פרוטוקול ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 962
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, כ"ה בסיון התשפ"ו (10 ביוני 2026), שעה 8:45
סדר היום:
<< נושא >> דיון בנושא: אגרות עובדים זרים << נושא >>
נכחו:
חברי הוועדה:
חוה אתי עטייה – מ"מ היו"ר
ינון אזולאי
מוזמנים:
רום בר-אב
–
רכז תעסוקה, אג"ת, משרד האוצר
בר מיוחס
–
רפרנט תעסוקה, אג"ת, משרד האוצר
מאיר דוד
–
מנהל מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה
נטע בן ישי
–
מנהלת אגף הכשרה מקצועית, משרד התיירות
הגר שרן
–
מנכ"לית, התאחדות המלונות בישראל
מורן רוזנשטיין
–
ראש מטה, התאחדות המלונות בישראל
איל הננברג
–
סמנכ״ל משאבי אנוש, התאחדות בתי המלון
מיכל וקסמן חילי
–
מנהלת אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים בישראל
ורוניקה רוזנברג
–
מנכ"לית, ארגון חברות הניקיון בישראל
ואאיל עבאדי
–
מנהל חטיבה ארצי הסתדרות עובדי הבניין, ההסתדרות החדשה
אלישע יפרח
–
איגוד לשכות המסחר
אברהם דניאל
–
יו"ר, התאחדות החקלאים החדשה בישראל
חנניה אזולאי
–
חבר הנהלה, התאחדות החקלאים החדשה בישראל
יוסף אלקובי
–
נשיא, התאחדות המלאכה והתעשייה
איציק גורביץ'
–
סמנכ"ל ומנהל אגף כוח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים בוני הארץ
אורי דורמן
–
מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל
עידית שבתאי סידס
–
משרד נהלה, התאחדות המלונות
אליסה אברמוביץ'
–
משרד נהלה, התאחדות המלונות
ייעוץ משפטי:
אמיתי כהן
מנהל הוועדה:
טמיר כהן
רישום פרלמנטרי:
טלי רם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
<< נושא >> דיון בנושא: אגרות עובדים זרים << נושא >>
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בוקר טוב. היום יום רביעי בשבוע, כ"ה בסיוון תשפ"ו, 10 ביוני 2026. אני מתכבדת לפתוח את הישיבה בנושא אגרות עובדים זרים. קיימנו בוועדה לעובדים זרים בראשותי סדרת דיונים בשנתיים האחרונות בנושא האגרות שמשלמים המעסיקים על העובדים הזרים בכלל הענפים. לאחר דיונים ארוכים שקיימה הוועדה המלצנו להפחית את סכומי האגרות לכלל הענפים שבהם מועסקים עובדים זרים ב-50% ואף הגשתי הצעת חוק בנושא. לאחר סדרת דיוני הוועדה לעובדים זרים התכנסה ועדת המנכ"לים לעניין עובדים זרים במשרד ראש הממשלה וגם היא כמו הוועדה המליצה על הפחתה של 50% בסכומים. הכנסות המדינה בשנת 2024 מאגרות בגין העסקת עובדים זרים עמדו על מעל מיליארד שקלים, שהם 12.4% מהכנסות המדינה מאגרות, כמעט כפול מההכנסות בשנת 2023, שעמדו על 577 מיליון שקלים, שהיוו 7.4% מסך הכנסות המדינה מאגרות. נאמר לי כי בשנת 2025 ההכנסות היו 1.5 מיליארד שקל.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
מעט, מעט כסף.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שר האוצר החליט שלא לקבל את המלצת הוועדה וועדת המנכ"לים בעניין הפחתת האגרות, והבקשה לא עלתה בדיוני תקציב המדינה האחרון. בדיון היום נדבר על אגרות שמשלמים המלונאים שהעסיקו בעבר כ-2,000 פלסטינים, שעבודתם הופסקה עם פרוץ המלחמה ובגינם לא שילמו אגרות. סכום האגרה שמשלמים מעסיקים בענף המלונאות גבוה מאוד ביחס ליתר הענפים ועומד על 11,320 שקלים, שזו האגרה המשולמת על מומחים.
מיותר לציין שעובד זר שמגיע לחדרנות וניקיון במלון, הוא ממש לא מומחה, ולא הגיוני לשלם עליו אגרת מומחה היות ותפקידם אינו דורש כלל מומחיות כלשהי. בעניין של המומחים אנחנו נשמע את רום, יש לו את הנימוק שלו. אבקש לשמוע היום מדוע ההפרש הגדול בסכומים בין ענף המלונאות ליתר הענפים ואת עמדת משרד האוצר לגבי השוואת סכומי האגרות של המלונות לסכומים שמשולמים בענפי התעשייה, המסחר, השירותים, המסעדות, ושיפוצים, סך של 8,490 שקלים אגרה שנתית. נתחיל עם הגר, מנכ"לית התאחדות המלונות, אחר כך נפנה למשרד האוצר או שנשמע את החברים פה ואחר כך נציג האוצר רום יסכם, בבקשה.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
קודם כול, בוקר טוב, גברתי היושבת-ראש ותודה רבה שאת וחנוך מקדישים זמן לעיוות הנוראי שיש פה. אני מציעה שוועדת הכספים תודיע לשר האוצר שהמלונאים בלית ברירה יחזרו להעסיק פלסטינים. אין לנו ברירה. אני, וכל הענף שלנו לא יכול להרשות לעצמו יותר את הגובה המטורף של האגרות. אחרי זה יגידו לנו למה יוקר המחיה הוא כזה גבוה ולמה המחירים במלונות גבוהים.
האוצר ממשיך להתעקש, שמה לעשות, זו ברירת המחדל, כי גם אני, אם הייתי פקיד אוצר לא הייתי מוותרת על מיליארד ומשהו שקל להכנסות המדינה, אבל אם יכולנו לספוג את זה בשנים עברו, בטח לא בשנים הקרובות, אנחנו דורשים כבר עכשיו, לפני הפעימה הבאה שהיא בספטמבר, להשוות את האגרות. החדרנית שלי היא לא יותר מומחית משום חדרן או מסעדן או שוטף כלים במקום אחר. העיוות הזה מטורף, אנחנו לא מתכוונים לוותר על זה, ואם ניאלץ לחזור להעסיק פלסטינים שהמדינה אסרה עלינו, אנחנו ניאלץ לעשות את זה.
אין לנו יותר את הכספים האלה. כולם מסתכלים פה על המלונות הגדולים. תסתכלו על מלון בטבריה או מלון בחיפה, או אפילו מלון קטן בתל אביב, שזהו, נגמר לו החמצן, נגמר לו האוויר, הוא מחויב לשלם גם משכורות לעובדים זרים, גם את האגרות. הפעימה הבאה תצא בספטמבר כנראה ויצטרכו לשלם עוד פעם בספטמבר ובינואר. אנחנו לא מתכוונים לחכות לממשלה הבאה, אנחנו דורשים עוד השבוע לסיים את האירוע הזה, שמשרד האוצר ימצא את המקור התקציבי כי אני לא בשורת ההכנסות של המדינה. עם כל הכבוד, שהיינו מאוד רוצים שיהיו לנו הכנסות גבוהות לעזור למדינה, העיוות הזה הולך להיגמר עוד השבוע. אני לא אשלם פי 2.5 אגרות על כל עובד שהוא אותו דבר בשאר הענפים.
