חומר רקע

פרק ראשו מטלות רוחב ומטלות בי משרדיות 3 היבטי בקידו שילוב של יוצאי אתיופיה פגמי מהותיי בניהול תכנית לאומית פעולות הביקורת במשרד לקליטת העלייה ובמשרדי ממשלה נוספי ) ובה משרד החינו , משרד הביטחו ומשרד ראש הממשלה( , בצה"ל, בנציבות שי רות המדינה, ברשות החברות הממשלתיות ובכמה רשויות מקומיות, מוסדות להשכלה גבוהה ותאגידי נבדקו מגוו היבטי של הפעילות לקידו שילוב של יוצאי אתיופיה בתחומי החינו וההשכלה, השירות הצבאי,הדיור והתעסוקה במגזר הציבורי. פתח דבר דוח זה, העוסק בקידו שילוב של יו צאי אתיופיה בישראל, הוא חוליה בסדרת דוחות בתחו ההגנה על זכויות חברתיות, שבה עוסק ויוסי לעסוק משרד מבקר המדינה. במדינות רבות בעול אימצו גופי הביקורת את תפקיד " סוכ הזכויות החברתיות" וצוידו בסמכויות ייחודיות לביקורת, בירור תלונות ואכיפה. דווקא האופי הבלת י מחייב של המלצות המבקר משמש מנו יעיל להגנה על זכויות חברתיות1. הזכויות החברתיות נובעות ומוכרות מכוח חוק יסוד: כבוד האד וחירותו, וא מעוגנות בדי הבי " לאומי בגדרה של האמנה הבי " לאומית בדבר זכויות כלכליות,חברתיות ותרבותיות, שאליה הצטרפה מדינת ישראל בשנת 1991 . מ החוק ומהאמנה נגזרות חובות המדינה כלפי אוכלוסייתה למת ביטחו תזונתי, שירותי בריאות וחינו ולסיפוק יתר הצרכי הבסיסיי ) ראו את חוות הדעת של מבקר המדינה מספטמבר 2012 בדבר הפיקוח על מחירי המזו והפיקוח על מחירי מוצרי החלב.( פועל יוצא מכ הוא שעל המדינה לתמו באוכלוסיות חלשות, ויכול שיהא מדובר באוכלוסייה אמורפית חסרת מכנה משות מובהק, דהיינו אנשי שוני במקומות שוני , שהמאחד אות הוא מצב הכלכלי"חברתי, או בקבוצה מוגדרת, כגו עולי חדשי שהגיעו ארצה מאר' מוצא מסוימת, כפי שהיה עוד טר קו המדינה ונמש א בימינו אלה. __________________ 1 ראו: Linda C. Reif, The Ombudsman, Good Governance and The International Human Rights System (2004), p. 113. 4 דוחשנתי63ג העולי מאתיופיה, שהגיעו לאר' בכמה פעימות, חלק עברו דר ארוכה ברגל במדבר כביציאת מצרי וסבלו סבל רב עד הגיע לאר' אבות. באר' מוצא חיו בתנאי קשי ובתרבות מסורתית, השונה במידה ניכרת מהתרבות באר', ולכ יש הגורסי כי תהלי השתלבות במדינה יכול ש יצרי דורות מספר. דור אחד חל , ולא נוכל להמתי ללא מעש לחלו דורות נוספי . דוח זה נות ביטוי לצור לפעול כא ועכשי ו. קהילת יוצאי אתיופיה היא קהילה איכותית רבת כישרונות ובעלת פוטנציאל אדיר, ויש להצר על שפוטנציאל זה אינו ממומש. ער הייתי למצוקות של יוצאי אתיופיה " וא למצוקת של שכבות נוספות באוכלוסייה " עוד בטר נכנסתי לתפקידי, וסברתי שיש לית לכ ביטוי מעשי. כשראיינתי מועמדות לתפקיד מנהלת לשכתי, בחנתי את כישוריה , אול נוס על כ ציפיתי למועמדת מתאימה יוצאת אתיופיה. אכ מצאתיה בדמותה של גב' רחל טבאי, והיא הת קבלה לתפקיד. רחל פתחה לי צוהר לעולמה של קהילה נהדרת ורבת כישרונות זו והדגישה כי אי זו קהילה האומרת "מגיע לי" או "תנו לי" ואינה עושה מעשה. קהילת יוצאי אתיופיה הקימה עמותות ופרויקטי לקידו התפתחות של בניה, חלק בכוחותיה היא,ונצביע על כמה דוגמאות של העשיי ה הענפה של קהילה זו: מבקר המדינה, השופט )בדימ'( , יוס חיי שפירא ע אברה טריפה ושמואל עלוש בטקס הרמת כוסית שנער במשרד מבקר המדינה בערה"ש התשע"ג 1 . צעירי יוצאי אתיופיה אשר גדלו בקרב הקהילה האתיופית וכאבו את מצבה, החליטו לפעול לחיזוקה והעצמתה של הקהילה ולשילובה המיטבי היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית 5 בחברה הישראלית מתו כבוד וחיבור למסורת שהביאה אתה הקהילה. לש כ יזמו הקמת עמותה המקיימת מגוו תכניות לצעירי לעידוד מנהיגות צעירה, תנועות נוער ותכנית לשיפור ההישגי הלימודיי , וא תכניות למבוגרי בתחומי החקלאות הקהילתית, העצמת נשי , בית מדרש קהילתי וסיוע בניהול ועדי בתי . הקו המנחה של התכניות הוא בניית הזהות האישית, חיזוק המורשת האתיופית וחיבור לחברה הישראלית מתו תחושה של עצמה ומתו הבנה שיש לבני הקהילה יכולת לתרו לחברה. 2 . משפחות צעירות של יוצאי אתיופיה שמצאו את דרכ בחברה הישראלית עוב רות לשכונה מסוימת, מתגבשות כקבוצה המודעת לזהותה ומקבלות עליה אחריות חברתית חינוכית. הקבוצה מציעה לחבריה ג דרכי להתפתחות אישית ומקצועית ודרכי חינו לגידול הילדי . 3 . פרויקט שמטרתו לקד ולטפח ילדי בני הקהילה האתיופית שנמצאו בעלי כישרו למוסיקה ומחול, בא מצעות תכניות לימוד מאתגרות, חדשניות ויצירתיות, וע זאת לתמו בה כלכלית, מקצועית ואישית לכל אור תהלי התפתחות האמנותית. מהישגי הפרויקט " שניי מהילדי שהשתתפו בו, אברה טריפה ולאה טלהו , ניגנו בהרכב מטע קונסרבטוריו "הסדנה" בירושלי בערב גאלה חגיגי בטור ונטו שבקנדה. את אברה טריפה ב ה" 13 הזמנתי לנג בטקס הרמת כוסית לרגל ראש השנה לפני עובדי משרד מבקר המדינה בירושלי . 4 . בנתיבות הוקמו בית כנסת ומרכז רוחני בסיוע של עיריית נתיבות ושל תורמי . המרכז הרוחני משמש את הקהילה האתיופית בעיר לפעילות חינוכית לימודית, חברתית וקהילתית. בית הכנסת הסמו לו פועל לפי מסורת הקהילה ובכ מנסה לשמר את צביונה הדתי. כ מתקיימות זו בצד זו הפעילות הקהילתית המסורתית ופעילות קהילתית" תרבותית בעלת סממני ישראליי . פעילות המבורכת של בני הקהילה האתיופית למע קהילת אינה גורעת מתפקידה של הממשלה לפעול בנמרצות לשילוב מהיר ומיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. יישו מסקנותיו של הדוח יסייע לשיפור הפעילות הממשלתית בתחו זה. על כל העוסקי במלאכת שילוב של יוצאי אתיופיה בחברה בישראל תבוא הברכה! יוס חיי שפירא, שופט )בדימ'( מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור 6 דוחשנתי63ג תקציר יוצאי אתיופיה2 בישראל מוני כ 120,000 נפש כשליש מה ילידי האר וה כ 1.5% מאוכלוסיית המדינה. בשני האחרונות נמשכה העלייה מאתיופיה בקצב של כ 1,500עולי לשנה בממוצע,כמחצית ממספר לפני כעשור. תהלי קליטת של ה עולי מ אתיופיה ייחודי בעיקר בשל השוני הניכר ברקע התרבותי, בינ יה לבי! מרבית האוכלוסייה באר . מדינת ישראל ויהדות התפוצות השקיעו ומשקיעות משאבי ניכרי ב 20 השני האחרונות בקליטת של יוצאי אתיופיה. למרות השיפור שחל במצבה של אוכלוסייה זו במש השני , עדיי! מצבה טוב פחות ממצבה של האוכלוסייה היהודית הכללית בהיבטי שוני בתחומי החינו וההשכלה, הרווחה, התעסוקה, השירות הצבאי והדיור. שיפור מצבה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בתחומי אלה יקד באופ! הטוב ביותר את השתלבותה באוכלוסייה הכללית בישראל, ה! מהבחינה הסוציו אקונומית וה! מבחינת תחושת השייכות של הפרט לחברה. בחודשי פברואר אוגוסט 2012 בדק משרד מבקר המדינה מגוו! היבטי ומגוו! פעולות שנעשות לקידו שילוב של יוצאי אתיופיה בתחומי החינו וההשכלה, השירות הצבאי, התעסוקה במגזר הציבורי והדיור. הבדיקה נערכה בגופי האלה: המשרד לקליטת העלייה ) להל! משרד הקליטה( ; משרד החינו ; משרד ראש הממשלה ) להל! משרד רה" ( ; משרד הביטחו!; משרד הפני ; משרד המשפטי ; משרד התעשייה המסחר והתעסוקה ) להל! משרד התמ"ת( ; צה"ל; המועצה להשכלה גבוהה; אוניברסיטת בר איל!; נציבות שירות המדינה ) להל! נש" ( ; רשות החברות הממשלתיות ) להל! רשות החברות( ; הפרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל בע" מ )חל"צ( ) להל! החברה( ; החברה למתנ" סי מרכזי קהילתיי בישראל בע" מ ) להל! החברה למתנ" סי ( ; עמותות; תאגידי ציבוריי וכמה רשויות מקומיות. עיקרי הממצאי פעולות לתכלול מאמצי הקליטה של יהודי אתיופיה סדרי הנעת הפרויקט הלאומי לקליטת יהודי אתיופיה מדינת ישראל פעלה ופועלת לקליטת יוצאי אתיופיה במישורי רבי ובמגוו! תכניות רחב. פעילות ענפה זאת מחייבת יצירת גור בעל סמכות אשר יראה את התמונה הכוללת על רכיביה, ויפעל על פי סמכות שתוענק לו. לפיכ החליטה הממשלה ב 12.7.01 על פרויקט לאומי לקליטת יהודי אתיופיה בישראל ) להל! הפרויקט הלאומי( , כלומר על הקמת מסגרת ארגונית להפעלת המאמצי והמשאבי בקליטת של יוצאי אתיופיה, במטרה לייעל , לרכז ולתאמ . הוסכ כי הפרויקט הלאומי יפעל מינואר 2002 ויקבל ביטוי בתקצ יבי הממשלה והסוכנות היהודית. עמדת הסוכנות באותה עת הייתה כי הפרויקט יתפרש על פני תשע שני בתקציב כולל של __________________ 2 יוצא אתיופיה בדוח זה הוא מי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה. לעומת זאת לפי הלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה) להל למ"ס(יוצאאתיופיההואמישהואאואביונולדובאתיופיה. היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית 7 660 מיליו! דולר. לש הפעלת הפרויקט הלאומי הוקמה במאי 2004 החברה, שאמורה היית ה לשמש המסגרת המשפטית ליישו החלטת הממשלה ולתכלול הפרויקט הלאומי. משנת 2005 ואיל העבירו משרדי הממשלה בכל שנה כספי לחברה. כ , למשל, בשני 2010 2012 היה תקציבה הממוצע כ 22 מיליו! ש" ח לשנה כ 8% מהתקציב השנתי הממוצע הנדרש לפי העמדה שהביעה הסוכנות בעת ההחלטה על הפרויקט הלאומי. עוד נמצא כי הרעיו! המסדר, לפי החלטת הממשלה, של הקמת מ סגרת מתכללת, הכרוכה בהשקעת כספי רבי , נשחק; החברה שימשה הלכה למעשה גו- נוס- שריכז וניהל תכניות חינוכיות עבור חלק מהתלמידי יוצאי אתיופיה. תכנית החומש תקצובה ויישומה של תכנית לאומית מחייבי ג ראייה תקציבית וארגונית רחבת היק- וארוכת טווח. לש כ ראוי לקבו ע תקציב רב שנתי במסגרת תכנית רב שנתית. ואכ!, בפברואר 2008 אישרה הממשלה את החלטה 3116 ) להל! החלטה 3116 ( בעניי! תכנית חומש לשני 2008 2012 , שמטרתה לשפר את קליטת יוצאי אתיופיה ) להל! תכנית החומש.( ביצוע התכנית הוטל על משרד הקליטה, על משרד הבינוי והשיכו! )להל! משרד השיכו!