פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 111
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שני, ט' בסיון התשפ"ו (25 במאי 2026), שעה 11:30
סדר היום:
<< נושא >> 1. מהאקדמיה לממשלה - שילוב מדע ומחקר בשירות הציבורי << נושא >>
<< נושא >> 2. פתיחת תערוכת "מדע ישראלי" << נושא >>
14 מחקרים פורצי דרך במימון הקרן למחקר יישומי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה
נכחו:
חברי הוועדה:
יאסר חוג'יראת – היו"ר
מוזמנים:
עומר שכטר
–
מנכ"ל, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה
פרופ' מירי ימיני
–
מדענית ראשית, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה
אבי רווה
–
סגן המדענית הראשית, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה
יואב אילון
–
מנהל תחום בכיר במו"פ, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה
רונית יוסף הכהן
–
רכזת פורום המדענים הראשיים, משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה
פרופ' בריאן אשלי רוזן
–
מדען ראשי, משרד האנרגיה והתשתיות
ח'אלד ח'טיב
–
מנהל אגף מחקר, משרד הרווחה והביטחון החברתי
נועה עובדיה מנצורי
–
מנהלת אגף מחקר, משרד העלייה והקליטה
גלעד לוסון
–
מנהל אגף מחקר ומדיניות, משרד הפנים
ד"ר שי סופר
–
המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ד"ר יואב לוי
–
מנהל אגף מחקר ופיתוח, השירות המטאורולוגי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
ד"ר אודט סלע
–
המדענית הראשית, משרד החינוך
עירית אלון
–
לשכת המדען הראשי, משרד הבריאות
ד"ר אורנה מצנר
–
ממלאת מקום מדענית ראשית, המשרד להגנת הסביבה
פרופ' נאווה רצון
–
יו"ר המועצה, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי
סתיו יוספיאן
–
מנהלת תחום הון אנושי, נציבות שירות המדינה
יניב ברודי
–
מנהל תחום בכיר פרויקטים ופיתוח מחקר, נציבות שירות המדינה
פרופ' דרור הבלנה
–
מדען ראשי, רשות הטבע והגנים הלאומיים
דורון מרקל
–
המדען הראשי, קרן קימת לישראל
רננה פרזנצ'בסקי אמיר
–
מנהלת האגף לייעוץ וקשרי ממשל, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
עדי אשכנזי
–
חוקרת בכירה, האקדמיה הצעירה הישראלית
פרופ' נעמה גבע-זטורסקי
–
מדענית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
רונית פיסו
–
מוסד שמואל נאמן, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
פרופ' אורית חזן
–
חברת סגל וראשת פורום רציפות בחינוך, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
ג׳וליה סאלח נאטור
–
דוקטורנטית במחקר, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
פרופ' דוד זרוק
–
ראש המעבדה לביורובוטיקה, אוניברסיטת בן גוריון
ד"ר אילן אהרן
–
ראש המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה וראש המסלול לאלקטרוניקת הספק, אוניברסיטת אריאל
משתתפים באמצעים מקוונים:
דבורה מרגוליס
–
ראש המינהל, ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה)
ייעוץ משפטי:
נירה לאמעי-רכלבסקי
מנהלת הוועדה:
איילת חאקימיאן
רישום פרלמנטרי:
נועם כהן, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> מהאקדמיה לממשלה - שילוב מדע ומחקר בשירות הציבורי << נושא >>
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
בוקר טוב לכולם, אני שמח לפתוח את ישיבת המדע והטכנולוגיה. נושא הדיון העיקרי הוא מאקדמיה לממשלה – שילוב מדע ומחקר בשירות הציבורי. אנחנו נתייחס קצת גם לתערוכת המדע הישראלי, שיש פוסטרים בחוץ, חלקכם ראיתם אותם, ואנחנו נדבר על זה גם בהמשך.
לגבי שילוב המדע במשרדי הממשלה, אני חושב שאנחנו נתקלנו בסוגיה הזאת כשרוצים לבחור מדען ראשי למשרדי הממשלה. מדען, כפי שאנחנו יודעים, החיים שלו הם המחקר ולקדם מחקרים, ולכל אחד יש את המחקר שלו, וקשה להוציא אותו בכלל מהמחקרים ולא לתת לו שום דבר כדי שיוכל למשוך ולהמשיך את המחקר שלו. ולכן, לפעמים כשרוצים לבחור מדען ראשי, יש אנשים שלא מוכנים לוותר בכלל על התוכניות שלהם ועל המחקר שלהם באקדמיה, ולכן לא ששים מהר ללכת לקבל את התפקיד הזה. ולכן אנחנו ראינו שהיו הרבה תפקידים של מדענים ראשיים שעדיין לא מאוישים ואוישו לאחרונה. ולכן הנושא הזה, הסוגיה הזאת, וכמובן עוד שילוב חוקרים שיכולים לסייע למשרדי הממשלה.
לפי הנתונים שקיימים, משרדי הממשלה לא נעזרים הרבה ומספיק בחוקרים שיכולים לעזור להם בקביעת מדיניות, במחקרים מבוססי נתונים, ולכן אנחנו נדון על הנושא הזה, לראות איך אפשר לתת פתרון שירצה את שני הצדדים. ואני אשמח עכשיו לתת את זכות הדיבור למנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, עומר שכטר, בבקשה.
<< אורח >> עומר שכטר: << אורח >>
אדוני היושב ראש, תודה רבה גם על המפגש וגם על ההזדמנות. אני מבקש להשתתף בצערה של משפחת לייזר, ההורים רותם ולוסיאן, האחים מאי ורועי, על נפילתו של בנם, בן העיר אילת, סמל נהוראי לייזר, זיכרונו לברכה, לוחם בגדוד ההנדסה הקרבית, יהי זכרו ברוך. אני אגיד שאני בוגר בית הספר גולדווטר, בית הספר שלמד בו נהוראי, והעיר אילת כואבת, יום עצוב. ואני מבקש להשתתף שוב בצער המשפחה.
במעבר חד, אני אדבר על תערוכת המדע הישראלי. תערוכת המדע הישראלי היא מחווה למצוינות המדעית בישראל ולדור החוקרות והחוקרים שמרחיבים מדי יום את גבולות האפשר ומבססים את מעמדה של ישראל בחזית המדע והחדשנות העולמית. כל כרזה בתערוכה פותחת אשנב לעשייה מחקרית פורצת דרך בהובלת הקרן למחקר יישומי, המגשרת בין סקרנות אקדמית טהורה לבין פתרונות משני מציאות.
עבור ישראל, המתמודדת עם אתגרים מורכבים, מדע וחדשנות אינם רק תחומי ידע או מנועי צמיחה כלכליים. החדשנות והמצוינות הישראלית מצילת חיים, מחזקת את הכלכלה, מקדמת רפואה, חקלאות, אנרגיה, חלל וביטחון, והופכת את היצירתיות הישראלית לכוח הפועל לטובת האנושות. טיפוח המצוינות המדעית ושיתוף פעולה בין אקדמיה, ממשל, תעשייה וחברה מבטיחים כי ישראל תישאר מגדלור של ידע וחלוציות, המפתחת פתרונות לאתגרים הגלובליים המורכבים ביותר של האנושות במאה הנוכחית.
אני מזמין אתכם להכיר מקרוב מחקרים פורצי דרך שזוכים למימון ולתמיכת המשרד, ולהיחשף לתרומתם יוצאת הדופן של חוקרות, חוקרים ומדענים ישראלים, לא רק למדינת ישראל, אלא לעולם כולו. אני קורא מכאן לחברינו במשרד האוצר להגדיל את התמיכה בקרן המחקרים כדי שעוד חוקרות וחוקרים מצוינים יזכו למימון.
אני מבקש להודות גם לפרופ' מירי ימיני, המדענית הראשית, לד"ר אבי רווה, סגן המדענית, לפרופ' נאווה רצון, יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, ובכלל לצוות העובדות והעובדים של המשרד שעובדים לילות כימים כדי שיזכו כמה שיותר חוקרים למימון. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
אתה רוצה להתייחס לגבי הנושא של שילוב מדענים וחוקרים במשרדי הממשלה?
<< אורח >> עומר שכטר: << אורח >>
אני חושב שצריכים להיות מדענים, אני אומר את זה כבר לא פעם ראשונה, בכל הוועדות שהתכנסו גם בעבר. חייבות וחייבים להיות מדענים ומדעניות בכל משרדי הממשלה, ולחזק את פורום המדענים שבראשו מירי. זה אמור להגיע גם בתקציבים, ולא רק בתקציבים, בכוח אנושי, כולל לחזק גם את הכוח של המדענים במשרדים, אם זה אומר בשכר, אם זה אומר בתנאים. כן, זה חשוב. בשביל להביא כוח אנושי מצוין למשרדי הממשלה צריך לתת את התנאים הטובים ביותר כדי שיבואו לעשות את השליחות הציבורית הזאת, שהיא סופר חשובה. אחרי זה שיחזרו לחקור במעבדות, שימשיכו במקביל.
אני יכול להגיד לכם שמירי ממשיכה בעבודה מצוינת בטכניון במקביל לעבודתה במשרד. אנחנו מברכים על זה, אנחנו מחזקים את זה, ואנחנו חושבים שזה מאוד חשוב. ואני מבקש ואפילו קצת דורש מכל משרדי הממשלה לחזק את המדעניות והמדענים, זה חשוב ביותר.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. לגבי התקציב, דיברת על תקציב, מה התקציב היום של הקרן?
<< אורח >> עומר שכטר: << אורח >>
אנחנו הענקנו בשנה שעברה כ-130 מיליון שקלים למענקים לחוקרים. מעל 100 חוקרים זכו למענקים. זה לא מספיק, זה מעולה וזה לא מספיק. צריך לחזק את המשרד בתקציב הזה, זה תקציב בסיס של המשרד שהוא קריטי בשביל לסייע לחוקרות ולחוקרים. התקציב הזה חוזר למענקים, לא הולך לדברים אחרים, הוא הולך לפעילויות ולמחקרים ולמענקים. וזה חשוב, והאמירה הזאת חוזרת בכל ועדה, והיא צריכה להמשיך להיות.