אני יודעת שכל ועדת הכספים ראתה את העיוות הזה, בגלל זה הדיון הזה עכשיו, אני רוצה תשובות מהאוצר. אנחנו נפעיל כל מה שצריך על מנת לתקן את העיוות הזה, ואני אשמח אם משרד האוצר ייתן לנו תשובות.
כבר לא רוצים את ועדת המנכ"לים שאמרה, את כולם ל-50%. זה לא ענייני, זה בעיה של משרד האוצר, אבל אני לא אשב על אגרת מומחים כי אני, טוב לאוצר שאני משלמת אגרות כאלה כי זה עוזר לו לדברים אחרים. אם הייתה לנו האפשרות היינו עוזרים בשמחה למדינה. אין אפשרות, לא יקרה יותר וגם במחיר של להעסיק פלסטינים, זה מה שנעשה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי, תודה. נטע, תוכלי לומר בבקשה למה בשנת 2019 נדמה לי - - -
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
עוד לפני.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עוד לפני, למה לא תיקנתם את התקנה? הייתם אמורים לתקן את התקנה, זה מה שהבנתי מרום.
<< אורח >> נטע בן ישי: << אורח >>
אז קודם כול להגיד שהתקנה היא תקנה של משרד הפנים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
התקנה היא של משרד הפנים?
<< אורח >> נטע בן ישי: << אורח >>
בוודאי. נטע בן ישי, מנהלת אגף הכשרה מקצועית, משרד התיירות. אני אתן טיפונת רקע. כניסת עובדים זרים – זרים לא יומיים – לענף המלונאות היא תחת החלטת ממשלה מ-2016, שמדברת על הפחתת הנטל הרגולטורי על תעשיית התיירות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
שאר הענפים הם לא תחת משרד, כמו שאת אומרת על התיירות? תחזרי שנית.
<< אורח >> נטע בן ישי: << אורח >>
אני שוב אגיד. כניסת עובדים זרים לענף התיירות, קרי למלונאות, זה אירוע יחסית חדש. הוא התחיל ב-2016 כחלק ממהלך רחב להפחית את הנטל הרגולטורי על משרד התיירות וענפי התיירות במגוון היבטים. אחד הנושאים שם זה עובדים זרים. הדבר הזה הבשיל לכדי עובדים בפועל, פיליפינים, 2,000, רק ב-2018, והכניסו אותנו כברירת מחדל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל למה?
<< אורח >> נטע בן ישי: << אורח >>
מה הכוונה למה? כל כך התלהבנו מזה שאישרו לנו סוף סוף אחרי שנים שהעסקנו מסתננים והתחננו לעובדים – לכו תראו מה היה באילת בזמנו – שקיבלנו את ה-1,000 עובדים הפיליפינים המסכנים האלה ועוד התנו לנו את זה, מימוש של 80% לפני ההגדלה, ואז בסוף הצלחנו להגיע ל-2,000 פיליפינים. הדבר הזה החזיק עד 2023, עד אז היינו באגרות, ומי שלקח פיליפינים זה באמת מי שהיה חייב.
אז נכון, הזכירה פה הגר את המלונות הגדולים, אבל אני רוצה להזכיר דבר אחר. זוכרים שהיה פה פעם שלום והיו תיירים ו-2019 הייתה עם 4.5 מיליון תיירים בישראל? והכנסות, והכול טוב, הכול יפה, אבל מאז עברו על הענף הזה שש שנים מאוד קשות, גם מבחינת התיירות הנכנסת למדינת ישראל וההכנסות שהיא מביאה איתה, וגם שנגרעו לנו מהענף 2,000 עובדים פלסטינים, שכמו שצוין פה, שילמו עבורם אגרות מעבר סמליות, לכל היותר.
מפה ועד לשלש את הכסף שהמדינה מכניסה על המלונאים מ-2023 ל-2027, זה אבסורד. בסוף, זה שאנחנו נשארים עם אגרת ברירת המחדל, או כמו שאנחנו אוהבים לקרוא לה אגרת מומחים, אבל בפועל אנחנו הענף היחיד שם – אגב, בחוזר של רשות האוכלוסין, אם מישהו קורא לעומק, כתוב אגרת בקשה כללית, מומחים אומנים ומלונאות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> נטע בן ישי: << אורח >>
איזה מומחים, איזה אומנים? מדובר בגלגול מגבות והחלפת מצעים, בואו נהיה רציניים. זה לא הגיוני הדבר הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו נשמע את רום, יש לו תשובות.
<< אורח >> נטע בן ישי: << אורח >>
אם צריך לעשות תיקון, הכול בסדר, הפנמנו שצריך לעשות תיקון. ספציפית, אני לא חושבת שיש פה בן אדם אחד בחדר שלא חושב שזה אבסורד שמלונאות באגרות מומחים, אוקיי, אבל לעשות את התיקון – מדהים, אחלה. אפשר סמכויות לשר הפנים כדי שיעשה את התיקון הזה? יש שר הפנים שיכול לחתום על התיקון הזה?
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
זה אפשרי. אני בדקתי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מעבירים את הסמכויות לראש הממשלה.
<< אורח >> נטע בן ישי: << אורח >>
מעולה.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
כמו שאנחנו מחכים כבר כל כך הרבה זמן.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
גברתי היושבת-ראש, אני דיברתי עם מנכ"ל משרד הפנים ועם ראש מינהל האוכלוסין, הם כולם בעד. הם אמרו, אנחנו נעביר סמכויות בדקה לראש הממשלה, הוא יחתום על התקנות האלה. אני דיברתי עם דרורית, מנכ"לית רוה"מ, היא אמרה אין שום בעיה לעשות את זה, רק שהאוצר יאשר, וזה האבסורד.
כל הדרגים המקצועיים, כל מי שמבין בעובדים זרים, יודע בדיוק את העיוות הזה, דורש לשנות את זה ואנחנו מחכים למשרד האוצר שיחליט מאיפה להביא את הכסף שאני מכניסה לו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. ניתן לנטע להמשיך.
<< אורח >> נטע בן ישי: << אורח >>
אני רוצה להוסיף על מה שאמרה הגר, ובצדק. אנחנו עברנו מ-23 מיליון שקלים ב-2023, אם לא ישתנה המצב אנחנו נמצא את עצמנו על מעל 70 מיליון.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
מה? זה מטורף.
<< אורח >> נטע בן ישי: << אורח >>
נכון, אבל זה גם מקור מדומיין. האוצר אומר, צריך להביא מקור תקציבי חלופי. על מה? להכפיל את כמות ההכנסה? על מה אתם מדברים, זה לא הגיוני.
<< קריאה >> קריאה: << קריאה >>
כמעט לשלש.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
לא רק זה, זה בשורת ההכנסה. אני לא אמורה להביא להם שורת הכנסה אחרת. זה לא מס, זה אגרה.