( , על משרד הרווחה,על משרד החינו ועל משרד התמ"ת. מגבלת משאבי ומחויבות תקציבית רב שנתית בכל תכנית סיוע יש להניח כי אי אפשר לגייס את המשאבי ליישו כל הצרכי שיאותרו. לכ! יש לתכנ! ולקבוע את המשאבי שיוקצו לתכנית. הקצאת המשאבי צריכה להתב טא בתכנית ובתקציב רב שנתיי . ואמנ , הממשלה קבעה סדר עדיפות ברור בתכנית החומש, ולש כ ייעדה תקציב של כ 870 מיליו! ש" ח להפעלה בשני 2008 2012 . נמצא כי הממשלה בהחלטה 3116 לא הקימה מחויבות תקציבית רב שנתית לתכנית החומש המאפשרת ניהול רב שנתי של התכנית כנדרש. רק ביולי 2010 , בהחלטת ממשלה 1979 , אחרי שחלפו כשנתיי ממועד הפעלת התכנית, ורק לאחר הגשת 3 עתירה לבג" , יוצבה תכנית החומש; בהחלטת ממשלה זו תוקנו חלק מהליקויי הבסיסיי שמנעו את הפעלת התכנית במתווה רב שנתי, ובכלל זה נקבע תקצוב רב שנתי בהתא למגבלת המשאבי . __________________ 3 7708/08 בג" ÂÈ " ȇˆÂÈ ÔÚÓÏ ˙Èχ¯˘È‰ ‰„‚‡‰Â χ¯˘È· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ÈÏÂÚ Ï˘ È˙¯·Á‰ ‰ËÓ‰ ¯ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ' χ¯˘È ˙Ï˘ÓÓ ,תק על2011 ) ,2( 3367 . 8 דוחשנתי63ג סדרי שיתו- ותיאו אגב ניהול תכנית החומש ככלל הפרקטיקה הנוהגת בממשל הישראלי היא שהנהגת תכניות רב שנתיות ובי! משרדיות היא בידי משרד רה" . ואול , בהחלטה 3116 הממשלה הטילה את תפקיד הנהגת העל של תכנית החומש על משרד הקליטה. על רקע תכניות רבות וניסיו! העבר בניהול של פרויקטי ראוי היה שתהיה בידי ממשלת ישראל ומשרדיה תורה כתובה וסדורה באשר להפעלת תכניות רב שנתיות. נמצא כי הממשלה לא יזמה הכנת כלי ממלכתי רשמי להדרכה, להעברת ידע ולבקרה בכל הנוגע להפעלת תכניות רב שנתיות. א יש כלי כזה בידי אחד המשרדי , הרי שהוא אינו מועב ר ומונחל. זהו פג יסודי המחייב אסדרה מצד הממשלה. זאת ועוד, לא נמצא כי משרד רה" פעל להעביר את הידע אשר בידיו למשרד הקליטה, בכל הנוגע לדר ניהול תכניות רב שנתיות. בהיעדר תורה כתובה, הרי שהסרגל הוא "התורה שבע"פ" בנושא הפעלת תכניות רב שנתיות, המשקפת עקרונות מ שותפי לתפעול תכניות רב שנתיות ובי! משרדיות, ובה : שיתו- פעולה בי! משרדי ותיאו הפעילות הבי! משרדית באמצעות ועדת היגוי עליונה; הקמת ועדות משנה המתמקדות בנושא מסוי ; שיתו- המגזר השלישי ושותפי אחרי בוועדות אלה כדי להבטיח שהתכנית הרב שנתית תשמש מנו- לתיאו ולמיצוי כלל התקציבי המושקעי ; אחריות הגור המתכלל להבניית שיטות עבודה המבטיחות ניהול בי! משרדי ובי! מגזרי. תכנית החומש לוותה על ידי ועדת הקודקודי ועדה בדרג של סמנכ" לי וראשי אגפי במשרדי המשתתפי בתכנית. נמצא כי, חלק מדיוני ועדת הקודקודי עסקו בדיווח של משרדי הממשלה המשתתפי בתכנית ולא כללו סיכומי ופעולות תכלול. זאת ועוד, משרד הקליטה לא פעל להבטיח שכל אחד מהמשרדי יקי "שולח! עגול" או מסגרת שבה כל הגורמי המתקצבי נושא מסוי יתאמו את פעילות , בי! שה פועלי במסגרת תכנית החומש ובי! שלאו, בי! שה חלק ממשרדי הממשלה ובי! שה חלק מהמגזר השלישי. היעדר ראייה תקציבית ורעיונית אחודה זולת תקציב תכנית החומש, זכאי יוצאי אתיופיה לתקציבי נוספי , שאינ מיועדי רקלה . אפשרהיהלצפותכימשרדהקליטהאוגורמיהאוצרימפואתכללהתקציבי הממשלתיי כדי להבטיח ראייה ממשל תית כוללת. ואול , הלכה למעשה לא היו בידי המשרד וא- לא בידי גורמי האוצר מיפוי ובסיס מידע, הכוללי את כלל התקציבי הממשלתיי המיועדי ליוצאי אתיופיה. זאת ועוד, א- שבהחלטת הממשלה 3116 נדרש משרד הקליטה למפות עד סו- שנת 2008 את כלל התקציבי המושקעי באמצעותהמג זרהשלישי,עדמועדסיו הביקורתטר בוצעמיפויזהכנדרש. אי קביעת מדדי כמותיי לבדיקת הצלחת התכנית עוד בהחלטה 3116 הנחתה הממשלה את משרד הקליטה לקבוע, בשיתו- המשרדי השותפי בתכנית החומש, מערכת של מדדי תוצאה הבודקי את הצלחת התכנית בהשוואה ליעדי הכמותיי שנקבעו. עד מועד סיו הביקורת ארבע שני לאחר היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית 9 החלטת הממשלה 3116 טר נבדקו ביצועי תכנית החומש באמצעות המדדי הללו. דהיינו,אי! בידיו של משרד הקליטה מידע בדבר הצלחת תכנית החומש. ניהול תכניות תגבור לבגרות יוצאי אתיופיה היו 2.3% מכלל התלמידי בישראל בחינו היסודי והעל יסודי בשנת הלימודי התש"ע. השקעה בחינו בכלל, ובאוכלוסיית יוצאי אתיופיה בפרט, היא אחד האמצעי העיקריי לשילוב0 באוכלוסייה הכללית. הפערי בהישגי בי! תלמידי יוצאי אתיופיה לכלל התלמידי דוברי עברית ניכרי עדיי!. פערי אלה אינ מוסברי במלוא ע ל ידי השונ1ת ברקע החברתי כלכלי של יוצאי אתיופיה4. 1. שיעור הכיסוי של תכניות התגבור לבגרות כדי לצמצ את הפערי הללו, משרדי החינו , הקליטה והאוצר, בעזרת גורמי חיצוניי 5 , מימנו בשני האחרונות תכניות לימוד תוספתיות ייעודיות לתגבור תלמידי יוצאי אתיופיה בכי תות ז יב ) להל! תכניות התגבור לבגרות.( נמצא כי למרות הפערי הניכרי בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות ובפרט לתעודת בגרות העומדת בדרישות ה ס- של האוניברסיטאות, רק כ 40% מהתלמידי יוצאי אתיופיה בכיתות ז יב השתתפו בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודי התשע" ב ) 2011 2012 .( 2. שיעור התרומות בתקציב התכניות והשלכותיו ,6 לאור חשיבות הזכאות לתעודת בגרות, ובהתא להחלטה 3116 היה על משרד החינו ועל משרד הקליטה לפעול להעלות את שיעורי הזכאות לתעודה. בכלל זה היה עליה להבטיח מימו! הול ויציב למילוי המשימות שנקבעו על פי החלטה 3116 בתחו זה. נמצא כי חלק ניכר ממימו! תכנית התגבור לבגרות תכנית "ספייס" ) Space ( הגיע מתרומות, א- על פי שהשתתפו בה יותר ממחצית התלמידי שהשתתפו בארבע תכניות התגבור לבגרות. יתרה מכ , רצו! הגופי התורמי הפ אחד השיקולי בקביעת סדר העדיפויות של תכניות התגבור הלימודי, המיועדות למרבית התלמידי יוצאי אתיופיה, אשר השתתפו בה!. __________________ 4 כ(, למשל, שיעור הזכאי לתעודת בגרות בקרב יוצאי אתיופיה בני 17 היה בשנת הלימודי התש" ע 41.1% , ובקרב תלמידי בגיל זה מעיירות פיתוח 50.2% . יצוי כי שיעור הזכאי לתעודת בגרות בקרבכללהיהודי בני17 היהבשנההאמורה54.4% . 5 גורמי המפעילי תכניות לימודיות במוסדות חינו(, ושאינ חלק ממשרד החינו( או מבעלי המוסדות החינוכיי שבה מופעלותהתכניות. 6 הממשלה קבעה בהחלטת 3116 כי אחת המטרות של תכנית החומש היא העלאה ניכרת של שיעור הזכאותלתעודתבגרותבקרביוצאיאתיופיה. 10 דוחשנתי63ג 3. העדר פיקוח של משרד החינו על כל תכניות התגבור לבגרות חמישה ארגוני מימנו בשנת הלימודי התשע" ב את הפעלת ארבע התכניות .7 העיקריות לתגבור לבגרות לתלמידי יוצאי אתיופיה ) להל! ארבע התכניות( החברה, הג'וינט והחברה למתנ" סי ) להל! הגופי המְַרְ5זִי ( ריכזו וניהלו את הפעלת תכניות התגבור לבגרות במישור הארצי והעבירו את המימו! הממשלתי8 10 לתאגידי אחרי שהפעילו את התכניות9 ) להל! הגופי המפעילי ( . נמצא כי התכניות שמשרד הקליטה היה אחראי למימונ! הממשלתי )פלא ואופק( לא עברו פיקוח פדגוגי על ידי משרד החינו . זאת, כאשר בתכניות אלו השתתפו בשנת הלימודי התשע"ב, על פי דיווח הגופי המפעילי , 35% מהתלמידי שהשתתפו באותה שנה בתכניות התגבור לבגרות. 4. אי קביעת תק! עבור תכניות התגבור לבגרות נמצא כי משרד החינו לא קבע תק! להפעלת תכניות התגבור לבגרות לתלמידי יוצאי אתיופיה,ובכלל זה לא הגדיר את תק! שעות ההוראה, את גודל קבוצת התלמידי , את מספר שעות הפעילות החברתית, א התכנית כוללת הזנה ועלותה, ומה תנאי הס- למורי . כ נוצר הבדל ניכר בסל הפעילויות שכללה כל תכנית. שוני זה לא נבע מצרכיה השוני של התלמידי אלא מהחלטותיה השונות של הגופי , שקבעו לעצמ מדדי לתכניות התגבור לבגרות. 5. היעדר גור מתכלל לתכניות התגבור לבגרות )א( מידע כבסיס לקבלת החלטות: בידי משרד החינו לא היה מאגר מידע של ומעודכ! אשר באמצעותו הוא או משרד הקליטה יכלו להקצות ביעילות את משאבי התכניות לתגבור לימודי ולבדוק ביסודיות את הדיווחי שמסרו הגופי ַהמְרְ5זִי והגופי המפעילי . משרד החינו לא ביצע מיפוי צרכי ארצי לכל אוכלוסיית התלמידי הרלוונטית, ועל כ! לא יכול היה לקבוע את רשימות התלמידי שישתתפו בתכניות השונות, לאור הישגיה בלימודי ובהתא לצרכיה . במקרי רבי הופעלו תכניות התגבור __________________ 7 משרדיהחינו(, הקליטהוהאוצרמימנובמשות,ע החברהאתתכנית"ספייס") ; להל תכנית Space ספייס( ; משרד הקליטה מימ את התכנית " פעילות לימודית אחרת פל"א" ) להל תכנית פלא( בהפעלת החברהלמתנ" סי ;משרדהחינו(וג' וינטישראל) להל הג'וינט( מימנובמשות,את" תכנית בגרות ליוצאי אתיופיה תב"ל" ) להל תכנית תבל( , ומשרד הקליטה והג' וינט מימנו במשות, את תכנית "אופק לבגרות" ) להל תכנית אופק.( יצוי כי בחלק מקבוצות הלימוד במסגרת תכנית פלא ובקבוצות הלימוד בתכנית ספייס בחדרה השתתפו ג תלמידי שאינ יוצאי אתיופיה. התלמידי שאינ יוצאיאתיופיהלאנכללובנתוני המפורטי בדוחזה. 8 כאמור,החברהוהג'וינטהוסיפולמימו הממשלתיכספי ממקורותלאממשלתיי . 9 בכל הנוגע לחברה למתנ" סי ביישובי שבה פועל מתנ"ס, השיי( לחברה למתנ" סי , הפעילה החברה את התכניות באמצעותו. ביישובי שבה אי מתנ" ס כזה )למשל בבאר שבע( הפעילה החברה אתהתכניותבשיתו, פעולהע הרשותהמקומית. 10 שניי מארבעת הגופי המפעילי של תכנית ספייס היו החברה למתנ" סי ) שכאמור ריכזה בד בבד עבור משרד הקליטה ג את הפעלת תכנית פלא( ומפעיל א' שהפעיל ג את תכנית תבל עבור משרד הקליטה. 11 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית לבגרות ברשויות מקומיות, ! פנו הגופי המפעילי והגופי המְַשאליהרְ5זִי , ומנהלי בתי הספר באות! רשויות היו אלה ששיבצו את התלמידי בתכניות. בכמה יישובי אחרי פנו גופי מפ וגופי מְַעילירְ5זִי ישירות למנהלי בתי הספר ללא תיאו ע הרשות המקומית. יתרה מכ , בכמה יישובי מפעילי אחת התכניות לא תיאמו את הפעלת התכנית ע בתי הספר, ופנו ישירות לתלמידי . )ב( הערכת התכניות והשוואת!: נמצא כי משרד החינו לא ביצע הערכה אובייקטיבית ואחי דה לכלל התכניות, אשר מומנו בכספי המדינה, כ שיוכל להשוות את האפקטיביות של הקצאת המשאבי לכל אחת מארבע התכניות. )ג( חוסר התיאו בי! משרד החינו ומשרד הקליטה והשלכותיו: משרד החינו ומשרד הקליטה לא תיאמו ביניה את הקצאת התכניות ולא העבירו ביניה רשימות תלמידי שהשתתפו בתכניות תגבור לבגרות, שכל אחד מה מימ!. כ נמצאו מקרי שבה מימנו שני המשרדי הללו כמה תכניות באותו יישוב, באותו מוסד חינוכי, באותה שכבת כיתות וא- את שיתופו של אותו תלמיד בכמה תכניות. כ נוצרו תקורות "כפולות" , בלי שמשרד החינו בח! א אפשר לצמצ ת קורות אלו,ולהפנות עוד משאבי להוראה. 