פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 960 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ו (9 ביוני 2026), שעה 13:00 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי – היו"ר ינון אזולאי מוזמנים: חובב אלסטר – ראש ענף פיננסים אגף כלכלן ראשי, משרד האוצר אלה בית און – רפרנטית פיננסים, משרד האוצר יוסף מקרם – סטודנט באגף הכלכלן הראשי, משרד האוצר תומר גמזו לטובה – מנהל תחום רשות המיסים, רשות המסים ישי פרלמן – עוזר ראשי משפטית, רשות המסים יראת דומנוביץ – משרד המשפטים יוסף זינגר – יו"ר הרשות לניירות ערך אמיר וסרמן – יועץ משפטי, הרשות לניירות ערך אורית שרייבר – סגנית ליועץ המשפטי, הרשות לניירות ערך חנוך הגר – יועץ ליו"ר הרשות לניירות ערך לינור בוקבזה – עורכת דין, הרשות לניירות ערך מאיה גרטי גלבוע – מנהלת מערך פיתוח חדשנות פיננסית, הרשות לניירות ערך אבי וורשביאק – כלכלן בכיר במחלקת השקעות, רשות לניירות ערך ענבל פולק – מנהלת מחלקת השקעות, הרשות לניירות ערך הילה פיילכנפלד – מפקחת במחלקת השקעות, הרשות לניירות ערך אורית טורקל – מתמחה, הרשות לניירות ערך עינת גרינפלד – מנהלת קשרי ממשל, בנק ישראל מיכל סיני ליויתן – המחלקה המשפטי, בנק ישראל דוד פופוב – מתמחה במחלקה משפטית, בנק ישראל קונסטנטין קוסנקו – כלכלן, חטיבת המחקר, בנק ישראל נמרוד ספיר – מנכ"ל איגוד הבנקים בישראל אלי בבלי – יו"ר איגוד קרנות להשקעות משותפות בנאמנות ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024, מ/1773 << נושא >> << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו בהצעת חוק לעידוד פעילות בשוק ההון (תיקוני חקיקה), התשפ"ד-2024. איפה היינו? << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בעקבות הדיון שהתקיים בפעם הקודמת, הפצנו לחברי הכנסת נוסח שכולל את התיקונים. עצרנו בסעיף 129ג - אנחנו נתייחס אליו ונשלים אותו, ואז נעבור על התיקונים שנוספו במהלך הישיבה האחרונה. צריך לעשות עוד התאמות ותיקונים שנגזרים מאותם תיקונים. אולי גם בנק ישראל ירצה להתייחס, כי הם לא היו בדיון הקודם. מקובל מבחינתך? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בגלל העובדה שבנק ישראל בחר לא להגיע לדיון הקודם, ולא אכפת לי הסיבה, אני לא הולך עכשיו לעצור הכל ולהתחיל את הכל מחדש, אני לא הולך לתת לכל מי שלא הספיק להתייחס בדיון הקודם להתייחס, זה לא עובד ככה. עם כל הכבוד לבנק ישראל ולכולם, עברנו, הגענו לאיזה שהוא מקום. אני רוצה להתקדם מהמקום שהגענו אליו. מי שלא היה בדיון הקודם או לפני שני דיונים, צר לי, הוא לא היה. אני מעוניין כרגע להתקדם מהמקום שעצרנו בו בפעם הקודמת. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> אדוני יושב ראש הוועדה, בכל זאת אפשר? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בכל זאת לא. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> אבל נכחנו בישיבה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בישיבה הקודמת לא הייתם פה. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> היינו בשלט רחוק. אני רוצה להעלות ברמת המקרו את הסוגיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני כרגע מעוניין להתקדם מהמקום שהיינו בו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> עצרנו בעמוד 10, בסעיף קטן (ב). זו פסקה (7) שמתייחסת לסעיף 59. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> סעיף קטן (ב) מדבר על כך שהרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע בהוראות את סוגי הנכסים והתנאים כאמור בסעיף 59. כשאנחנו מדברים על סוגי תנאים ונכסים, אנחנו מדברים, למשל, על סוגי נכסי קריפטו, על התנאים בהחזקה בנכס כזה, כמו משמורת, אבטחה טכנולוגית וכו', וככה לגבי כל אחד מהנכסים האלטרנטיביים שהקרן תוכל להחזיק בהם. (ב) הרשות תהיה בעל הסמכות לקבוע בהוראות סוגי נכסים ותנאים כאמור באותו סעיף, דרך כלל או לסוגי קרנות השקעות פרטיות בנאמנות. את סעיף (ג), (ד) ו-(ה) אנחנו מציעים למחוק. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה בהתאם לתיקונים שעליהם כבר דיברנו. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> צריך למחוק גם את הגדרת "קרן נאמנות פטורה". << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> בסוג הנכסים שמוצע כאן טמון פוטנציאל לפעולות שמדמות את פעולת האיגוח בשוק ההון הישראלי, ללא חקיקה שמלווה את הדברים. בקשתנו או המלצתנו היא להסדיר את כל הסוגיה הזאת בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה, לא בתקנות, לרבות מגבלות על חשיפה לנכסים עצמם, העברת סיכון לשווקים וכו'. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> קרן נאמנות לא יכולה להנפיק אג"ח לטובת איגוח, לכן החשש הזה לא רלוונטי. אנחנו חושבים שבמסגרת הפעילות של קרן נאמנות זה לא נדרש. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> רק התוספת. כל הנפקה כנגד הלוואה שניתנת במסגרת הקרן היא פעולה שמדמה איגוח. בסטנדרט הבינוני שדיברנו עליו לא פעם הסוגיה הזאת של קרנות השקעה אלטרנטיביות מטופלת היטב, יש מגבלות ברורות בכל החקיקה העולמית מה מותר ומה אסור להן לעשות בהקשר היציבותי. הסעיף הזה, לדעתנו, יותר מנדרש. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה סעיף שלא היה במקור בהצעה הממשלתית? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> הוא היה בהצעה המקורית. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה השתנה מבחינת עמדת בנק ישראל? << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> רק הטיפול בסיכונים. מבחינת מכלול הנכסים הכל בפנים. ברגע שמדובר על נכסים שאינם סחירים, לרבות הלוואות שאפשר לקנות מהציבור וכנגדן להנפיק תעודה, זו פעולה שמזכירה את פעולת האיגוח. << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> זו טענה ששמענו גם בדיונים קודמים ולהבנתי היא נדחתה על ידי יו"ר הוועדה. יש חקיקה של איגוח שאנחנו יחד עם בנק ישראל מכינים כבר כמה שנים. בהנפקה של איגוח מדובר במוצר מתחייב שמבטיח ריבית על בסיס נכסים שמגבים. כאן אנחנו מדברים על מוצר שהוא הוני. קרן נאמנות מציעה יחידות - זה יותר דומה למניה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> הוועדה אמרה שהיא תבחן. בדיון האחרון התקבלו החלטות, אבל זה דבר שהיה על השולחן - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אני לא זוכר שהחלטנו דבר כזה לגבי האיגוח. אם אתם אומרים שגם ככה אי אפשר, מה הבעיה שלכם להכניס את התוספת שבנק ישראל מבקש? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> התוספת שבנק ישראל מבקש זה שבמקום סמכות נקבע בהוראות את סוגי הנכסים ואת התנאים, בעצם להמשיך את ההסדרה בתקנות. אנחנו מבקשים שכאן תהיה המעטפת, הקביעה הכללית של המסגרת, ובהמשך נוכל בהוראות רשות להסדיר את המשך הפעילות הזאת. בנק ישראל אומר - כאן זה תחת הטענה של איגוח, אבל זה גם עלה תחת טענות אחרות - שהוא רוצה שכל הסדרת ההמשך לא תהיה בהוראות אלא בתקנות. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> הנכסים עצמם נקבעים בחוק, כאשר שר האוצר הוא זה שיקבע בתקנות, באישור הוועדה, נכסים אחרים שלא מנויים באופן מפורש בחוק. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אין לזה קשר לאיגוח בשום צורה, לכן זו טענה שלא ממן העניין. שינינו את סוג הנכסים כך שזה יהיה בפיקוח של הוועדה, ונתנו לסוג הקרנות הזה להתפתח. אני מבקש מהוועדה שזה יהיה כמו שסוכם בדיון הקודם. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> היה דיון נרחב על העניין הזה בדיון האחרון בו בנק ישראל לא השתתף. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> את הסיפור של האיגוח אני לא זוכר. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> זה לא איגוח, זה הכניסה לכל העולם של קרנות ההשקעה האלטרנטיביות. יש שוק שלם של קרנות השקעה אלטרנטיביות שנותנות את המימון לכל פרויקטי תמ"א 38 שיש בישראל, לכל ההתחדשות העירונית. אני לא מצליח להבין את הנטייה של בנק ישראל לעכב את הדיונים בחוק הזה. יש מוצרים ממונפים רבים אצל בנק ישראל בהרבה היבטים שלא מגיעים לוועדה הזאת, הם בסמכות בלעדית של בנק ישראל. אי אפשר לפתוח את העניין הזה שוב ושוב ושוב וגם לקרוא לזה בשמות אחרים. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> אני עומד על כך שהפעולה הזאת ללא הסדרה נכונה, לרבות טיפול במגבלות מינוף, ריכוזיות ונזילות, מזכירה את פעולת האיגוח. היא מוסדרת היטב בכל החקיקה הבינלאומית, לכן נדרשת הסדרה גם בישראל. מדובר פה בסוגיה יציבותית. לא דיברנו על איגוח. חקיקת האיגוח נמצאת על השולחן ולא מקודמת. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אמר יושב ראש הרשות שזה לא קשור לחקיקת האיגוח. אנחנו גם בעד איגוח, אבל זה לא קשור. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אם אין מניעה מגופים אחרים לבוא ולעשות את זה, או אם מניעה מהבנקים להציע כאלה דברים, למה להתעקש דווקא בנושא הזה? << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> כל הנושא של קרנות השקעה אלטרנטיביות מוסדר בחקיקה בינלאומית - מה מותר להן, מה אסור להן לעשות, כמה מותר להן לקחת סיכון, למי להעביר אותו הלאה. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בנק ישראל חוזר על הטענה שנשמעה. הם לא רוצים שזה ייקבע בכללים או בהוראות, הם רוצים להיות שותפים אקטיביים. אמרנו את עמדתנו לגבי העניין הזה נחרצות לפני שלושה דיונים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זה לא בהכרח דבר רע. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אנחנו חושבים שזה דבר רע מאוד. אנחנו לא חושבים שבנק ישראל צריך להיות מעורב בהוראות הרשות, בדיוק כמו שרשות ניירות ערך לא קובעת איתם את נוהל בנקאי תקין. תמיד שיח בין הרשויות שחוק האסדרה מחייב. העמדות והדעות של בנק ישראל חשובות וכבודן במקומן מונח, אבל לא צריך לקבוע את זה בחקיקה ראשית. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> לבנק ישראל לא ניתנו הסמכויות האלו במסגרת חוק היציבות. הוא מוזמן להביא את החוק לתיקון. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> אנחנו קצת חולקים על זה. אנחנו באמת לא רוצים להיכנס לכל סוגיה ולכל סעיף, אבל מדובר על שלושה סעיפים מרכזיים: מינוף, נזילות וריכוזיות. שלושת הסעיפים האלה הם סעיפים יציבותיים פר אקסלנס, הם לפי המנדט שיש לבנק ישראל. את שאר הדברים שהם טכניים אפשר להחליק. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> קוסטה, אם הקשבת לדיון הקודם, אתה יודע שלכל אחת מהסוגיות האלו נתנו מענה. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> אנחנו מכירים את המענה. הוא היה חלקי, אבל בכיוון הטוב. << אורח >> אלי בבלי: << אורח >> המחלוקת פה היא אם זה יהיה בהוראות או בתקנות. אם זה יהיה בתקנות, לא יהיו מוצרים כאלה אף פעם, הציבור לא יקבל מוצרים כאלה אף פעם. בנק ישראל לא מסדיר את ההנחיות המקצועיות שלו לבנקים באמצעות תקנות - גם לא רשות שוק ההון. אני חושב שהדבר הזה יגרום לנו נזק, כי החוק הזה לעולם לא ייכנס לתוקף. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אין הסדרה של הנושא הזה בחו"ל, יש כל מיני היבטים של רישום. אני לא מכיר הסדרה מבחינה יציבותית של קרנות אלטרנטיביות בחו"ל. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> בנק ישראל, האם יש משהו בהתנהלות של הרשות שגורם לכם להטיל ספק בשיקול הדעת שלה בנושא הזה, שגורם לכם לבוא ולהגיד: לא, הם עלולים לחשוף את הציבור לאיזה שהן סכנות בלתי פרופורציונאליות? האם היה בהתנהלות של הרשות עד היום משהו שהצביע על איזה שהן פעולות שנאלצתם ברגע האחרון להתערב ולעצור אחרת הייתה קטסטרופה? אני מבין שיש עניין של להיות מעורבים בכל התהליך, אבל המטרה של החקיקה הזאת, ובוא נשים את הדברים על השולחן, היא בין היתר לתת לרשות הזאת יותר עצמאות. למה רוצים לתת לה יותר עצמאות? כדי שקרנות כאלו יוכלו יותר לעבוד, שתהיה אווירה יותר מאפשרת בעבודה. האם יש פה סכנה, או שאתם אומרים: תקשיב, אנחנו חושבים שאנחנו בנושאים האלה צריכים להיות מעורבים, נקודה? האם יש משהו בניסיון שלכם מול ההתנהלות של הרשות עד כה שאומר שאי אפשר לסמוך עליה שתעשה עבודה כמו שצריך בנושא הזה? << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> חס וחלילה. הרשות היא עצמאית, חשובה, מאוד מרכזית, מאוד רצינית, ואנחנו עובדים איתה בשיתוף פעולה. זה לא סותר את האמירה שישנן סוגיות מרכזיות בחקיקה הנוכחית שהן על גבול של השפעה יציבותית מעבר למנדט שיש לרשות ניירות ערך. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כל השוק הזה זה מיליארדים בודדים, אם אני זוכר נכון, מתוך השקעה של מאות מיליארדים. איך ביחסים האלה יש השפעה יציבותית? << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> אנחנו לא מדברים על מה שקורה כיום. כל ההסתכלות היא הסתכלות קדימה. באירופה ובמקומות אחרים שהעסק התחיל ממשהו מינורי, אם פה מיליון או שם מיליון, זה צמח למיליארדי יורו ודולרים והפך להיות לדבר מאוד מרכזי מבחינה יציבותית. אחת הסוגיות היציבותיות ב-OECD זה גם פעולות של כל הקרנות. אדוני היושב ראש, אנחנו מדברים על משהו בהסתכלות קדימה. יש מספר סעיפים, כפי שאמרת, שהיינו רוצים להיות מעורבים בהם. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אלה סעיפים מאוד מהותיים. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> בשלושה סעיפים מרכזיים, שזה ריכוזיות, נזילות ומינוף, היינו רוצים לרוץ יחד עם הרשות, כדי לקבוע את הבנצ'מרק. הבנצ'מרק הזה מבחינה יציבותית מאוד חשוב. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> כרגע אנחנו עדיין בפער רב מהמצב שבו יכולות להיות השפעות יציבותיות. אם וככל שאתם כבנק ישראל תרגישו מתי שהוא בעתיד שהשוק הזה הולך ומתפתח ולוקח עוד ועוד ועוד משוק ההשקעות הכללי שיכולות להיות בו תמורות שעלולות להשפיע על היציבות, תרימו דגל אדום, תבקשו את ההתערבות של הוועדה הזאת, ואני בטוח שיינתן לכם מענה. כל העניין פה זה עוד שלייקס על החגורה אבל גם לאפשר גמישות כדי לתת לשוק להתפתח ולגדול. כאשר אנחנו מדברים על אזור של חמישה מיליארד מתוך מאות מיליארדים, אנחנו עדיין במקום שבו אפשר לשחרר קצת את החגורה, לתת לה להתגמש ולגדול. אם זה יעבוד כמו שצריך ותרגישו שאתם צריכים יותר שליטה, בואו נדבר על זה. המשמעות, כמו שאתה יודע מצוין, של עוד רגולציה ועוד תהליכים, זה קצת לעצור ולתקוע. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> אנחנו לגמרי שם. אנחנו לא רוצים לחנוק את השוק הזה, אנחנו רוצים שהשוק יתפתח בצורה יעילה עם עומק ויהיה יציב, כי ההשלכות של הדבר הזה, וראינו גם במקומות אחרים - - << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו בחמש מתוך מאות. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> אז למה אנחנו דנים על כל הסוגיות של ריכוזיות? למה הדברים האלה לא חשובים? << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> זה לא שלא חשובים. נשאלת השאלה איפה צריך לתת לכם יד על הברקס, אם בנושאים האלה אתם צריכים יד על הברקס. לא הצלחת לשכנע אותי למה אתה אומר השלכות יציבותיות על היקף כללי של חמישה מיליארד. לא כל החמישה מיליארד זה דברים שמדמים איגוח, רק חלק מזה. כשאתה מדבר איתי על יציבות בנוגע לפרופילים של האחוזים האלה, זאת טענה שקצת קשה לי לקבל. << אורח >> קונסטנטין קוסנקו: << אורח >> הקרנות האלו יכולות להתמנף במקומות שונים. גם ביכולתם של הגופים הקטנים והלא חשובים להדביק את המערכת, אם זה ריצה אל הבנק, ריצה אל הקרן, סנטימנט שלילי שיש בשווקים. אם הקרנות יתמנפו דרך הבנקים או דרך הגופים האחרים, יש בזה סכנה גם למאזנים של אותם בנקים וגופים פיננסיים אחרים. אנחנו לא רוצים לתקוע את המקלות בגלגלים, אנחנו רוצים בסעיף הגדול להיות שותפים, אנחנו רוצים שזה יוסדר בחוק כך שברגע שבנק ישראל או מי מטעמו רואה שעולה סכנה יציבותית, הוא יוכל להרים את הדגל הזה. כל מה שאנחנו מבקשים זה שזה יהיה בחוק עצמו, לא בתקנות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אני עוברת להקריא את התיקונים. אמרנו שבעמוד 2 ההגדרה "קרן נאמנות פטורה" תימחק. בעמוד 5, בתיקון של סעיף 129ג1, בסעיף קטן (א), אנחנו מוחקים ברישה את סעיף 56(א1) כך שיישארו 56(ב) ו-(ז). בפסקה (1), לעניין סעיף 26, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור באותו סעיף. בפסקה (3) אנחנו מוחקים את סעיפים 43(ב), 50(ב), 56(ב), 62(ב), 63, 64(א) ו-(ג). אנחנו לא רואים בנוסח את תמונת הראי למחיקה הזאת. לגבי סעיף 65(ב), נזכיר שיו"ר הוועדה קיבל את הצעת הרשות להביא טיוטת הוראות לעניין הסעיף הזה לפיקוח הוועדה לאחר קבלת הערות הציבור ולפני אישורן במליאת הרשות. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אחרי שנפרסם את טיוטת התקנות, נעביר להערות הציבור ולפני שנביא לאישור מליאה סופי, נגיש את זה בפני הוועדה ונקיים דיון. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> מתי תעשה את זה? בסוף כסלו, תחילת נובמבר. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> בפסקה (5) יימחק סעיף 56(א1) ויישאר 56(ז). לגבי סעיף 65(א), אותה הערה לגבי טיוטת הוראות שצריכה להגיע לפיקוח הוועדה לאחר קבלת הערות הציבור ולפני אישורן במליאת הרשות. אורית, אתם רוצים להתייחס לסעיפים שצריך להשלים לגביהם את הפסקאות? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> כן. אחרי פסקה (3) אנחנו מציעים להוסיף את פסקה (3א), כאשר פה אנחנו מדברים על סעיפי השערוכים, על סעיף 43(ב), 50(ב) ו-56(ב). אנחנו, כפי שהסברנו בדיון הקודם ולפי הסיכום שהתקבל, מציעים שהשערוך ייעשה בדרך מקובלת ובשים לב להוראות שקבעו מאסדרים אחרים. (3א) לעניין סעיפים 43(ב), 50(ב) ו-56(ב), הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותם סעיפים, ובלבד שקביעת שווי נכסי קרן פתוחה וקרן סגורה וקביעת דרך חישוב של מחירי קנייה ומכירה של נכסי קרנות כאמור תיעשה בדרך מקובלת כפי שתקבע הרשות בהוראות כאמור ובשים לב להוראות שקבעו מאסדרים אחרים. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה זה אומר "בדרך מקובלת"? האם הרשות כבר קבעה או צפויה לקבוע הוראות כאמור? מה זה אומר "בשים לב להוראות שקבעו מאסדרים אחרים". על איזה מאסדרים מדובר? << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> בשל אותו חשש שדנו בו, שזה פערי ארביטראז', האופן שבו משערכים גופים מוסדיים שונים, הרשות תבחן את הוראות השערוך שקבעו מאסדרים אחרים, כמו רשות שוק ההון, שגם לה יש סמכות עצמאית לקבוע כללי שערוך עבור המפוקחים שלה, כמו רגולטורים בעולם. אנחנו בהחלט נתכנס להוראות שערוך דומות כדי לא לייצר את אותו ארביטראז'. בסעיף 59 אנחנו מציעים להוסיף שני סעיפים. פסקה (8) מדברת על השיעור המרבי להחזקה בנכס אלטרנטיבי מסוים בקרן, בין אם זה לווה מסוים, מניות פרטיות של תאגיד מסוים או זכויות במקרקעין מסוימים, שלא יעלה על 12% או שיעור גבוה מזה שיקבע השר. לעניין סעיף 62(ב), שיעור החשיפה ללווה מסוים למניות שאינן רשומות למסחר בבורסה שהוצעו על ידי תאגיד מסוים או לזכויות במקרקעין מסוימים לא יעלה על 12% בכל אחד מהם, אלא אם קבע