החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייני ביקורת המדינה
סיכוםדיון
מיוםשני,
כ"ב
בתמוזתשפ"ו,07.07.2026
בנושא:,
השיקום הרפואישל פצועי מלחמתחרבות ברזל (היבטיםבמענה הרפואי ובטיפול בעורף האזרחי), דוח מיוחד
יוני 2026
חה"כ אלון שוסטר -
יו"ר הוועדה -
מלחמת חרבות ברזל
הביאה להיקף פציעות חסר תקדים, כ-
20,000
חיילים
ואנשי כוחות ביטחון נפגעו במערכה, נכון לספטמבר אשתקד.הדוח שלפנינו מציב מראה נוקבתומאתגרת מול שני
המערכים שאמורים להוות את רשת הביטחון הרפואית והסוציאלית שלהם: מערכת הבריאות הציבורית ואגף
השיקום במשרד הביטחון.
בין הליקויים המופיעים בדו"ח ניתן
למנות עומס חריג ומחסור במשאבים,
מערכת
הבריאות נכנסה למלחמה עם מחסור כרוני של אלפי עובדים במקצועות הבריאות והשיקום. בנוסף, למשרד
הבריאות לא הייתה תוכנית אופרטיבית כתובה לניהול מערך השיקום בחירום עם נפגעים רבים, וכן קיימת סחבת
בוועדותהרפואיות ועיכוב במימוש זכויות.
המבקר מתווה שורה של המלצות שיש ליישם:
●
משרדהבריאותהתבקשלגבשתוכניתאופרטיביתכתובהומקיפהלניהולמערךהשיקוםהלאומיבחירום.
תוכניתזוחייבתלכלולמנגנוןויסותחוליםחכםביןבתיהחוליםכדילמנועקריסהשלמוסדבודדוהורדת
איכות הטיפול.
●
אגף השיקום במשרד הביטחון התבקש לעבור למודל של מימוש זכויות אקטיבי, ליזום פנייה לפצועים
ולמשפחותיהם, להנגיש להם את המידע הרפואי והסוציאלי להאיץ באופן דרמטי את זימון הפצועים
לוועדותהרפואיות כדילסיים את מצבחוסר הוודאות הכלכלי והאישי של אלפי הממתינים.
נציגתמשרדמבקרהמדינה,
אורניתצירקין,הציגהאתממצאיהביקורתעלמערךהשיקוםבמערכתהבריאותועל
פעילותאגףהשיקוםבמשרדהביטחוןבתקופתמלחמתחרבותברזל.צויןכימספרהפצועיםעלהלכ-
26
אלף,נוספו
315
מיטות שיקום, אך עוד לפני המלחמה היה מחסור של אלפי אנשי מקצוע ותקני כוח האדם לא עודכנו מאז
2003
.
עוד צוין כי בבית החולים שיבא נוצרו עומסים משמעותיים וזמני המתנה ממושכים, וכי לא היו נהלים
מסודרים למסירת מידע לפצועים או נתונים מלאים על זמני ההמתנה והעומסים. הומלץ לאזן את העומסים בין
בתי החולים, לעדכן את תקני כוח האדם, לגבש תפיסת הפעלה למערך השיקום ולהקים מערכת BI
לניהול מידע
וקבלתהחלטות.
בנוגעלאגףהשיקוםבמשרדהביטחוןצויןכיחלעיכובבזימוןהפצועיםלוועדותרפואיות,פצועים
רביםאינםמכיריםאתזכויותיהם,אלפיזכאיםאינםמממשיםהטבותובקשותרבות
להכרההתעכבומעברליעד.
הומלץ לזרז את הוועדות הרפואיות, לשפר את מיצוי הזכויות ולפרסם מדיניות ברורה לטיפול בבקשות.
לסיכום
הודגש כי המחסור בכוח אדם והיעדר היערכות מספקת פגעו במענה השיקומי, והומלץ למשרד הבריאות ולאגף
השיקום ליישם את ממצאי הדוח, לתקן אתהליקו
יים ולשפר אתהשירות ומימוש הזכויות שלהפצועים והנכים.