6. ליקויי בסדרי הדיווח והבקרה הממצאי מעלה ספקות בדבר דיוק של הדיווחי שמסרו הגופי המְַצֶבֶררְ5זִי והגופי המפעילי למשרדי הממשלה, דיווחי ששימשו אסמכתה לתשלו של משרדי הממשלה לגופי האמורי . צֶבֶר הממצאי א- מעלה חשש כי משרד הקליטה שיל עבור פעילויות, שחלק! לא בוצעו. מממצאי אלה ג עולה כי משרדי לא בדקו כראוי את הדיווחי שהעבירו לה הגופי המְַהממשלהרְ5זִי , וכי הגופי ַהמְרְ5זִי לא בדקו באופ! מספק את הדיווחי שקיבלו לידיה . השתלבות יוצאי אתיופיה בצה" ל תמ ונת מצב בשני האחרונות שיעור העולי החדשי המתגייסי לצבא הוא כחמישית מהמתגייסי 11 , בעיקר ממדינות חבר העמי ומאתיופיה. הצבא ממלא תפקיד חשוב בתהלי קליטת . על פי נתוני אג- כוח אד בצה" ל ) להל! אכ"א( , ס החיילי 12 יוצאי אתיופיה, אשר שירתו בצה" ל בסו- שנת 2010 , היה כ 5,800 . בשנה זו התגייסו כ 2,430 יוצאי אתיופיה, ושיעור גיוס היה כ 86% לעומת 74% בכלל צה"ל. עובדה זו מעידה על מוטיבציה גבוהה. ואול , לאחר הגיוס חל שבר, וחיילי יוצאי אתיופיה נקלעי לליקויי שירות בשיעורי גבוהי . __________________ 11 על פי הגדרת צה"ל חייל נחשב עולה חדש א חלפו פחות משלוש שני ממועד קבלת אזרחות ישראלית או א עלה לאר לאחר גיל 16 . החיילי יוצאי אתיופיה מוגדרי עולי חדשי א לא נולדו בישראל. 12 עלפיעדכו שלצה" למספטמבר2012גדלמספר לכ 6,600 . 12 דוחשנתי63ג מיצוי השירות הצבאי על פי נתוני אכ"א, בשנת 2010 היה מצוי הגיוס של החיילי יוצאי אתיופיה נמו יחסית לשאר המתגייסי בצה"ל. כ , למשל, רק 9% מה עברו הכשרות וקורסי מקצועיי כלשה לעומת 20% , והמיצוי לפיקוד זוטר בקרב היה כמחצית מיתר חיילי צה"ל, ולקצונה כחמישית. באשר לנשירה מהשירות ולליקויי השירות נמצא כי ב 2010 נשרו יותר מ 20% מהחיילי יוצאי אתיופיה במהל השירות, בעיקר עקב מה שמוגדר בצבא "התנהגות רעה חמורה" ) 66% מה ( , ומבי! החיילי שנכלאו ב 2010 היו 53% מיוצאי אתיופיה לעומת 25% מכלל צה"ל; ג שיעור הנפקדות והעריקות היה גבוה פי שלושה ויותר מהשיעור בכלל צה"ל. משרד מבקר המדינה מדגיש כי נתוני אלה מדליקי נורת אזהרה חברתית. על רקע נתוני השירות האלה החליטה ראש אכ" א במאי 2011 להקי צוותי שיכינו עבודת מטה ) להל! עבודת המטה( , שתעסוק בשילוב של יוצאי אתיופיה בצה"ל. הצוותי השלימו את עבודת המטה בינואר 2012 , ראש אכ"א אישרה אותה, והיא צפויה לשאת פירות בשני הקרובות. עבודת המטה לקידו חיילי יוצאי אתיופיה עד אוגוסט 2012 , מועד סיו הביקורת, יוש חלק גדול מרכיבי עבודת המטה הנוגעי להכנה לשירות הצבאי ולשירות עצמו, וטר מומשו מרבית הרכיבי הנוגעי להכנה לשחרור. על כ! מוקד להערי את תוצאות עבודת המטה. יודגש כי למרות האמור לעיל, היק- עבודת המטה מלמד שהצבא פועל נמרצות לקד חיילי יוצאי אתיופיה לשירות משמעותי ולפיקוד, ולמצות כל הזדמנות לסייע בידיה . הכנה לגיוס של יוצאי אתיופיה ע הגופי הציבוריי העוסקי בהכנה לשירות הצבאי נמני : משרד החינו , משרד הביטחו!, צה"ל ורשויות מקומיות. ע הגופי הפרטיי העוסקי בהכנה לגיוס נמני ארגוני וקרנות כגו! ארגו! הג' וינט ועמותות פרטיות המתמחות בכ . ניסיונ של הגורמי הללו מלמד כי ההכנה לגיוס תורמת במידה רבה להצלחת החיילי במהל ה שירות. צרכיה של יוצאי אתיופיה ייחודיי ומחייבי טיפול אישי במקרי רבי . רצוי היה כי מידע עליה יהיה זמי! לגורמי העוסקי בהכנת לגיוס ובהצבת ביחידות, וכ! לגורמי מחקר, אגב הערכת תכניות ההכנה לגיוס שבה! ה נוטלי חלק. הביקורת העלתה כי אי! שיתו- פעולה בי! מרכז מדעי התנהגות בצה"ל13 לבי! הרשות הארצית למדידה והערכה בחינו 14 , וכי אי! מסד נתוני אחיד ומסונכר! בכל הנוגע ליוצאי אתיופיה. __________________ 13 מחלקת מדעי ההתנהגות היא גו, המגבש מדיניות לגבי הגיוס, ואחראי על פעולות המיו וההשמה בצה"ל. 14 יחידת סמ( במשרד החינו( שהיא הגו, המנחה את מערכת החינו( מהבחינה המקצועית בתחומי ההערכהוהמדידה. 13 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית מ 2007מתנהל שיתו- פעולה של נציגי צה" ל ע נציגי משרד החינו ומשרד הביטחו! במסגרת "שולח! עגול" ) להל! השולח! העגול.( הנציגי בשולח! העגול מתכנסי פע בחודש לדו! ביישומ! ובהערכת! של תכניות קיימות להכנה לגיוס, והעיסוק ביוצאי אתיופיה הוא רק אחד מני רבי . ואול , בשולח! העגול טר עוגנו אופני פעולת המשתתפי בנוהל: לא נקבע הגו- שיוביל את פעולות המשתתפי , ואי! זה ברור מי מהשותפי נושא באחריות כוללת לפעולות שעליה! הוחלט בשולח! העגול. מעורבות משרדי הממשלה ורשויות מקומיות מינהל חברה ונוער במשרד החינו והאג- הביטחוני חברתי במשרד הביטחו! מקיימי פעילות סדירה של הכנה לגיוס במרבית בתי הספר העל יסודיי . לאלה חוברי ג חיל החינו והנוער בצה"ל, משרד ה קליטה והרשויות המקומיות. משרד הקליטה משתת- במימו! קורסי הכנה לגיוס ופעולות הכשרה הנעשי בצה"ל15 . ואול , א- שמשרד זה נבחר כגור המתכלל בהחלטות הממשלה על תכנית החומש, תפקידו בדבר ההכנה לגיוס ולשירות הצבאי של יוצאי אתיופיה שולי בלבד; בי! היתר,הוא אינו שות- קבוע בשולחנות העגולי . רשויות רבות רואות בהשגת יעדי הגיוס ומיצוי השירות הצבאי כנתוני לאחריות!. ב 2009 יז משרד החינו , בצוותא ע רשויות מקומיות, את ההקמה של כ 50 מרכזי הכנה יישוביי לשירות בצה"ל, כדי ליצור רצ- טיפולי בי! בתי הספר והרשות המקומית. מרכזי ההכנה הרשותיי נועדו לרכז את כל הפעילויות ברשות הקשורות בהכנה לצה"ל. אחד התפקידי של המרכזי הוא לתת מענה לאוכלוסיות ייחודיות כגו! עולי חדשי . על פי נתוני ראשוניי של מינהל חברה ונוער במשרד החינו , ומתשובות של רשויות מקומיות מנובמבר 2012 לדוח זה, עולה כי בכל יישוב שהוק בו מרכז של הכנה לגיוס גדלו שיעורי הגיוס. לדעת משרד מבקר המדינה על מסגרת השולח! העגול לעודד את הקמת של מרכזי כאלה ביישובי שבה מתגוררי יוצאי אתיופיה א פעילות ההכנה לגיוס )באמצעות עמותות פרטיות( אינה עונה על צרכיה . מעורבות המגזר השלישי 1. כאמור, משרדי הביטחו! והחינו יחד ע צה" ל עוסקי בהכנה לגיוס של בני הנוער. בד בבד, ג עמותות פרטיות רבות עוסקות בכ . הגדולות שבה! ממומנות בעיקר על ידי משרדי ממשלה ובמקצת! מתרומות. התברר כי הגופי המשתתפי במימו! העמותות הפרטיות כגו! משרדי הביטחו!, הקליטה והחינו אינ מתני את תמיכת בקיו מחקרי הערכה16 ,ולא קבעו לעמותות מדדי הצלחה. 2. נמצא שאי! יד המכוונת ומאסדרת את פעילות העמותות הנתמכות בידי משרדי ממשלה וגופי ציבוריי על פי מיפוי של צרכי . __________________ 15 כגו קורסימדריכינוער, הכשרתסגלי וביקורהורי בבסיסי . 16 למעטבמקרי שלשתיעמותות. 14 דוחשנתי63ג 3. לאור פעולת! של העמותות זה שני , אפשר היה לצפות כי משרדי הממשלה המממני אות! יקבעו " תו תק!" שיחייב כל עמותה המעוניינת לפעול במסגרת בתי הספר, ועל פיו ייעשה הפיקוח והבקרה עליה!. רק באוגוסט 2012 , עובר למועד סיו הביקורת וכשבועיי לפני שנת הלימודי התשע"ג, פרס מינהל חברה ונוער במשרד החינו נוהל בעניי! זה לשנת הלי מודי התשע"ג. פעילות של משרדי הממשלה בשילוב יוצאי אתיופיה בלימודי הגבוהי השכלה גבוהה משפרת את הסיכויי לתעסוקה, מצמצמת פערי ותורמת להשתלבות חברתית. תכנית החומש שעליה החליטה הממשלה בפברואר 2008 , נועדה לשפר את קליטת יוצאי אתיופיה בחינו , תו כדי מת! תמיכה כלכלית ופדגוגית לסטודנטי במוסדות להשכלה גבוהה. בשנת 2010 למדו כ 286,900 סטודנטי בכל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל לכל התארי , ומתוכ 2,201 סטודנטי ממוצא אתיופי ) 0.76% ( , כמחצית משיעור באוכלוסייה. שיעור הלומדי לתואר ראשו! בקרב יוצאי אתיופיה גדל בשני 2005 2010 פי שניי לער , והוא עומד על 0.9% מכלל הסטודנטי , א הוא עדיי! כמחצית מהשיעור ביתר האוכלוסייה. מקצועות הלימוד הנפוצי בקרב סטודנטי יוצאי אתיופיה לתואר ראשו! ה בעיקר מתחו מדעי החברה, מדעי הרוח, חינו והכשרה להוראה,עסקי וניהול. מקצת הסטודנטי ל ומדי הנדסה, אדריכלות ומשפטי . פעילות של משרדי הממשלה 1. המכינות הקד אקדמיות ) להל! המכינות( פועלות באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות ומכשירות את הלומדי בה! לעמוד בדרישות הס- ללימודי הגבוהי . בשנת הלימודי התשע"א למדו בה! כ 1,000 סטודנטי יוצאי אתיופיה מבי! 12,546 תלמידי )כ 8% .( על פי נתוני למ" ס לשנת 2008 , שיעור הנשירה של תלמידי יוצאי אתיופיה מהמכינות היה כ 28.5% לעומת כ 22% ביתר האוכלוסייה. שיעור בוגרי המכינות יוצאי אתיופיה, שלא המשיכו בלימודי גבוהי , היה בשנת 2008 כ 59% לעומת כ 41%בכלל האוכלוסייה. 2. בשנת הלימוד התשע" א סייע מינהל הסטודנטי 17 לכ 6,700 סטודנטי עולי , כ 2,170 מה יוצאי אתיופיה, והוא תמ בה בסכו הגבוה פי שלושה מהתמיכה בכל סטודנט עולה אחר. מלבד ההעדפה הכספית, סטודנטי יוצאי אתיופיה נהני מהעדפות נוספות רבות בהשוואה לסטודנטי עולי אחרי . כמו כ! מוסדות וגורמי פרטיי תורמי מלגות נוספות לסטודנטי יוצאי אתיופיה. הביקורת העלתה כי אי! תיאו על ידי גור כלשהו בדבר מלגות המיועדות לשכר 18 הלימוד, לדמי קיו ול"מעטפת" מכספי שמקור ציבורי ממשרדי ממשלה, מרשויות מקומיות, ממפעל הפיס וממוסדות ההשכ לה הגבוהה, וכי תיתכ! שונות בתמיכות בסטודנטי יוצאי אתיופיה אשר נתוניה הסוציו אקונומיי דומי . __________________ 17 המינהל לסטודנטי עולי הוק במשרד הקליטה כדי לעודד את עליית של צעירי יהודי . באשר ליוצאיאתיופיה,מטרתולהגדילאתשיעורהסטודנטי בקרב כ(שישווהלשיעורבכללהאוכלוסייה. 18 ה"מעטפת"כוללתאתסבסודהמגורי במעונות, מימו נסיעותללימודי ,הכוונהמקצועיתועוד. 15 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית על פי נתוני למ"ס, מבי! הסטודנטי שהחלו לימודי בשנה ראשונה ב 2011 , שיעור הנושרי מהלימודי באוניברסיטאות היה 19% מיוצאי אתיופיה לעומת 11% ביתר האוכלוסייה; שיעור הנושרי ממכללות אקדמיות היה 13.5% לעומת 10% ; ושיעור הנושרי ממכללות להוראה היה 21% לעומת 16% בהתאמה. 3. היחידה להכוונת חיילי משוחררי ) להל! היחידה( במשרד הביטחו! מסייעת לחיילי על ס- השחרור ולאחריו, והקר! לקליטת חיילי משוחררי ) להל! הקר!