פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 961 מישיבת ועדת הכספים יום שלישי, כ"ד בסיון התשפ"ו (9 ביוני 2026), שעה 15:15 סדר היום: << הלסי >> הצעה לדיון מהיר בנושא: היעדר מדיניות ממשלתית להתמודדות עם ירידת שער הדולר, הפגיעה האפשרית בתעשייה הישראלית וסגירת מפעלים ומקומות עבודה בישראל << הלסי >> נכחו: חברי הוועדה: ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק משה גפני חברי הכנסת: משה אבוטבול עדי עזוז מוזמנים: עמית גולדמן – רפרנט כלכלה ותעשייה באג"ת, משרד האוצר מיכל פינק – ראש מערך אסטרטגיה, משרד הכלכלה והתעשייה גולן בניטה – מנהל חטיבת השווקים, בנק ישראל עינת גרינפלד – מנהלת קשרי ממשל, בנק ישראל ירון סולומון – נציג מושבי האיחוד החקלאי, תנועת המושבים לירון בנדק – נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי – יושב ראש נשיאות המגזר העסקי אברהם נובוגרוצקי – נשיא התאחדות התעשיינים בישראל ליאור כוכבי – מנהל קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים בישראל חגי אדרי – משנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים בישראל נתנאל היימן – כלכלן, התאחדות התעשיינים דגן לוין – מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית נמרוד ספיר – מנכ"ל איגוד בתי השקעות ניר הירשמן רוב – מייסד שותף ומנכ"ל פורום חברות הקריפטו בלוקצ'יין וה-WEB3 דור בכרך – סמנכ"ל כספים אינפיניה בע"מ רונן סולומון – מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: יפעת קדם רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעה לדיון מהיר בנושא: היעדר מדיניות ממשלתית להתמודדות עם ירידת שער הדולר, הפגיעה האפשרית בתעשייה הישראלית וסגירת מפעלים ומקומות עבודה בישראל (מס' 7011). << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו עוברים להצעה לדיון מהיר בנושא: היעדר מדיניות ממשלתית להתמודדות עם ירידת שער הדולר, הפגיעה האפשרית בתעשייה הישראלית וסגירת מפעלים ומקומות עבודה בישראל, של חבר הכנסת ולדימיר בליאק וקבוצת חברי כנסת. ולדימיר, בבקשה תציג את ההצעה לדיון מהיר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> תודה רבה. אני חושב שהסוגיה הזאת מספיק חשובה כדי שנקדיש לה יותר מ-26 דקות ואני מראש מבקש שיהיה דיון המשך. התחזקות השקל - שר האוצר כל הזמן מתגאה בתופעה הזאת - פוגעת קשה במספר מישורים בכלכלת ישראל, כשכולנו מרגישים את היעדר המדיניות הממשלתית בנושא הזה. איכשהו בימים האחרונים זה מתחיל טיפה להשתנות, אבל זה קצת מאוחר מידי ולא מספיק. יש פה פגיעה חמורה בתעשייה הישראלית, יש פה פגיעה חמורה בקטר של כלכלת ישראל, בהייטק. מדובר בענפים ובמפעלים הכי יעילים שבמידה רבה אחראים על הצמיחה במשק. אני לא יודע אם אנחנו נספיק, אבל יש עוד סוגיה. כצרכנים ציפינו שכששער הדולר ירד ל-2.8,2.9 גם המחירים ירדו, אבל