נציגתמשרדהבריאות,
ד"ר מריםפינקלביא,ציינהכיבעקבות אירועי7
באוקטובר גיבשמשרדהבריאות תוכנית
שיקוםלאומיתבהשקעהשלמאותמיליונישקלים,הכוללתהרחבת תשתיותהשיקוםוהגריאטריה,הגדלתמספר
מיטות השיקום, פיתוח שיקום ארוך טווח וחיזוק רצף הטיפול באמצעות שיקום בקהילה, שיקום ביתי ושיקום
במסגרותמוסדיות.במקביל,המשרדפועללהתמודדעםהמחסורבכוחאדםבאמצעותהרחבתהתקינה,הכשרות,
מסלולי התמחות, מלגות, שיפור תנאי השכר וההעסקה והרחבת השדות הקליניים. לדבריה, נרשמה עלייה של
עשרותועדמאותאחוזיםבמספרהלומדיםוהמתמחיםבמקצועותהשיקום,ובהםפסיכולוגיהשיקומית.
עודציינה
כי המשרד
מחזק את תחום בריאות הנפש והפוסט-
טראומה באמצעות תקינה קבועה ככל הניתן לעובדים
סוציאליים ולפסיכולוגים קליניים במחלקות השיקום, ומקדם פרויקטים המסייעים למעבר משיקום פיזי לחזרה
לתפקוד תעסוקתי. הודגש כי מערך השיקום מבוסס על צוות רב־מקצועי הכולל רופאים, אחיות שיקום,
פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק,פסיכולוגים,עובדים סוציאלייםואנשי מקצוע נוספים.
בנוסף ציינה כי משרד הבריאות מפתח מערכות מידע ודשבורדים ארציים לניהול שירותי השיקום, זמינותם וזמני
ההמתנה, לצד הנגשת מידע על זכויות, תוך שמירה על פרטיות המידע. במהלך המלחמה הופעלו צוותים ייעודיים
בבתיהחוליםובקהילהלהפחתתעומסיםולהרחבתהשיקוםמחוץלאשפוז,והמשרדממשיךלהפיקלקחיםולשפר
את התיאום, העברת המיד
ע וחוויית המטופל.
לבסוף הדגישה כי חיזוק ההיערכות למצבי חירום הוא יעד מרכזי,
באמצעות תרגולים שנתיים בבתי החולים ובקהילה, פיתוח נהלים, שיתוף פעולה עם קופות החולים, הרשויות
המקומיותוגורמיהשטח,וכןתרגיליםלתרחישילחימהורעידותאדמה.עודציינהכיהמשרדמשקיע
מאותמיליוני
שקליםבתחומיהשיקוםובריאותהנפש,ופועלגםלחיזוקהחוסןשלצוותיהרפואה,מתוךהבנהשהמשךההשקעה
בכוחהאדם ובמערך השיקוםחיוני למתן מענה מיטבי בשגרהובחירום.
1
נציגותמשרדהביטחון:
ליאתגרטמן,ד"רניליגבעתי,וליאורהפלגגציינוכימתקפת7
באוקטוברהתרחשהבמהלך
יישום רפורמת הנפגעים באגף השיקום, דבר שסייע להיערכות הראשונית. האגף ממשיך להתמודד עם היקף חסר
תקדיםשלנפגעים,כאשרמדיחודשמצטרפיםכ-
1,000-1,500
פצועים,וכיוםמוכריםכ־87
אלףנכיצה"ל.התחזיות
מצביעותעלכ-
100
אלףנכיצה"לעדשנת2028
.בעקבותהמלחמהגובשהתוכנית"שיקוםתחילה",שנועדהלהעניק
במהירות מעטפת רפואית, שיקומית וכלכלית לפצועים ולבני משפחותיהם, ולכן נדחו הוועדות הרפואיות בכשנה.
הוועדות הרפואיות החלו לפעול באופן שיטתי בשיתוף בתי חולים, ובהם שיבא, לוינשטיין, בילינסון וברזילי, תוך
פיתוח ועדות דיגיטליות, והזימון מתבצע לפי סדר הפציעה. עוד ציינו כי הגידול במספר הפצועים מחייב הרחבת
כוחהאדםופיתוחמערכותדיגיטליות,וכייישוםהמלצותועדתמוריוסף,הכוללותתגבורכוחאדם,מערכתמידע
חדשהוהרחבתהשירותים הדיגיטליים, חיוני להתמודדות ארוכת הטווחעם העומס.
עודציינוכימערכתהבריאותנתנהמענהמהירומצילחייםכברמראשיתהמלחמה,ולאחרמכןעברהדגשלשיקום.