יש קיצוצים רוחביים עם אתגרי השעה, אי אפשר לפגוע, החוקרים צריכים להמשיך לקבל מענקים. אין חוקר מצוין בישראל שלא יכול להיות שלא יזכה למענק הזה. ואני מבקש את העזרה של כולם בעניין הזה. אני אומר את זה שוב בכל ועדה ואני חוזר על זה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
גם אנחנו מצטרפים אליך כוועדת המדע והטכנולוגיה וקוראים גם לאוצר להגדיל את המענקים שניתנים למחקר, במיוחד בשנים האחרונות. עקב המלחמות והחרמות יש קושי לחוקרים לקבל מענקים וגרנטים מחו"ל, ולכן אני חושב שזה תפקידה של המדינה לסייע ולהגדיל את תקציבי המחקר בכל המשרדים כדי לחזק את המחקר באקדמיה.
אתמול היינו בסיור בטכניון, כמובן התרשמנו מהסיור, היה סיור מצוין על העשייה של הטכניון. כמובן אנחנו היינו גם במקומות אחרים באקדמיה. גם יש מסר מהסיורים באקדמיה, באוניברסיטאות, שאומרים, אם אתם לא רוצים לעזור לנו, אל תפריעו לנו לעבוד, לפחות את זה, תנו לנו לעבוד ואל תפריעו לנו, אבל אם יש אופציה גם לסייע ולתקצב את החוקרים, כמובן זה מבורך.
אנחנו נעבור עכשיו לנושא הדיון שלנו ונעבור לפרופ' מירי ימיני, המדענית הראשית של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. בבקשה, מירי.
<< אורח >> מירי ימיני: << אורח >>
תודה רבה, אדוני היו"ר, חבר הכנסת ד"ר חוג'יראת, גם על הבמה וגם על התמיכה. אני רוצה לדבר היום על כמה דברים, אבל אני אדגיש את החשיבות של הדוברים לפניי לגבי מינוי של מדעניות ומדענים ראשיים ואיוש המשרות האלה במשרדים, מתן אוטונומיה תקציבית וניהולית לקידום המחקר ולחיבור בין המחקר האקדמי לממשלה.
היום אני רוצה שנדבר על הצעד הבא אחרי מינוי וביסוס של המדענים והמדעניות במשרדים הראשיים, וזה פרויקט השאלת חוקרים וחוקרות מהאקדמיה לממשלה. הפרויקט הזה נולד כיוזמה של האקדמיה הצעירה הישראלית, ואני מתרגשת ושמחה לקדם אותו כאן במסגרת הבמה הזו. בדבריי אני אתאר את הבעיה שהפרויקט הזה אמור לפתור, אני אתאר את אופן הפתרון האפשרי, ואני אבקש לייסד פורום חשיבה ותהליך פעולה שמחבר את הנוכחים בחדר הזה על מנת לקדם את היישום של הפרויקט הזה ממש בזמן הקרוב.
מבחינת תיאור הבעיה, כשאנחנו מסתכלים על עבודת הממשלה והתפקיד האפשרי של המדע והמחקר בתוך העבודה הזו, אנחנו רואים שאין מספיק מהמדע. תהליכי קבלת ההחלטות אינם נעזרים מספיק במחקר ובמדע ובנתונים, לא תמיד מבוססים על נתונים, ואנחנו לא תמיד עובדים באופן סיסטמטי להשגת מטרות מיטביות. הדברים נכונים לחברה ולחינוך ולרווחה, לבריאות, לסביבה ולכל דבר שקשור לאזרחיות ואזרחי מדינת ישראל ומשפיע על היום-יום שלהם. אנחנו גם עדים לנתק שבין המדע למחקר לממשלה בעקבות תהליכים שעוברת מדינת ישראל, ואנחנו חייבים לפעול כאן כדי לחבר בין הקצוות האלה וכדי לייצר תהליכים שהם משמעותיים וחשובים וטובים למדינת ישראל.
דבר נוסף, וחשוב לומר אותו, שיש שיעור מסוים של מדענים באקדמיה שמחפשים את האימפקט המשמעותי בשירות הציבורי, ולא תמיד יש להם את היכולת ואת האמצעים ואת המנגנון לעשות זאת. מדענים ראשיים זה נהדר, בכל משרד אמור להיות מדען או מדענית אחת, זה לא מספיק. מדענים ראשיים אחראים גם על פעילויות נוספות שקשורות לניהול כוח אדם, לניהול ענייני היום-יום של המשרד, ולא מתעסקים דווקא בפתרון אתגרי מדיניות באמצעות מדע ולא תמיד הם מגיעים לכל האתגרים, ולכן יש מקום להרחיב את הזירה הזאת ולחזק אותה.
הרבה פעמים אנחנו נפגשים בתהליכי קבלת החלטות בממשלה במצב שתוצרי המחקר או תוצרי הנתונים שאנחנו מצליחים להשיג הם לא טובים מספיק לבסס החלטה. זה הרבה פעמים תלוי בתקציבים, בחברות ייעוץ, באי ודאות, פיזור הכנסת ותהליכים שאנחנו כולנו מכירים. המנגנונים הקיימים, שהם קולות קוראים שמתנהלים במסגרת הקרנות של חלק מהמשרדים והקרן המשמעותית למחקר יישומי שאני עומדת בראשה, לא תמיד נותנים את הפתרון, מכיוון שהרבה פעמים המחקר האקדמי שאנחנו מממנים לוקח הרבה זמן, הוא הרבה פעמים מתבצע בוטום אפ ולא תמיד עונה על פתרון מדיניות ספציפי.
ולפעמים, לרוב למעשה, באתגרים מורכבים בתחומים שהזכרתי, נדרש איזשהו תהליך ליווי ושיתוף פעולה שלא נגמר עם מימון המחקר, אלא ממשיך לאורך כל חיי המחקר, ולכן האינטגרציה הזאת בין המדע לממשלה חייבת להיות אינהרנטית, חייבת להיות רב-צדדית ומתמשכת.
ההצעה שאני מעלה על השולחן ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית היא יצירת מנגנון מעבר נגיש וגמיש לתקופות זמן מוגדרות ומוגבלות בין האוניברסיטאות לממשלה שיאפשר למעשה ליחידות השונות במשרדי הממשלה להיעזר בידע, במומחיות וביכולת הובלת מחקר של נשות ואנשי אקדמיה במטרה לטייב את עבודת המטה שאנחנו עושים בממשלה. יש מספר מנגנונים שאפשר ליישם את התהליך הזה, יש גם כמה עקרונות שאני רוצה בקצרה להתמקד בהם לפני שאסיים את דבריי.
כמו שזה נראה, התהליך יכול לכלול תכנון רב-שנתי שמצד אחד מזהה את הפערים בתהליכי קבלת ההחלטות בממשלה, בכל משרדי הממשלה, בתהליך תחרותי שכל משרד צריך להנגיש ולהציג את האתגרים שלו כפרויקטים מחקריים שבהם נדרשת איזושהי עבודה מדעית-מחקרית. משרדי הממשלה הם אלו שיזהו את הפערים, ינסחו את תחומי העניין, יציעו את האתגרים באמצעות קול קורא שיפורסם למוסדות אקדמיים.
במקביל, המוסדות האקדמיים יפרסמו קול קורא לחברות וחברי סגל אקדמי, רצוי שאלה יהיו אנשים אחרי תהליכי קידום, עם קביעות, שיכולים להקדיש חלק מזמנם לשירות ציבורי. בכל שנה ייבחרו מספר מצומצם של פרויקטים וחברי סגל אקדמי שיבחרו לעבוד על אתגר ספציפי. המנגנון עבור החוקרים צריך להיות כזה שלא הוותק שלהם ולא העשייה האקדמית שלהם ולא תנאי השכר שלהם נפגעים, ולכן נדרש איזשהו הסכם של השאלה בין נציבות שירות המדינה למוסדות האקדמיים באמצעות בניית מנגנון שיאפשר השאלה מסודרת מהמוסד האקדמי לממשלה, בין 12 ל-24 חודשים.
ככה שהחוקר ימשיך את העסקתו. זאת אומרת, מבחינתו זה יהיה שקוף. החוקר יוכל להמשיך להנחות את הסטודנטים שלו, להגיש בקשות למענקים, להשתתף בוועדות במוסדו, תוך שמירה על תנאי העסקה, אולי עם פטור מהוראה, והחוקר יקדיש כ-80% מהזמן לעבודה על פרויקט מחקרי ספציפי כאתגר ממשלתי כלשהו.
המנגנון עבור הממשלה, התוכנית הזו תוכר כתוכנית דגל בנציבות שירות המדינה, נציבות שירות המדינה תעביר למוסדות המחקר את החלק היחסי במשכורתו של החוקר, ככה שהחוקר יהיה אדיש לשינוי. נציבות שירות המדינה, בשיתוף עם הנהלת המוסדות, תפתח תוכנית הכשרה וליווי לחוקרים המושאלים שתכלול היכרות עם מנגנוני עבודה בממשלה, מנטורינג, הצמדה של חוקרים ליחידות ממשלה השונות וכולי, ובמקביל יוסדרו כמובן נושאים שקשורים לקניין רוחני, שימוש בנתונים שעשויים להיאסף במהלך המחקרי ועוד.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
ניגודי אינטרסים.
<< אורח >> מירי ימיני: << אורח >>
כן, לגמרי. הרציונל למדענים ומדעניות להשתתף בתוכנית הוא אפשרות להשפיע באופן ממשי על תהליכי קביעת מדיניות, נגישות לשדה ונתונים שהרבה פעמים חסרה או כמעט ולא קיימת, היכרות עם אופן העבודה בממשלה, התחדשות מקצועית ומחקרית, שהיא גם חשובה, תרומה משמעותית לחברה וכלכלה בישראל. ניתן כמובן לבחון ולחשוב על תמריצים נוספים.
הרציונל למשרדי הממשלה הוא מענה מבוסס מחקר לשאלות מדיניות, כוח אדם איכותי לפרויקטים ספציפיים, והקפצה של כל תהליכי קבלת ההחלטות במשרד. הרציונל לאוניברסיטאות יכול להיות הקטנה בשחיקה של חברי הסגל על ידי אפשרות של גמישות והכנסה של נתיבי קריירה נוספים, הנכחת המדע והמחקר בעבודת הממשלה. לכולם יש כאן תהליך שהוא סינרגי, שהוא משמעותי, שחשוב מאוד בעיניי לקדם אותו.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. שמעתם את ההצעה של פרופ' מירי ימיני. אנחנו כמובן נשמח, מי שרוצה להתייחס בהמשך. אנחנו נתקדם. אני אעבור לפרופ' נאווה רצון, יושבת ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי, המולמו"פ. כמובן אני רוצה לברך אותך על הכניסה לתפקיד, בהצלחה.