( מאפשרת ליח ידה להגשי את יעדיה. בתחו קידו ההשכלה פועלות היחידה והקר! להעדפת חיילי משוחררי יוצאי אתיופיה, ומלגת הקיו החודשית שלה במכינה גבוהה פי 1.5מזו של חייל משוחרר אחר. הקר! תומכת, בי! היתר, במלגות ללומדי בבתי ספר להנדסאי או לטכנאי מוסמכי שבפיקוח המכו! הממשלתי להכשרה טכנולוגית )מה"ט.( רק 194 תלמידי יוצאי אתיופיה מבי! 22,000 למדו במוסדות שבפיקוח מה" ט בשנת הלימודי התשע" ב )כ 0.9% .( הגור המעודד את הלימודי במוסדות הטכנולוגיי הוא המכללות עצמ! בדר כלל, אול בהתחשב בכ שמקצועות הלימוד הללו מגדילי את אפשרו יות התעסוקה יש מקו שמשרדי החינו והתמ" ת ישקלו דרכי לעודד את יוצאי אתיופיה ללימודי אלה,למשל באמצעות הגדלת מלגות הקיו והמעטפת. 4. האג- לחינו מבוגרי במשרד החינו מקד למידה של מבוגרי עולי חדשי וותיקי , בדר כלל מעוטי השכלה או חסרי השכלה לחלוטי!. בכל הנוגע ליוצאי אתיופיה, האג- הציב לעצמו יעד לקלוט אות בתחומי הלשוני, התרבותי וההשכלתי. לש כ מקיי האג- לחינו מבוגרי , בי! היתר, מסגרת להשלמת השכלה של 12 שנות לימוד המזכה בתעודת גמר, והעלות לתלמיד יוצא אתיופיה היא לכל היותר כ 8,300 ש"ח. לש השוואה, עלות מכינה קד אקדמית לבגרות היא 20,000 30,000 ש" ח לתלמיד לשנה, ומרבית המשתתפי 19 במסלול זה אינ ממשיכי ללימודי גבוהי . התוצאות הדלות של התלמידי , לרבות יוצאי אתיופיה, במכינות להשלמת בחינות הבגרות טומנות בחוב! פוטנציאל לתסכול רב לפרט. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החינו לשקול לעודד, במקרי המתאימי , את הפניית התלמידי , לרבות מיוצאי אתיופיה, למסגרת של השלמת השכלה לבגרות והכשרה תעסוקתית באמצעות האג- לחינו מבוגרי , אשר עשויה להוביל להצלחה רבה יותר ה! במישור הלימודי וה! במישור התעסוקתי,ועלותה א- נמוכה יותר. קידו הייצוג ההול של יוצאי אתיופיה בקרב עובדי השירות הציבורי למרות השיפור שחל בתחו התעסוקה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ע השני , עדיי! מצבה של אוכלוסייה זו בתחו זה טוב פחות ממצבה של האוכלוסייה היהודית הכללית ושל רבות מאוכלוסיות עולי ממדינות אחרות. 1. קידו הייצוג ההול של יוצאי אתיופיה בקרב העובדי בשירות המדינה: בתיקו! לחוק שירות המדינה ) מינויי ( , התשי"ט 1959 מ 2005 נקבע כי יינת! ביטוי הול , בנסיבות העניי! לייצוג של יוצאי אתיופיה בכלל __________________ 19 מבי כללהתלמידי ,לרבותיוצאיאתיופיה. 16 דוחשנתי63ג הדרגות והמקצועות בקרב העובדי בשירות המדינה בכל משרד ובכל יחידת סמ . נמצא כי היו משרדי ממשלה ויחידות סמ שבקרב עובדיה לא היה כלל ייצוג ליוצאי אתיופיה או ששיעור מכלל העובדי היה נמו במידה ניכרת, ה! יחסית לשיעור במשרדי וביחידות סמ אחרי וה! יחסית לשיעור באוכלוסייה הכללית. 2. קידו הייצוג ההול של יוצאי אתיופיה בקרב העובדי בחברות הממשלתיות: בתיקו! לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה 1975 מאפריל 2011 ) להל! התיקו! לחוק החברות הממשלתיות( נקבע, בי! היתר, כי יינת! ביטוי הול לייצוג של יוצאי אתיופיה בקרב העובדי בחברות הממשלתיות המעסיקות יותר מ 50 עובדי . מנתוני שמסרה רשות החברות עולה כי שיעור של העובדי יוצאי אתיופיה בחברות הממשלתיות שנבדקו היה כמחצית משיעור מכלל עובדי שירות המדינה ומהאוכלוסייה הכללית וכי קיימות חברות ממשלתיות שבה! אי! ייצוג הול ליוצאי אתיופיה. 3. קידו הייצוג ההול של יוצאי אתיופיה בקרב העובדי בתאגידי הציבוריי : נמצא כי במועד סיו הביקורת, א- לא מועצה אחת של תאגיד ציבורי דיווחה לשר המשפטי לגבי יישו ההוראות בדבר הרחבת ייצוג ההול של יוצאי אתיופיה בקרב עובדי התאגידי הציבוריי , כנדרש בתיקו! לחוק החברות הממשלתיות. 4. קידו הייצוג ההול של יוצאי אתיופיה בקרב העובדי ברשויות המקומיות: בשש מתו שמונה רשויות שנבדקו היה שיעור העובדי יוצאי אתיופיה גבוה יותר משיעור באוכלוסייה הכללית, אול בארבע מתוכ! היה שיעור יוצאי אתיופיה בקרב עובדיה! נמו יותר משיעור בקרב תושבי הרשות המקומית. סיוע בדיור למשפחות צעיר ות הממשלה קבעה בהחלטה 3116 כי כדי לאפשר למשפחות צעירות20 להשתלב ביישובי ובשכונות בעלי חת סוציו אקונומי גבוה יחסית, יינתנו למשפחות הללו, בשני 2008 2012 , עד 200 משכנתאות לשנה, ברמת הזכאות המרבית הניתנת לחסרי דירה ) להל! תכנית המשכנתאות.( נמצא כי במש ארבע שני מפברואר 2008 ועד פברואר 2012 מומשו רק שתי משכנתאות. כ , במש ארבע שני של כישלו! צור , הותירו משרדי הממשלה האחראי בנושא את תכנית המשכנתאות בתור " אות מתה" ,שכלל אינה מקדמת את האוכלוסייה ואת היעדי שלשמ נוצרה. הממשלה החליטה במאי 2012 , בהחלטה 4624 ) להל! החלטה 4624 ( , בי! השאר, לה ארי את תכנית המשכנתאות לשני 2014 2016 ולהגדיל את הסכו המרבי של המשכנתה. נמצא כי משרד ראש הממשלה שינה את תכנית המשכנתאות כמענה לפנייה פרטנית של כמה מיוצאי אתיופיה, בלי שהיו בידיו נתוני לגבי שיעור המשפחות הצעירות שהתכנית מתאימה לה! ובלי שבדק את תרומתה האפשרית למימוש מטרת הממשלה. ספק א תכנית המשכנתאות המעודכנת תצליח לקד באופ! מועיל את השגת המטרה שקבעה הממשלה. __________________ 20 משפחותאשרבה שנ יבניהזוגיוצאיאתיופיה,וגילושלראשהמשפחהבה נמו(יותרמ 40 שני . 17 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית במסגרת פעולות הממשלה להקל על המשפחות הצעירות בישראל לרכוש דירה, על משרד רה" לגבש, יחד ע המשרדי הנוגעי בדבר, מתווה שיענה ג על צורכי המשפחות הצעירות מקרב יוצאי אתיופיה, ויסתמ על נתוני רלוונטיי לצורכי כלל אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ויכולותיה הכלכליות. סיכו והמלצות מדינת ישראל ויהדות התפוצות השקיעו ומשקיעות מאות מיליוני ש"ח ב 20 השני האחרונות בקליטת של יוצאי א תיופיה; כ , למשל, היקפה הכספי של תכנית החומש המופעלת בידי המדינה מגיעה ל 0.5 מיליארד ש"ח. דוח זה אינו מתיימר לסקור את כלל הפעילות הממשלתית הרחבה שמטרתה לקד את יוצאי אתיופיה ולסייע לה , אול הוא מציג ליקויי בפעילות של משרדי הממשלה בכמה נושאי עיקריי : החינו , השירות הצבאי, ההשכלה גבוהה, התעסוקה במגזר הציבורי והדיור. תחומי אלה ה בעלי השפעה מכרעת על מידת שילוב של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. ממצאי דוח זה מצביעי כי למרות המאמצי הניכרי של משרדי הממשלה בשיתו- המגזר השלישי לקד את יוצאי אתיופיה, הפערי ביניה לבי! האוכלוסייה עדיי! ניכרי . תנאֵי יסוד לפעולה אפקטיבית של משרדי הממשלה אינ מתקיימי , ובראש ובראשונה ניכר חסרונה של פעולה מתואמת, המונהגת בידי גו- מתכלל שיפעיל ויתא את כלל התקציבי של הממשלה ושל המגזר השלישי, כ שיענו על הצרכי של יוצאי אתיופיה. כמו כ! לא נקבע מהו המינימו ההכרחי שהממשלה תספק כדי לוודא שההשקעה על פני זמ! אינה יורדת לטמיו!, ולכ! משאבי ניכרי מתפזרי על תכניות רבות פעמי ללא בדיקת מועילות!. כ נוצר בזבוז רב, ולעתי משאבי , שיועדו ליוצאי אתיופיה " נספגי " בתקורות כפולות, ולעומת זאת משאבי אחרי שיועדו לה כמעט שאינ מנוצלי . ניהול אפקטיבי של המשאבי הרבי , שאת הצור בו מעלה דוח זה, אינו " תרופת פלא" לסגירת הפערי ולשילוב יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. ואול , אי! ספק כי הוא תנאי יסודי לטיפול שיטתי, יעיל ומועיל בסגירת פערי אלה. ראוי על כ!, כי ממשלת ישראל תפעל לממש באופ! אפקטיבי יותר את תקציבי המדינה, בסיוע יהדות התפוצות, ותפעל לספק מענה המותא לצרכיה של יוצאי אתיופיה. כ יוחש שילוב של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית בצורה המיטבית. ♦ 18 דוחשנתי63ג מבוא 1. מספר של יוצאי אתיופיה21 בישראל הוא כ 120,000 נפש 1.5% מאוכלוסיית המדינה; כשליש מה ילידי האר . בשני האחרונות היק העלייה מאתיופיה הוא כ 1,500 עולי לשנה בממוצע, כמחצית ממספר לפני כעשור22 . אוכלוסיית יוצאי אתיופיה מתאפיינת בגיל חציוני צעיר ובשיעור ילדי גבוה יחסית לאוכלוסייה היהודית הכללית23 ; יוצאי אתיופיה רבי יחסית נמצאי אפואבגילאיהג וביתהספרובגילהתעסוקה. תהלי! קליטת של ה עולי מ אתיופיה ייחודי בשל השוני הניכר בינ יה לבי מרבית האוכלוסייה באר , לרבות עולי ממדינות אחרות, מבחינת הרקע התרבותיוהרקע הכלכלי שממנו באו ומבחינת היעדר החשיפה לאמצעי טכנולוגיי לואורח החיי המערבי. העולי מאתיופיה נאלצו אפוא להתמודד ע בעיות דוגמת המעבר מחיי כפר לחיי עיר, שיכונ באתרי קרווני באר עד קליטת ביישובי קבע, אבד בני משפחה בדר! לאר וניתוק מבני משפחה שנשארו באתיופיה. מציאות זו יצרהקשיי רבי בתהלי!קליטת , אשרמשפיעי במידהרבהג עלילדיהעולי שנולדובאר . מבקר המדינה כבר עסק בדוחות קודמי בקליטת של יוצאי אתיופיה24 , וציי כי הקשיי הרבי שעמדו בפניה בעת עליית ארצה, וחבלי הקליטה שחוו בניסיונותיה להשתלב בחברה הישראלית לא שברו את רוח , וכי יוצאי אתיופיה ומנהיגיה פועלי ללא לאות במטרה להשתלב בחברההישראלית.עודציי מבקרהמדינהכיחלק א הצליחובכ!בצורהמעוררתכבוד, שיכולה לשמשמופתלכוח שלאמונהורצו עזלגבורעלכלקושי. 2. מדינת ישראל ויהדות התפוצות השקיעו ומשקיעות ב 20 השני האחרונות משאבי ניכרי בקליטת של יוצאי אתיופיה. למרות השיפור שחל במצבה של אוכלוסייה זו במש! השני , עדיי מצבה טוב פחות ממצבה של האוכלוסייה היהודית הכללית בהיבטי שוני בתחומי החינו! וההשכלה, התעסוקה, השירות הצבאי והדיור. כ!, למשל, שיעור התלמידי יוצאי אתיופיה הזכאי לתעודת בגר ות, העומדת בדרישות הס של האוניברסיטאות, עלה אמנ ע השני , אול הוא כמחצית משיעור הזכאי לתעודה זו באוכלוסייה היהודית הכללית. ג שיעור התעסוקה של יוצאי אתיופיה עלה במהל! השני , אול נותר נמו! בהשוואה לשיעור התעסוקה של האוכלוסייה היהודית הכללית, ואילו שיעו ר העוני וצפיפות הדיור בקרב אוכלוסייה זו גבוה יחסית25 . מצבה של אוכלוסייתיוצאיאתיופיהטובפחותבתחומיההשכלהוהתעסוקה, ג ממצב שלאוכלוסיותעולי ממדינות רבות אחרות. כ 22% מיוצאי אתיופיה נושרי במהל! השירות הצבאי לעומת 15% ביתר האוכלוסייה; שיעור יוצאי אתיו פיה שהיו כלואי ב 2010 בבתי כלא צבאיי היה 12% כפול מהשיעורביתראוכלוסייתהחיילי 26. __________________ 21 יוצא אתיופיה בדוח זה הוא מי שהוא או אחד מהוריו נולד באתיופיה. לעומת זאת לפי הלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה) להל למ"ס(יוצאאתיופיההואמישהואאואביונולדובאתיופיה. 