הודגש כי אגף השיקום מאפשר לפצועים לבחור את מקום השיקום, תוך איזון בין רצון המטופל, איכות הטיפול,
התאמתהמרכזלצורכיהפצוע,הקרבהלביתוזמינותהשירותים.צויןכימשרדהבריאותהרחיבאתמערךהשיקום
ברחבי הארץ, אך בתקופת המלחמה היו מגבלות ביטחוניות ותפעוליות. עוד הודגש כי לצד מרכזים מובילים כמו
שיבא, קיימים מרכזי שיקום נוספים בעלי יכולות מקצועיות גבוהות, ולכן חשוב להנגיש למטופלים מידע מלא על
כלל האפשרויות. בנוסף צוין כי עבור חלק מהפצועים הצעירים גם ההיבט החברתי והאפשרות להשתקם לצד בני
גילם מהווים שיקול משמעותי.
עוד ציינו כי אגף השיקום פועל להשתלב במערךניוד המידעהרפואי שייכנסלתוקף בשנת2027
,במטרהלשפר את
רצףהטיפולולמנועכפילויות,תוךחיזו
קשיתוףהפעולהעםבתיהחוליםוקופותהחולים.הודגשכימדיניותהפינוי
הראשונית של צה"ל משפיעה על המשך הרצף הטיפולי, וכי לאחר בחירת מקום השיקום האגף מעניק מעטפת
לוגיסטית, לרבות הסעות וליווי לבני משפחה. לסיכום ציינו כי בחירת מקום השיקום מבוססת על שילוב של רצון
המטופל ומשפחתו, איכות וניסיון המרכז הרפואי, התאמתו לפציעה, קרבה לבית ונגישות, וכי אגף השיקום פועל
להרחבת השירותים ולשיפורהמענהלכללהפצועים.
עודהוסיפוכי
השיקוםהתעסוקתיהואמרכיבמרכזיבתהליךהשיקום,שמטרתולהחזיראתהפצועיםלתעסוקה,
לביתם ולתפקוד מלא
ככל האפשר. לדבריה, אגף השיקום מפעיל תוכניות בתחום ופועל בשיתוף פעולה עם צה"ל,
ארגוני חברה אזרחית וגופים נוספים לקידום תעסוקה והשכלה. עוד הדגישה כי העובדות הסוציאליות ממלאות
תפקיד מרכזי בליווי,בהכוונהובהתאמת מסלולילימודיםותעסוקה כחלקמהשיקום.
נציג צה"ל,
אל"מ אבי שינה, ציין כי חלה התקדמות משמעותית ביכולות הרפואה הצבאית, וכי הישגי הטיפול
בפצועים במהלך המלחמה התאפשרו בזכות מקצועיות הצוותים ושיתוף פעולה הדוק עם בתי החולים האזרחיים
ומערך השיקום.
עוד ציין כי צה"ל מלווה את הפצוע מרגע הפגיעה ועד העברתו לאגף השיקום. מדיניות הפינוי
נקבעת על ידי רשות האשפוז העליונה במשרד הבריאות בהתאם לשיקולים מקצועיים, ולאחר האשפוז ממשיכה
יחידת ר"
מ 2 ללוות את הפצוע בשיתוף אגף השיקום. עוד הדגיש כי ההמל
צה על מסגרת השיקום נקבעת על ידי
הצוות המטפל בבית החולים, כאשרלא כלפצוע נדרש
לשיקום באשפוזורבים ממשיכיםלשיקום בקהילה.
לסיכום ציין כי ההחלטה על המשך השיקום מתקבלת בשיתוף צה"ל, בית החולים, משרד הביטחון, הפצוע
ומשפחתו. רופאים ואחיות מיחידת ר"
מ 2
מלווים את הפצוע, מציגים את אפשרויות השיקום ופועלים לשיפור
הנגשת המידע והסיוע בקבלתההחלט
ות.
מנכ"ל המרכז הרפואי בני ציון פרופ' אוהד הוכמן,, הדגיש כי מערך השיקום נדרש לתת מענה לכלל הזקוקים
לשיקום, ולא רק לפצועי המלחמה, ולכן יש לנהל את משאבי השיקום בראייה לאומית. לדבריו, בחירת מקום
השיקום צריכה להתבסס על ויסות ארצי ומידע מלא על זמינות השירותים,
העומסים ואיכות המענה, כדי לאפשר
לפצועים לקבל החלטה מושכלת ולנצל באופן מיטבי את משאבי השיקום.