<< אורח >> נאווה רצון: << אורח >>
תודה, כבוד היושב ראש. אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנאמר כאן, אבל אם רוצים להחיל כזאת תוכנית, שלב קודם זה להסדיר את כל הנושא של מדענים ראשיים בכל המשרדים, כי היום לא בכל המשרדים יש, וגם בכאלה שיש, העבודה שלהם לא מעוגנת בחוק, לא מוגדרת מספיק. ואני יודעת שהתחיל תהליך, אבל הוא רחוק מהשלמה.
אני בתפקיד רק שלושה חודשים, והתחלתי במגעים עם כל מיני מדענים ראשיים שהנושאים שאני רוצה לקדם הם בתחום אחריותם, ולא בכל מקום יש מדען ראשי ולא תמיד הוא חושב שזה תחום האחריות שלו. לדעתי, זה דבר הכרחי להסדיר בחוק את כל הנושא של מדענים ראשיים, ומה שמירי מציעה כמובן חשוב ביותר, וצריך לעבוד גם עם הוות"ת, מל"ג, כדי שתהיה איזו תוכנית גג לכל המוסדות יחד, שתהיה אחידות לכל המוסדות האקדמיים, שידעו שיש כזאת תוכנית.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
יש לנו נציגות של ור"ה, עוד מעט אנחנו גם נשמע אותם. ד"ר עדי אשכנזי מהאקדמיה הצעירה הישראלית? דוקטור או פרופסור?
<< אורח >> עדי אשכנזי: << אורח >>
דוקטור. תודה רבה, תודה על ההזמנה, תודה על רשות הדיבור, ותודה למירי שמקדמת את הנושא החשוב הזה. האקדמיה הצעירה בהחלט יוזמת שיתופי פעולה בין האקדמיה לגורמי ממשל וקובעי מדיניות, ויש לאקדמאים ולסגל הבכיר בפרט הרבה רצון והרבה יכולת לתרום לנושאים שקשורים לקביעת מדיניות. בעבר אנחנו ניסינו לפעול בכמה דרכים, ניסינו גם מלמטה למעלה, זאת אומרת, ליצור איזשהו מאגר מידע של חוקרים והיכולות שלהם והמומחיות שלהם ולפרסם את זה, ניסינו את זה דרך רשויות מקומיות. זה היה ניסיון שאנחנו חושבים שהיה פחות מוצלח מהדרך שמוצעת כאן.
האתגר העיקרי שלנו היה למצוא שפה משותפת בין היכולות או תחומי המידע שיש לחוקרים וליישם אותם בפועל לצרכים שיש אצל קובעי מדיניות. הדרך הזו שמירי מציעה, אנחנו חושבים שהיא יכולה מאוד מאוד לתרום לדרך שבה משרדי ממשלה מפרסמים את הצרכים שלהם, ושיש את החופש לחוקר לבוא ולשהות במשרד, להבין גם מתוך העבודה והיום-יום את הצרכים וככה להביא גם את מה שהם יכולים להביא אל השולחן.
אנחנו חוקרים תוכניות כאלה ברחבי העולם וגם תוכניות שנעשו בארץ, ואנחנו באמת חושבים שהמודל הזה של לקחת חוקר בכיר אחרי שכבר יש לו את הקביעות ואת היכולת ואת הידע וניסיון ארוך, להגיע למשרד ממשלתי, זה רעיון טוב. שנה-שנתיים זה בהחלט פרק זמן ראוי. ומעבר לשהות, אנחנו חושבים שיש צורך להגדיר לפני ההגעה, או ליצור איזו סדרה של פגישות לפני או בהגעה, ממש להגדיר את מספר המטרות הספציפיות ולא להסתמך על זה שפשוט יגיע מדען ויתרום את מה שהוא יכול לתחום. הקול הקורא שהצעת ממש יכול לענות על זה בדיוק. אנחנו כאן גם כדי לתווך את זה לאקדמיה ולחוקרים ברמה הזאת וגם כדי לעזור בכל דרך.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה, ד"ר אשכנזי. אנחנו נעבור לדבורה מרגוליס, ראש מינהל ועד ראשי האוניברסיטאות.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
שלום רב, שמי דבורה מרגוליס, אני ראש מינהל ור"ה, ועד ראשי האוניברסיטאות, ואני קודם כול רוצה להודות לפרופ' ימיני ולוועדה וליושב ראש הוועדה על עצם העלאת הדיון. אני הרבה שנים בכנסת, מעט מאוד דיונים עוסקים במקרו ובאיזושהי חשיבה קדימה, איזושהי ראייה מערכתית, וגם הצבה של איזשהו חזון שאפילו כאזרחית המדינה, בלי קשר לתפקיד שאני ממלאת כאן בדיון ובכלל, הוא חזון נהדר.
זאת אומרת, להשתמש במוחות וביכולות ובכישרונות שיש באקדמיה הישראלית, והם כל כך רבים, לטובת ניהול המדינה בצורה טובה יותר. לשום ממשלה, לשום כנסת ולשום הנהגה זה לא יפריע שאנשים טובים וחכמים מהאוניברסיטאות ומהמכללות יבואו לעזרה ויצרפו את החשיבה שלהם ואת היכולות שלהם למה שקורה היום ולתהליכי קבלת ההחלטות.
ואחרי שאמרתי את הדבר הבאמת מאוד יפה וחיובי הזה, כמו שנאמר, אלוהים נמצא בפרטים הקטנים. אני חושבת שכל המערכות, גם באוניברסיטאות, אני לא רוצה פה לדבר בשם המכללות, אבל האוניברסיטאות בוודאי יברכו על איזשהו מסלול פשוט ויעיל שיאפשר לחוקר לקחת איזשהו פסק זמן אולי, או פסק זמן חלקי מהמחקר שלו, ולעשות משהו שהוא גם לטובת המדינה מצד אחד ואולי גם לשפר את המחקר שלו העתידי בשלבים הבאים. הדבר הזה מחייב באמת שילוב ידיים של המון המון גורמים.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
קודם כול זה דורש כוונות טובות מכל הצדדים.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
זה נכון, ולדעתי, זה קיים. ופרופ' ימיני, זה פשוט נפלא שהיא מעלה את הדבר הזה, ומהיכרותי האישית איתה היא גם תביא את זה, היא גם תקדם את זה, אני מקווה שהיא גם תצליח להביא את זה לידי סיום טוב וראוי. אבל אני כן רוצה לשקף אילו שהם קשיים שעולים כבר בשלב הדיון הראשוני.
יש פה אירוע של מערכות שקשורות בהסכמים חוזיים כאלה ואחרים. הסגל הבכיר והסגל הזוטר באוניברסיטאות, אנחנו בדיוק בעיצומם, אנחנו מקווים להגיע להסכם סגל זוטר סוף-סוף אחרי הרבה מאוד שנים של משא ומתן. יש פה אירועים שצריך לתת עליהם את הדעת גם ברמה משפטית וחוזית, וכמובן, מה לעשות, גם ברמה תקציבית. זה לא טריוויאלי, כמו שנאמר כאן, שמדען עכשיו במשך חצי שנה או שנה יפסיק לקבל את משכורתו מהאוניברסיטה ויתחיל לקבל אותה מהמשרד הממשלתי או מנציבות שירות המדינה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
לא, המנגנון הוא אחר. לא, אולי ההצעה של פרופ' ימיני היא שהחוקר ימשיך לקבל את השכר שלו מהאוניברסיטה על ידי התחשבנות בין האוניברסיטה למשרד הממשלתי, וככה הוא לא יאבד את הזכויות שלו, אבל הוא יעבוד פיזית במשרד הממשלתי, את השכר יקבל מהאוניברסיטה. זו המטרה והעיקרון כאילו.
<< דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >>
זה עובד ככה גם בתוך שירות המדינה, בהשאלה לפעמים, בין גופים שונים, אפילו הכנסת משאילה עובדים לפעמים.
<< אורח >> דבורה מרגוליס: << אורח >>
כן, רק שבאקדמיה הדבר הזה הרבה יותר מורכב. יש באקדמיה מושגים שבוודאי פרופ' ימיני ואולי אנשים אחרים שם סביב השולחן מכירים כמו הקדשת זמן מלא. ד"ר חוג'יראת, אתה ודאי גם זוכר את זה מימיך במערכת. כלומר, יש ציפייה של האוניברסיטה מהחוקר להקדיש את כל זמנו למחקר. כאן אנחנו מייצרים או פאוזה או מנגנון של השאלה כזה או אחר. זה עניין מאוד מאוד מורכב, שוב אני אומרת, גם יש היבטים משפטיים וחוזיים, אבל בעיקר יש פה עניין תקציבי, צריכה להתבצע התחשבנות. זה אומר שוות"ת ומל"ג כמובן חייבים להיות כאן מעורבים, הם הרגולטור של המערכת שלנו, הם גם הגוף המתקצב.
אני רוצה להציע למען הפישוט של העניין, זאת אומרת, פישוט במובן של לפשט את הדברים ולעשות את זה קל יותר, אני חושבת שהמנגנון הזה צריך לעבוד תחת וסביב המדענים הראשיים בכל משרדי הממשלה. פעם אחת כי המדענים הראשיים, ואם באמת יוסדר מעמדם, כולם צריכים להיות כמו פרופ' מירי ימיני, אנשים מהאקדמיה, פעילים, פעילות שמגיעים, לוקחים איזשהו חל"ת או איזשהו פסק זמן ועושים מילואים במערכת הציבורית.
המדען הראשי באותו משרד אמור לדעת מה האתגרים שהמשרד יכול להתחזק בזה שהוא ינצל את היכולת והידע של אותם אנשים שיגיעו, הוא יברור אותם, יבחר אותם לפי תחומי ידע כאלה ואחרים שהמשרד יגדיר. זה יכול להיות מנגנון שאפשר יהיה, לדעתי, לעבוד איתו בצורה יותר פשוטה וקלה. אני מניחה שאמורים גם לדבר אנשים מנציבות שירות המדינה, אני לא יודעת אם ות"ת ומל"ג גם נמצאים בדיון.
בכל מקרה, אני אומרת שוב, ברמה הכללית והעקרונית, להבנתי ולהערכתי, הדבר הזה יזכה לברכת הדרך, הפרטים מאוד מאוד חשובים. ושוב, אנחנו גם מכירים מנגנונים כאלה של השאלות כאלה ואחרות. אנשים עושים כל מיני סוגים של הפסקות בחיים המחקריים שלהם והולכים לעשות תוך כדי עוד כל מיני דברים. הדברים צריכים להיות מסודרים ומתואמים, כמובן עם הרקטורים וכל המערכת שעוסקת בהעסקה של חברי סגל באוניברסיטאות. הרעיון הוא רעיון נהדר, והלוואי שיצא לפועל.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה, דבורה.