22 למ"ס, "הקהילהה אתיופיתבישראל:לקטנתוני לרגלחגהסיגד")הודעהלעיתונות(, 23.11.11 ) להל למ"ס,הודעהלעיתונות, 23.11.11 .( 23 עיבוד לנתוני למ" ס ש ביצע מכו מאיירס ג'וינט ברוקדייל, פברואר 2012 ) להל מאיירס ג'וינט ברוקדייל, 2012 .( 24 È˙ ˘ Á„ 48 ראו, למשל, מבקר המדינה, ) 1998 ( , בפרק " קליטת תלמידי יוצאי אתיופיה במערכת È˙ ˘ Á„ 58 · החינו(" , עמ' 334 ; מבקר המדינה, ) 2008 ,( בפרק " טיפול באוכלוסיות נזקקי מקרב È˙ ˘ Á„ 58 ·(, עמ' ˙ÂËÏÁ‰ Ì¢ÈÈ ˙Ú„ ˙ÂÂÁ יוצאי אתיופיה" ) להל 1447 , 1452 ; מבקר המדינה, ‰¯ÂÓ˘ÏÙ‰ È · ˙ÈÈÏÚÏ ¯˘‡· ‰Ï˘ÓÓ‰ ) 2008 .( 25 מאיירס ג'וינט ברוקדייל, 2012 ;למ"ס, 23.11.11 . 26 אפשרלנמקמצבזה,בי השאר, כפישיבוארלהל , בבעיותהקשורותבפרנסתמשפחותיה שלחיילי יוצאיאתיופיה. 19 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית ג בהיבטי שוני של תחו הרווחה מצבה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה טוב פחות ממצבה של האוכלוסייה הכללית. כ!, למשל, שיעור המשתמשי בסמי והצורכי אלכוהול בקרב בני הנוער יוצאי אתיופיההיה,לפחותבשני עברו,גבוהיותרמזהשלבניהנוערבכללהאוכלוסייה27 . שמורה אפוא חשיבות רבה לפעולות שנוקטת המדינה לקידו שילוב של יוצאי אתיופיה בישראל ולשיפורמצבהשלאוכלוסייהזו. ואכ ,המדינה,בשיתו המגזרהשלישי, מפעילהתכניותייחודיות רבות ומש קיעה תקציבי ייחודיי רבי לשיפור מצבה של אוכלוסייה זו. התחומי המשפיעי ביותר על קידו שילוב של יוצאי אתיופיה ועל חיזוק תחושת השייכות של הפרט לחברה ה החינו! וההשכלה, השירות הצבאי,התעסוקה והדיור. המדינהפועלת לשיפור מצבה שלאוכלוסייה זוג בתחו הרווחה. 3. בחודשי פברואר אוגוסט 2012 בדק משרד מבקר המדינה מגוו היבטי ופעולות שנעשות לקידו שילוב של יוצאי אתיופיה בתחומי החינו! וההשכלה, השירות הצבאי, התעסוקה במגזר הציבורי והדיור. הבדיקה נערכה בגופי האלה: המשרד לקליטת העלייה ) להל משרד הקליטה( ; משרד החינו!; משרד ראש הממשלה ) להל משרד רה" ( ; משרד הביטחו ; משרד הפני ; משרד המשפטי ; משרד התעשייה המסחר והתעסוקה ) להל משרד התמ"ת( ; צה"ל; המועצה להשכלה גבוהה; אוניברסיטת בר איל ; נציבות שירות המדינה ) להל נש" ,( רשות החברות הממשלתיות ) להל רשות החברות( ; ה פרויקט הלאומי לקהילה האתיופית בישראל בע"מ )חל"צ( ) להל החברה( ; החברה למתנ"סי מרכזי קהילתיי בישראל בע" מ ) להל החברה למתנ" סי ( ; עמותות; תאגידי ציבוריי ;וכמהרשויותמקומיות. פעולות לתכלול מאמצי הקליטה של יהודי אתיופיה מדינת ישראל פעלה ופועלת לקליט ת יוצאי אתיופיה במישורי רבי ובמגוו תכניות רחב, והדבר כרו! בהשקעת כספי רבי . פעילות ענפה זאת מחייבת תִכְל)ל כלומר קביעת גור בעל סמכות אשריתבונ בתמונההכוללתעלרכיביהויפעלעלפיסמכותשתוענקלו.זאת, לש הגברתהתיאו ושיתו הפעולה בי הגורמי השוני ; למניעת כפילויות; להערכת תועלת של תכניות אלה מול אחרות; לניתוח ההישגי והקשיי ; ולמת תמונה מערכתית לממשלה ולציבור על ההוצאות הכרוכות בתכניות ועל אופ השגת היעדי . בתחומי הללו מעורב ג כס שאינו ממשלתי אלא כספייהדותהתפוצות,הרשויותהמקומיות, גופי שאינ שלטוניי וגורמי נוספי . להל פרטי על שתי תכניות רב תחומיות, אשר אמורות היו לנהל ולתכלל את הפעולות לקליטת יוצאיאתיופיה. סדרי הנעת הפרויקט הלאומי לקליטת יהודי אתיופיה ב 12.7.01 אימצה ממשלת ישראל את החלטתה28 של הוועדה לתיאו פעולות בי הממשלה 29 לסוכנות היהודית ) להל הוועדה( , ובמסגרתה הכריזה על פרויקט לאומי לקליטת יהודי אתיופיה __________________ 27 È˙ ˘ Á„ 58 · ראומבקרהמדינה, ,עמ' 1447 , 1459 .האמורמבוססעלמחקרי מ 2003ו 2005 . 28 החל טתהוועדהות/4 מיו 24.6.01 . 29 החלטתממשלהמס' 414 מיו 12.7.01 . 20 דוחשנתי63ג בישראל ) להל הפרויקט הלאומי( שישמש מסגרת ארגונית להפעלת המאמצי והמשאבי בקליטת של יוצאי אתיופיה, במטרה לייעל , לרכז ולתאמ . בהחלטה נקבע עוד כי צוות משות שלהממשלהוהסו כנותהיהודיתיביאלאישורהוועדהתכניתשתיוש במש!עשור. הממשלה החליטה כי הפרויקט הלאומי יפעל מינואר 2002 ויקבל ביטוי בתקציבי הממשלה והסוכנות היהודית. בהמש! להחלטת הממשלה, החליטה הוועדה לפעול לתקצוב הפרויקט הלאומי ב 2002 ב 30 מיליו דולר במימו שווה של הממ שלה ושל הסוכנות היהודית. עמדת הסוכנות באותהעתהייתהכיהפרויקטיתפרשעלפניתשעשני בתקציבכוללשל660מיליו דולר. לש הפעלת הפרויקט הלאומי הוקמה במאי 2004 החברה, שאמורה היית ה לשמש המסגרת המשפטית ליישו החלטת הממשלה ולתכלול הפרויקט. החברה נמצאת בבעלות משותפת של איחוד הקהילות היהודיות, הסוכנות היהודית, קר היסוד, ג'וינט ישראל ) להל הג'וינט( ונציגות הקהילה האתיופית. בראשית 2005 הסכימו נציגי הממשלה ובעלי החברה כי השתתפות הממשלה לאותה שנה תועבר באמצעות תקנה ייחודית בתקציב משרד הקליטה. עוד נקבע כי לצור! קידו הפרויקט הלאומי יוקמו לפרויקט מועצה, ועד מנהל )ועדת כספי , אשר בה ישתתפו נציגי מטע משרדיהממשלה30. ˙ ˘Ó 2005 ‰¯·ÁÏ ÌÈÙÒÎ ‰ ˘ Ïη ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ¯ȷډ ÍÏȇ . Ï˘ÓÏ ÍÎ , ÌÈ ˘· 2010 - 2012 Î ‰Ï ¯ȷډ - 10 ˘ ÔÂÈÏÈÓ " ‰ ˘· Á , Î ‰ÙÈÒ‰ ‡È‰Â - 11 ˘ ÔÂÈÏÈÓ " Á 31 ˙ÂÓ¯˙Ó , ÌÈ ˘· ÚˆÂÓÓ‰ ‰·Èˆ˜˙ 2010 - 2012 Î ‰È‰ - 22 ˘ ÔÂÈÏÈÓ " ‰ ˘Ï Á - Î - 8% ˙Ó˜‰ ÏÚ ‰ËÏÁ‰‰ ˙Ú· ˙ ÎÂÒ‰ ‰ÚÈ·‰˘ ‰„ÓÚ‰ ÈÙÏ ˘¯„ ‰ ÚˆÂÓÓ‰ È˙ ˘‰ ·Èˆ˜˙‰Ó ÈÓ‡ω ˘È¯ى . עוד נמצא כי בעקבות מיעוט המקורות הכספיי שהועמדו לרשותה, התמקדה החברה בהפעלת 32 תכניות, באמצעותזכייני ,המי ועדותלבנינועריוצאיאתיופיהובכללזהתכניותסיועלבגרות. ¯„ÒÓ‰ ÔÂÈÚ¯‰ ÈÎ ‡ˆÂÈ , ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰ ÈÙÏ , ˙ÏÏÎ˙Ó ˙¯‚ÒÓ ˙Ó˜‰ Ï˘ , ‰Î¯Ή ÌÈ·¯ ÌÈÙÒÎ ˙Ú˜˘‰· , ˜Á˘ ; Ï‰È Â ÊÎȯ˘ ÛÒ Û‚ ‰˘ÚÓÏ ‰Îω ‰˘ÓÈ˘ ‰¯·Á‰ 33. ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó ˜ÏÁ ¯Â·Ú ˙ÂÈΠÈÁ ˙ÂÈ Î˙ תכנית החומש תקצובה ויישומה של תכנית לאומית מחייבי ג ראייה תקציבית וארגונית רחבת היק וארוכת טווח. לש כ! ראוי לקבוע תקציב רב שנתי במסגרת תכנית רב שנתית. ואכ , בפברואר 2008 אישרה הממשלה את החלטה3116 ) להל החלטה 3116 ( בעניי תכנית חומש לשני 2008 2012 , שמטרתה לשפר את קליטת יוצאי אתיופיה ) להל תכנית החומש.( זאת, בהמש! להמלצות ועדת מנכ"לי בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, מר רענ דינור. יישו התכנית הוטל על משרד __________________ 30 על פי תקנונה ועל פי המתקיי הלכה למעשה; המדיניות, התכניות והתקציב של החברה נקבעי בהתא להחלטותמועצתהפרויקטהלאומיובכפו לה . 31 לעניי השלכותיהשלהתלותבתרומותראולהל בפרקעלניהול תכניותתגבורלבגרות. 32 ראולהל בפרקעלניהולתכניותתגבורלבגרות. 33 ראולהל בפרקעלניהולתכניותתגבורלבגרות. 21 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית הקליטה, על משרד הבינוי והשיכו ) להל משרד השיכו (, על משרד הרווחה, על משרד החינו! ועלמשרדהתמ"ת. הממשלה ג קבעה כי מטרת תכנית החומש היא לשפר את קליטת של יוצאי אתיופיה באמצעות מענה רב תחומי בנושאי חינו!, רווחה, תעסוקה, שיכו וקליטה. החלטה 3116 קבעה כי תכנית החומשתמקדמאמ בשנינתיבי : 1. אוכלוסיית יוצאי אתיופיה הצעירי : תכניות שונות בתחו החינו!, הה שכלה גבוהה, השירות הצבאי, התעסוקה והדיור יסייעו לצעירי הללו להשתלב בחיי האזרחיי ובפעילות המשקית ) להל טיפולרוחב.( 2. שכונות שבה שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה: הממשלה קבעה כי יינת טיפול ממוקד ב 15 יישובי שבה יש שכונות הכוללות שיעור גבוה במיוחד של יוצאי אתיופיה ) להל טיפול ממוקד.( ראוי שמאמצי הממשלה לקליטת יוצאי אתיופיה יתבססו על עקרונות שמטרת לקד אוכלוסיות חלשות.בכללזה ראוי, בי השאר, שתכניתהחומשתפעלבהתא למגבלתהמשאבי , תקבעיעדי מדידי ותבנהמערכתשלשיתו ותיאו בי כלהמשתתפי בתכנית. בביקורת זו בח משרד מבקר המדינה לפי מבחני אלה את סדרי ביצועה של תכנית החומש והעלה ליקויי מהותיי בהכנת התוכנית, בקביעת יעדי ומדידת , ובתיאו בי משתתפי התכנית, כמפורטלהל : מגבלת משאבי ומחויבות תקציבית רב שנתית בכלתכניתסיועישלהניח כי קשהלגייסאתכל המשאבי הדרושי ליישו כל הצרכי שיאותרו. לכ צריכי מגבשי התכנית לקבוע סדרי עדיפויות, על מנת למצות את המשאבי באופ מיטבי. זאת, בעיקר כאשר מדובר בתחומי שבה נדרשת מחויבות ממשלתית תקציבית מעבר לטווח הקצר, כגו בתחו החינו!. ואמנ , הממשלה קבעה סדר עדיפות ב רור בתכנית החומש והתמקדה, כאמור, בצעירי וביישובי שבה שיעור גבוה של יוצאי אתיופיה. לש כ! ייעדה הממשלה תקציב של כ 870 מיליו ש" ח להפעלהבשני 2008 2012 . ‰ËÏÁ‰· ‰Ú·˜ ‰Ï˘ÓÓ‰ ÈÎ ‡ˆÓ 3116 ÂÓÎÂÒÈ ‰˘ÂÓÈÓÏ ˙¯˜Ӊ ˙È Î˙‰ Úˆȷ ·ˆ˜˘ „¯Ù · ·Èˆ˜˙ ˙ ˘ Ïη . Èȉ„ ·¯ ˙ȷȈ˜˙ ˙·ÈÂÁÓ ‰ÓȘ‰ ‡Ï ‰Ï˘ÓÓ‰  - ˙È Î˙Ï ˙È˙ ˘ ·¯ ÏÂ‰È ˙¯˘Ù‡Ó‰ ˘ÓÂÁ‰ - ȇ¯ ‰È‰˘ ÈÙÎ ˙È Î˙‰ Ï˘ È˙ ˘ . זאת ועוד, במסגרת דיוני התקציב לשני 2009 2010 התקבלה במאי 2009 כשנה ושלושה חודשי לאחר ההחלטה על תכנית החומש החלטת הממשלה 188 ) להל החלטה 188 .( בהח לטהזוקבעההממשלהכילנוכחהמצבהכלכלידאז,יקוצ התקציבהכוללשלהתכניתל 700 מיליו ש"ח וכי מש! יישומה יואר! בשנה נוספת; כ הוחלט להנחות את שר האוצר שרק במסגרת התקציב של השני 2009 2010 תיקבע תקנה תקציבית ייחודית למימוש התכנית, ושהמימו לכלל תכניתהחומשיהיהמתקציביהמשרדי . ˙È Î˙‰ ۘȉ· ¯ÎÈ ıˆȘ ÏÚ ‰ËÈÏÁ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰˘ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÓ , ·¯ ˙¯‚ÒÓ Ú·˜Ï ÈÏ· - ‰˘ÂÓÈÓ ˙‡ ¯˘Ù‡˙˘ ˙È˙ ˘ . 