אנחנו לא מרגישים את זה בשום תחום. צריך לראות כיצד אנחנו גורמים גם למחירים במשק לרדת בהתאם, כי יוקר המחייה כאן הוא בלתי נסבל. נעשה את הדיון היום קצר ואני מאוד מקווה שיהיה לזה המשך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. גם אני הצטרפתי לבקשה של הדיון המהיר מתוך חשיבות וגם אני חושב כמוך. בקשה, חברת הכנסת עדי עזוז. << דובר >> עדי עזוז (יש עתיד): << דובר >> תודה, אדוני היושב ראש. הדיון מאוד חשוב, ותודה לחברי חבר הכנסת ולדימיר שיזם את הדיון הזה. ב-15 בדצמבר בשנה שעברה יזמתי דיון דומה בנושא של עמותות שהתקבל בנשיאות ולצערי עד היום לא התקיים - אנחנו כבר ביוני. אני רוצה להחזיק את הכובע של החברה האזרחית ושל העמותות שדומה לחברות בהיבט אחר. העמותות מדווחות על 71% ירידה בהכנסות שלהן בשנת 2025, כאשר הפגיעה בירידה של שער הדולר מוערכת בכשלושה מיליארד שקלים בשנת 2026 לעומת שנת 2024. העמותות בישראל מחזיקות, אחרי שהמשרדים הפריטו את עצמם לדעת, את כל הטיפול באוכלוסיות הכי מוחלשות בישראל – אני לא צריכה להגיד לך, אדוני היושב ראש, אתה מכיר את זה היטב – ועמותות גדולות כמו עלם וכמו אור שלום מדווחות על פגיעה קשה בפעילות שלהן ועל סגירה של תכניות לנוער בסיכון, לצעירות במעגל הזנות, לאימהות חד הוריות ועוד. אני חושבת שהוועדה הזאת צריכה לשים דגש על החברה האזרחית, היא עמוד התווך של האוכלוסיות הכי מוחלשות שיש לנו. התרומות שעד היום הן קיבלו מארצות הברית ירדו. גם אצל קרנות ישראליות שבעצמן מגייסות כסף מחו"ל השער ירד. ירידה של שלושה מיליארד שקל זה היקף גדול, לכן אני אשמח אם הוועדה תיתן את דעתה על עמותות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. דובי אמיתי, בקשה. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> תודה רבה על קידום הדיון הזה, אני חושב שהוא דיון חשוב. תמונת המצב מאוד ברורה לכולם. הגעתי לכאן לשמוע בעיקר את אגף תקציבים, כי אני מבין שמתנהלים דיונים כדי למצוא פתרון להתחזקות השקל. ראינו בימים האחרונים מה הייתה הפעילות של הנגיד, אבל אני חושב שזה סוג של פלסטר וצריך להיות פה מהלך הרבה יותר עמוק. זה פוגע בבטן הרכה של ידידי נשיא התאחדות התעשיינים, נובו, שמרכז בנשיאות את כל הנושא הזה. אולי יש בשורה טובה לאגף תקציבים, כדי שנפסיק את הסיפורים ונשמע תכל'ס שבאמת קורים דברים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נובו, בקשה. << אורח >> אברהם נובוגרוצקי: << אורח >> האוזניים של בנק ישראל ושל האוצר קשובות, אבל אנחנו מחכים לראות מה הפתרונות. כל האנשים הם אנשים טובים, קשובים, עושים מהלכים מסוימים, אבל אנחנו מחכים לתכניות מלאות שיפתרו את הבעיה. אנחנו רואים ירידה של 20% בשער דולר-שקל בטווח של שנה, שזה הבדל עצום, ולגבי נכסים בארצות הברית - פער של 15%. שולי הרווח של היצואנים לא מגיע ל-35%, מה שגורם ליצואנים רבים שהיו לפני שנה