<< אורח >> נטע בן ישי: << אורח >>
מישהו פה שוכח שהעובדים הזרים, הם בעצם אלו שמאפשרים את קיומן של כל שאר המשרות במלונות. אם אין לי חדרנים ומנקים לשטחים הציבוריים, אין לי את היכולת הבסיסית להפעיל מלון ואז אין לי לא עובדי מזון ומשקאות ולא קבלה ולא מנכ"לים, כולם הולכים הביתה אם אני לא מסוגלת להפעיל את המלון. אז תחשוב רגע מדינת ישראל האם היא רוצה שהענף הזה ימשיך להתמודד עם המציאות שנכפית עליו כבר שש שנים או שהאחרון יכבה את האור. באמת.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אני רוצה להוסיף משהו, גברתי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בואי ניתן לאחרים שלא דיברו כי אנחנו ב-9:30 צריכים לפנות את האולם. סליחה, אם זה משהו חשוב.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אני רק רוצה להגיד שמשרד האוצר לא יחלום שבגלל ששר התיירות איתנו ונלחם ועובד בשביל זה, הוא זה שיביא את המקור התקציבי, כי גם את זה שמעתי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נעבור לגורביץ', נלך לפי הסדר, אחר כך יוסף אלקובי. בבקשה, איציק.
<< אורח >> איציק גורביץ': << אורח >>
יצחק גורביץ', התאחדות הקבלנים. אצלנו בענף הבנייה, לצד הנושא של האגרות יש גם דמי היתר, שזה 14,000. בסך הכול אנחנו משלמים על העובדים 24,000 ומשהו שקל מדי שנה.
זה ברור, הנושא הזה מתגלגל בהכרח לעלויות הבנייה. פעם אחת רצינו לבוא לוועדה לקבל פרס על תרומה של שני מיליארד שקל שאנחנו תורמים לתקציב המדינה כי בסך הכול על 80,000 עובדים שיש לנו כפול 24,000 שקל זה שני מיליארד שקל.
יש פה את נושא ההתייקרות של עלויות הבנייה ואנחנו פירטנו במסמך.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
דיברנו בוועדה.
<< אורח >> איציק גורביץ': << אורח >>
אבל יש גם את החסם הכלכלי שזה מהווה, והוא מהווה חסם כלכלי כי אנחנו, יש לנו בתווך את התאגידים, והתאגידים הם אלה שלוקחים על עצמם את אותו סיכון של האגרות – גם כשהפועל שהוזמן מגיע כמה חודשים לאחר שהוא התחיל כבר לשלם על חלק מהאגרות, גם כשהפועל הוא לא מיומן, וגם כשהפועל בורח והתאגיד ממשיך לשלם עליו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> איציק גורביץ': << אורח >>
כל הנושא הזה הוא חסם כלכלי. את העלות, בסדר, לצערי ניאלץ לגלגל לעלויות הבנייה למי שקונה דירות, אוקיי, אבל העובדה שזה הופך לחסם כלכלי, אפשר היה לפתור את זה, אפשר היה להקל על אי הוודאות של התאגידים, ולא שאנחנו מייצגים רק את התאגידים, אבל זה מתגלגל.
אם יש לתאגיד 30 עובדים שהם ברחנים, מתוך מכסה של 300 עובדים, 30 עובדים כפול 24,000 שקל במשך שנה, שנתיים, שלוש, עד שימצאו את העובדים, אנחנו מדברים על 600 ומשהו אלף שקל מדי שנה למשל רק על 30 עובדים. זה חסם כלכלי, אין היגיון. זאת אומרת, רוצים לייקר – תפדאל, לייקר, אבל לא להפוך את זה לחסם, לא להפוך את זה משהו שמונע מאיתנו לגייס עוד עובדים, זה מתגלגל לקבלן. באים קבלנים קטנים לתאגידים, הוא אומר: אני לא מסתכן בשבילך, אתה לא כדאי לי כלכלית. זה חסם כלכלי, צריך להסתכל על הדברים אחרת. רוצים את השני מיליארד, צריך למצוא דרך אחרת, לא דרך החסם הזה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. אלקובי, בבקשה.
<< אורח >> יוסף אלקובי: << אורח >>
בוקר טוב, נשיא התאחדות המלאכה והתעשייה, מייצג 110,000 עסקים קטנים ובינוניים, שלאט לאט יצטמצמו, ירדו, לא יהיו הכנסות למדינה בסופו של דבר. אם אתם מחפשים הכנסות, אתם צריכים להקל ולא להוסיף על הגב שלנו.
אני חושב שהאגרות האלה הן מיותרות. הוצאתם מאיתנו את הפלסטינים, זה בסדר, ביטחון המדינה זה לפני הכול, אנחנו מסכימים עם הכול.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
ביטחון כלכלי גם חשוב.
<< אורח >> יוסף אלקובי: << אורח >>
אנחנו צריכים חלופה. החלופה הזאת לא צריכה לבוא ולנצל את הדבר הזה ולקחת מאיתנו אגרות בשביל להעשיר את קופה המדינה.
לא יכול לקרות דבר כזה, ואני אסביר. אם שר האוצר רוצה כסף, שיוריד את ה-150 דולר שנתן הטבה לעם ועוד 75 דולר ללא מע"מ, יש שם 4.5 מיליארד שקלים שיושבים בקופה, שיוריד את זה. כל אירופה, כל המערב, הורידו את זה בכל מקום, אפילו באנגליה יש קנס על כל אריזה שמגיעה מבחוץ, משלמים קנס 4 יורו, ופה נותנים מתנות ומצד שני תופסים את העסקים הקטנים.
אתם רוצים להוריד את יוקר המחיה. איך אתם תורידו כשלכל דבר יש רגולציה, בירוקרטיה? תפסיקו להכות בנו, אנחנו לא כספומט של המדינה. אנחנו קמים בבוקר עם שכפ"ץ, כתף לכתף עם העובדים שלנו, להביא פרנסה לילדים שלנו ושכר לעובדים שלנו. תקלו עלינו, אל תקשו עלינו.
אם אבי ייסר אתכם בשוטים, אני אייסר אתכם בעקרבים. די למה שהיה. ממלכת יהודה וישראל התפלגה בגלל הדבר הזה. יש פילוג בעם, אין ביטחון, אין שום דבר.
הממשלה הזו צריכה להתעורר ולהבין, להביא אנשי מקצוע שיסתכלו עלינו בתוך הלובן של העיניים ויראו איך אנחנו קמים, איך אנחנו רצים. הארנונה, בקשות חריגות של הארנונה. לאן אתם רוצים להוביל את הדבר הזה? החשמל עלה ב-2.5%, כאשר המזוט ירד ב-9%, הסולר ירד, הדולר נמוך, ופה הכול עולה.
לאן אתם רוצים להגיע? חבר'ה, תבינו, אתם צריכים לרדת. אני מוכן להביא מיניבוס על חשבוני ולהסתובב אתכם בתעשייה, פשוט ירדו לכם דמעות, יעמדו לכם השערות כמו מחטים על גב קיפוד זועף, מרוב שתראו את הכאב ואת הצעקה ואת הקושי כמה שאנחנו נלחמים בשביל להמשיך לשרוד.