לפני שאני אעבור לנציג נציבות שירות המדינה, אני אשמח מהמדענים, מי שרוצה להתייחס, נקבל את זה בשמחה. רציתי רק להגיד מילה. חברי הכנסת נבהלים להיכנס לישיבה כזאת, כי רואים את השולחן שכולם דוקטורים ופרופסורים, הם נבהלים, הם לא מגיעים לישיבות של ועדת המדע והטכנולוגיה, כי כנראה זו לא הרמה שלהם עדיין. אני אשמח, מי שרוצה להתייחס, שם ותפקיד לפרוטוקול.
<< אורח >> בריאן אשלי רוזן: << אורח >>
תודה רבה, כבוד היו"ר. שמי פרופ' בריאן רוזן, המדען הראשי של משרד האנרגיה והתשתיות. אני פרופסור מן המניין מאוניברסיטת תל אביב במחלקה של מדע והנדסה של חומרים, ואני אחד מאלו שעזבו לפסק זמן מסוים את העולם של האקדמיה על מנת לתרום למדינה. יש לי קדנציה של ארבע שנים, ואחרי ארבע השנים שלי אני מתכוון לחזור לאקדמיה. וכמו שנאמר כבר, היתרונות הם לא רק לממשלה, אלא גם לאקדמיה. כשאני חוזר מהתפקיד שלי בממשלה אני מביא איתי את הפרספקטיבה שקיבלתי כשהייתי עובד המדינה.
רציתי להדגיש עוד דבר, שאני חושב שהיוזמה הזו, זה יכול להיות חלק מתהליך יותר רחב לחזק את הממשק בין הממשלה לבין האקדמיה. למשרדים שיש מדען ראשי, רוב התקשורת בין החוקרים באקדמיה לבין המשרדים היא אך ורק דרך המדען הראשי. למשל במשרד שלי, במשרד האנרגיה, רוב החוקרים שמתעסקים בתחום האנרגיה במחקר שלהם באוניברסיטה, הם לא מודעים לכך שיש עוד יחידות ועוד חטיבות שעושות עבודה מדהימה.
ועצם זה שחוקר מגיע לממשלה לעבוד יחד, ליד או ביחידות אחרות באותו משרד, זה תהליך שמתחיל לבנות את הקשרים בין החוקרים לבין עובדי המדינה שאינם ביחידות המדען הראשי. תוכנית מבורכת שגם טובה לאקדמיה וגם טובה להיכרות, שאנשים באקדמיה יכולים להכיר יותר טוב את המבנה של הממשלה, וגם שאנשים שעובדים כל הקריירה שלהם בממשלה, לא אצל מדענים ראשיים, יכולים להבין את היכולת של האקדמיה. זה ווין-ווין.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> שי סופר: << אורח >>
ד"ר שי סופר, המדען הראשי של משרד התחבורה. אני מסכים לגמרי עם הדברים שנאמרו כאן, אבל מהיכרותי, הפער המרכזי ביותר הוא הנושא של התקציב. קח למשל את משרד התחבורה, עם תקציב של מיליארדים, עשרות מיליארדים, ותקציב מאוד מאוד נמוך לנושאים של מחקר. אבל לשמחתי, מה שעשינו עם תקציב שלא היה יציב בנושא הזה, אנחנו פשוט העברנו החלטת ממשלה, החלטה 2316, בנושא של תחבורה חכמה, וכך למעשה קיבלנו את התקציב בנושאי מחקר.
כשלמעשה המחקר פועל בשני אופנים: אחת, בפלטפורמות של משרד המדע, שהן פלטפורמות מעולות של קולות קוראים, ואנחנו מאוד אוהבים את העבודה המשותפת הזאת, והפלטפורמה השנייה היא ה-ISTRC, המכון הלאומי לתחבורה חכמה. למעשה המשרד יחד עם ות"ת יצאו בקול קורא למוסדות אקדמיים לנושא הזה. במקום שיהיה קול קורא שהוא ספציפי, עשינו מחקר שהוא רב-שנתי, זכו בו הטכניון ואוניברסיטת בר אילן, ואני חושב שזאת גם פלטפורמה מעולה שבה אתה יכול למעשה לגייס אנשי סגל מהשורה הראשונה ולתקצב אותם בהתאם.
שוב, כל פלטפורמה היא טובה, ואני חושב שהבסיס הוא תקציב ייעודי וקבוע של מדען ראשי. זאת אומרת, לא תקציב שנגזר בפועל כל שנה מהחלטות אוצריות, אלא תקציב שהוא מעוגן בהחלטת ממשלה. תודה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> גלעד לוסון: << אורח >>
גלעד לוסון, מנהל אגף מחקר ומדיניות במשרד הפנים. זו יחידה חדשה במשרד הפנים, אנחנו ממונים על נושא של שלטון מקומי, הקמתי את היחידה לפני שנתיים. אני מתחבר מאוד לדברים של פרופ' ימיני על נתק שראיתי בין האקדמיה לבין הממשלה, במיוחד בעולם של שלטון מקומי, שהוא עולם מאוד מאוד ישים. ואני חושב שגם חלק מהסוגיה הזאת, כמו שפרופ' ימיני אמרה, יש חוקרים שאומרים, אל תפריע לי, ואם הגרנט לא יפריע לי, מצוין, ויש חוקרים צעירים באמת שרוצים להיות חלק מהעשייה ומשולחן העבודה.
ואני חושב שגם חלק מהפער נובע מנושא הרבה יותר ביורוקרטי ומשעמם ולא רק עניין של אידיאלים והיכרות. חלק מזה זה העובדה שאני גיליתי שאני רוצה לממן מחקרים, אני תופס את עצמי כיחידה שנותנת שירות ליחידות המקצועיות, ומה ארגז הכלים שלי? זה חברות ייעוץ. יש מכרז מרכזי לתכנון מדיניות דרך החשכ"ל ובהובלת משרד ראש הממשלה גם, ששם ההגדרה של החשבות היא שכשאני ניגש לכל דבר שנקרא מחקר, אומרים לי, אתה חייב לעבוד דרך חברות ייעוץ, אתה חייב דרך המכרז המרכזי.
זאת אומרת שאם אני רוצה לקחת חוקר שהוא מספר אחת בתחום שלו, לא משנה מה, אני מנוע מלהשתמש בו, ואז אני צריך למצוא אולי כל מיני פוילעשטיקים בשביל כן להתקשר איתו. ובעשור האחרון משרדי הממשלה הוציאו מעל חצי מיליארד שקל על חברות ייעוץ. ולא להגיד חברת ייעוץ רק דברים שהם תכנון אסטרטגי, אלא גם דברים שנמצאים בעולם של מחקר. וכל החשבויות באותה דעה, שאם רוצים מחקר חייבים חברות ייעוץ.
ונוצר מצב, וגם היינו עם ד"ר אבי רווה, הוא הביא אותנו למרכז ארכימדס באוניברסיטת תל אביב, מרכז ששם את עצמו בשביל להיות מרכז יישומי, וכל אנשי הממשלה שם אמרו, איך מתקשרים איתכם? אמרו, לא יודעים. אני חושב שהנושא הביורוקרטי של אפילו לבוא ולהגיד שמשרדי הממשלה פטורים מלהשתמש באותו מכרז מרכזי, ואם רוצים ליצור התקשרות וגם ככה להוציא כסף על מחקר, ולא רק גרנטים, שזה עולם אחר, באמת לעבודה היום-יומית הכי זמינה כדי שהמדיניות תהיה Up to date, זה משהו שבאמת יכול להיות מאוד משמעותי.
את הנתק הזה אני פתרתי וגיליתי ומצאתי פתרון אחר, גיליתי את הצוות המדהים, העובדים המדהימים במשרד המדע, ועשינו קול קורא ראשון למחקר שלטון מקומי, אבל באמת צריך לשכלל את ארגז הכלים ולאפשר התקשרויות מהירות וזריזות בשביל להתחבר לחוקרים ולתת מענה זמין ולא רק מחקרים ארוכי טווח. תודה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה.
<< דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >>
שאלה: זה קורה בעיקר בתחומים שקשורים למחקר לגבי מדיניות, לא כמו המחקרים המדעיים?
<< אורח >> גלעד לוסון: << אורח >>
כן. זאת אומרת, דיברתם הרבה על המקום של לתמוך במחקר, בין אם זה מחקר בסיסי או מחקר ארוך טווח וכולי, אבל יש מקום יום-יומי. עכשיו יש סוגיית מדיניות על הפרק, האם לרגולציה כזאת או אחרת, איך אנחנו נבחן את הרגולציה, הייתה אפקטיבית או לא. ה-go-to הוא ללכת לחברת ייעוץ, שיכול להיות שלפעמים זה באמת נותן מענה נקודתי, אבל יכול להיות שיש שם מישהו באקדמיה כרגע שחקר את הנושא, יש לו קילומטראז' מאוד מאוד ארוך, והוא ידע לתת מענה הרבה יותר טוב מאשר חברת ייעוץ.
<< דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >>
חברות הייעוץ בדרך כלל הולכות גם למכונים האלה, כן. צריך לדייק.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
גם למכרזים.
<< אורח >> גלעד לוסון: << אורח >>
נכון, אבל אין שום סיבה שיצטרך לעשות איזו התקשרות משנה, אלא לבוא ולייצר התקשרות ישירה עם אותם גורמים.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
מה שאתה אומר, זה מצדיק מה שנאמר כאן, שצריך לחשוב על הסוגיה הזאת, איך לשלב חוקרים במשרדי הממשלה שלא רק דרך חברות ייעוץ. אנחנו לא רוצים, אפשר גם וגם, אבל לפחות לעשות את הדרך הקלה גם, להתקשר או אולי לשלב חוקרים בצורה קבועה למשך שנה-שנתיים לפי פרויקט מסוים.
