הצהיר פה שארבע שנים זה מעט מדי. איזה מין שיקול דעת היה לכם? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> נעשו מאז כמעט חמש הארכות. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> שוב, ארבע כפול ארבע, זה מה שלוקחים בחשבון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> השאר תלוי בהחלטה שלכם וזה לא אוטומטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היה מישהו שביקש לקבל הארכה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם הולכים על תחרות, למה שיניתם לערוצים 12 ו-13 משלוש שנים ל-15 שנה ככה, בשנייה? איפה השוויוניות? איפה התחרותיות? << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אני לא יודעת להתייחס לסוגיה הזאת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז יש דברים כאלה בחיים, מה אני יכול לעשות? אפשר לפגוע בשוויוניות אם התכלית ראויה. זה מה שלמדתי מהדברים של בג"ץ וכו'. התכלית הראויה כאן היא שהרדיו צריך ניעור, ואי-אפשר שהכול יהיה תחת השקעות פרטיות. אי-אפשר. ההתחלה תמיד קשה ואני חושב שלתאגיד יש השפעה מאוד גדולה. הם הרימו את הרדיו לרמה. גם גלי צה"ל וגם רשת ב' או רשת ג' וכו', כשלא היה בכלל רדיו, הכול היה עליהם. עכשיו נכנסתם לתמונה, וזה לא אומר שצריך לסגור אותם. הם גם חלק מהעניין הזה, אבל צריך גם תחרות ארצית איתכם. אין על זה ויכוח. התחרות היא בזה שייתנו לרדיו ארצי פרטי. גם אתם צריכים תחרות. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> אנחנו לא נגד תחרות, אנחנו לא נגד תחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא עשיתם את זה בחוק ההסדרים? אתם מביאים הרבה תחומים בחוק ההסדרים, ואת זה לא עשיתם שם אף פעם. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> אנחנו תומכים בתזכיר שפרסם משרד התקשורת. אנחנו תומכים בעבודה הממשלתית שנעשתה, בעבודת המטה, ואנחנו חושבים שזאת הדרך הנכונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא תומך בתזכיר הממשלתי, והתזכיר הממשלתי גם לא מעניין אותי. \אם אני אלך בשיטה שלכם, בעוד עשר שנים יהיה משהו. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> כבוד היו"ר, נקודה אחרונה שאני רוצה להתייחס אליה. ההשקעות של התחנות האזוריות שדיברת עליהן, הן באמת יתרון בבסיס והן יכולות לבוא לידי ביטוי במחיר הנמוך שהן יוכלו להציע במכרז תחרותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לפי תזכיר החוק שאתם פרסמתם, זה רק מחיר. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז איך הם ייתנו מחיר נמוך? הם יפסידו במכרז. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> הם ייתנו מחיר גבוה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם השקיעו 20 מיליון והפסידו 15 מיליון, הם יכולים להציע מחיר גבוה כי הם כבר הפסידו? תגידו, הרעיון הזה רציני? בחייכם. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> הם לא הפסידו. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אני מציע שזאת לא תהיה העמדה של משרד התקשורת. << אורח >> גיל הכהן: << אורח >> הנקודה היא ששחקן חדש צריך להשקיע השקעה מאוד גדולה כדי להיכנס לשוק, ובגלל שיש להם כבר עלות שקועה, זה יאפשר להם להציע הצעה תחרותית יותר. במובן הזה יהיה ביטוי לניסיון שלהם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההשקעה השקועה שלהן היא בהפסד. היום יש להן הפסדים, לכולן, אגב. אולי לשתיים-שלוש לא. יש להן הפסדים וזה יכול לבוא לידי ביטוי במחיר שהן מציעות. << דובר >> לילך נגיד: << דובר >> מדובר בעמדה מנותקת מהמציאות. פשוט מדהים, באמת. מדהים. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> זה מסביר למה צריך לעשות בדיקה מאוד מאוד רצינית לפני שמתחילים מהלך כזה. זאת, למשל, עמדה לא מבוססת כלכלית, ניתוק מוחלט מהמציאות. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> מבחינת התחרות, כמו שאמרת, השאלה היא על מי אנחנו מדברים – תחרות על המאזין או תחרות על המפרסם? כשאנחנו מדברים על תחרות על האוזניים של המאזינים ברכב, כשאני מחפש תחנות ברדיו, בכל מקום בארץ יש לי את רשת ב', את גלי צה"ל, את תחנות המוזיקה – רשת ג', גלגלצ וכדומה, ועדיין בכל מקום בארץ יש לי תחנה אזורית מתאימה. אם אני בתל אביב, יהיה לי גם את 103 ואת 102 בתחרות אל מול - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בתל אביב שומעים את הכול. אני מדבר על הפריפריה. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> רדיו דרום מגיע לבאר שבע, והוא מתחרה עם גלי צה"ל ועם רשת ב' על אותם מאזינים, על אותן אוזניים. הוא מתחרה איתם בפועל ויש להם תכנים מצוינים. אותו דבר גם עם גלי ישראל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה תלוי באיזו שעה. אני מאוד מצטער, בבוקר, כשאנשים נוסעים, מ-07:00 עד 09:00, רוב האנשים שומעים גלי צה"ל ורשת ב'. עד תשע, רוב האנשים שומעים גלי צהל ורשת ב'. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> לאו דווקא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אני יכול לעשות, זה המצב. אתה יודע איך אני יודע את זה? כי כשאני מדבר ברשת ב' ובגלי צה"ל, אני מקבל יותר תגובות ממה שאני מקבל מרדיו מקומי. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אתה מקבל יותר תגובות כי אתה מקבל תגובות גם מתל אביב, גם מבאר שבע, גם מדימונה, גם ממעלות וגם מקריית שמונה, כי כולם שמעו אותך בכל הארץ. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. אנשים שומעים בעיקר את זה בבוקר. הימניים שומעים את גלי ישראל. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> הקול שלך מגיע ליותר מאזינים ואין שאלה בזה. מבחינת המאזין המסוים, הספציפי, כשהוא מחליט לאיזו תחנה להאזין בבוקר כשהוא נוסע לעבודה, יש לו כפתורים קבועים. תושב באר שבע, יש לו כפתור של רדיו דרום. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא בשעות השיא, לא בשעות השיא. בשעות השיא הם שומעים דווקא - - - << אורח >> אורי שרף: << אורח >> גם בשעות השיא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לדעתי לא. אני לא מומחה בזה, אבל לפי הניסיון שלי זה שונה. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> הם שמים את התכנים המרכזיים שלהם בשעות השיא, בשעות שאנשים או נוסעים לעבודה או חוזרים מהעבודה. זה הפריים-טיים גם של התחנות האזוריות. זה הפריים-טיים של הרדיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שבשעות השיא, רוב האנשים שומעים רשת ב' וגלי צה"ל. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> יש עדיין תחרות על המאזין בין הרדיו הארצי לבין הרדיו האזורי בכל נקודה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלא אם כן אדם מאוד ימני, ובשעות השיא הוא יכול לשמוע גלי ישראל, כי יש לו עניין לשמוע, אבל רוב האנשים שומעים את שתי התחנות האלה מ-06:30 עד 09:00. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> לפי הסקרים שלנו ברמה האזורית, כשאנחנו מסתכלים על תושב באר שבע, למה הוא מאזין, מה שאתה אומר לא מדויק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה לא מדויק? אם הוא נוסע מבאר שבע לתל אביב, הוא לא רוצה לשמוע את הרדיו הארצי. מה הוא שומע, את רדיו תל אביב? את רדיו באר שבע? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> יכול להיות שבשעה הראשונה הוא שומע את רדיו דרום, כי רדיו דרום מגיע עד אשדוד, והוא יכול לקלוט אותו כמעט כל הדרך. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ולא את הארצי? << אורח >> אורי שרף: << אורח >> לא את הארצי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כשהוא נוסע בבוקר? הוא לא רוצה לשמוע חדשות? הוא לא רוצה לשמוע אקטואליה? אתם רציניים? לא הבנתי. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> דוד, אני אראה לך את סקרי ההאזנה שלנו ברמה המקומית, ובסוף התחנות המרכזיות יש להן שיעורי האזנה, אומנם יכול להיות שפחות גבוהים מהתחנות הארציות, אבל לא ברמה שאתה מדבר עליה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל המוזיקה. מי שבבוקר לא רוצה לשמוע אקטואליה אלא מוזיקה, יכול לשמוע מוזיקה באזורי. זה נכון, וזה כבר לא משנה איפה אתה שומע. אבל באקטואליה הוא מעדיף את הארצי ולא את האזורי. ואני מדבר על שעות השיא. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> זה לא מדויק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא אומר את זה על פי סקר, אני אומר את זה ממה שאני שומע. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> לנו יש סקרים בעניין הזה ואפשר לראות את הנתונים. רואים את התחרות בצורה יפה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברוריה, את רוצה להגיד משהו? << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> השתיקו אותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עכשיו אני נותן לך אפשרות. את רוצה? בבקשה, את יכולה. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> ככה דילגת עליי? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אתן לתאגיד, אין בעיה. התאגיד נלחם על התדרים, ואין לו בעיה שתהיה תחרות, נכון? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך לשמוע אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בסדר, נשמע. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אני חוזרת קצת על דברים שנאמרו, אבל חשוב להגיד אותם שוב ובבהירות. כאמור, מדובר פה במשאב שהוא בחוסר, ולכן ההקצאה שלו צריכה להיות באופן שוויוני, בצורה תחרותית. צריך לראות איך עושים את זה. אני שומעת את הקולות. אנחנו הצענו תזכיר ממשלתי, ואם רוצים לחזור ממנו, צריך לראות - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי שאני לא מחויב לתזכיר הזה. אני מוכן לשתף פעולה, אבל בסדר. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> פרסמנו תזכיר ממשלתי וצורף לו גם דוח RIA. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא ידעתי שאני עובד בממשלה. אני עובד בכנסת; כשאני אעבוד בממשלה, נדבר. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> אם רוצים להציע מתווה אחר, נצטרך לבחון אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא מתווה. אני אדבר על זה. יכול להיות שלא נספיק עד הבחירות, כי צריך להעביר גם ראשונה וגם שנייה ושלישית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין לנו כרגע שום דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יהיה לנו. עד הישיבה הבאה יהיה לנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ומה הוא אומר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יהיה לנו ניסוח. מה זאת אומרת? אמרת לי שאנחנו - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אמרתי שאפשר להכין על עקרונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי את העקרונות, ועכשיו אני מבקש ממך לנסח את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אנחנו צריכים להבין – לא הבנתי מה העקרונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא אחכה לממשלה ולא אחכה לרדיו 99 ולזולת וכו'. אני רוצה שבישיבה הבאה יהיה כבר ניסוח של העניין הזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שייקבע מה? שייקבע מה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי כבר. מה, עכשיו נחזור על הכול? ואין לנו ניסוח