פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 959 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ו (9 ביוני 2026), שעה 10:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה-2024, של ח"כ משה גפני << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי אביחי אברהם בוארון מישל בוסקילה ולדימיר בליאק משה גפני אימאן ח'טיב יאסין יוסף טייב נעמה לזימי צגה מלקו אורי מקלב משה סולומון חוה אתי עטייה חמד עמאר עודד פורר יצחק פינדרוס אורית פרקש הכהן יצחק קרויזר נאור שירי חברי הכנסת: יצחק גולדקנופף משה טור-פז מירב כהן טטיאנה מזרסקי שרון ניר יבגני סובה גלעד קריב שמחה רוטמן מוזמנים: נטע בר-זיו – רכזת תעסוקה אג"ת, משרד האוצר רום בר-אב – רכז תעסוקה באג"ת, משרד האוצר גיל לימון – משנה ליועמ"ש ציבורי-מינהלי, המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים אלעזר סלוטקי – מתמחה המחלקה למשפט ציבורי-מינהלי, משרד המשפטים נעמה רוט – עו"ד, משרד המשפטים חגי פורגס – מנהל תחום בכיר הנגשה לציבור ודיגיטציה, משרד העבודה דליה שילי-יריחובר – ראש תחום סיוע לתעסוקה, לשכה משפטית, משרד העבודה דבורה ספיר אליעזר – היועצת המשפטית, משרד העבודה שלומית רביצקי טור-פז – מנהלת המרכז לחברה משותפת, המכון הישראלי לדמוקרטיה איריס שפירא – החזית הפרלמנטרית, אימהות בחזית פנינה פוגודה – ארגון אזרחי שותפות לשירות איילת עירון – מקדמת מדיניות פורום נשות המילואימניקים שבות רענן – ראש תחום מדיניות, תנועת המילואימניקים ייעוץ משפטי: ענת מימון מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה-2024, פ/4931/25 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בוקר טוב, יום שלישי, כ"ד סיון התשפ"ד – 9 ביוני 2026, הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות בעלות שכר הלימוד בו, של חבר הכנסת גפני וקבוצת חברי כנסת. חבר הכנסת סולומון, ביקשת כי אתה צריך לנהל איזה דיון, נכון? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון. תודה רבה, אדוני היושב ראש. אכן מפה אני הולך לנהל דיון בוועדת החינוך בנושא מאוד חשוב של יהדות אתיופיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה הקשר שלך ליהדות אתיופיה? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני דואג לאוכלוסייה המוחלשת בתוך החברה הישראלית. דיברתי בדיון הקודם על כך שבחוק המעונות יש טעם לפגם מאוד מאוד רציני גם בהיבט של תעסוקה, גם בהיבט של השינוי שעושים בכלל בכל סוגיית סבסוד המעונות - לה יש כללים מאוד ברורים לגבי מי מקבל ומה מקבל. כאן אנחנו מורידים את הגבר מהמשחק כדי שאחינו החרדים יוכלו להגיש בקשה לסבסוד ולקבל. האבסורד הגדול, וראיתי את זה גם בדוח של הייעוץ המשפטי, זה שמצד אחד מסירים את הגבר כדי שאפשר יהיה לקבל סבסוד למעונות, מצד שני ביחס לחישוב התנאים והנקודות מכניסים אותו כחלק מהנפשות בתוך המשפחה. יש בזה איזה שהוא טעם לפגם, אבל זאת לא הנקודה כי את זה אמרתי בפעם הקודמת. השמיכה של הסבסוד היא קצרה, היא מוגדרת. כשאתה נותן איזה שהוא תעדוף לקבוצה מסוימת, שמגיע לה, הכל טוב, אז יש קבוצה אחרת שנפגעת מהדבר הזה. יש את הקבוצה של משרתי המילואים שאצלם שני בני הזוג עובדים, קבוצה שנפגעת אנושות ואמרו לי שיכניסו אותה, שיהיה תעדוף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה גם בהתניות של ועדת שרים. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> בדיוק, ראיתי את זה. נכון, יש התניות, יהיה כנראה תעדוף לאנשי המילואים ביחס לקבלת סבסוד - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא רק ביחס לקבלת סבסוד. ועדת שרים גם קבעה שהיא רוצה שיהיה סבסוד גבוה יותר למשרתי מילואים על פני אחרים, שתהיה להם העדפה בקבלת הילד למעון והעדפה בגובה הסבסוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה מתכוון להכניס את זה לנוסח? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> מצוין שזה קורה, אבל צריך לשים לב מתי זה קורה, איך זה קורה ומה ההתניות של הדבר הזה. האם זה חלק מהחוק הזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התשובה היא כן. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> האם הוא נכנס כחלק אינהרנטי בחוק ולא באיזו שהיא תקנה או איזו שהיא עמדה של שרים כאלה ואחרים שתבואנה בבוא העת? ברור לחלוטין, גם לאורך השנתיים וחצי הקשות מאוד שלנו, שהאלמנט הזה של סבסוד מעונות מגייס אנשים, גורם לאנשים לתהות פעם או פעמיים על סוגיית הגיוס שחשובה לכולנו. אם יש משהו מסוים שיכול לעזור לנו להרחיב את שורות צה"ל - זה אחד מהם - אני חושב שנכון להשתמש בו עד הסוף, לא למצוא איזו דרך עוקפת לחוק הגיוס. אני מבקש שסוגיית המילואימניקים תהיה חלק מהחוק הזה, ואני מבקש שסוגיית הוצאת הגבר כדי לקבל את התעדוף ואחר כך החזרתו כדי לקבל תעדוף גבוה יותר בסבסוד תתוקן. מאוד מאוד חשוב, בעיני, להשתמש בחוק הזה כדי ליצור מציאות אחרת. במידה, בעזרת השם, וייכנס לחוק תעדוף משרתי המילואים בקבלה או בסבסוד, אני אמנע בהצבעה הנוכחית. לגבי עמדתי במליאה אנחנו נראה כבר. אני תולה תקוות בדיון הזה על מנת לראות איך אנחנו משיגים את הדבר בסיפור הזה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרד המשפטים, בבקשה. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> הנושא של סבסוד מעונות יום, או ההתניה של קבלת ההטבה הזאת בכך שההורים ככל שהם חייבי גיוס יסדירו את מעמדם מול הצבא, זה נושא שאנחנו עוסקים בו כבר שנתיים, מאז פסק הדין שניתן ביולי 2024 על כך שעם פקיעתו של פרק ג'1 חובת הגיוס חלה באופן שוויוני על בני הציבור החרדי, על תלמידי הישיבות, והמדינה לא יכולה לסבסד הטבות שהם הצד השני של המטבע של חובת הגיוס. ב-19 בנובמבר ניתן פסק דין המשך שקבע שהממשלה צריכה לגבש תכנית אפקטיבית שכוללת שלילת הטבות בתחום הכלכלי והאזרחי כדי לתמרץ את חייבי הגיוס והמשתמטים. אחת ההטבות שצוינה בפסק הדין בנובמבר בעקבות חוות הדעת של אגף התקציבים באוצר הייתה בתחום סבסוד מעונות, למעשה התניית ההטבה הזאת בכל התבחינים, לא רק בתבחין של לימודים תורניים, כדי שהמבקש יסדיר את מעמדו מול הצבא והוא לא ישתמט. ב-26 לאפריל 2026 התקבלה החלטה נוספת של בית המשפט שנתנה הוראה אופרטיבית ממספר משרדים, ביניהם משרד העבודה, להתניע את ההתניה הזאת בתוך מבחני התמיכה לשנת הלימודים הבאה - הדבר הזה נמצא בטיפול. חשוב לי להבהיר, גם אחרי שהחוק הזה יעבור החובה הזאת לקיים את פסק הדין בהיבט הזה תישאר. ככל שהבעל, גם אחרי שהחוק יעבור, הוא משתמט משירות צבאי, לא ניתן יהיה לתת את ההטבה הזאת למשפחה. מדובר בצעד שהוא מאוד מאוד אפקטיבי בעידוד חובת הגיוס, וראינו גם בנתונים שהציג - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין קשר בין משתמט לעובד? << אורח >> גיל לימון: << אורח >> גם אחרי שהחוק הזה יעבור וההטבה תתבסס על התעסוקה של האישה, עדיין, להבנתנו או מבחינתנו כייעוץ משפטי לממשלה, על מבחני התמיכה שייכתבו על בסיס החוק החדש תחול ההתניה שאומרת שכאשר הבעל הוא משתמט משירות צבאי ההטבה לא תוכל להינתן למשפחה. << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> אם ככה למה להתנגד לחוק? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם ככה למה לחוקק אותו? << דובר >> יצחק פינדרוס (יהדות התורה): << דובר >> הוא אומר שבין כה וכה זה לא יעזור. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תראה איך הוא מתעצבן. כבוד המשתמטים לפני הכל. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> חשוב לנו להגיד שיש קשיים בנוסח של החוק בלי קשר לסוגיה שגיל דיבר עליה. לא ראינו תשתית מקצועית ועובדתית שתומכת בהבחנה על בסיס מגדרי. אגף תקציבים הגישו חוות דעת שלא מניחה את התשתית העובדתית והמקצועית שצריך כדי לעודד את התעסוקה. מבחני התמיכה היום מעודדים תעסוקה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אגף תקציבים אמר משהו אחר. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אגף תקציבים הניחו חוות דעת שמראה שלחוק הזה אין תשתית. אנחנו חושבים שיש פה התעלמות מהמצב התעסוקתי של בן הזוג, שיש פגיעה במשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים, שיש פגיעה בשוויון. יש פה הפליה מגדרית מסוימת שמתעלמת מתפקיד האב בטיפול במשפחה. לא לוקחים בחשבון אם הוא פנוי לטפל בילדים, דבר שמפלה את המשפחות שבהן שני ההורים עובדים וגם מסכל את התכלית התעסוקתית. אם בכל זאת החוק יעבור, כמו שאמר עורך דין גיל לימון, התנאי במבחני התמיכה שלפיו שני הזוג צריכים להסדיר מעמד מול צה"ל ימשיך לחול. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הטענה היא שיש פה חקירה ראשית שסותרת חקיקה ראשית אחרת, את חוק שירות הביטחון. מה אמרתם? אמרתם שגם לאחר חקיקת החוק הזה לא יהיה אפשר להשתמש בו בצורה שתפר את חוק שירות הביטחון. יש כאן עניין של איך אנחנו מפרשים שני דינים באופן שלא יסתרו זה את זה. אתם אומרים שיש חוק סבסוד מעונות לאברכים שיושבים בישיבה כדין ולגבי אותם אברכים שהם חייבי גיוס ימשיך לחול חוק שירות הביטחון. אתם מסבירים את הממשק בין שני החוקים כרגע. האם זה הבסיס המשפטי לעמדה? << אורח >> גיל לימון: << אורח >> המצב המשפטי מאז שפקע פרק ג'1 לחוק שירות הביטחון מדבר על כך שחובת הגיוס חלה באופן שוויוני על בני החברה החרדית שלפני כן החזיקו בדח"ש מכוח ההסדר של תורתם אומנותם. המצב המשפטי מאז יולי 2023 הוא שחובת הגיוס חלה באופן שווה על כולם, מה שגוזר חובות על גופי המדינה. אם יש הפרת חוק, גופי המדינה צריכים לפעול כדי למנוע את הפרת החוק. החובה הזאת חלה על הצבא בכך שהוא מוציא את צווי ההתייצבות, צווי 12, מכריז על המשתמטים, עוצר את העריקים ומעמיד אותם לדין. לפי פסיקת בג"ץ החובה חלה גם על הממשלה. הממשלה נדרשת לנקוט פעולות שהתכלית שלהן היא תמרוץ של המשתמטים להתגייס לשורות הצבא, אם זה בסוגיית סבסוד מעונות יום, אם זה בהטבה של מחיר מטרה, הנחה בארנונה, הנחות בתחבורה ציבורית, וכן הלאה. הפסיקה של בית המשפט, כולל ההחלטה מ-26 באפריל, מדברת על כך שההיבט של סבסוד מעונות יום – הוא מוזכר בשלושה פסקי דין – הוא אמצעי ראשון במעלה לעודד את ההשתתפות של בני הציבור החרדי בחובת הגיוס בצה"ל ולעודד משתמטים באופן כללי להתגייס. יש חובה על המדינה להתנות את ההטבה הזאת בכך שמי שמקבל אותה הסדיר את מעמדו מול הצבא, שזו חובה שנקבעה בפסיקת בג"ץ. מעבר לשאלה של חוק הגיוס יש בחוק קשיים גדולים בהיבט - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בעיקרון השוויון. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> לא רק זה, יש בו בעיות בהיבט הסוציאלי, החברתי. יש חוות דעת שמדברת על תמרוץ של החרדים בשוק העבודה, שמדברת על כך שיש בעיה בחוק בהתמקדות בתעסוקת האישה ולא בתעסוקת הגבר. האמירה שלנו היא שגם אחרי שהחוק הזה יעבור, בכל מה שקשור לחובת הגיוס ההוראה של בג"ץ ברורה, חד משמעית ולא ניתן יהיה לעקוף אותה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> כוונת המחוקק מלכתחילה בחוק הזה הייתה עידוד שני בני הזוג לצאת לעבוד. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> נכון, לעבוד או ללמוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא בחוק, זה מבחני התמיכה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> עכשיו המחוקק אולי רוצה משהו אחר. יש פסיקות של בג"ץ שאומרות שכוונת המחוקק בכלל לא רלוונטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> גיל לימון אמר לך שמה שתחוקק לא שווה כלום, שהחוק הזה לא רלוונטי. הוא לא סופר את הכנסת, לא סופר את חברי הכנסת, זה לא מעניין אותו בכלל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הגישו פה חוק על חוק קיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש כאן התנגשות של שני חוקים ראשיים. בחידוד המשפטי אמורים לתת פרשנות שתקיים את הרציונל של שני החוקים. אני חושבת שצריך להדגיש שכל חוק יפורש ככזה שלא סותר את השני. למה הכוונה? שמחוק סבסוד המעונות ייהנו מי שיהיו רשאים ליהנות. כל זה לא גורע מהטענות האחרות שיש לפסילת החוק הזה. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> את צודקת. חוק שירות ביטחון מטיל חובה על כל מלש"ב להתגייס לשירות צבאי. הפסיקה העדכנית שיש לנו מבטאת את חובת הגיוס בכך שהיא מטילה חובה גם על המדינה לנקוט צעדים בשביל לעודד גיוס. פסקי הדין האלה הם לא בחלל ריק, הם בעקבות זה שמאז ה-7 באוקטובר אנחנו ב-7 חזיתות, בעקבות זה שוועדת חוץ וביטחון מאשרת פעם בחודשיים או שלושה מאות אלפי צווי מילואים ואנשים קורעים תחת הנטל. זו הסיבה שבית המשפט הורה לממשלה להתנות את סבסוד מעונות היום בהסדרת המעמד מול הצבא. אני מסכים איתך שאם החוק הזה היה מונע את האפשרות, ואנחנו לא מבינים את החוק ככה, להתנות את סבסוד מעונות היום בהסדרת המעמד מול הצבא הוא היה סותר את חוק שירות ביטחון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> בסוף אנחנו חיים בבית הזה והונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק יסוד לימוד תורה. הצעת החוק הזאת לו תתקדם, וזה מעבר לבעיות שיש בה, מוגדרת על ידי הקואליציה הזאת כחוק יסוד. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פרקש, אני לא מעוניין להרחיב את היריעה מעבר לחוק הזה כרגע. אני לא הולך לדון פה באיזה שהוא חוק שאני לא מכיר, לא יודע, ובספקולציה אם כן יעבור, לא יעבור ואיך יעבור. לגמרי לגמרי זה לא המקום ולא הזמן. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא אמור לעבור בקריאה טרומית מחר. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את יודעת כמה חוקים הגיעו לקריאה טרומית? כרגע אנחנו דנים בחוק הספציפי הזה. אני רוצה לשאול לגביו, לא לגבי שום חוק אחר. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה שאני מבין מהתשובה ומהפרשנות שנתת, גיל לימון, זה שאם נחוקק את החוק אז אותם משתמטים לא יוכלו לקבל סבסוד כי יש פסיקת בג"ץ שמדברת באופן ברור על גיוס ועל חובת הגיוס, וגם דיברת על להסדיר את המעמד מול הצבא. אם אותו בחור ישיבה מסדיר את המעמד שלו מול הצבא אבל לא עובד, האם הוא מקבל את הסבסוד או לא מקבל את הסבסוד? << אורח >> גיל לימון: << אורח >> אם הוא הסדיר את מעמדו מול הצבא על ידי כך שהוא קיבל דח"ש, קיבל פטור רפואי - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא מדבר על פטור רפואי. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> אם יש לו אישור מהצבא שהוא פטור משירות, הוא יוכל לקבל את ההטבה על בסיס התנאים שמופיעים בחוק – האישה עובדת, או שההשתכרות הכללית של משק הבית נמצאת מתחת לרף מסוים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא לא מחייב את שני בני הזוג לעבוד, מה שהיה עד עכשיו? << אורח >> גיל לימון: << אורח >> זה סט בעיות מסוג אחר של החוק. אני באתי להתייחס להיבט הגיוס. החוק הזה שולל את התמריץ - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ללכת לעבוד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה ההיבט הכלכלי. << אורח >> נטע בר-זיו: << אורח >> זה ההיבט של התעסוקה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מה הייתה העמדה של הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים בוועדת שרים לחקיקה כשהחוקק הזה עלה לשם? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מה זה משנה? זה בכלל לא רלוונטי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני רוצה לדעת << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה בכלל לא רלוונטי, יש פה החלטת ממשלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> שר המשפטים התנגד? << אורח >> גיל לימון: << אורח >> לא שר המשפטים. אנחנו מעבירים את חוות הדעת שלנו לשר המשפטים, מציגים אותה בדיון בוועדת חוקה, וועדת חוקה מקבלת את ההחלטה שלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> את שר המשפטים הם לא סופרים. מתי הייתה הפעם האחרונה ספרתם את הדעה של שר המשפטים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ינון, מתי ספרתם את החיילים? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ד"ר לימון, התייחסת לקושי בהקשר של הגיוס. אני רוצה לשאול לגבי הקריטריון בסעיף 2, לגבי המצב התעסוקתי שלהם בלבד. האם תחת הקריטריון הזה, שהוא בעיני די משונה, אפשר להביא איזו שהיא תשתית עובדתית מבחינתכם? אני מחפש את הרציונל, כי לא שמענו את הרציונל מהיוזמים של החוק, הם איכשהו בורחים מזה. האם מבחינתכם הקריטריון הזה לכשעצמו הוא חוקתי? << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אנחנו לא מביעים כרגע עמדה על חוקתיות החוק בכללותו, זה צריך להיבחן בהמשך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה גם מוקדם בשלבים של טרום קריאה ראשונה לגבש עמדה כזאת. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> נכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הוא שואל מה עמדתכם המשפטית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שיש קושי משפטי משמעותי, שיש פגיעה בעיקרון השוויון. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> הצגנו את הקשיים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא התייחסתם לזה כל כך, ישר באתם ודיברתם על - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חברת הכנסת פרקש, יכול להיות שחוות הדעת שלהם לא מוצאת חן בעינייך. הם באו ואמרו בצורה מאוד ברורה על מה מדובר ועל מה לא מדובר. כרגע זה לא לנסות להשיג מקצה שיפורים מחוות הדעת. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> אם המטרה של הצעת החוק הזאת הייתה לסתור את פסיקת בג"ץ, לאיין את פסיקת בג"ץ, לאיין את החובה להתנות את סבסוד מעונות היום להסדרת מעמד מול הצבא, כן היו לנו אמירות במישור החוקתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אבל זה לא המצב. לדעתי, אם אתה שואל אותי, לדבר כזה היה בעיה לקבל פ', אם היה משהו כזה שאומר להתעלם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני חושבת שצריך מוסר בסיסי כלפי החיילים שלנו, אבל זה אני, לא כולם. אני רוצה לדבר על הסיפור של מבחני תמיכה שכל מטרתם הייתה לעודד את שני בני הזוג לצאת לעבוד. זה הרציונל המרכזי שהיה בסבסוד מעונות. עכשיו שמים חוק שסותר את חוק הגיוס וכולא משפחות לתעסוקה של צד אחד, מה שבסופו של דבר פוגע כלכלית במשק ובציבור העובד והמשרת. אני מבינה שהעלות של החוק היא כ-300 מיליון ₪ בשנה. מה המקור התקציבי לדבר כזה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כרגע אנחנו שואלים את משרד המשפטים, אחר כך נשאל שאלות את אגף תקציבים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הצעת החוק מתעלמת מתעסוקת האב, מהעדר התעסוקה שלו, אבל מחשבת את העדר ההכנסה שלו. איך הדבר הזה מתכתב כחוק חוקתי? אנחנו מראש מחשבים את זה שהוא לא עובד, מתעלמים מהעדר התעסוקה שלו רק כדי לאפשר לו לקבל סבסוד מלא למעונות. מה קרה כשניסו לתפור תלושי מזון וכרכו את אי הביטחון התזונתי בסקטוריאליות מגזרית שהיא לא על בסיס נתונים שוויוניים ותבחינים שוויוניים? הדבר הזה נפסל. אני רוצה לקבל חוות דעת משפטית על קנס תעסוקה. מה זה אומר שמדינה מייצרת קנס על עבודת אבות? זה אומר שאנחנו קונסים שני בני זוג שעובדים. אני יודעת ששני הורים במשפחה צעירה שעובדים הם לרוב במצבים של התמחות, של כמה דברים במקביל, בין אם זה תואר ראשון או שני פלוס עבודה, פלוס מלגה. הם לא מייצרים הכנסה כמו בני זוג בעשור השני שלהם. אנחנו פוגעים פה בזוגות צעירים בשלב הכי ראשוני, בחיסכון הכלכלי שלהם ובבניית קריירה ועתיד. מרבית החברים שלי, שהם אלה שיוצאים לעבוד, להתפרנס ומשרתים במילואים, עבדו בשנים הראשונות להקמת המשפחה במשרות בשכר נמוך יותר, בין היתר בגלל החובה שלהם להתמחויות, לסטז', להכשרה מקצועית, לכל אותם צעדים שעושים כדי לבנות קריירה ומשרה. איך עכשיו פסיכולוגית קלינית בהתמחות שלה, מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת, שיש להם תקופת הכשרה וסטז' בשכר מאוד נמוך תוך כדי שהם מקימים משפחה, אמורים לשאת על גבם כ-10,000 ₪ בחודש הטבות מגזריות שהחלק הארי בהם זה מעונות? זו פגיעה קשה מאוד בזוגות צעירים בזמן בניית הקריירה שלהם, והכל כדי לסבסד אי יציאה לעבודה, לא רק השתמטות ממוסדת. איך הדבר הלא רציונלי הזה מתכתב עם חוק? זה לא שוויוני, זה לא חוקתי, זה פוגע בכל רציונל ויש פה בעיה. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> הצגנו את הקשיים שאנחנו רואים בזה. כמו שאמרתי, אכן יש בכך קושי במישור השוויון כלפי זוגות ששני בני הזוג עובדים ובעייתיות מבחינת ניצול משאבי ציבור שלא לטובת אלה שהכי זקוקים להם. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נוכל לקבל איזו שהיא התייחסות רשמית לסיפור השוויון פה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נאמר בצורה מאוד ברורה. << דובר >> משה טור פז (יש עתיד): << דובר >> כולנו בצדק מתייחסים פה להיבט של ההשתמטות מהצבא כמניע עיקרי לחוק הזה, אבל אני רוצה לשאול על ההקשר העוד יותר רחב, וזה הבטלנות. בוא נניח שהגבר לא לומד תורה אלא נמצא בים. החוק הזה כרגע מעודד בטלנות לשמה של כל גבר, ללא קשר לכך שחסרים לנו חיילים. עורכת דין רוט, האם את יכולה להתייחס להיבט הזה? << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אנחנו רואים קשיים משפטיים בזה שאין תשתית מקצועית לכך שזה יעודד תעסוקה. ההיפך, יש תשתית שאומרת שזה תמריץ שלילי לעבוד. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> אני שומעת את כל הדיונים פה, את ההופעות של חברי כנסת, והם ממש צודקים. אני חושבת כפי שכל משפחה מודרנית חושבת, ולא רק בישראל, בכלל בעולם, כפי שכל משפחה של אנשים משכילים חושבת על העתיד. לגדל ילדים עולה כסף. משפחה שמתכננת את החיים שלה יודעת שיש הוצאות, לכן בני הזוג לומדים, עובדים, חוסכים כסף. הם מתייחסים לחיים שלהם באחריות, למשפחה שלהם באחריות, לזה שהם צריכים לגדל ולחנך את הילדים שלהם, כשלצד זה יש אנשים שהם פחות אחראים, שרוצים שמישהו ידאג להם כדי שהם יחיו כפי שבא להם. כל ילד זה ברכה, וכל לידה היא ברכה, אבל אם לא נתכנן ולא ניקח אחריות על הילדים ורק נהיה תלויים בקהילה, ברב או במנהיגים קהילתיים מסוימים שידאגו למענקים והנחות, זה יהיה חוסר אחריות. איך זה תורם למדינת ישראל? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הייעוץ המשפטי לממשלה, אם הבנתי את דבריו נכון, לא חושב שהחוק הזה תורם למדינת ישראל. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מי כן חושב שהוא תורם? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הייעוץ המשפטי אמר באופן ברור שהחוק הזה לא יעזור למשתמטים. זה הורס את הכלכלה של מדינת ישראל. << דובר >> טטיאנה מזרסקי (יש עתיד): << דובר >> החוק הזה הוא דרך לעקוף את החוק הקיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אמר חד משמעית שזה לא יעבוד. ד"ר לימון אומר שמי שלא יסדיר את מעמדו מול הצבא לא יוכל לקבל סבסוד דרך החוק הזה. הבנתי אותך נכון, ד"ר לימון? << אורח >> גיל לימון: << אורח >> כן. זאת תהיה העמדה המשפטית שלנו ביחס ליישום של החוק. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש במסגרת השיח סביב החוק הזה דיון על תכלית החוק המקורי. יש כאלה שטוענים שתכלית החוק המקורי היא לעודד תעסוקת נשים בלבד, ויש כאלה שטוענים שהחוק נועד לאפשר לשני ההורים לצאת לעבודה. אני מבקש את העמדה שלכם לגבי התכלית של ההסדר המשפטי המקורי. האם הוא נועד דווקא לעודד את התעסוקה של הורה מסוג נקבה, או שהתכלית הייתה לייצר מצב במשק שבו שני ההורים יכולים לצאת לעבוד? יש טענה של יוזמי החוק לאפליה בכך שהמדינה מאפשרת לסטודנט ללמוד באוניברסיטה או במסלול אחר של הכשרה מקצועית וליהנות מתמיכה בסבסוד מעונות כאילו הוא יצא לעבודה. אני רוצה לשאול את עמדתכם לגבי האפליה הזאת, כי למיטב ידיעתי נוצרו בחוק מנגנונים מאזנים, כמו למשל שמי שלומד לימודים תורניים באוריינטציה של רכישת מקצוע זוכה לפטור. אנשים יכולים ללמוד לימודים תורניים כדי להתפרנס כרבנים או כמשגיחי כשרות. האם לשיטתכם קיימת אפליה כלפי אנשים שבוחרים בלימודים תורניים כחלק מתהליך ההתמקצעות שלהם, או שהטענה הזאת אין לה על מה להיסמך? << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אנחנו לא מכירים טענה לאפליה כזאת, אבל מבחני התמיכה היום מאפשרים גם למי שלומד במוסד תורני לקבל את ההטבה הזאת. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אתם לא מכירים את הטענה, אבל היא הושמעה בדיון הראשון על ידי יוזמי החוק. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> זה אחד התבחינים היום במבחני התמיכה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זאת אומרת, מי שלומד לימודים תורניים הוא כמו מי שלומד באוניברסיטה. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> כמובן בכפוף להסדרה מול צה"ל. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אז אין פה אפליה. כיצד אתם מפרשים את תכלית החקיקה המקורית של הסדר סבסוד מעונות? << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> ההסדר המקורי הוא לא בחקיקה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> הוא במבחני תמיכה. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> אם התכלית של החוק הזה היא לשלול מהמדינה את האפשרות לתמרץ משתמטים להתגייס לצה"ל בהיבט של סבסוד מעונות היום, מבחינתנו זאת תכלית שהיא לא ראויה, היא לא תוכל לעמוד. אם החוק ינוסח ככה שהוא יעקוף את פסיקת בג"ץ או ייתר אותה - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> ד"ר לימון, זה ברור. אני חוזר לטענות שהציגו כאן יוזמי החוק בדיון הראשון. אחת הטענות של יוזמי החוק הייתה שהתכלית של כל המענק הזה היא שאימהות תצאנה לעבודה. הטענה שלי שהתכלית של המבחנים היא לאפשר לשני ההורים להשתלב בשוק העבודה. הבעיה שהם נוצרו בתקופה שבה היה אחוז השתתפות נמוך של נשים, של אימהות ואחוז גבוה של אבות - - << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> גם בשעה הזאת יבחנו את עיסוק האב. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בקיצור, התכלית של הסדרי התמיכה בסבסוד מעונות היא לאפשר לשני הוריו של הפעוט להשתלב בשוק העבודה, לא שאחד יישאר בבית. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> היום כן. במקור זה נועד לתעסוקה של אימהות, אבל גם אז לקחו בחשבון את המצב התעסוקתי של האב. היום התכלית היא תעסוקה של שני ההורים. << אורח >> דבורה ספיר אליעזר: << אורח >> אנחנו עדיין בעידן שאנחנו מעודדים עבודת נשים. יש את חוק עבודת נשים, יש את חוק שיווין זכויות האישה. עדיין יש מה לעשות בישראל - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה לא מה שנשאלת. << אורח >> דבורה ספיר אליעזר: << אורח >> אמרתי גם בפעם הקודמת שבהשתלשלות ההיסטוריה החקיקתית כדי לעודד זכויות נשים בנו זכויות לגברים בתעסוקה, ואנחנו רואים את זה גם בחקיקת העבודה, גם בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, גם בחוק עבודת נשים. זה גם נעשה במסגרת מבחני התמיכה למעונות יום, כאשר נכון להיום יש עידוד של תעסוקת נשים לצד עידוד התעסוקה של בן הזוג. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> בעמדה היום של משרד העבודה, שאחראי במידה מסוימת גם על מבחני התמיכה האלה, האם התכלית של סבסוד מעונות על ידי המדינה היא לעודד תעסוקת שני ההורים? << אורח >> דבורה ספיר אליעזר: << אורח >> זה נמצא, זה כתוב בתוך מבחן התמיכה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> האם החוק הזה פוגע ועומד בסתירה למאמצי הגיוס? האם הוא מפלה לרעה לוחמים ומשרתי מילואים אל מול אברכים? הרי חקיקה ראשית היא מעל נוהל משרד. בנהלים של המשרד, תתקנו אותי אם אני טועה, יש העדפה למילואימניקים, זאת לעומת החקיקה שנותנת העדפה וקדימות לאברכים. אם החקיקה היא מעל הנוהל, האם זה אומר שאברך יקבל העדפה על פני מילואימניק או לוחם כי זה נקבע בנוהל וזה נקבע בחקיקה ראשית? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בתנאים של ועדת שרים כתוב במפורש שהתנאים הם יצירת העדפה כפולה למשרתי מילואים. האחת בקבלת הסבסוד, השנייה ביצירת מדרגת סבסוד גבוהה יותר למשפחות. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> יכול להיות שמשהו נאמר בוועדה, אבל בנוסח אני לא ראיתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא בוועדה, זאת עמדת ועדת שרים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אני אשמח לקבל תשובה, כי מהנוסח אני רואה שישנה העדפה דווקא לאברך. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> המצב המשפטי הוא שהממשלה מחויבת להתנות הטבות בהסדרת המעמד מול הצבא. זה התחיל בחובה לגבש תכנית אופרטיבית. מאחר והממשלה לא גיבשה תכנית אופרטיבית, אנחנו פרצנו עם מגוון של הצעות שבית המשפט נתן תוקף לחמש מהן. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> באת להתנגד לנשים חרדיות שעובדות? << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> לא, באנו להתנגד לצעירים חרדים משתמטים. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> אנטישמיות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנטישמיות זה מה שאתה עושה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתם אנטישמיים. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אנטישמיות זה לירוק בפרצוף של משרתי קבע, של נשים של מילואימניקים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תתבייש לך. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> בשביל חוק השתמטות וחוק יסוד לימוד התורה מכרת את תפקיד מבקר המדינה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> לא יצליח לך, גפני. נגמרו הימים האלה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מכרת את הכל – ביטחון, כלכלה, עתיד המדינה. אתה קורא לנו אנטישמיים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> רגעים אחרונים לביזה, גפני, רגעים אחרונים לשוד. עלאק אנטישמיות, תתבייש, ביזוי יהדות. הבוזז גם מגדף. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> אנחנו נמצאים החל מ-7 באוקטובר במצב שצרכי הצבא הולכים וגוברים. גורמי הצבא הבכירים ביותר מגיעים לוועדת חוץ וביטחון פעם בחודש או חודשיים ומדברים על הצורך ב-12,000 חיילים בשירות סדיר, כאשר החוסר בחיילים בשירות סדיר מקרין על המעמסה על אנשי המילואים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הדברים האלה ידועים וברורים. אנחנו לא דנים פה בנושאים של חוק הגיוס, אנחנו דנים בנושא הספציפי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל החוק הזה הוא מסכה, הוא קשור לחוק הפטור. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה אשכרה חוק השתמטות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה נגד הכלכלה, זה לפגוע במדינה. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> פסיקת בג"ץ היא לא נגד אף אחד. פסיקת בג"ץ היא בעד השוויון, פסיקת בג"ץ היא בעד היכולת של הצבא לעמוד במשימות שלו עם כוח האדם שיש למדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש לי המון דברים להגיד על זה, אבל אני לא אגיד. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> פסיקת בית המשפט מדברת על זה שגם לצבא וגם לממשלה יש חובה לנקוט צעדים. הצעדים האלה הם אפקטיביים כי רואים עלייה בהיקף הגיוס בין 2024,2025 ל-2026 של 50%. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה לא מאמין למה שאתה אומר, כי ה-50% זה לא בגללך ולא בגלל אף אחד שיושב פה סביב השולחן. אל תבלבלו במוח לאנשים פה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תביא נתונים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הנתונים אומרים שהצבא עשה את המאמצים שלו, שהחברה עשתה את המאמצים שלה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איזה מאמצים? הרסתם הכל. די לחרטט. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אל תספרו לנו סיפורים שזה בגלל הסנקציות שאתה עושה. אתה עושה איפה ואיפה, כי אתה לוקח מגזר יהודי אחר שאתה בכלל לא לוקח בחשבון ונותן לו דחיית שירות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> די לשקר, תכבדו את חיילי צה"ל. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> אם החוק הזה ימנע את האפשרות להתנות את סבסוד מעונות היום בהסדרת המעמד מול הצבא, חד משמעית זה יפגע במאמצי הגיוס. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה הנוסח שמונח לפנינו. אנחנו לא מדברים על משהו תיאורטי. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> הפרשנות שלנו כייעוץ משפטי לממשלה תהיה שגם אחרי שהחוק יעבור, מבחני התמיכה מכוחו יתנו את קבלת הסבסוד בהסדרת המעמד מול הצבא. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתם לא סופרים את הכנסת ואת חברי הכנסת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה לא סופר. אתם מבזים אותנו, ינון. << דובר >> משה גפני (יהדות התורה): << דובר >> יש רוב פה. הוא יבוא ויגיד מה לעשות? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תראה אותך בוזז, תסתכל על עצמך. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> יש חוק שמחייב גיוס. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> כיוון שהמוצר של מעונות היום הוא מוצר במחסור ופחות מרבע מהילדים בישראל בגילאים הרלוונטיים יש מקום, אני רוצה להבין את התעדוף. נניח יש בן אדם שזכאי כיוון שהוא כבר מעל גיל 26 ויש לעומתו מילואימניק, הילד של מי ייכנס למעון, מי בתעדוף? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> של המילואימניק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה לא ברור מהנוסח. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה גם מופיע במבחני התמיכה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אבל זה לא משנה, מבחני התמיכה ישונו בעקבות החוק. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> חקיקה זה מעל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ההנחיות של ועדת שרים לענייני חקיקה בנושא הזה מנחות אותנו. הייעוץ המשפטי של משרד העבודה בא ואמר שהוא לא חושב שנכון להכניס דברים כאלה בחקיקה כי הוא רוצה את הגמישות בנהלים. ייתכן שעמדת הייעוץ המשפטי לממשלה שונה ועמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה שונה. על פי העמדה של הייעוץ המשפטי איפה נכון לשים את זה יותר כך אנחנו נשים. אין פה לאף אחד כוונה, ואם יש למישהו כוונה כזאת אז היא לא תהיה, לבטל את העדפה שיש למשפחות משרתי מילואים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> איזה ציניות להשתמש ככה בחיילי מילואים. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> העדפה למילואימניקים היא יחסית חדשה, היא לא תמיד הייתה. כיוון שזה מוצר במחסור, להעדפה הזאת יש משמעות מאוד גדולה, זה אומר דה-פקטו שאחרים לא יקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תהיה העדפה גם בעצם הקבלה וגם בגובה התשלום. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה עניין מאוד מהותי לחקיקה, כבוד היושב ראש, כיוון שזה משנה את כל היישום. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני בנושא הזה, מכיוון שאני משפטן קטן מאוד, אשמע את עמדות היועצים המשפטיים ועל בסיסם - - << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז בוא נשמע אותם. זה חשוב לשמוע את התשובה, כי זה משנה את כל המציאות, כי אין משמעות לשינוי חוק כזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבנתי לגבי ההכוונה של העדיפות לציבור משרתי המילואים. מה עמדת ועדת השרים לגבי מתן העדיפות למשפחות שבהן שני בני הזוג יצאו לעבודה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אין על זה. << אורח >> דבורה ספיר אליעזר: << אורח >> עדיף שיישאר במבחני התמיכה לא רק הנושא של מילואים אלא כל נושא שקשור למבחני תמיכה. זה נכון שמבחני התמיכה נותנים את הגמישות של קביעת המדיניות לשר הרלוונטי, אבל ככל שהחקיקה תתקדם לא נתנגד להוספת התנאים בתוך החקיקה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה זה מילואימניק? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> משרתי מילואים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לפי כמות הימים שהוא עושה בשנה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשאני בזמנו עשיתי שירות מילואים פעיל, הייתי מקבל הנחה בטסט השנתי של הרכב. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז זה עד שהוא מסיים את שנות המילואים, עד הגיל שהוא מקבל פטור ממילואים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא רק גיל הפטור, זה כל זמן שהוא משרת במילואים בשנה - אני לא זוכר אם זה 30 או 70 ימים ומה התנאים כדי להיכנס לתוך ההגדרה של משרת מילואים פעיל. אם שנה אחת הוא לא שירת, הוא לא יהיה זכאי. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> התנאי הוא 60 ימי מילואים בשנה הקודמת. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלו ההבחנות שיהיו לקראת קריאה שנייה ושלישית. כרגע אנחנו לא נכנסים להגדרת שירות מילואים, בדיוק מה הוא ומי הוא. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז בעיני, גם אם זה רלוונטי לדיונים בהמשך, צריך לתת הגדרה מספיק רחבה, כדי שלא ייעשה עוול לאנשים ששירתו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מסכים איתך לגמרי. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה לא רק משרת מילואים פעיל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא יודע אם למישהו שעושה שבעה ימים בשנה צריך לתת איזו שהיא העדפה. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אבל למי שלומד בישיבה כן. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> הילדים של אדם, על פי תפיסת עולמי, שעשה שירות קרבי של שלוש שנים, צריכים להיות בעדיפות גם אם הוא לא בשירות מילואים פעיל כרגע. אלה דברים שלא הייתי משאירה לחקיקה ראשית, כי אנחנו לא יודעים מי יהיה השר, אם יבוא לו טוב או לא טוב פוליטית. חשוב לעגן את זה בחקיקה ראשית. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני מבקש להבין את הסוגיה של העדיפות וההשלכה לגבי לשון החוק. הבנתי את סוגיית המבחנים, אבל אני רוצה להבין את הסיפור לגבי חישוב ההכנסה. אני מבין שאולי תהיה עדיפות על פי ועדת השרים בכניסה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> וגם בגובה הסובסידיה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הבנתי שבכניסה יש עדיפות וגם בגובה הסובסידיה, אבל יש עוד פיצ'ר במבחנים, שזה גובה ההשתכרות. המילואימניקים, ברוך השם, הם אנשים שחלקם עובדים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חלקם. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הרוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נלחמנו פה עם האוצר כשהגיעו הטבות המס ללוחמי המילואים שיהיו גם הטבות למי שלא מגיע לסף המס. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הרוב המכריע של המילואימניקים שהם הורים הם אנשים שגם עובדים. הם גם במילואים וגם עובדים. אני רוצה להבין איפה העדיפות למילואימניקים במרכיב השלישי שיש במבחנים, שזה גובה ההכנסה. לא יעזור שהם ייכנסו אם אחרי זה כשמחברים את ההכנסות של שני ההורים הם עוברים את סף ההכנסה שלא מזכה בתמיכה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> נאמרו פה הרבה דברים לגבי דרישות הסף ממשרת מילואים, אם לעניין הקבלה, אם לעניין הסבסוד, קדימות, לא קדימות. אין שאלה של קדימות לגבי סבסוד, מה שאומר שמי שעומד בתנאי מקבל סבסוד. בקבלה למעון יש עניין של קדימות כך שמי שמדורג גבוה דוחק את הבאים אחריו ברשימה. כדי לקבל את ההטבה המיוחדת של הסבסוד, צריך לשרת 60 יום לפחות בשנה הקלנדרית החולפת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני לא יודע מי קבע 60 יום. אתה יודע מה זה 60 יום בשנה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת עמאר, זה כרגע המצב. אם נרצה לשנות זה יהיה אחר כך. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> הקדימות לגבי הקבלה היא לפחות 80 יום בשנה הקלנדרית. הקדימות הזאת היא לא בראש הרשימה, אבל היא קדימות מאוד משמעותית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אם למילואימניק ולאשתו יש הכנסות מעל רף מסוים כי שניהם עובדים, האם הוא בכלל זכאי? מה רף ההכנסה שהופך אותו ללא זכאי? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> ההטבה למשרת המילואים תלויה בהכנסה לנפש של משק הבית. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז הוא לא מקבל. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> זה תלוי ברמת ההכנסה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> מה צריכה להיות רמת ההכנסה? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> במעל 5,880 שקל לנפש אף אחד לא זכאי, לא רק משרתי המילואים. << דובר >> עודד פורר (ישראל ביתנו): << דובר >> זאת אומרת, התמיכה מעודדת לא לעבוד. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לי יש שאלה שנוגעת לחוק יסוד שלא הזכרתם בכל הניתוחים שלהם, וזה חוק יסוד חופש העיסוק. איך אתם רואים את החוק הזה אל מול חוק יסוד חופש העיסוק, בפרט סעיף 3 שמדבר על כל אזרח או תושב של המדינה שזכאי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד, וסעיף 4 שמדבר על כך שאין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שלא עולה על הנדרש, וכו' וכו'? זה לאור הנתונים המקצועיים שמראים שהדבר הזה מבחינה מקצועית פוגע בחופש העיסוק של זוגות עובדים ושל גברים באופן ספציפי. בעיני יש פה גם סתירה לחוק היסוד הזה. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> המפלגות החרדיות יעבירו חוק יסוד חופש לבטלה. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> הבהרנו שאנחנו חושבים שזה פוגע בשוויון אל מול המשפחות שבהן שני בני הזוג עובדים. לא נראה לנו שזה פוגע בחופש העיסוק שלהם, רק בשוויון כלפיהם. זה מפלה את הזוגות ששניהם עובדים לעומת הזוגות שרק האימא עובדת. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לומר לך, אדוני היושב ראש, תודה. יושב פה חבר כנסת נכבד, לשעבר שר השיכון, שיש לו רשת של 250 מעונות יום. הוא אפילו לא מדבר, באהלן-אהלן הוא מקדם את החוק הזה, אין שום דיון נאות. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> הוא מוכן לקלוט משרתי מילואים. << דובר >> נאור שירי (יש עתיד): << דובר >> אני יודע שיש לנו, חברי האופוזיציה, מלא טענות על החוק הזה – מקצועי, משפטי, וקראתי את חוות הדעת המנומקת מבחינה משפטית ומבחינה מקצועית של משרד העבודה, משרד האוצר ומשרד המשפטים, אבל זה לא מעניין. תנו להם להעביר את זה, כשאני אישית לא אקריא חצי הסתייגות פה. תעבירו את זה היום בראשונה, מחר בקריאה שנייה ושלישית. תדלגו אפילו על המליאה, היא בכלל מיותרת. הפנייה שלי האמיתית היא למצביעי הציונות הדתית ולמצביעי הליכוד. אני רוצה שהם כולם יבינו ויראו איך מתנהלת הממשלה, מי השותפים הטבעיים שלה. בעיני חשוב לראות איך מדירים משרתי מילואים, איך מדירים לוחמים, איך אומרים שרק אם מילואימניקים משרתים 60 ימים הם יוכלו להיכנס למבחני התמיכה שיזכו אותם בכניסה למעונות. ביקשתי בדיון הקודם להבין באלו ערים יש מעונות יום. גם ככה אנחנו, ציבור המשרתים בצבא, מודרים. לגולדקנופף אין לי טענות, הוא לא פתח את מעונות היום שלו בהוד השרון, אבל באזורים שלו יש לו רשת אמיתית שעובדת ונותנת קדימות. אני רוצה שציבור המשרתים יבין מה זה אומר לשים 10,000 שקל בחודש על מעונות שאתמול היו סגורים, כשאני בטוח שרשת המעונות הפרטיים שלו הייתה פתוחה. מדובר על מסגרות חינוך שלמות עם אוטונומיה מלאה, והכל ברשות גדולי ישראל, לא ברשות שר החינוך או פיקוד העורף. הפנייה שלי היא לציבור המצביעים והמצביעות - שימו לב מי השותפים הטבעיים, שימו לב מי הגוש, שימו לב איך מכרו בחירות של מבקר מדינה. גפני מכר את הבחירות של מבקר המדינה בשביל חוק יסוד לימוד התורה וחוק המעונות, כשהוא דואג להיכנס לפה ולקרוא למישהו אנטישמי. פה מצאו שטאנץ מדהים, לקחו את מושג הפרזיטיות והוסיפו לו בכיינות. משביתים מדינה, תוקפים בית של שופט, שורפים ניידות, תוקפים חיילים, ואתמול גם שברו את כל קו הרכבת הקלה בבר אילן ואת האמצעים הכבדים - מעל חצי מיליארד שקל נזק. להזכירכם, משרד התחבורה שהיה פה ביקש 320 מיליון שקלים עבור זה. הם עושים מה שהם רוצים, יש להם אוטונומיה על מלא. ציבור המצביעים שלך, חנוך, מסתכל עליכם ורואה מי השותפים, מה השותפות הטבעית. אני מתחנן אליכם, תנו להם להעביר את זה ובואו נלך לבחירות על זה. << דובר >> אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת): << דובר >> בוקר טוב לכולם. אני רוצה לדבר עניינית ולהתעלות על כל הדברים הפוליטיים והמגזריים. בוא נתחיל מזה שנדבר על טובת הילדים, לא משנה איזה ילד זה, אם חרדי או ערבי, ומזה שהפרסומת הכי חזקה שהייתה לראש הממשלה הייתה עם העגלה, עם זה שהוא רוצה חוק חינוך חינם מגיל לידה עד 3. אני חשבתי שהבן אדם רואה עתיד, לא רק חושב פוליטית. כולנו יושבים כאן ויודעים ששלוש השנים הראשונות בחיי האדם הן מאוד קריטיות וקובעות את מהלך חייו העתידיים. אני רוצה שתהיה לבן אדם התפתחות נורמאלית, כדי שיהיה אחר כך אדם נורמאלי בחברה, שיעשה את מה שצריך שיעשה, שיהיו לו אפשרויות לעתיד שלו ושל המשפחה שלו כדי שיחיו בצורה מכובדת. על העיקרון הזה אנחנו צריכים לדבר, לא על משהו אחר. אם כבר חוק, אז חוק לכולם. צריך שלכל הילדים במדינת ישראל, יהודים כערבים וערבים כיהודים, כשלא משנה לאיזה שבט, קהילה או לא יודעת מה הם משתייכים, תהיה אפשרות למסגרת חינוכית שתקבל אותם ותיתן להם את מה שצריך. הכל עכשיו זה פוליטיקה מלוכלכת, זה לרצות אנשים כדי להישאר על הכיסא, לא משהו אחר. אין פה את טובת המדינה, את טובת הילדים וטובת התקציב. אם רוצים לחשוב על חיים מכובדים, על פחות עוני, עבריינות ופשיעה, צריך להתחיל בחינוך לכולם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת בליאק, בקשה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה, אדוני היושב ראש. האמת שלא פעם דיברו על החוק הזה. לא האמנתי שנגיע למצב שבו אנחנו מתקרבים לקריאה ראשונה, כי זה חוק כל כך קיצוני וכל כך מטורלל, בטח לאור כל מה שאנחנו חווים פה בשנתיים וחצי האחרונות. אני באמת לא האמנתי. עד עכשיו אני לא מאמין שעוד שעה ייכנסו לפה חברי הליכוד ויצביעו בעד. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> מצביעים היום? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כנראה מצביעים היום. באחד הדיונים הראשונים על חוק הגיוס/חוק ההשתמטות חבר הכנסת גולדקנופף ישב מולי ואמרתי לו שהם לא רוצים את חוק הגיוס/חוק ההשתמטות, שהם רוצים את תקציב הישיבות ואת ההנחות במעונות היום כי אלה שני הדברים הכי משמעותיים, אלו שתי הסנקציות שעובדות הכי טוב. בחוק של ביסמוט הסנקציה הזאת הייתה מתבטלת ביום הראשון אחרי שהחוק היה עובר, ולא במקרה. הייתה פה טענה שהסנקציה הזאת פוגעת בתעסוקה של נשים במגזר החרדי. שאלתי את אגף התקציבים, ביקשתי ניירות עמדה, אבל לא מצאתי שום הוכחה. הסנקציה הזאת בתוקף כבר מעל שנה או שנה וחצי ואין ירידה של ממש בתעסוקה של הנשים החרדיות - אחוז התעסוקה שם הוא מאוד מאוד גבוה, הוא 81%, 82%. כל הטענה של גפני היא פשוט שקר כי אין ירידה. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אין ירידה בתעסוקת נשים, אבל יש עלייה בגיוס גברים חרדים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה נתון לא נכון. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> זה מה שהוצג בוועדת חוץ וביטחון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני הכי פתוח לדיון, אבל אם לא ראיתי נתון שמעיד על ירידה, כנראה הוא לא קיים. העלות הישירה של החוק היא אמנם 300 מיליון שקל, אבל ביחס להשלכות הרוחב היא עלות זניחה. ה-300 מיליון שקל האלה, ואני לא מזלזל בסכום הזה, הולכים לדיכוי צמיחה. ראינו בחוות הדעת של אגף התקציבים את ההשלכה האמיתית של הדבר הזה. אי התעסוקה של הגברים החרדים היום עולה לנו לפחות 25 מיליארד שקל בשנה – אני גם ראיתי הערכות יותר גבוהות. עם המגמה הדמוגרפית הקיימת זה יהפוך בעוד כמה שנים ל-140 מיליארד שקל בשנה, מה שיחייב אותנו ב-2065 להעלות מסים על מעמד הביניים ב-16% לפחות. זה הרסני לכלכלה, זה הרסני לביטחון, זה הרסני לעתיד המדינה הזאת. החוק הזה הוא חוק השתמטות על סטרואידים, הוא חוק שמונע מהגברים החרדים לצאת לשוק העבודה. 47% מהגברים החרדים היום לא עובדים. מתוך אלה שכן עובדים, רק 23% מגיעים לחבות במס, מה שאומר שכדי לשנות את זה אנחנו צריכים ללכת אחורה ללימודי ליבה - על זה אנחנו נאבקים כנגד הרשתות. החוק הזה מזמין את אותם 47% גברים להמשיך לא לעבוד. אנחנו מכירים את העומס שיש על משרתי המילואים - כחבר הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון אני גם מכיר כמה זה עולה. אני לא אנקוב במספר, אבל זה עולה עשרות מיליארדי שקלים בשנה. במקום להקל על העומס, החוק הזה רק מגביר את העומס - עכשיו רוצים לאשר עוד 280,000 צווים. מעבר לעומס ולהרס המשפחות, ובטח הנשים שנמצאות כאן יספרו את זה הרבה יותר טוב ממני, יש פה עלות תקציבית מטורפת על הדבר הזה. במקום לצמצם אותה - אנחנו מעצימים אותה. חנוך, אני לא מצליח להבין אתכם. בשביל עוד חודש בשלטון? יש פה השלכות שהן ברורות לכולם. אם אתם לא מסכימים, תציגו מספרים אחרים. הבעיה שאין מספרים אחרים. החוק הזה מביא לנו נזק של מאות מיליארדי שקלים בשנה, לא פחות, והנזק הזה רק ילך ויגבר כל שנה. אנחנו צריכים לעצור את זה עכשיו, אנחנו צריכים לשנות את המגמה עכשיו. ינון הוא חבר שלי, אני לא מתבייש להגיד את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני גאה בזה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש בינינו פערים עצומים. יש לי טענה לינון, אבל אני מתמודד עם הטענה הזאת. אני לא מצליח להבין את חברי הכנסת של הליכוד, את חברי הכנסת של עוצמה יהודית ואת חברי הכנסת של הציונות הדתית. את מי אתם מייצגים בחוק הזה? הרי הבוחרים שלכם לא נמצאים כאן. החוק הזה הרסני. אם נאבקנו בוועדת חוץ וביטחון כנגד החוק של ביסמוט, החוק הזה פה הוא פי 100 יותר גרוע. עוד אפשר היה להתווכח על כמה החוק של ביסמוט היה מגייס בשנה או בשנה וחצי, אם 8,160, 800 או 86, אבל פה החוק מגייס אפס. לא רק שהוא מגייס אפס, הוא גם מקטין את המוטיבציה לגיוס, הוא מקטין את המוטיבציה לצאת לשוק העבודה, הוא הורס את הביטחון, הוא הורס את הכלכלה, הוא הורס את החברה הישראלית שנים קדימה. אני קורא לכם לא להצביע עליו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת אזולאי, בקשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה רבה לך, אדוני היושב ראש. ולדימיר, אתה אומר שאין שום ממצא שמעיד על כך שביטול הסבסוד פגע בנשים, אבל גם אין שום ממצא שאומר שהביטול זה מה שהביא לגיוס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> המסמך של אגף תקציבים אומר את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תכף אני אפתח את הנתונים של אגף תקציבים ותבינו על מה מדובר. בדיון על חוק הגיוס הוא אמר שהעלות של מעונות היום היא 200 מיליון, היום הוא אומר שהעלות היא 300 מיליון. גיל לימון, הלכתם והגשתם בג"ץ נגד אותם בחורי ישיבות, נגד אותם אברכים. הורדתם להם את המעמד והטלתם עליהם סנקציות, אבל מה לגבי המיסיונרים בחברה היהודית? אם אנחנו מסתכלים על שוויון, אז לא משנה אם יש אחד שלא מתגייס, אם יש 100 או 30,000. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> זה מאוד משנה. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אם ינון הגיע למיסיונרים כנראה המצב קשה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשהגשתם את הבג"ץ ורדפתם אחרינו, מה ענית לגבי אותה קהילה מיסיונרית שמקבלת דחיית גיוס? הם ממשיכים לקבל את כל ההנחות, את כל ההטבות ובגיל 28 הם מקבלים פטור. אתה אומר שהתשובה לזה היא דחיית גיוס, אבל למה לא הלכת לעתור על דחיית הגיוס שלהם? רדפת אחרי החרדים בשביל לעשות את זה. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> אני לא רודף אחרי אף אחד. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה רודף. מדברים פה על העניין של התעסוקה, אבל איפה ההסתכלות על האישה? למה אתה פוגע בילדים? למה הפגיעה היא בילדים? אם הילד לא יהיה במעון הזה, יחפשו לו מעון אחר שיכול להיות בלי שום פיקוח. גילוי נאות, אשתי מנהלת מעון שהוא גם לא העסק הפרטי שלנו וגם לא במגזר החרדי. הפגיעה פה היא בראש וראשונה בילד, לאחר מכן באישה. הייתי רוצה לראות פה ארגוני נשים. כשארגוני הנשים היו צריכים אותי, הם הפעילו אותי בשביל לעזור להם. גם כשפגעו במעונות היום הם באו אלי וביקשו שאני אעזור. תמיד אני אמשיך לעמוד לצידם. פה יש פגיעה בנשים העובדות. האם זה שאנחנו רוצים לגייס את הבעל מאפשר לפגוע באישה, מאפשר לפגוע בילד? אסיר שיושב בכלא מקבל הנחה במעון כי יש ועדת חריגים שלרוב נותנת לו הנחה. המחבל מטייבה שעשה את הפיגוע השבוע ילך לכלא כי הוא רצח את האחים שלנו, של כולנו, אבל כשאשתו תגיש בקשה להנחה במעון היא תקבל. << דובר >> מירב כהן (יש עתיד): << דובר >> אז תתקן את זה, אתה בממשלה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אתה יודע שבמחיר למשתכן אשתו יכולה להתמודד? מהעניין של מחיר למשתכן הוצאתם עכשיו עשרות אלפי חרדים שהתמודדו ועל ידי כך הגדלתם לאותה משפחה של המחבל את הסיכוי לזכות. הם אצלכם, גיל לימון, הרבה יותר טובים מאשר חרדים. זה נראה לך שאתם נמצאים במדינה יהודית? איפה אתם נמצאים? תיתן לי דוגמה נוספת שבה שוללים את הרווחה של הילד בגלל שהאבא או האימא לא היו בסדר. מה תענו על זה? אני בחוק הזה, אדוני היושב ראש, לא בא לשלול שום דבר מחיילי המילואים. ההיפך, אני מבקש להוסיף כמה שיותר, ואתה יודע את המלחמה שלי פה. ולדימיר ואני, שאנחנו חברים טובים, עשינו הרבה למען חיילי המילואים. אני חושב שכל אחד שיושב פה יודע שאני מוביל בחקיקה לטובת חיילי מילואים - יש לי בני משפחה במילואים, בסדיר. כל מה שאפשר לעזור לחיילי המילואים חובה עלינו לעשות. אבא שלי, זכרונו לברכה, לימד אותי דבר אחד. הוא אמר לי, "ינון, אם אתה רוצה להיות יותר גבוה מהשני, תעלה על כיסא, תעלה על שולחן, אל תעלה על הבן האדם". מה שרוצים פה לעשות זה לדרוך על אנשים. אני לא רוצה לדרוך על אף אחד. צריך לתת כמה שיותר לחיילי המילואים, מגיע להם את כל ההוקרה, מגיע להם הכל, אבל יש גם לומדי תורה שיש להם חלק בשמירת עם ישראל לדורי דורות. העם היהודי הוא העם היחידי שלא נכחד בשום מקום והמשיך לעולמי עד בזכות לומדי התורה. אנחנו נמצאים היום במקום שיש מלחמה וצריך גם לומדי תורה וגם חיילים. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> צריך 20% לומדי תורה? 20% מהאוכלוסייה? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> בשביל אותם אלה שיושבים ולומדים צריך לעשות הכל כדי שיוכלו לשבת וללמוד, כי התורה היא מגנא ומצלא. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> אני מאוד מכבד את חבר הכנסת אזולאי, אבל אני חייב לומר שיש פה שאלות שהן חלקן פופוליסטיות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> תודה על הציון. לא אמרתי לך שאתה יושב ראש האופוזיציה ושגם השפוטה שלך, גלי בהרב-מיארה. לא השתמשתי במילים האלו, אבל אתה אופוזיציונר, אתה יושב ראש האופוזיציה בפועל. תתבייש לך. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> גיל, באמת תתבייש. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> אני חוזר בי, אני מתנצל, לא התכוונתי לפגוע. אנחנו מדברים על חובה של שוויון בנטל. כאשר המדינה לא אוכפת באופן שיטתי את החוק כלפי קבוצה גדולה מאוד של תלמידי ישיבות, יש פגיעה בילדים, יש פגיעה בילדים של אנשי מילואים שנמצאים מאות ימים בשנה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> פופוליזם. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזה פופוליזם? ילדים של אנשי מילואים לא נפגעים? << אורח >> גיל לימון: << אורח >> לנסות להציג את הדברים האלה משני צדי המתרס, אני לא בטוח שזו הדרך לנתח משפטית את האירוע. אנחנו מדברים על שוויון בנטל, אנחנו מדברים על החובה של הממשלה לנקוט בצעדים כדי לקדם את השוויון בנטל, כדי למנוע השתמטות, אנחנו מדברים על צעדים שהם אפקטיביים לפי חוות הדעת המקצועית, אנחנו מדברים על צעדים שבית המשפט הורה לבצע אותם. יש לי פה החלטה שיפוטית מ-26 באפריל 2026 שמדברת על כך שסבסוד מעונות יום זאת הטבה שצריך להתנות את הקבלה שלה בהסדרת מעמד. המפתח נמצא בידיים של המבקש. מה עושה ילד בן 16,17 שמקבל צו גיוס? הוא מתייצב בלשכת הגיוס. זה המצב המשפטי, זה המצב במדינת ישראל. אם יש בן אדם שמקבל החלטה מודעת, אולי בעידוד של גורמים אחרים, לא להתייצב, לא לבצע את חובתו, להפר את החוק... הרי הוא יודע, הוא מקבל החלטה מודעת להפר את החוק, להיות משתמט, וזאת התוצאה. המפתח בידיו. אם הוא ייגש ללשכת הגיוס, הוא יוכל לקבל סבסוד מעונות יום, הוא יוכל לקבל הטבה של מחיר למשתכן, הוא יוכל לקבל הנחה בארנונה, הוא יוכל לקבל את כל ההטבות האחרות. אם הוא מחליט באופן מודע להפר את החוק, כשמי שמשלם את המחיר החברתי והכלכלי הם אנשי מילואים שכורעים תחת הנטל, בסופו של דבר יש לזה משמעות מבחינה משפטית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> מי שגורם להפרה של החוק הזה - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> זה רבנים ונבחרי ציבור. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> אנחנו קצת חוזרים אחורה, לדעתי, כי אני בתחילת הדברים אמרתי שאם המטרה של החוק הזה היא לעקוף את פסיקת בג"ץ, זה מאוד מאוד בעייתי, אולי אפילו לא חוקתי. אמר היושב ראש, "זאת לא המטרה של החוק". אם המטרה של החוק הזה היא לאפשר סבסוד מעונות יום למשפחות שהאבא משתמט משירות צבאי, אנחנו חד משמעית מתנגדים, זה לא חוקתי ופוגע בשוויון. אם זאת לא המטרה של החוק הזה, אז אני לא מבין - - << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מנצל את זה שאתה פה. אנחנו לא זוכים כל יום שתהיה פה, אלא אם כן זה מקרה מיוחד. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> אם יש מחבל שביצע עבירת טרור, ההשלכות הן בוודאי מעבר למאסר הפלילי. אנחנו מטפלים בשלילת מעמד וגם יש חקיקה שקשורה לשלילת הטבות סוציאליות. אנחנו מטפלים בדברים האלה בשגרה. אם יש לדברים האלה השלכות על הטבות אחרות, הדברים האלה צריכים להיבחן בצורה - - << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> פשוט לא יאומן השקרים האלה. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> אני לא מכיר את המקרה הפרטני, אני לא יודע בדיוק מה לגבי הנושא של סבסוד מעונות יום בנוגע לאסירים בכלא, כל הדברים האלה צריכים להיבחן, אבל להטיח בנו שאנחנו מעדיפים את הדבר הזה - טענה שהיא שגויה ולא נכונה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא אמרתי לתת במקום, אמרתי שאני רוצה להוסיף לחיילי המילואים. אין הוכחה שהסנקציה בחוק הזה, בחוק של מחיר למשתכן או בכל מה שהבאתם הביאה לגיוס. אין הוכחה כזאת, גם אם האוצר יגיד ויכתוב עוד 700 עמודים. כשאתה אומר שאתם הולכים לשלול הטבות ממחבלים, זה לא נכון. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> מה קשור? << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זו המציאות שקיימת כיום, לא יעזור כלום. גם את החוקים שעברו אתם לא אוכפים, והנתון שאני אומר עכשיו קיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> שרון ניר, בקשה. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> ועדת חוץ וביטחון דנה בחוק הפטור מגיוס במשך כמעט 84 דיונים והגיעה למבוי סתום. למה? כי אין מה לעשות, מדינת ישראל נמצאת תחת מלחמה בשבע זירות שונות וחייבת יותר ויותר חיילים. זו נקודת המוצא של כל החוקים שלא מעודדים גיוס. החוק הזה, בעיני, פוגע ביכולת שלנו לשלב חרדים בגיוס לצה"ל. אני בעד לתת הטבות, אבל הטבות הן לא זכות מוקנית, הטבות הן תולדה של צרכים של מדינה חפצת חיים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נציגי הייעוץ המשפטי לממשלה אמרו שגם אם החוק הזה יעבור בקריאה שנייה ושלישית ככתבו וכלשונו, הוא לא יוכל לסייע למי שפתוח מול הצבא לקבל סבסוד כל עוד הוא לא הסדיר את מעמדו מול הצבא. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> השאלה אם תכבדו את זה. אתם לא מכבדים. << דובר >> שרון ניר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפער בינינו הוא בעצם העובדה שהולכים לאיזה שהוא תהליך שמסדיר מעמד של פטור, שלא מחייב אנשים להתגייס, במיוחד לאור העובדה שאני מבינה שחסרים כרגע 17,000 חיילים בצה"ל, לוחמים ותומכי לחימה. זה הדבר המרכזי שמטריד את הרמטכ"ל. הולכים וחוזרים עם החוק הזה ועם חוק הארכת שירות, מנסים למתוח את היריעה מכל הכיוונים, זאת בשעה שאנשי מילואים עושים 600 ו-700 ימי מילואים. הבן שלי שלומד שנה ראשונה באקדמיה - שנה אקדמית חוצה שנים, את שנת 2025 ו-2026 - נמצא כמעט שישה חודשים במילואים, שלושה חודשים לפני סוף 2025 ושלושה חודשים אחרי תחילת שנת 2026. אנשי מילואים נושאים בנטל עצום כתוצאה מזה שחסרים הרבה מאוד חיילים. יושבות פה משפחות של אנשי מילואים כי הן חוות את הזעקה הזאת שאנחנו שותפים לה. אלו המשפחות שצריכות לקבל הטבות. הטבות לא צריכות להיות מחולקות למי שלא נושא בנטל. אם שירתת יותר – קיבלת יותר, זו המשוואה. לעשות חוק שעוקף את הנטל, שעוקף את השירות בצה"ל, אם בחובה, בקבע ובמילואים, כאשר אנשי המילואים, לצערי, נושאים ביותר ויותר נטל כי יש פחות חיילי סדיר, זה לתת הטבות לאוכלוסייה שלא תורמת, שלא משרתת. לחוק עוקף שירות צבאי צריך להתנגד מכל וכל. אני רוצה שנגיע למצב שיבואו אחינו החרדים, ישרתו בצבא, יהיו חלק מאיתנו, שהם לא יצטרכו חוק עוקף כי הם יהיו בתוך כל הפול הזה שזוכה להטבות. צריך שיבחנו בתבחינים זהים את כולם ושמי שיעמוד בתבחינים יקבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> חבר הכנסת שמחה רוטמן, בקשה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש לי פה דילמה מאוד קשה, אדוני היושב ראש, כי כמובן שכנציג המחנה והמגזר שמשרת יותר מכולם אני שומע את זעקת אנשי המילואים, אני מרגיש אותה, אני שומע אותה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אתם במפלגת הציונות הדתית מפקירים אותם. אתה שומע אותם? תתביישו. הציונות הדתית פה צריכים להתבייש. תסתכל משמאלך על אנשי הציונות הדתית ותדבר איתם. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> משרתי המילואים צריכים וחייבים לקבל את ההטבות בנושא המעונות. יש את זה כבר, ראיתי את זה במסמך של המ.מ.מ, אבל צריך גם בזה להוסיף. קיבלתי פניות רבות, וזה כנציג ציבור שמסתובב באזורים שהרבה מהאנשים עושים מאות ימי מילואים, על כך שבגלל תוספות המילואים אנשים איבדו דרגות, כאשר לדרגה יש השלכה לא רק כלכלית, גם השלכה על קידום לקבלה במעון. הצעת החוק הזאת חייבת לתת מענה לכך שבכל מקרה, בדומה למה שהעברתי אצלי בוועדה על שירות המדינה, הקדימות בקבלה למעון תהיה, שהתוספות שמקבל משרת מילואים לא יפגעו בדרגה שלו והוא אפילו יקבל דרגה נוספת. לא ייתכן שמה שנאמר בהמשך ישפיע ויגרום לכך שאישה או בעל שנמצאים במילואים לא ימצאו מקום במעון מפוקח ומסובסד במדינת ישראל. זה דבר שאנחנו עומדים עליו בכל תוקף. אם זה ייכנס, מצוין, כי בלי זה אנחנו לא רואים יכולת לתמוך בחוק הזה. הדבר השני זו הדילמה שדיברתי עליה. אני מזדהה מאוד גם עם הכעס וגם עם הכאב, אבל אז אני רואה גם נוכלות, גם פופוליזם וגם טיעונים פוליטיים מגורמי מקצוע, שזה דבר לא מקובל ולא יכול להיות כאן. במקרה היום בבוקר עברתי על הפרוטוקולים בנוגע לתקצוב מוסדות שמלמדים בהם תכני טרור, לא פחות, על חשבון מדינת ישראל. רמת ההיסטריה של נציגיו של גיל לימון שהגיעו לוועדת החינוך – זה היה חוק של עמית הלוי – הייתה בסגנון של "איך אפשר לשלול תקצוב, זה לא ייתכן, זו בעיה, ומה עם ענישה קולקטיבית". << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אנחנו לא יודעים על מה אתה מדבר. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> יש פה חוק שנועד לתמרץ נשים חרדיות לצאת לעבוד. היום אנחנו נמצאים בשיעור גבוה שלהן. אם אנחנו חס וחלילה נפגע בהן ובילדיהן כתוצאה מהדבר הזה, אנחנו נזרוק אחורה מגמה של 17 שנה שבהן הייתה יותר שותפות של נשים חרדיות בשוק העבודה הישראלי, אנחנו נאבד בוודאות משהו שנמצא בידיים שלנו מתוך איזו תקווה פוליטית של גיל לימון ושל אגף תקציבים שהדבר הזה יפגע ברצון להשתלבות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הנתונים לא תומכים בזה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הדבר הזה מגוחך פעמיים, כי מה הטענה? הגיוס. מה המבחן אומר? אם אתה אברך. נניח שיש אברך ששירת בצבא אבל עכשיו הוא אברך ולא ממצה כושר השתכרות, ואני מכיר הרבה כאלה... גילוי נאות, גם אני הייתי אברך בישיבה - - << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> היית צריך להישאר בביזנס הזה לטובת כולנו. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> הייתי אברך בישיבה אחרי שירות צבאי ואשתי עבדה משרה מלאה. מה עם מיצוי כושר ההשתכרות שלי? למה אם אני לא ממצה כושר השתכרות כי אני אברך אני לא זכאי לסבסוד מעונות? כי לימוד תורה לא חשוב? << אורח >> גיל לימון: << אורח >> זה לא נכון. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> מה אומר גיל לימון? אנחנו נייצר עכשיו שתי קבוצות. אם אתה אברך ושירתת בצבא, אז לא מעניין מיצוי כושר ההשתכרות שלך וניתן לך, אבל אם אתה אברך ולא שירתת בצבא, אז יש את הטענות השקריות על מיצוי כושר השתכרות. מה אגף תקציבים רלוונטי לאירוע הזה? מי חתום על ההזיה הזאת? נטע בר-זיו, רכזת תעסוקה באגף תקציבים במשרד האוצר, חתומה על המסמך לוועדה. שיסבירו לי אנשים עם אונה אחת מתפקדת, לא צריך שתיים - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא צריך את הדימויים האלה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> רכזת תעסוקה לא צריכה לעוסק בכלל בשאלה של השירות הצבאי. אם את רוצה לעסוק בתעסוקה, מה זה משנה לך אם הבן אדם לומד בישיבה 10 שנים אחרי שהוא עשה שירות צבאי או לומד בישיבה 10 שנים בלי שהוא עשה שירות צבאי? לעניין התעסוקה ולעניין התרומה שלהם למשק הם אותו דבר, אבל מסתבר שבמערכה כנגד לומדי התורה הכל כשר, אין קשר בין טיעון א' ל-ב'. רכזת תעסוקה כבר התחילה להיות מומחית לאיך מגייסים חרדים. על בעיית הגיוס אנחנו מיושרים. אני מסכים לחלוטין, חייבים להעביר פה חוק גיוס, אין פה שאלה, אין על זה דיון. ההתנגדות לצעד הזה לא רק שלא תורמת לזה, היא מרחיקה את היום הזה, היא פוגעת בדבר הזה ושולחת את הציבור החרדי ממגמת השתלבות למגמת התבדלות. ממתי אגף תקציבים מבין משהו בתהליכים חברתיים? התרגלתי שאגף תקציבים מבינים בהרבה מאוד דברים, אבל עכשיו אני מבין שרכזת תעסוקה באגף תקציבים מומחית לענייני גיוס חרדים, מומחית לענייני מגמות השתלבות, והיא גם מבינה מה יכול ומה לא יכול לפגוע בתעסוקת נשים חרדיות על בסיס ספקולציות מוחלטות. לא ברור האירוע הזה. גם כתוב במודגש: "ביכולת לספק מענה לצורכי כוח האדם האקוטיים של הצבא במקביל להחלפת הנטל המושת על משרתי המילואים". עם כל הכבוד, מה הקשר? הטיעון השלישי הוא טיעון אפליה מאוד ברור ובוטה. אם אנחנו אומרים שלפוקד יש סמכות להחליט את מי הוא צריך בצבא ואת מי הוא לא צריך בצבא, זה בסדר גמור, אבל עכשיו ההחלטה של הפוקד אם הוא מזמן אותו או לא מזמן אותו לא רק תלויה בשאלה מי ילך לצבא ומי לא ילך לצבא, היא מבוא לאין סוף סנקציות שהן לשיקול דעתו של גיל לימון שלא מעניינת אותו חקיקה, והוא גם הודיע פה בוועדה, כך שמעתי, שלא משנה מה נחוקק הוא ימשיך לעשות מה שהוא רוצה. אחר כך הוא מספר לי על הכבוד לחוק, על שלטון החוק. על זה מדבר איתי בן אדם שמודיע כאן בוועדה שאם נחוקק הוא ימשיך לעבור על החוק. הבחירה לפוקד את מי לזמן ואת מי לא לזמן היא השלכה על מה שצה"ל צריך, שזה בסדר גמור, לגיטימי, אבל עכשיו מסתבר שאותה החלטה של הפוקד שניתנה לפני כך וכך שנים תשליך על השאלה אם הבן אדם צריך לעשות מיצוי כושר השתכרות, כן או לא. אם האדם עובד, וזו הנוכלות בחוות הדעת הזאת שלך, גיל לימון, במשרה מלאה והוא לא שירת בצבא, לא היית אומר לו מילה, אפילו שהוא עובד משרה מלאה, נכון? כי הוא ממצה כושר השתכרות. << אורח >> גיל לימון: << אורח >> לא. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא? לבן אדם שלא שירת בצבא אין זכאות גם אם הוא עובד במשרד מלאה? לפי איזה מבחן? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> זה מה שהוא אמר בהתחלה. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לפי איזה מבחן? לא נדרשת הסמכה חוקית כדי להטיל סנקציות על בן אדם? הרי הסברת טוב ויפה שכשהכנסת פה ניסתה לחוקק על הסתה לטרור - - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> פה זה הטבות. << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> על כל עבירה במדינת ישראל יש עונש. אם אתה רוצה תייצר עונש. לא ראינו שום עבירה פלילית במדינת ישראל שמאפשרת הטלת סנקציות. אם מישהו מסית לטרור ויושב בכלא, הוא ימשיך לקבל הטבת מעונות. אם מישהו עובר על כל חוק אחר במדינת ישראל אין עליו סנקציות במעונות. תראה לי סעיף אחד בחוק שאומר שעל מישהו שהוא עבריין מורשע שישב בכלא יש סנקציות על מעונות. אתם מייצרים פה סנקציה שלא קיימת על שום עבירה פלילית וגם תלויה בשאלה אם שלחו לך צו פוקד אי אז, לפני כך וכך שנים. איפה השוויון בפני החוק? אתה מדבר איתי על שוויון בנטל? איפה השוויון בין העבירות? אני מציע שמכל עובד מדינה שעובר על החוק ברגע שהוא לא מתייצב בוועדה ומוסר מידע תישלל הטבת המעונות, זו גם עבירה חמורה. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> שמחה, הצבעת בעד החוק הזה במליאה או לא? << דובר >> שמחה רוטמן (הציונות הדתית): << דובר >> לא. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא השתתפת בהצבעה. לא סתם התחלתי את דבריי בזה שחבר הכנסת רוטמן לא הצביע בעד החוק הזה. החוק הזה הוא הצעה פרטית. אם לממשלה ולקואליציה כל כך חשוב לעשות חוק שעוקף את החלטת בג"ץ, מן הראוי לעשות את זה כחקיקה ממשלתית. אני לא מבין את הצביעות של האנשים שמייצגים את הציבור שמשרת ולומד תורה בצורה הכי נאמנה. אין ציבור טוב מהציבור של הציונות הדתית שיודע לשלב בין לימודי תורה לשירות בצה"ל ומשלם את המחיר הכי כבד. זו צביעות לא לענות על השאלה למה הוא לא הצביע בעד החוק הזה בטרומית אם זה כל כך חשוב לו. הנה לכם חומר למחשבה. אני מכיר את הטיעונים של חברי חבר הכנסת אזולאי. אני חושב שכל ילד במדינת ישראל צריך לקבל חינוך ומגיע לו לקבל חינוך. אנחנו מתעקשים על לימודי ליבה בבתי הספר, כי אנחנו חושבים שהחינוך מקנה כלים להמשך. בהחלט יש תפקיד חשוב לאגף התקציבים, שהוא זה שמתכנן את העתיד הכלכלי של המדינה, לבוא ולתת תמונת מצב, כי לא כל חבר כנסת ולא כל אזרח במדינת ישראל נכנס לנתונים הכלכליים. זה תפקידו של אגף התקציבים, זה תפקידו של בנק ישראל. הנגיד אמר מספר פעמים על החשיבות להכניס לשוק התעסוקה אוכלוסיות שלמות. כשאנחנו מסתכלים על החקיקה הזאת שמתרחשת כחקיקה טרומית ופרטית בפחות מחודש מפיזור הכנסת, אין לי אלא להגיד שזו חקיקה אלקטוראלית בלבד שבאה להכניס אצבע בעין של בית המשפט העליון, אין לי מילה אחרת מלהסתכל על זה כניסיון למצוא משהו לקמפיין של המפלגות החרדיות וגם של חלק מהליכוד. אני מאוד מקווה שהחוק הזה כלל לא יגיע לקריאה שנייה ושלישית. אמרתי אלף פעם שאני מאוד מאוד מעודד מהנתונים של התעסוקה של נשים חרדיות - זה מגיע ל-78%, 80%, 81%, תלוי בשנה – אבל הבעיה היא לא שנשים חרדיות יוצאות לשוק התעסוקה, הבעיה היא שברוב המקרים נשים חרדיות לא מסוגלות להיות תחרותיות בשוק התעסוקה, ואתה יכול להיכנס לבדוק נתונים גם מבחינת ההשכלה, גם מבחינת השכר וגם מבחינת התנאים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לך תבדוק את עצמך. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> בדקתי את עצמי מצוין. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> הן מקבלות פחות שכר. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> לא רק צריך להסתכל על כמה יצאו לשוק התעסוקה, גם צריך להסתכל מה השכר הממוצע שלהן. השכר הממוצע שלהן הוא כזה בגלל שהן לא תחרותיות מספיק. זה שהאישה נמצאת בשוק התעסוקה לא מספיק בשביל להבין, צריך להסתכל גם על השכר, כשהשכר ברוב המקרים תלוי גם ברמת ההשכלה. זה שיש מגמה טובה זה דבר שבהחלט צריך לעודד, אבל מדאיג שרק 51% מהגברים החרדים נמצאים בשוק התעסוקה. יש גברים שכלל לא רוצים לצאת, יש כאלה שעובדים בשחור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו פה בוועדה לא משתמשים במונח "עבודה בשחור", רק בעבודה לא חוקית. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> אתה לא יכול למגר את התופעה הזאת בלי שתסדיר את העניין שלו מול הצבא. אותו גבר חרדי, שכרגע המעמד שלו לא מוסדר מול הצבא, מעדיף כרגע לעבוד באופן בלתי חוקי, בלתי מוצהר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני מציע לך שלא תוציא סתם הצהרה לפני שיש לך נתונים. << דובר >> יבגני סובה (ישראל ביתנו): << דובר >> חשובה לך הצהרה או חשובים לך נתונים? << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אני מקבלת בלי סוף תגובות משבוע שעבר על החוק, כולל עכשיו, מכל כך הרבה אנשים שצופים, מאנשים ברשתות. בחסות הברית הפוליטית המעוותת של נתניהו עם ההנהגה החרדית הסיפור הזה של חוק ביזוי התורה וחוק ההשתמטות דרך המעונות יגמור אתכם, ובצדק. יש אלוהים, יש גבול לכמה אפשר לקמבן, לבזוז ולהנדס תודעה. אנשים מזועזעים ממה שקורה כאן. אני רוצה להגיד לכם, ינון, גפני, דרעי, גולדקנופף, תודה, בזכותכם יהיה פה שינוי. בעזרת השם יהיה פה שינוי בזכותכם, בזכות ההתנהגות שלכם מהמקפצה, בלי אהבת הארץ, בלי לראות מה קרה כאן, בלי חמלה, בלי כבוד, בלי מוסר. אני רוצה להבין את המקור התקציבי ל-300 מיליון ₪ עלות תקציבית של החוק הזה, להבין מאיפה יהיו הקיצוצים. יש לי כנראה את התשובה בפנים, אבל אני רוצה לשמוע לפרוטוקול מאיפה הכסף הזה יילקח. כמי שעוסקת לא מעט בשיקום ענף הגיל הרך, העלויות שמבקשות המטפלות כדי שהענף הזה לא יקרוס הן כמחצית מהעלות לסבסוד המעונות. המעונות המפוקחים קורסים, נסגרים אחד אחרי השני, בגלל עלויות של שיפור תנאים ושכר שנאמדות כמחצית ממה שעולה סבסוד ההשתמטות כאן. נתניהו הבטיח בבחירות חינוך חינם לגיל הרך. למה הוא לא עשה את זה? כי לא אכפת לו מאיתנו, הוא בן אדם מנותק לחלוטין. לא אכפת לא מהעם הזה, לא אכפת לו מהצפון, מסורוקה, משעממים אותו. אם היה פה חינוך חינם לגיל הרך, מה הם היו מוכרים לציבור שלהם? איך הם היו שומרים אותם? אם הוא היה מסבסד לכולם, ועזבו את העלויות, כן או לא, שאני שמה בצד, היה הולך לחרדים הקלף הגדול ביותר כדי לשמור על האנשים שלא יתגייסו ולא יצאו לשוק העבודה. במה היו שומרים עליהם? מה היה מבדל אותם ממשהו אחר אם כולם נהנים מאותה הנחה? הנחות אוניברסאליות ותקצוב אוניברסאלי זה הדבר שהכי מפחיד את הממשלה הזאת, כי איך אחר כך שומרים אנשים כלואים, איך כולאים אותם, איך מונעים מהם לצאת לשוק העבודה, להתפרנס, להתגייס? הוא לא יכול לעמוד בהבטחה הזאת, כי זאת הבטחה שנוגדת את כל השימור של בערות ועוני. ה-300 מיליון שקל זה כאין וכאפס לעומת הנטל על משלם המסים. בית חרדי מקבל כיום מהמדינה קרוב ל-11,000 ₪ בחודש יותר ממה שהוא מכניס אליה ממסים. הנתונים מטורפים לגבי העומס על הציבור העובד, המשרת והמדינה. הדבר גורם לגירעון פיסקלי של כ-25 מיליארד ₪ בשנה, וצפוי לזנק לכ-140 מיליארד ₪ בשנה. זה הפקקים, זה סל התרופות, זה כיתות הלימוד הצפופות, זה החיים שלנו, זה בריאות הנפש, זה תעסוקה, זה אנרגיות מתחדשות, זה תקומת המדינה. הבריתות הפוליטיות האלו הן קריסת מדינת ישראל, הן חורבן החזון הציוני, הן לגמור את הסיפור הישראלי. זה כל כך לא מוסרי ולא יהודי. בוא נדבר על המילואימניקים, עאלק נותנים הטבות גם למילואימניקים. היעדרות של גברים חרדים משירות צבאי סדיר מטילה נטל אדיר על המשרתים ועל המשק. כל חודש מילואים עולה למשק כ-50,000 ש"ח בממוצע למשרת, כאשר גדוד לוחם סדיר אחד שקול תקציבית מבחינת הצבא ליותר מ-12 גדודי מילואים. זה נשמע למישהו הגיוני הדבר הזה? נתוני הגיוס מלמדים כי עבור גברים יהודים שאינם חרדים שיעורי ההתייצבות עומדים על כ-85% ונמצאים במיצוי כמעט מלא, שזה להפריך את כל השטויות שנאמרות כאן. לגבי הסיפור של תעסוקת נשים הנתונים מראים כי בעבר, כאשר חלו צמצומים בסבסוד סקטוריאלי מגזרי, לא נרשמה ירידה בתעסוקת נשים חרדיות. השימוש בנשים ובתעסוקת נשים הוא שימוש בזוי, הוא שקר, הוא באמת לשמר עוני על גבן של נשים חרדיות שכרגע מצרים את צעדיהן בהרחבת סמכויות בתי דין רבניים, בהפרדה מגדרית, בשירותים ציבוריים, באקדמיה, בצעדים נוספים - זה עוול על עוול, דיכוי על דיכוי. כל זה נעשה בזמן מלחמה, תחת מציאות קשה, בבוז עמוק לחיילי המילואים שעאלק נותנים הטבות גם להם. איזו בושה, איזו חרפה לא לראות את העם בזמן הזה. במקום לסבסד עבור כולם, לתת לכולנו מזור, יהיה פה חוק שיגזור קיצוצים רוחביים על השירותים החברתיים, יעמיק את הפערים החברתיים, יעמיק אי שוויון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו סוגרים את המעגל של הממשלה הזאת ושל הקואליציה הזאת שממזמן הייתה צריכה להתפזר. השבועות האחרונים הם המורשת שלכם, הם הלגסי שלכם, והכל מתחיל להתחבר. בחדרים שונים בכנסת מתנהלים להם חוקים מקבילים שהם כאילו לא קשורים, אבל הכל הכל קשור. אני רוצה לקרוע את המסכה, כשמה שקורה בנושא חוק המעונות הוא דוגמה, הוא תמונת ראי לקואליציה הזאת, לממשלה הזאת, לחוסר המנהיגות שלה בימים של מלחמה. מה זה מראה? זה מראה שיש כאן קודם כל חוקים שמחוברים זה לזה - חוק סבסוד המעונות, חוק שירות הביטחון, חוק יסוד לימוד תורה, חוק ריסוק היועצת המשפטית לממשלה. זו לא רפורמה משפטית, זה תהליך שלם של השחתה ושחיתות של הקואליציה הזאת. הדבר היחיד שעומד לעצור אתכם יהיה בעזרת השם הבחירות. לא הייתם מסוגלים לעמוד בפני הציבור ולהגיד: בימים של מלחמה בשבע חזיתות נטפל בשוויון בנטל, נתקן את חוק שירות הביטחון כך שלא נצטרך להתחיל לעשות את כל הרמאויות האלו של חוק המעונות ולשקר לציבור. מכיוון שלא פעלתם, יש חוק שאומר שצריך לגייס בצורה שוויונית ואי אפשר לממן השתמטות. מה אתם עכשיו עושים? אתם כופים על מדינה שלמה בחודש האחרון לפני שהכנסת מתפזרת חוק סבסוד מעונות, לדרישת המפלגות החרדיות. למה? כדי שהבחירות תהיינה בסוף אוקטובר ולא שעכשיו יפזרו אתכם. בא לפה היועץ המשפטי ואומר דברים ברורים שנמצאים בחוות הדעת של יועמ"שית הוועדה ובחוות הדעת של משרד המשפטים. הם אומרים: זה לא יכול לדרוס חוק אחר של שירות ביטחון, אנחנו נפרש את זה ביחד. החוק הוא לא חוקתי, יש בו בעיות, אבל בלי קשר, לא נוכל לעקוף את הגיוס ולתת את זה למי שלא דחה את השירות שלו כדין. מה יקרה מחר בהצבעה הטרומית? הם יעבירו את חוק יסוד לימוד תורה, ואז יגידו, "רגע, אין פה פגיעה בשוויון כי עכשיו בחוק יסוד לימוד התורה יש ערך גבוה מעבר ללוחמים, מעבר לשוויון, יש רק לימוד תורה, רק לימוד תורה". זה טריק באמת שפל ובאמת חילול השם. בוא נדבר על עוד צעד שבאמת מראה וחושף את פניו של החוק הכאילו תמים שנקרא "פיצול היועץ המשפטי לממשלה". מה החוק הזה שהוא בדיונים לפני קריאה שנייה ושלישית אומר? הוא אומר: גם אם יש חוות דעת שהוצגה לנו פה על כך שלא נוכל לתת סבסוד מעונות למשתמטים בניגוד לחוק, אחרי פיצול היועמ"ש הממשלה תוכל להתכנס ולהגיד שהיא קובעת שחוות הדעת המשפטית הזאת לא בתוקף כך שהיא גם לא תחייב את עובדי המדינה ואת החשבים של משרד הביטחון, של משרד החינוך, של משרד העבודה, הם כולם יוכלו להמשיך לתת הטבות בניגוד לחוק ובניגוד לפסיקת בג"ץ. כל ועדה מפרקת עוד אבן במה זה להיות מדינה ראויה שמסתכלת על הציבור, שעוזרת לחיילים שלנו ולמדינה יהודית ודמוקרטית. בכך שתעבירו את זה כמה שיותר מהר אנחנו נקרע לכם כבר את המסכה והציבור יסתכל, ישפוט, ואני מקווה שגם יזרוק אתכם מכל המדרגות על מה שאתם עושים בימים האחרונים לממשלה הזאת בשביל חודש אחד נוסף בשלטון. << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> העיוותים שקיימים היום, עוד לפני חקיקת החוק, הם כבר דרמטיים. המלגה החודשית שאברך מקבל מהישיבה, וכל אברך מקבל, נעה בין 1,000 ל-2,000 שקל, כאשר חלק מזה מכספי הציבור, מהתמיכות שניתנות לישיבות. המלגה הזאת לא מחושבת בתקרת ההכנסה לצורך המעונות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה אתה סתם אומר? << דובר >> גלעד קריב (העבודה): << דובר >> אני עומד מאחורי מה שאני אומר. לא טעיתי כשאמרתי שתשלומי המילואים נחשבים בתוך ההכנסה לעניין קביעת הזכאות למעונות ולעניין הדרגה אבל התמיכה מהישיבה לא. כבר היום המצב הוא מעוות, הוא מראה לך עד כמה המצב הקיים מקרין מסר שזה בסדר לא לקום בבוקר וללכת לעבוד כדי לפרנס את ילדיך. אם הדיון שלנו היה בשאלה אם צריך במדינת ישראל לאפשר לאב חרדי ללמוד מספר שנים בישיבה שמקביל ללימודי תואר ראשון, אולי אפילו עוד שנה לתואר שני, זה היה דבר נסבל, בין השאר מכיוון שלימודים תורניים יכולים גם לסייע ברכישת מקצוע בהמשך, אם בשדה של שירותי דת, בשדה של רבנות, אבל זה לא המצב. עוד לפני החוק הזה קיים עיוות שבמסגרתו אדם יכול לשבת וללמוד לא באופן מוטה פרנסה, לא לפרק זמן מוגדר שמתאים לרכישת מקצוע, לא לצאת לעבודה כדי לפרנס את משפחתו, וגם לחשוב שמדינת ישראל צריכה לתת לו הטבות עם עדיפות על פני משפחה שבה שני ההורים יוצאים לעבוד. איך זה קשור לחוק הזה? כולנו זוכרים את המהלך של שר האוצר ליברמן ואת פסיקת בג"ץ שמנעה את הוספת הדרישה של מיצוי כושר השתכרות לתבחיני המעונות. מה שיקרה עכשיו זה שמכיוון שיהיה כאן חוק, לא ניתן יהיה לתקן את מבחני התמיכה. מבחני התמיכה צריכים לכלול דרישה למיצוי השתכרות של שני ההורים. המצב הנוכחי הוא לא תקין. המצב הנוכחי מאפשר לאנשים במשך שנים ובאופן לא מוטה לרכישת מקצוע לא לצאת לעבודה ועדיין לקבל עדיפות במסגרת הפטור בלימודים תורניים. החוק הזה יקשה על תיקונים של עיוותים שקיימים היום בתחום המעונות. מדינת ישראל צריכה להעניק עדיפות לתאים משפחתיים שבהם שני ההורים יוצאים לעבודה, נקודה. הדבר היחיד שאפשר לתת זה איזה שהוא פטור לכמה שנים לטובת לימודים שהם מוטי רכישת מקצוע, כשבתוך זה גם לימודים תורניים. מי שלא יוצא בבוקר לעבודה כדי לפרנס את משפחתו, לא יכול לצפות מהמדינה לתת לו איזו שהיא עדיפות בקבלה למעונות. ישב פה גם הרב גולדקנופף שדיבר על חילול השם, וישב פה גפני שדיבר על אנטישמיות. אני מזמין אותם לראות מה אומר הרמב"ם במשנה תורה, הלכות לימוד תורה, פרק ג', הלכה י' לגבי מי שיושב ללמוד תורה ולא יוצא לפרנס את עצמו ואת משפחתו, ואם יש שכר בעבור לימוד תורה מן הסוג הזה. אין דבר כזה ללמוד תורה ולצפות שהציבור יישא בפרנסתך ובפרנסת משפחתך. מעבר לעובדה שכבר היום יש עיוות דרמטי והמדינה לא עוזרת למשפחות שבהן שני ההורים עובדים ומעניקה עדיפות למשפחות שבהן אחד מההורים בוחר לא לעבוד, עכשיו בא החוק הזה ומוסיף חטא על פשע, הוא מעמיק את הפגיעה במילואימניקים. כולנו רוצים שיהיו מעונות מאפס עד שלוש חינם, רק שיש מלאי מוגבל. עד שיהיה לכולם מקום במעונות, ולשם צריך לחתור, אי אפשר להעניק עדיפות סקטוריאלית. החוק הזה, למרות מה שאתה אומר על ועדת שרים לענייני חקיקה, בנוי כך שהוא מעניק עדיפות לעניין של גובה ההכנסה, לכן הטענה שאתם הולכים לטפל בעניין המילואימניקים היא פשוט שקר. במרכיב המרכזי של גובה ההכנסות שקובע את הדרגה ועדת השרים לא מטפלת. זה נחמד להצהיר שתתנו עדיפות בכניסה, אבל רגע אחרי הכניסה הם נופלים. תישירו מבט ותאמרו למילואימניקים שאתם מצפצפים עליהם, שלא תפילו אותם בכניסה אלא שנייה אחרי. החוק הזה לא מתאים בלי קשר למילואימניקים, בטח לא לאור העובדה שדה פקטו עדיין תהיה בו פגיעה דרמטית בציבור המילואים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> כל ילד במדינת ישראל צריך לקבל את החינוך הטוב ביותר, לא משנה חרדי, ערבי, יהודי, דרוזי. להצעת החוק שבדקה כושר השתכרות וחייבה שגם האבא יעבוד וגם האימא תעבוד הייתה מטרה – לעודד אנשים לצאת לעבוד. נאמר על ידי אגף התקציבים שהתוצאה של החוק הקודם עודדה יותר חרדים לצאת לעבוד. מי שסובל בסופו של דבר הוא הילד החרדי בחוק הזה. בוא נגיד שלפי הנתונים יתנו את המעונות, אבל מה לגבי הבית, המשפחה, כושר ההשתכרות של המשפחה? הרי הילד יגדל. את המעון הוא יקבל, אבל מה ההורים שלו יכולים לתת לו כשרק האימא עובדת? המשק הישראלי ידוע בשתי בעיות: הגברים החרדים והנשים הערביות. אנחנו רואים שיש שיפור אצל הנשים הערביות ביציאה לעבודה, אבל אנחנו לא רואים שום שיפור אצל הגברים החרדים. למה אנחנו צריכים לתת לאותם ילדים חרדים לסבול? החוק הזה נותן להם לסבול, כי ההכנסה המשפחתית שלהם תהיה נמוכה, היכולת הכלכלית תהיה נמוכה. מסבסדים פה את המעונות, אבל מה אחרי זה? אני צריך לעודד אנשים לא לצאת לעבוד? על ההשתמטות דיבר המשנה ליועצת המשפטית בצורה ברורה כשהוא אמר שאותם משתמטים לא יקבלו את זה כי יש פסיקה של בג"ץ, לא משנה אם החוק יעבור או לא יעבור. אנחנו מדברים על דברים אחרים, על העתיד של הילדים, על העתיד של מדינת ישראל, על הכלכלה של מדינת ישראל. ההכנסה של המשפחה של המילואימניקים, ואני מתחבר למה שאמר חבר הכנסת קריב, גבוהה כי שני בני הזוג עובדים. אני מאמין שכששני בני זוג עובדים הם מגיעים למעל 20,000,25,000 שקל. אפילו אם יכניסו הטבות למשרתי המילואים, כושר ההשתכרות שלהם והיכולת הכלכלית שלהם יוציאו אותם החוצה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אבל גם זה אמור להיכנס כתנאי. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> התנאי הזה לא עוזר. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הוא יקבל מדרגה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אם לא תיתן תקרת הכנסה יותר גבוהה רובם לא יקבלו את ההטבה. אם במשפחה עם שני ילדים הגבר מרוויח 12,000,13,000 שקל והאישה מרוויחה 12,000,13,000, הם לא יקבלו –זה אומר שכל המילואימניקים יהיו בחוץ. מדינת ישראל במצב אחר אחרי השביעי באוקטובר. אני יודע שאתה, חבר הכנסת סולומון, לא תומך בחוק הזה. כל בן אדם נורמאלי לא תומך בחוק הזה, בחוק יסוד לימוד תורה ובכל החוקים שמנסים לקדם בארבעת השבועות האחרונים של הכנסת. ארבעה שבועות יש לנו בדיוק לחוקק את כל החוקים הבזויים האלה שאני לא מבין מה המטרה שלהם. אני בא מהחברה הדרוזית. אצלנו פעם רק הגבר היה עובד והאישה הייתה בבית. היום יותר מ-50%,60% ו-70% מהנשים אצלנו עובדות כי הבנו שכך אפשר להרים את הרמה של המשפחה ולתת את כל התנאים הטובים לילד. כדי לאפשר ללמוד, להגיע רחוק ולהתפתח אתה צריך להיות כלכלית חזק. כשהגבר עובד לבד, וזה לא משנה כמה הוא מרוויח, זה לא מספיק. כשהגבר עובד והאישה עובדת ויש שתי הכנסות, זו רמה אחרת של חיים, רמה אחרת של הילדים, יכולת אחרת של הילדים ושל המשפחה להתקדם בחיים. היושב ראש, אתה יכול להצביע היום. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> אתה רוצה להצביע היום? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הוא יכול להצביע אפילו בקריאה שנייה ושלישית, אבל זה פוגע בהם. הציבור רואה, הציבור לא מטומטם. אתמול דיברתי עם איש מילואים, התקשר אלי ב-23:00 בלילה. מהיום הראשון של המלחמה עד עכשיו הוא במילואים. אנחנו זקוקים לכל חייל. בוועדת החוץ וביטחון מאשרים 280,000 אנשי מילואים בצו 8. אגף תקציבים דיבר על עלות של 50,000 שקל של לכל איש מילואים. עד כמה המדינה יכולה לקחת את זה עליה? האם עוד 10, 15, 20 שנים? בסופו של דבר המדינה תקרוס כלכלית, היא לא תוכל לעמוד בזה כלכלית. כוועדת כספים וכחברי כנסת אנחנו צריכים להסתכל על האחריות שלנו בכל חוק שאנחנו מחוקקים, בכל פעם שאנחנו מרימים יד. צריך להסתכל על הממלכה, לא על המלך. היום אתם מסתכלים רק על המלך, אבל המלך הזה יתחלף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי היועצת המשפטית, אני מבקש ממך להציג את עמדתך המשפטית כפי שבאה לידי ביטוי בחוות הדעת שהגשת? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> האם יש אפשרות לייצר את התעדוף שדיברנו עליו בלי העניין של הסוציו-אקונומי? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הסוציו-אקונומי הוא מצב שקיים עכשיו, זה לא משהו שמשתנה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אם אתה שם תעדוף למשרתי מילואים ושם את הסוציו כמרכיב משמעותי, מלכתחילה זה מתקזז. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לשנות את הסוציו - - << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> אני לא אומר לשנות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מדובר על כושר השתכרות. אם תבדוק את כושר ההשתכרות של כל אנשי המילואים היום, אתה תראה - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא קשור לחוק הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בטח קשור. אם רוצים לתת הטבה לאנשי מילואים ומשאירים את אותו כושר השתכרות, מוציאים את כל המילואימניקים החוצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> החוק הזה משנה משהו אחר, אבל בסדר, אתם מציגים את זה בתור פגיעה באנשי מילואים. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> הנושא הזה של קבלה וסבסוד במעונות יום מוסדר בנהלים ובמבחני תמיכה, למעט שני עניינים מאוד מאוד ספציפיים שמוסדרים בחקיקה: הנושא של קבלה של ילד של הורה עצמאי ופעוטות בסיכון. מה שמבקשים עכשיו זה לקבוע חלק מסוים מתוך אותם מבחני תמיכה וקדימויות בחקיקה ראשית, כשאת השאר להשאיר עדיין במסגרת נהלים ומבחני תמיכה. המבחן היום הוא דו-שלבי. יש קודם כל מבחן שקובע את תנאי הסף לפיו גם האם וגם האב עובדים או לומדים, ויש את התנאים לגבי לימודים ולגבי עבודה. לאחר שעוברים את תנאי הסף הזה, יש את המבחן השני, שזה השכר חלקי מספר הנפשות, כאשר לפי זה נקבעת דרגת הסבסוד. מבחני התמיכה היום מוגדרים כמעודדים את תעסוקת שני ההורים, לא רק את תעסוקת האם. המגמה בפסיקה ובחקיקה בשנים האחרונות היא לראות את הנטל של גידול הילדים כמשהו משפחתי שמוטל על המשפחה ועל ההורים, לא רק על האם. פה אנחנו מחזירים את עצמנו קצת אחורה מבחינת התפיסה הזאת, כי אנחנו אומרים שככל שיהיה לאימא סידור לילדים כך היא תוכל לצאת לעבודה, בלי להתחשב בכלל במה שהאב עושה. ההסדר המוצע בהצעת החוק מבקש להסתכל רק על האימא ולהיות עיוור למצבו של האב, כאשר לגבי רמת ההכנסה, שזה המבחן השני, האב ייספר כנפש מבחינת החלוקה של הכנסה לנפש לצורך קביעת דרגת הסבסוד. אני חייבת לציין שבמרבית המשפחות העובדות עצם העובדה שמכניסים את השכר של האב מורידה את דרגת הסבסוד של אותה משפחה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> כי זה מתחלק ליותר נפשות. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אם יש משפחה עם חמש נפשות שבה רק האימא עובדת והאבא לא, זה מתחלק בחמש ומקטין את ההכנסה לנפש, אבל אם גם האבא עובד, ההכנסה שלו מעלה את ההכנסה לנפש וזה מקטין את הסבסוד. הנושא של מעונות יום הוא משאב בחוסר, ולכן ברגע שחקיקה מבקשת להקצות ולקדם קבוצה מסוימת יכולות להתעורר שאלות של שוויון. צריך לבדוק אם האמצעי הזה הוא נכון, אם הוא משיג את המטרה, והאם יש פה פגיעה בקבוצות אחרות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> כשאת נותנת עדיפות בכל מקרה, לא משנה אם זה לחייל מילואים, אם זה לאם חד-הורית, יש בעיה של שוויון, לא? << אורח >> ענת מימון: << אורח >> תמיד כשנותנים עדיפות לקבוצה מסוימת יכולה להיות פגיעה בשוויון, לכן אנחנו באים ובודקים מה ההצדקה, מה התכלית. במקרה הזה נאמר שההצדקה היא לעודד תעסוקת נשים. השאלה אם באמת באמצעות הכלי הזה אנחנו נשיג איזה שהוא עידוד של תעסוקת נשים שלא היה עד היום - זה משהו שצריך לבחון. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה הוכיח את עצמו. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אני לא נוקטת עמדה, אני רק אומרת שצריך לראות אם הכלי הזה יעודד תעסוקת נשים - זה צריך להיות נתמך בנתונים עדכניים. ההסדר הזה יכול לעורר פגיעה בשוויון במובן של ההסתכלות בין תא משפחתי שבו רק האם עובדת לבין תא משפחתי שבו שני בני הזוג עובדים. ברגע שאנחנו מכניסים פה קבוצה שלא הייתה קיימת, אנחנו מן הסתם גורעים בזכאות של קבוצות שהיו זכאיות היום לקבל, אנחנו גורמים לכך שאין להן קדימות שהיום הייתה ניתנת להן בזכאות למשאב הזה. אני מבינה את זה שצריך להסתכל גם על האב כנפש כדי שהסבסוד יהיה מדויק לאותה משפחה, אבל אני חושבת שצריך לשקול את הנושא הזה של השכר, לראות אם בעקבות הרצון ליצור פה את השוויון אנחנו לא יוצרים פגיעה בשוויון לגבי משפחות שבהן שני בני הזוג עובדים. סדר הקדימויות לא קבוע היום בחקיקה בכלל, הוא קבוע בנוהל, אלא אם כן חברי הוועדה יגידו, "אנחנו רוצים להתייחס גם לסדר הקדימויות בנושא של החקיקה הזאת". צריך לראות איך ההסדר שמתנה את הזכאות לסבסוד במעונות יום בחקיקה ראשית על סמך הסטטוס הלימודי או התעסוקתי של האם בלבד עולה עם פסיקת בג"ץ שאוסרת על מתן הטבות למי שלא הסדיר את מעמדו. אם קובעים את זה בחקיקה ראשית, מבחני תמיכה שישונו אחר כך לא יוכלו לגבור על אותה חקיקה ראשית. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> אני חושבת שהשאלה כאן היא מה אומרת החקיקה ביחס לאיך שמפרשים את המבחנים. הנוסח כרגע לא סותר את ההתניה. אם תגידו אחרת, נשמח להבין איך אתם רואים את זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> הפסיקה דיברה על ההשתמטות, היא לא דיברה על עבודה, וגם המשנה ליועצת המשפטית דיבר על ההשתמטות, הוא לא דיבר - - << אורח >> ענת מימון: << אורח >> הוא אמר שבמבחני התמיכה שישונו הם ידאגו להתגבר על זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל החקיקה לא מדברת על הנושא של ההשתמטות, לכן החקיקה לא גוברת. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> כבר היום מבחני התמיכה שבעבודה הולכים - - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מבחינת הפסיקה אין נגיעה לחוק. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כלומר, אם רוצים לעודד את ההשתמטות, צריכים לחדד את זה בחוק. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> ברגע שהוועדה פה מחליטה להעלות לרמת חקיקה ראשית חלק מאוד מסוים ממבחני התמיכה, צריך לשקול לעגן במסגרת חקיקה ראשית דברים נוספים. עד היום הדבר היה נתון לשיקול דעת של שר בממשלה, היה נתון לשינוי מגמות במשק, כאשר כל שנה ניתן היה להתאים את המבחנים לצרכים של המשק. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את מתכוונת לאנשי מילואים? << אורח >> ענת מימון: << אורח >> לדוגמה אנשי מילואים. קחו בחשבון שאתם מעלים לרמת חקיקה ראשית חלק מאוד קטן ממבחני התמיכה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האם אין כוונה כזאת, חנוך? אמרת שיהיו תוספות. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> הצעת החוק היום לא מדברת על משרתי המילואים. הנושא של משרתי המילואים קיים בנוהל הקדימויות ובמבחני התמיכה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל רק על 60 ימים, נכון? << אורח >> ענת מימון: << אורח >> היום בנוהל יש 60, 80 ימים. ככל שהוועדה רוצה ללכת יחד עם החלטת ועדת שרים לחקיקה ולהגיד שאת זה היא לא רוצה להשאיר לשיקול דעת השר, שהיא רוצה לעגן את זה בחקיקה כך שזה יהיה בד בבד עם הנושא הזה של המבחנים של האם, צריך יהיה לקבוע את התנאים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש לי תחושה שהוועדה לא רוצה, שהרוב בוועדה לא רוצה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני מבקש שהתנאים שנקבעו על ידי ועדת שרים לחקיקה יעוגנו בנוסח שיגיע לקריאה ראשונה. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> לצורך פרסום נוסח לקריאה ראשונה אנחנו צריכים לציין עלות תקציבית, לציין אם מדובר בהצעת חוק תקציבית ואם יש תמיכת ממשלה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש החלטה של ועדת שרים לענייני חקיקה, מה שאומר שיש תמיכת ממשלה. << אורח >> נטע בר-זיו: << אורח >> לא הוצג מקור תקציבי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בסדר, זה עניינכם. יש תמיכת ממשלה. << אורח >> נטע בר-זיו: << אורח >> התמיכה היא אלקטרונית. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זו תמיכה. << אורח >> נטע בר-זיו: << אורח >> אני לא מכירה שיש כרגע מקור להצעה. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> חבר הכנסת ינון אזולאי השווה את מצב המילואימניקים למחבל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא, הוא לא השווה כזה דבר. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> למה את סתם מדברת? למה את מוציאה רעל? תתביישי לך. את מפיצה רעל לא פעם ראשונה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לא היה דבר כזה. את והחברים שלך מחוללי סרבנות. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אני מחוללת סרבנות? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את זאת שבעיקר מחוללת סרבנות. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> אני מחוללת סרבנות עם שלושה ילדים בצבא? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מחוללת סרבנות, מחוללת רעל. << אורח >> איריס שפירא: << אורח >> מי שצריך להתבייש זו ממשלה שמקדמת פגיעה בחיילי מילואים, בחיילי סדיר. חוק המעונות הזה יעודד לא לצאת לעבוד וגם לא להתגייס לצבא. לי יש שלושה ילדים בצבא וחתן מילואימניק שמשקיע מאות ימי מילואים. מדינת ישראל שלחה צווי 8 של 58 ו-59 ימים בכוונה רק כדי שלא ייכנסו לגדר ההטבות של 60 ימים. חוק המעונות הזה, שלא סופר את הבעל לצורך העדפה אבל כן סופר אותו לצורך ההכנסה, משאיר את אנשי המילואים מחוץ לעדיפות. אתם עוקפים את פסיקת בג"ץ במכוון בכך שאתם לא רוצים לגייס את החרדים אבל רוצים להחזיר להם את ההטבות שנשללו. מדינה לא חייבת לתת הטבות למי שלא עושה למענה. חוק שירות ביטחון מחייב את כולם להתגייס. אתם מחוקקים עכשיו חוק שיעקוף חוק אחר רק כי אתם רוצים להיטיב עם מי שלא תורם למדינה. אנחנו בזמן מלחמה. תעמדו ותסתכלו בעיניים של החיילים, של המילואימניקים ונשותיהן, של האימהות ותסבירו למה את הכסף שהיה אמור לתמוך, לעודד ולשקם את משפחות המילואימניקים והסדירים אתם נותנים למי שממשיך להשתמט. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> אני שנייה רוצה למחות, כי דווקא חבר הכנסת ינון אזולאי עזר בהרבה תמיכות למשפחות המילואים. אנחנו דחפנו יחד עם שר האוצר ושר העבודה את הדרגה דאז – זה לא בקלות עבר ברמה המשפטית – מהסיבה שהרבה משפחות נפגעו בגלל שתגמולי המילואים חושבו לצורך ההכנסה. זה דווקא פגע בחבר'ה הלא מבוססים, בצעירים - אם הם סטודנטים שברגיל מרוויחים 3,000, המינימום זה 9,000 – שפתאום איבדו בכלל את הדרגה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> נראה אם אנחנו יכולים להתייחס לזה במהלך ההכנות לשנייה ושלישית. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אפשר להסתכל על ההכנסה הקבועה שלהם. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> זה מה שאני רוצה להציע, שזה חייב להיות הכנסת הבסיס. גם תעסוקת האישה שהרבה פעמים נפגעה בעקבות המילואים צריכה להיות תעסוקת הבסיס, לא שאם יש איזה שהוא שינוי או משהו היא תאבד את זה. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> לא תמיד זה טוב. << אורח >> שבות רענן: << אורח >> אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו מתקנים את כל הבעיות שנוצרו, כי הדרגה שהצלחנו להעביר, ואני שמחה שהעברנו אותה, לא פתרה את כל הבעיות. דרגה אחת לא שווה כסף, לכן צריך לראות כמה דרגות אפשר לתת כדי שיהיה להן ביטוי כספי. אני כאישה מאוד מאוד מברכת על תעסוקת נשים חרדיות. הן עובדות מדהים, הן מחזיקות בתים מרובי ילדים, הן מדהימות. אני לא אדישה לכאב של החוסר בסבסוד מעונות יום שמאוד קריטי למשפחה צעירה, אבל זה פשוט תרגום של הנתק שכרגע יש בינינו, בתוך חלקים בעם ישראל, שגורם לכולנו להיחנק, הדרך לפתור את אותו נתק היא לא דרך החוק הזה. אם רוצים לייצר חוק שאומר שמחשבים רק על פי האישה, סבבה, תעשו את זה כללי. המגזריות תקרע אותנו לגזרים. אם רוצים לפנק כי יש פתאום הרבה כסף מהשמיים והדולר ירד, תעשו את זה לפי הכנסת האישה בלבד, כולל החישוב, ותעדכנו את העלות של החוק. דיברו פה על לימוד תורה. אני מאוד מעריכה לימוד תורה, זה ערך מאוד חשוב, ואני גם באה מבית שהתחנכתי על זה, אבל לימוד תורה לא פוטר בן אדם מפרנסת ילדיו לפי ההלכה. גם עידוד תעסוקת הורים, שזאת המטרה של כל החוק הזה, לא מתאפשר בתיקון הזה. ה-60 יום גם צריך להשתנות, אבל זה כבר יהיה לקראת שנייה ושלישית. << אורח >> איילת עירון: << אורח >> אני רוצה מעון ראוי ובמחיר שפוי לכל אזרח במדינת ישראל, אבל קודם כל אני רוצה שלילדים שלנו יהיה אבא בבית, אבא נוכח שיכול להיות חלק מהיום-יום. אגף התקציבים בדיון הקודם אמרו ששלילת הסבסוד ייצרה תמריץ לגיוס שרואים במספר המתגייסים, וכי קיים חשש שהמהלך הנוכחי יביא לנסיגה במגמה הזאת, מה שיגדיל את העומס על המילואימניקים. אנחנו דנים במסר שהמדינה מעבירה למשרת, למי ששוקל להתגייס, למי שנקרא פעם אחר פעם למילואים. בשבועות האחרונים שוב מקבלים צווים, שוב מאריכים סבבים, שוב נערכים לקיץ ללא האבא, לחגים בלעדיו, לחודשים של היעדרות מהבית. את המחיר הזה משלמים הילדים שלנו. אם אנחנו צריכים לבחור בין לתת להם סבסוד לבין עוד חג עם אבא בבית, אנחנו רוצים את אבא בבית. אם חברי הכנסת יבחרו לקדם את החקיקה אבל שואלים במקביל איך לשמור על משרתי המילואים, אז יש כאן שני סעיפים. א', באמת להכניס את ההטבה ללשון החוק, וב', לשקול להעביר את זה לשתי דרגות. כמחצית מתוך כ-12,000 משפחות מילואים שהצליחו להגיע לתוך המעונות האלה, כשאמרנו שלא קל מראש להתקבל ולמצוא מעון באזור המגורים, לא מגיעות לדרגה שבשלה הן מקבלות סבסוד. אם אתם רוצים לדעת איך בכל זאת מגנים ונותנים, לפחות צריך להגיע לשתי דרגות. אני שוב חוזרת על המסר – אנחנו מעדיפים את האבא בבית מאשר סבסוד של מעונות. << אורח >> שלומית רביצקי טור-פז: << אורח >> האתגר לגבי הצעת החוק שלפנינו קיים גם במצב המשפטי הנוכחי, לא רק במצב המשפטי שיחמיר את העדר השוויון אם תעבור הצעת החוק. הזכאות שניתנת כיום למשפחות חרדיות היא 70%, לעומת 28% בקרב יהודים לא חרדים ו-26% בקרב ערבים. כשאנחנו מסתכלים על מי מקבל בפועל, על איך מתחלק תקציב המעונות בפועל, אז מתוך 1.4 מיליארד שהמדינה נותנת, 55% הולך למשפחות חרדיות שהן 14% מהאוכלוסייה, 6% הולך לערבים שהם 21% מהאוכלוסייה, ו-39% ליהודים לא חרדים שהם 65% מהאוכלוסייה. קשה להגיד במציאות כזאת שיש אפליה כנגד הילד החרדי. היחידים שהולכים לסבול מההצעה הזאת אלו שתי קבוצות. קבוצה אחת היא בטלנים מכל המגזרים, מי שאיננו עובד יקבל זכות, והקבוצה השנייה היא ילדי חייבי גיוס שמשתמטים. הקבוצה החרדית מרוויחה מהתקנות האלו הרבה מעבר לאחוזה באוכלוסייה בגלל מבנה התקנות שמותאם לאורח החיים והמשפחות. עוד אמירה אחת לגבי המילואים. הסיפור הזה לא יעזור למילואים, גם כי נאמר פה שהמילואים צריכים את האנשים מתחת לאלונקה הרבה יותר ממה שהם צריכים את הסבסוד, וגם כיוון ששכרם הוא מעל הממוצע והם לא יגיעו לרמה הזאת. המעונות בישראל מחולקים בערים נפרדות, במעונות נפרדים, לכן אחוזי החפיפה בין האוכלוסיות במעונות הם נמוכים וזה לא עובד. זה בדיוק כמו שהגרלות דיור למילואימניקים יהיו במרכזים חרדיים או ערביים. הדבר פה לא מאפשר למילואימניקים את הזכות, הם לא ייגשו, ואז הזכות תחזור בחזרה למקום אחר. כדי לפתור את הבעיה של המילואים צריך ללכת על מבחנים שלא נותנים יתרון בולט למשפחות שלא עובדות. גם החרדי שעובד ומשרת, לפי מה שמוצע כאן, יהיה הרבה אחרי החרדי שאיננו עובד ושאשתו עובדת במשרה חלקית. << אורח >> פנינה פוגודה: << אורח >> כבר אמרו לפניי את רוב הנושאים, כולל חוסר ההיגיון בזה שהאבא לא נספר לצורך תביעת הקבלה למעונות אבל כן נספר לצורך הסבסוד. אני רוצה להתייחס למה שאמר חבר הכנסת רוטמן שבא, דיבר והלך. המטרה שלנו בכל השנתיים וחצי האחרונות היא להביא עוד חיילים לשירות הסדיר. כיניתם אותנו "נשות המילואימניקים". אנחנו לא רק נשות המילואימניקים, אנחנו גם מילואימניקיות, וגם הילדים שלנו הם מילואימניקים. כולנו עושים יותר מידי ימים, עולים יותר מידי כסף למשק רק כי צריך עוד חיילים סדירים. ההצעה של חבר הכנסת רוטמן להביא למאסרם של כל המשתמטים, אני לא כל כך מבינה מאיפה זה בא. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו לא פה בפולמוס לשם פולמוס. אנחנו כרגע נמצאים בדיון בנוגע לחוק המדובר. אם יש לך מה להגיד בנוגע לנוסח החוק שמוצע בפנינו, אנא תגידי אותו. אני לא אאפשר להתפרס על כל מיני דברים שנאמרו פה במהלך שני דיונים. זו לא הבמה להגיב על מה שאמר חבר הכנסת רוטמן וזה גם לא הזמן. << אורח >> פנינה פוגודה: << אורח >> חבר הכנסת רוטמן הציע מאסר על פני שלילת הטבות, שזה מה שאנחנו מדברים עליו פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> פה אין שלילת הטבות. << אורח >> פנינה פוגודה: << אורח >> מטרתנו היא לגייס, וזו הסיבה שבג"ץ הורה לשלול את ההטבות האלו מהמשתמטים. אנחנו לא רוצים לעשות דווקא, אנחנו לא רוצים לתקוע אצבע בעין ולהעניש את המשתמטים, וגם אין לנו שום דבר נגד התורה כי אנחנו מחנכים לתורה. המטרה שלנו היא לגייס ולהגדיל את הסד"כ, כשלדעתנו הצורה היותר יעילה לעשות את זה היא שלילת הטבות מעונות – זה מה שאמרו לנו נציגי האוצר והמשפטים. הייתי רוצה להגיד לחברי הציונות הדתית לפני שהם מצביעים - הציבור ככלל, לפי מה שאנחנו שומעים מהציבור הציוני דתי ומהציבור הימני, איננו בעד לעשות כל מה שאפשר כדי להעניש אלא יותר איך לגייס, והדרך לגייס היא לא לתת הטבות מדינה שאינן מגיעות לאנשים שאינם משרתים את המדינה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> גברתי, תקריאי את הנוסח המתוקן עם התוספות שביקשתי להכניס. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ו-2026. בחוק זה – "מבחני התמיכה" – מבחנים למתן תמיכות של משרד העבודה להשתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון יום; "מעון יום" – כהגדרתו בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס-2000; "הנוהל" – נוהל שמפרסם משרד העבודה באתר האינטרנט שלו לעניין סדר קבלת ילדים למעון יום. קבלת ילד למעון 2. על אף האמור במבחני התמיכה ובנוהל, לשם בחינת סדר הקדימות לקבלה יום והשתתפות למעון יום ולהשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, יובא בחשבון מצבה המדינה בעלות התעסוקתי או הלימודי של האם בלבד, ובמשפחות שבראשן הורה עצמאי - שכר הלימוד בו של ההורה העצמאי בלבד, ואולם, הוראות סעיף זה לא יגרעו מאופן רמת ההכנסה לנפש במשפחה לפי מבחני התמיכה והנוהל. היה לנו כמה הערות לגבי הסיפה, לגבי אופן חישוב רמת ההכנסה. אני מציעה שלקראת קריאה שנייה ושלישית נבדוק מה הדרך הנכונה שזה לא יפגע במשפחות שבהן גם האב עובד. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> האם הנוסח הזה עונה על מה שהעיר עורך דין גיל לימון? אני מבין שהנוסח הזה עונה בכך שיתחשבו רק בהכנסה. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> לעניין מצב תעסוקתי או לימודי של האם. << אורח >> נעמה רוט: << אורח >> לא לעניין הסדרת מעמד מול צה"ל. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הוא לא קושר את זה לעבודה של הבעל, הוא קושר את זה לעבודה - - << אורח >> ענת מימון: << אורח >> כן, אבל הוא יכול לבוא ולהגיד שלעניין הסדרת המעמד מול צה"ל הם גוברים על זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הוא אמר בצורה מאוד ברורה. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אם אתם רוצים שגם על זה החוק יתגבר, צריך יהיה להגיד את זה מפורשות. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אז צריך להגיד את זה מפורשות. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> זו החלטה של הוועדה, לא שלי. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הצעת החוק הזאת גוברת על מה שהעיר כאן עורך דין גיל לימון. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> ככל שאתם רוצים לחסום גם את זה, הנוסח יצטרך להגיד את זה בצורה מפורשת. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אם אתם רוצים לעודד השתמטות, אתם צריכים להגיד את זה במפורש. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אני אקריא את הסעיף שהוועדה ביקשה להוסיף ברוח ועדת שרים. על אף האמור בסעיף 2, במשפחות בהן אחד מההורים משרת מילואים תינתן קדימות בקבלה למעונות יום. בנוסף, לעניין סבסוד המעונות למשפחה כאמור, דרגת הזכאות תחושב על פי מבחן הכנסה. היום זה בהפחתת דרגה אחת. השאלה אם הוועדה רוצה בהפחתת שתי דרגות כי נאמר שדרגה אחת לא עושה שינוי. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> נכון, לא מאפשר. ברור ששתי דרגות. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> יכולים להיצמד למה שיש היום בנוהל ולבחון לשנייה ושלישית - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו כאן ניצמד למה שיש בנוהל. בשנייה ושלישית - - << אורח >> ענת מימון: << אורח >> צריך יהיה להחליט אם לעניין הנוהל של הקדימות מדובר על 80 ימי מילואים ולגבי הסבסוד זה 60 ימי מילואים. משרת מילואים – מי ששירת איקס ימים לפחות במהלך שנת הכספים שקדמה לבדיקת הזכאות, לפי העניין. בדיקת הזכאות לקדימות ולסבסוד היא לא תמיד באותו זמן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תכתבי 30 ימים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש נוהל בצה"ל לגבי מי שמקבל "בהצדעה", יש נוהל קבוע. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> יש נוהל בצה"ל, יש נוהל בתמיכות, יש כל מיני נהלים. פה יש 60 יום שאני מוריד ל-30. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> תחולה 3. הוראות חוק זה לעניין השתתפות המדינה בעלות שכר לימוד במעון יום יחולו החל משנת הלימודים התשפ"ו ולעניין הקבלה למעון יום – החלק משנת הלימודים התשפ"ז. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> תשפ"ז ותשפ"ח. ה-30 יום זה גם על הקבלה? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כן, 30 יום שניהם. זה עושה לכם בלגן בנוהל, אבל מה נעשה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> זה לא עושה בלגן. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> המטרה היא בסופו של דבר שזה יהיה תקף גם בשגרה, ובשגרה זה לא אמור להיות לך 80 יום. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> הבלגן הוא לא יישומי. את הסבסוד אני שם רגע בצד, אבל בקבלה השמיכה היא מאוד קצרה. אנחנו רוצים לתת מענה לצורך האמיתי של משרתי מילואים, אבל ככל שאנחנו מרחיבים את אוכלוסיית משרתי המילואים כך יהיו הרבה שלא יתקבלו. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> למה? אם אתה מרחיב, איך לא יתקבלו? << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> כי אין הרבה מקומות במעון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מצד שני, לבוא ולהגיד שאדם שעשה 45 יום בשנה לא עובר את הרף הראשון, בעיני זה הזוי על גבול - - << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> אני רק אומר שזאת המשמעות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה גם לא צריך להיות 30, זה צריך להיות כל מי שרשום לשירות מילואים, לא משנה כמה הוא עושה. << אורח >> חגי פורגס: << אורח >> המשמעות של להרחיב את אוכלוסיית המילואים אומרת שיכול להיות שיהיו משרתי מילואים שמשרתים תקופה ארוכה יותר ולא יקבלו את הקדימות, בשונה מסבסוד - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כשנדון בשנייה ושלישית על נבכי הנוהל נראה איך אנחנו מתייחסים לזה, אבל כרגע לשים רף של 80 יום כדי בכלל לעבור את השער, את זה אני לא מוכן לקבל. << אורח >> דבורה ספיר אליעזר: << אורח >> נוהל קבלת ילדים חל בקשר לכל מעון ומעון. יכול להיות שיש מעון שאין בקשה גדולה לגביו ואז כולם מתקבלים, ויכול להיות שיש מעון אחד, במקום אחד, שיש הורה אחד לפחות שהוא משרת מילואים וסדרי העדיפויות יהיו בין אותה אוכלוסייה. מה שחגי מחדד זה שאם ידברו על 30 ימים ולא על 60 ימים ייבחן הנושא של 30 הימים באותו מקום של זה ששירת 60 ימים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אפשר לקבוע רף קבלה של 30 ואת הקדימות לפי מספר ימים. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> בגלל שאנחנו מכניסים עכשיו בחקיקה עוד קדימות כשיש לנו כבר בחקיקה שתי קדימויות, אני כן חושבת שנצטרך להידרש לשאלה: איך בתוך הקדימויות האלו יקבעו מי קודם, אם הורה עצמאי, פעוטות בסיכון. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תשאלי את משרד העבודה, אולי הם לא צריכים. גם היום הם צריכים להכריע בין הורים בסיכון לבין עצמאי. אולי הם יודעים לעשות את זה בעצמם. << אורח >> ענת מימון: << אורח >> אלא אם המחוקק רוצה להגיד להם, "לי חשוב שהוא יהיה ראשון". << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו נצא עכשיו להתייעצות סיעתית. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:22 ונתחדשה בשעה 15:30.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> ראיתי את שר האוצר, וזה קצת בדיחה, שהוציא כל מיני ציטוטים כאילו הוא דרש להכניס פה איזה משהו. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> הוא אכן בדיחה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הבן אדם לא היה בדיון, הוא לא דרש שום דבר, והמחשבה הזאת שמישהו פה צריך תזכורת ממנו לגבי החשיבות של חיילי מילואים היא מגוחכת. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> נקודת המחשבה נכונה, הוא בדיחה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> החוק הזה הוא פגיעה במשרתי מילואים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> התנאים שהוכנסו והוקראו הם חלק מההתניות של ועדת שרים לענייני חקיקה - על זה אנחנו מצביעים. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> וזה עדיין פגיעה מאוד מאוד חמורה במשרתי המילואים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> לשר האוצר לא היה כלום ושום דבר. הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ו-2026. מי בעד? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> טוב שהליכודניקים נכנסים להצביע על חוק ההשתמטות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> בושה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> חברי הליכוד מצביעים על חוק ההשתמטות. << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> ארגון הפשע. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הציונות הדתית בעד? << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> ברגע שנכנס העניין של חיילי המילואים - - << דובר >> נעמה לזימי (העבודה): << דובר >> תתביישו לכם, מפקירי צה"ל, מפקירי צבא, מפקירי מילואים. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מי בעד, מי נגד, מי נמנע? הצבעה בעד – 9 נגד – 6 נמנעים – אין אושר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> רביזיה. << דובר >> משה סולומון (הציונות הדתית): << דובר >> הכנסנו באופן מובהק את התעדוף לחיילי המילואים. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 15:35. << סיום >>