<< אורח >> גלעד לוסון: << אורח >>
אני אומר, לא חייב גם שאותו חוקר ישב במשרד. אם אני גם ככה מוציא כסף על התקשרות, שזה נמצא בתקציב ואני יכול להשתמש בזה, או ליחידה מקצועית יש כסף למחקר, למה להוציא על חברת ייעוץ שאולי לפעמים תעשה עבודה פחות טובה מאשר שהכסף ילך לחוקר בעל שם? ופה זה עניין כבר שהאקדמיה תוכל לשחרר את אותו חוקר שיקצה לזה זמן מסוים.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> אודט סלע: << אורח >>
שלום, צוהריים טובים, ותודה על הדיון. תודה לפרופ' ימיני על ההצעה המאוד מאוד טובה, אני חושבת שזה חלק מתפיסה כללית של איך משלבים יותר מדע בתוך תהליכי קבלת החלטות. אני מאוד מסכימה איתך, גלעד, על האמירה לגבי חברות ייעוץ אסטרטגי, אני חושבת שיש הרבה מאוד תהליכים שבהם יש בלבול לגבי מה זה בכלל מחקר ומי אמון על לעשות מחקר כזה, והדיוק של תהליכים כאלה ושל המכרזים המרכזיים האלה, אני חושבת שזה כלי מאוד משמעותי.
מעבר לעובדה שאני חושבת שצריך לפעול בערוצים שונים ורבים כדי לקדם את המטרה, אני כן רוצה לספר על אחד התהליכים שאנחנו עושים במשרד החינוך. לפני שנה הקמנו תוכנית שנקראת "אפיקים לחינוך", שלמעשה לוקחת אנשים בעלי תואר שלישי ומכשירה אותם במהלך של שנה וחצי לפעול כמתווכי ידע בתוך המשרד. כלומר, אנשים שנמצאים בתוך היחידות המקצועיות. מאוד קשה לעשות את המהלך הזה כשאתה לא יושב בתוך יחידה מקצועית. כשאתה יושב בתוך יחידה מקצועית ואתה חלק מהיום-יום שלה וחלק מהשיקולים, יותר קל להביא את הידע הרלוונטי בזמן הנכון, במקום הנכון, ולמקבל ההחלטות הרלוונטי.
כדי לפעול בתוך משרדי ממשלה בצורה שהיא אפקטיבית אני חושבת שנדרש ידע, אבל מעבר לידע, נדרשות מיומנויות שהן קצת אחרות מאשר של חוקר שרק יושב באקדמיה, ובמובן הזה אנחנו רואים את תהליך ההכשרה כתהליך שבאמת נושא פירות. אני חושבת שבתוך מכלול הערוצים שאנחנו חושבים עליהם כדי לקדם את המטרה הזאת זה גם ערוץ אחד ששווה לשקול אותו בהקשרים של שאר משרדי הממשלה ולא רק משרד החינוך. תודה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. מישהו רוצה להתייחס?
<< אורח >> אורנה מצנר: << אורח >>
דורון הזכיר לי אולי להזכיר פה את תוכנית ממשק.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
מה השם?
<< אורח >> אורנה מצנר: << אורח >>
אני ד"ר אורנה מצנר, אני מנהלת מדע ומחקר בלשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה. כרגע עוד אין מדענית, וכרגע אני עושה את שני התפקידים. אבל אני רוצה באמת לספר על תוכנית ממשק, תוכנית של האגודה לאקולוגיה וסביבה. זו תוכנית שלוקחת או מזמינה אנשים שסיימו תואר שלישי, מעבירה אותם הכשרה, ובמקביל מכניסה אותם לתוך משרדי ממשלה, לאגפים שונים, לגופים שונים, כדי לקדם בדרך כלל קיימות, סביבה, כדי להכניס שיקולים מדעיים בקבלת החלטות. וזה יכול להיות כלכלה, סביבה, באמת, אני חושבת שלכל המשרדים היו חברים בממשק.
והבוגרים של ממשק בסופו של דבר מגיעים לשוק, חלקם בתעשייה, חלקם ברשויות מקומיות, וחלקם נקלטים במשרדי ממשלה בתפקידים שונים. זו תוכנית שרצה כבר מספר שנים והיא נחשבת מאוד מאוד מוצלחת.
בדומה לתוכנית הזו, אנחנו למשל בהחלטת ממשלה לקידום באר שבע כבירת המטרופולין, התוכנית שלנו בלשכת המדען היא לממן תוכנית הכשרה גם כן לאנשים בעלי תארים מתקדמים, גם מוסמך, גם דוקטורט, שייכנסו לכל מיני גופים בעיר באר שבע, בין אם זה בעירייה, בין אם זה גופים תעשייתיים, בין אם אלה אפילו NGOs, ושוב, ישקלו הליכי קיימות, ייקחו פרויקט עליהם כדי לקדם שיקולים מדעיים בהתנהלות הגופים האלה. כהשלמה, דברים דומים, ואני מאוד מברכת על היוזמה של פרופ' ימיני.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
כלומר, זו תוכנית משלימה, לא תוכנית במקום.
<< אורח >> אורנה מצנר: << אורח >>
לא, לא במקום, ממש לא במקום.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
הבנתי, זאת תוכנית שמכשירה אנשים בתוך משרדי הממשלה ואחר כך שולחת אותם לכל מיני מקומות.
<< אורח >> דורון מרקל: << אורח >>
ד"ר דורון מרקל, המדען הראשי של קק"ל, קרן קימת לישראל. אני רוצה לחזק את תוכנית ממשק. אגב, קיימת כבר 15 שנה. בארבע השנים האחרונות קק"ל גם הצטרפה לתוכנית הזו, וזו תוכנית שמחברת דוקטורים צעירים ודוקטוריות, חוקרים וחוקרות, אל משרדי הממשלה. נדמה לי ש-50% נשארים במשרדי הממשלה. גם בקק"ל בשנים האחרונות יש לנו שני חוקרים שהגיעו לקק"ל דרך התוכנית הזאת. אני חושב שמעבר למסר הסביבתי, כי התוכנית הזו בסוף נועדה להכניס אלמנטים סביבתיים למשרדי הממשלה, קק"ל, גם רט"ג, נדמה לי גם רשות המים, אבל יש פה הצלחה של מעבר חוקרים מהאקדמיה, צעירים, אל משרדי הממשלה ולקק"ל ולרשויות הממשלתיות.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> רננה פרזנצ'בסקי אמיר: << אורח >>
שלום, צוהריים טובים. אני רננה פרזנצ'בסקי אמיר, ראש האגף לייעוץ וקשרי ממשל באקדמיה הלאומית למדעים. קודם כול אני מצטרפת לתודות פה לדיון הזה ולפרופ' מירי ימיני, מי שיזמה את כל המהלך הזה. כמו שכולם כאן חוזרים ואומרים, יש הרבה שיח ודיבורים על החשיבות של גיבוש מדיניות ציבורית מבוססת מדע ומחקר ונתונים, ובכל זאת כולם יודעים שבפועל זה קורה מעט מדי. ויש לכך הרבה מאוד סיבות, חלקן הוזכרו כאן, החל מחסמים ביורוקרטיים, אבל לא רק. הבדלי תרבויות, חוסר אמון, הבדלי שפות וטרמינולוגיות ושגרות עבודה, יש הרבה הרבה סיבות למה זה מאוד קשה.
ולכן אני גם מתחברת מאוד למה שנאמר פה על הצורך בפיתוח ארגז כלים רחב שיאפשר את השיפור של הנושא הזה בכל מיני חזיתות. וההצעה כאן של פרופ' מירי ימיני, אני חושבת שהיא כלי שיכול להיות מאוד מרכזי וחשוב במהלך הזה, כי השאלת מדענים באמת יכולה להיות פתח גם לתקופה עצמה וגם לפתוח פתחים בהמשך לתהליכים נוספים, כמו שגם בריאן הזכיר וכמו שנדמה לי שגם גלעד התייחס. בקיצור, האקדמיה תומכת. אני לא נכנסת כרגע לפרטי ההצעה, אבל בסך הכל זו יוזמה מצוינת והלוואי על כולנו שזה יצליח.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> דרור הבלנה: << אורח >>
דרור הבלנה, אני פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית, וכרגע עובד ברשות הטבע והגנים כמדען ראשי. אני ממש שמח על הדיון הזה, כי זה דבר שמאוד מאוד מעסיק אותי באופן אישי.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
בתפקיד שלך אתה עדיין חוקר באוניברסיטה?
<< אורח >> דרור הבלנה: << אורח >>
כן, יש לי עדיין מעבדה, מחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות. עדיין מלמד, מלמד מעט אבל מלמד, כי זה חשוב לי. ואני חושב שהחיבור הזה הוא חיבור לא פשוט, ואחד האתגרים שאני חווה ואחת הסיבות שרציתי לבוא הם כדי להשפיע על מדיניות בצורה אמיתית. בהרבה מהמקרים, כניסה של מדען מהאקדמיה לממשלה, היא לא מכניסה אותו למקום שהוא יכול באמת להשפיע. זאת אומרת, הוא יכול להשפיע על הצד המדעי של הסיפור, אבל הוא לא משפיע על העשייה.
במקרה שלנו, החוק מחייב את הארגון להקשיב למה שאני אומר בנושא שמירת טבע, וזה השוני שגרם לי להצטרף לארגון, כיוון שאני יודע מה אני רוצה לעשות. זה קשה, כמו שנאמר פה, קשה גם מבחינת האוניברסיטה, קשה גם מבחינת הרשות. קשה לי להתרגל גם לסגנון אחר, לצורת חשיבה אחרת של אנשים. ומהצד השני, אני באמת יכול לשנות, ואני חושב שזה מה שחשוב ליצור במנגנון הזה שמירי הציעה, משהו שיהיה מעבר לחוקר שנמצא בממשלה.
כי חוקר, היה לי טוב באוניברסיטה, זאת אומרת, עדיין טוב לי באוניברסיטה ואני אוהב את הסטודנטים, אוהב ללמד, טוב לי שם. אבל אני חושב שאנחנו צריכים למצוא איזו שיטה באמת להבטיח עשייה, להבטיח יכולת השפעה, כי אני חושב שזה מה שיכול לעודד אנשים. זאת אומרת, כשאנשים שואלים אותי, נפלת על הראש? התשובה היא כן, אבל אני מסביר גם למה, מה אני יכול לעשות. אני חושב שזה אחד הדברים שאני באופן אישי עדיין לא מצאתי את הפתרון, איך אנחנו יכולים לנעול או לנעוץ את הנעץ הזה שבאמת יאפשר שחרור וכניסה של אנשים טובים מהאקדמיה. אבל אני חושב שעצם השיח על הנושא הזה הוא סופר מבורך, ואני חושב שאם נתאמץ אפשר למצוא פתרונות מאוד טובים. ממש תודה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> רונית פיסו: << אורח >>
צוהריים טובים, שמי רונית פיסו, אני ממוסד שמואל נאמן בטכניון בחיפה. אני ממשיכה את סבב הברכות והמשוב החיובי על ההצעה של פרופ' ימיני, אני חושבת שזו הצעה מצוינת. אני רוצה קצת לספר על הצד השני, מהצד של החוקרים. יש לנו מחקר במוסד שמואל נאמן, יחד עם המל"ג, שבוחן את הרצון של חברי סגל אקדמי להיות מעורבים בהתנדבות בסקטור ציבורי ובחברה האזרחית, בסקטור השלישי. אנחנו עד כה בחנו חוקרים בתחום של בריאות ובתחום של סביבה, והממצאים נפלאים.