אם אתם רוצים מדינה, מדינה צריכה לתמוך. אנחנו לא רוצים טובות. אנחנו הפתרון, לא הבעיה. אתם הבעיה ואנחנו רוצים להיות הפתרון, אבל דרככם, אם תסתכלו עלינו באמת ותתחילו לבנות. תפסיקו, מה זה האגרות האלה? מאיפה זה הגיע? לקחתם לנו עובדים, תביאו לנו עובדים.
ומפה אתם רוצים לנצל? אני חושב שזה זועק לשמיים, הדבר הזה. הגיע הזמן שתתחילו לחשוב קצת אחרת. האוצר והאוצר. די, האוצר לא יודע לנהל. אני לא יודע, אני בהלם. יש כסף, יש מאיפה לקחת, אבל לא מאיתנו.
גברתי, באמת, כבר דיברנו על זה בפעם הקודמת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> יוסף אלקובי: << אורח >>
הייתי בישיבה הזאת, צעקתי וצעקתי ונברתי, וזה לא קרה. ושוב פעם אנחנו באים לישיבה, מבזבזים את הזמן שלכם, אתם מבזבזים את הזמן שלנו. תיכנסו לעבודה, תבדקו את הדברים, תיגעו בנקודות חשובות ותפסיקו להכות בנו, אין לנו כוח לשאת את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ראש הממשלה גם תומך בהורדת האגרות.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
נכון.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
שיחתום. שיחתום, מה הבעיה?
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
הבעיה ששר האוצר עוצר את זה, זו הבעיה.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
אנחנו נמצאים כמו במערכון של הגשש החיוור – זה אותן שאלות, אותן תשובות – כמה שנים זה כבר? העניין של האגרות, חייבים לבטל אותו לכל הענפים, זה דבר מיותר, ואם לשלם – את העלות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בינתיים להפחית. נתחיל מהפחתה, לא לבטל.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
רום, תהיה מספיק כנה ותגיד לי – עזוב מה שהוא ברירת מחדל – תסתכל לי בעיניים ותגיד לי שזה בסדר שמלונאים - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אל תענה בבקשה. בואו נמשיך בדוברים. מיכל וקסמן.
<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>
תודה רבה. מיכל וקסמן חילי, ראש אגף עבודה ומשאבי אנוש, התאחדות התעשיינים. האגרות שמוטלות פה – כבר אמרנו את זה – הן שערורייתיות, הן שרירותיות והן לא מוצדקות. הכול פשוט שערורייה לא מוצדקת ושרירותית. אף אחד לא מסביר אותן. אנחנו נשמע, אני מניחה שרום יאמר את אותם דברים שהוא אמר בפעם הקודמת, אף אחד לא יודע להסביר למה משלמים אותן, אף אחד לא יודע להסביר למה התעשייה משלמת פי חמישה מענף אחר.
התעשייה משלמת 9,500 שקלים בגין אגרות בשנה, שזה יוצא בערך 800 שקל בחודש. המשמעות היא תוספת של 12% לשכר של עובד שהוא לא מקצועי, תחת נוהל העסקת עובדים זרים בתעשייה, תוספת של 12%.
אנחנו לא עובדים בוואקום. השכר גם כך הוא גבוה לפי נוהל עובדים זרים בתעשייה, אנחנו מגיעים עד 110% מהשכר הממוצע במשק, על זה תוספות אחוזיות של משמרות ותוספות של שעות נוספות.
זה לא חשוב רק לתעשייה, כי כמו שאמר יוסי אלקובי, זה לא חשוב רק לתעשייה, זה חשוב גם לאזרח, בסופו של יום זה מס נסתר על יוקר המחיה וזה עובר ישירות למדף. חלק גדול מהם, כפי שנאמר פה, החליפו עובדים פלסטינים.
אבל מעבר למספרים, לשערורייה, לעובדה שאף אחד לא יודע להסביר את זה, באף ישיבה אף אחד לא הסביר, אף אחד מהמשרדים, והשרירותיות שבמספרים האלה, אני רוצה רגע לדבר על ההתנהלות כי ההתנהלות היא שערורייתית בפני עצמה.
החלטת ממשלה 1752 מיום 15 במאי 2024 לא אמרה לבחון, לא אמרה לגלגל רעיון, לא אמרה תשבו, תבדקו, היא אמרה במפורש את המילה להפחית, השתמשה במילה להפחית, ואני מקריאה מתוך החלטת הממשלה: להמליץ לשר הפנים, לשר העבודה ולשר האוצר על גובה הפחתת האגרות – אגרות הבקשה, האגרה השנתית ודמי ההיתר שנגבים על פי חוק, על מנת שיפעילו את סמכויותיהם לקביעת סכומים מופחתים, וזה מבלי לגרוע בהחלטות, וכולי.
זאת אומרת, דיברו ספציפית על הפחתה, ולכן ישבה ועדה מקצועית, ועדת מנכ"לים, שהצלע הזאת חלק מוועדת המנכ"לים, הוועדה המכינה. ישבו והפחיתו, קיבלו החלטה פה אחד, כולל משרד האוצר, כולל משרד העבודה, וזו גם הזדמנות לומר, אלה תקנות של משרד העבודה.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
פנים.
<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>
תקנות של משרד העבודה, בהסכמת משרד האוצר.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
לא. פנים, בהסכמת שר האוצר.
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
בוקר טוב. תיקון קטן. מאיר דוד, משרד העבודה. התקנות הן של שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר העבודה.
<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>
בהתייעצות עם שר העבודה, נכון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אם את יכולה להתמקד עוד שתי דקות כי אנחנו עוד מעט נצטרך לפנות את האולם ויש עוד דוברים.
<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>
מה שחשוב לומר זה שיש החלטת ממשלה שכבר קבעה להפחית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>
יש החלטה של ועדת מנכ"לים שהחליטה להפחית בחצי והחליטה את זה פה אחד, כולל כל המשרדים הרלוונטיים.
אני חושבת שמכאן צריכה לצאת קריאה חד-משמעית, שבסופו של יום הממשלה החליטה, והכנסת דרך הוועדה הזאת צריכה לוודא שההחלטה הזאת מיושמת. אי אפשר להשאיר את זה ככה. יש החלטת ממשלה, יש החלטה של ועדה מקצועית פה אחד, אי אפשר להשאיר את זה ככה בהתנהלות השערורייתית הזאת.
אנחנו לא יודעים להסביר לאף תעשיין. אני חוזרת ואומרת את זה כאן בכל ועדה. מתקשרים אלינו, אני יכולה לדבר לפחות על אגף עבודה בהתאחדות תעשיינים, יש לנו קרוב ל-3,000 פניות בשנה. אין לנו שום דרך להסביר, לא רק בנושא עובדים זרים ולא רק בנושא אגרות, אבל הרבה מהפניות מגיעות גם בנושא הזה. אין לנו שום דרך להסביר לתעשיין שמתקשר למה הוא משלם אגרות, למה הוא משלם את הסכומים האלה ולמה הוא משלם פי חמישה מענף אחר, ולמה כשיש החלטת ממשלה להפחית, אף אחד לא עושה דבר, ולמה כשיש החלטה מקצועית של ועדת מנכ"לים שמחליטה להפחית בחצי, עדיין אף אחד לא עושה דבר.