אנחנו צריכים להגיע לסיכום שמתייחס לשנה של יישור קו. מעבר לזה יהיה רדיו ארצי, ואם יהיו תדרים לפני, אין לי בעיה. אם אין תדרים, אי אפשר << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תגיד מה העקרונות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי מה העקרונות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כולנו ישבנו פה ולא - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי מה העקרונות. אנחנו צריכים להגיע לסיכום שמתייחס לשנה של יישור קו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואחרי יישור קו? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מעבר לזה, יהיה רדיו ארצי אחרי יישור קו, ואם יהיו תדרים לפני כן, אין לי בעיה גם עם זה, אם יש תדרים. אם אין תדרים – אי-אפשר. לפני פרסום הארצי יהיה דוח כלכלי וטכנולוגי, שיוצע להערות הציבור וגם יבוא לוועדת הכלכלה. ועדת הכלכלה תאשר את עצם פרסום המכרז. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואם היא לא תאשר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם היא לא תאשר, אז לא יהיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז מה יהיה? מה יהיה עם הרדיו האזורי? זה מה שלא הבנו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי שאפשר לפרסם את המכרז של האזורי, זה לא מונע. כלומר, אתה נותן לרשות השנייה או למשרד התקשורת – לא משנה – את האפשרות לפרסם או מכרז אזורי או ארצי. אם, במקרה, אי-אפשר לפרסם בגלל שהדוח הכלכלי והטכנולוגי לא מאפשרים את זה, הם יכולים להמשיך לפרסם את האזורי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ויצטרכו לפרסם מכרזים חדשים לרדיו אזורי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא חייבים. זאת החלטה שלנו. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אפשר לבקש הארכה, תלוי כמה זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, אין הארכות. אחרי יישור קו לא יהיו יותר הארכות. יהיו רק מכרזים, חבל לכם על הזמן. זה לא לכל החיים. זכיתם במכרז לא לכל החיים. אחרי השנה הזאת יהיה כתוב בחוק שאין יותר הארכות, יהיו רק מכרזים. אלה ההנחיות שלנו בעניין הזה. לגבי נושא התדרים, אם יש אפשרות לתדרים או אין אפשרות לתדרים, נכתוב בדברי ההסבר לקריאה ראשונה שהנושא הזה ייבדק, ובשנייה ושלישית נקבל החלטות בעניין הזה. אין לי שום מגמה לפגוע במישהו, אבל אני אומר גם לתאגיד השידור, אני אומר להם במפורש, שאם הם לא נפגעים, למה לא לשחרר את השוק? זה לא שאתם מחזיקים את זה בכיס ולא מוכנים לשחרר כלום. אמרתי שבלי לפגוע, אני לא מתכוון לפגוע באף אחד. << אורח >> אילה מזרחי: << אורח >> אני מנהלת הרגולציה מהתאגיד. רק נציין, שמילה, שישבנו לפני כמה שנים וביקשנו להבין את התזה ההנדסית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תשבו איתו על זה. << אורח >> אילה מזרחי: << אורח >> אנחנו מבקשים לשבת. << אורח >> גולן יוכפז: << אורח >> הוא לא מוכן. << אורח >> אילה מזרחי: << אורח >> נשמח להבין את התזה ההנדסית, כי אנשי המקצוע שלנו, כבר היום חושבים שאין לנו כיסוי של 95% עם ארבעה תדרים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה בגלי צה"ל יש עם שלושה תדרים? << אורח >> אילה מזרחי: << אורח >> זה בדיוק מה שביקשנו להבין. יכול להיות שיש דברים שיודע משרד התקשורת ואנחנו לא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמילה, אני מבקש, שב איתם על זה. יכול להיות שהנושא פתיר וחבל להתווכח על משהו שלא קיים. אתה אומר שהם לא ייפגעו, והם אומרים: אנחנו כן ניפגע. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> ישבנו לפני המלחמה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הם ביקשו פגישה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני אומר, ישבנו פעמיים לפני המלחמה איתם, עם גולן אצלי במשרד בתל אביב. הסברנו ודשנו ודיברנו. ביקשו לאחרונה שוב להיפגש, אמרתי: ניפגש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אז תיפגש. עכשיו אין לנו הרבה זמן. תיפגשו מהר. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני לא צריך שהוועדה תגיד לי להיפגש. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא משנה. זה יהיה בקריאות שנייה ושלישית ולא בקריאה ראשונה, אבל תכתוב את זה בדברי ההסבר. אנחנו לא מתכוונים לפגוע באף אחד. זאת לא חוכמה לעשות ארצי ולבטל את הארצי הקיים, אז מה עשיתי בזה? לא עשיתי בזה כלום. אני רוצה תחרות, בלי קשר לשאלה אם יסגרו את גלי צה"ל או לא. זאת לא החלטה שלי, זה נמצא כרגע בבג"ץ. אם יסגרו את גלי צה"ל, ישתחררו לנו שמונה תדרים, אבל זה לא העניין כרגע. גלי צה"ל קיימים למרות החלטת ממשלה, כי זה עוכב בבג"ץ ועדיין אין שום החלטה. אם יהיו תדרים, אין בעיה; אם אין תדרים, השאלה היא אם אפשר לקחת תדרים בלי לפגוע בקיים. אלה דברים שצריך לכתוב בדברי ההסבר. עוד מישהו רוצה להגיד משהו לפני שאני נועל את הישיבה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כן, אני רוצה להתייחס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תגיד, בבקשה. לא הפרעתי לך. תגיד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה להתייחס בתמצית לעקרונות, כפי שאני מבין אותם כאן, ולהגיד גם כמה דברים לגבי הארכות הזיכיון של תחנות הרדיו האזורי, שהיו לאורך השנים. קודם כול, אני לא מתעלם מהמצוקות הכלכליות ששמענו כאן מתחנות הרדיו האזורי, ותקופת זיכיון של ארבע שנים היא באמת תקופה מאוד מאוד קצרה בעולם התקשורת. אני חושב שהיום מקובלת הדעה שצריך לתת תקופות ארוכות יותר לרישיונות או לזיכיונות. אדוני הזכיר את הרישיונות של הטלוויזיה, ואני יכול להגיד שגם הרישיון של ערוץ הכנסת הוא לעשר שנים. בהחלט, תקופה של ארבע שנים לא ריאלית מבחינת ההשקעות שצריך לבצע. דבר שני, הגורם היחיד שיכול לתת כרגע זיכיונות וגם רישיונות בעתיד זה הרשות השנייה. אני לא חושב שנכון לתת לגורם פוליטי לקבל החלטות בנושאים האלה. אלה נושאי תוכן, ולכן ההשוואה למכרזי הסלולר היא לא השוואה נכונה בהקשר הזה. לגבי ההארכות של הזיכיונות הקיימים, תוך ציפייה למתווה צופה פני עתיד, אפשר להחליט על איזושהי תקופת מעבר של התארגנות של השחקנים הקיימים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא, קודם כול, יש את המלחמה ויש גם תקופת מעבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אגיד ואתה יכול להתייחס, אבל אני אגיד מה העמדה שלי. גם ההארכות הקודמות הייתה בהן בעייתיות משפטית ועמדתי על כך בהרחבה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ובכל זאת אישרו אותן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון. אני נתתי כאן חוות דעת ב-2022, כאשר היה מונח על שולחן הוועדה תיקון החקיקה שנתן עוד הארכה לתקופה רביעית רק לגבי חלק מבעלי הזיכיונות, עמדתי על כך שיש בהצעה הזאת משום פגיעה בעיקרון השוויון. העמדה לא התקבלה ותיקון החוק אושר על ידי הכנסת בסופו של דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עניין של תכלית ראויה. אם יש תכלית ראויה, אין בעיה לפגוע. זה מה שלמדתי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא יודע. לגבי הקורונה היה מתווה פיצוי בזמנו. אני לא חושב שמתן זיכיון זה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש פה מצב של שנתיים וחצי מלחמה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני אגיד מה אפשר לתפיסתי. אם באמת הוועדה מחליטה על איזשהו מתווה אחר של הסדרה, אפשר לתת תקופת מעבר. זה דבר שמקובל לעשות לגבי השחקנים הקיימים, להאריך לאיזושהי תקופה של יישור קו, ולאחריה ייכנס לתוקף הסדר אחר. אני מבין שאתה רוצה להציע שגם תוקף ההסדר החדש יהיה מותנה באיזושהי בדיקה כלכלית, ומשרד התקשורת יצטרך להגיע לכאן, לאישור הוועדה, אם לפרסם את אותם מכרזים לרדיו ארצי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נכון. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> כלכלית והנדסית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם הנדסית. עלו פה טענות הנדסיות וטכנולוגיות. היום הם לא יכולים לתפקד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכון, נכון. אני רוצה לחדד, אם אני מבין נכון, אם אותה בדיקה כלכלית והנדסית מעלה שאין היתכנות אמיתית לרישיונות לרדיו ארצי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכולים להמשיך את הרדיו האזורי אבל במכרז, במכרז. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אז הרשות השנייה תפרסם מכרזים בהליך תחרותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמת, אמת. << דובר >> לילך נגיד: << דובר >> מ-2037. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני לא יודע. את מדברת איתי על יותר מעשר שנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא יודע עדיין לגבי התאריך, ואנחנו נדבר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה נשמע לי מוגזם. תקופת המעבר צריכה להיות סבירה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני חושב שאין מחלוקת גדולה ביני ובינך. כל הרעיון הוא שאנחנו מדברים על שוויוניות, וברור שאם אחד ב-2036 והשני ב-2030, ושניהם צריכים להתחרות על אותו דבר, יש פה בעיה. לכן צריך לקחת בחשבון איזושהי פשרה בעניין הזה. שנית, נושא המלחמה. ברור שבתקופה הזאת, כמו בקורונה – זה כמו מתווה פיצוי מסוים לתחנות הקיימות. מעבר לזה, הן צריכות שלב התארגנות בתחרות ארצית. אם רוצים מרדיו דרום להפוך פתאום לארצי, הוא צריך להתארגן גם כלכלית וגם טכנולוגית, ולכן צריך לתת להם תקופה, במיוחד לאור זה שעד היום – אני לא יודע אם הוא אומר שהם לא הפסידו, הם טוענים שהם כן הפסידו. אולי אתה לא לוקח בחשבון את ההשקעות, אני לא יודע. אני שומע דברים אחרים. אתה אומר לי ברשות השנייה שזה שונה, אז אם זה שונה, אני לא יודע. הם עובדים עליי? הם משקרים לי שהם הפסידו? << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אתה טוען שרדיו גלי ישראל לא הפסיד כסף? אנחנו עד היום בהפסדים. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> היה דוח כספי. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> בדוח הכספי רדיו גלי ישראל הפסיד למעלה מ-20 מיליון שקל. עד עכשיו לא יצאנו מזה. << אורח >> אורי שרף: << אורח >> כל אחד מדבר על משהו אחר, כל אחד מציג את התמונה בצורה שונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דוח כספי הוא דוח כספי. איך אפשר הציג את זה בצורה שונה? לא משנה. עוד מישהו רוצה להגיד משהו לפני שאני מסיים? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> ברשותך, אני רוצה להגיד עוד מספר דברים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רואה שחלק גדול מהבעיה זה אתה; אתה צריך לפתור את הבעיה הטכנולוגית. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> הקו המנחה אותנו בתחום התדר, ועדת התדרים, זה יעילות ספקטרלית. אנחנו מדברים פה כל הזמן על ארצי או על אזורי. זה לא שחור ולבן, ויש הרבה אפור באמצע. לדוגמה, גלי ישראל. אמר קודם שריקי שהיה מותר להם לשדר ב-1 קילו כדי לא לצאת מאזור יהודה ושומרון. עלו ל-3 קילו כדי להגיע ליהודה ושומרון ויוצאים קצת החוצה. נתאר לעצמנו שאין בעיה סביבתית ואפשר לשדר ב-10 קילו, אפשר להגיע כמעט לכל מדינת ישראל. לא לכיסוי ארצי מלא מלא כמו שיש לתאגיד ולגלי צה"ל, אבל הוא יכול להגיע לשטח מאוד מאוד גדול משטחי מדינת ישראל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אז זה רדיו אזורי או רדיו ארצי? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לכן אני אומר שצריך להיפטר מהמושגים האנכרוניסטים הללו, אזורי וארצי. << אורח >> ברוריה מנדלסון: << אורח >> בתזכיר אמרנו ללא מגבלה גאוגרפית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל אז יש השפעה על התכנים. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> תכף אני אגיע לתכנים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתה רוצה שכולם יהיו ארציים? אתה מפרסם מכרז, ואתה לא יכול להתעלם מזה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כל היום אנחנו מתעסקים לעלות בעוד קילו, להוריד בחצי קילו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כלכלית אפשר לעשות 20 תחנות ארציות? אני רוצה להבין. אז מה הטענה שלכם, של משרד התקשורת? אפשר 20 תחנות ארציות? תעשו את הכול ארצי, זה הגיוני? הם יכולים להתחרות על שוק הפרסום? בחייך, נו. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אפשר לעשות 20 תחנות בצורה בלתי מוגבלת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> טכנולוגית אתה יכול? עניינית אתה יכול? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> כנראה שלהגיע עד אילת זה לא ישתלם להם והם לא יגיעו. זה גם יפתור את הבעיה של אילת. אנחנו מונעים היום התפשטות של גלים. אומרים להם: תורידו את ההספקים, כמו שהיה מחיקון בטלוויזיה, מי שהיה פה באותה תקופה. טלוויזיה צבעונית לא שידרה את השידורים בצבע, כי המדינה החליטה שכולם שווים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן צריך תקופת זמן לפרסם את המכרזים האלה, אבל אתה לא מצפה שיהיו 20 תחנות ארציות. אתה לא מצפה לזה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> יהיו תחנות שאינן אזוריות, שאינן מוגבלות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם רדיו דרום מפרסם היו רק בנגב, יכול לפרסם אולי גם ביהודה ושומרון, כי זה קרוב, אבל עדיין אתה לא יכול לעשות 20 תחנות ארציות. תהיה רציני. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> הוא מדבר טכנולוגית והוא גם לא צודק בזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם פתרת את הבעיה הטכנולוגית, אתה יכול לעשות 20 תחנות ארציות? אנחנו מדינה קטנה, אנחנו לא ארצות הברית. << דובר >> אורי שרף: << דובר >> אין פה מישהו מהגנת הסביבה, אבל בטח הם יודעים להעיד על היתרי הקרינה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אי-אפשר להקים אתר בלי שהגנת הסביבה יאשרו, ואין פה שום כוונה לדלג על הגנת הסביבה. גם בסלולר אנחנו אומרים את זה וטוב מאוד שהם בודקים את זה. אנחנו מאוד נזהרים בדברים הללו. דרך אגב, אפשר לשדר ב-10 קילו מיבנה, לדוגמה. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> לנו זה לא עוזר מיבנה. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני לא יודע אם זה לא עוזר. תשים שם שתי אנטנות כיווניות אפילו עם משדר אחד, מולטי פלקס, ותוכל להגיע לצפון ולדרום. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> בגלל זה אתם מדברים על התאגיד. גלי צה"ל הרימו כמעט בכל חור רבע משדר. אם אתה תפיל את התקציב הזה על התאגיד, הם לא יוכלו לעשות את זה בחיים. זה בדיוק הסיפור, זה הטריק. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> עשינו ניתוחים. אדוני היושב-ראש, לגבי ההערה של היועץ המשפטי על המכרז, אני חושב שזה כן דומה לתדרי סלולר, כי הכוונה שלנו היא להוציא מכרז ללא תוכן. קח תדר, תשדר איתו מה שאתה רוצה, איפה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרו לך פה שללא תוכן זה לא טוב. אתם יכולים להחליט במשרד מה שאתם רוצים, אבל בגדול אומרים לך שזה בעייתי. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> מי אומר? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל התחנות האזוריות. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני לא חושב שמישהו אומר את זה. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אנחנו אומרים לך כאן ועכשיו. מה זאת אומרת? יושב-ראש הוועדה אמר לך שיבוא איזה שייח סעודי ויקנה תדר. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא, לא. שייח סעודי יכול לקנות גם תדרי סלולר מחר, נכון? אנחנו מגבילים במכרזים מי יכול לקנות, איזה קבוצות. גם שלא יהיה אחד שיקנה את כל הקבוצות. איזה עשיר גדול יקנה - - - << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> בוא נסכים שזאת צריכה להיות הרשות השנייה ולא המשרד. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא, לא, לא, אני לא מסכים שזאת צריכה להיות הרשות השנייה. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> מה אתם מבינים בתוכן? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> לא צריך להתעסק בתוכן. אנחנו לא רוצים להתעסק בתוכן. היום אתה כאילו מוגבל לשדר רק בבאר שבע; אני שומע אתכם גם בחיפה כי אני שם מעביר לדיגיטלי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שמילה, עזוב. אפשר במילים להגיד הרבה דברים. אין שום כוונה ולא צריכה להיות כוונה למשרד התקשורת לעשות 20 תחנות ארציות. בגדול אתה אומר שאנחנו מאפשרים להרחיב את המעגל, אבל עדיין לא לעשות אותן ארציות. אי-אפשר. אתה יכול למנוע ארציות בדרך של טכנולוגיה כי אתה פשוט לא נותן להם אנטנות. זה הכול. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> אני לא רוצה למנוע. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל אתה לא יכול 20 ארציות. מה אתה רוצה, שיהיו 20 תחנות ארציות? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> שוק חופשי, שוק חופשי. אם מישהו טוב לו והוא מתפרנס מזה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אבל זה פוגע באחרים. אתה לא מבין שזה כמו כלים שלובים? עוגת הפרסום היא עוגה אחת, וגם מבחינת רייטינג. אם אני עושה 20 תחנות ארציות, כולם ייפגעו. אתה לא מבין את זה? אתם לא מבינים את העניין הזה? << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> זאת המהות של התחרות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אומר לך, ואין לי ניסיון בזה, אבל זה ברור לגמרי. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> מי שמביא תכנים טובים יותר, מי שמעניין יותר, שישדר. << אורח >> דוד שריקי: << אורח >> תשמע מה הוא אומר, בגלל זה הוא עוקף את התזכיר המוזר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בשביל להגיד מילים יפות כמו תחרות, אתם פוגעים בכולם. בסוף, תוך שנתיים, כל 20 התחנות ייסגרו. כולם יפסידו וייסגרו. נו, בחייך, תהיו רציניים. << אורח >> מימון שמילה: << אורח >> רדיו נאס ורדיו שמס, הזיכיון שלהן הוא בגליל, בצפון. תושבי רהט והפזורה הבדואית משוועים לשמוע רדיו בערבית, לא רק של התאגיד ולא מקבלים את זה, כי המכרז יצא רק לצפון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אני יכול לעשות, שאין לבדואים אנטנות שם. הם לוקחים כל שטח שהם מוצאים ומקימים בית, אז ברור שאני לא יכול לספק להם את ההאזנות שהם רוצים. << דובר >> דוד שריקי: << דובר >> אתה לא מבין שאתה צריך לבדוק את זה כלכלית? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרתי לו כבר. אני מבקש שמשרד התקשורת ישתף איתנו פעולה בקריאה הראשונה. אנחנו רק צריכים לסכם את התאריך של יישור קו עם משרד התקשורת, ולהתקדם. וגם שם לרשום שהתאריך הזה לא סופי לקראת קריאות שנייה ושלישית. שלא ייבהלו. עוד מישהו? הישיבה הסתיימה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:13. << סיום >>