כלומר, הרבה מאוד חברי סגל מדברים על רצון לתרום, רצון להשתתף, אם זה בוועדות מקצועיות, אם זה, שוב, בחברה האזרחית, בוועד מנהל של עמותות, וכולם מדברים על אותם חסמים שנאמרו כאן. הם צריכים את המנגנון הנכון, הם צריכים את היידוע. כלומר, אם היום יש חוקר שרוצה להתנדב, הוא צריך את ההנחיה, הוא צריך את השיבוץ, הוא צריך את התיאום, לבד זה לא יקרה. כמובן כל עוד שזה לא פוגע בוותק וכל מיני חסמים נוספים שנאמרו פה. אני חושבת שזה בהחלט יכול לתרום לביסוס מדעי וביסוס קבלת החלטות על סמך נתונים.
אני רוצה גם להתייחס לגלעד. יצא נייר עמדה של מכון יסודות בדיוק על הנושא הזה, על הסכנה בהסתמכות יתרה על חברות ייעוץ, חברות ייעוץ שהן ברובן בעלות אינטרס כלכלי, שזה בדיוק המקום של האקדמיה להיכנס במקום מאוד ניטרלי ובאמת מבוסס מחקר.
שתי נקודות נוספות. לפני כחצי שנה היה פה דיון, שמונה מדענים ראשיים דיברו על קיצוצים כואבים בלשכות שלהם. אני חושבת שזה בדיוק המקום שלכם, של הצוות של הוועדה, לעשות על זה רעש. לא יכול להיות שאנחנו מדינה שמקדמת מדע וטכנולוגיה וזו תמונת המצב, וחבל.
דבר נוסף. השולחנות הרב-מגזריים במשרד ראש הממשלה – מיזם מהמם שמדבר על שולחן שמשותף לכל בעלי העניין בסוגיה מסוימת. דוח מעקב על אותם שולחנות רב-מגזריים מדבר על כך שחסרים לשולחנות האלה מדע ונתונים ומידע ותמונת מצב של מה שקורה. זה שוב מקום שאנחנו יודעים שנתונים ומידע חסרים, וחבל, ממש ממש חבל.
דבר אחרון. אנחנו במכון נאמן בטכניון פותחים את הדלתות שלנו למשרדי הממשלה, למדענים ראשיים. גם אנחנו מחפשים את המקום שבו אנחנו יכולים באמת לעשות מחקרים ולחשוב ביחד איתכם על מחקרים שאתם צריכים. אני יכולה לומר וגאווה לומר שהביסוס התקציבי שלנו מאפשר לנו גם לעשות מחקרים בחינם, כלומר, ללא עלות מצדכם. אני כמובן לא רוצה שתהיה התנפלות עכשיו עלינו, אנחנו ננסח ביחד את הסוגיות הרלוונטיות ביותר, הנכונות ביותר, שהן באמת עשויות להוביל למדיניות נכונה. אני מציעה את השותפות הזו ואני מאחלת לכולנו בהצלחה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> אורית חזן: << אורח >>
בוקר טוב, תודה לכולם. שמי אורית חזן, אני פרופסור לחינוך למדע וטכנולוגיה בפקולטה של פרופ' מירי ימיני וגם עובדת במוסד שמואל נאמן. מה שאני רוצה להוסיף למה שנאמר עד עכשיו זה שצריך להתחיל הרבה יותר מוקדם. כשמדברים על פערים, כשמדברים על הבדלים בתרבויות, זה לא מתחיל מהיום של האקדמיה. כמו הרבה דברים שאנחנו עושים במדינה, צריכים להתחיל הרבה קודם. למשל במערכת החינוך, ללמד את הילדים לקבל החלטות על סמך נתונים, על סמך מחקר. זה קשור ממש ממש ממש לבייסיק של החינוך.
ודבר נוסף, ואם לא עשינו את זה שם, או עד שנגיע לכך שכל ילדי מדינת ישראל יוכשרו לקבל החלטות על סמך נתונים, כשחברי הסגל מתחילים את הקריירה שלהם באקדמיה, להציג להם במפורש שיש אפשרות כזאת, אנחנו מעריכים את זה, אנחנו מעודדים את זה, ויש את המנגנונים באקדמיה לעודד תהליכים כאלה. תודה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. אני רוצה עכשיו לעבור לנציבות שירות המדינה.
<< אורח >> יניב ברודי: << אורח >>
שלום, נעים מאוד, יניב ברודי מאגף אסטרטגיה בנציבות שירות המדינה. קודם כול אני אגיד שאנחנו מבינים שלפני מספר חודשים התקיימה הפגישה עם הנציב היוצא הרשקוביץ, שהוא בעברו גם כן איש אקדמיה, ואנחנו יודעים שהוא אהב את הרעיון ובירך על זה. אנחנו נחשפנו לפרטים של הפרויקט ממש ביחד עם כולכם, כך שאנחנו צריכים עוד רגע לעשות איזו עבודת מטה, אבל באמת נראה שזה רעיון חשוב ומבורך. אנחנו בעצמנו משתדלים וחשוב לנו לעשות עבודה ולייצר מדיניות מבוססת נתונים.
וכמו שעברה מקודם גברת מרגוליס, באמת אלוהים נמצא בפרטים הקטנים ויש הרבה משמעויות שצריך לבדוק אותן: מה מעמד החוקרים באקדמיה, מה מעמדם כעובדי מדינה או לא. אנחנו כפופים לחוק, יש לנו כל מיני הנחיות שאנחנו צריכים לעמוד בהן. צריך לתפור את זה בעבודת מטה משמעותית כדי להצליח להביא את הדבר הזה.
חשוב שיהיו סביב השולחן אנשים וגופים נוספים: אוצר, אגף תקציבים, החשכ"ל – נאמר פה על נושא של התקשרויות וכדומה – גוף חשוב פה סביב השולחן, למ"ס – כל הנושא של עבודה מבוססת נתונים, צריך את הנושאים של פרטיות ושמירת המידע, וללמ"ס יש כלים שמאפשרים את זה וצריך לראות איך נכנסים. בסוף זה מידע ציבורי, הרבה פעמים זה מידע רגיש, ולהנגיש אותו צריך לעשות בצורה נכונה. גם המעמד של החוקרים משפיע על זה ומה קורה למידע הזה. באמת אלו סוגיות משמעותיות שצריך לחשוב עליהן, אבל אני חושב שזה בהחלט רעיון טוב ואנחנו צריכים לעשות יותר מזה. אנחנו עושים הרבה וצריך עוד הרבה יותר מהדבר הזה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
אף פעם לא מכניסים את האוצר מההתחלה, כי אז הכול נופל, אתה מבין? אנחנו משאירים אותו לסוף. אחרי שאנחנו מסכימים על הכול, אנחנו נשאיר אותו בסוף בשביל לשכנע אותו לתת את התקציבים.
<< אורח >> יניב ברודי: << אורח >>
בכל מקרה רעיון מבורך ואנחנו מאמינים שנמשיך את עבודת המטה ביחד עם פרופ' מירי ימיני.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >>
אני אשמח להוסיף כמה דברים. שמי סתיו יוספיאן, אני רפרנטית הון אנושי ואני אחראית על הפורום של המדענים הראשיים בהיבטי הון אנושי בנציבות שירות המדינה. כמובן מצטרפת לדברים של יניב, בעיקר לעניין הגופים הנוספים שצריכים להיות שותפים למהלך. כן אשמח להגיד כמה דברים מהדברים ששמעתי פה את המדענים במקומות השונים מעלים.
דבר ראשון, אני חושבת שיש הרבה תוכניות ותהליכים שכבר קורים בשטח, וחשוב לאסוף ממש מכולם אפילו מסמך מסודר עם כל התוכניות שהם מפעילים, כי יכול להיות שהערוץ הנכון יהיה להתחיל דרך תוכנית קיימת ולא עכשיו להמציא את הגלגל מחדש. אני חושבת שזה משהו חשוב.
לי יש קצת רקע של מחקר מימי התואר הראשון בקוגניציה, לא משנה, במעבדה לנוירוביולוגיה רפואית בעין כרם. אני יודעת שזה מאוד נישתי, אבל אני חושבת שכשאתם מסתכלים על אנשי האקדמיה שאתם רוצים להביא לשירות המדינה, צריך ממש לבחור פלח מסוים של אנשים שיכולים להתאים. יכול להיות שזה שונה בין התחומים המדעיים לתחומים של חברה ורוח. מבחינת סגל זוטר וסגל בכיר, אני חושבת שצריך לשים על זה דגש, כי הסגל הזוטר בתחומים המדעיים יכול להיות שיהיה פחות פנוי עכשיו לבוא ולפנות מהזמן שהוא משקיע בדוקטורט ועובד מבוקר עד לילה.
יכול להיות שצריך לחשוב על ערוצים שונים שפונים אליהם מבחינת האוכלוסייה באקדמיה, וגם להפעיל פורום משותף, ללכת לכנסים של אנשי אקדמיה ולהציג את התוכניות של משרדי הממשלה, אפילו לייצר פורומים שנפגשים בטווחים של זמנים קבועים כדי לייצר אפילו סתם היכרות מינימלית, שמשם בדרך כלל מתחילים שיתופי הפעולה ואנשים גם נרתמים למחויבות משותפת מתוך היכרות. אני חושבת שחשוב לשים על זה דגש.
ומשהו חשוב שאני אשמח להעלות, יש הרבה משרדי ממשלה ש"בוחרים" לוותר על התקן של המדען הראשי על אף שהיה להם תקן כזה, ולהמיר אותו לתקנים אחרים במשרד. אני חושבת שחשוב לחשוב ביחד איך אפשר לחייב או לעודד את משרדי הממשלה כן לאייש את התקן של המדען הראשי, אפילו בדרך של החלטת ממשלה או משהו.