לכן אנחנו סומכים פה על הכנסת, שאולי היא תצליח לעשות את ההחלטה או לקדם את השינוי הזה מול כל הגורמים המעורבים, שכרגע באמת מדהים לראות איך הם יושבים בשקט ככה, מקשיבים לכל מה שאנחנו אומרים, עם כושר הקשבה נפלא, אבל משאירים את השערורייה הזאת על כנה כאילו לא אמרנו כלום, וזו לא הישיבה הראשונה. תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. ורוניקה, ואחר כך אלישע. בקצרה.
<< אורח >> ורוניקה רוזנברג: << אורח >>
בקצרה, אני תומכת בכל מה שנאמר פה, גם במסחר ושירותים, כולל ענף הניקיון, מוטלות אגרות מאוד מאוד גבוהות, 8,490 שקלים. כפי שמיכל הבהירה, יש החלטת ממשלה, יש החלטת ועדת מנכ"לים להפחית בחצי. זה מהווה מעמסה מאוד מאוד גדולה על המעסיקים. גם ככה יש עלויות נוספות של דיור וביטוח, שהן מעבר ומייקרות את ההעסקה של העובדים.
ענף הניקיון זה שירות בסיסי, כפי שנאמר במלונאות במלונות, אז גם במרחבים, גם בכל מקום, גם לטובת בריאות הציבור, צריך ליישם את ההחלטה הזו. אנחנו ממש מבקשים, זו חובה להפחית וצריך למצוא את הדרך. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אלישע, בבקשה.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
תודה. אלישע יפרח, איגוד לשכות המסחר. תראו, אין הרבה מקרים, אני חושב שזה די נדיר שאתם רואים ככה את כל המגזר העסקי מאוחד בזעקה שלו, וזה נדיר בגלל שאנחנו באמת באירוע דרמטי.
מדינת ישראל החליטה להשית אגרות על העסקת עובדים זרים, משתי סיבות עיקריות, זה לא סוד, זה גם כתוב. סיבה ראשונה היא כדי לעודד העסקת עובדים ישראלים, זאת אומרת שממשלת ישראל אמרה, אנחנו נייקר לכם את העסקת העובדים הזרים כדי שתעדיפו להעסיק עובדים ישראלים.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
שיביאו.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
א', אם היה לנו את הישראלים האלה, היינו מעסיקים אותם. ב', בדיונים אחרים אומרים לנו, יותר זול להעסיק עובדים זרים, אז אפשר קצת לסגור את האירוע הזה ולומר, להעסיק עובד זר זה יותר יקר? כי זאת גם המטרה המוצהרת של מדינת ישראל, שהעסקת עובד זר תהיה יותר יקרה. את זה אפשר לשים בצד.
הסיבה השנייה היא כדי לממן את פעילות האכיפה של רשות האוכלוסין ומשרד העבודה, אבל גם לזה ניתן מענה בהחלטה 1752, נתנו תקציב ותקנים ל-400 פקחים שיעסקו בנושא הזה. יש קושי בלגייס אותם, אבל אם יצליחו לגייס אותם זה מביא את מדינת ישראל להיות בעלת מערך אכיפת עובדים זרים הכי גדולה בפער מכל המדינות המתקדמות במערב, ככה שגם את הנושא הזה אנחנו כמגזר עסקי לא צריכים לפתור לממשלה.
הממשלה פתרה אותו לעצמה, הקצתה לזה כבר תקציב, לא מצליחה לגייס לזה תקנים, זה לא בעיה שלנו, אנחנו צריכים להוריד את האגרות האלה מהשולחן. מדובר על 8,500 שקלים בממוצע לכל עובד, כל שנה. תכפילו את זה ב-10, 50, 100, 200, 500 עובדים, אלה עלויות אדירות שאין שום סיבה שאף מעסיק בישראל יישא בעלויות האלה.
צריך לבטל את האגרות האלה מייד. מדינת ישראל יכולה לעשות את זה, מדינת ישראל הצביעה גם בממשלה וגם בוועדת מנכ"לים שהיא תעשה את זה, וכל זה לא קורה רק בגלל עמדה של שר האוצר שאין לזה תקציב.
אז א', הכנסת יכולה להתגבר על זה, אפשר למצוא לזה את הפתרונות, ואני קורא לכם מכאן, המחוקקים, אתם יכולים לפתור את העניין הזה. דבר ראשון.
דבר שני, שר האוצר אמר – ורום, תקן אותי אם אני טועה – בדיוני תקציב, שהעלות של הפחתת כל האגרות בהתאם להמלצת ועדת המנכ"לים, זה יעלה מיליארד שקלים בשנה. מצד שני, היו פה נתונים שכלל ההכנסות מהאגרות היו חצי מיליארד שקל ב-2024, ומיליארד וחצי שקלים ב-2025, אז אני לא מבין איך הפחתה בחצי עולה מיליארד שקל, אני אשמח לתשובות לזה.
דבר שלישי, ברוך השם, ואני אומר את זה גם ליוסי, הצלחנו לבטל את העלאת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, מה שעלה לדעת שר האוצר מיליארד שקל, אז פינינו גם לזה תקציב, אין שום סיבה שהדבר הזה לא יקרה. תודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אורי דורמן. אחר כך נשאל, לפני שנעבור לנציגי הממשלה, בבקשה.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אני לא רוצה לחזור על דברים שאמרו חבריי. כמובן שגם בתחום החקלאות, הנושא הזה של האגרות שמלווה אותנו שנים רבות, מקשה מאוד. אנחנו שומעים, כל היום מדברים על יוקר המחייה ויוקר מחירי המזון וכל הדברים האלה, וזה בנוסף להרבה דברים אחרים שהמעסיקים צריכים לשלם לעובדים הזרים, שלא קיימים בעולם.
לכן, אני מצטרף לחבריי בדרישה להפחית את האגרות בהתאם להחלטה של ועדת המנכ"לים. תודה רבה על הדיון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תודה. משרד העבודה, אתה רוצה להגיד משהו, מאיר דוד?
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
רק שאנחנו צודקים.
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
כולם צודקים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל אתה היית שותף לדיונים בעניין הפחתת האגרות. אתה יכול להגיד לנו מה היה שם ולמה? אני מבינה ששר האוצר טוען שזה לא חסם להורדת יוקר המחיה.
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
אז את זה יגיד רום. אני רק אגיד שהנושא הזה עדיין לא הגיע לשולחן שר העבודה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא שר העבודה.
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
אני מייצג את שר העבודה, ולכן כשהנושא הזה יגיע לשר העבודה להתייעצות, הוא ייתן רשמי.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל אתה שותף לישיבות הבין-משרדיות.