מרוויחים, מפרנסים, הכל בסדר, להיות הפסדיים. שכר המהנדסים בישראל נהייה גבוה מאוד בלי שהמהנדס קיבל שקל אחד של תוספת. שכר המהנדסים בהשוואה למהנדס שנמצא באותה חברה בארץ גדל דולרית ב-20%. אם השיקולים של אותו corporate הם לפתח את השבב הבא בישראל או במקום אחר, הם נוטים לעשות את זה במקום אחר, הם אומרים למהנדס: אנא קפל את הלפטופ שלך ובוא לאירלנד או למקום אחר. אנחנו מאבדים את האטרקטיביות שלנו והיתרון הטכנולוגי שלנו הולך. המשמעות היא פגיעה של כ-31 מיליארד שקל בייצוא, של 17 מיליארד בתוצר, ושל שלושה מיליארד בהכנסות ממסים רק השנה הזאת. צריך לזכור שאותם מסים שיורדים ממקור אחד יחזרו למקום אחר ויצטרכו למצוא מקורות. בסקר שערכנו אנחנו רואים שזה פוגע ב-40% מהיצואנים וב-50% מחברות ההייטק – זה סקר שערכנו עכשיו על 500 חברות. לא קשה לעשות את החשבון, כי כל אחד מבין שאם מישהו סגר עסקה לפני שנה והיה אמור לקבל תמורתה 100 דולר, שזה 370 שקלים, עכשיו הוא יקבל 280 או 290 שקלים. נעלמו לו 70,80 שקלים בדרך ואין לו ממה לתת את השכר לעובדים שלו, אין לו ממה לקנות את התשומות. דיברתי בדרך לכאן עם שני מנהלי רכש של החברות הביטחוניות הגדולות במדינת ישראל, והם אמרו לי: שמע, הבעיה מאוד מאוד גדולה לקבלני המשנה שלנו, חוזים רבים מולם הם חוזים בדולרים ואין לנו איך לשרשר את זה. אין להם איך לשלם את זה לעובדים שלהם ולאותם מלאים שהם קנו ביוקר. הצענו שלל של דברים. דיברנו עם נגיד בנק ישראל ועם אנשיו - הם באמת קשובים - ובחלק מהדברים הם הלכו כברת דרך. דיברנו על הריבית בישראל שעדיין גבוהה וחייבת לרדת, דיברנו על רכישת המטבע, על כך שחייבים לקנות עוד דולרים. גם הריבית וגם רכישת הדולרים נועדו כדי להוריד את הפער הזה שבין שקל לדולר. הדבר אולי הקשה ביותר והכבד ביותר הוא למצוא מנגנונים מתאימים לנושא של האיגוח. מה זה הנושא של האיגוח? חלק מכספי הפנסיה שלי, שלך ושל כולנו כאן מושקעים בארצות הברית, כי זה הפוליסי, כי אתה רוצה שחלק יושקע שם, כאשר הם חייבים להחזיק חלק בשקלים, חלק בדולרים. כאשר מחיר המניות בארצות הברית עולה, פתאום הסל מחזיק הרבה יותר דולרים והקרנות מחויבות למכור דולרים ולקנות שקלים. התנועה הזאת שבשנה הקודמת העבירה הרבה רכישות של שקלים במדינת ישראל היא לא דבר רע, אף אחד לא אשם בה, אבל צריך למצוא את המנגנונים המתאימים כדי שהתנודות לא יהיו כל כך חדות ואפשר יהיה לטפל בהם. בצד הפיסקלי, לא המוניטרי, ניגשנו, ההייטק והתעשייה המסורתית, עם תכניות. אנחנו מדברים עם משרד האוצר והאנשים שם קשובים, אם זה מהרן, אם זה שמואל אברמסון, אם זה השר עצמו. כולם קשובים ומנסים למצוא פתרון. הפתרונות האלה יצטרכו הרבה כסף. הרעיון של הפתרונות האלה הוא לעשות את התעשייה בישראל שנמצאת בסביבה עסקית מאוד יקרה, אם זה שכר עבודה גבוה, ארנונה יקרה, בירוקרטיה קשה, מים וחשמל שעולים. צריך להשתדל שישראל תוכל להיות מדינה