<< דובר >> נירה לאמעי-רכלבסקי: << דובר >>
הוועדה הזאת ממליצה כבר שנים לחוקק חוק מדענים ראשיים.
<< אורח >> סתיו יוספיאן: << אורח >>
מדהים, אני חושבת שצריך להשקיע בזה מאמצים נוספים, כי בסוף להנהלות המשרדים יש הרבה כוח באיך תיראה יחידת המדען הראשי, אילו תקנים מאוישים, באילו רמות זה יאויש. בסוף אנחנו כנציבות מבינים את הצורך ואנחנו נשמח לעזור ובאמת לחזק את הקשר בין המחקר לנושאים הממשלתיים. אני חושבת שזה חשוב וזה מהלך מצוין.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> ג׳וליה סאלח נאטור: << אורח >>
שלום לכולם, שמי ג'וליה סאלח נאטור, אני דוקטורנטית בטכניון בקבוצה של פרופ' אהוד בכר. אני רוצה להעלות כאן נקודה מעניינת, שעצם החיבור בין ממשלה למדע מגיע דרך המדענים הראשיים. ואני, בתור דוקטורנטית בקבוצה שתכף מסיימת ורוצה לצאת לפוסט-דוק, אני לא ידעתי על האפשרות הזאת. זה גם נושא שאפשר לחבר לממשלה, לדוקטורנטים שתכף מסיימים ולעשות את החיבורים בינינו, כי זו יכולה להיות אופציה מעניינת, במקום לצאת לפוסט אפשר גם להיכנס לממשלה ולבדוק חיבור מעניין, במיוחד כשאני מגיעה מעולם החלל והאסטרופיזיקה. אני לא יודעת מה המחקרים שקיימים בממשלה בנושא, אבל זה יכול להיות מעניין מאוד, שיתוף הפעולה, גם מבחינה מחקרית וגם הרעיונות שנמצאים. תודה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה.
<< אורח >> נאווה רצון: << אורח >>
דיברו כאן על העובדה שצריך להתייחס לפרטים הקטנים, ואני חייבת להגיד שיש דברים שהם תהליכיים, שלוקחים הרבה זמן, וגם אם מירי דיברה על פרויקטים ספציפיים לגיוס האנשים האלה, עדיין, אפילו לדוגמה כל הנושא של המדענים הראשיים – יצא נייר עמדה של המולמו"פ, אני עכשיו בקיאה בחומר, קראתי את החומרים, יצא נייר עמדה של המולמו"פ בעניין של המדענים הראשיים, לא בכיוון שאת מציעה, אבל בנחיצות שיהיה בכל משרדי הממשלה מדענים ראשיים. או הגברת משמואל נאמן שהציגה כאן דברים שהמולמו"פ מימן כדי שיאספו נתונים לגבי הנכונות של האנשים. זה בא במימון של המולמו"פ, כדי שיאספו נתונים לגבי נכונות של אנשים להיות מעורבים בתהליכים שקורים במשק.
מהרגע שאנחנו פונים עד שאנחנו מקבלים עד שאנחנו מוציאים את נייר העמדה – עוד לא עשיתי ממוצע, אבל זה בין שנתיים לשלוש. אני לא יודעת על כמה זמן מדובר, אבל צריך לחשוב על כל הפרטים, כי אם רוצים לעשות באמת דברים תהליכיים שהנתונים יביאו לשינוי מדיניות, אלו דברים שלפעמים יכולים לקחת זמן.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. לפני שאני מסכם, מישהו רוצה להוסיף משהו לגבי הנושא הספציפי?
<< אורח >> יואב לוי: << אורח >>
יואב לוי, השירות המטאורולוגי. משהו שאולי יקצר קצת את הביורוקרטיה, לאפשר שנת שבתון בתוך השירות הציבורי, בטח במקומות שבהם יש מחקר ואפשר לפרסם, וזו יכולה להיות אפשרות.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
זו עוד אופציה.
<< אורח >> נאווה רצון: << אורח >>
המטרה היא לא דרך שנת שבתון.
<< אורח >> יואב לוי: << אורח >>
כן, אני אומר משהו לקצר תהליכים.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
כן, זו עוד אופציה.
אנחנו נסכם את החלק הראשון. קודם כול, תודה לכל מי שהגיע, שמע וטרח ודיבר בנושא הזה. לפי מה שאני מתרשם מהשיח שהיה כאן, שיש צורך בסוגיה הזאת, שנאמר שצריך לשלב חוקרים במשרדי הממשלה. אין ספק, כשמשרדי הממשלה נעזרים בחוקרים, זה יכול רק להעלות את הרמה בקבלת החלטות נכונות, וזו סוגיה שצריך לטפל בה.
נאמרו כאן כל מיני תוכניות שאני חושב שהן לא עונות בדיוק על הרעיון. התוכניות של להכשיר אנשים בתוך המשרדים, זה עדיין לא הרעיון של להשתמש בחוקרים שיכולים לעזור לתקופה קצובה, חוקרים טובים כמובן, אנחנו רוצים לקחת חוקרים מהשורה שיעניין אותם להגיע למשרד ולחקור סוגיה ספציפית למשך שנה-שנתיים ואז לתת את המסקנות שלהם לאותו משרד ואז לקבל החלטות מושכלות.
אנחנו מתרשמים שיש כיום פערים משמעותיים בין יכולת המחקר והמומחיות המצויות באקדמיה לבין עבודת המטה וקביעת מדיניות משרדי הממשלה, במיוחד בתחומים מורכבים ורב-מערכתיים. במסגרת הדיון הוצג מודל להקמת מנגנון לאומי להשאלת מדענים ומדעניות מהאקדמיה לתפקיד הובלת פרויקטים של מחקר ממוקדי מדיניות משרדי הממשלה, לתקופות מוגבלות ובשיתוף פעולה מוסדר בין המדינה למוסדות האקדמיים.
לפי המודל שהוצג, אנשי ונשות סגל אקדמי ישולבו בעבודת הממשלה לצורך הובלת מחקרים יישומיים או תהליכי גיבוש מדיניות מבוססת נתונים, תוך שמירה על רצף זכויותיהם ותנאי העסקתם באקדמיה. הוועדה סבורה כי מהלך זה עשוי לתרום לחיזוק איכות עבודת המטה בממשלה, לצמצום התלות בגורמי ייעוץ חיצוניים ולהטמעת תרבות של קבלת החלטות מבוססת מחקר ומדע בשירות הציבורי.
כמובן אנחנו קוראים לנציבות שירות המדינה, לוור"ה ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה להקים צוות עבודה לשם בחינת קידום תוכנית לאומית סדורה בנושא, לרבות הסדרת היבטי התקצוב, הכשרה, ליווי מקצועי ושיתופי פעולה בין-מוסדיים. אני חושב שאם מקימים שולחן כזה, שולחן עגול בין כל הגופים, להתחיל לדון על זה בצורה רצינית ולראות איך זה מתקדם. כמובן אנחנו אולי נעשה על זה גם דיון מעקב, אם לא בכנסת הזאת אולי בכנסת הבאה, מי שימשיך כמובן, אבל אנחנו שמים את זה כאפשרות להמשך דיון, לראות איך זה יתקדם.
<< נושא >> פתיחת תערוכת "מדע ישראלי" << נושא >>
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
עכשיו אנחנו רוצים לעבור לפתיחה לגבי תערוכת המדע בישראל. כל הפוסטרים שיש שם, התערוכה שנמצאת בחוץ, אני הסתכלתי על כולם, לקבל את הכותרות, אבל יש כותרת אחת שמשכה אותי, זה "חרבות ברזל של הגוף" על הטיפול של כימותרפיה וכולי וכולי. אבל כל המחקרים מעניינים, בנושאים שונים ומגוונים, וזו רק דוגמה למחקרים שנתמכים על ידי הקרן למחקר יישומי במשרד המדע והטכנולוגיה, שאני גם מצטרף למנכ"ל שצריך להגדיל את התקציב הזה כדי לאפשר לעוד אנשים לעשות עוד מחקרים בקרן הזאת.
אני שמח שיש את המחקר הזה, והחוקרים נמצאים כאן, אולי אנחנו תכף נשמע אותם, כל אחד ידבר קצת על המחקר שלו, אבל אני קודם נותן לפרופ' ימיני עוד פעם, שתדבר על התערוכה.
<< אורח >> מירי ימיני: << אורח >>
(מוקרנת מצגת)
שוב תודה. אני רואה חלק מתפקידי לקרב בין המדע לממשלה, אבל גם לקרב בין המדע לציבור. בעידן של AI ופייק ניוז והקיטוב, המדע יכול להיות וצריך להיות הדרך והאופן שבו הדברים מתחברים. אנחנו עושים מספר דברים בנושא. בחודש מרץ יצאנו עם תערוכה שעסקה בנשים במדע, והצגנו מחקרים של 40 חוקרות מכל המוסדות בישראל שהמחקר שלהן מומן על ידי הקרן והמחקר שלהן עשה השפעה משמעותית על החיים של כולנו. עכשיו אנחנו נמצאים בעיצומו של קמפיין נוסף שמציג מחקרים של מדענים ומדעניות בתחומי דעת שונים, החל מארכיטקטורה, הנדסה, מדעים מדויקים, מדעי החיים והרפואה.
כל המחקרים מומנו על ידי הקרן בהליך תחרותי, המחקרים המצוינים שיש להם מאמרים ופטנטים והשפעה. על מנת להנגיש את העשייה הזאת בחרנו לייצר סדרה של פוסטרים עם קודי QR שאפשר להיכנס להסבר בשפת בני אדם, ולהיכנס עוד להסבר בשפת המדע. הפוסטרים האלה, האמת היא שזה קצת קוריוז, אבל כשהגעתי למשרד, אפרופו מעבר מהאקדמיה לממשלה, הקירות היו ריקים, וזה היה לי מאוד עצוב. חשבתי, אוקיי, בואו נשים פוסטרים. כמו שאתם יודעים, כשאתם מסתובבים באוניברסיטה הקירות מכוסים בפוסטרים של מחקרים.
ואז הצוות הנהדר במשרד שלי אמר, לא, רגע, זה לא מספיק לשים פוסטרים, בואו נעשה קוד QR. ואז פתאום זה נתפס כאיזשהו קמפיין שעשינו ברשתות חברתיות, זה זכה למעל מיליון וחצי צפיות בהשקעה כספית מינימלית. ואז פתאום השגרירויות עלו על זה וביקשו שנתרגם אותם לספרדית, גרמנית ואנגלית, ועכשיו זה מוצג בכל השגרירויות של ישראל בעולם ובכנסים.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
לערבית תרגמתם?