22 דוחשנתי63ג בעקבות החלטת הממשלה הגישו יו" ר המטה החברתי של עולי אתיופיה בישראל והאגודה הישראלית למע יוצאי אתיופיה עתירה לבג" כנגד ממשלת ישראל34 , ובה הועלו טענות שעיקר : אי יישו החלטה 3116 ; התנגדות לקיצו התקציבי בהחלטה 188 ; אי הקצאה הלכה למעשה של התקציבי המופחתי , בי השאר, כיוו שאינ מעוגני בתקנות תקציביות ייחודיו ת בתקציבי המשרדי לטובתתכניתהחומש. נמצא כי רק בעקבות העתירה לבג" החליטה הממשלה בהחלטה 1979 מיולי 2010 ) להל החלטה 1979 ( לערו! מחדש את התכנית, כ! שמועד סיו התכנית יהיה ב 2013 ולא ב 2012 , והיקפה הכספי יעמוד על כ 481 מיליו ש" ח לשני 2010 2013 . עוד נקבע שיחול שינוי מסוי בדגשי התכנית, כ! שמספר היישובי בטיפול הממוקד יפחת מ 15 ל 7 יישובי . בעקבות השינוי טופלו רק כ 65% משיעור האוכלוסיי ה שנקבע בתכנית המקורית. ע זאת נשמר תקציבו השנתי של טיפולהרוחבבתכניתהחומש. השינוי העיקרי בהחלטה 1979 , בהשוואה לגרסותיה הקודמות של תכנית החומש, היה בכ! שבפע הראשונה הוכ לתכנית תקציב רב שנתי לשני 2010 2013 , ונקבע כי כ 55 מיליו ש" ח מהתקציב הרב שנתי של התכנית יינתנו כתוספת ממקורות משרד האוצר. עוד נקבע כי תקציבי התכנית ינוהלו רקבאמצעותתקנותייחודיו ת. ˙È Î˙‰ ˙ÏÚÙ‰ „ÚÂÓÓ ÌÈÈ˙ ˘Î ¯Â·ÚÎ ˜¯˘ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ , ‚·Ï ‰¯È˙Ú ˙˘‚‰ ¯Á‡Ï ˜¯Â " ı , ˜ÏÁ  ˜Â˙ ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ ‰·ˆÂÈ ‰ÂÂ˙Ó· ˙È Î˙‰ ˙ÏÚÙ‰ ˙‡ ÂÚ Ó˘ ÌÈÒÈÒ·‰ ÌÈȘÈÏ‰Ó ·¯ - È˙ ˘ , ·¯ ·Èˆ˜˙ Ú·˜ ‰Ê ÏÏη - ÌÈ·‡˘Ó‰ ˙Ï·‚ÓÏ Ì‡˙‰· È˙ ˘ . סדרי שיתו ותיאו אגב ניהול תכנית החומש כיוו שתכנית רב שנתית עשויה לשלב גורמי רבי בשלטו המרכזי, בשלטו המקומי ובגופי נוספי , היא צריכה להַבנות תהליכי של שיתו ותיאו ה בשלבי של הגדרת סדרי העדיפויות, היעדי והתכניותוה בהליכיהביצוע. השיתו והתיאו אפשרשייעשובמסגרתהפרויקט עלידי רשות סטטוטורית, על ידי מינהל אזורי או על ידי גופי תיאו שאינ מובְני , ובלבד שיוגדרו בבירור הגורמי האחראיי והמוסמכי . נהוג בממשל הישראלי שהתכניות הרב שנתיות והבי משרדיות מובלות על ידי משרד רה" . משרד זה, המשמש מטה מרכזי לתיאו בי משרדי35 , צבר במהל!השני ניסיו רבבנושאזה.במקרי אחרי מונהגותתכניותרב שנתיותעלידיגו ייעודי, כגו הרשות לפיתוח כלכלי במגזר המ יעוטי במשרד רה" , אשר נועדה לקד את מגזרי המיעוטי 36 ,או עלידי משרד ממשלתי.תפיסתו של משרד רה" היא שככל שהתחו מוגדרפחות וככל שנדרש שיתו פעולה בי משרדי הדוק יותר, ראוי כי הוא זה שיוביל את התכנית הבי משרדית. החלטה 3116 התגבשה על סמ! מסקנות ועדה בי מש רדית בראשות מנכ"ל משרד רה" דאז, ולכ האג לתכנו מדיניות במשרד זה ריכז את הכנת תכנית החומש. ואול , הלכה למעשה קבעו שתיי __________________ 34 7708/08 בג" ÂÈ " ȇˆÂÈ ÔÚÓÏ ˙Èχ¯˘È‰ ‰„‚‡‰Â χ¯˘È· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ÈÏÂÚ Ï˘ È˙¯·Á‰ ‰ËÓ‰ ¯ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ' χ¯˘È ˙Ï˘ÓÓ ,תק על2011 ) 2(, 3367 . 35 לעניי ז הו ראו מבקר המדינה, È˙ ˘ Á„ 52 · , עמ' 19 32 ; מבקר המדינה, È˙ ˘ Á„ 61 · ) 2011 ,( בפרק" הטיפולבמחלוקותבי משרדיותמתמשכות" ,עמ' 17 18 . 36 החלטתהממשלהמס' 1204 , מיו 15.2.07 . 23 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית מהחלטות הממשלה בעניי תכנית החומש37 כי משרד הקליטה יהיה המשרד המתכלל את תכנית החומש. ·¯ ˙ÂÈ Î˙ ˙ÏÚÙ‰Ï ‰¯Â˙ ¯„Úȉ - ˙ÂÈ˙ ˘ : על רקע תכניות רבות וניסיו העבר בניהול פרויקטי ראוי שתהיה בידי ממשלת ישראל ומשרדיה תורה כתובה וסדורה באשר להפעלת תכניות רב שנתיות.ראוי לבסס תורה זו על ניסיו העבר ולהנחילה לכלל משרדי הממשלה. תורה זו אמורהלשמשה כליהדרכהוחניכהוה כלילבחינהולבקרהא הולכי בתווא ישנקבע. ‰¯ „¯˘Ó È„È· ‰Ê ÏÏη ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó È„È· Ôȇ ÈÎ ‰ÏÚÓ ‰˜È„·‰ " Ì , ‡Â‰˘ , ¯ÂӇΠ, ˙ÂÈÓÂ‡Ï ˙ÂÈ Î˙ Ï˘ ÔÓ¢ÈÈ ˙‡ ÏÈ·ÂÓ‰ „¯˘Ó‰ , ·¯ ˙ÂÈ Î˙ ÏÂ‰È Ï ‰·Â˙Î ‰¯Â˙ - ˙ÂÈ˙ ˘ . „ÂÚ ˙‡Ê , ‰¯ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ ‡Ï " ÂÈ„È· ¯˘‡ ڄȉ ˙‡ ‰ËÈϘ‰ „¯˘ÓÏ ¯È·Ú‰Ï ÏÚÙ Ì Î˙ ÏÂ‰È Ï Ú‚Â ‰ Ïη ·¯ ˙ÂÈ - ˙ÂÈ˙ ˘ , ıÂÚÈÈ ˙ÂÚˆÓ‡· Ï˘ÓÏ , ‡ ˙È˙Ù˜˙ ÔÂÈ„ ˙ˆÂ·˜ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó Ï˘ ÈÂÂÈÏ ‰ÎÈ Á , ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ ˙ÏÚÙ‰ Ï˘ ÌÈ Â˘‡¯‰ ‰È·Ï˘· ˙ÂÁÙÏ . ‰¯ „¯˘Ó " È ÎÂ˙ Ú„È ¯È·Ú‰ Ì , ÂÓˆÚÏ˘Î ·Â˘Á , „¯˘Ó· ˙ÂÈ È„Ó Ô Î˙Ï Û‚‡· ‰È‰˘ ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ ˙ Î‰Ï Ú˜¯· ˜ÒÚ , ÌÈÁ˜Ï ˙ÏÁ ‰· ‡Ï ͇ . ‡ˆÂÈ È˙ÎÏÓÓ ÈÏÎ ˙ Ή ‰ÓÊÈ ‡Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ÈÎ ‡ÂÙ‡ - ‰Î¯„‰Ï ÈÓ˘¯ , ‰¯˜·ÏÂ Ú„È ˙¯·Ú‰Ï ·¯ ˙ÂÈ Î˙ ˙ÏÚÙ‰Ï Ú‚Â ‰ Ïη - ˙ÂÈ˙ ˘ . ÌÈ„¯˘Ó‰ „Á‡ È„È· ‰ÊÎ ÈÏÎ ˘È ̇ , ‡Â‰˘ ȯ‰ ÏÁ ÂÓ ¯·ÚÂÓ Â È‡ . ‰Ï˘ÓÓ‰ „ˆÓ ‰¯„Ò‡ ·ÈÈÁÓ‰ È„ÂÒÈ Ì‚Ù Â‰Ê . בהיעדר תורה כתובה, מועברת "תורה שבעל פה" להפעלת תכנ יות רב שנתיות. תורה שבעל פה זו, שהוצגה לביקורת על ידי נציגי משרד ראש הממשלה, משקפת עקרונות משותפי לתפעול תכניות רב שנתיות ובי משרדיות ובה : הצור! בשיתו פעולה בי משרדי ותיאו הפעילות הבי משרדית באמצעות ועדת היגוי עליונה; ועדות משנה המתמקדות בנושא מסוי ; שיתו המגזר השלישי ושותפי אחרי בוועדות אלה כדי להבטיח שהתכנית הרב שנתית תשמש מנו לתיאו ולמיצוי כל התקציבי המושקעי ; אחריות הגור המתכלל להבניית שיטות עבודה המבטיחות ניהול בי משרדי ובי מגזרי;ומינוי פרויקטור המשמש זרוע ביצוע של ועדת ההיגוי. ג א הייתה תורה סדורה, וקל וחומר בהיעדרה, נדרש מעקב ולו עקי של משרד מטה מרכזי כגו משרד רה" עלפרויקטלאומימעי זה,ובכללזאתעלדרכיניהולו. הביקורתהעלתהכיבכלהנוגעלתכניתהחומש,משרדרה" לאעשהזאתבאופ שוט . ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó È„È ÏÚ ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ ˙ÏÚÙ‰ : המשימה הוטלה על משרד הקליטה, שהחל לפעול על בסיס מיטב ניסיונ ו, וכאמור לא על בסיס ניסיו רבגוני בי משרדי. משרד הקליטה מינה פרויקטורית לתכנית, אשר עסקה בשני נושאי מרכזיי : ניהול תקציב החומש של משרד הקליטה ותכלול בי משרדי של תכניות ספציפיות. בכל הנוגע לטיפול הממוקד בשכונות משרד השיכו 38 , הקי משרד הקליטה, בשיתו המשרדי השותפי לתכנית, ועדת היגוי עליונה, וכ ועדת היגוי עירונית שכונתית בראשות ראש הרשות המקומית או נציגו ובהשתתפות נציגי התושבי , נציגי הגופי המקצועיי ונציגי המגזר השלישי. ועדה זו אמורה הייתה להקי ועדות משנהלפיתחו טיפול. ע זאת, נדבכי חשובי בניהול תכנית החומש, בייחוד בנושא טיפול הרוחב, לא הוקמו כלל או שלא הופעלו כנדרש. משרד הקליטה לא מילא אפוא את תפקידו כמנחה על וכמנווט, כמפורט להל : __________________ 37 החלטה3116 והחלטה1979 . 38 באחריותאג שיקו שכונותחברתישבמשרדהשיכו . 24 דוחשנתי63ג 1. החלטה 3116 קבעה כי המשרדי השותפי לתכנית החומש ידווחו לגור האחראי במשרד הקליטה פע בארבעה חודשי על ההתקדמות בביצוע התכניות השונות ועל מימוש התקציב. לצור! כ! הקי האחראי מטע משרד הקליטה למימוש תכנית החומש המשנה למנכ"ל, מר חנו! צמיר ) להל המשנה למנכ"ל(, ועדה בדרג של סמנכ" לי המשרדי , שתפקידה היה לתא ולהתוות מדיניות) להל ועדתקודקודי .( בבדיקת מבקר המדינה נמצא תיעוד רק ל 12 פרוטוקולי של ועדת הקודקודי משנת 2008 ועד סיו הביקורת. לשכת המשנה למנכ"ל משרד הקליטה הסבירה לצוות הביקורת39 כי " מדי מספר חודשי מתקיימות ישיבות קודקודי של תכנית החומש, א! פרוטוקולי מופצי כאשר מתקבלות החלטותמהותיותבלבד." ÌÈ·Â˙Ή ÌÈϘÂËÂ¯Ù‰Ó ˜ÏÁ ÈÎ ˘È‚„Ó ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ‰ ˘Ó‰ ȯ·„Ï ¯˘‡ Î ÓÏ " ˙ÂÈ˙Â‰Ó ˙ÂËÏÁ‰ ‡·Â‰ ̉·˘ ‰Ï‡ ̉ Ï , ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ ÁÂÂÈ„· ˜ÒÚ ˙ ˜ÒÓ ˙˜Ò‰Â ÏÂÏÎ˙ Ï˘ ˙ÂÏÂÚÙ ÌÈÓÂÎÈÒ Â‚Èˆ‰ ‡Ï ˙È Î˙· ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ . 2. התכנית היא רחבת היק ומחייבת התמחויות וחלוקות משנה. ואול , בכל הנוגע לתכנית החומש לא נמצא כי משרד הקליטה הקי ועדות משנה נושאיות, דוגמת ועדות היגוי לתחו החינו!, השירות הצבאי או ההשכלה הגבוהה. ועדות היגוי מעי אלה יכלו לקד נושאי ייחודיי , ובד בבד לשת ולתכלל את פעילות של גורמי מהמגזר השלישי או א של תכניות ממשלתיות אחרות,שיועדובחלק ליוצאיאתיופיה. בה בעת, נמצא כי תפיסתו של משרד הקליטה הייתה כי כל משרד מתכלל את פעילותו בתחו תכנית החומש, ובהתא שולח את נציגו הרלוונטי לוועדת הקודקודי . לא נמצא כי משרד הקליטה פעל להבטיח שכל אחד מהמשרדי יבצע את הנדרש ממנו, כלומר יקי מסגרת שבה כל הגורמי המתקצבי נושא מסוי יתאמו את פעילות , בי שה פועלי כחלק מתכנית החומש בי שלאו, בי שה חלק ממשרדי הממשלה ובי שה חלק מהמגזר השלישי. לא זו א זו, משרד הקליטה לא הקפיד שאגפיו שלו יפעלו בתיאו ע המשרדי השותפי בתכנית החומש ) ראו להל בפרק על ניהולתכניותתגבורלבגרות.( היעדר ראייה תקציבית ורעיונית אחודה 1. מלבד תקציב תכנית החומש, זכאי יוצאי אתיופיה לתקציבי נוספי , שאינ מיועדי רק לה , כ!, למשל, תכניות או תקציבי המיועדי לנוער בסיכו , אשר רק חלקו נמנה ע יוצאי אתיופיה ) להל תקציבי שאינ ייעודיי .( אפשר היה לצפות כי משרד הקליטה או גורמי האוצר ימפואתכללהתקציבי הממשלתיי כדילהבטיחראייהממשלתיתכוללת. נמצא כי רק בפברואר 2012 , ארבע שני לאחר החלטת הממשלה 3116 , פנה סג החשב הכללי לחשבי משרדי הממשלה והודיע כי החשב הכללי, בתיאו ע משרד הקליטה, מבקש למפות את כלל ההוצאות של משרדי הממשלה במגוו התכניות המסייעות ליוצאי אתיופיה. ואול , ניסיו המיפוי לא צלח כיוו שהחשב הכללי בסיוע המשרדי לא הצליחו לאתר מתו! התקציבי שאינ ייעודיי אתהתקציבי שיועדולבניהקהילה. בתשובתו מנובמבר 2012 מסר אג החשב הכללי כי לדעתו פיתרו ראוי הוא הקמת ועדה בי משרדית בראשות מנכ"ל משרד הקליטה בהשתתפות נציגי ממשרדי האוצר, החינו!, התמ" ת __________________ 39 במכתבהמיו 24.6.12 . 25 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית והשיכו . על הוועדה יהיה להמלי בפני הממשלה על היערכות לחידוש תכנית החומש ועל גיבוש ראייהכוללתשתספקתמונהתקציביתמלאהוסדריעדיפויותברורי . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÈÂÁÈ„ ‡ÏÏ ‰Ê ÈÂÙÈÓ Úˆ·Ï ˘È , ‰ÏÚÙ‰Ï „ÂÒÈ È‡ ˙ Â‰Ê Ô΢ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ÌÈ„ÚÂÈÓ‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ ȷȈ˜˙ Ï˘ ‰ÏÈÚÈ . ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó Ï˘ ȯ٠‡Â‰ ȷȈ˜˙ ÈÂÙÈÓ ÈÒÈÒ· „„Ș Ô Î˙ , ȇˆÂÈ ˙ËÈϘ ÔÈÈ ÚÏ ˜¯ ‡Ï ÔÂÎ ¯·„‰Â ˙ÂÈ Î˙ ÌÈ˘È¯٠Ô‚ÓÏ Ì‚ ‡Ï‡ ‰ÈÙÂÈ˙‡ . ¯Á‡ ÔÂ˘Ï , Ô Î˙Ï ÈÁ¯Î‰ ÈÏÎ Â‰Ê , ÔÂÎÒÈÁÏ , ÂÚÈÈÏ Ï ˙ȷȈ˜˙ ˙ÂÙȘ˘Ï . È˙Â‰Ó Ì‚Ù ‡Â‰ ¯„Úȉ . 