<< אורח >> מאיר דוד: << אורח >>
בוועדת המנכ"לים, משרד העבודה תמך בהמלצת ועדת המנכ"לים, אבל באופן רשמי הנושא לא הגיע לשר העבודה כדי שייתן את דעתו ולכן כרגע אנחנו לא נתייחס עד שתגיע אליו המלצה כתובה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. תודה. רום.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
בר יתייחס לכל השאלות, אבל אני כן רוצה להגיד משהו.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
תתייחס גם לתיקון התקנה, ומה להערכתך העלות בגין תיקון התקנה.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
נתייחס לכל, אני רק רוצה להגיד לפני. נאמר פה כמה פעמים במהלך הדיון – האוצר לוקח את הכסף, גם אני לא הייתי מוותר. חשוב לי להגיד – כל ההכנסות מכל האגרות של המדינה בכלל, ואגרות עובדים זרים בפרט, נכנסות להכנסות המדינה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
ברור.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
לא, זה לא ברור.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
לא, לא ידענו את זה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
מה, אמרנו שזה לכיס האישי של אגף התקציבים?
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
ומשמשות בתקציב המדינה בעבור שירותים שהוא נותן לאזרחים – חינוך, בריאות, רווחה - -
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אבל המלונות לא נותנים לכם שירותים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בואי נשמע אותו.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אני רוצה משהו חדש כבר סוף כל סוף לשמוע.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
- - מתווה פיצויים למשק, גם התקציב של משרד התיירות או כל משרד ממשלתי אחר. כלומר, הכסף שנכנס באגרות, בוודאי ובוודאי שעובר לרווחת אזרחי המדינה כחלק מהמימון של השירותים שהממשלה מעניקה לאזרחים.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
רום, אתה אמיתי?
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
אין פה אירוע של שימוש לא ראוי או משהו כזה.
עוד משהו שצריך להגיד. הנומרטור לוקח בחשבון את הגידול בהכנסות מאגרות בהתאם לתחזית של כניסת העובדים הזרים, ולכן כל הפחתה, בכל שלב, דורשת מציאת מקור תקציבי מאזן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אבל אז לא היו הפלסטינים, והירדנים לא משלמים אגרות.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אבל איזה כיף, פתאום יש כסף.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
אבל מהרגע שהוחלט על כניסת עובדים זרים, הנומרטור – אני אתן דוגמה, כמו שבוחרים להשית איזושהי התייקרות, כל דוגמה שתבחרו, וההתייקרות הזאת, היא נגבית מגופים שונים במשק – זה יכול להיות מאזרחים, מחברות פרטיות, ממי שתבחרו לעניין הדוגמה – ההתייקרות הזאת או תוספת ההכנסה הזאת נלקחת בחשבון לעניין הנומרטור, והחל מאותו רגע כל ביטול או הפחתה של אותה גבייה דורשת מקור תקציבי מאזן. זה נכון לכל אחד מהרכיבים במשק וזה נכון גם לעניין של אגרות עובדים זרים.
לכן חשוב לי להגיד, הדבר הזה נלקח בחשבון בהכנסות המדינה באופן מלא ולכן כל שינוי אקטיבי שנעשה בגובה אגרות עובדים זרים – גם בכל אגרה אחרת במשק אבל רגע לעניין עובדים זרים – כן דורש מציאת מקור תקציב מאזן והוא נלקח בחשבון בהכנסות המדינה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
כשאתם רוצים אתם יודעים למצוא כל מקור תקציבי.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
גברתי היושבת-ראש, המנטרה הזאת חוזרת כל הזמן.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
ולא סתם אנחנו באנו לאגף תקציבים.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
איך פתאום יש תקציב לדתיים?
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
סליחה, אדוני. אל תלך למקומות האלה, זאת לא בעיה שלנו. אנחנו הגענו לוועדת כספים - - -
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בבקשה. תני למי שלא דיבר.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
שמי דניאל אברהם, התאחדות החקלאים החדשה בלשכת המסחר. רבותיי, היום, ובשבועות האחרונים הולך להיות דיון איך לתקצב את הדתיים, נכון?
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
לא, לא מקובל עליי מה שאתה אומר.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
מאיפה הם מביאים את הכסף הזה?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא ניכנס כאן לדתיים, נפריד, נעשה הפרדות.
<< אורח >> אברהם דניאל: << אורח >>
אין לי בעיה בעניין הזה אבל יש לי בעיה למה מטילים את זה עליי. אני לא יכול לסבסד את המדינה, זה בדיוק העניין. בחקלאות, מתוך 20,000 חקלאים שגידלו תוצרת חקלאית טרייה, נשארו בקושי 5,000 חקלאים. במי זה פוגע בדיוק? זה פוגע בכל אזרח במדינה הזאת. ומה הוא מרצה לי פה? איך אמרתי לכם? הגשש החיוור. איזה תשובות חדשות הוא נתן? כל הזמן אותן תשובות, זה הכול. מה הוא מחדש לנו פה? שאין לו תקציב? שיפתור את הבעיה הזאת, זה הכול.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רום, היה פרוטוקול בוועדת הכספים – אתה גם מודע לכך – היה דיון על אגרת הבקשה להעסקת עובדים זרים בענף המסעדות. אתה טענת, רום: אמרתי ששר האוצר אמר בוועדת המנכ"לים שהוא יבחן את הנושא ואיך ניתן לשלב אותו במסגרת תקציב 2026, ששם ניתן להביא צעדים מאזנים למימון העלות הזאת.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
נכון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
גם אני דיברתי ישירות עם שר האוצר והוא הבטיח לי שהוא יעשה הכול שזה יקודם בתקציב 2026, והתבשרנו בתקציב 2026 שלא נעשה כלום. אני ביקשתי ממנו גם להוריד את האגרות והוא התנה, אמר שאין לו בעיה עם ענף הבנייה ולגבי דמי ההיתר, אבל הוא רוצה להתנות את זה עם משהו אחר. אז תחליטו, מקור תקציבי או התניות עם משהו אחר. בוא נגיד פה את האמת על השולחן.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
קודם כול, ההחלטה להקצות מקורות בעבור שימוש כזה או שימוש אחר זאת לא החלטה בלעדית של שר האוצר, זאת החלטה של כל הממשלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר. אבל עכשיו לדוגמא מעבירים איזו הצעת חוק, מאיפה מוצאים לה מקור תקציבי? מה, מכנסים את כל הממשלה?
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
מה פתאום.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
א', כן.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אין בעיה, אז תביא את ההחלטה לממשלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
החלטת ממשלה אני מבינה - -
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
רום, בוא נעשה עסק, תביא את זה לממשלה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
- - אבל רוצים להוביל הצעת חוק פרטית באישורה של הממשלה.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
זה דורש מציאת מקור תקציבי מאזן.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
רום, אולי נביא את זה לממשלה והממשלה תחליט, לא שר האוצר לבד, בטח לא אגף תקציבים לבד.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
במהלך של ליל תקציב 2026 עמדו בפני הממשלה מגוון רחב של צרכים תקציביים, לרבות עלויות הביטחון ודברים. כולם מבינים איזו סיטואציה מורכבת שהממשלה הייתה בה באותו ליל ממשלה. נקבע סדר עדיפויות מסוים, בכפוף לכל האילוצים של הוצאה ביטחונית והוצאה אזרחית וכן הלאה והוחלט שנושא האגרות לתקציב 2026, הוא לא יקבל מענה לאור האילוצים התקציביים השונים.