שהתעשייה בה היא תחרותית לאורך שנים, לא איזה פלסטר, לא איזה מענק כזה או אחר. רוב המפעלים של כל החברות הגדולות נמצאים בפריפריה. הייתי לפני יומיים בקריית שמונה, במפעל לתעשייה ביטחונית, מפעל שמייצר נעליים לייצוא. המפעלים האלה קורסים. מעבר לבעיות הרגילות שיש להם ומעבר לשריקות הטילים, הם מתמודדים שם עם לתת תעסוקה לאנשים. כולם מצמצמים. כדי שהצמצומים האלה לא יהיו מאחורינו ונגיד "מה עשינו", כדי שנחשוב איך פותחים את המפעלים שנסגרו, עדיף לחשוב קודם איך לא לסגור את המפעלים שקיימים, שמפרנסים את המשפחות, ששומרים על הגזרות בצפון ובדרום, ויפה שעה אחת קודם. << אורח >> דור בכרך: << אורח >> אני סמנכ"ל כספים של אינפיניה, נייר חדרה לשעבר, מפעל המחזור היחיד לקרטון בישראל ואחד ממפעלי המחזור הגדולים במזרח התיכון. אנחנו פועלים משנת 1952. מדובר על מפעל מאוד ותיק בתעשייה. יש לנו היום יכולת, בעקבות כל מיני השקעות משמעותיות שביצענו, למחזר כ-500,000 טון פסולת קרטון בישראל. מה שקורה בפועל זה שאנחנו ממחזרים הרבה פחות. השוק המקומי צורך מאיתנו באזור ה-250,000,260,000 טון פסולת קרטון ומייבא נייר באזור של 160,000 טון בשנה. אנחנו מייצאים כ-100,000 טון תוצר של פסולת קרטון. בשנים האחרונות אנחנו רואים שמדינות מסוימות ביצעו כל מיני הגנות על התעשייה המקומית, אם זה תורכיה שהטילה מס הגנה על הנייר, אם זה מה שטראמפ עשה עם מדיניות המכסים. אנחנו מתקשים מאוד בייצוא ושער הדולר לא עוזר. עם ה-20% ירידה בשער הדולר אנחנו לא מצליחים לייצא הרבה, אנחנו יורדים בייצוא, אנחנו ממחזרים פחות - בעיה בפני עצמה של המדינה. אם זה ימשיך ככה ולא תהיה פעילות ממשלתית או פעילות של המדינה להגנה על התעשייה, זה יגרום לצמצום מחזור, צמצום קווי ייצור, ואתם מבינים את ההשלכות. << אורח >> ניר הירשמן רוב: << אורח >> בזמן שהדיון הזה התעכב, קיבלתי טלפון מהחברה השלישית השבוע שהודיעה שהיא סוגרת את מרכז הפיתוח שלה בישראל, שהיא מתחילה לגייס עובדים בחו"ל. אנחנו מקבלים את ההודעות האלו יום אחרי יום וזה קשה מאוד. יש עוד דברים שהמדינה יכולה לעשות. אנחנו מדברים על זה שלפחות בתחום הקריפטו הרגולציה במדינת ישראל תקועה - חברות עדיין לא יכולות להכניס כספים לבנק, חקיקת נכס דיגיטלי תקועה, חקיקת סטייבלקוינס לא התקדמה, חוזרי שוק ההון תקועים, הטבות למשקיעים בניירות ערך ונכסים פינננסיים, שאלו תקנות שאמורות להיטיב עם השוק, תקועות. אנחנו לא מדברים על דברים שתקועים חודשים, אנחנו מדברים על דברים שתקועים שנים. אם אנחנו מסתכלים מעבר לים, על ארצות הברית, אז ארצות הברית העבירה סדרה של חוקים בנושא. יזם שמסתכל אומר לעצמו, אני לא יכול להכניס את הכסף שלי לבנק, יש לי רגולציה שמאיימת עלי כאשר אני מפתח את הטכנולוגיה שלי, למה שאני אעשה את הדברים האלה בישראל כשאני יכול לעשות אותם בוואלי בארצות הברית או בניו יורק. אני חושב שמה שאנחנו