2. ȇ - È˘ÈÏ˘‰ ¯Ê‚Ó‰ ˙ÂÏÈÚÙ ÈÂÙÈÓ : עוד ממבצע משה השתתפו יהדות התפוצות וגופי שוני מהמגזר השלישי במימו פעולות ובהפעלת תכניות שמטרת לקד את יוצאי אתיופיה. תקציבי אלה, חלק בסכומי ניכרי , שימשו "מכפיל כוח" לפעולות שיזמה הממשלה. בהתא להחלטה 3116 נדרש משרד הקליטה, מתוק היותו הגו המתכלל, למפות עד סו שנת 2008 את כלל התקציבי המושקעי באמצעות המגזר השלישי, ובמידת הצור! לבצע התאמות בתכנית החומש. כ! יכול היה משרד הקליטה לתא טוב יותר את הפעילות בי כלל הגורמי העוסקי בסיועליוצאיאתיופיהולזהותעשייתיתראותת עשייהבתחומי שוני . נמצא כי ב 2008 הזמי משרד הקליטה, מחברה פרטית, מיפוי של התקציבי והפעילויות של גופי המגזרהשלישילקידו יוצאיאתיופיה. ואול , הדוחנגנזכיוו שנמצאובושגיאותוכיוו שלאעסק בכלל הגופי המטפלי ביוצאי אתיופיה. למרות האמור, לא נמצא כי משרד הקליטה תיק את הדוחועדכ אתבסיסהנתוני לשנת2012 ,כ!שיכלולא תכלהגופי המטפלי בנושא. ȘÏÁ ÌÈ Â˙ ÒÈÒ· ‰È‰ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó È„È· ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ , ˙ÂÈÂÏÈÙÎ Ú ÓÏ Â˙ÏÂÎÈ ÍÎÈÙÏ ˙Ï·‚ÂÓ ‰˙Èȉ ÌȯÒÁ ¯˙‡Ï . ÏÂ‰È ‰ Èӯ‚ È„È· Ú„ÈÓ ¯„ÚÈ‰Ï ¯˘‡· Ì‚ ÔÂÎ ‰Ê Ì‚Ù ¯ˆÂ‡‰ „¯˘Ó·˘ ‰¯˜·‰Â . ¯·„ Ï˘ ÂÓÂÎÈÒÏ , ˙ÏÏÂÎ ‰ ÂÓ˙ ‰˙Èȉ ‡Ï χ¯˘È ˙Ï˘ÓÓÏ · ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ˙¢„˜ÂÓ‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ¯·„ . אי קביעת מדדי כמותיי לבדיקת הצלחת התכנית כל תכנית, ובוודאי תכנית חומש, צריכה לקבוע יעדי בני השגה ויעדי מדידי , ככל שנית , לבחינת השגת המטרות. הממשלה עוד בהחלטה 3116 הנחתה את משרד הקליטה לקבוע, בשיתו המשרדי השותפי בתכנית החומש, מערכת של מדדי תוצאה. נוס על כ!, המשרד אמור היה להפעילתכניתמעקבובקרה. ממסמכי של משרד הקליטה ומשרד ראש הממשלה מפברואר 2008 ומינואר 2011 , שבה הוצגו המדדי לבחינתהתכניתעולה,כיהמדדי נחלקי לשלושה: 1. מדדיתשומות מדדי הכוללי אתהמ שאבי המושקעי בתכניתהחומש. 2. מדדיתפוקות מדדי המודדי אתהיק הפעילות. 3. מדדי תוצאות מדדי המודדי את הצלחת התכנית בהשוואה ליעדי כמותיי שנקבעו מראש. למשל, שיעור יוצאי אתיופיה שמצב השתפר בהשוואה למצב ההתחלתי בטר הפעלת תכניתהחומש. 26 דוחשנתי63ג בדיקת משרד מבקר המדינה מעלה כי אמנ משרד הקליטה מפעיל מדדי תשומות ותפוקות לבחינת תכנית החומש, אול ארבע שני לאחר החלטת הממשלה 3116 , טר נבדקו ביצועי התכנית באמצעותמדדיתוצאות.דהיינו,אי בידיושלמשרדהקליטהמידעבדברהצלחתתכניתהחומש. זאת ועוד, בהחלטה 3116 נקבע כי במהל! שנת 2011 יגיש משרד הקליטה לוועדת השרי לענייני עלייה, קליטה ותפוצות תוצאות בחינה מפורטת של התכנית, ובכלל זאת בדיקה באיזו מידה עמדה התכניתביעדיהוכיצדמשפיעהדברעלההמש!. נמצאכיבהיעדרמדדיתוצאות,ג הדיווחהנדרשלאהוגש.ועדתהשרי לאיכלהאפואלבחו א תכניתהחומשמשיגהאתיעדיה, וא לא אילושינויי ישלעשות. בתשובתו מדצמבר 2012 ציי משרד הקליטה כי תכנית החומש, מתוק היותה תכנית רב שנתית, כוללת תכניות רבות אשר מקדמות תהליכי המתפרשי על פני שני , לכ בחלק מהמקרי טר נית לבדוק את השפעת של התכניות. במקרי שבה נית לבחו תכניות בהתא למדדי התוצאה, הנושאנבדקבימי אלו,ותוצאותהמדידהיפורסמובנפרד. ‰·Â˘Á ‰Î ˙È˙ ˘ ˘ÓÁ ˙ÈÓÂ‡Ï ˙È Î˙·˘ ¯È·Ò ‰Ê Ôȇ ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ¯ÎÈ ÌÈ·‡˘Ó ۘȉ· , ˙ÂÈ Î˙‰Ó ˜ÏÁ ˙ÂÁÙÏ Â Á· Ì¯Ë ‰˙ÏÚÙ‰ Ï˘ ÌÈ ˘ Ú·¯‡ ¯Á‡Ï ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙· ˙ÂÏÂÏΉ , ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰· ˘¯„ Î ‰‡ˆÂ˙ È„„ÓÏ Ì‡˙‰· . ✯ ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ ÏÏÎ˙ÓΠ„ȘÙ˙ ˙‡ ˙‡ÈÎ ‡ÏÈÓ ‡Ï ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó˘ ‡ˆÂÈ ¯ÂÓ‡‰ ÏÏÎÓ , ¯Ê‚Ó‰ ȷȈ˜˙ ˙‡Â ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ÌȷȈ˜˙‰ ˙‡ ÏÏÎ˙Ï ÛÂ Ó ˘Ó˘˙ ˙È Î˙‰˘ ÌÂ˜Ó·Â È˘ÈÏ˘‰ , ˙ÂÏÈÚÈ· ˆ˜ÂÈ˘ ÍÎ , ‰˘ÚÓÏ ‰Îω ‰ÎÙ‰ ‡È‰ ÛÒ ˙ÂÈ Î˙ ı·˜ÓÏ . בתשובתו מדצמבר 2012 מסר משרד הקליטה כי בהחלטת הממשלה 3116 , המקו היחיד שבו ניתנה למשרד הקליטה יכולת פיקוח הי ה בנושא ריכוז וביצוע של התקציבי התוספתיי בתכנית החומש, שאמורי היו לעבור דרכו. א שבהחלטה 1979 נקבע כי התקציבי התוספתיי יועברו למשרדי המשתתפי בתכנית באמצעות משרד הקליטה, העביר משרד האוצר תקציבי אלה ישירות לכל משרד, ללא יכולת השפעה משמעותית של משרד הקליטה על מימוש התקציבי . עוד הוסי משרד הקליטה כי התפיסה הניהולית שלו היית ה שהמשרדי המשתתפי בתכנית החומש ה האחראיי למתרחש ו כי הידע המקצועי, הניסיו ולקחי העבר נמצאי ביחידות השונות בכל משרדומשרד. משרדמבקרהמדינהמעירכיא לדעתמשרדהקליטהלאהייתהבידיויכולתהשפעהשלממשעל דר! ניהול תכנית החומש, ראוי היה כי יפעל לשנות את החלטת הממשלה או לכל הפחות להסב את תשומת לבה של הממשלה לכ! דבר שלא עשה. זאת עוד, ג לפי תפיסתו הניהולית ובהתא לאחריותו כמתכלל התכנית החומש, נדרש היה ממנו לכל הפחות כי יפעל לוודא ולפקח שמנגנוני התכלול בכל אחד מהמשרדי אכ יוקמו ושהפעולות הנדרשות אכ יבוצעו; בראש ובראשונה מדובר בפעולות למיפוי תקציבי הממשלה ולמיפוי פעילות המגזר השלישי פעולות, שכאמור, המשרדלאעשה. בתשובתו מינואר 2013 מסר אג התקציבי במשרד האוצר כי בהתא להחלטת הממשלה נפתחו תקנות תקציביות ייעודיות לתכנית בכל משרד רלוונטי. עוד ציי אג התקציבי כי תקציב תכנית 27 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית החומש והעברת התקציבי בי המשרדי נעשו לאור! השני בתיאו ע משרד הקליטה ולבקשתו. בתשובתו מדצמבר 2012 מסר משרד רה" כי ג לדעתו חסרה "ראיית על" בתכנית החומש. ריבוי התכניות, שלא במסגרת מתכללת אחת, נוצר עקב המצב הרגיש והעדי שבה נמצאי משרדי ממשלה וגופי שוני , הנותני שירותי ליוצאי אתי ופיה. עוד מסר משרד רה" בתשובתו כי לקחיו בכל הנוגע לתכנית החומש ה : התכנית יצאה לדר! ללא תקציב מוגדר, והדבר פגע בהפעלתה; התכנית הייתה מורכבת מדי וכללה שני גורמי מתכללי שיקו שכונות ומשרד הקליטה; ה בשלב הכנת התכניות וה בשלבי מאוחרי יותר נפגמה התכנית בגלל היעדר גיבוש של הצוות המוביל. משרד רה" הדגיש כמה לקחי שהופקו ונלמדו: תכנית חומש חייבת להיות מלווה בתקציב רב שנתי; יש צור! במנגנו מושכל להעברה יעילה של תקציב מהמשרד המתכלל למשרדי הביצוע; נדרשת רמת גמישות גבוהה לגור המתכלל; דרושי גיבוש והסכמות בי המשרדי , טר הפעלת תכנית חומש. עוד הוסי משרד רה" כי בתו תכנית החומש יהיה זה נכו להטמיע את הנושא של תכלול בי תכניות ויצירת מנגנו מתאי , בהתבסס, בי השאר, על דוח זה שלמבקרהמדינה. ‰¯ „¯˘Ó Ï˘ ‰Ï‡ ÌÈÁ˜Ï ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï " ˙Î ‰¯Â˙Ó ˜ÏÁ ÂÈ‰È ÈΠȇ¯ Ì ‰·Â ·¯ ˙ÂÈ Î˙ ÏÂ‰È Ï - ˙ÂÈ˙ ˘ . ניהול תכניות תגבור לבגרות 1. החינו! הוא גור חיוני בקידו כלל האזרחי במדינה וגור מרכזי לניעות )מוביליות( חברתית במדינה מודרנית, שכ באמצעותו נית לסייע בבניית אישיות וביטחו עצמי ולפתח כישורי ומיומנויות.השקעהבחינו!בכלל,ובאוכלוסייתיוצאיאתיופיהבפרט, היאאחדהאמצעי העיקריי לשילוב באוכלוסייההכללית.בחינו!היסודיוהעל יסודילמדובשנתהלימודי התש" ע ) 2009 2010 ( 35,344 תלמידי אשר נולדו באתיופיה ) 41% ( או שאביה נולד באתיופיה ) 59% ( ; תלמידי אלהה 2.3%מכללהתלמידי ביש ראל. א שהמחקר הקיי הנוגע להשפעתו הישירה של העוני על החינו! מועט, נית ללמוד ממנו כי לגורמי , כמו ההתנהלות היומיומית בבתי משפחות מהשכבות החלשות, יש השפעה ניכרת על ההישגי הלימודיי של ילדי . זאת ועוד, למאפייני הסביבה הביתית יש חלק חשוב בשעתוק הפערי בחינו!ובהיעדרהיכולתלחל אתילדימשפחותהמצוקהמנחיתותבהישגיה הלימודיי . 40 נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ) להל למ"ס( מלמדי , למשל, על פער ניכר בשיעור השימוש בשירותי חינו! פרטיי ) שיעורי פרטיי , קורסי הכנה למבחני בגרות וכדומה( בי הורי בעלירמותשונותש להכנסהלנפש41. __________________ 40 למ"ס, χ¯˘È· ‰¯·Á‰ È Ù - ÒÓ Á„ ' 2 , אוקטובר2009 . 41 כ., למשל, שיעור ההורי לילדי בבתי ספר על יסודיי בעלי הכנסה לנפש של יותר מ 4,000 ש" ח לחודש, שהשתמשו בשירותי חינו. פרטיי , היה גבוה פי 2.5 משיעור ההורי בעלי הכנסה לנפש של עד2,000ש"חשהשתמשובשירותי הללו. 28 דוחשנתי63ג שיעור העניי בקרב יוצאי אתיופיה גבוה הרבה יותר משיעור בקרב כלל האוכלוסייה 51.7% מהמשפחות ה עניות42 ו 65% מהילדי ה עניי 43 . הישגיה הלימודיי של תלמידי משכבות חלשות נמוכי הרבה יותר מאלה של תלמידי משכבות מבוססות יותר. הדבר מתבטא בהישגי במבחני המיצ"ב44 , בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות ובשיעורי הזכאות לתעודת בגרות העומדת בדרישות ה ס של האוניברסיטאות45 ) להל תעודת בגרות איכותית(. בדיקה רב שנתית46 של משרד החינו! העלתה כי הפער בהישגי במבחני המיצ" ב בי תלמידי יוצאי אתיופיה לבי כלל התלמידי בבתי ספר דוברי עברית גדול. ואול , פער זה אינו מוסבר במלואו על ידי השונ)ת ברקע החברתי כלכלי של יוצאי אתיופיה; הפער בהישגי במבחני המיצ" ב בי תלמידי יוצאי אתיופיה לבי תלמידי הלומדי בבתי ספר דוברי עברית בעלי רקע חברתי כלכלי נמו! היה קט יותר, א! בכל זאת משמע ותי. מאפייני נוספי התורמי לפער, לפי משרד החינו!, ה : השכלת הורי התלמידי רכיב חשוב המנבא הצלחה בלימודי של תלמידי ; וידע אורייני בשפת הא 47 המשמשת בסיס בתהלי! הרכישה של שפה שנייה לתלמידי רבי יוצאי אתיופיה הנדרשי ללמוד קרוא וכתוב בעברית, שהיא עבור שפה שנייה, אי ידע אורייני בשפת אמ , כ! שתהלי! למידת העברית קשה לה יותר. הפערי בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות ובשיעורי הזכאות לתעודת בגרות איכותית בי תלמידי יוצאי אתיופיה לכלל התלמידי דוברי העברית הצטמצמו בשני האחרונות48 . שיעור יוצאי אתיופיה בני 17 הזכאי לתעודת בגרות איכותית כמעט הוכפל בעשור האחרו מ 12.4% ל 23.7% בשנת הלימודי התש"ע, אול שיעור זה הוא כמחצית 49 משיעורו בקרב כלל התלמידי דוברי העברית בגיל זה ) 47.1% ( . על פי משרד החינו!, הסיבה העיקרית לפער בשיעור הזכאות לתעודת בגרות איכותית היא הקושי בלימוד השפה האנגלית ברמה שלארבעיחידותלימוד;בי היתר,כיוו שעבוררבי מיוצאיאתיופיהאנגליתהיאשפהשלישית. 