<< אורח >> מיכל וקסמן חילי: << אורח >>
המדינה פשוט מודה שלא אכפת לה מהאזרחים וגם לא מחפשת סיבות שאפשר להסביר אותן.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
גברתי היושבת-ראש, יש לי הצעה מעשית. אני חושבת שלא סתם הדיון הזה מתקיים בוועדת כספים, אתם אלה שמאשרים את תקציב המדינה.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
אנחנו נשמח לענות פרטנית לשאלות שהעליתם.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
רום, אתם מאשרים את תקציב המדינה, אתם מאשרים העברת סעיפים, אתם מאשרים באמצע שנה שינוי בתקציב. שלא יעבדו עלינו בעיניים, ואם צריך החלטת ממשלה, תודו שצריך החלטת ממשלה, נבקש שיביאו החלטת ממשלה. זה לא הגיוני שאנחנו נחכה עכשיו לממשלה הבאה, אנחנו לא מתכוונים לשלם בספטמבר ובינואר שוב פעם אגרות. ואני מודיעה לכם, אנחנו נביא פלסטינים, פשוט נביא פלסטינים, גורמים לנו לעשות את זה.
רום, לא ענית לי על השאלה. זה שנפלנו במקרה על ברירת המחדל, זה מאוד התאים לכם שזה ברירת המחדל, ואתה יודע מה? הלוואי והיו לי כאלה הכנסות בתיירות היום, שהייתי יושבת בשקט ואוכלת את ברירת המחדל. לא קיים כרגע, אתה בעצמך יודע מה הולך בתיירות. לא קיים, לא יכולים, יש מלונות שהם בכלל סגורים בצפון, בכלל לא נדבר עליהם. אנחנו לא מתכוונים לשלם את האגרה הזאת.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אחרי גורביץ' תמשיך להשיב לה.
<< אורח >> איציק גורביץ': << אורח >>
יצחק גורביץ' מהתאחדות הקבלנים. קודם כול, צריך להגיד את זה ביושר. רום מדבר ואומר אמיתי. כרגע הנושא הזה הוא סוגיה תקציבית של כיסוי מקורות תקציבים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון, והיא לא חשובה בעיני האוצר.
<< אורח >> איציק גורביץ': << אורח >>
מה הקטע האופטימי בזה? אין פה כבר עניין של מדיניות בוא נביא רק עובדים ישראלים. לפחות בואו נודה שיש פה סוגיה תקציבית, לפחות יש בזה מבחינתי הקלה, אתם יודעים, אחרת אני צריך להתמודד עם מדיניות.
אבל מה שכן צריך להבין, ואגף תקציבים צריך להסתכל על זה, הדבר הזה הוא חסם כלכלי מעבר לעלות. באופן שזה מוטל, זה מכביד על המשק. לכן, ההסתכלות צריכה להיות אחרת, יכול להיות שאפשר להגיע לאותם מקורות תקציביים שלא באמצעות אותן הכבדות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אתה יכול להגיד מה העלות התקציבית בגין שינוי התקנה?
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
אני אתייחס, אני אשמח גם להתייחס לכל הטענות שעלו קודם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. כל מה שעלה פה.
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
בוודאי.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
תתייחס בנפרד למלונאות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
עכשיו אנחנו עוסקים רק במלונות.
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
אני מתייחס, זה גם נושא הדיון.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לתקנה, שאלתי על התקנה. אם מתקנים את התקנה, מה העלות התקציבית.
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
בוודאי. דבר ראשון, מבנה תשלום האגרות, כמו שנטען כאן שהוא שווה למומחים, חשוב לי להגיד, כמו שגם נאמר מוקדם יותר בדיון, זו אגרת ברירת המחדל, זה לא הושווה למומחים כמו שזה וענף המלונות וענף המומחים הם נמצאים באותו מקום.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
זה נכון או לא נכון?
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
הסמכות לשר לקבוע - - -
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
זה נכון או לא נכון? למה אתה לא עונה לי?
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
לא נצליח לדבר אם כל פעם תתפרצו.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
רום, אבל אתם לא עונים על השאלות. תגיד לי את האמת, האם העניין שהם יושבים על מומחה זה נכון, זו המדיניות שלכם בנושא.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
אנחנו רוצים לענות לכל אבל אנחנו צריכים שיאפשרו לנו לדבר בצורה רציפה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יש לנו עוד חמש דקות. חבל.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
יושבת-הראש, אנחנו צריכים שיח רציף, כי אם כל פעם קוטעים אנחנו לא נצליח להתייחס.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. נכון.
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
לשר, כמו שאמרתי, יש הסמכה לקבוע הפחתה עבור ענף מסוים בתקנות. כשענף המלונות הוכנס לחוק לא נקבעו תקנות, לכן גובה האגרה שלו זהה לברירת המחדל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון. את זה שמענו, בסדר.
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
התנאים שנדרשים מהעובדים בענף רחוקים מאלה של המומחים. המומחים נדרשים לגובה שכר של פעמיים השכר הממוצע במשק, כמעט 30,000 שקל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
נכון.
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
זו בוודאי לא דרישה שקיימת בענף התיירות, ולכן ההשוואה למומחים לא רלוונטית.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אה, תודה רבה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
יפה. זה בדיוק כמו במטרו, שהמומחים, הם מרוויחים פעמיים מהשכר הממוצע במשק.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
הטענה שלכם שאתם משווים את עצמכם למומחים היא טענה שלא תקפה מפני שהמומחים, יש להם תנאי סף נוסף מאוד מאוד מחמיר של פעמיים השכר הממוצע במשק.
<< קריאה >> קריאות: << קריאה >>
- - -
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אז למה כתוב אגרת מומחים?
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
התנאי הזה לא קיים אצלך, ולכן ההשוואה שאת אומרת היא לא תקפה.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
מה זה לא תקפה?
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
שכר המינימום שנדרש מהם הוא כמעט 30,000שקל בחודש.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אבל עזוב את שכר המינימום. אנחנו מדברים על אגרות, לא על שכר מינימום.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
לא, אני לא עוזב את שכר המינימום כי אני מסתכל על סך עלויות העסקה של מעסיק, ובעבור מומחה, סך העלויות שלו הן 30,000 שקל שכר - - -
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אז אתה רוצה שאני אשלם 30,000 שקל בשביל שתקרא לי מומחה.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
לא, אני אומר שאת לא נדרשת לשלם 30,000 שקל, ולכן ההשוואה הזאת היא לא תקפה. לכן, זו טענה שאפשר להמשיך להגיד אותה אבל היא לא רלוונטית והיא לא נכונה. היא לא נכונה מבחינה עובדתית.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
היא לא רלוונטית.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
היא לא נכונה?
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
היא לא נכונה.
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
היא לא נכונה.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אם היא לא נכונה, למה לא כתוב לי סעיף מלונאות וכתוב לי בסעיף מומחים?
