פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 958 מישיבת ועדת הכלכלה יום ראשון, כ"ט בסיון התשפ"ו (14 ביוני 2026), שעה 13:30 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו-2026 << הצח >> נכחו: חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר מוזמנים: איגור דוסקלוביץ – מהנדס, הממונה על התקינה, משרד הכלכלה והתעשייה ינון אלרועי – ראש מערך אסדרה, משרד הכלכלה והתעשייה שני ברוך עזרי – לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה גלית יעקובוביץ – משרד הכלכלה והתעשייה שירן מזרחי – מהלת תחום כימיה ואיכות הסביבה, משרד הכלכלה והתעשייה ד"ר תמר ברמן – מנהלת תחום הערכת סיכונים, משרד הבריאות ד"ר חן גוטמן – מנהל תחום הערכת סיכונים - מזון חדש, משרד הבריאות אילן בנימין – מהנדס, ראש אגף הנדסה ורישוי, משרד האנרגיה והתשתיות דלית זמיר – יעוץ משפטי, משרד האנרגיה והתשתיות אתי נתן זלצמן – מנהלת תחום מניעת זיהום מקורות מים, רשות המים רם שטרן – עו"ד, עוזר יעוץ משפטי, רשות המים ידידה שטכלברג – עו"ד, מחלקה משפטית, רשות החשמל איה דביר – עו"ד, יועצת משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן ליאור בר ניר – מנהלת תחום חינוך ומשפט פלילי, המועצה לשלום הילד רז הילמן – מנהל אגף הרגולציה, איגוד לשכות המסחר טיראן ששון – סמנכ"ל כלכלה ורגולציה, איגוד לשכות המסחר אייל פרובלר – עו"ד, יועמ"ש, התאחדות התעשיינים אורן הרמבם – מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה, התאחדות התעשיינים ייעוץ משפטי: איתי עצמון אביגיל כספי מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: דנה אנקר, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), התשפ"ו-2026, מ/1922 << נושא >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> צוהריים טובים, הנושא, הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 21) (אימוץ הוראות מחייבות החלות בארצות הברית), תשפ"ו-2026. המשך דיון. אנחנו מסיימים ב-18:00, תשדלו לסיים את החוק הזה עד 18:00. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בדיון האחרון, ב-07 ביוני, הגענו עד תחילת התיקון העקיף לפקודת היבוא והיצוא, אנחנו בעמוד 34. לקראת הישיבה הזו, הפצנו נוסח מתוקן להצעת החוק, שכולל גם תיקונים מתחילת ההצעה, בהתאם להחלטות הוועדה ונושאים נוספים שמשרד הכלכלה ביקש להוסיף. דילגנו על התוספת השמינית, שקובעת את הפירוט של האסדרה האמריקאית שיש כוונה לאמץ. אני מציע שנתחיל בתוספת השמינית, נתקדם ואז נחזור. מקובל? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התוספת השמינית היא בעמוד 28. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביקשתם לדחות את ההקראה בתוספת השמינית. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> ידענו שיהיו לנו תיקונים ולכן, ביקשנו לקרוא את זה ביחד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשיתם את התיקונים? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבחינת סדר הדיון, תקראי כל אסדרה, עם הסבר קצר ונשמע הערות, כמו שעשינו באסדרה האירופית. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אני אקריא את התוספת, מהרגע שזה פורסם עד היום, יש תיקונים קטנים, דיוקים, שנובעים מעבודה מקצועית שנעשתה. אני אציין אותם תוך כדי ובדיון הבא נביא נוסח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כוונת היו"ר היא להצביע בדיון הבא. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> "תוספת שמינית (ההגדרה "האסדרה האמריקאית המאומצת וסעיף 9א8) האסדרה האמריקאית המאומצת חלק א': הגדרות את שתי ההגדרות SDS והיתר רעלים, אנחנו מבקשים למחוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כי לא נעשה בהן שימוש? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם לא נעשה בהן שימוש, אין בהן צורך. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> חלק ב': האסרה האמריקאית המאומצת, מועד תחילתה ותנאים להחלה (1) ההוראה המחייבת – Title 16 of the CFR – Commercial Practices (א) תחילתה: (1) לעניין מוצרי ילדים ותינוקות – צעצועים, מוצצים ופטמות, מחזיקי מוצץ, בקבוקים, אביזרי שתיה והאכלה מיטות, מיטות מתקפלות, מיטות קומותיים, מיטות גבוהות, כיסאות גבוהים, לולים, עריסות, נדנדנות, טרמפולינות, הליכונים, מזרנים למיטות ועגלות, עגלות, מנשאים, אופניים, יחידות החתלה, תכשיטים – יום תחילתו של תיקון מס' 21; (2) לעניין חומרי ניקוי וחומרים מסוכנים המיועדים לשימוש הציבור הרחב ונמכרים קמעונאית – יום תחילתו של תיקון מס' 21; בסעיף קטן (א)(2) אנחנו מבקשים למחוק את המילים "למעט אלה הטעונים היתר רעלים של המשרד להגנת הסביבה, בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> חומרים מסוכנים יישאר? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין הגדרה לחומר מסוכן. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה כל מה שנמצא בחלות תקן מסוים, 2302 חלק 1. מדובר בחומרי ניקוי שאין להם תקן ספציפי והתקן הזה מאגד את כולם. זה חומרים מסוכנים שאין להם תקן ייעודי, חומרי ניקוי, מפיצי ריח, דבקים ומוצרים נוספים. (1) (א) (3) לעניין קסדות לרוכבי אופניים, אופניים, שטיחי טקסטיל, מזרנים, רפידות מזרנים ומציתים – יום תחילתו של תיקון מס' 21. (ב) תנאים להחלה: (1) לעניין מוצרי ילדים ותינוקות – ההוראה לא תחול לעניין צעצועים לילדים מתחת לגיל 3, מוצצים ופטמות, מחזיקי מוצץ, בקבוקים, אביזרי שתיה והאכלה, אלא אם כן החזיק העוסק בתעודת מוצר ילדים CPC – Children's Product Certificate, כפי שנדרש בהוראה המחייבת; (2) לעניין חומרי ניקוי וחומרים מסוכנים המיועדים לשימוש הציבור הרחב ונמכרים קמעונאית – על העוסק להחזיק בתיעוד טכני המעיד על התאמה לדרישות ההוראה המחייבת. מוחקים את המילים "למעט אלה הטעונים היתר רעלים של המשרד להגנת הסביבה". ה-SDS כבר לא רלוונטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מי קובע את התיעוד הטכני? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה תיעוד טכני שמעיד על אותה התאמה. זה לא משהו ספציפי, זה יכול להיות כמה דברים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מישהו יצטרך לקבוע מה זה תיעוד טכני. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> בהוראות הממונה על התקינה, אנחנו נפרט סוגי תיעודים מקובלים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא צריך לכתוב את זה כאן? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> יש חלופות בתוך האסדרה האמריקאית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה בתוך האסדרה? או בהוראות הממונה? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> האסדרה האמריקאית מתייחסת לכמה סוגי תיעודים שניתן להחזיק כדי להוכיח עמידה באותה אסדרה. אנחנו לא מפרטים פה את כל סוגי התיעודים, אלא מדברים על מסמך טכני שמעיד על התאמה לאסדרה ונפרט את המידע הזה בהוראות הממונה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> האם לא צריך לרשום פה, כפי שנקבע בהוראות הממונה? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אפשר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך להסביר. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> יש לנו בקשה להוסיף תנאי להחלה נוסף, שנשמט בפרסום בוועדה. שזה יהיה סעיף (3). (1) (ב) (3) לעניין חומרי ניקוי וחומרים מסוכנים המיועדים לשימוש הציבור הרחב ונמכרים קמעונאית, במקום שבו נדרש לסמן "Poison Center" יסמן העוסק "המכון הארצי למידע בהרעלות של משרד הבריאות בקריה הרפואית רמב"ם". זו תוספת שקיימת גם באירופה ואני אסביר את כל האסדרה. האסדרה הראשונה שאנחנו מבקשים להוסיף, זו אסדרה מספר 16, שעיקרה מוצרי צריכה. אנחנו מפרטים בחלק ב' בתוך התוספת השמינית את אותם מוצרים שנמצאים תחת אותה אסדרה ולגביהם אנחנו מבקשים לאמץ את האסדרה האמריקאית. מדובר בעיקר במוצרי ילדים ותינוקות וחומרי ניקיון וחומרים מסוכנים ומוצרי צריכה נוספים. כמו שקבענו לגבי האסדרה האירופית, גם כאן אנחנו קובעים תנאים להחלה, שכוללים החזקת מסמכים שמעידים על התאמה לאסדרה האמריקאית. סוג המסמך שצריך להחזיק, משתנה כי זה אמור להיות תואם לאותה אסדרה אמריקאית מאומצת. פה אנחנו מבקשים להחזיק תעודה ספציפית שנדרשת באסדרה האמריקאית. לגבי חומרי ניקוי, במקום SDS, תעודה שהיא נכונה יותר להוכיח עמידה באסדרה אמריקאית. לעניין שינוי הסימון, מ-"Poison Center" ל-"מרכז ארצי להרעלות בישראל", זה תנאי שנקבע גם באסדרה האירופית והוא מתחייב מכוח זה שבמדינת ישראל יש מרכז אחר מזה שקיים במקומות אחרים בעולם. << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >> ליאור בר ניר, המועצה לשלום הילד. יש כאן הבחנה משמעותית בין מוצרי תינוקות וילדים, שיכולה לעורר סיכון ממשי לילדים ולתינוקות. הצעת החוק מבקשת לאמץ את ההקלות שקיימות בארצות הברית, אבל אין את מנגנוני האיזונים והבלמים שארצות הברית עצמה מחילה על המוצרים האלו. התעודה, ה-CPC, חלה על כל מוצרי התינוקות והילדים עד גיל 12, בארצות הברית. פה יש צמצום של מוצרי תינוקות וילדים, רק עד גיל שלוש, מה הלאה? מה עם ילדים מגיל ארבע ומעלה? מה עם כיסאות בטיחות לרכב, שזה גם מתחת לגיל שלוש וגם מעל? יש כאן צמצום של המוצרים וגם ההקלה הזאת של עד גיל שלוש, לא תואמת לרגולציה של ארצות הברית. אם רוצים לאמץ את הרגולציה של ארצות הברית, צריך לאמץ גם את האיזונים והבלמים שהיא עצמה שמה. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> קודם כל, התקני בטיחות לילדים מוסדרים באסדרה אחרת, לא באסדרה 16. אנחנו התיישרנו עם הגישה של מה שטוב לאירופה טוב לישראל, אותו דבר עשינו מה שטוב לאמריקה, טוב לישראל. אם אנחנו מאמצים את האסדרה האירופית למוצרי צעצועים לילדים, גם שם הגדרנו את חובת החזקת המסמכים על ידי היבואן, רק במוצרים המיועדים לילדים עד גיל שלוש. גם באירופה, מכוח הרגולציה האירופית, יש חובה להחזיק מסמכים דומים, גם בצעצועים לילדים עד גיל 14. בזמנו, במסלול האירופי לא אישרו לנו דבר כזה, אישרו לנו להתיישר עד גיל שלוש ועשינו אותו דבר במסלול האמריקאי. << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >> למה? מה מבטיח לי שמוצר לילדים בגילאי ארבע-חמש הוא בטוח? איך אנחנו יכולים להיות בטוחים בזה? כרגע, אני חושבת שזה ממש לא בטיחותי. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> הרפורמה יצרה איזונים. << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >> אין כאן את הבלמים שארצות הברית שמה לעצמה. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> הם קיימים גם באירופה, בדיוק אותו דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עשינו משהו אחר באירופה? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לא. בדיוק אותו דבר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה יש הבדל בין אירופה לארצות הברית מבחינתך? << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >> כי פה, התעודה הזו בארצות הברית חלה על כל מוצרי הילדים עד גיל 12. אין הבחנה בין מוצר למוצר ואין את ההגבלה הזאת. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> גם באירופה זה קיים, בצעצועים באירופה עד גיל 14, יש דרישה - - - ותעודות בדיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני רוצה להבין למה מבחינתך יש הבדל. באירופה עשינו ככה, בארצות הברית עושים אותו דבר. << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >> זה שבאירופה עשינו ככה, לא אומר שעכשיו צריך לאמץ את זה. העמדה שלנו הייתה זהה גם אז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ההיגיון הוא לעשות אותו דבר, לא לעשות שינוי. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> תמר ברמן, משרד הבריאות. אנחנו מסכימים עם אותה הערה. בהמשך יש מוצרים במגע עם מזון, באירופה יש דרישות שפה, ברגולציה האמריקאית אין. העמדה של משרד הכלכלה היא להתיישר לרגולציה האמריקאית, עם האיזונים והבלמים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ככל שהעוסק בוחר במסלול הזה. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> כן. זו בסך הכול תעודה. אם ברגולציה האמריקאית כתוב שמוצרים לילדים עד גיל 12 חייבים בתעודה, אנחנו לא מבינים למה לוותר על זה במסלול האמריקאי. היבואן יכול לבחור מסלול אחר. במוצרים במגע עם מזון, יש פה הקלה, כי אמרו שבגלל שזה לא מופיע ברגולציה האמריקאית, לא דורשים את זה. אי-אפשר לתת הקלות משני הכיוונים. זאת עמדתנו. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> ינון אלרועי, משרד הכלכלה והתעשייה. גם ברפורמה הקודמת וגם ברפורמה הזו, הדירקטיבה היא להקל על פתיחת השוק ולייצר תנאים שבהם אפשר יהיה לייבא בצורה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לגבי ילדים, יש הקפדה מיוחדת. אנחנו לא רוצים שילדים ייפגעו. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אני מסכים אדוני. היה פה דיון מאוד יסודי בנושא הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני זוכר את הדיון. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> מדובר בפרקטיקה דומה. גם באירופה, להבנתי - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לכן שאלתי מה ההבדל בין אירופה לארצות הברית מבחינת הפרקטיקה או התקנים. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> בארצות הברית יש תנאים טובים יותר, בטוחים יותר. מכיוון שמדובר על תוצרת ארצות הברית. במסלול הירוק דיברנו על ייצור בעל העולם. << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >> יצרן יכול לייצר מוצר בארצות הברית שלא מתאים לשיווק בארצות הברית ואז הוא לא יידרש לעמוד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> התשובה שהוא נתן היא טובה מאוד. ההיפך, בארצות הברית המצב לילדים יותר טוב מאשר באירופה. << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >> יכול להיות מצב שמוצר מסוים מיוצר בארצות הברית, אבל לא מיועד לשיווק בארצות הברית, אלא לארץ והתעודה הזו לא תידרש ולא יעשו את כל הבדיקות המקיפות הנדרשות לצורך שיווק בארצות הברית. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> התנאי הוא גם עמידה ברגולציה האמריקאית, זה לא קשור לאן הוא מיוצר. התנאי של הרפורמה הוא עמידה ברגולציה האמריקאית וייצור בארצות הברית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בואו נתקדם. הטענה לא מתקבלת כרגע. כן. << דובר >> אתי נתן זלצמן: << דובר >> אתי נתן זלצמן מרשות המים. לגבי חומרי ניקוי, ברפורמה של מה שטוב לאירופה, טוב לישראל, החרגנו מספר חומרי ניקוי, בשל השבת הקולחים להשקיה חקלאית. הגבלנו את חומרי הניקוי לנוזל כלים, אבקות כביסה וניקוי - - - אני לא רואה את זה פה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה מופיע בהמשך, תחת חלק ד'. ההחרגה נותרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תנאים נוספים לתחולת האסדרה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכו לקרוא. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> (2) ההוראה המחייבת – Title 21 of the CRF – Food and Drugs (א) תחילתה: (1) לעניין חומרי פלסטיק, קרמיקה וזכוכית הבאים במגע עם מזון ומשקאות – יום תחילתו של תיקון מס' 21; (2) לעניין בקבוקים, אביזרי שתייה והאכלה לתינוקות וילדים, כיסאות גבוהים לילדים – יום תחילתו של תיקון מס' 21; (3) לעניין משקפי שמש, משקפיים אופנתיים ומסגרות מתכתיות למשקפיים – יום תחילתו של תיקון מס' 21; (ב) תנאי להחלה: (1) לעניין חומרי פלסטיק, קרמיקה וזכוכית הבאים במגע עם מזון ומשקאות, אביזרי שתיה והאכלה לתינוקות וילדים – על העוסק להחזיק במסמכים המעידים על התאמה לדרישות ההוראה המחייבת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מי קובע את המסמכים האלה? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> בהתאם להנחיות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לגבי ההוראה המחייבת, תחולתה לעניינו כאן בחוק התקנים, זה לא על מזון? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> חד-משמעית. לכן פירטנו, אסדרה 21 היא אסדרה ענקית, שכוללת מזון ותרופות. אימצנו אותה רק לעניין המוצרים שמפורטים בסעיפים האלה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אני מתקנת, אנחנו מבקשים להוריד את כל התנאי להחלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אין דרישה באסדרה האמריקאית המאומצת למסמכים שמעידים על התאמה לדרישות האסדרה. לכן, אין מסמכים כאלה שניתן להביא. << דובר >> חן גוטמן: << דובר >> חן גוטמן, משרד הבריאות, שירות המזון. אני יודע שהדיון כאן מחריג מזון. יש פה החלטה לא להביא מסמכים של חומרי פלסטיק, קרמיקה וזכוכית בהיקפים ענקיים, גם בדברים שהם אריזות מזון שהם תחת המשרד שלנו וגם כאלה שהם תחת משרד הכלכלה. המשמעות היא שמגיעים אריזות וחומר פלסטיק, בלי שום אסמכתה. הם נכנסים בכמויות אדירות וזה לא נראה סביר. יש מסמך שנקרא Letter of Guarantee, סעיף 303c שמסדיר הגנה על העוסק, שאם חלילה מוצר הפלסטיק, או ה- FCM – Food Contact Material לא עומד בחקיקה, הוא לא יקבל עונש מהרגולטור. זה מחויב ב-Interstate Commerce ורוב היצרנים מספקים את המסמך הזה, כדי להקל על הספקים בסוף הדרך. אני לא רואה שום סיבה שלא נכניס את זה אצלנו, בייחוד במצב שגם ככה מייצרים את המסמך הזה. למה צריך להוריד את הדבר הזה? << דובר >> שירן מזרחי: << דובר >> שירן מזרחי, משרד הכלכלה. התנאי הזה שהכנסנו בהתחלה, זה כי רצינו להקביל למסלול האירופי. במסלול האירופי יש דרישה ל-DOC לפי 1935/2014. בארצות הברית, אין את הדרישה הזאת. גם היום מייבאים מוצרי פלסטיק במגע עם מזון, במסלול אמריקאי. יש את זה גם במסלול אירופי וגם במסלול אמריקאי, גם היום אין את הדרישה הזאת. למה להחמיר במשהו שכבר היום לא קיים? << דובר >> חן גוטמן: << דובר >> זה לא נכון. אני לא יודע אם זה לא קיים. הספק מביא את המוצר ויש לו אסמכתאות. הסתכלתי על התקן הישראלי, 5113, שהוא תקן דואלי וכתוב בצורה מפורשת "הספק או היבואן או המפיץ, על המוצר הפולימרי הסופי, ימציא לפי דרישה לגוף הבודק". << דובר >> שירן מזרחי: << דובר >> שים לב לדיוקים בניסוח. אין חובה. גם היום אנחנו יכולים לעשות את זה. ה-Letter of Guarantee הוא לא משהו שהוא חובה מנדטורית. מי שיש לו את זה, יכול לקבל הקלות בעניין של קנסות כספיים. זה ענין יותר משפטי. חשבנו על אימוץ של המסמך הזה ואחרי דיונים, הבנו שזה לא משהו שאפשר לחייב בו את היבואן הישראלי. << דובר >> חן גוטמן: << דובר >> למשל, יצרן סיני מייצר את חומרי הגלם כדי לייצר בקבוק קוקה-קולה, הבקבוק מיוצר בארצות הברית, שזה עומד בתנאי החקיקה הפדרלית שאנחנו מאמצים. חברת קוקה-קולה מקבלת את הבקבוק הזה, הם לא חייבים להביא שום הצהרה כשהם מייבאים את זה במכס. במשרד הבריאות אנחנו נדרוש את זה, בהתאם לפיקוח שלנו. נשמח עם משרד הכלכלה ירים את הכפפה ויכניס יותר פיקוח בשווקים, בגלל ההקלות, גם על היצרנים המקומיים, גם על יבוא שמגיע. << דובר >> שירן מזרחי: << דובר >> לפני חצי שנה, אני שלחתי למינהלת שירות המזון את השאלה הזאת ושאלתי איזה מסמכים אתם מתכוונים לדרוש ולא נעניתי. גם לפני כמה ימים שלחתי ולא קיבלתי. << דובר >> חן גוטמן: << דובר >> אני לא ראיתי את המסמך. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אין ייצור בסין. זה לא פתוח לייצור בסין, זה רק ייצור בארצות הברית במסלול הזה. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> באיזו מסגרת בשירות המזון אתם מחייבים את ה-Letter of Guarantee? << דובר >> חן גוטמן: << דובר >> במסגרת של ניהול סיכונים. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> ברפורמה הקודמת, מה שטוב לאירופה, הייתה חלוקה. מזון ארוז נמצא באכיפה של שירות המזון, אריזות צרכניות שנקנות, כמו קופסאות, כוסות חד-פעמיות, הם נמצאים באכיפה שלנו. סוכם שהתנאים יהיו זהים באותה רגולציה. מה התנאים שאתם מעלים במסגרת החלק שלכם במסלול האמריקאי? << דובר >> חן גוטמן: << דובר >> כשמדובר על אריזות שלא מלאות במזון - - - << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> מלאות במזון. << דובר >> חן גוטמן: << דובר >> יש את החקיקה, האימוץ האירופי. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לא. המסלול האמריקאי. << דובר >> חן גוטמן: << דובר >> התזכיר כרגע בדיון, אני לא יודע מה קורה שם. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> למה דיברת על ניהול סיכונים? << דובר >> חן גוטמן: << דובר >> אני מדבר על האירופי. אנחנו נדרוש לבדוק את זה במעמד של מפעל. מפעל מזון חונה תחת הסמכות - - - << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אם אין חובה כזאת בארצות הברית, איך תדרוש? << דובר >> חן גוטמן: << דובר >> אני אבקש לראות והם יספקו לי. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> ככל שאתם תכניסו תנאים או דרישות נוספות בחקיקה שלכם, נצטרך לבצע התאמות. אפשר להגיע לוועדת חריגים ולבקש תנאי נוסף. תצטרכו לשכנע את ועדת החריגים שצריך את זה. << דובר >> חן גוטמן: << דובר >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכו, בבקשה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> (3) ההוראה המחייבת – Title 49 of the CFR Transportation (א) תחילתה: (1) לעניין התקני ריסון לרכב – יום תחילתו של תיקון מס' 21. אין פה תנאים להחלה. אני עוברת להוראה המחייבת הבאה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה ההוראה הזאת קובעת? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> הוראה שמדברת על התקני ריסון, שזה אותם כיסאות בטיחות של ילדים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה כתוב לעניין התקני ריסון לרכב? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> CFR 49 הוא רחב, הוא כולל בתוכו המון מוצרים, אנחנו מאמצים את זה רק לעניין אותם התקני ריסון לרכב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך לכתוב את זה, Title 49 לעניין התקני ריסון לרכב ותחילתה זה יום תחילתו של תיקון מספר 21. יש תחולה ויש תחילה. מחילים אותה פה רק לגבי התקני ריסון לרכב. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> עשינו ככה את כל ההוראות המחייבות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה קצת מבלבל. בפרט אם אתם אומרים שמדובר בהוראות רחבות מבחינת היקף הנושאים. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> מדובר בתחולה ולאחר מכן, מועד התחילה שלה. כך בנינו את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני חושב שצריך לבנות את זה אחרת. << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >> מה לגבי החלת תעודת CPC גם לגבי התקני ריסון לרכב? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> היום זה כבר קיים. המוצר הזה מצוי באחריות של משרד התחבורה והוא מאושר בייבוא על-ידי מעבדה מוסמכת לרכב. בתהליך אישור המוצר שתי החלופות קיימות, גם האסדרה האירופית וגם האסדרה האמריקאית. הם בודקים את זה ברמת המסמכים. << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >> אם התעודה קיימת, למה לא להחיל את זה גם כאן? זה ענין טכני. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> צריך לעמוד בהוראות האסדרה האמריקאית ואין פה דרישת מסמכים מיוחדת. קבענו דרישת מסמכים מיוחדת במקומות שבהם זיהינו סכנה או צורך בטיחותי מיוחד. ככל שיש דרישות שצריך להוסיף, צריף לעשות את זה על פי המנגנון הממשלתי שנקבע, לוועדת חריגים. << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >> כאן אין צורך בטיחותי? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> יש צורך בטיחותי ונכון להיום זה נבדק. אבל אותה אסדרה 49 לא דורשת אותה תעודה שנדרשת באסדרה 16. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> זה לא נכון. זה מוצר לילדים ולכן, הוא דורש CPC. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אנחנו לא קבענו חובות נוספות, אם האסדרה האמריקאית לא דרשה את זה. << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >> אבל האסדרה האמריקאית דורשת את ה-CPC. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> המוצר הזה לא נכלל באסדרה 16, הוא רק באסדרה 49. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכו. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> (4) ההוראה המחייבת – Title 40 of the CFR Protection of Environment (א) תחילתה: (1) לעניין חומרי ניקוי וחומרים מסוכנים המיועדים לשימוש הציבור הרחב ונמכרים קמעונאית – יום תחילתו של תיקון מס' 21; (2) לעניין מוצרי תינוקות וילדים: צעצועים, מחזיקי מוץ, לולים, עריסות, מיטות, מיטות מתקפלות, מיטות קומותיים, מיטות גבוהות, טרמפולינות, נדנדנות, הליכונים, מזרנים למיטות ועגלות, כיסאות גבוהים, אופניים, מנשאים, יחידות החתלה – יום תחילתו של תיקון מס' 21. (ב) תנאים להחלה: (1) לעניין חומרי ניקוי וחומרים מסוכנים המיועדים לשימוש הציבור הרחב ונמכרים קמעונאית, למעט אלה הטעונים היתר רעלים של המשרד להגנת הסביבה – על העוסק להחזיק בתיעוד טכני המעיד על התאמה לדרישות ההוראה המחייבת, כפי שייקבעו בהנחיות הממונה על התקינה. (2) לעניין חומרי ניקוי וחומרים מסוכנים המיועדים לשימוש הציבור הרחב ונמכרים קמעונאית – במקום שבו נדרש לסמן "Poison Center", יסמן העוסק "המכון הארצי למידע בהרעלות של משרד הבריאות בקריה הרפואית רמב"ם". בסעיף (א)(1) מחקנו את המילים "למעט אלה הטעונים היתר רעלים של המשרד להגנת הסביבה", בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה. השינוי בסעיף (ב)(2) למכון הארצי למידע בהרעלות מתחייב, לאור העובדה שאנחנו בישראל. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה לא הופיע בנוסח. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> ביקשנו להוסיף. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> זה לא הופיע בנוסח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אלה תיקונים שמוקראים עכשיו. גם אנחנו שומעים. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אנחנו מבקשים שההפניה למרכז הרעלים ברמב"ם תישאר. אם יש צורך לדייק, נדייק את זה בהמשך. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> אני אשמח להבין את ההקשר של ההפניה למרכז ההרעלות. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> ההקשר הוא שבכל מקום שהאסדרה כותבת - - - << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> מדובר באותם חומרים מסוכנים, כמו שיש לנו הפניה ב-2302, לייצר הפניה דומה בחומרים שמייבאים מארצות הברית. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> למה זה מופיע פעמיים? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כי יש שתי אסדרות שחלות על המוצר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> היא מקריאה כל אסדרה בנפרד ולכל אסדרה יש תנאים לתחולה ומועד תחילה. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> חומרים מסוכנים וחומרי ניקיון, מופיע פעמיים. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> בנינו את התוספת השמינית בצורה קצת שונה מאיך שהיא הייתה בנויה באירופה, בגלל שיטת החקיקה והרגולציה שמתקיימת באותו מקום. באירופה, אלה היו אסדרות רוחב שחלות על כלל המוצרים, כאן אנחנו מאמצים אסדרות פדרליות ספציפיות ומכיוון שהן מאוד רחבות, אנחנו מאמצים אותן רק לעניין מוצרים ספציפיים, שאנחנו מביאים אותם כאן. אנחנו לא מאמצים את כל ה-CFR הרחב. בכל מקום שאנחנו מאמצים אסדרה מסוימת עבור מוצר מסוים, אנחנו מציינים את זה באותה אסדרה. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> האסדרות השונות מעלות דרישות נוספות. << דובר >> ליאור בר ניר: << דובר >> תחת האסדרה הזו למחזיקי מוצץ וצעצועים - - - << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> לא. כי הדרישה ל-CPC היא מכוח אסדרה אחרת, שזה CFR 16. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> בארצות הברית, על אותו מוצר חלות מספר אסדרות שונות. לכן, כשאנחנו מאמצים אסדרה, אנחנו אומרים על איזו אסדרה. חייבים לאמץ אותה, כי על אותו מוצר חלות מספר אסדרות. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אלו היו האסדרות שאנחנו מאמצים בשלב הראשוני, בתוך התוספת השמינית. אני ממשיכה להקריא. חלק ג': הפניות להוראות מחייבות החלות בארצות הברית זה סעיף שדיברנו עליו בדיון הקודם של הפניה להפניה, כאן אנחנו קולטים את אותן הפניות. חלק ד': תנאים נוספים זה מקביל למה שקבענו באירופה תחת חלק ג'. בלי לגרוע מהוראות כל דין, על מצרך המתאים לדרישות האסדרה האמריקאית המאומצת לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן: (1) המצרך סומן כנדרש לפי הדין הישראלי, למעט חובות הסימון הקבועות בתקן הרשמי, והכל אלא אם כן נקבע אחרת בתוספת זו; (2) אם המצרך הוא מכשיר חשמלי או ציוד חשמלי כמשמעותם לפי חוק החשמל, התשי"ד-1954 – הוא מתאים לדרישות לפי החוק האמור; לגבי סעיף (2) אנחנו מבקשים לדייק את זה ולציין שזה רק בהקשר של סתירת דינים. זו הייתה הכוונה מלכתחילה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תסבירי, שנבין את המהות. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> חלק ג' לתוספת החמישית באירופה, נבנה משני סוגים של תניות ותנאים מיוחדים. החלק הראשוני זה היה מקומות שבהם יכולה להיות סתירת דינים, כשסתירת דינים היא סתירה שמשמעותה הוראות בתוך החיקוק עצמו שסותרות את מה שקיים באירופה. לא הפניה לתקן, כי זה מסלול נוסף שקבענו, אלא מקום שבו החוק הישראלי מציין משהו מסוים שסותר את אירופה. החלק השני של חלק ג' עסק בשינויים לאומיים מתחייבים, שנכון לקבוע אותם, על אף שזו לא סתירת דינים ואלה היו תנאים (5) עד (9). מה שנקבע בפרט (2) זו הפניה לחוק החשמל שבתוכו יש הפניה לתקנותיו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנוסח זהה לנוסח בתוספת החמישית. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אנחנו מבקשים להביא את התיקון גם לתוספת החמישית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תמשיכי. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אנחנו נסגור את הנוסח בהמשך, אבל מדובר רק לעניין סתירת דינים. << דובר >> ידידה שטכלברג: << דובר >> עו"ד ידידה שטכלברג, רשות החשמל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתייחס. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> נמשיך לתיקון הבא ונחזור לעניין של תקנות החשמל. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה? הוא מדבר עם רשות החשמל? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> (3) אם המצרך הוא מכשיר חשמלי מיטלטל, כמשמעותו בתקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), התש"ן-1990, הוא מתאים לדרישות לפי חוק החשמל, התשי"ד-1954, ולפי התקנות האמורות; עד כאן, זה מקומות שבהם יש סתירת דינים בחוקים או בתקנות במדינת ישראל. התנאים הבאים מועתקים מחלק ג' לתוספת החמישית ברפורמה האירופית. יש כאן מענה לרשות המים. קבענו את אותם תנאים שהיו באירופה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה (4) נמחק? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כי אין דרישה כזאת בארצות הברית. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> קיימת דרישה. משרד הבריאות הסבירו שהם מוכנים למחוק את התנאים. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> אין ברפורמה הזאת מוצרים במגע עם מי שתיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לכן הם אומרים שהתנאי לא רלוונטי. יש רלוונטיות לתנאי? << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> כנראה שיש כוונה להוסיף בהמשך מוצרים במגע עם מי שתיה. או שכן, או שלא, אנחנו לא יודעים מה אתם מתכוונים להוסיף בהמשך. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> גם המגע עם מי שתיה וגם לגבי גז פחממני מעובה, בשלב הזה אין אסדרות בתוספת השמינית שמתייחסות לעניין המוצרים האלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואם יהיו, אתם תצטרכו לחזור לוועדה ולתקן את התוספת. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> בדיון הקודם, הכנסנו סעיף שלא היה באירופה, בגלל המצב המיוחד הזה, שלמעשה מאפשר לשר לתקן את חלק ד' לתוספת השמינית ולהוסיף את אותם תנאים מיוחדים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם זה יהיה רלוונטי. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כן. ככל שזה יהיה רלוונטי. קשה לקבוע תנאי או החרגה ממשהו שלא קיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> משרד הבריאות, מקובל עליכם? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אם אין מוצרים במגע עם מי שתיה, לא צריך את התנאי. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אם בעתיד ייכנס דבר כזה, זה מגיע יחד עם סמכות השר להוסיף תנאים כאלה, באישור הוועדה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הם אומרים שאם יוסיפו עוד אסדרות אמריקאיות לתוספת ויהיו מוצרים שאמורים לבוא במגע עם מי שתיה, הם יחזירו את התנאי שנמחק. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> בתיאום עם משרד הבריאות. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> רז הילמן, איגוד לשכות המסחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרדי הממשלה, לא דיברתם ביניכם? << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> זה משתנה. בוודאי שדיברנו, אבל יש שינויים ואנחנו צריכים להגיב תוך כדי. התוספת השמינית השתנתה היום. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הופצה ביום רביעי. המחיקה הזאת הייתה כבר בנוסח. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> לגבי המחיקה של אם המצרך בא במגע עם מי שתיה או מתאים לדרישות סעיף 52 לפקודת בריאות העם, יש את הסעיף גם בחלק ג' לתוספת החמישית, הוא מגביל את האפקטיביות של מה שטוב לאירופה. עשינו שיחות גם עם משרד הבריאות, גם עם משרד הכלכלה. יש ביניהם הסכמה שהאירופאים החמירו את הדרישות, ביחס למועד שבו קבעו את הדרישה המגבילה הזאת ולכן, אפשר היום להסיר את ההחמרה שעשו ברפורמה האירופית ביחס למוצרים שבאים במגע עם מי שתיה. הדרישות האירופיות כבר מספיק טובות בשביל משרד הבריאות הישראלי וכדאי לתקן את הנוסח, כך שישקף את זה, שניתן יהיה להביא ברזים, ברי מים, הרבה מוצרים שיכולים להיכנס לשוק, לשפר את התחרות ולהביא בשורה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אתם מתכוונים להורדה בתוספת החמישית? << דובר >> רז הילמן: << דובר >> אנחנו מבקשים את ההורדה בתוספת החמישית והקדמת הדירקטיבה של המים ל-01 בינואר 2027. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> הסיבה שבגללה הייתה את ההחרגה, זה בגלל פער בין אירופה לביננו בכמות העופרת שמותרת במוצרים האלה והפער הזה נעלם. אין סיבה, עכשיו זו סתם הגבלה. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> זה מקובל עלינו, אבל אנחנו עוד לא רואים את זה בנוסח, אז אין על מה לדבר. לא הבאתם את זה. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> זה מקובל גם על משרד הבריאות וגם על משרד הכלכלה וזה תיקון שמאוד קל להביא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם זה מוסכם, אין לי בעיה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> מסירים את פרט 4 בחלק ג' בתוספת החמישית? << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> ביום חמישי היו לנו דיונים, צריך להוסיף תנאי, צריך להציג את הנוסח ונדון. ברגולציה האירופית יש דוח מאוד ספציפי שמדבר - - - צריך להוסיף את זה לתוספת. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זו תעודה שהיא חלק מהאסדרה האירופית? << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> כן. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> מבקשים להוסיף תנאי מתחת לאותה אסדרה. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> היא מדברת על declaration of conformity. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> זה צריך להגיע לוועדת חריגים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אפשר להגיד שנאשר את ה-DoC ונביא בוועדת חריגים, כשזה מאושר, בתוך זה. נסכם ונחזור לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לנו הרבה זמן, אתם כנראה לא מבינים את זה. היום, בגלל הבחירות, אני רוצה לסיים. כל הדבר הזה, זה ענין מקצועי, נכון? למה משרדי הממשלה לא יודעים להסתדר ביניהם? תמשיכו לקרוא. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> בלי לגרוע מהוראות כל דין, על מצרך המתאים לדרישות האסדרה האמריקאית המאומצת לעמוד גם בתנאים המפורטים להלן: (5) אם המצרך הוא נוזל לניקוי כלים ידני שחל עליו ת"י 139, או אבקות לניקוי כלים למדיח כלים, שחל עליהן ת"י 1417 – כמות הבור במצרך לא תעלה על 0.5 גרם לק"ג; (6) אם המצרך הוא אבקת ניקוי, שחל עליה ת"י 438 חלק 1, הוא מתאים לדרישות אלה: (א) כמות הבור במצרך לא תעלה על 0.5 גרם לק"ג; (ב) כמות הכלורידים לא תעלה על 40 גרם לק"ג לאבקה המיועדת לכביסה במכונה ולא תעלה על 90 גרם לק"ג לאבקה המיועדת לכביסה ידנית; (ג) כמות הנתרן לא תעלה על 4 גרם לכמות האבקה המתאימה לכביסה של 1 ק"ג כבסים על פי הוראות היצרן; ניהלנו את אותו דיון ברפורמה האירופית, שיש לנו השבת מי קולחין ולכן, אנחנו כן קובעים החרגות שמקורן בתקן הישראלי כתנאים ייחודיים בישראל, שצריך לעמוד באותם תנאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו רוצה לשאול משהו או להתייחס? איפה מוצרי הצריכה הכלליים? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אסדרה 16, הראשונה שדיברנו. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> היא עוסקת במוצרי צריכה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עם מכוניות? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> מחוץ לרפורמה שלנו, זה משרד התחבורה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> למה זה לא ברפורמה? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> לא בסמכות משרד הכלכלה. אתם רוצים שנתקדם למקום שבו הפסקנו את הדיון הקודם? בדיון הקודם, דיברנו על התוספת התשיעית וכל מה שאחריה. << דובר >> אילן בנימין: << דובר >> אילן בנימין, משרד האנרגיה. כל המוצרים שהחרגנו ברפורמה האירופית, כרגע אנחנו לא מחריגים את הגפ"מ? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> פרטים 7, 8 ו-9 אלו פרטים שקבענו את הסמכות של השר להוסיף תנאים ייחודיים, ככל שיעלה צורך. נכון להיום אין אסדרה פדרלית אמריקאית שחלה על גפ"מ שהכנסנו לתוך התוספת. אין טעם לקבוע תנאים והחרגות במוצרים שלא אימצנו אותם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תוספת עשירית קראתם? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> הקראנו בדיון הקודם. הקראנו עד סעיף 24, שזה תיקון עקיף לפקודת היבוא והיצוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תמשיכי. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> תיקון פקודת היבוא והיצוא 24. (3) בסעיף 2ו – (א) בסעיף קטן (ב)(1)(א), במקום "ארגון ILAC" יבוא "ארגון ILAC או ארגון GLOBAL ICA"; (ב) בסעיף קטן (ב2), אחרי "שלא בהתאם לדרישות האסדרה האירופית המאומצת" יבוא "או דרישות האסדרה האמריקאית המאומצת"; (ג) אחרי סעיף קטן (ב2) יבוא: "(ב3) על אף האמור בסעיף קטן (א), יבואן טובין המייבא בהתאם לדרישות האסדרה האמריקאית המאומצת, כאמור בסעיף 2א(א1), ישמור בתיק המוצר הצהרה, שאותה ימסור לממונה על התקינה לפי דרישתו, ולפיה – (1) לא ידוע לו על ליקוי העלול לגרום לפגיעה בתקינותם או באיכותם של הטובין; (2) לא ידוע לו על אי־תאימות הטובין לאסדרה האמריקאית המאומצת; (3) הטובין יוצרו בארצות הברית ובלבד שהיבואן מחזיק בחשבונית הצהרת כמשמעותה בהסכם אזור סחר חופשי בין מדינת ישראל לבין ארצות הברית (Israel-United States Free Trade Agreement) לעניין כללי המקור, כנוסחו מזמן לזמן, או מסמך אחר שקבע השר בצו; בסעיף (ג)(3) הוספנו את המילים "או מסמך אחר שקבע השר בצו", זו אפשרות להוסיף מסמכים אחרים, ככל שכללי המקור לא יופיעו בהסכמי הסחר. זה בעקבות הערה שקיבלנו מהוועדה. (4) הוא מתחייב לעקוב באופן שוטף אחר מידע המתפרסם בדבר הטובין, כמפורט להלן, וכן לפעול בהתאם להוראות או התראות אם נכללו במידע כאמור, ולדווח על כך לממונה על התקינה: (א) מידע המפורסם לעניין הטובין במערכות הריקולים (Recall) של המאסדר האמריקאי שקבע את ההוראות המחייבות החלה בחקיקה הפדרלית האמריקאית על הטובין; (ב) הודעות רשמיות של היצרן או נציגו. (ב4) נוסף על האמור בסעיף קטן (ב3), יבואן טובין המייבא טובין בהתאם לדרישות האסדרה האמריקאית המאומצת, והטובין היו נדרשים לעמוד בהוראות סעיף 2א(ג) או (ד) אילו היו מיובאים שלא בהתאם לדרישות האסדרה האירופית המאומצת או דרישות האסדרה האמריקאית המאומצת כאמור בסעיף 2א(א1), יידרש לשמור בתיק המוצר אחד מאלה: (1) הצהרה על שיווק המוצר כדין בארצות הברית, בעת יבוא המוצר; (2) הצהרת יצרן בדבר התאמת הטובין לדרישות האסדרה האמריקאית החלה עליו."; סעיף 2ו לפקודת היבוא והיצוא זה סעיף שמדבר על הצהרת יבואן, תחת הסעיף הזה יש את כל המסלולים השונים וההצהרות הספציפיות שצריך להחזיק, כשאתה מייבא במסלול מסוים. שזה מסלול לפי התקן הרשמי הישראלי, מסלול לפי התקן הבין-לאומי שאומץ בתקן הרשמי הישראלי שידוע בתור קסיס, לפי האסדרה האירופית המאומצת ועכשיו, לפי האסדרה האמריקאית המאומצת ולכן, לגבי כל מסלול כזה, קבועה הצהרה ייעודית לאותו מסלול. בתיקון ב-(א) הכנסנו חלופה לארגון ILAC, יש שינוי עולמי בארגון ILAC, הם התאחדו יחד עם ארגון נוסף וקם ארגון גג חדש להסמכת מעבדות שזה GLOBAL ICA ולכן, יש פה תיקון מתחייב. אתם תראו תיקונים דומים גם בחוק התקנים. ב-(ב) עשינו תיקון מתחייב, כדי לדייק שמדובר בטובין שמיובאים תחת קבוצות יבוא אחת או שתיים ולא במסגרת דרישת האסדרה האמריקאית או האירופית. זה תיקון טכני שנועד להבהיר את זה. הוספת סעיף קטן (ב3), זה סעיף המסלול של ההצהרה האמריקאית המאומצת, שכאן, בדומה לאירופה, מי שמייבא במסלול הזה, צריך להחזיק הצהרה שהוא מוסר לממונה, ככל שנדרש בבקרות, שלפיה לא ידוע לו על ליקוי שקיים במוצר או אי-תאימות במוצר ושהוא יוצר בהתאם לכללי המקור. כלומר, שמקורו בארצות הברית. בנוסף, יש התחייבות לעקוב במערכת הריקולים, בהתאם למערכת ה-RAPEX שהייתה באירופה, מערכת ריקולים של כל מאסדר אמריקאי ולעקוב אחר מידע מהודעות רשמיות של היצרנים בארצות הברית. בסעיף קטן (ב4) קבענו משהו דומה לאירופה, שאם המוצר המיובא שייך לקבוצת יבוא אחת או שתיים, שאלה קבוצות יבוא מחמירות יותר, אם אתה מייבא במסלול האמריקאי, בדומה לאירופי, אתה צריך להחזיק בדבר מה נוסף, שזאת אותה הצהרה על שיווק מוצר כדין בארצות הברית והצהרת היצרן בדבר התאמה לדרישות האסדרה האמריקאית החלה עליו. תיקון פקודת היבוא והיצוא 24. (4) בסעיף קטן (ג) – (א) האמור בו יסומן "(1)", ובו, אחרי ההגדרה "ארגון ILAC" יבוא "ארגון GLOBAL ACI – הארגון הבין-לאומי החדש של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח - (Global Accreditation Cooperation Incorporated MRA); (ב) אחרי פסקה (1) יבוא: "(2) הסמכה שניתנה על ידי ארגון ILAC וכן תעודות בדיקה שניתנו על ידי גוף שהוסמך על ידי ארגון ILAC, יעמדו בתוקפן למשך תקופת המעבר שיקבע הארגון GLOBAL ACI"; זה אותו תיקון שמתחייב מכוח השינוי שנעשה במסגרת ארגון הגג להסמכת מעבדות בעולם, שהם התאחדו ולכן, אנחנו מוסיפים פה את ההגדרה ל-GLOBAL ACI, שזה ארגון הגג שמכיל בתוכו את ILAC. בנוסף, אנחנו מציינים שתהיה פה תקופת מעבר, כלומר, ניתן יהיה לכבד את ההסמכה של ארגון ILAC והתעודות שניתנו מכוח מעבדות שהוסמכו על-ידי ILAC לפרק זמן שתואם את אותו פרק הזמן שיקבע אותו ארגון גג. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואם הוא לא יקבע? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כרגע הוא קבע תקופת מעבר של שלוש שנים, לא רצינו להיות תלויים אם הוא יאריך את המצב. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> לגבי החובה של היבואן לעקוב במערכת הריקולים, באירופה יש מערכת אחת RAPEX, כאן אין מערכת אחת ויהיה קושי גדול ליבואנים לדעת איפה הם צריכים לחפש, אם בכלל. אם רוצים להחיל חובה מהסוג הזה, אתם צריכים לפרסם. ככל שאתם לא תפרסמו איפה צריך לבדוק, אין חובה על היבואן לבדוק. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> צריך לבדוק תחת כל מאסדר, כל CFR שייך למאסדר אמריקאי ולכל אחד מהם יש מערכת. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> לא יכול להיות שתהיה עכשיו חובה על כל יבואן לבדוק איפה ההודעות ריקול, זה חייב להיות משהו שהמשרד מפרסם אצלו באתר, באילו אתרים צריך לבדוק. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אנחנו נפרסם אתרי ריקול, גם בתחום של חומרים מסוכנים, גם בתחום של מוצרי צריכה. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> חשוב שיהיה חיבור לבדיקה, שיופיע שזה בהתאם למה שפורסם באתר הממונה על התקינה. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> כבר היום הם מפורסמים אצלנו באתר. בפורטל מוצרי צריכה. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> אנחנו מבקשים שזה יירשם בחקיקה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיקון מקובל עליכם? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כן. אני אבהיר, אנחנו מפרסמים את האתרים, את הקישורים של המאסדרים ששם צריך לבחון ולא את הודעות הריקול עצמן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה תיקון שנוסיף בפסקת משנה (א), בעמוד 35, נכון? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כן. אני ממשיכה. תיקון פקודת היבוא והיצוא 24. (5) בסעיף 2י, בסעיף קטן (א) – (א) המילים "או מתן אישור התאמה" – יימחקו; (ב) במקום "לתקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי" יבוא "לתקן בין־לאומי שאומץ בתקן, לתקן אירופי, תקן אירופי מתואם, לתקן אמריקאי או לדרישות טכניות לפי העניין, או מתן אישור התאמה כאמור בסעיף 12(א)"; (ג) במקום "או לאסדרה אירופית מאומצת" יבוא "לאסדרה אירופית מאומצת או לאסדרה אמריקאית מאומצת."; סעיף 2י בפקודת היבוא והיצוא מדבר על הכרה במעבדות בדיקה, בעת יבוא טובין. עשינו התאמה כך שאותן מעבדות יוכלו לבדוק גם לפי האסדרה האמריקאית וכל מה שקבענו בעניין בתוך זה בסעיף 12א לחוק התקנים, מה מעבדה יכולה לעשות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמה מעבדות מוכרות יש היום? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> נכון להיום, מלבד מכון התקנים, יש לנו עוד שתי מעבדות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> והן יצטרכו לקבל הכרה - - - << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לא יצטרכו, אם ירצו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המעבדות הקיימות יוכלו לפנות אליכם כדי לקבל הכרה בהתאם לתיקונים שאתם עכשיו מציעים. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> נכון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> גם המכון צריך לקבל. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> לתקינה לא. אסדרה, זה אישור מורחב, כולם צריכים לקבל. לתקינה, לא. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> ההוראות לעניין אישור מורחב, מופיעות - - - << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> מה שדיברנו עליו בדיון הקודם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פסקה (6). << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> תיקון פקודת היבוא והיצוא 24. (6) בסעיף 2יב – (א) בסעיף קטן (א) – (1) בפסקה (1), אחרי "בהתאם לדרישות האסדרה האירופית המאומצת" יבוא "או לדרישות האסדרה האמריקאית המאומת"; (2) אחרי פסקה (5) יבוא: "(6) יבואן טובין המייבא בהתאם לדרישות האסדרה האמריקאית המאומצת, כאמור בסעיף 2א(א1), יתעד את הפרסומים במערכות הריקולים של המאסדר האמריקאי שקבע את ההוראה המחייבת החלה על הטובין לעניין הטובין המסוים כאמור בסעיף 2ו(ב3)(4)(א) בדבר נזק או חשש לנזק לבריאות או לבטיחות הציבור או לאיכות הסביבה כתוצאה משימוש בטובין, ואת ההודעות הרשמיות של היצרן או נציגו בעניין זה, לתקופה שלא תפחת משבע שנים מיום הפרסום, וידווח על כך לממונה על התקינה."; (ב) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: "(ז) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), יבואן טובין פטור מחובת השמירה בתיק המוצר של פרטים ומסמכים כאמור בפרט 1(6) ו-(9) לתוספת הראשונה לגבי טובין הכלולים בתוספת השלישית לפי סעיפים 2 ו-2א(ב) בדבר קבוצת יבוא; ואולם שר הכלכלה והתעשייה, בהמלצת הממונה על התקינה, רשאי, בצו, לקבוע כי לעניין סוגי טובין מתוך הטובין האמורים, תחול חובת שמירת המסמכים כאמור, אם שוכנע כי קיים צורך ממשי להעיד על התאמת הטובין לדרישות התקינה."; סעיף 2יב בפקודת היבוא והיצוא, מדבר על חובות יבואנים ומה הם נדרשים לעשות בעת יבוא טובין. סעיף קטן (א) קובע שעל כל יבואן חלה חובה לשמור פרטים ומסמכים שמופיעים בתוספת החמישית, שזה למעשה תיק המוצר עם כל המסמכים הנדרשים, לרבות תעודות בדיקה. בדומה לאירופה, גם כאן אין דרישה להחזקת תעודות בדיקה ולכן, הוספנו פה גם תיקון מתחייב של דרישות האסדרה האמריקאית המאומצת. יש פה תיקון שאנחנו מבקשים להביא בנוסח, שצריך לחשוב איך מדייקים את זה. הוספנו בתיקון הנוכחי, בתוך התוספת הראשונה שמדברת על תיק מוצר, שצריך להחזיק גם את הפרטים והמסמכים שמופיעים בפרט (10) ו-(11). זה אותם מסמכים שנקבעו בתוספת החמישית והשמינית. כשאנחנו ממעטים בסעיף (א) את הצורך להחזיק תעודות בדיקה, הכוונה אם אין דרישה מיוחדת שנקבעה בתוספת החמישית והשמינית. אם קיימת חובה בתוספת החמישית והשמינית להחזיק במסמך מסוים, מזה אין פטור ועדיין צריך להחזיק את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איפה אתם רוצים לשלב את זה? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> בפסקה (1) "בסופו יבוא למעט פריטים (10) ו-(11) לתוספת כאמור". אפשר לדייק את הנוסח אם צריך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו בתיקון של סעיף 2יב, בסעיף קטן (א), בפסקה (1). << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> עשינו שם התאמות מתחייבות לאמריקה ואנחנו רוצים להוסיף שם עוד שורה בסוף, שזה אומר "למעט פרטים (10) ו-(11) לתוספת כאמור", כדי שיהיה ברור שצריך להחזיק באותם מסמכים מכוח התוספת החמישית והשמינית. יש פטור מתעודות בדיקה, בכלל. במקום שבו נדרש מסמך ספציפי, תחזיק בו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש הערות? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> שאר הדברים שקבועים פה, זה התאמות נדרשות של חובת שמירת תיעוד פרסומים, זו גם חובה שחלה על היבואנים, התאמנו את זה לאמריקה. בסעיף קטן (ז), אנחנו מביאים באופן קבוע את הפטור שניתן במסגרת תיקון מספר 4 או 6 לפקודת היבוא והיצוא. ששם קבענו שאפשר לפטור מהחזקת תעודות בדיקה טובין שמשויכים לקבוצת יבוא מספר 3. במסגרת הסעיף, ניתנה לשר אפשרות להאריך את זה בתקופה נוספת. בשנה שעברה, עשינו שימוש באותה סמכות והארכנו את זה בשנה נוספת וכעת, אנחנו רוצים להביא את זה באופן קבוע בחקיקה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה עלה בדיון בוועדה, אמרתם שתשקלו להביא הוראה קבועה לעניין הזה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זו הוראה קבועה שאנחנו מביאים. ככלל, גם כאן יש פטור מהחזקת תעודות בדיקה, אבל נקבעה סמכות ייחודית לשר הכלכלה, בהתייעצות עם ממונה התקינה, שככל שאנחנו מוצאים מוצר ספציפי, שרוצים שתהיה לגביו החזקת מסמכים, נוכל בצו לקבוע שלגביו צריך להחזיק תעודת בדיקה. תיקון פקודת היבוא והיצוא 24. (6) בסעיף 2טו, בסעיף קטן (א1), בסיפה, במקום "התאמת הטובין לתקן בין־לאומי כאמור בסעיף 9(א)(1)(ב) או (ד)" יבוא "התאמת הטובין לתקן בין־לאומי שאומץ בתקן רשמי, לאסדרה זרה, לאסדרה אירופית מאומצת או לאסדרה אמריקאית מאומצת לפי העניין, כאמור בסעיף 9(א)(1)(ב) עד (ה)", ובמקום "כמפורט בסעיף 2ו(ב) או (ב1) יבוא "כמפורט בסעיף 2ו(ב) או (ב4), לפי העניין"; סעיף 2טז זה סמכויות פיקוח ביבוא של הממונה על התקינה, הכול זה התאמות כדי שתהיה יכולת לבצע התאמה ביבוא, גם לגבי טובין שמיובאים במסלול האמריקאי, לפי האסדרה האמריקאית המאומצת. תיקון פקודת היבוא והיצוא 24. (7) בסעיף 2יח1 – (א) בסעיף קטן (ז), אחרי "התוספת החמישית" יבוא "אם נדרש אישור כאמור לפי סעיף 29א2(ג) לחוק התקנים"; (ב) אחרי סעיף קטן (ז) יבוא: "(ז1) צו לפי חוק התקנים, שהובא לאישור ועדה מוועדות הכנסת והאמור בו נדון בוועדת החריגים, אינו טעון המלצה חוזרת של ועדת החריגים, גם אם אושר בתנאים או בשינויים."; סעיף 2יח1 זה סעיף של ועדת חריגים לעניין אסדרה אירופית מאומצת, בכל המקרים שבהם רוצים לדחות מועדי כניסה או לקבוע תנאים ייחודיים, מגיעים לוועדת החריגים. כרגע נוסח החוק קובע שכל נושא שוועדת החריגים ממליצה עליו, יובא בצו לאישור ועדת הכלכלה, זה לא המצב. אנחנו קבענו בחוק התקנים מקרים ספציפיים שבהם צריך להגיע לוועדה. זה תיקון מתחייב כדי להתאים את הנוסח לחוק התקנים. בסעיף קטן (ב), אנחנו רוצים להוסיף סעיף שהוא סעיף מבהיר, שיהיה ברור שככל שאנחנו מביאים צו לאישור ועדת הכלכלה בכנסת, אחרי המלצת ועדת חריגים, אם הכנסת מחליטה על שינוי התנאים או לקבוע שינויים מסוימים שהומלצו על-ידי ועדת חריגים, אין צורך לחזור לאותה ועדת חריגים פעם נוספת ולעבור התייעצות חוזרת איתה. תיקון פקודת היבוא והיצוא 24. (8) אחרי סעיף 2יח2 יבוא: "ועדת חריגים לעניין האסדרה האמריקאית המאומצת 2יח3. הוראות סעיף 2יח1 יחולו, בשינויים המחויבים, על פרק ד'2 לחוק התקנים. ועדת חריגים לעניין האסדרה האמריקאית המאומצת – הוראת שעה 2יח4. הוראות סעיף 2יח2 יחולו, בשינויים המחויבים, על פרק ד'2 לחוק התקנים ובשינויים אלה: במקום "חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד-2024" יבוא "חוק התקנים (תיקון מס' 21), התשפ"ו-2026" ובמקום "עד יום כ"א בטבת התשפ"ז (31 בדצמבר 2026)" יבוא "עד תום שנתיים מיום תחילתו של תיקון 21 האמור"."; ברפורמה הקודמת קבענו סעיף ועדת חריגים ייחודי, רחב, עם המון הוראות וסמכויות שקיימות תחתיו. אנחנו לא מעוניינים לקבוע סעיף דומה לאמריקה, אלא מבקשים שאותו סעיף יחול גם לגבי אסדרות אמריקאיות מאומצות, בשינויים המחויבים. זה המשמעות של סעיף 2יח3, שוועדת החריגים לעניין אירופה, תהיה מוסמכת לגבי אמריקה, בשינויים המחויבים. סעיף 2יח4 זה סעיף מקביל לאותו סעיף 2יח2 שנקבע ברפורמה האירופית, שהוא הוראת שעה, אנחנו מתאימים אותה גם לאסדרות האמריקאיות. סעיף הוראת השעה קבע לוחות זמנים והתאמות ייחודיות למי שיפנה מראש ובזמן לוועדה החריגים, לפני מועד הכניסה לתוקף של האסדרה המאומצת. תיקון פקודת היבוא והיצוא 24. (9) בסעיף 14א(ב)– (א) בפסקה (10), במקום "סעיף 2א(1א)" יבוא "סעיף 2א(א1)" ובמקום "סעיף 2ו(ב1)" יבוא "סעיף 2ו(ב1) או (ב3)"; (ב) בפסקה (11), במקום "סעיף 2א(1א)" יבוא "סעיף 2א(א1)" ובמקום "סעיף 2ו(ב2)" יבוא "סעיף 2ו(ב2) או (ב4)"; (ג) בפסקה (12), במקום "סעיף 2יב(א)(5)" יבוא "סעיף 2יב(א)(5) או (6)"; סעיף 14א(ב) לפקודת היבוא והיצוא מדבר על עיצומים כספיים ופסקאות (10) עד (12), מדברות על חובת שמירת הצהרה, שמירת מסמכים ותיעוד הודעות ופרסומים ומתן עיצום כספי עליהם, ככל שהעוסק לא ביצע. זו התאמה נדרשת, מכוח זה שהוספנו את התיקונים האלה בתוך הפקודה, אנחנו קובעים סעיף עיצום כספי מקביל. תיקון פקודת היבוא והיצוא 24. (10) בתוספת הראשונה, בפרט (1), אחרי פרט משנה (9) יבוא: "(10) המסמכים המפורטים בתוספות החמישית או השמינית לחוק התקנים, לצידה של כל הוראה מחייבת, אם היבואן חייב בשמירתם לפי הוראות אותה הוראה מחייבת. (11) חשבונית הצהרה כמשמעותה בהסכם אזור סחר חופשי בין מדינת ישראל לבין ארצות הברית (Israel–United stated Free Trade Agreement)) לעניין כללי המקור, כנוסחו מזמן לזמן, או מסמך אחר שקבע השר בצו, אם היבואן חייב בשמירתם לפי הוראות סעיף 2ו(ב3)(3)."; שני הפרטים שאנחנו מבקשים להוסיף לתוספת, זה חובת שמירת מסמכים מכוח התוספת החמישית והתוספת השמינית. ככל שיש חובה כזו, היבואן צריך להחזיק גם אותם בתוך תיק המוצר. תיקון פקודת היבוא והיצוא 24. (11) בתוספת השנייה, בפרט (2), בפרט משנה (א)(4)(ג), במקום "ארגון ILAC" יבוא "ארגון ILAC או ארגון GLOBAL ACI"; התוספת השנייה לפקודת היבוא והיצוא, זה סכומים מופחתים לעניין עיצום כספי ולכן, אנחנו מבצעים התאמה נדרשת, מכוח זה שארגון ILAC השתנה ויש ארגון גג חדש שנקרא GLOBAL ACI. אלה כל התיקונים המוצעים לפקודת היבוא והיצוא. להמשיך? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כן, תמשיכי. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> תיקון חו' התקנים (תיקון מס' 19) – הוראת שעה 25. בחוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024, בסעיף 21(א) – (1) ברישה, במקום "בתקופה שעד תום חמש שנים מיום התחילה" יבוא "בתקופה שעד יום ט"ז בטבת התשצ"ב (31 בדצמבר 2031)"; (2) בפסקה (1), אחרי "בדרך הקבועה בסעיף 10ה" יקראו "ולעניין עמידת מצרך בהוראות סעיף 9(א)(1)(ה), ייעשו בדרך של בדיקת התאמתו לדרישות האסדרה האמריקאית המאומצת, בדרך הקבועה בסעיך 10ו, והכו" ואחרי "בתוספת החמישית" יקראו "או בתוספת השמינית, לפי העניין"; (3) בפסקה (2) – (א) בפסקת משנה (א), אחרי "סעיף 9(א)(1)(ד)" יקראו "ו-(ה)"; (ב) בפסקת משנה (ב), אחרי "סעיף 9(א)(1)(ד)" יקראו "ו-(ה)". מתקנים את תיקון מס' 19, שזה החוק שהביא את הרפורמה האירופית. דרך הבדיקה של הממונה על התקינה תיעשה באופן כזה, שהוא בודק את הסעיפים שקבועים בתקנים הרשמיים, בהתאם להוראות הקבועות באסדרה האירופית המאומצת. נקבע כי שיטת הבדיקה הזו תימשך חמש שנים, כאשר בתוך חמש שנים זה אמור להשתנות וצריך יהיה לבחון במסגרת האכיפה הוראות ספציפיות מתוך האסדרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מאחדים את הוראת השעה שנקבעה בתיקון מס' 19 וקובעים עוד הוראת שעה כאן? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אנחנו מוסיפים לאותה הוראת שעה גם את הרפורמה האמריקאית ומאריכים אותה בעוד שנתיים נוספות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אולי כדאי לעגן באופן אחר את הוראת השעה הזאת, כי יהיה מאוד קשה לעקוב ולהבין מה הדין שיחול. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> מבחינה ניסוחית, נקבל מה שתגידו. אנחנו רוצים להוסיף את הרפורמה האמריקאית לאותה הוראת שעה, אותה דרך של שיטת בדיקה ולהאריך את הוראת השעה כולה בשנתיים נוספות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> ההארכה מתבקשת מכך שאנחנו מייצרים עוד רפורמה, שיטות הבדיקה הן זהות, בשתיהן מדובר על אסדרות מאומצות. אנחנו עושים הכשרות ייעודיות לאותן מעבדות שיבדקו. כלומר, אנחנו משנים את כל סעיפי הבדיקה, כדי שהדברים האלה יתאפשרו. לכן, נוח לנו לנהל את זה יחד, במקביל. אנחנו גם חושבים שהדבר הזה נכון בעת הזו. תחילה 26. (א) תחילתו של חוק זה חמישה חודשים מיום פרסומו (בסעיף זה – יום התחילה). אנחנו מבקשים לקבוע במקום חמישה חודשים, 01 בינואר 2027. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע לא לקבוע תאריך ספציפי בהצעת החוק, מכיוון שאנחנו לא יודעים מתי הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית. מניסיון העבר, אני מציע לדבוק בקביעת מספר חודשים מיום הפרסום ברשומות. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> נשנה את זה לשישה חודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. תמשיכי. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> תחילה 26. (ב) שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את יום התחילה בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת ליישום ההוראות לפי חוק זה, ובכלל זה, בין השאר, בעניינים הנוגעים לפיקוח ואכיפה, יכולות בדיקת מצרכים, או יישום דרישות האסדרה האמריקאית המאומצת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמה תקופות אתם מבקשים? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> תקופות נוספות, שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמה? אין דחיה ללא הגבלה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> פעם קודמת דובר על סך הכול שישה. מה שעשינו באירופה, זה מה שנעשה גם עכשיו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה היה באירופה? כשנצא להפסקה, תבדקי את זה. אני לא רוצה להשאיר דברים פתוחים. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> תחילה 26. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של הסעיפים המפורטים להלן ביום פרסומו של חוק זה: (1) סעיפים 3ו(א)(4), 3יג, 3טז(א)(7), 8ב(ב), 9(א)(6)(ד) ו-(ה), 9א1, 9א2, 9א2א, 9א3, 9א5, 9א6, 9א13, 11ב, 12(א)(2), 16, 16א, 17(א1), 21ב, תיקון התוספת החמישית והחלפת התוספת השביעית לחוק העיקרי, כנוסחם בחוק זה; (2) סעיפים 2ה1, 2ו(ב)(1)(א) ו-(ג), 2יח(ז), 2יח3, התוספת הראשונה והתוספת השנייה לפקודת היבוא והיצוא, כנוסחם בחוק זה; (3) סעיף 25 לחוק זה; (4) הוראות החוק העיקרי ופקודת היבוא והיצוא כנוסחם בחוק זה, לעניין עבודת ועדת החריגים. בסעיף (ג) אנחנו מבקשים לקבוע את הסעיפים שמועד תחילתם הוא מידי. אלו סעיפים שבמהות לא מדברים נטו על האסדרה הפדרלית האמריקאית שאמורה להיכנס לתוקף במסגרת המסלול האמריקאי, אלא כל התיקונים שעשינו מסביב, שייכנסו באופן מידי. וכן, הסעיפים שמאפשרים להביא את הרפורמה האמריקאית, שקשורים לוועדת החריגים, שייכנסו גם הם. תחילה 26. (ד) תחילתו של סעיף 2יב(ז) לפקודת היבוא והיצוא כנוסחו בחוק זה ביום ט"ז בתמוז התשפ"ו (1 ביולי 2026). סעיף 2יב(ז) זה הסעיף שמדבר על פטור תמידי, למעט היכולת של השר לקבוע בצו החזקת תעודות בדיקה של מי שמייבא טובין שמשויכים לקבוצת יבוא מספר 3. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> סיימנו לקרוא? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> קבענו תחילה מיוחדת כאן, מכיוון שהוראת השעה אמור לפקוע בסוף יוני. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כדי שיהיה רצף חקיקתי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נשאר לחזור אחורה. עד 15:15 הפסקה. הישיבה מופסקת. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 14:50 ונתחדשה בשעה 15:15.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני פותח את הישיבה. דיברת עם איגור? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> דיברתי איתו. הם מדברים ביניהם. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אדוני יושב-הראש, לא צריך להעלות את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם צריך להעלות, נעלה. אתה מסכים לזה בכלל? תעלה, אנחנו נתקן. אין בעיה. לפני שאני מתחיל, תגיד לי מה התיקון. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> ברמה המקצועית, אין התנגדות. השאלה איך זה יעבוד מבחינת הפרוצדורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> יש את האסדרה האירופית של מי השתיה, יש בקשה שבתוספת החמישית, נקבע מועד כניסה לתוקף ב-01 בינואר 2028. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה המועד היום? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> המועד היום הוא 01 בינואר 2028. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה מציעים? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> מציעים במקום זה, להקדים את זה בשנה, שמועד הכניסה לתוקף יהיה 01 בינואר 2027. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם לא מתנגדים לזה? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> רגע. במקביל לזה, מוחקים את התנאי בפרק ג' לעניין התאמה למי שתיה ובמקביל, משרד הבריאות מבקש להכניס תנאי להחלה, בתוספת החמישית, החזקה ב-DoC או בחלופה שמוצר - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתה מסכים, תביא נוסח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תביאו נוסח לישיבה הבאה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תביאו נוסח, נתקן את זה. אין בעיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני מציע שנחזור לתחילת הצעת החוק ותעברו על התיקונים שמסומנים בעקוב אחר שינויים, שנוספו ברובם בעקבות החלטות הוועדה מהדיונים הקודמים. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> בסעיף 1, תחת ההגדרה "האסדרה האמריקאית המאומצת" קיבלנו את עמדת הוועדה ומחקנו את העדכונים של הוראות מחייבות אלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיקון הבא הוא בסעיף 6 להצעת החוק, תיקון סעיף 9. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> תיקון סעיף 9 שקובע את המסלול האמריקאי. היו לנו שני תנאים לכניסה לתוך המסלול של עמידה באסדרה אמריקאית מאומצת, בעקבות הערות הוועדה, הוספנו "ובלבד שהיבואן או היצרן" במקום "בהתאמה לפי העניין. זה ניסוחי. לגבי "או מסמך אחר שקבע השר בצו", אנחנו מכניסים לתוך הכלל שקבענו שזה עמידה בכללי המקור, לפי הסכם הסחר בין ישראל לארצות הברית, אפשרות לשר לקבוע בצו מסמך אחר, ככל שנראה שיש שינוי בהסכם הסחר, או שההפניה לאותם כללי מקור כבר לא רלוונטית. כדי שלא נצטרך לפתוח את החוק הראשי ונוכל לעשות את זה באמצעות צו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתם רוצים לגדור את הסמכות או להשאיר אותה ככה? לקבוע שהוא יוכל לקבוע מסמך אחר בהינתן נסיבות מסוימות? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> לא. מסמך אחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ככה? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כן. בפסקה (2) בתוך סעיף (2) בתוך סעיף 9 לחוק העיקרי, ביצענו תיקון, אבל אנחנו מבקשים מהוועדה להתעלם מהתיקון ולחזור לנוסח הקודם. ברפורמה האירופית, קבענו שהמסלול האירופי לא יחול על רכב מנועי, מזון ומוצרי כיבוי אש, למעט כאלה שהם מיטלטלים או גלאי עשן עצמאי. כשביצענו את התיקון, אמרנו שהאסדרה האמריקאית כן תחול על מוצרי כבאות, כי זה מה שנדון בזמנו בדיונים על האסדרה האירופית. כבאות היום עובדים על פי התקנים האמריקאים שקיימים ולכן, אין להם בעיה לעמוד באותה רפורמה אמריקאית שנביא. כשהבאנו את הרפורמה האמריקאית, הבנו שאין אסדרות פדרליות אמריקאיות, שחלות לעניין בטיחות אש ולכן, לא כללנו אותם בתוספת. התלבטנו האם נכון להחריג אותם באופן מלא או לא. החלטנו לחזור לנוסח המקורי, שזה אומר שעולם הכבאות, הוא כן בתוספת, ככל שיום אחד תימצא אסדרה רלוונטית. בשלב זה, לא אימצנו אף אסדרה בתוספת, לכן, זה לא רלוונטי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וזה מתואם עם רשות הכבאות? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה מתואם עם רשות הכבאות. התיקון הבא זה תחת סעיף 9א6, בפסקה (6), אחרי פסקת משנה (ג). שם קבענו את הפטור לעניין יבוא ביטחוני. אני אקריא את זה שוב. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תקריאי עם כל התיקונים. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אני אציין שעשינו תיקונים נוספים, בתיאום עם משרד האנרגיה. אני אקריא ואכניס תוך כדי את התיקונים הנוספים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> קודם תקראי את הנוסח כפי שהוא מונח בפני הוועדה ואז, תוסיפי. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> תיקון סעיף 9 6. (1) (ב) בפסקה (6), אחרי פסקת משנה (ג) יבוא: "(ד) (1) הוא מיועד לשם פעילות ביטחונית בעבור תעשייה ביטחונית או בעבור ספקים ומפעלים אשר מפתחים, מייצרים או מתחזקים ציוד ביטחוני, ובלבד שהיצרן או היבואן מסר לממונה הצהרה על ייעוד המצרך כאמור וכן על כך שהמצרך אינו מיועד לשיווק והפצה לציבור, וכן בכפוף לכך שהממונה שוכנע כי יינקטו אמצעים מתאימים לשם שמירה על בטיחות הציבור, בריאות הציבור או על איכות הסביבה. אנחנו הבאנו כאן נוסח קצת שונה, במבנה קצת שונה ממה שהיה קודם. יש פה פטור ייעודי וייחודי למי שמייבא מוצר לשם פעילות ביטחונית, כפי שכתוב כאן ובהתאם לתנאים שכתובים כאן. אנחנו מבקשים לדייק את הנוסח הזה, לאחר הסכמות והתייעצויות עם המשרדים השונים, בפרט משרד האנרגיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה משרד האנרגיה רלוונטי? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה בהתייעצות גם עם משרד הביטחון וגם עם משרד האנרגיה, שהביע חשש לעניין מתן פטור כזה או אחר, שיכול להיות משולב גם בתשתיות גז או גפ"מ. אני אציג את כל התיקונים שעשינו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אולי תצייני את התיקונים באופן עקרוני ותביאו נוסח מדויק לישיבה הבאה? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> רצינו לדייק שזה למסור לממונה הצהרה, אם הוא דרש את זה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם הממונה דרש? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כן. כי זה במסגרת אכיפה. אנחנו מבקשים למעט פה כל מה שקשור לחיבור לתשתיות או למערכות גז וגפ"מ. נביא את הנוסח המדויק לישיבה של ההצבעות. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> זה לא אמור להיות בטיחות הציבור, בריאות הציבור ואיכות הסביבה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ו- זה אומר שניהם ביחד. פה זה או זה, או זה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> יכול להיות גם וגם. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> מבחינת נוסח, זה בצורה אחידה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כן. זה הנוסח שחוזר בכל חוק התקנים באופן אחיד. כשמדברים על או, זה גם וגם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את ההגדרה שר ממונה מחקתם, נכון? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> וגם את הדרישות החלופיות לדרישות התקינה. השארנו רק את ההגדרות של ציוד ביטחוני, תעשייה ביטחונית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> וזהו? אלה ההגדרות? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זהו. נכון. את הנושא של הפטור לתשתית לאומית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש הערות לסעיף הזה כפי שהוקרא? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש למישהו הערות, הוא יצביע. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> שני, זה צריך להיות שלושה תנאים מצטברים. פה זה הממונה מחליט שזה לא פוגע באחד מהם. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> תלוי באיזה מצרך מדובר. ככל שזה מצרך שחל עליו תקן רשמי, שיש לו ענין בבטיחות הציבור, בבריאות הציבור או באיכות הסביבה, השיח הזה יחול לגביו. אם אין מצרך שחל עליו תקן שאנחנו מבקשים לפטור - - - << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אם אחד לא רלוונטי, בסדר. אבל בגדול, אם שלושתם רלוונטיים, זה צריך לעמוד בשלושתם. לא מספיק שהוא עומד באחד מהם וזה בסדר. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> המילה או, זה גם וגם בחקיקה, זה יכול להיות תנאים מצטברים, או לא. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה לא לכתוב ו-? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה הנוסח שחוזר בכל החוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אפשר להתקדם. סעיף 7 להצעת החוק, תיקון סעיף 9א1. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> את הסעיף של תשתיות לאומיות העברנו למקום אחר, נגיע לזה. בתיקון סעיף 9א1, דיברנו על זה בדיון הקודם. ניסינו להסביר את ההפניה להפניה. הסיכום הוא שמכיוון שמדובר בהוספה שהיא רק מנגישה את אותה הפניה, זו הוספה טכנית, אין צורך באישור ועדה. יהיה צורך באישור ועדה, כאשר נבקש להסיר הפניה כזו מהתוספת החמישית, או השמינית, בהתאמה. זה מה שסוכם. הוספנו פה הפניה להוראה האמורה על עדכוניה, כך שיהיה ברור, שאם מדובר בהפניה שמתעדכנת, לא צריך לעדכן את ההפניה עצמה, אלא רק כשמדובר בעדכון לאסדרה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 8 להצעת החוק. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> התיקון הבא הוא בסעיף 8, שזה תיקון סעיף 9א2 לחוק העיקרי, שמדבר על מה השר יכול לעשות בצו, במסגרת הרפורמה האירופית. שזה כל התיקונים הנדרשים של התוספת החמישית. יש לנו פה כמה שינויים חשובים. תיקון סעיף 9א2 8. (2) בסעיף קטן א – (א) בפסקה (1), החלק החל במילים "להחיל כלשונם עדכונים" עד המילים "לאחר מועד העדכון" – יימחקו, ובמקום הסיפה החל במילים "בהתאם לעמדת השר הממונה" יבוא "לאחר התייעצות עם השר שהחיקוק האמור הוא בתחום סמכותו"; אנחנו נרצה לדייק גם את הסיפה שבה כתוב "לאחר התייעצות עם השר שהחיקוק האמור הוא בתחום סמכותו". אנחנו מסירים מההוראה כאן, את העדכון כלשונו של הוראה מחייבת כלשהי. זו סמכות שאנחנו מאפשרים לממונה על התקינה לעשות את זה באמצעות קביעת הודעה ברשומות, עם כל ההליך שנדרש לכך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלנו לגבי הסמכות המקבילה שביקשתם להקנות. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> שאלתם לגבי הסמכות המקבילה ופה קבענו שהסמכות הזאת תינתן לממונה על התקינה, באישור שר הכלכלה. לכן, זה נקבע בסעיף נפרד, נגיע לזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההחלה כלשונם של עדכונים, תהיה רק באמצעות הודעות של הממונה, באישור שר הכלכלה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> הוספנו אמירה שככל שהוא לא אישר, יחולו הוראות סעיף 9א2. כלומר, הוא יצטרך להביא את זה בצו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה לא כאן? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה בהמשך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אמרת שיש דיוק לגבי פסקה (1). << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כן. אני אסביר את המהות. במקור היה פה "ובהתייעצות עם שר ממונה, כהגדרתו בסעיף 8(ד)" שאותו ביקשנו למחוק, הסברנו בדיון הקודם שהכוונה לא הייתה לעשות הליך היוועצות סדור, שלם, כמו שקיים בהליכי הכרזת רשמיות על תקנים. אנחנו מבקשים לעשות התייעצות רק במקום שבו יש שר שהחיקוק שרלוונטי לתיקון הנוכחי, נמצא תחת סמכותו. זו למעשה אותו הגדרה של שר ממונה, כמשמעותו בסעיף 9א6 לחוק התקנים. לכן, אנחנו רוצים לדייק את הנוסח, שייכתב "לאחר התייעצות עם שר שבאחריותו חיקוקים העונים על ההגדרה בסעיף 9א6(א)(1). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שמה המשמעות? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה שר, שהחיקוק שמאזכר תקן שהוא חלק מאותו אסדרה שאנחנו מבקשים לדחות, או לתקן, או להביא שינוי, בהתאם לצורך, נמצא תחת סמכותו ולכן, חייבים להתייעץ איתו. לא באופן רחב, של התייעצות עם שרים שיש להם ענין באותו נושא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה ההפניה לסעיף? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אם יש צורך, נדייק את הנוסח. הכוונה שמדובר בשר שיש חיקוק תחת סמכותו, לעניין מצרך שבו אנחנו מבקשים לעשות שינוי, באותה אסדרה אירופית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה לא בסדר בתיקון שמונח בפני הוועדה? שר שהחיקוק הוא בתחום סמכותו. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> התכוונו להפנות ל-9א6(א)(1) כדי להסביר שזה שר שיש לו חיקוק שהוא בסמכותו ולא כל שר שיש לו ענין רחב באותו נושא. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ב-9א6(א)(1) כתוב "כל משרד ממשרדי הממשלה יעביר לשר רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו". << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> אולי צריך לתקן גם שם, שזה יהיה אחיד. שהחלוקה תהיה ברורה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה יוצא לא ברור, גם ההפניה וגם היחס בין שתי ההוראות. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> בגלל זה, זה כמשמעותו ולא כהגדרתו ואין בעיה לדייק את הנוסח. אפשר גם להעתיק את הנוסח. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מדובר על משרד, לא על שר. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה מה שגוזר את השר הממונה באותו סעיף. << דובר >> דלית זמיר: << דובר >> אני אסביר, כי יש בסעיף הזה, אחד השיקולים זו אפשרות של סתירה בין ההוראה המחייבת שמבקשים לאמץ, לחיקוק אחר. כשאתה אומר הכול בהתייעצות עם השר שהחיקוק רלוונטי אליו, משתמע שזה רק בהקשר למצב של סתירת דינים. אנחנו אומרים, כאשר רוצים להוסיף בתוספת אסדרה, שבתחום האחריות של שר אחר, גם אין חקיקה ספציפית סותרת, צריך להתייעץ איתו. למשל, אם יש אסדרה בתחום הגפ"מ, גם אם אין חקיקה ספציפית סותרת, צריך להתייעץ עם שר האנרגיה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה שאת אומרת, שלא מדובר על חיקוק מסוים שבתחום הסמכות, אלא המבחן יהיה המוצר. << דובר >> דלית זמיר: << דובר >> המוצר שבתחום סמכותו, מכוח חוק שבתחום סמכותו. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> מוצר שמשויך לתקן, שמאוזכר באותו חיקוק. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> מה קורה אם יש חומר, למשל, אבקת כביסה ואותו מוצר הוא בתחום סמכותו של שר, אבל ההוראות ביחס אליו פוגעות במי השתיה, שזה בסמכות שר הבריאות. מה המוצר הרלוונטי? מי השתיה או המוצר שצריך לעמוד בתקינה? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> מה שקובע, זה התקן. << דובר >> אביגיל כספי: << דובר >> זה עדיין יכול להיות לא ברור. << דובר >> דלית זמיר: << דובר >> מבחינתנו, אפשר להרחיב את זה לשרים רלוונטיים. לנו חשוב שמה שבתחום שלנו, תהיה התייעצות עם השר שלנו. יכול להיות שיש פה כמה שרים רלוונטיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך לקבל מכם נוסח מעודכן. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> בפסקה (5), אנחנו מעדכנים, במקום "בתוך שישה חודשים מיום כניסתו לתוקף של העדכון בהוראות האיחוד האירופי", אנחנו קובעים שזה יהיה "בהקדם האפשרי, בנסיבות העניין, לאחר מועד העדכון". בסעיף קטן (3), בסעיף קטן (ג) - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף קטן (ג) קובע מתי צווים לפי סעיף 9א2 מגיעים לאישור ועדת הכלכלה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> יש כאן גם טעות שאנחנו מבקשים להבהיר. "למעט הוספת" וכתבנו "או הסרת" חל פה בלבול, זה אמור להיות תחת סעיף קטן (ב) ולא תחת סעיף קטן (א). פסקה (1) מדברת על כך שחייבים להגיע לוועדת הכלכלה של הכנסת, כאשר מוסיפים הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי, לתוספת החמישית, למעט הוספת הפניה להוראה מחייבת לחלק ב' לתוספת האמורה. פסקה (2) מדברת על דחיית מועדי התחילה הקבועים בתוספת החמישית. פסקה (3) על הסרת הוראה מחייבת מהתוספת החמישית. פה היה כתוב "למעט הסרת הפניה להוראה מחייבת מחלק ב'1 לתוספת האמורה", במקום למעט, אנחנו מבקשים לכתוב "או". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה צריך לכתוב בפסקת משנה (א)? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כלום. פסקת משנה (א) צריך לחזור לנוסח הקודם, "למעט הוספת הפניה". בפסקת משנה (3), במקום למעט, יהיה כתוב "או הסרת הפניה להוראה מחייבת מחלק ב'1 לתוספת האמורה". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תקראי עד הסוף, כדי שתהיה את כל התמונה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> תיקון סעיף 9א2 8. (3) בסעיף קטן (ג) – (ב) בפסקה (3), אחרי "מהתוספת החמישית" יבוא "או הסרת הפניה להוראה מחייבת מחלק ב'1 לתוספת האמורה"; (ג) בפסקה (א), אחרי "בחלק ג' לתוספת האמורה" יבוא "למעט שינוי תנאים, הוספת תנאים או מחיקת תנאים, המהווים הקלה לעוסקים" ובסופה יבוא "לעניין זה, "שינוי תנאי" – שינוי בתנאי, שאינו כולל הוספת תנאי לתוספת האמורה או הסרת תנאי ממנה"; זה גם הגיע בעקבות שאלה של הוועדה, איך מתייחסים להקלה. קודם כל, הקלה זה דבר מוכר וידוע בתוך החוק. אנחנו מדברים פה על כל מה שקשור להוספת תנאים, מחיקת תנאים, שהם הקלה לעוסקים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> המשמעות של זה, שפוטרים את השר מהתייעצות עם הוועדה בדברים - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוא לא מתייעץ, הוא מביא צו לאישור. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> פוטרים אותו מהבאה לאישור ועדה, דברים שיכולים להפנות לתנאים שחלים מחוץ לישראל וכבר לא יהיו. כלומר, יכולה להיות פה פגיעה בבטיחות, שהרגולציה הישראלית תישאר פחות מהרגולציה האירופית, בלי אישור ועדה. הרבה פעמים הקלה לעוסקים, יש שם שיקולים של בטיחות, מה ההיגיון להוריד את זה מאישור ועדה? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> הצו מתפרסם להערות ציבור, לקבלת הערות המשרדים. אם השר מקבל הערה, הוא מתייעץ עם גורמי המקצוע ומקבל. לא כל דבר צריך להגיע לוועדה, אנחנו עושים את זה ביום-יום. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> בתוך סעיף 9א2א. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> רגע. פסקה (4) הקראנו כבר? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> לא היה בזה תיקון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סיימנו את הדיון בסעיף 9א2? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כן. עכשיו אנחנו בסעיף 9, שזה סעיף 9א2א. תיקון סעיף 9א2א 9. אחרי סעיף 9א2 לחוק העיקרי יבוא: "החלה כלשונו של עדכון להוראה מחייבת המנויה בתוספת החמישית 9א2א. (א) הממונה, יפרסם ברשומות הודעה על החלה כלשונו של עדכון לכל אחד מאלה, בהקדם האפשרי, בנסיבות העניין, לאחר כניסתו לתוקף של העדכון בהוראות האיחוד האירופי: (1) הוראה מחייבת החלה באיחוד האירופי המנויה בתוספת החמישית; (2) נספח (Annex) של הוראה כאמור בפסקה (1). (ב) הממונה יפרסם הודעה על החלה כלשונו של עדכון להוראה כאמור בסעיף קטן (א)(1), באישור השר; לא נתן השר את אישורו, יחולו הוראות סעיף 9א2. בסעיף קטן (א), "בנסיבות העניין" במקום "בתוך שישה חודשים", זה תיקון שבוצע בהתאם להערת הוועדה. בסעיף קטן (ב) מכיוון שקבענו שהסמכות תהיה לממונה על התקינה, על-ידי קביעה בהודעה, באישור השר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ואם השר לא נתן את האישור? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אם הוא לא עושה את זה, עדיין אפשר לבצע את העדכון כלשונו לפי סעיף 9א2. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> השר אמור להביא צו לאישור ועדה, או בלי אישור ועדה, בהתאם לאותו סעיף, נכון? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אבל הוא אמור לקבוע צו לתיקון. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> את יכולה להמשיך. תיקון הבא בסעיף 12 להצעת החוק. עמוד 8 בנוסח. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אנחנו מבקשים להוסיף את סעיף קטן (ו1). תיקון סעיף 9א6 12. (3) אחרי סעיף קטן (ו) יבוא: "(ו1) המליצה ועדת החריגים לקבל את עמדת השר הממונה, לא תחול עליו החובה לתיקון החקיקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד); השר רשאי לפנות לממשלה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 2יח1(ח) עד (יא), בשינויים המחויבים; סעיף 9א6 זה הסעיף של התאמת החיקוקים להוראות האסדרה האירופית המאומצת. זה מצב שהיה חסר בנוסח, כפי שהבאנו אותו ברפורמה האירופית. כאשר ועדת החריגים ממליצה לקבל את עמדת השר הממונה שלא לפעול לתיקון החיקוק, צריך לאפשר לשר הכלכלה לפנות לממשלה, כסוג של ערכאת ערעור על ההחלטה. תיקון סעיף 9א6 12. (5) אחרי סעיף קטן (יב) יבוא: "(יג) הוראות סעיף זה יחולו גם על חלק ג' לתוספת החמישית" הוספנו את סעיף קטן (יג). מבחינתנו, זה סעיף מבהיר, המשמעות שיש לבחון גם את החיקוקים וההוראות שתחת חלק ג' לתוספת החמישית, באמצעות סעיף 9א6. לבחון את אותו חיקוק ולראות אם אפשר לאשר את המסלול האירופי או לא ובהתאמה, לפנות לוועדת חריגים. << דובר >> דלית זמיר: << דובר >> הייתה מחלוקת בין המשרדים לגבי הצורך לעשות תיקוני חקיקה בסיטואציה כזאת ועכשיו, אנחנו מקבלים את ההכרעה הזאת בחקיקה, אנחנו נצטרך זמן להשלים את התיקונים הנדרשים בעקבות ההכרעה. אני מבינה שנציע הצעה לגבי הזמנים. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אני מחכה להסכמה. יש פה בקשה לדחות, מאחר שהם צריכים מקצועית עוד זמן כדי לפנות לוועדת החריגים. ברגע שאני אקבל הסכמה, אני אעדכן ונוכל להתקדם. << דובר >> דלית זמיר: << דובר >> אנחנו רוצים לקבוע שהמועדים יתחילו ממועד זה. אנחנו לא מתנגדים לקבוע מנגנון אחר, אבל שיהיה לנו זמן סביר לתקן את החקיקה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה משרד את? << דובר >> דלית זמיר: << דובר >> משרד האנרגיה. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> טיראן ששון, איגוד לשכות המסחר. משרד האנרגיה ידע טוב מאוד שהתיקונים האלה קשורים, כי רשות החשמל שנמצאת במשרד האנרגיה - - - << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אתה לא יכול לעשות שימוש במידע שלך. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> זה מידע שנטען פומבית פה בוועדה. משרד האנרגיה, רשות החשמל היו פה, אמרו במפורש שהם יעבירו את התיקונים לחוק החשמל, הם העבירו דה-פקטו. זה מה שקרה פה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ההערה הזאת, לא אמורה למנוע מהיועצת המשפטית של משרד האנרגיה להעיר הערות, ככל שהיא מוצאת לנכון. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> ההערות נובעות מזה שהם לא ידעו על הצורך, זאת הסיבה להערה. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> קיבלתי אישור לדחות. נראה כמה חודשים צריך, נגיע להסכמה בדבר כמות החודשים הנדרשת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> משרד האנרגיה מבקש הרבה בקשות דחיה. למה אתם צריכים כל כך הרבה זמן? << דובר >> דלית זמיר: << דובר >> אנחנו לא צריכים דחיה, זה לא העניין. הייתה פה מחלוקת מהותית. הייתה שאלה אם חלק ג' צריך לעבור תיקון חקיקה. זה לא הוכרע עדיין. יש טיוטה של עמדת משרד המשפטים, אבל רוצים בכל מקרה להכריע את זה בחוק. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> שר הכלכלה שלח את כל הרשימה במועד, נשלחו החיקוקים, עשינו על זה דיונים רחבי היקף. הדבר הזה עלה בסוף, אני מסכימה, אנחנו נסכים לכמה חודשים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה נכון, אבל לא התמונה המלאה. זו תמונה חלקית מאוד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתם מבקשים תיקון עכשיו? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אנחנו כן רוצים את התיקון הזה, התיקון הזה כפוף להסכמה שלנו, שניתן להם כמה חודשים לגשת לוועדת החריגים, במקומות שבהם הם חושבים שהם רוצים להחריג את הדבר הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תנו להם את זה. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> נשב ונראה בדיוק מה התקופה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה תיקון שתצטרכו לשלב בסעיף 9א6? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> לא. התיקון ב-9א6 נשאר כמו שהוקרא. אנחנו נגיע להסכמה על החודשים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ייתנו להם מכתב כזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> לא במסגרת תיקון נוסח? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> לא. אין צורך. אנחנו מאפשרים לכם כמה חודשים לפנות לוועדת חריגים, בלי שאנחנו מגישים את התיקון. << דובר >> בת שבע: << דובר >> בת שבע - - - מרשות האסדרה, צריך לוודא שאין עוד כאלה, כמו משרד האנרגיה. הייתה שאלה אם מה שנכלל בתוספת החמישית בחלק ג' צריך להגיע לוועדת החריגים. אם ההכרעה היא שצריכים, צריך להיות בטוחים שאין עוד כאלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם פנו, אז יש. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> עיקר ההחרגות בתוספת החמישית, הם לעניין סתירת דינים ספציפית לגבי תקנות החשמל והם היחידים שפנו לגבי הדבר הזה. << דובר >> בת שבע: << דובר >> חוץ מתקנות החשמל, יש גם את ההוראה הכללית הרוחבית בנוגע לסימון, שאנחנו יודעים שהייתה רלוונטית להגנת הסביבה. האם אין עוד כאלה הוראות, משרדים? << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> אני לא יודעת אם זה רלוונטי לנו במשרד הבריאות. אתם יכולים להציג את הסוגייה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מישהו פנה אליכם חוץ ממשרד האנרגיה? לא פנו, אז מה הבעיה? אם היה משהו, היו פונים. אם יפנו, תתייחסו לבקשה. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> זה מרגיש לא ראוי, מהסיבה שעשינו את כל התהליכים הנדרשים ב-9א6. פרסמנו, שלחנו רשימות, עשינו דיונים אין-סופיים על הדבר הזה. עם כל משרד ומשרד בנפרד, מדובר בשעות של ישיבות והוגשה התוספת השביעית. התוספת השביעית פורסמה לפני כחודש וכמובן שצריך להגיע עם כל חיקוק לוועדה הרלוונטית בכנסת, כפי שהוועדה פה דרשה מאיתנו, יש עוד זמן לעשות את זה. מי שרוצה לגשת לוועדת חריגים, שייגש לוועדת חריגים, אין הגבלה של זמן. אם מישהו רוצה לבקש ארכה, שלא נרוץ לוועדות הכנסת, שיפנה ויגיש. זה לא המקום לסדר את זה וגם לא המקום לבוא ולהגיד שלא מכירים את הנושא, כי היו על זה עשרות ישיבות, אם לא יותר. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> דיברתי על הסעיף הספציפי הזה. על הנושא הרוחבי כמובן - - - << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> הסעיף הספציפי הזה גם עלה, פנו לכל המשרדים. הטון פה הוא קצת מתסיס, כמו שהיועצת המשפטית של משרד הכלכלה אמרה, אנחנו עובדים בזה כל הזמן. כל המשרדים קיבלנו מאיתנו את כל התזכורות וכל העניינים, גם לגבי סעיף (ג). << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> עכשיו אתם מביאים תיקון. מה ההסבר של התיקון? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> גם בנושא של התיקון של כל המוצרים שקיבלו שנה או שנתיים, יצאו תזכורות לכל המשרדים, לכל הנושאים הרלוונטיים. איתי פולומבו נמצא כאן, שהוא עוקב אחרי המשרדים, נמצא איתם בשיח ואי-אפשר להגיד שהמשרדים לא יודעים. זה לא ראוי. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> פה הייתה מחלוקת ספציפית על תקנות החשמל והתנהל שיח איתם. התיקון הבא הוא בפרק ד'2 אימוץ אסדרה אמריקאית, בתוך סעיף 9א7(ג). אותו תיקון שעשינו במסלול האירופי, שאנחנו מבקשים שקליטת ההפניה בתוך התוספת השמינית, תיעשה על עדכוניה. התיקון הבא הוא ב-9א8, בהתאמה לתיקונים שעשינו ב-9א2, מה השר רשאי לעשות בצו, כשהוא בא לתקן את התוספת השמינית. שוב, זה תיקונים שעשינו בהתאמה למה שהקראתי עכשיו באירופה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בפסקה (1) תצטרכו להתאים לתיקון שהקראתם. עוד לא קיבלנו נוסח, נצטרך לקבל נוסח. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה ממעיט את העדכון כלשונם, של השר מעביר את זה לסמכות הממונה בהודעה ומדייק את הנוסח לעניין התייעצות עם השר הרלוונטי ונביא את זה לדיון הבא. תחת פסקה (5) יש עדכון במקום תוך שישה חודשים מיום כניסתו של העדכון, זה יהיה "בהקדם האפשרי, בנסיבות העניין, לאחר מועד העדכון". עשינו את זה גם בתיקונים הקודמים, בעקבות הערת הוועדה. קיבלנו את ההצעה של הוועדה. אנחנו מבקשים לתקן את חלק ג', שעוסק בסוגי הצווים שצריכים להגיע לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הכוונה לסעיף קטן (ג). << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> נכון. יש כאן טעות. תחת פסקה (1), ביקשנו למחוק "למעט הוספת" ולקבוע "או הסרת", זו טעות. צריך לחזור לנוסח המקורי. העניין של הסרת ייכנס בתוך פסקה (3). תיקון התוספת השמינית 9א8. (ג) צו לפי סעיף קטן (א) בעניינים שלהלן טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת: (3) הסרת הוראה מחייבת מהתוספת השמינית, למעט הסרת הפניה להוראה מחייבת מחלק ג' לתוספת האמורה; המשמעות של זה - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> למה צריך בפסקה (3) להתייחס ספציפית לחלק ג'? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> בתוך פסקה (3) אנחנו מציינים שהסרה של הוראה מחייבת מתוך התוספת השמינית, או החמישית בהתאמה, תבוא לאישור ועדת הכלכלה. כשהכנסנו את הסוגייה של הנגשת ההפניות מתוך אותן אסדרות, קבענו שכשמביאים אותן, כשמנגישים אותן, כשמוסיפים אותן, לא צריך להגיע לוועדה, אבל במקום שבו אנחנו מסירים הפניה כזו מתוך התוספת החמישית או השמינית, נגיע לאישור ועדה וזה התיקון שאומר את זה. פסקה (4) זה אותו תיקון שעשינו בסעיף 9א2 של אירופה. תיקון התוספת השמינית 9א8. (ג) צו לפי סעיף קטן (א) בעניינים שלהלן טעון אישור ועדת הכלכלה של הכנסת: (4) שינוי התנאים הקבועים בתוספת השמינית, ובכלל זה התנאים הקבועים בחלק ד' לתוספת האמורה, למעט שינוי תנאים, הוספת תנאים או מחיקת תנאים, המהווים הקלה לעוסקים; לעניין זה, "שינוי תנאי" – שינוי בתנאי, שאינו כולל הוספת תנאי לתוספת האמורה או הסרת תנאי ממנה. ככל שמדובר על תנאים שמתווספים או מוחקים אותם והם מהווים הקלה, לא נדרש להגיע עם זה לוועדת הכלכלה. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> למה בהסרת הוראה מחייבת בחלק ג' יש צורך להגיע לוועדה? אם המשרדים הגיעו ביניהם להסכמה ומסירים הוראה, היא כבר לא נדרשת, למה צריך לבזבז את הזמן של הוועדה בזה? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה לא חדש. זה נקבע גם במסלול האירופי, מתוך הבנה שאם המחוקק קבע הוראות רגולטוריות שייכנסו לתוך התוספת, שעל פיהן יפעלו בכל מסלול, כאשר מבקשים להסיר אותן, הוועדה ביקשה לחזור ולדון בזה כאן. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> אני מחזק את החשיבות לטפל בנושא של מי השתיה, כמה שאפשר עכשיו. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> התיקונים הבאים הם בסעיף (ד) של סעיף 9א8. הסעיף מתייחס לתוספת השמינית, ניסינו להגיד שזה אותם תנאים שמופיעים גם בתוספת החמישית וגם בתוספת השמינית, שצריכים להגיע לדיון בוועדת החריגים תוך שנתיים. מכיוון שהסרנו את פרטים (7) עד (9) בתוספת השמינית, דייקנו את זה כאן. תיקון התוספת השמינית 9א8. (ד) (3) השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להוסיף תנאים לחלק ד' לתוספת השמינית. זה מה שדיברנו קודם לכן, כשקבענו את סמכות השר להוסיף תנאים ייחודיים לתוך חלק ד', במידה ונאמץ אסדרות פדרליות אמריקאיות בהמשך, שנצטרך לקבוע לגביהן תנאי רוחב שמהווים שינוי לאומי שמתחייב, כדי שנכניס אותן לתוספת השמינית. זה אותו מענה לגבי המחיקה של התנאים של תקנות מי שתיה ושל ההוראות לעניין הגפ"מ. התיקון הבא הוא בסעיף 9א9, שזו החלה כלשונו של עדכון להוראה מחייבת המנויה בתוספת השמינית. אותו הסדר שהגענו באירופה, שהחלה של עדכונים כלשונם, יהיו בהקדם האפשרי בנסיבות העניין ולא בתוך שישה חודשים מיום כניסתו לתוקף של העדכון. וזו סמכות שתהיה לממונה על התקינה, לאחר שנתן השר את אישורו ואם לא נתן את אישורו כאמור, יחולו הוראות סעיף 9א8. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> התיקון הבא הוא בעמוד 19 בנוסח, נכון? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> התיקון הבא הוא בסעיף 9א13, שזה מקבילה של 9א6, התאמת הוראות לפי חיקוקים אחרים לדרישות האסדרה האמריקאית המאומצת. אנחנו מבקשים להוסיף את סעיף (ז), בהתאמה למה שביקשנו קודם ב-(ו1). התאמת הוראות לפי חיקוקים אחרים לדרישות האסדרה 9א13. (ז) המליצה ועדת החריגים לקבל את עמדת השר הממונה, לא תחול עליו החובה לתיקון החקיקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד); השר רשאי לפנות לממשלה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 2יח(ח) עד (יא), בשינויים המחויבים. תיקון של היכולת של השר לפנות לממשלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כמו שהסברת קודם. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עמוד 21. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> גם תחת סעיף 9א13, אנחנו מבקשים להוסיף את הנוסח שקיים היום ב-9א6 לגבי כבאות. התאמת הוראות לפי חיקוקים אחרים לדרישות האסדרה 9א13. (יא) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה: (3) כל מצרך שחל עליו תקן רשמי שעניינו בטיחות אש, או תקן שעניינו סידורי בטיחות אש כמשמעותם בחוק הרשות הארצית לכבאות וההצלה, התשע"ב-2012. למעשה, זה לא יחול על נושאי כבאות בענייני וסידורי בטיחות אש. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> לא אמרתם שאתם מבטלים את התוספת הזאת? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה היה בהקשר אחר. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה בהקשר הרחב של הרפורמה, כלומר, הרפורמה כן תחול. כרגע אין אסדרות פדרליות אמריקאיות שניתן לאמץ בעניינים האלה. כן יש החרגה בסעיף 9א13. ברגע שתימצא בעתיד אסדרה שניתן לקלוט, אנחנו נוכל לקלוט אותה ולהחיל אותה על ענייני כבאות. לא נדרש תיקון בחיקוקים בנושא סידורי בטיחות אש. << דובר >> רז הילמן: << דובר >> למה צריך להכניס את ההחרגה הזאת פה? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> כי החלנו עליהם את הרפורמה, 9א6 אמור לחול ואנחנו לא רוצים שהוא יחול. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> החיקוקים שלהם מותאמים לדרישות של תקנים אמריקאים שחלים, אנחנו לא רוצים לייצר התנגשות ולכן, החרגנו את זה מתוך ההתאמה. גם פה אנחנו מבקשים להוסיף את סעיף (יד) שמקביל ל-(יג) ב-9א6. התאמת הוראות לפי חיקוקים אחרים לדרישות האסדרה 9א13. (יד) הוראות סעיף זה יחולו גם על חלק ד' לתוספת השמינית. תיקון מבהיר, צופה פני עתיד, לגבי זה שצריך לבחון גם את חלק ד', על הפרטים שמופיעים בו, בהתאם להוראות סעיף 9א13. התיקון הבא הוא בסעיף 16 להצעת החוק. גם כאן, זה בהתאם להערת הוועדה בדיון הקודם. הוספת סעיף 10ו 16. אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: "אופן הביצוע של בדיקת ההתאמה לדרישות האסדרה האמריקאית המאומצת 10ו. בדיקת התאמה לדרישות האסדרה האמריקאית המאומצת תיעשה בדרך של בדיקת העמידה בדרישות הטכניות, כהגדרתן בסעיף 12(א)(1), שנקבעו באסדרה האמריקאית המאומצת וכן בדרישות התקן האמריקאי, כהגדרתו בסעיף 12(א)(1), שנקבע באסדרה האמריקאית המאומצת, ואם אין דרישות טכניות או תקן אמריקאי כאמור – תיעשה הבדיקה בדרך אחרת הקבועה באסדרה האמריקאית המאומצת, ואם אין דרך אחרת הקבועה באסדרה כאמור – בדרך אחרת המקובלת להוכחת העמידה בדרישות אותה אסדרה." כלומר, לייצר מדרג שברור שקודם כל, הבדיקה צריכה להיעשות בדרך שקבועה באסדרה ורק אם אין דרך שקבועה בסדרה, הולכים לדרך אחרת שמקובלת. אנחנו מבקשים לתקן גם את סעיף 11ב שעוסק בסימון בתו התעדה. יש כאן תיקון טכני, שמבטא את השינוי שקיים בארגון ILAC. תיקון סעיף 11ב 16א. בסעיף 11ב לחוק העיקרי, בסעיף קטן (1), בכל מקום, במקום "ILAC" יבוא "ILAC או GLOBAL ACI" . זה יישום של הקמת אותו ארגון גג, שכולל בתוכו כעת את ILAC. התיקון הבא הוא בסעיף 12 לחוק התקנים, סעיף 17 להצעה הזו. בסעיף 12(א)(2) לחוק התקנים, אותה הבהרה של ILAC. כאן נכנסת ההגדרה עצמה. תיקון סעיף 12 17. (2) בסעיף קטן (א), בפסקה (2), במקום "הסדר ההכרה ההדדית של ארגון ILAC" יבוא "הסדר ההכרה ההדדית של ארגון ILAC או ארגון CLOBAL ACI", ובסיפה יבוא "ארגון GLOBAL ACI – הארגון הבין־לאומי החדש של גופי הסמכת מעבדות וגופי פיקוח – (Global Accreditation Cooperation Incorporates MRA); הסמכה שניתנה על ידי ארגון ILAC תעמוד בתוקפה למשך תקופת המעבר שקבע הארגון GLOBAL ACI.; כמו בפקודת היבוא והיצוא, זה העיגון של ההגדרה בחוק התקנים, תוך אמירה שאנחנו נצמדים לתקופת המעבר שקבע הארגון עצמו. נכון להיום, הוא קבע תקופת מעבר של שלוש שנים. במשך שלוש שנים, יכבדו את ההסמכה שניתנה על-ידי ארגון ILAC וגם יכבדו את אותן תעודות של הגופים שהוסמכו על-ידי ILAC. ככל שהם יעשו שינוי, זה נכלל בהגדרה. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> יש סעיף נוסף שצריך להתייחס אליו. ביקשנו להקים צוות של בדיקת יכולות בדיקה, שמשתלב עם הצורך לעשות אכיפה מיטבית של כל המוצרים שנכנסים במסלולים האלה. אחרי עבודה מקיפה, שבחנה הרבה חלופות, נמצאה חלופה שנראית לנו הכי נכונה, לפיה כאשר מצרך נמצא נדרש לבדיקה, הבדיקה הראשונה שעושה הממונה על התקינה, זה בדיקה אם הוא עומד בתקן הישראלי. למרות שהוא מגיע במסלול האירופי או האמריקאי, בודקים אותו לפי התקן הישראלי. אם מוצאים שהוא עומד בישראלי, מפסיקים את הבדיקה, כי הנורמה המתקבלת ממומשת. אם הוא לא עומד, מבקשים מאותה מעבדה שעשתה את הבדיקה, לעשות מיפוי פערים בין הישראלי לזר, לתת את חוות דעתה על זה. אם היא יכולה להשלים את הפער, היא זאת שעושה את הבדיקה של הפער. אם התוצאה יוצאת תקינה, מפסיקים את הליך האכיפה. אם זה יוצא לא תקין, אנחנו לא מסיימים כאן, אלא שולחים את זה למעבד בחו"ל שיודעת לבדוק את האסדרה האירופית או האמריקאית, לעשות את הבדיקה המלאה. מדובר במעבדה שהיא קבלן משנה של המעבדה הישראלית. אם היא מצאה שזה תקין, עומד באותה אסדרה, שוב מפסיקים את הליך האכיפה. אם נמצא שזה לא תקין, ממשיכים את ההליך. בסעיף 12 שמדבר על התעודות, אנחנו רוצים להגיד שכל המתווה הזה, עם כל התעודות שדיברנו עליהן, נגיש את כולן ביחד, בתור ראיה. גם הבדיקה של התקן הישראלי, גם הפערים, גם חוות הדעת וגם הבדיקה של המעבדה הזרה ואנחנו נבקש שיתייחסו לתעודות האלה כראיה לאמיתות תוכנן, כל עוד לא הוכח ההיפך. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איזה סעיף את מציעה לתקן? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אני מתקנת את סעיף 12. ב-(ג) ו-(ד) ומוסיפה סעיף קטן (ה). << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אלה תיקונים נדרשים - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין בעיה. יש נוסח? אתם צריכים להביא נוסח. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> הודענו מראש שעוד לא היינו מגובשים. אנחנו מבהירים את המהות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בעיקרון, אין בעיה, אם זה מה שאתם רוצים. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אנחנו נביא נוסח. בסופו של דבר, יהיה אפשר להוכיח את היפוכו של דבר באחת מהדרכים הבאות, או מתוך נוסח תעודת הבדיקה, אם מוצאים שיש תקלה או טעות. או באמצעות תעודת בדיקה שיגישו לעניין עמידת המצרך או בתקן הישראלי או בתקן הישראלי שעליו הוא נסמך. במקרים חריגים, עורך התעודה יוזמן לעדות רק אם ניתנה רשות בית המשפט, לאחר שהשתכנע שנפלה טעות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה עמוד שלם הנוסח. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> רציתי להסביר את המהות. אנחנו עושים משהו מאוד חדשני במהות. נביא נוסח. במהות, זה מביא את כל מה שאמרנו שאנחנו צריכים לדייק, שיש פה אכיפה משמעותית ושניתן יהיה לנהל פה תיקים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדקתם את זה? זאת ההמלצה שלכם? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מתי נוכל לקבל נוסח בעניין הזה? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> לדעתי, הערב או מחר בבוקר. אבל המהות של ההסדר הזה כבר מוסכמת. עשינו דיונים שלמים עם משרד המשפטים, עם המחלקה הפלילית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה שחברי הכנסת והציבור ייחשפו לנוסח. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> ודאי. נכין נוסח, נפיץ ונבקש עליו התייחסויות. זה הגיע ברגע האחרון, כי לקח זמן להגיע להסכמות האלה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אני ממשיכה לתיקונים נוספים שביקשנו להכניס בתוך ההצעה. אנחנו מבקשים לתקן את סעיף 16 לחוק התקנים, סעיף 17א בהצעה זו. תיקון סעיף 16 17א. בסעיף 16 לחוק העיקרי- (1) בסעיף קטן (א) - (א) אחרי "ממילוי אחר דרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1)" יבוא "מחובת החזקת מסמכים שנקבעו לפי חוק זה", אחרי "סכנה לשלומו או בטיחותו של הציבור" יבוא "או לאיכות הסביבה" ובמקום "לעניין זה" יבוא "בסעיף קטן זה"; (ב) האמור בו יסומן "(1)" ולאחר יבוא: "(2) על אף האמור בפסקה (1), השר, בהתייעצות עם השר הממונה, רשאי להאריך בצו את תקופת הפטור שנקבעה לפי אותה פסקה במקרים מיוחדים בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה."; סעיף 16 לחוק התקנים היום זה סעיף הפטור, שמאפשר לשר הכלכלה לפטור בצו, במקרים מסוימים ממילוי אחר דרישות התקינה. ככל שיש פניה ספציפית, בגלל צורך ייחודי שלא ניתן למלא אחר דרישות התקינה במקרה הזה, השר רשאי לפטור בצו, בתנאים, לתקופה מוגבלת של שנה. אנחנו מבקשים להוסיף שני דברים בתיקון. שהפטור לא יינתן רק כפטור ממילוי אחר דרישות התקינה, אלא גם פטור מהחזקת מסמכים שנקבעו לפי חוק זה, במקרים מיוחדים שיש בהם צורך. המסמכים שקבועים בתוספת החמישית והשמינית. אנחנו מבקשים להוסיף את הנוסח הכולל שמופיע בכל חוק התקנים, שזה בכפוף לכך שאין סכנה לשלומו או לבטיחותו של הציבור, או לאיכות הסביבה, כמו שקיים בכל הנוסח. בנוסף, אנחנו מבקשים להוסיף פה שבמקרים מיוחדים, לאחר התייעצות עם השר הממונה, אפשר יהיה להאריך את הצו שניתן לשנה, בתקופות נוספות, שלא יעלו במצטבר על שנה נוספת. סך הכול הפטור יהיה לשנתיים. הפטור הזה הוא כמובן בכפוף להתייעצות עם השר הממונה, הרלוונטי לאותו נושא שפוטרים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה הצורך שעלה שהוביל לתיקון? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה פטור שקיים כבר היום. עושים בו שימוש בצורה מאוד מוגבלת. יש מצבים מסוימים - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פטור פרטני, צו שהשר קובע. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> פטור פרטני, בעקבות בקשה ייחודית. יש מצבים שהשנה לא מספיקה, לפעמים בגלל צורך להתארגן מחדש, או לקבוע הסדר מתאים יותר בתוך החוק. לכן, אנחנו מבקשים להאריך את זה בתקופה נוספת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המסמכים הם רק מסמכים שנקבעו לפי החוק? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> חוק זה. כי בפקודה יש אפשרות לפטור מסמכים שנקבעו בפקודה, בהליך היבוא. אבל אין את זה לעניין החזקת מסמכים מכוח החוק. << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> מוטי שיף, מכון התקנים. להבנתי, בסעיף הזה זה לא גם וגם, זה או. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זו אותה הערה כמו קודם. << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> זה בדיוק העניין. הנוסח הוא אותו נוסח, שם מדובר על שלושה תנאים מצטברים ופה זה רק אחד מתוך השלושה. אי-אפשר שיהיה אותו נוסח בשני המקרים. פה מספיק שאחד מהם לא בסדר. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אני מבינה מה שאתה אומר, זה נכון. כאן כשיש מצרך רלוונטי לעניין בטיחות הציבור, בריאות הציבור ואיכות הסביבה, זה מה שישקלו, שאין פגיעה כזו. הנוסח הוא אותו נוסח, כי כשמדברים על "או" זה יכול להיות "וגם". << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> פה זה צריך להיות "או" שם זה חייב להיות "וגם". << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה יכול להיות, אם יש מצרך שיש לו רלוונטיות גם לבטיחות הציבור וגם לאיכות הסביבה. << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> פה מספיק שאחד מהם יהיה וזה תופס. בסעיף הקודם שדיברנו עליו, זה חייב להיות שלושה תנאים מצטברים. אי-אפשר את אותו נוסח בשני המקרים. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> לדעתי, כדאי לאחד את הניסוחים. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> הנוסח הוא אותו נוסח שחוזר לאורך כל החוק. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> לא נכון. סכנה לשלומו, זה שונה מבריאות הציבור. זה לא אותו ניסוח. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> לשלום הציבור, זה כן אותן מילים? << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> הניסוח הוא לא אותן מילים כמו שהקראתם קודם. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אני לא מבינה את ההערה שלך. << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> בסעיף הקודם, היו שלושה תנאים מצטברים. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> על איזה סעיף מדובר? אנחנו מסתכלים על 16 ולא מוצאים. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> הוא מדבר על סעיף 9. בסעיף 9 שמחריג את התעשיות הביטחוניות. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה היה בהוספה של יבוא ביטחוני. << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> נכון. שם היה צריך שיעמוד בשלושתם, שהוא לא מהווה סכנה לשלום הציבור, לבטיחות הציבור ולאיכות הסביבה. כלומר, רק כשהוא עומד בתנאים האלה. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> לא. מספיק שהוא פוגע באחד מהם, לא יינתן הפטור. << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> שם הסעיף מדבר הפוך. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אנחנו נבדוק בנוסח, אבל המהות היא אותה מהות. הפטור ניתן אלא אם כן הוא מסכן את אחד מהשלושה. << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> זה כתוב הפוך. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> נבדוק בנוסח. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אני ממשיכה את התיקון של סעיף 16. זה הסעיף של התשתיות הלאומיות, שהעברנו מסעיף 9א6 בחוק התקנים. העברנו אותו למקום שהיה נראה לנו נכון יותר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כלומר, לא פטור מדרישות תקינה, אלא מתן סמכות לשר לקבוע פטור. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> כן, מדובר בפטור שהשר יכול לקבוע, לגבי בקשה ספציפית. תיקון סעיף 16 17א. (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: (ד) (1) השר, בהסכמת הממונה על התשתיות הלאומיות ובהתייעצות עם השר הממונה, רשאי, בצו, לפטור ממילוי אחר דרישות התקינה כאמור בסעיף 9(א)(1), לצורך הקמה, הפעלה או תחזוקה של תשתית לאומית, אם ראה כי מילוי אחר דרישות התקינה לעניין אותה תשתית לאומית אינו תואם בנסיבות העניין לצורך לקדם את התשתית הלאומית, ובלבד שאין בקביעת הפטור כדי לסכן את בריאות הציבור, בטיחות הציבור או את איכות הסביבה. (2) פנה השר לקבלת הסכמתו של הממונה על התשתית הלאומית, ולא התקבלה עמדתו עד תום 60 ימים מיום הפנייה, יראו את הממונה על התשתית הלאומית כמי שהודיע על הסכמתו; הודיע הממונה על התשתית הלאומית על התנגדותו, ועל אף עמדתו סבר השר כי יש לקבוע מצרך כאמור בצו, יביא השר את המחלוקת לפני הממשלה ועד להכרעת הממשלה לא יקבע צו לפי סעיף קטן זה. (3) בסעיף קטן זה – "גוף מבצע" – כהגדרתו בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2013;" "ממונה על תשתית לאומית" – שר או ראש רשות ממשלתית, הממונה לפי חוק על הפעלת התשתית הלאומית, או הממונה על הגוף המבצע; "שר ממונה" – כהגדרתו בסעיף 8(ד); "תשתית לאומית" – תשתית מהתשתיות הלאומיות כהגדרתן בחוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג-2023, למעט תשתית כאמור בתחום המים, הביוב או הגז הפחמימני המעובה." העברנו את הפטור הזה למסגרת של צו שיינתן על-ידי השר, בכפוף לכל ההסכמות שקבועות כאן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה צו פרטני, כלומר, לא יהיו דרישות חלופיות, כפי שהצעתם בנוסח המקורי. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> נכון. צו פרטני, פר בקשה. מתוך הבנה שלא כל מוצר שמגיע, זה אותן דרישות חלופיות. גם אם מדובר באותו סוג של תשתית. יכול להיות גורם מבצע שונה. לכן, גם בעקבות הערות הוועדה, אנחנו מבקשים שזה יהיה רק במקומות שבהם מבינים שלא ניתן למלא אחר דרישות התקינה לעניין התשתית הלאומית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> שאלנו לגבי ההחרגה בהגדרת תשתית לאומית. החרגתם תשתית בתחום המים, ביוב, או גפ"מ. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> הסיבה לכך, שקיבלנו התנגדות של המשרדים להרחיב את הנושא לאירוע של מים, ביוב וגפ"מ. ביקשו להחריג אותם מהאפשרות למתן פטור לתשתיות האלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מבחינה מקצועית? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> הטענה של המשרדים, בעיקר משרד האנרגיה והתשתיות הלאומיות, שהם לא רצו להיכנס לתהליך הזה. לטענתם, הם יכולים להסתדר עם התקינה הקיימת והתקינה המאומצת. << דובר >> אייל פרובלר: << דובר >> אייל פרובלר, התאחדות התעשיינים. אדוני יושב-הראש, בדיון הקודם עברת על רשימת התשתיות ושאלת אותם אם הם השתגעו, כי הם פוטרים מתקינה את כל התשתיות שהעלית בדיון הקודם ואמרת להם שזה יקרה רק במקרים מאוד מיוחדים. ביקשת לצמצם את הסמכות של השר ובנוסח הזה, במקום צמצום לסוג מסוים של ציוד, הנוסח מדבר על פטור לכל התשתית. גם להקמה, גם לתחזוקה, גם להפעלה. לאחר מכן, ביקשת מהם להגדיר את הדרישות החלופיות, אז הסירו את הדרישות החלופיות. אין דרישה לעמוד בתקן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה הקמה ותחזוקה. זה לא רק הקמה ורק תחזוקה. יכול להיות רק תחזוקה, אם זה כבר הוקם. << דובר >> אייל פרובלר: << דובר >> באיזו תקינה הם צריכים לעמוד? הסירו את כל דרישות התקינה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> פטור יכול להינתן גם בתנאים. אפשר לקבוע תנאים. << דובר >> אייל פרובלר: << דובר >> איזו חלופה היא לא תקן שמבטיח בטיחות ובריאות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם דיברתם על חלופה, איפה היא? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> שינינו את המנגנון ובמקום להתייחס לפטור רוחבי לסוג מסוים של מוצר, לגבי כל התשתיות הלאומיות, עכשיו מדובר בבקשה פרטנית. כל מי שירצה להיות מוחרג בפטור, ממילוי אחר דרישות תקן רשמי, יצטרך להגיש בקשה מסודרת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש לו הרבה מוצרים בפרויקט, הוא יגיש אלף בקשות? << דובר >> אייל פרובלר: << דובר >> בדיוק, על כל המוצרים בפרויקט? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> זו בקשה פר פרויקט, יש פה הערה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> פרויקט או מוצר? היא אמרה מוצר. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> פרטני פר תשתית. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> מה זה פרטני פר תשתית? המטרו, 150 מיליארד שקל השקעה, עשר שנים של בניה, עשרות אלפי פריטים, זה ממש לא פרטני. זה גורף לחלוטין. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> יש פה תנאי שאומר אינו תואם נסיבות העניין לצורך קידום תשתיות, זאת אומרת, אין תקינה שכבר אומצה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני לא מסכים. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> בגז הטבעי, קבעתם ציוד מסוים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> דיברנו על משהו, אתם משנים, לא אומרים אפילו? לא מסכים. תחזרו לנוסח הקודם. יהיה משהו חלופי. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> נדמה לי שבדיון הוחלט לצמצם את זה בצורה כזו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בדיון לא הוחלט לצמצם כלום. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> בשיח שהתקיים מאוחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביניכם. אתם ביקשתם משהו חלופי, למה שיניתם את העמדה? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> שינינו את העמדה בעקבות הערות הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזו הערה? שלא צריך חלופי? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> שברגע שקובעים דרישות חלופיות למשהו כל כך רחב, צריך לפרט את כל הדרישות החלופיות שבהן זה עומד. גם אם מדובר באותה תשתית, זה הרבה פעמים מצרכים שחלות עליהם דרישות שונות ולא ניתן לפרט את כל הדרישות החלופיות במסגרת הצו הזה. זה משהו לא נגמר ולא ניתן לדעת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם נותנים פטור מלא? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> הפטור הוא פטור בתנאים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה תנאים? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אחד התנאים, הוא תנאי שעלה בוועדה, שזה ניתן רק במקום שבו אנחנו רואים שלא ניתן למלא אחר דרישות התקינה הקיימות. כמעט לא ניתן מסלול אירופי, אמריקאי, תקן רשמי או קסיס. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> דרישות התקינה, כוללות לפי ההגדרה גם דרישות אירופיות, גם דרישות של רגולציה זרה וגם עכשיו דרישות אמריקאיות. אם השר לאחר התייעצות, רואה שמילאו אחר אחת מדרישות התקינה, לגבי אותה תשתית לאומית, שאינו תואם בנסיבות העניין - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לגבי כל הפרויקט, מה עם הפרטים של הפרויקט? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> יושב-הראש, חשוב להבין את התמונה הכוללת. דיברנו על הפטור ששר יכול לתת לשנה או לשנתיים, זה המסלול הקיים. המחוקק נתן לשר סמכות כזאת. המחוקק לא נתן לשר ולממונה על התקינה את הכלי שבאמצעותו הם יכולים לבוא ובמקרה שיש לקונה, ולא ניתן לטפל באמצעים הקיימים לתת את הפטור, בתנאים מאוד מחמירים. השר צריך להתייעץ עם השר האחראי, הוא צריך - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עם החלקים? אין מצב שכל הפרויקט לא עומד בדרישות. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> סוג מסוים של ציוד בפרויקט, כמו שכתבתם בגז. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> שוב, זה לא שפוטרים את כל הפרויקט, פוטרים את המצרכים שחל עליהם תקן רשמי שרלוונטיים לפרויקט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כל פטור, ניתן לקבוע תנאים לגביו. פטור הוא גם פטור בתנאים. ככל שיהיה צורך, ייקבעו בצו הזה תנאים. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> בסיפה כתוב "ובלבד שאין בקביעת הפטור כדי לסכן את בטיחות הציבור, בריאות הציבור, או את איכות הסביבה", שאלה התנאים של חוק התקנים. אתה חייב לראות מול עיניך את אותם קווי מתאר, כשאתה מאשר כל תקן רשמי. אין פה החרגה. כל מה שיש פה, זה אישור עקרוני לעשות משהו שמתחיל דרך ארוכה, שצריכה אישור וצריכה התאמות. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אנחנו יכולים לפטור רק תחת מה שסמכותנו. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> תנסחו כמו שניסחתם בגז הטבעי. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אי-אפשר לנסח. שם זה ספציפי, אי-אפשר לנסח על כל המשק אותו דבר. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> בנוסח הקודם דיברתם על דרישות החלופיות ועכשיו, הורדתם את הדרישות החלופיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה רצית להגיד? << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> ההצעה שלי מורכבת משני נדבכים. בהמשך יש את אסדות הגז הטבעי, שהוחרג מהסעיף של התשתיות הלאומיות ושם נאמר "סוג מסוים של ציוד", אפשר לאמץ את הנוסח הזה גם לעניין של התשתיות הלאומיות. אדוני יושב-הראש, אתה בעצמך הבנת שלא ניתן לפטור פרויקט שלם. פרויקט המטרו, 150 מיליארד שקל השקעות, שיכול להוביל לצמיחה נהדרת בתעשייה הישראלית, הנוסח הזה יכול לעשות הדרה של כל התעשייה הישראלית מהפרויקט הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה לא מדויק. גם אם תבוא חברה מחו"ל, היא תעסיק חברות ישראליות, היא לא תעשה הכול לבד. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> אפשר לחזור לדרישות החלופיות ולכתוב שהן תהיינה בהתאם לתקינה במדינה מפותחת או במדינה ממדינות ה-OECD. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תקינה בין-לאומית. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> הסעיף הזה של הפטור, בתנאי שאין סיכון לבריאות הציבור, בטיחות הציבור או איכות הסביבה, משמעו שיש התייעצות עם שר הבריאות או השר להגנת הסביבה? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> זה אומר שמפרסמים ואם יש התנגדות, אתם אומרים ואז אנחנו בוחנים. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> אין התייחסות מיוחדת לבריאות הציבור או איכות הסביבה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> יש פה גם הסכמה על השר הממונה על התשתית ובהתייעצות עם השר הממונה לפי 8(ד) שזה רחב. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> למשל, מוצרי בטיחות אש שיש להם השפעה על איכות מי שתיה, מזהמים מי תהום ומי שתיה. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> בגלל שזה בצו, גם אם לא מתייעצים אתכם, אנחנו מפרסמים את זה באתר התזכירים ואם יש משהו שנוגע לבריאות הציבור, אתם רואים את זה שם וחייבים לשקול את זה. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> אבל אין חובת התייעצות עם שר הבריאות או השר להגנת הסביבה? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אם אתם נכנסים לסעיף 8, יש חובה. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> למה אתם מחילים את זה על פרויקט שלם? למה לא סוג מסוים של ציוד? אתם עלולים להעמיד את התעשייה הישראלית בחיסרון, בפרויקטים שהם משמעותיים למשק הישראלי. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אדוני, הקשבנו קשב רב לטענות שהתאחדות התעשיינים הציגה. הממונה על התקינה דרש שבכל המסלולים תהיה אפשרות למפעלים ישראלים לייצר באותן רגולציות, גם האירופית, גם האמריקאית. מבחינת דרישות חליפיות, נראה לנו סביר שזה יהיה כמקובל של מדינה מתקדמת, אחת ממדינות ה-OECD. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תנאי למתן הפטור, תהיה קביעה של דרישות חלופיות? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> ספציפיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שישראלים ייכנסו לפרויקט? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> קודם כל, ישראלים יכולים להיכנס לפרויקט, אין שום בעיה. אנחנו חושבים שהצעת ההתאחדות סבירה, שניתן יהיה לומר שבשיקוליו של השר, בקביעתו של רגולציה אלטרנטיבית, הוא יאמץ רגולציה שקיימת במדינה מתקדמת, אחת ממדינות ה-OECD. זה נשמע לנו סביר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אני רוצה לחדד. << דובר >> אייל פרובלר: << דובר >> אפשר להיצמד לנוסח של חוק התקנים. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> לגבי סוג מסוים של ציוד. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> לא סוג מסוים של ציוד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בואו נחדד על מה מדובר. מדובר על שיקול או על חובה לקבוע דרישות אלטרנטיביות? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> להוסיף תנאים שאומרים שכשאנחנו מדברים על אותה תשתית שמבקשת את ההחרגה, צריך יהיה לעמוד בדרישות חלופיות, המקובלות במדינות מפותחות של ה-OECD. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה תנאי? תהיה חובה לקבוע את הדרישות האלה? << דובר >> אייל פרובלר: << דובר >> אדוני יושב-הראש, הנוסח הנוכחי עדיין גורף מדי. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה מטעה קצת לבוא ולהציג את זה ככה. זה לא - - - << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אתם מהלכים אימים על הוועדה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> לא מדובר בפטור לפרויקט שלם. מדובר בפטור למצרכים שחל עליהם תקן רשמי שמרכיבים את אותו פרויקט. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> בכל הפרויקט, תגדירו את זה לסוג מסוים של ציוד. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה לא פטור של כל הפרויקט. הפרויקט צריך לעמוד בעוד כללים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מקבלים את התיקון שאתם אומרים. יחד עם זאת, הצו יובא לאישור ועדת הכלכלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מכיוון שזה פטור גורף, בלי הגבלת זמן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יהיה דיון ציבורי ונבדוק את זה. מקובל עליכם? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> מדובר הרבה פעמים בבקשות - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו חקיקת משנה, זה צו שעובר החלטה של שר, הסכמה של ממונה על תשתית לאומית, שגם יכול להיות שר. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> משרדי ממשלה מוציאים הרבה פעמים צווים ללא אישור ועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מדובר על פרויקט גדול. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> הרבה פעמים מדובר בבקשה של פרויקט שכבר התחיל את התהליך, לא מבקשים את זה מראש. מדובר בחברה שתקועים במכס, בנמל, בעת הכניסה לישראל. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עדיין ייקח זמן. תצטרכו לפרסם צו כזה להערות הציבור, יש תהליך של חקיקה משנה. למה לא להגיע לוועדה? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> כי זה לא רק פרויקט מטרו. יכול להיות עכשיו בתחום התפלת מים, יש בעיה עם ממברנות. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> תגדירו סוג מסוים. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אני לא יכול להגדיר עכשיו. אי-אפשר להגדיר עכשיו. אתה גורם נזק ללקוחות שלך, כי בסוף, כשהם באים ואומרים לו תפטור לי, אני תקוע במכס, אתה פוגע בו. אתה פוגע בלקוחות שלך. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> למשל, אתה יכול להחריג את כל פרויקט המטרה וזה יגרום לעמדת חיסרון של התעשייה הישראלית. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> זה לא המצב. יש לא מעט חברות כאלה שמגיעות, חלקם לקוחות שלכם. אתם עכשיו פוגעים ביכולת הגמישות שלו לייצר פתרונות ללקוחות שלכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הנושא של דרישות ה-OECD, מה קורה אם אין כאלה? יש מצב שאין? << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> אני חושב שבסבירות מאוד נמוכה. אני מזכיר שכתוב פה "ובלבד שאין בקביעת הפטור כדי לסכן את בריאות הציבור, בטיחות הציבור, או איכות הסביבה". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו מבינים. אם אין דרישות חלופיות - - - << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> ברגע שמתקבלת החלטה להקמת תשתית מסוימת, אף אחד לא שואל את משרד הכלכלה מה קורה לגבי המוצרים האלה. קובעים מפרטים. אף אחד לא מתייחס לזה. בדרך כלל הפרויקטים האלה נקבעים - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בואו נעבור נושא, נושא. לגבי הדרישות החלופיות, שאתם אמורים לקבוע כתנאי למתן הפטור, ככל שיש דרישות כאלה במדינות מפותחות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אין, אז מה? << דובר >> אייל פרובלר: << דובר >> אפשר להשתמש בנוסח של חוק התקנים. דרישות בין-לאומיות. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> תמיד יש דרישה חלופית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תמיד יש? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> מוצר לא מגיע שהוא לא עומד בכלום. הוא עומד במשהו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם נותנים פטור לפרויקט, לא למוצר. מה הקשר למוצר? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אתם דיברתם על פטור לגבי תשתית לאומית מסוימת. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> כל התשתית. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> שהיא בקשה ספציפית של מפעיל מסוים. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> כשמדברים על תשתית לאומית, למשל, מחליטים שהרכבת הקלה תהיה לפי מה שמקובל בצרפת, אף אחד לא יושב לבדוק איתי מה מבין הרכיבים של הפרויקט הזה עומד בתקן או לא עומד בתקן. אנחנו חייבים לתת פטור, כי מישהו אחר קבע שזה יהיה לפי מה שמקובל בצרפת. אחרת, אנחנו נעצור מוצר, מוצר במכס, שום דבר לא ייכנס. אנחנו לא נותנים פטור גורף. הצו יהיה לרכבת התחתית שיחליט השר האמון על התשתית, שהיא תהיה לפי המתווה הצרפתי. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> לך לחשב הכללי או למשרד התחבורה ותדאג שהם לא יכניסו מפרטים של הרכבת הצרפתית. אל תבוא אליי. תילחם כשכותבים את המכרז. לא יכול להיות שכותבים במכרז לפי התקינה הצרפתית, אתה שותק ואז, כשבאים אליו אתה אומר, איך אתה מכניס? כי אתה לא דאגת שלא יכניסו את התקינה הצרפתית. אתה לא יכול להפיל פה על בן אדם שמנסה לפשט את הרגולציה את התיק של כל מה שאתה רוצה. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> יש תקינה ישראלית, יש תקינה אירופית, עכשיו תהיה גם תקינה אמריקאית, תהיה גם תקינה מבוססת OECD. אבל אתם רוצים לפטור באופן גורף. << דובר >> אייל פרובלר: << דובר >> הסכמנו שמוסיפים מדינות מפותחות. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אנחנו פוטרים את מה שמאסדר אחר, שאחראי על תשתית לאומית מסוימת, החליט שאותה תשתית לאומית תהיה במסגרת - - - ההסכמה על המדינות המפותחות, היא אם יש. אם אין, אנחנו מבינים שבסופו של דבר, הצו - - - יהיה צו ספציפי לתשתית ספציפית, בהתאם למה שנקבע שם. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> זה גורף. מה זה תשתית ספציפית? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אני לא אתן פטור לכל בורג ולכל אום בנפרד. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה ברור. אי-אפשר. זה צריך להיות לפרויקט, אין ויכוח. איך אתם מניחים את דעתנו שלא יהיו בעיות באישורים האלה? מדובר פה על מיליארדים, בכל זאת. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> נדרשת הסכמת השר שאמון על אותה תשתית, בהתייעצות עם כל השרים הרלוונטיים, בפרסום לציבור ובאחריות השר שלנו שהפטור שהוא קבע לא פוגע בשום דבר מהדברים שצריך לשמור עליהם. זה מתווה - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם נותנים כאן לרגולטור, הממונה, זכות וטו. השר, בהסכמת הממונה. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> ברור. בלי הסכמה של הממונה, אי-אפשר להתקדם. הוא אמון על התשתית. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> הוא זה שקבע את התנאים. אנחנו בעובדה מוגמרת כבר. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אם השרים רוצים לחלוק, הם יכולים ללכת לממשלה. << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> גלית, מי יאכוף את זה לא עומד בדרישות שנקבעו פה? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> הוא מקבל פטור מחובת התקן. אם זה מישהו למשל - - - << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> הוא לא עומד בתנאים. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אותו רגולטור שקבע את המפרט והתנאים, הוא זה שיאכוף אותם גם. << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> הוא יאכוף אם הוא לא עומד בתנאים? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> בוודאי. הוא צריך לאכוף. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> העלו כמה פעמים את הנושא של מתקן התפלה, למרות שכתוב למעט תשתית מים. אני רוצה להבין, כי נאמר שמתקן התפלה נחשב מתקן אנרגיה ולא מתקן מים. אנחנו ביקשנו להחריג מתקן התפלה. במקרה הזה, שר הבריאות הוא לא השר הממונה, שר האנרגיה הוא הממונה על מתקן התפלה. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> למה להחריג מתקן התפלה? למה להחריג מים בתשתיות? << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> אתם הכנסתם את זה. האם למעט מים כולל מתקן התפלה? מתקן התפלה הוא מתקן לייצור מי שתיה. אני רוצה לוודא שזה כולל מתקן מים להתפלה. אנחנו אומרים כן, אבל צריך לוודא שהם אומרים כן. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אם מחריגים מתקן התפלה כמתקן טיפול במים ומחר מביאים ציוד שצריך לעמוד בתקן רשמי, לצורך תחזוקה של אותו מתקן ואין לו חלופה, לא באסדרה האירופית ולא באסדרה האמריקאית, מה תעשו עם זה? תסבירו. אישרתם מפרט למתקן התפלה ולא היה שם אזכור לתקן ישראלי, היה שם אזכור לתקן צרפתי, מה תעשו עכשיו? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> יפנו אלינו לקבל פטור. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> מביאים רכיב שעומד בדיוק באותו מפרט שקבעתם, אבל לא תואם לתקן הישראלי, לא תואם לרגולציה אירופית או אמריקאית שאומצה, מה תעשו עם זה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> איגור, בהגדרה של תשתיות לאומיות, נכלל גם מתקן להתפחת מי ים ומתקן מים, אלה מתקנים מוחרגים, נכון? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אפשר להחריג אותם, אבל אז - - - << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כרגע הם מוחרגים, לא? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אני מסכימה שהחרגנו מתקן מים ויש שאלה בשולחן אם מתקן התפלה הוא מתקן מים או מתקן אנרגיה ואני לא רוצה להכריע בשאלה הזאת. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוועדה צריכה לדעת. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אם רוצים להחריג באופן ספציפי מתקן התפלה, נחריג אותו. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא. מתקן מים זה לא מתקן התפלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> כתוב בתחום המים, הביוב והגז. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אני אענה לך. כתוב מתקן מים, התפלה זה לבד ומתקן מים זה לבד. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אנחנו צריכים לדעת האם זה נכלל או לא נכלל. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אני לא צריכה להכריע במחלוקת הזאת כאן. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הוועדה תכריע במחלוקת הזאת. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> לא, אני לא צריכה להכריע אם זה מתקן מים או מתקן אנרגיה, אני כותבת מתקן מים ומתקן התפלה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> נכתוב בהחרגה במפורש? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> בדיוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נדייק את זה. הפתרון הוא שהכנסנו את הדרישות החלופיות לפי ה-OECD. אין פתרון אחר. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> מה עם אישור ועדת הכלכלה כמו שאדוני הציע? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> זה חריג ביותר. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> תחשבו שהמוצר כרגע תקוע במכס וצריך לפטור אותו, ותחליטו אם אפשר להגיע לוועדת הכלכלה. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> אמרת פטור גורף. לא אמרת מוצר שתקוע במכס. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אתה אמרת גורף, אני לא אמרתי גורף. אני אמרתי לתשתית. << דובר >> אורן הרמבם: << דובר >> זה לא יתקע מוצר במכס. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> הרבה פעמים הסוגיות האלו עולות כשהמוצרים נתקעים במכס ובאים אלינו עם בקשה למצוא פתרון. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מדובר על פרויקט, הפרויקט תקוע במכס? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> המוצר שנדרש לצורך הפרויקט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מצרך שקשור לפרויקט. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> נכון. בעיקר כשרוצים להביא כל מיני חומרי חילוף. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> תתנו כבר את הפטור מראש. תוציאו צו מראש כשמתחיל הפרויקט. << דובר >> רם שטרן: << דובר >> רם שטרן, לשכה משפטית, רשות המים. לא נתקלנו בבעיות מהסוג שאת מתארת. סוכם שמים מחוץ לסיפור הזה וזהו. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> הסכמנו להחריג גם מתקן מים וגם מתקן התפלה, למרות שלשיטתך זה אותו דבר. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> ברגע שמגיע ציוד כזה, ששייך לתחנות התפלה או מתקן ביוב, החל מרגע זה, כולם יגיעו אליכם ישירות, לא יגיעו אלינו לבקשה לפטור. עכשיו נראה איך אתם תתמודדו עם זה. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> הוא מנסה לעזור לו. << דובר >> תמר ברמן: << דובר >> תציגו באופן מסודר ואז נבין את הבעיה. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> לא צריך. אנחנו נפסיק לפטור ואז אתם תכירו את הבעיה מקרוב ויהיה בסדר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא צריך להתנקם באף אחד. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> זה לא להתנקם. כרגע אין לנו סמכות חוקית. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> מכוח מה אנחנו באים לפה? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מכיוון שהוספנו דרישות חלופיות, איך תתבצע האכיפה במקרה שהדרישות מופרות? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> יש אכיפה של מי שהפר את האמון כלפינו. כלומר, נאמר שזה ציוד שהולך לתשתית ומצאנו את זה בשווקים או קיבלנו מידעים, זו אכיפה של היא לגמרי שלנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מכוח מה? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> מכוח הפרת החובה שלו בחוק התקנים. הוא קיבל פטור בהתחייבות שהוא נתן והוא לא עמד באותה התחייבות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה סמכות האכיפה? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה אתם עושים? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אכיפה של הצהרה כוזבת, שזו גם אכיפה במסגרת הפקודה וגם אי-עמידה בדרישת התקן, שזו סמכות לפי החוק. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש סמכות לעיצומים כספיים? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> יש עיצומים כספיים. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> גם עיצומים, גם פלילי, גם אמון. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> גם הפרת אמון, יש לנו הרבה סמכויות כשתופסים אחד כזה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תוכלו להפנות את הוועדה לסעיף? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> זה בתוך הפקודה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בחוק התקנים. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> סעיף 9א, לא ייבא אדם מצרך שלא מתאים. אם הוא הפר את ההתחייבות שלו, ההצרה שלו, הוא הפר את הוראות החוק. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נתקדם. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> באותה תשתית, זה אחריות של מי שמנהל את התשתית. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אותו רגולטור מהותי שקבע את המפרט עבור התשתית, צריך להיות אחראי על אכיפת התנאים החלופיים האלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בכל פרויקט יש פיקוח צמוד. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> נכון. אותו רגולטור שאחראי על הפרויקט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לא רגולטור. יש מפקח על כל פרויקט, הרגולטור צריך לבקש ממנו שייתן על זה תשומת לב מיוחדת. << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> זו לא סמכות אכיפה בחוק אדוני. אם קובעים שיש תנאים של OECD והוא לא עומד בזה, איזו אכיפה זאת? אין סמכות לאכוף. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אמרתי שיש שני חלקים. << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> הוא יכול לתת לו קנס שהוא לא עומד בתנאים של המכרז, זו לא אכיפה. אכיפה על אי-עמידה בתקן, זה אמור להיות << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש סמכות בחוק התקנים להטיל עיצומים כספיים. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> נכון. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש אמצעי אכיפה מנהלי. תחדדו לוועדה, היכן הסמכות להטיל עיצום כספי, מקום שיש הפרה של הדרישות החלופיות? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> לא של הדרישות החלופיות. אני חילקתי לשני חלקים. מי שאוכף את הדרישות החלופיות, זה מי שאחראי על אותה תשתית לאומית. זה לא אנחנו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה ייקבע בצו מכוח חוק התקנים. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> נכון. אבל זה יהיה בתיאום עם השר האמון על התשתית. אנחנו לא נכנסים לתוך התשתית. אנחנו אוכפים רק אם אני מוצאת אותו בשווקים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הצו נקבע על-ידי שר הכלכלה. אני מניח שאתם תקבעו את התנאים החלופיים, בהתייעצות, בהסכמה. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אנחנו לא נמצאים בתוך המבנה של אותה תשתית לאומית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש לך את הממונה על הפרויקט. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הפטור הזה ניתן בצו של שר הכלכלה, בהסכמת הממונה על התשתית הלאומית, בהתייעצות עם השר הממונה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש את הממונה על התשתיות הלאומיות, הוא יקבע בהתייעצות איתם את התנאים החלופיים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> צריך לשנות את הנוסח. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> בתוך התשתית, הם יהיו אחראים לוודא שהוא עומד בכל מה שהתשתית קבעה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מי קובע את התנאים החלופיים של ה-OECD? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> את התנאים אנחנו קובעים, בהסכמת השר הממונה על התשתית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> שייכתב מי נותן את העיצום במקרה של הפרה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> בדרך כלל, מדובר בדרישות חלופיות שכבר מתאימות לאותם מפרטים שהחברה שמבצעת את הפרויקט מגיעה איתם. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> מה קורה אם אותו גורם מפר? אני לא בטוח שלרגולטור הספציפי יש סמכות להטיל עיצום כספי. לא יודע, לא בדקתי. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> יש לו אולי סנקציות לאי-עמידה בדרישות הפרויקט. << דובר >> מוטי שיף: << דובר >> זה לא אכיפה. סמכות אכיפה זה של רגולטור. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> בפרק ט' לחוק התקנים, שמכוחו יוצא הצו הזה, אם הצעת החוק תעבור, יש סמכות לממונה על התקינה להטיל עיצומים כספיים בשל הפרות שונות של החוק, של הוראות לפי החוק. האם נכון לקבוע כאן סמכות ספציפית לגבי הפרת אותן דרישות חלופיות? << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תקבע. כן. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אני לא יודע לבדוק את אותן דרישות. איך אני אדע אם הוא עמד או לא עמד באותן דרישות? נניח יש תקן צרפתי לצינור, והם הביאו צינור שעומד בתקן, אני לא יודע לבדוק אם זה עומד או לא עומד בתקן הצרפתי לצינור. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה הטעם שנקבע את זה? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אותו רגולטור לפני שנים קבע שזה המפרט להקמת התשתית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> מה עם פרויקט חדש? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> גם בפרויקטים חדשים. כל יום מקימים פרויקט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתה לא יכול, מה הטעם בכל זה? << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> מקימים פרויקטים, קובעים תנאים, אף אחד לא מתחשב בחוק התקנים בפרויקטים האלה. << דובר >> ינון אלרועי: << דובר >> יושב-הראש, כשהמשרד הממונה רוצה עכשיו להקים תשתית, הוא מייצר את הפלטפורמה, הוא לוקח חברות יעוץ או חברות בקרה והוא קובע שהזכיין או היצרן חייב לעמוד בהיבטים מסוימים. אם הוא החליט שמבחינת ההיבטים שהוא צריך לעמוד - - - << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תתקן את הסעיף שאמרת וזה הכול. יישמו, לא יישמו, זה לא ענין שלי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> גם שם צריך להחליט לאיזה מדרג של הפרות ההפרה הזאת תיכנס. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תחליטו מה שצריך. העיקר שתהיה סמכות. אם מישהו לא מיישם אותה, זה משהו אחר. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> בדרך כלל, אנחנו קובעים סעיפים שהם גם הפרה מנהלית וגם הפרה פלילית. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> תעשו את זה. בואו נתקדם. << דובר >> איגור דוסקלוביץ: << דובר >> אפשר להכניס שמתאים לתקינה לפיה הוקם הפרויקט, רגולציה תקינה לפיה הוקם הפרויקט. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> גם אפשר. תביאו את הנוסח. בואו נתקדם. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> אנחנו מבקשים להוסיף את סעיף קטן (ה). << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זו בעצם תוספת לנוסח שפורסמה ביום חמישי. הוספת של עוד סעיף שנוגע לפטור, אבל ספציפי. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> הנוסח שפרסמנו גם הוא עבר שינויים, לאחר הסכמות והתייעצויות. אני אנסה להקריא את הנוסח החדש. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תקריאי ותגידי מה השינויים. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> תיקון סעיף 16 17א. (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ה) השר רשאי, לצורך יבוא סוג מסוים של ציוד, שנועד לייצור והפקת גז טבעי או לתחזוקת אסדות גז, לפטור ציוד כאמור מדרישות התקינה, כאמור בסעיף 9(א)(1), החלות עליהם, לבקשת בעל רישיון או בעל שטח חזקה לפי חוק הנפט, התשי"ב-1952 (להלן – חוק הנפט), וזאת בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות, אשר תינתן לאחר שיוצג לשר האנרגיה והתשתיות אישור של הממונה על הנפט, לפי חוק הנפט." אנחנו מבקשים לדייק כמה ניסוחים. שהשר יהיה רשאי "לצורך יבוא וייצור". << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> ייצור? << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> באופן כללי, חוק התקנים חל גם על יבוא וגם על ייצור וכאן מדובר על תשתית שיכול להיות שיהיה לה יצרן מקומי. במקום "סוג מסוים של ציוד" יהיה כתוב "של מצרך". תיקון סעיף 16 17א. (2) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: "(ה) השר רשאי, לצורך יבוא ויצור של מצרך, שנועד לחיפוש, פיתוח והפקה בים של נפט, כהגדרתו בחוק הנפט, התשי"ב-1952 (להלן – חוק הנפט), ובכלל זה לתחזוקה בים של מתקנים שנועדו למטרות כאמור, לפטור מצרך כאמור מדרישות התקינה, כאמור בסעיף 9(א)(1), החלות עליהם, לבקשת בעל רישיון או בעל שטח חזקה לפי חוק הנפט, וזאת בהסכמת שר האנרגיה והתשתיות, אשר תינתן לאחר שיוצג לשר האנרגיה והתשתיות אישור של הממונה על הנפט, לפי חוק הנפט." אלה הדיוקים שאנחנו מבקשים לעשות. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה נוסח שונה ממה שפורסם. יובא נוסח לישיבה הבאה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> הלכנו לחוק הנפט והתייחסנו לתהליכים שמתרחשים שם, שזה חיפוש, פיתוח והפקה. אנחנו רוצים לדייק את זה שזה לצורך תשתיות שנמצאות בים, לרבות תחזוקה של אותן תשתיות. הכול בכפוף לתנאים שנקבעו לבעל הרישיון או בעל שטר החזקה. לאחר הסכמה והתייעצות עם שר האנרגיה והתשתיות, לאחר שהוצג לו אישור של הממונה על הנפט. יש כאן בקרה כפולה ולאחר כל האישורים, אפשר להוציא פטור כזה לצורך מסוים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> לישיבה הבאה, תמשיכו. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לבקשת יושב-ראש הוועדה, קיימנו בשבוע החולף שיחות רבות עם נציגי משרד האנרגיה ומשרד הכלכלה. השיחות היו פתוחות, מקצועיות ויעילות. הגענו לנוסח מוסכם שנועד לאפשר את המשך ההפעלה והפיתוח של ענף הגז הטבעי בישראל. אני מבקש להודות על הזמן והמאמץ שהושקעו פה. תודה רבה. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> סעיף 18. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> סעיף 18 להצעה, מבקשים לתקן את סעיף 16א שעוסק בעיצומים. בעקבות הערת הוועדה, מכיוון ששינינו את הסדר המכפלות בעיצומים הכספיים וקבענו סכומים ליחיד ולתאגיד, לא צריך יותר את ההגדרה ולכן, אנחנו מבקשים למחוק את זה. תיקון סעיף 16א 18. (4) הסיפה החל במילים "בסעיף זה" – תימחק. אנחנו מבקשים לתקן את סעיף 17, שזה סעיף 19 בהצעה, בעקבות הערות הוועדה בדיון הקודם. לא היה עדכון של הסכומים, אלא הפנו ללירות, אנחנו מבקשים לתקן את זה. תיקון סעיף 17 19. ...ובמקום "או קנס 25,000 לירות" יבוא "או קנס בסכום כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.". זו הפניה מקובלת כשמעדכנים סכומים. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה קנס במדרג הנמוך. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> נכון. סעיף 20 להצעה, תיקון בסעיף 21א בנוגע לתקציב מכון התקנים. הוספת סעיף 21ב 20. אחרי סעיף 21א לחוק העיקרי יבוא: "תקציב המכון 21ב. התקציב השנתי לפעילותו של המכון יכול שימומן בנוסף להכנסות לפי חוק זה מתקציב המדינה כפי שייקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985." << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הלאה. << דובר >> שני ברוך עזרי: << דובר >> מכיוון שעשינו את ההתאמה בחלק ד' בתוספת השמינית, אנחנו צריכים לעשות את ההתאמה גם בתוספת החמישית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> תביאו בנוסח. הצטברו כמה וכמה סוגיות שצריך יהיה להחזיר לוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יש עוד דברים פתוחים? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> לגבי הסוגייה שהייתה מול משרד האנרגיה, לגבי סתירת הדינים בחלק ג', העיקרון מוסכם, נביא נוסח שמבטא את ההסכמה. ההחרגה מהרפורמה בחלק ג', היא רק במקרה שלפי חוק החשמל ותקנותיו לא ניתן לעשות כל שימוש במצרך בישראל. אם ניתן לעשות שימוש במצרך והתקנות מונעות רק שימוש מסוים, אין החרגה מהרפורמה וניתן לייבא או לייצר או להשתמש במצרך בהיבטים שאינם סותרים את התקנות. זה מוסכם ונביא נוסח יותר מקוצר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אפשר להצביע ביום רביעי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה אומר שמחר צריך לפרסם את הנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לנו דברים מהותיים. יכול להיות שיהיה חבר כנסת אחר בישיבה במקומי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יכול להיות שיהיו דברים מהותיים. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> איזה דברים? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> יש סוגיות שהמשרד צריך לחזור עם תשובות. למשל, נושא האכיפה של הדרישות החלופיות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> נראה את זה מחר. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אם מצביעים ביום רביעי, הנוסח צריך להיות אצלנו מחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ביום רביעי נעשה את הנוסחים האחרונים ונצביע ביום שלישי הבא. אם הכול פשוט, נצביע ברביעי הזה. ההצבעה ביום שלישי הבא. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> לא. יום רביעי הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אי-אפשר. אני יכול לתת לשלום דנינו לעשות את ההצבעה. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אנחנו בחששות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בגלל הבחירות? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> כן. אני מפחדת מהנושא הזה. אנחנו לא רוצים לאבד את החוק הזה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אין לי בעיה ששלום דנינו יעביר את ההצבעה ביום רביעי. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> אין בעיה. אבל צריך שהנוסחים יגיעו בזמן, אי-אפשר שתוך כדי דיון בהצבעות נתקן עוד פעם. אם הדברים יהיו סגורים מחר, אפשר. אם לא, אין טעם. נוסח להצבעות אנחנו מפרסמים מספיק זמן מראש, כדי לאפשר הסתייגויות וכולי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יהיה מחר, תפרסמו מחר ליום רביעי. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי שזה יהיה מחר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אלה האופציות שלכם. או יום רביעי או יום שלישי הבא. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> יושב-הראש, נקודה אחרונה שמוסכמת, תיקון עקיף בחוק הגנת הצרכן. כשעשינו את הרפורמה של מה שטוב לאירופה, יש נקודה שבאה לפתרון ברפורמה במזון ובתמרוקים, אבל לא כן, שזו אפשרות לסמן מיוצר באיחוד האירופי, להבדיל ממיוצר במדינה ספציפית. התיקון הזה מסוכם עם הגנת הצרכן, אבל אנחנו יכולים להביא נוסח לדיון הבא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> הם צריכים להביא, לא אתה. זו הצעה ממשלתית. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> זה תיקון עקיף לחוק אחר שלא מתקנים כאן. אם רוצים לדון בו, נדון בו. אבל אי-אפשר להצביע באותה ישיבה. זה יותר מדי תיקונים בשביל ישיבת הצבעות. אם יש דיוקים, זה משהו אחד. אתה מדבר עכשיו על תיקון של חוק שבכלל לא מונח על השולחן. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> יש נוסח כבר עכשיו. << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> הנוסח לא פה, הוא לא בהצעת החוק. החוק כולל תיקונים לשני חוקים בלבד, חוק התקנים ופקודת היבוא והיצוא. רוצים להרחיב עוד, אין בעיה, אבל צריך להיות עוד דיון. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> זה כן מאותו מקום ובאותה צורה. אם לוקחים לדוגמה חוק כמו חוק המזון, הסיטואציה היא שגם הסימון וגם המהות נמצאים באותו חוק ואפשר לתקן חוק אחד. כאן זה פשוט מפוזר. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אתם מסכימים לתיקון הזה? << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> אני צריכה לשמוע מהיועצת המשפטית של הרשות לסחר הוגן מה היא הסכימה ולפי זה אני יכולה לגבש דעה, אני לא מכירה את זה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אף אחד לא מכיר. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> כולם מכירים. יודעים ומכירים את הנוסח. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אמרת מסכימים, עכשיו שינית למכירים, יש הבדל. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> מכירים ומסכימים לכל דבר שלא גובה כלום ממשרד הכלכלה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם ביום רביעי יתקיים דיון ללא הצבעות, אין בעיה שתביאו את זה. בהצבעות, אני לא אתקן. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> זה תיקון חשוב ומהותי. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> יכול להיות שאתה צודק, אבל אין מה לעשות. << דובר >> טיראן ששון: << דובר >> מיותר לפספס את האפשרות הזאת. זה תיקון קטן שמוסכם. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם יש הסכמה, אין בעיה. << דובר >> איה דביר: << דובר >> תרצו לשמוע על התיקון הזה עכשיו? << דובר >> איתי עצמון: << דובר >> עדיף שיהיה נוסח. << דובר >> איה דביר: << דובר >> אני היועצת המשפטית של הרשות להגנת הצרכן. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> בוא נשמע את העמדה שלה. את מסכימה? << דובר >> איה דביר: << דובר >> תלוי מה יהיה הנוסח הסופי. בחוק הגנת הצרכן, בסימון טובין, אין הגדרה של ארץ יצור, אין דבר כזה ארץ, יש מדינות ויש את האיחוד האירופי. הבנו שהמונח ארץ יצור עלול ליצור חסם יבוא ממדינות האיחוד האירופי, כי ישנם טובין ומוצרים והוראות שלא מחייבות בכלל סימון מדינת יצור ומאפשרות לסמן איחוד אירופי או לא לסמן כלל. השאלה הייתה באיזה מצבים אפשר להגיד שסימון מיוצר באיחוד האירופי מספיק טוב ולא צריך לסמן גם את ארץ היצור. נוצר חסם יבוא. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> אם אתם יכולים להגיע להסכמות ולהביא לנו נוסח שגם יהיה מקובל על היעוץ המשפטי של הוועדה, אני אעביר את זה בתיקון עקיף. תגיעו להסכמות. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> עוד מישהו רוצה להגיד משהו? << קריאה >> קריאה: << קריאה >> בעיקר תודה רבה לכם. << דובר >> גלית יעקובוביץ: << דובר >> וגם לכל האנשים שעבדו פה ימים, שעות, לילות כדי להביא את התיקון הזה במהירות שבה הוא הובא. כולל היעוץ המשפטי של הוועדה. << יור >> היו"ר דוד ביטן: << יור >> ברור שעבדתם, כי זה היה מהיר. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 17:05. << סיום >>