בנוגע להיערכות לחירום ציין כי רבות
ממחלקותהשיקום אינן ממוגנות, וכיחסרה תוכנית סדורהלהעברתן בעתחירום.לדבריו, יש להכין מראש מנגנון
קבוע, אתרי חלופה ותוכניות פעולה שיבטיחו רציפות טיפול, שכן העברת מחלקת שיקום דורשת גם ציוד ייעודי,
תשתיות וכוח אדם.
עוד התריע מפני המחסור בכוח אדם במקצועות הבריאות וציין כי מגבלות בהסכמי השכר
מקשות על בתי החולים להרחיב את הפעילות, במיוחד בשעות אחר הצהריים, ואף מביאות לצמצום שירותים.
לסיכוםקראלהסירחסמיםאלהולאפשרלבתיהחוליםלנצלבאופןיעיליותראתכוחהאדםהקיים,נוכחהעלייה
המתמשכת בצורכי השיקום.
מנהלת בית החולים איכילוב
, ד"ר אורלי ברק צפריר
הדגישה כי יש לחזק את מערך השיקום בראייה מערכתית
ושוויונית, לצמצם את הפערים בין השיקום הכללי לגריאטרי ולהבטיח רצף טיפולי לכלל המטופלים גם בתקופות
חירום.לדבריה,הרחבתשירותיהשיקוםבקהילה,בשיקוםיוםובשיקוםבית,לצדהסרתחסמיםמימוניים,חיונית
להתאמת המענה לצורכי המטופלים.
עוד ציינה כי יש להיערך טוב יותר לטיפול בנפגעי פגיעות ראש קלות, שאינן
תמיד נראות לעין אך עלולות לפגוע משמעותית בתפקוד. בנוסף הדגישה כי הרחבת מיטות השיקום לבדה אינה
מספיקה, ויש להמשיך להשקיע בתשתיות, בכוח אדם, בשיקום מוקדם בבתי חולים כלליים ובשיתוף פעולה בין
בתיהחולים כחלק מההיערכותהלאומית.
2
נציגההסתדרותהרפואיתבישראל,
ד"ראלוןפרידמן,צייןכיהמלחמהחידדהאתחשיבותתחוםהשיקוםכמענה
רפואיחיוני.לדבריו,למרותהרחבתמספרמיטותהשיקום,עדייןקיימיםמחסורבמיטות,ברופאישיקוםובמענים
לאחרהאשפוז, במיוחד בשיקוםיום,ולכןיש לחזק את השיקום בקהילה ולהגדיל את מספרהמתמחים באמצעות
תמריצים.
עוד הדגיש את הצורך בהרחבת המענה לפגיעות ראש טראומטיות, שאינן תמיד נראות לעין אך עלולות
לפגוע משמעותית בתפקוד, וכן אתחשיבות השיקום התעסוקתי והליווי לחזרה לחייםעצמאיים.
נציגי ארגון נכי צה"ל: דנה פנחסוב, ציינה כי מאפייני אוכלוסיית הפצועים השתנו בעקבות המלחמה, שכן רבים
מהם הם אנשי מילואים בעלי השכלה, מקצוע וקריירה, הנדרשים לבנות מחדש את מסלולם התעסוקתי. לדבריה,
רביםזקוקיםלהסבהמקצועית,לעיתיםבאמצעותלימודיתוארשניאוהכשרהמתקדמת,אךמגבלותהמימוןשל
אגף השיקום אינן נותנות לכך מענה מספק. לפיכך
קראה להתאים את מדיניות השיקום התעסוקתי וההשכלתי
לצורכיה של אוכלוסייה זו.
אבנר גולן,
ציין כי עובדי אגף השיקום עושים עבודה מסורה למרות מגבלות מערכתיות, אך קיימים פערים
משמעותיים שעלו גם בדוח מבקר המדינה: תקינה מיושנת, עומסים כבדים במרפאות ופערים במיצוי זכויות.
הדגיש את חשיבות "חלון ההזדמנות השיקומי"
בחצי השנה הראשונה לאחר הפגיעה, וציין שעיכובים בטיפול,
בעיקר בתחום הנפשי והרפואי, עלולים להביא להחמרת מצבם של הפצועים ולהגדלת העלויות למדינה בהמשך.
קרא ליישוםהמלצות ועדת מור יוסףורפורמת"נפש אחת",הכוללות תוספת
כוח אדם, שיפור מערכות דיגיטליות
ומתן מענה למחסור בפסיכיאטריםובפסיכולוגים,וכן ביקש שהאוצריתקצב אתהתקנים הנדרשים.