זקוקים כאן, מעבר לדברים שידברו כאן, זה פעלתנות חקיקתית, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם חברי הכנסת כדי לעזור לנו להוציא את העגלה הזאת מהבוץ. << אורח >> דגן לוין: << אורח >> בזמן שצה"ל בסיכון גדול ובמאמץ גדול פוגע בתעשייה האיראנית, התעשייה הישראלית מתרסקת בלי שהאיראנים נאלצים לנקוף אצבע. הסיבות הן רבות, אבל זה בעיקר בגלל שער הדולר. צריך להבין, התעשייה מרוויחה אחוז חד-ספרתי על המחזור, בין אפס ל-10%. אם שער הדולר יורד מתחילת 2025 ב-30% - לנו יש הגנה טבעית של שליש על קניית חומרי גלם מחו"ל, לכן זה רק 20% - העסק לא יכול לעבוד. זה לא משנה כמה יתייעלו וכמה יזיזו, התעשייה המייצאת תתרסק. 6.5% מהמחזור הרוויחו בשנת 2024 החברות הקיבוציות הבורסאיות, 5% ב-2025 ו-2.5% ברבעון האחרון של 2025. שער הדולר הורג את העסק. התוצאה תהיה, כפי שאמר כאן נשיא ההתאחדות, אבטלה, פיטורים, פגיעה בתוצר, פגיעה בהכנסות המדינה, העברת קווי ייצור לחו"ל. ברגע שזה יתחיל זה יהיה גלגל שאי אפשר יהיה לעצור אותו. חייבים לעצור את זה. בנק ישראל ומשרד האוצר חייבים לעשות הרבה יותר ולהיות מחויבים לפתור את הבעיה. במשבר הגדול של הסאבפריים בארצות הברית לא התערבו בהתחלה, אמרו שזה שוק חופשי, אבל אז נגיד הבנק האמריקאי התערב בצורה מאוד מאוד אגרסיבית. חייבים להתערב מהר וחזק כדי לפתור את הבעיה. << אורח >> נמרוד ספיר: << אורח >> בהתחלה דיברו על הבעיה של המוסדיים בהיבט הזה של "בוא נפחית את החסכונות של הציבור", "בוא נפגע בפנסיה", "בוא נפגע בגמל". אני לא מבין את ההיגיון הכלכלי של הדבר הזה, כי 50% מהכסף של הציבור בפנסיה יוצא להשקעות בחו"ל. אם הוא לא הולך לפנסיה, הוא הולך לצריכה פרטית, מחזק את השקל. ראינו בשנה האחרונה התחלה של ניסיון להתערב בשיקולי הגידור של המוסדיים. מי שמתערב בשיקולי הגידור של המוסדיים זה מס על הפנסיה. איך אתה רואה את זה? מסלול s&p 500 בשנה שעברה שהרבה ישראלים הולכים אליו, לצערי, עשה רק 4%, כשמסלולי המניות עשו 24%. אחד ההפרשים הגדולים זה הגידור, זה מס על הפנסיה. הריבית הריאלית במדינת ישראל היא הריבית הריאלית הכי גבוהה. ריבית ריאלית יושבת קשה על המשק, יושבת קשה על העסקים. אני מזכיר שהאינפלציה היא מתחת לאמצע היעד. הממשלה בהיבטים הפיסקליים כן מתנהלת בסדר, הגירעון ירד. האג"ח היום ב-3.6, כשהוא היה ב-5.2 לפני שנה וחצי. אין סיבה לא להוריד את הריבית, כי הריבית הגבוהה יושבת על הזוגות הצעירים, יושבת על המשכנתאות, על עסקים קטנים ובינוניים שנפגעו. לפני שמחפשים כל מיני פתרונות רחוקים, אפשר קודם כל לראות מה קורה כשחוזרים לריבית ריאלית סבירה ביחס לעולם. הריבית לא חייבת להיות נמוכה, היא לא חייבת להיות בממוצע, אבל לא עם כאלה פערים. אחרי זה אפשר יהיה לחפש פתרונות אחרים יותר מורכבים שאי אפשר לדעת מה יהיו השלכות הרוחב שלהם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בדיון