שר האוצר שיעור גבוה מזה בתקנות. בסעיף זה, "מגבלת החשיפה" - הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותו סעיף בכפוף למגבלת החשיפה. פסקה (8) עוסקת באפשרות לפעול בנגזרים. סעיף 63 ו-64 עוסקים בפעילות בנגזרים. סוכם בדיון הקודם שהסמכות של הרשות לקבוע הוראות בעניינים האלה תגודר באופן הבא: ביחס להשקעה בנכסים אלטרנטיביים, ההוראות של הרשות לא יעסקו בעיקר הפעילות אלא רק בצמצום חשיפות שנלוות לעיקר הפעילות, וביחס לקרנות גידור בנאמנות – רק באופן שמשרת את העמידה של הקרן במדיניות ההשקעות שלה. לעניין סעיפים 63 ו-64(א) ו-(ג), הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותם הסעיפים, ובלבד שלגבי קרן השקעות פרטיות בנאמנות שמתקיים בה האמור בפסקה 2(א) להגדרה "קרן השקעות פרטיות בנאמנות" - סמכות הרשות לקבוע הוראות תהיה לצורך גידור חשיפות בלבד, ולגבי קרן השקעות פרטיות בנאמנות שמתקיים בה האמור בפסקה 2(ב) להגדרה "קרן השקעות פרטיות בנאמנות – סמכות הרשות לקבוע הוראות תהיה לצורך יישום מדיניות ההשקעות של הקרן. לעניין סעיף 65 שעוסק במינוף, הרשות תביא בפני הוועדה את טיוטת ההוראות. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו חוזרים לפסקה (7), לעניין סעיף 59. (א) מלבד הנכסים המנויים בסעיף האמור, רשאי מנהל קרן השקעות פרטיות בנאמנות שמתקיים בה האמור בפסקה (2)(א) להגדרה "קרן השקעות פרטיות בנאמנות" לקנות ולהחזיק בעד הקרן ניירות ערך שאינם רשומים למסחר בבורסה או בשוק מוסדר, נכסים פיננסיים, הלוואות, למעט הלוואות שהריבית או התשואה מהן עולה לכדי פעילות עסקית. למה הכוונה בפעילות עסקית? איך יודעים מה היא פעילות עסקית? מי מחליט מה היא פעילות עסקית? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> הרשות במסגרת ההוראות שלה תיצוק את התוכן לדבר הזה בתיאום עם רשות המסים, כאשר הרעיון הוא לראות שהפעילות עצמה של הקרן לא תעלה כדי פעילות עסקית כשהיא נותנת הלוואות. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> זה יותר מידי רחב. אנחנו רוצים לדעת מה זו פעילות עסקית. האם יש הגדרה מסוימת? האם לרשות המסים יש הגדרה? האם מדובר על כל פעילות עסקית? << אורח >> תומר גמזו לטובה: << אורח >> מדובר על מכלול של פעולות שיכולות להוביל לאיזה שהוא סממן שמעיד על עסק או לא עסק. הכוונה הייתה בסעיף הזה לבוא ולשמר את המנגנון של המיסוי הדו-שלבי בפקודת מס הכנסה כך שאי אפשר יהיה לקחת מס שאמור להיות משולם ב-50% למס שהוא מס מופחת, בין אם זה מס הוני או אפילו פטור בעיניים של המוסדיים. מה שעמד לנגד עינינו בצורה משותפת זה להגיע לסיטואציה שבה אם אנחנו מזהים שהקרן - במקרה הזה קרן הנאמנות - נותנת הלוואות מסוימות שעולות לכדי פעילות עסקית, קרי נותנת הלוואות למיזמים שהתשואה שלהם תלויה ברווח, או כל מיני הלוואות כאלו ואחרות שיכולות להעיד על סיטואציות דומות, זה לא ייכנס לגדר המשחק. הרציונל שזה לא יהיה בתוך המשחק, שיהיו קווים מנחים שיניחו את הפלטפורמה ולאחר מכן יעבדו בשיתוף פעולה איתנו בכל מה שקשור בכן או לא עסקי. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> אנחנו חלוקים על הפרשנות הזאת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> זכויות במקרקעין או לגבי מקרקעין, למעט זכות שעל מכירתה מוטל מס שבח לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, או שעשוי להיות מוטל אילולא הפטור לפי החוק כאמור. מה הן אותן זכויות שעל מכירתן מוטל או היה מוטל אילולא הפטור? << אורח >> ישי פרלמן: << אורח >> הנוסח לקוח מתוך סעיף 88 לפקודת מס הכנסה, כשהכוונה היא לנכסי מקרקעין בישראל. זה כולל גם נכסים פיזיים בישראל וגם איגודי מקרקעין שעליהם מטילים מס לפי חוק מס מקרקעין. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> נכסים דיגיטליים, וכן נכס אחר שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים, לעניין זה - "נכס דיגיטלי" – ייצוג דיגיטלי של ערך או זכות, הניתן להעברה ולאחסון באופן דיגיטלי על ידי שימוש בטכנולוגיית רישום מבוזר או טכנולוגיה דומה, למעט, ייצוג דיגיטלי כאמור של הילך חוקי או של מטבע חוץ שהנפיק בנק מרכזי כהגדרתו בחוק חסינות מדינות זרות, התשס"ט-2008. "נכס פיננסי" – כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק, למעט שותפות שאינה משקיעה בניירות ערך בלבד. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אנחנו מצמצמים את ההגדרה של נכס פיננסי. כל הצמצום שאנחנו עושים פה לנכסים נועד כדי לא לפגוע בהכנסות המס למדינה. כפי שתומר הסביר קודם, המדינה לא תזכה להכנסות שהיא אמורה לקבל מהשקעה ישירה בנכס. בדיון הקודם הצענו לתקן את ההגדרה של נכסים פיננסיים בחוק הייעוץ. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> ביקשנו מכם לעשות בחינה לגבי מה תהיה ההשפעה של התיקון. ביקשתם לתקן את ההגדרה "נכסים פיננסיים", ואנחנו ביקשנו להבין איזו השלכה תהיה לזה ביחס לאותו חוק עצמו. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אנחנו נבחן את זה בהמשך. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> כרגע אנחנו מוחקים את מה שמופיע בסעיף 5. סעיף קטן (ב) יתוקן כך שיהיה "בהתקיים תנאים שקבע שר האוצר בתקנות" במקום "הרשות בכללים", ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור מקרים שבהם חייב מנהל הקרן למכור או לפדות. בסעיף קטן (ד), במקום "הרשות רשאית לקבוע" יהיה "הרשות תקבע". אנחנו עוברים לעמוד 14, לתוספת הראשונה בחלק א'. בפרט 4 יתוקן כך שבסיפה יהיה 129ג1(א)(3). << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> בפרט 10, כפי שציינת, במקום "בסעיף 129ג1(א)(3)" יהיה סעיף "129ג1(א)(3)(א)". בחלק ב' לתוספות, את פסקה (4) נצטרך למחוק מאחר שהסמכות נותרת בידי השר בכל מה שקשור לפדיון בע'. נצטרך לתקן גם בפסקה (5), בפסקה (6). << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו בעמוד 16, בפסקה (9). גם פה במקום "כללים" יהיה "תקנות או כללים", לפי העניין, שנקבעו לפי סעיף 129ג1(ב) ונקבעו בתקנות. דיברנו על נושא התחילה, על שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. אני חושבת שבתי ההשקעות העלו את אפריל 2027. זה יישאר שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. סעיף 5 יורד, נמחק. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> התיקון הזה של חוק הייעוץ לחלוטין לא מקובל עלינו. << אורח >> אורית שרייבר: << אורח >> אנחנו נביא את זה בהמשך. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> יש תיקון נוסף שאנחנו צריכים לעשות שמשתרשר מהתיקונים האלה - הוא בפסקה (13), בסעיף 129ג1. גם פה נצטרך להוסיף התייחסות לפסקאות שהוספנו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו חוזרים לסעיף 1 להצעת החוק. בפסקה (2), לגבי הארכת תקופת הפירעון של ניירות ערך מסחריים, התייחסנו לתיקון. הוועדה קיבלה החלטה לגדר את היקף שיקול הדעת של הרשות, אבל לא קבענו איך יגודר היקף שיקול הדעת. אתם רוצים להתייחס ולומר מה אתם מבקשים? << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> אנחנו מציעים שהכללים ייקבעו בכל הנוגע לביצוע התנאים של הארכת תקופת הפירעון כאמור, לרבות בדבר גילוי והודעות למחזיקים בניירות ערך מסחריים. הכללים יוכלו להיות טכניים לגבי הביצוע ולגבי אותה הארכה אפשרית בלבד. << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> בישיבות הראשונות הבענו את מורת רוחנו מהעניין של הארכת המועד, אבל ככל שהתיקון מתקבל אנחנו מבקשים להכניס תיקון עקיף לחוק בנקאות (רישוי) כדי לצמצם את הסיכון של מסלולים שהם מעין בנקאיים שמגייסים כסף במע"מים ונותנים אשראי. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> מה אתם מבקשים במהות? << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> אנחנו מבקשים להשאיר את המצב על כנו, כי כרגע הגדרת מע"מ שמאפשרת לפטור גוף מלהיות בנק, מלהיות תאגיד בנקאי, מדברת על זה שהתחייבות התאגיד לשלם סכום כסף למחזיק במועד שאינו מוקדם מ-270 יום מיום ההצעה. בגלל שאנחנו מאריכים את זה לחמש שנים באופן אוטומטי, אנחנו מציעים שבכל שנה יהיה יום הצעה מחדש כדי שה-270 ימים האלה יישמרו. התיקון נועד להשאיר את המצב, לא לשנות אותו. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש התנגדות לתיקון זה? << אורח >> אמיר וסרמן: << אורח >> אנחנו לא מתנגדים לזה. יכול להיות שאפשר היה להגיע לזה גם בפרשנות כי אין רגע נתון שבו אג"ח הוא ליותר משנה, אבל אם בנק ישראל מעדיף שזה יהיה כך לצורכי החקיקה שלו, אין בעיה עם זה. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> איך אתם רוצים את התיקון? << אורח >> מיכל סיני ליויתן: << אורח >> בסעיף 21(8)(א), אחרי המשפט "שהתחייבות התאגיד לשלם בעדם סכום כסף למחזיק היא במועד שאינו מוקדם מ-270 ימים מיום ההצעה" להוסיף "יום ההצעה" - הוארכו ניירות הערך המסחריים לתקופות נוספות כאמור בסעיף 23ב לחוק ניירות ערך – היום הראשון בכל תקופת הארכה הנוספת. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> אנחנו נבחן את זה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> הדבר היחיד שנותר להחליט בו, אם אני זוכר נכון, זה הנושא שדיברנו עליו בתחילת הדיון היום. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> סעיף 59. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> אנחנו ממש מבקשים מהוועדה להישאר בסיכום כמו שהיה בפעם שעברה. אני חושב שההכנסה של בנק ישראל לדבר הזה לא נכונה מוסדית. אין שום חקיקה שלנו שבנק ישראל נמצא - אנחנו מפקחים על הרבה מאוד כסף - בטח ובטח כשאנחנו מפקחים על קרנות של 800 מיליארד שקל. << אורח >> מאיה גרטי גלבוע: << אורח >> קרנות הנאמנות מדווחות, לכן המידע יהיה בידי בנק ישראל. אם הוא ימצא לנכון שצריך להתקיים דיון יציבותי, הוא יוכל לעשות את זה. << אורח >> יוסף זינגר: << אורח >> יש ועדה ליציבות פיננסית שמורכבת מכל הרגולטורים הפיננסיים ומתכנסת פעם בכמה זמן - זה המקום להעלות בו נושאים כאלה. מדברים על נושאים מהסוג הזה כשיש צורך בהם. אם יש צורך לעשות מעשים, אנחנו גם עושים את המעשים. לעשות את זה אגב משהו כזה זה לא נכון ואין בזה צורך. זה לא נכון מוסדית וגם יפגע במכשיר. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> לפני 12 שנים, כשעבדתי באוצר, היה לי את הכבוד להיות אחד המנסחים של העקרונות של הוועדה ליציבות פיננסית. הניסיון של בנק ישראל להפוך את ועדת הכספים לוועדה ליציבות פיננסית הוא ניסיון לא מתאים. בגלל זה הקמנו מנגנון מסודר שבו יושבים כל הרגולטורים יחד עם מנכ"ל האוצר. הוועדה הזאת עבדה טוב אחרי משבר הקורונה ועמדה על היציבות. אי אפשר לגלגל את כל הסוגיות של ה-FSB לוועדת הכספים, זה לא מתאים. << דובר >> ינון אזולאי (ש"ס): << דובר >> אני חושב שבנק ישראל מאוד עמוס בעבודה. יש לו יומיים בחודש שהוא מנותק מכל העולם ואפילו לא יכול להגיע לוועדת הכספים. מיותרת העמסה של העבודה. אני חושב שאת הוועדה המוניטרית שלו צריך להרחיב - זה סתם בשביל הייעול - מעבר לאלה שנמצאים בתוך הוועדה ואומרים "כן, כן, כן" לנגיד. אני בעד לא להעמיס עבודה על בנק ישראל, לשחרר אותם מהעול הזה. << אורח >> אלי בבלי: << אורח >> בדיון השני שנערך פה היה ויכוח לא קטן בנושא הזה והוחלט על ידי הוועדה שלא יהיו שני רגולטורים על נושא אחד - שזה מה שמנסים לייצר פה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> אנחנו ניישם את כל התיקונים. בדיון הבא נקריא הכל ונצביע. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:40. << סיום >>