<< אורח >> מירי ימיני: << אורח >>
תסתכל, אפילו הכותרת הראשית היא בערבית. ולא סתם, הייתה מאחורי זה מחשבה. ובטח תגיד שזה "המדע הישראלי" או "מדע ישראלי", כי כל מי ששאלנו, יש לו דעה אחרת לאיך צריך לכתוב את זה.
אבל אני רוצה להציג כמה וכמה מהמדענים והמדעניות שנמצאים כאן איתנו, ואני רוצה להציג בקצרה את המחקרים שלהם. אני חושבת שאחר כך יהיה זמן לדבר בחוץ ולספר יותר. המחקר שאהבת, "כיפת הברזל של הכימותרפיה", של פרופ' עפרה בני מהאוניברסיטה העברית, המחקר שלה עוסק בשבב מיוחד שמסייע לטפל בגידולים בצורה יעילה מבלי לפגוע באיברים הבריאים, שזאת הבעיה של כימותרפיה. השבב מזהה דם חומצי ורק שם הוא מפזר את החומר הרעיל על מנת לטפל בסרטן.
"המהפכה הזעירה" של פרופ' יוסף ברנשטיין וד"ר אילן אהרן מאוניברסיטת אריאל שפיתחו טכנולוגיה חדשה לממירי מתח, שאלה רכיבים שמנהלים את החשמל במכשירים, מכשירים סלולריים ואחרים, והם קריטיים למטענים שלנו.
"המציל הרובוטי" של פרופ' דוד זרוק מאוניברסיטת בן גוריון, שפיתח רובוט שמסוגל לנוע בים וביבשה וצורך אנרגיה מועטה ותחזוקה מינימלית, ומשמש גם לחקלאות הימית, לניטור סביבתי, וגם חיוני בפעילויות חיפוש והצלה באזורי אסון.
"הסוף לעקיצות", זה אגב הפוסטר שזכה למאות אלפי צפיות, של ד"ר פיליפוס פפאתאנוס מהאוניברסיטה העברית, שפיתח שיטה יעילה וקלה המותאמת לכל קנה מידה להבחנה בין זכרים ונקבות ביתושים, וכך אפשר לשפר את שיטות ההדברה שיקטינו את העברת המחלות.
"מבט אל תוך המעי", זה החביב עליי, של פרופ' נעמה גבע-זטורסקי מהטכניון. מטרת המחקר שלה היא לזהות דלקות מעי באופן מקומי ורציף על ידי זיהוי סימנים ביולוגיים ייחודיים במערכת העיכול ולשחרר בו זמנית מולקולות לטיפול ממוקד מקומי ובזמן אמת.
ואחרון שרציתי להציג, ג'וליה שדיברה פה קודם, תודה רבה שהגעת, ג'וליה סאלח נאטור, היא מלגאית שקיימה את המחקר שלה יחד עם פרופ' אהוד בכר בטכניון. הם פיתחו מכשיר מאוד קטן שיודע לסרוק את השמיים ולאתר התפרצויות של קרינת גמא טוב יותר ומהר יותר מלווייני ענק שנמצאים בחלל. תודה לכן ולכם שבאתם להציג פה, זה כבוד גדול.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
יש מי מהחוקרים כאן שרוצה להגיד משהו? אנחנו נשמח גם לשמוע אותם.
<< אורח >> דוד זרוק: << אורח >>
קוראים לי פרופ' דוד זרוק מאוניברסיטת בן גוריון בנגב. התחום שלי, עיקרו הוא רובוטיקה ועוד דברים אחרים. קודם כול אני רוצה להודות למשרד שמממן את המחקרים שלנו כבר מספר שנים. המחקר של MOST, משהו בו מאוד מאוד מיוחד מבחינתנו כחוקרים, שלוקח אותנו שלב מהמדע הבסיסי עד האפליקטיבי, כך שבאמת הרבה חוקרים כמוני שעוסקים בתפר הזה, שמתקרבים ממש למדע אפליקטיבי, מאוד מאוד נהנים מהתקציבים של המשרד. ופה זו הזדמנות קודם כול להגיד תודה, וגם אני כן ממליץ, על דעת עצמי כמובן, אם אפשר להגדיל את התקציבים של המשרד הזה ולתת יותר אפשרויות של מדע אפליקטיבי, כמובן בנוסף.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
בממשלה הבאה. אנחנו מבטיחים לכם, אנחנו נהיה בתוך הממשלה.
<< אורח >> עומר שכטר: << אורח >>
אתה תבוא איתי לאוצר ותסייע.
<< אורח >> דוד זרוק: << אורח >>
בכיף.
<< אורח >> נעמה גבע-זטורסקי: << אורח >>
רק רציתי לומר גם המון המון תודה. שמי נעמה גבע-זטורסקי מהטכניון, ואני מוצגת באחד המחקרים בשיתוף פעולה עם פרופ' ראמז דניאל, גם מהטכניון, מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ואני מהפקולטה לרפואה. רציתי לומר המון המון תודה לפרופ' מירי ימיני ולצוות שלה, באמת עבודה מאוד מקצועית, מדהימה, וזה מאוד מרגש. הילה כאן, עבדנו בצמוד איתה, באמת מאוד מרגש, מקסים ונותן כבוד רב לכולנו. וגם רציתי לומר תודה על התקציבים, ואנחנו גם נהנים מאוד והמחקר ממש בזכותכם. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה.
<< אורח >> אילן אהרן: << אורח >>
שלום, אני אילן אהרן, ראש המחלקה להנדסת חשמל ואלקטרוניקה באוניברסיטת אריאל. הגעתי לכאן כדי להגיד תודה למשרד המדע, כל הנציגים שנמצאים פה, הילה שהייתה איתנו בקשר, וכמובן מדינת ישראל.
אני רוצה לתת איזושהי נקודת מבט בתור חוקר שנמצא כבר כמה שנים בתחום. לצערי הרב, התקציבים הולכים ופוחתים. אני נמצא גם בוועדות שיפוט, וזה מגיע לידי מצב שאם לפני משהו כמו כמעט עשר שנים התקציבים, נניח למחקר כמו המחקר שאנחנו מציגים פה, זכה לתקציב של 750,000 שקל לשלוש שנים, היום התקציב, לאחר כעשר שנים, היום הוא נמצא רק בסכום של 700,000 שקלים לשלוש שנים. ובתור חבר בוועדת שיפוט, הנציג של משרד המדע מבקש מחברי הוועדה לדרג שתי קבוצות ואז מבקשים מהחוקרים להפחית את הסכום. זאת אומרת שגם ה-700,000 שקלים הם לא באמת 700,000 שקלים, אלא פחות מזה. נמצא פה גם בריאן, המדען הראשי של משרד האנרגיה, גם שם המצב דומה מאוד. זאת אומרת, התקציבים הולכים ומצטמצמים.
אני לא יודע מה היכולת שלכם להשפיע על זה, אבל חשוב מאוד שהצעקה הזאת תצא מכאן. אם אנחנו רוצים להמשיך להיות סטארט-אפ ניישן, אנחנו חייבים, פשוט בלי זה אנחנו לא נוכל, לא יהיה ביטחון, לא תהיה בריאות, לא תהיה כלכלה, לא יהיה כלום. חייבים להשקיע יותר כסף במחקר. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. אתה לא צריך לשכנע אותי, אנחנו משוכנעים שמחקר ומדע זה מה שיכול לקדם את הכלכלה בעתיד, אבל נקווה שגם זה יגיע לאוזניים קשובות במשרד האוצר. עוד מישהו רוצה להגיד לגבי התערוכה? הנושא הקודם, סגרנו אותו.
<< אורח >> עירית אלון: << אורח >>
עירית אלון מלשכת המדען הראשי, משרד הבריאות. רציתי קודם כול להודות לכולכם באמת, ואני מצטרפת ומתרשמת מהעבודה הנפלאה ומההנגשה של המדע, זה באמת מאוד יפה. רק דבר קטן רציתי להוסיף. אני מסכימה עם הדברים שנאמרו לפניי, במיוחד בנוגע לתקציבי המחקר. כמו שגם אתה אמרת, שמאוד קשה לחוקרים שלנו היום, יותר קשה להשיג גרנטים בעולם, והמדינה, בואו נגיד, צריכה כן לחשוב על תקציבי המחקר.
רק רציתי לחדד את העניין שזה לא רק הקרן של משרד המדע הנפלא. אנחנו כמעט כולנו למעשה מנהלים קרנות מחקר, ותקציבי המחקר, אני יודעת של הרבה מדענים ראשיים וגם של משרד הבריאות, כן חשוב לחזק את כל המדענים הראשיים. זאת אומרת, את משרד המדע כן, אבל גם את משרד הבריאות ומשרד האנרגיה והחקלאות והסביבה וכל מי שלא אמרתי. תודה.
<< יור >> היו"ר יאסר חוג'יראת: << יור >>
תודה רבה. לדעתי, זה גם מה שנעשה בדרך כלל, שאין איגום משאבים. אני חושב שצריכה להיות קרן אחת של המדינה שתהיה אולי במשרד המדע, כי הוא אחראי על כל המדע והטכנולוגיה והמחקרים, וכל הנושא של המחקרים, כל התקציבים יהיו במשרד אחד והוא יחלק את זה, ואז לא לעשות הרבה עבודה להרבה משרדים, להגיד שבכל משרד יש מדען ראשי ויש את הקרן. יש את הדברים שהוא מטפל בהם, אבל לגבי קרן למחקרים, אני חושב שצריך לרכז את זה במקום אחד ותהיה כמות יותר גדולה של כסף, תקציב יותר גדול שיכול לענות או לתת מענה לרוב החוקרים במדינה.
שוב אני רוצה להודות לכולכם, לכל מי שהגיע לכאן, לכל המדענים הראשיים, לכל נציגי המשרדים השונים שהגיעו לדיון הזה. זה דיון מאוד חשוב, אנחנו נעקוב אחרי זה. אני אומר, אם אנחנו נסתובב היום באקדמיה בכל המקומות, מה שראינו כאן זו רק תצוגה, זו דוגמה לכל מה שיש באקדמיה ובמוסדות ובכל המחלקות. יש לנו חוקרים טובים, מצוינים, בכל התחומים, רק צריך לתת להם לעבוד ולסייע להם ולתת להם תקציבים שיכולים גם לעשות ולהתקדם במחקרים שלהם.
תודה לכם, המשך יום טוב, אני נועל את הישיבה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:53. << סיום >>