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
לא כתוב לך בסעיף מומחים.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
כתוב: סעיף אגרה כללית.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אגרה כללית של מומחים.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
לא. כתוב סעיף אגרה כללית שמשויכת למספר ענפים.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
רום, אני יותר אעריך את זה אם תגיד לי: תקשיבי, את צודקת, אבל בעיה שלכם.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
אנחנו רוצים להמשיך להתייחס.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הגר, עוד חמש דקות צריך לסיים.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אתי, כדאי שיביאו תשובות כבר, כל פעם אותה תשובה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אז הם יביאו.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
הינה, חבר הכנסת אזולאי ימצא להם את המקור התקציבי.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
אני לא חושב שאת צודקת מפני שהסברתי שהתנאי של כפל השכר הממוצע לא חל עליכם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה פעמיים מהשכר הממוצע במשק על מומחים, ולגביכם זה לא חל.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
זה כמעט 30,000 שקלים בחודש, ולכן זאת השוואה שהיא לא תקפה ולא רלוונטית.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אני מדברת רק על האגרות.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
אני מבין שאת מדברת רק על האגרות.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
רום, אבל למה חדרנית במלון לא שוות ערך לשוטף כלים במלון, לשוטף כלים במסעדה? מה, אתם השתגעתם. באמת, אתה יכול לבוא ולהגיד לי, זה מה יש, תמצאו סעיף תקציבי.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
ההשוואה למומחים היא לא רלוונטית.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אבל אל תגיד לי השוואה לא רלוונטית.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
הסברתי גם למה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
הגר, תני לו להמשיך. חמש דקות, אנחנו מפנים.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
הרכיב המשמעותי בשכר המומחים לא חל בענף המלונות ולכן זאת לא השוואה שהיא תקפה.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אבל לא מעניין אותי השכר, מעניין אותי האגרה.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
גברתי, אני מבין שזה לא מעניין, אבל כשמשווים, צריך להסתכל על כל התמונה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אנחנו צריכים לסיים.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אבל אולי צריך לגשת לממשלה, צריך להגיש הצעת מחליטים.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
אבל אנחנו לא מתקדמים, חברת הכנסת עטייה.
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
אז אנחנו נשמח להתקדם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני אקרא את הסיכום שלי ותראה שאנחנו מתקדמים, בעזרת השם.
<< אורח >> אורי דורמן: << אורח >>
בסדר, יבוא לפה שר האוצר וייתן תשובות. העובדים הזרים במדינת ישראל הם הכי יקרים בעולם.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
זה בדיוק בסיכום שלי, בבקשה. שתי דקות, ואני קוראת את הסיכום.
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
תודה רבה. במסגרת החלטת ממשלה 1752, כמו שעלה כאן הרבה פעמים, שייסדה את ועדת המנכ"לים, נקבע, וסעיף 12.3 מסמיך את הוועדה לגבש המלצה על הפחתת אגרות ולהגיש אותה לשרי הפנים, האוצר והעבודה. כפי שמנוסח בהחלטה, מדובר על המלצה בלבד, והסמכות לעניין יישום נתונה לשרים.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי.
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
ההמלצה של הוועדה הציגה הפחתה שעמדה על כמעט מיליארד שקלים, ללא מקור תקציבי, כלומר היא אינה ברת יישום.
בחזרה לענף המלונאות, לשאלה. ההפחתה המבוקשת דורשת העמדת מקור תקציבי של מעל 20 מיליון שקל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא אמרת לי כמה העלות התקציבית של שינוי התקנה.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
20 מיליון שקל הוא אמר.
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
זה מה שאני אומר, קצת מעל 20.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
סליחה. לא, אל תגיד לי מעל 20 מיליון שקל כי אני ורום עשינו בדיקה וזה היה 15 מיליון שקל.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רום, מה העלות? 20 מיליון?
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
תלוי מה נקודת ההשוואה שלוקחים. מה שאנחנו הבנו, לפי נקודת השוואה שאנחנו הבנו, זה 20. אפשר לדייק את זה, אבל אלה סדרי הגודל.
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
זה כמובן תלוי בכמות המכסות וצפי כניסה לארץ, כי ברגע שהוגדלה כמות המכסות, בהתאם גם העלות משתנה.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
המכסות שקיימות עכשיו.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
כשעושים הפחתה, לוקחים בחשבון את כלל העובדים שייכנסו החל משנת ההפחתה, זה יהיה החל משנת 2027, לוקחים בחשבון את סך העובדים שייכנסו.
<< אורח >> בר מיוחס: << אורח >>
בוועדת המנכ"לים האחרונה הוגדלה המכסה ולכן בהתאם קצת עלתה העלות.
<< אורח >> אלישע יפרח: << אורח >>
מיוחס, למה זה מיליארד, אני לא מצליח להבין. אם כלל ההכנסות מאגרות זה מיליארד וחצי, למה ההפחתה של ועדת המנכ"לים עולה מיליארד, לדעתכם?
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
רום, אתה יכול לענות לאלישע לפני שאני מסכמת?
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
כשאנחנו לוקחים בחשבון הפחתה אנחנו לוקחים בחשבון את העלויות לבסיס. הכמות של העובדים שנמצאים היום, של ה-3.3%, אנחנו מעריכים שהיא תתממש בשנת 2027 ולכן כשאתה מחשב את כל העלות אתה צריך לחשב על כל עלות הבסיס בהבשלה מלאה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אוקיי. אני רוצה לסכם. תודה לכל המשתתפים. אחד, הוועדה קוראת למשרד האוצר לפעול להשוואת סכומי האגרות בגין העסקת עובדים זרים בענף המלונות, כמו שקיימים היום ביתר הענפים: תעשייה, מסחר שירותים, שיפוצים ומסעדות.
שתיים, אני מבקשת ממשרד האוצר להעביר לוועדת הכספים ולוועדה לעובדים זרים תשובה תוך שבוע מה בכוונת משרד האוצר לעשות כדי להשוות את סכומי האגרות למלונאים, ומצפה להציג מקור תקציבי שיאפשר את הפחתת האגרות בענף המלונאות. הוועדה רואה במהלך זה צעד חיוני להתמודדות עם המחסור בכוח אדם בענף ולחיזוק תעשיית התיירות ומצפה ממשרד האוצר להציג פתרון ישים.
בנוסף, בקשר לכלל האגרות, אני אבקש מיושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת חנוך מלביצקי, לקיים דיון בדחיפות, עוד לפני פיזורה של הכנסת, עם שר האוצר שיגיע לכאן ועם כל נציגי המעסיקים ונציגי הממשלה בעניין הפחתת אגרות.
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
חברת הכנסת, אני רוצה שתדייקי את זה, שאתם חייבים לתת תשובה תוך שבוע מה עושים עם המלונאות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר, אמרתי את זה. זה כתוב, זה ברור, תוך שבוע מה בכוונת משרד האוצר לעשות כדי להשוות - - -
<< אורח >> הגר שרן: << אורח >>
אבל למה לא לכנס את הוועדה? אם אין להם דיון בוועדה הם לא נותנים תשובות.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
לא אני קובעת, זה יושב-ראש ועדת הכספים.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
אנחנו נחזיר תשובה, אין בעיה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
בסדר? עד שבוע.
<< אורח >> רום בר-אב: << אורח >>
אנחנו נחזיר תשובה לוועדה תוך שבוע, אין שום בעיה.
<< יור >> היו"ר חוה אתי עטייה: << יור >>
אני אפנה לחנוך, ששר האוצר עוד לפני פיזור הכנסת יגיע לכאן לישיבה עם כל המעסיקים בעניין הפחתת האגרות, שייתן לנו תשובה.
תודה, הישיבה נעולה.
<< סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 09:40. << סיום >>