הקודם על בנק ישראל דיברנו על להרחיב לבנק ישראל את הוועדה המוניטרית. אולי צריך שיהיו שם מהתעשייה, אנשים שקצת חיים ונושמים את זה. צריך יהיה בעניין הזה להביא חקיקה אם זה לא ילך בצורה רגילה. << אורח >> אברהם נובוגרוצקי: << אורח >> אני חושב שהנגיד צריך לקבוע את הריבית, אבל צריך שבוועדה יהיה הרכב כזה ששומע את כל התעשייה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לזה בדיוק התכוונתי. << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> אני רוצה להזכיר את החקלאות הישראלית. החקלאות הישראלית נמצאת בבעיה, בעיקר בקטע של הייצוא ההפרשים הם מטורפים. לא מזמן אחת החברות הגדולות שמגדלות הדרים העבירה את רוב הפעילות שלה למרוקו רק כי שם יותר זול, יותר טוב, יותר קרוב והמחיר הרבה יותר משתלם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> האם עם כל מה שיש מסביב עדיין לייבא ממרוקו עולה לנו יותר זול מאשר לגדל בארץ? << אורח >> ירון סולומון: << אורח >> להם יותר כדאי כי הם משווקים לשווקים באירופה. זה בדיוק מה שקורה בהייטק הישראלי, שמעבירים את כל הפיתוח למקומות אחרים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בנק ישראל, בקשה. << אורח >> גולן בניטה: << אורח >> אני רוצה להתייחס לאמירה שלך ביחס להרחבת הוועדה. צריך להיזהר מאוד ממצב שבו איזה שהוא צד, אם של המחוקק או של הממשלה, יפגע בעצמאות של בנק ישראל. כשעלה החשש שתהיה פגיעה במעמד של הבנק המרכזי בארצות הברית, בעצמאות של הבנק המרכזי, מיד הייתה תגובה חריפה מאוד בשווקים הפיננסים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני לא מסכים איתך בעניין הזה. אני לא בא לפגוע בעצמאות של בנק ישראל. << אורח >> גולן בניטה: << אורח >> בוא נתחיל מזה שימנו שני חברים מהציבור. הוועדה המוניטרית חסרה שני חברים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עכשיו לגופו של עניין. << אורח >> גולן בניטה: << אורח >> שער החליפין התחזק בסדר גודל של 20% בשנה האחרונה. שלושה כוחות מרכזיים העלו את השקל. אחד, היחלשות הדולר בעולם. יש מדיניות של הממשל שפועלת במכוון להחליש את הדולר בעולם - על זה אין לנו שום השפעה. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> ההתחזקות של השקל חדה יותר. << אורח >> גולן בניטה: << אורח >> הגורם השני הוא העלייה בשערי המניות בארצות הברית. העלייה בשערי המניות בארצות הברית תורמת חזק מאוד לייסוף של השקל. הגורם השלישי, וזה כן קשור אלינו, זה ירידה בפרמיית הסיכון של המשק כתוצאה מאיזו שהיא תפיסה של השחקנים המקומיים והזרים. פער הריביות שיחק תפקיד מאוד משני, אם בכלל, בהתחזקות של השקל. אם חושבים שהפחתת ריבית כזאת או אחרת תביא את הישועה, אני לא בטוח. << אורח >> דובי אמיתי: << אורח >> איפה מלמדים את זה שפער הריביות לא משפיע? << אורח >> גולן בניטה: << אורח >> בשלושת השבועות האחרונים הייתה תנודתיות מאוד גדולה. ככל שעלתה ההסתברות להגעה להסכם, ראינו ירידה במחירי האנרגיה והתחזקות של השקל. בתקופה מאוד מאוד קצרה קיבלנו ייסוף מאוד מאוד חד. יש גורמים מבניים במשק שיוצרים לחץ בסיסי לייסוף. אם אנחנו מסתכלים על 10 השנים האחרונות, השקל הוסף בסדר גודל של שלושים פלוס אחוזים, ולא סתם. אנחנו בין המטבעות החזקים ביותר. יש לנו עודף בחשבון השוטף ויש את ההשקעות הישירות במשק שבשנה שעברה הסתכמו בכ-20 מיליארד דולר. זה כוח בסיסי שתומך בהתחזקות של השקל. גורם מבני שני זה ענף הייטק משגשג. חברות ההייטק, ובפרט החברות הבינלאומיות שיש להן מרכזי פיתוח בארץ, ממירות את הכנסות המט"ח שלהן לשקלים, מה שיוצר תזרים די יציב על פני זמן של המרות של דולרים לשקלים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אנחנו מצביעים על הרביזיה לחוק המעונות. מי בעד הרביזיה, מי נגד, מי נמנע? הצבעה הרביזיה לא התקבלה. << אורח >> גולן בניטה: << אורח >> גורם שלישי שצוין פה זה מדיניות ההשקעה של הגופים המוסדיים. יש החלטה של הגופים המוסדיים לגדר את החשיפה שלהם למט"ח בשיעור נמוך יותר משיעור ההשקעה שלהם בחו"ל. שיעור החשיפה לנכסים בחו"ל - בעיקר במניות בחו"ל - הוא 40%, ושיעור החשיפה המט"חית עומד על 20%, מה שיוצר צורך מיידי לגדר את ההשקעות שלהם. כל עלייה בבורסה בארצות הברית – רוב ההשקעות פה הן בנאסד"ק או ב-s&p – יוצרת אוטומטית זרם מצד המוסדיים של המרה של מט"ח לשקלים. רק כדי לסבר את האוזן, בשנה האחרונה, שזה הזרם הגדול ביותר, היה זרם של 36 מיליארד דולר בשנה רק מהגופים המוסדיים. << אורח >> נתנאל היימן: << אורח >> ד"ר בניטה, בהנחה שאתם בנק ולא פרשנים כלכליים, מה הפתרון לזה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ד"ר בניטה, אנחנו פשוט חייבים לסיים. הייתי רוצה לדעת אם יש פתרון או אין פתרון. << אורח >> גולן בניטה: << אורח >> כמו שהנגיד התבטא מספר פעמים, התערבות בשוק המט"ח זה אחד מהכלים בארגז הכלים של הוועדה המוניטרית, כאשר הוועדה מבחינה בין שני תרחישים שבהם היא שוקלת להתערב בשוק המט"ח. תרחיש אחד זה שיש כשל שוק או תנועות חריגות בשוק, ותרחיש שני זה כשהוועדה סבורה שהפעלת הכלי הזה תסייע לה להשיג את היעדים של המדיניות המוניטרית. הנגיד התבטא כבר בשבוע שעבר ואמר שככל שהציפיות לאינפלציה ילכו ויתמתנו, כך בנק ישראל ישקול לבצע מדיניות מרחיבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ד"ר בניטה, תודה רבה לך על הסקירה. אני חושב שלא הבאת לנו פתרון, לצערי לא אמרת לנו מה הולכים לעשות. בינתיים המלצה לכל אלה שמחזיקים בדולר – תחזיקו אותו חזק, עוד מעט הוא יהיה מוצר ארכיוני וזה יהיה טוב, לפחות שתרוויחו מהמוצר הזה. תודה רבה לכולם, ישיבה זו נעולה. אנחנו נודיע על המשך ישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 16:00. << סיום >>