נציגתעמותתאדוותואמושלפצועצה"ל,
נילישרעבי,הדגישהכיהמשפחההיאחלקבלתינפרדמתהליךהשיקום
וקראה להגדיר בן משפחה מוסמך לקבלת מי
דע ולמנות מ
נהל מקרה רפואי-
שיקומי לכל פצוע קשה, שיתכלל את
הטיפול בין כלל הגורמים.
עוד ביקשה לגבש תוכנית שיקום ומעבר מסודרת כבר משלב האשפוז, הכוללת יעדים,
איש קשר ברור והמשך טיפול בקהילה, לצד קיצור זמני ההמתנה לאבחונים ושיפור שיתוף המידע בין הגורמים,
כדילהב
טיח רצף טיפולי מיטבי.
נציגתארגוןנפגעיפעולות איבה,
עו"דרותפרמינגר, הדגישהאת הצורךבהכרהבצורכימשפחותהפצועיםוקראה
ליישם את ממצאי דוח מבקר המדינה באמצעות צעדים מעשיים, ובהם הסרת חסמים להפעלת מרפאות בשעות
אחר הצהריים.
עוד ציינה כי יש לחזק את שיתוף הפעולה עם קופות החולים, בעיקר בתיאום טיפולים, תרופות
והנגשת שירותים, לצד מתן מענה לעומסים ולזמני ההמתנה בשירותי השיקום באמצעות ניצול תשתיות בתי
החולים גם בשעות אחר הצהריים.
בתום הדיון הוועדות הגיעולמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מבקשת לשבח את התארגנות כלל השותפים לנוכח האירועים הדרמטיים ואת ההיערכות למצבי
משברעתידיים.
2.
הוועדה מצביעה על צורך בשיפור קצב הפעולה והתפוקות, ובפרט הגדלת היקף הוועדות הרפואיות
באמצעותשיתוףפעולהעםבתיהחולים,במטרהלצמצםאתזמניההמתנהולהשליםאתהטיפולבעומסים
הקיימים.
3.
הוועדהמבקשת
לקבלממשרדהביטחון
אתהמלצותועדתמוריוסף,שעסקהבעתידאגףהשיקום,לרבות
סוגיות כוח האדם,השירותים,הטיפול וחווייתהפצוע, לצורך מעקב ובקרה.
4.
הוועדה מבקשת
ממשרד האוצר
לקבל עדכון על סטטוס אישור ההמלצות
התקציביות של ועדת מור יוסף
ועל התקדמות הטיפול
בהן.
5.
הוועדה מבקשת
ממשרד האוצר לבחון את החסמים המונעים הרחבת פעילות מחלקות השיקום בשעות
אחר הצהריים, במטרה לנצל באופן מי
טבי את המבנים, הציוד וכח האדם הקיימים, ו
לה
גדיל את זמינות
ה
שירותיםלמטו
פלים.
6.
הוועדה מבקשת ממשרדי
הבריאות והביטחון
לבחון מחדש את סוגיית הוויסות והתיעדוף של משאבי
השיקום הלאומיים בין משרד הביטחון למערכת הבריאות, תוך שמירה על הטיפול המיטבי בפצועים אך
גם ראייה מערכתית של כלל צורכיהבריאות במדינה.
7.
הוועדה מבקשת
ממשרד הביטחון
לבחון את נושא המיגון במחלקות השיקום ואת קיומם של נהלים
סדורים להעברת פעילות ומטופלים במצבי חירום.
8.
הוועדה מבקשת
מאגף השי
קום במשרד הביטחון
לבחון את האפשרות לסיוע במימון לימודי תואר שני
והכשרות מקצועיות לפצועיםהנדרשים להסבת מקצוע כחלק מתהליך השיקום.
9.
הוועדהמבקשת
מ
עמותתאדוותלקבלאתה
מסמךבנושאשילובהמשפחותבמערךהשיקום,
ותעביראותו
לעיון הגורמים הרלוונטיים, מתוךהכרה בכך שהמשפחה היא חלק בלתי נפרד מתהליך השיקום.
10
.
הוועדהתעקובאחריישוםהמלצותועדתמוריוסףותבחןמולמשרדיהממשלהאתההתקדמותביישומן.
הוועדה מדגישה כי אין הצדקהלעיכוב ביישום המלצות משמעו
תיות שאושרו.
3