2. במערכת החינו! שלוש שכבות גיל עיקריות: בתי ספר יסודיי )כיתות א ו; להל יסודי(, חטיבת ביניי )כיתות ז ט( וחטיבה עליונה )כיתות י יב.( כדי לצמצ את הפערי בהישגי הלימודיי בי תלמידי יוצאי אתיופיה לבי שאר התלמידי , מימנו בשני האחרונות משרדי __________________ 42 לעומת 16.9% בקרב עולי ברית המועצות לשעבר ו 14.5% בקרב ישראלי ותיקי . נתוני בנק ישראל לשנת 2005 מתו. ג' ק חביב ואחרי , ‰ÈÈÒÂÏ·‰ Ï˘ ‰·ˆÓÏ ÌÈÈÊÎ¯Ó Ìȯ¢Ȅ ȇ ȯÁ‡ ·˜ÚÓ ˙Ȉ¯‡‰ ‰Ó¯· ˙ÈÙÂÈ˙‡‰ , ירושלי : מאיירס ג'וינט מכו ברוקדיי ל והמשרד לקליטת העלייה, 2010 ) להל ג' קחביבואחרי .( 43 לעומת 15.2% בקרב עולי ברית המועצות לשעבר ו 23.4% בקרב ישראלי ותיקי . נתוני בנק ישראל לשנת2005מתו.ג' קחביבואחרי . 44 מיצ" ב מדדי יעילות וצמיחה בית ספריי .שאלוני ומבחני שמשרד החינו. עור. מדישנה לתלמידי כיתות ה ו ח בארבעה מקצועות ליבה מתמטיקה, שפה, אנגלית ומדע ולתלמידי כיתות ב במקצוע אחד שפה. המבחני הללו משמשי בידיו כלי לפיקוח על יישו תכנית הלימודי ובידי הנהלות בתי הספרכלילמדידהולהערכהמקצועית. 45 תעודת בגרות הכוללת אתמקצוע האנגלית ברמה של4יח"ל לפחות, את מקצוע המתמטיקה ברמה של 3יח"ללפחותומקצוענוס ברמהשל4יח"ללפחות. 46 הרשות הארצית למדידה והערכה בחינו. ) להל ראמ"ה(, ˙ίÚÓ· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ È‚˘È‰ χ¯˘È· Í ÈÁ‰ , ירושלי , פברואר 2012 ; ראמ"ה, ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ‰ ÚÓ· Í ÈÁ‰ ˙ί χ¯˘È· ˆÈÓ‰ È Â˙ ȇ¯· " Ò˘˙ · "Ê- ˘˙ " Ú , ירושלי , אפריל2011 . 47 אוריינותהיאהיכולתלקרואולכתובולהשתמשבמיומנויותאלהלהעברהולקליטהשלמסרי . 48 על פי משרד החינו. שיעור הניגשי לבגרות מקרב תלמידי יב יוצאי אתיופיה עלה מ 84% בשנת 2007 ל 87.6%ב 2011 ,ושיעורהזכאי לבגרותמקרבתלמידי אלהעלהבאות שני מ 37%ל 43.5% . 49 שיעור הזכאי לתעודת בגרות בקרב יוצאי אתיופיה בני 17 היה בשנת הלימודי התש" ע 41.1% , ושיעור הזכאי לתעודת בגרות בקרב כלל היהודי בני 17 היה בשנה האמורה 54.4% ) לפי עיבוד לנתונימשרדהח ינו.ולמ"סשעשהמכו מאיירס ג'וינט ברוקדייל, פברואר2012 ,( ואילושיעורובקרב תלמידי בגיל זה מעיירות פיתוח היה באותה שנה 50.2% )אתי קונור אטיאס ולודמילה גרמש, ˙‡ÎÊ ·Â˘ÈÈ ÈÙÏ ˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï 2009 - 2010 , אוגוסט2012 ,עמ' 8 .( 29 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית החינו!, הקליטה והאוצר, בעזרת גורמי חיצוניי 50 , תכניות לימוד תוספתיות ייעודיו ת לתגבור תלמידי יוצאי אתיופיה51 :תכניותלתלמידי ביסודיותכניותלתלמידי בכיתותז יב. 52 התכנית התוספתית העיקרית לתגבור תלמידי יוצאי אתיופיה ביסודי נקראת "6ָאקְט פלוס " ) להל תכנית התגבור ליסודי.( התכנית הציעה לתלמידי , למשפחותיה , למוסדות החינו! ולרשויות המקומיות סל שירותי של טיפול הוליסטי בילדי ובמשפחותיה . סל השירותי כלל פעילויות להעצמתהורי ,שעותתגבורלתלמידי ועוד. במסגרת התכניות התוספתיות לתגבור לימודי לתלמידי יוצאי אתיופיה בכיתות ז יב ) להל תכניות התגבור לבגרות( , קיבלו התלמידי , לאחר שעות הלימודי , בבית הספר או במתנ"ס53 , שעותשלהוראהושעותלפעילותחברתיתוהעצמה.מרביתשעותהלימודבתכניותהתגבורלבגרות היושעותהוראהפרונטלי ת נוספותבמקצועותשבה נבחני התלמידי בבחינותהבגרות. שיעור הכיסוי של תכניות התגבור לבגרות במהל! הלימודי ובסיומ נבחני התלמידי בבחינות ממלכתיות בחינות הבגרות; האמצעי העיקרי של מערכת החינו! לקביע ת זכאותו של התלמיד לתעודת בגרות. הממשלה קבעה, בהחלטה 3116 , כי אחת המטרות של התכניות לטיפול רוחב באוכלוסיית יוצאי אתיופיה הצעירי היא העלאה ניכרת של שיעור הזכאות לתעודת בגרות בקרב . תעודת הבגרות, שנועדה, בי היתר, לאפשר לתלמידי הזכאי לה להמשי! ללמוד במוסד ות להשכלה גבוהה ובמוסדות על תיכוניי אחרי , היא גור חשוב בהבטחת שוויו הזדמנויות למימוש מלוא היכולות האישיות של אזרחי המדינה ולשילובקבוצותאוכלוסייהצעירותבחברהמודרנית. העלאת שיעור הזכאות לבגרות באמצעות תכניות תגבור מחייבת עמידה בשני תנאי מצטברי : הראשו , הרחבת היק ההשתתפות בתכניות התגבור לבגרות מקרב יוצאי אתיופיה הזקוקי לכ!; השני הבטחתהאפקטיביותשלהתכניותהמופעלות. ˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï Ë¯Ù·Â ˙¯‚· ˙„ÂÚ˙Ï ˙‡Îʉ ȯÂÚÈ˘· ÌȯÎÈ ‰ ÌȯÚÙ‰ ˙¯ÓÏ ÈÎ ‡ˆÓ ˙È˙ÂÎȇ , Î ˜¯ - 40% Ê ˙Â˙Èη ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó - ‰ ·È ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙· ÂÙ˙˙˘ 54 Ú˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘· ˙¯‚·Ï " · ) 2011 - 2012 ( . η „ÓÏ ‰Ï‡ ÌÈ„ÈÓÏ˙ - 200 ˙„ÒÂÓ · Í ÈÁ - 38 ÌÈ·Â˘ÈÈ . __________________ 50 גורמי המפעילי תכניות לימודיות במוסדות חינו , ושאינ חלק ממשרד החינו או מבעלי המוסדות החינוכיי שבה מופעלותהתכניות. 51 התלמידי יוצאי אתיופיה זכאי לתכניות השונות שמשרד החינו מפעיל לכלל התלמידי מעבר לה ישנ תכניותתגבורנוספות ייעודיו תעבור . 52 תכנית "!ָאקְט פלוס " ממשיכה את תכנית PACT - Together Children and Parents , המיועדת להורי ולילדי יוצאיאתיופיהבגילהר ובגניהילדי . 53 חלק מהקבוצות באחת התכניות ) שאינה ממומנת על ידי משרד החינו ( למדו במתנ" ס הפועל ביישוב מגוריהתלמידי . 54 שיעור התלמידי הוא היחס בי מספר התלמידי יוצאי אתיופיה שהשתתפו בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודי התשע"ב, על פי דיווח הגורמי שהפעילו את התכניות, לבי מספר התלמידי יוצאי אתיופיה בשנת הלימודי התש"ע. הנתו לגבי שנת הלימודי התש"ע הוא הנתו המדויק והעדכני, ונעשה בו שימוש, בהנחה שהוא דומה למספר התלמידי בשנת הלימודי התשע"ב. המקור לנתו זה הוא מאיירס ג'וינט ברוקדייל, 2012 . 30 דוחשנתי63ג חמישה גופי משרד הקליטה, משרד החינו , משרד האוצר, החברה והג' וינט מימנו הפעלה של ארבע התכניות העיקריות לתגבור לבגרות ) להל ארבע התכניות(. היק התקציב הכולל של ארבע התכניותהיהבשנתהלימודי התשע"בכ 23.5מיליו ש"ח. שיעור התרומות בתקציב התכניות והשלכותיו 1. השותפות בי הממשלה לגורמי חיצוניי במימו תכניות לתגבור לימודי ובהפעלת טומנת בחובה יתרונות, דוגמת האפשרות להגדיל את משאביה המוגבלי של המדינה לש קידו מטרות חברתיות חינוכיותחשובות,ובהבעתלקרבתורמי מהאר%ומחו" ללמפעלי ולמיזמי באר%. ע זאת, התבססות על התרומות עלולה לפגוע במימו הסדיר של הפרויקט, וכ ג ביציבותו ובהצלחתו, כמפורטלהל : לאור חשיבות הזכאות לתעודת בגרות, ובהתא להחלטה 3116 , היה על משרד החינו ועל משרד הקליטה לפעול להעלות את שיעורי הזכאות לתעודה. בכלל זה, היה עליה להבטיח מימו הול ויציבלמילויהמשימותשנקבעועלפיהחלטה3116בתחו זה. ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó ˙ȈÁÓÓ ¯˙ÂÈ ÈÎ ‡ˆÓ , ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙· ÂÙ˙˙˘‰˘ 55 ˙ ˘· Ú˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω " · , ˙È Î˙· ÂÙ˙˙˘‰ " ÒÈÈÙÒ ) " Space ; ÔÏ‰Ï - ÒÈÈÙÒ ˙È Î˙ ( È ÂˆÈÁ ̯‚ ÌÚ Û˙¢ӷ  ÓÈÓ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó˘ - ‰¯·Á‰ . ÔÂÓÈÓÏ ‰ÙÈÒ‰ ‰¯·Á‰ ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ ‡Ï ˙¯˜ÓÓ ÌÈÙÒÎ È˙Ï˘ÓÓ‰ - ˙ÂÓ¯˙ ÈÙÒÎ . ÔÂÓÈÓ‰ Ï˘ ȯ‡‰ ˜ÏÁ ) ˙ÂÁÙÏ 56. ˙ ˘ „Ú 2011 - 2012 ( ˙ÂÓ¯˙ ÈÙÒÎÓ ‰È‰ ·˜Ú· ˙ÂÓ¯˙· ˙¯ÎÈ ‰˙ÁÙ‰ ‰ÏÁ‰ ÈÏÎÏÎ ¯·˘Ó ˙ ; · ÍÎ - 2008 Ï˘ ˙ÂȈ¯„Ù‰ ¯ȷډ ˙ȯ·‰ ˙ˆ¯‡ È„Â‰È ) ÔÏ‰Ï - ˙ÂȈ¯„Ù‰ ( Î- 46.8 ˘ ÔÂÈÏÈÓ " ˘È¯ى ÔÂÓÈÓÏ ‰¯·ÁÏ Á 57 ÈÓ‡ω , Î ˙ÓÂÚÏ - 15.5 ˘ ÔÂÈÏÈÓ " ˙ ˘· „·Ï· Á 2010 . ÌȯÁ‡ ˙¯˜ÓÓ ÔÂÓÈÓ ¯„Úȉ· 58 ·Èˆ˜˙‰ Ô˘‰ , ‰¯·Á‰ Ï˘ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ۘȉ ‰·¯ ‰„ÈÓ· ̈Óˆ . ÍÎ , ·- 2008 ‰Ù˙È˘ ‰¯·Á‰ 9,072 ¯Ú ÈÊίӷ ȄÂÓÈÏ ¯Â·‚˙Ï ˙ÂÈ Î˙· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ , Ìχ ·- 2010 · ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ¯ÙÒÓ ˙ÁÙ - 32% . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 ציינה החברה כי כיו תקציבה תלוי בתרומות הפדרציות, והתרומות ה למעשה "הבסיס האית " לביצוע פעילות החברה וכי אפילו בשני שבה שיעור היה נמו יחסית, חלק בתקציב החברה היה גדול בהרבה מחלקו של המימו הממשלתי. החברה מסרה שלדעתה התרומות של הפדרציות צריכות להיות "שכבה נוספת" למימו התכניות, ולאלהפ ;התרומותיוכלולשמשלצור עיבויתכנ יותהליבהשלהולהשלמת ככלהנדרש. __________________ 55 על פי דיווחי הגופי שהפעילו את תכניות התגבור לבגרות בקרב תלמידי יוצאי אתיופיה, למדו בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודי התשע" ב 6,828 תלמידי . 3,633 תלמידי מתוכ )כ 53% ( היורשומי בתכניתספייס. 56 במימו הלא ממשלתי השתתפו הפדרציות של יהודי ארצות הברית ) להל הפדרציות( , הסוכנות היהודית,ובחלקמהשני ג הג'וינטוקר היסוד.הפדרציותהעבירואתחלקהארישלמימו זה. 57 מאזהקמתההעבירההממשלהלחברהתקציבשנתישל9מיליו ש"ח. 58 יצוי כיעיקרהפעילותשלהחברההייתההפעלתתכניותתגבורלבגרות. 31 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית בתשובתו למשרד מבקר המדינה מפברואר 2013 מסר משרד הקליטה כי החלק בתקציב החברה שמקורו בתקציב המדינה היה " הבסיס האית " , ועליו היה על החברה להוסי תרומות, ש" יכולות לשמשכשכבהנוספת]למימו התכניות[ורצוישיהיוכאלה." „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó , ˙ÒÁÈÈÓ˘ ˙Â·È˘Á‰Â ‰¯ÂÓ‡‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ËÏÁ‰ ÁΠ˙¯‚·Ï ÌȇÎʉ ¯ÂÚÈ˘ ˙‡ÏÚ‰Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ , ·ÈˆÈ Ìω ·Âˆ˜˙ ÁÈË·È˘ Ô ‚ Ó Ú·˜Ï ‰ÈÏÚ ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙ ÏÏÎÏ , ˙ÂÓ¯˙‰ ¯ÂÚÈ˘ ÔË˜È Ì‡ Ì‚ ÔÓÈÈ˜Ï ¯˘Ù‡ ‰È‰È˘ È„Î . 2. אחד הכלי לקידו השוויו בי קבוצות תושבי הוא מת סיוע לתלמידי נזקקי , לרבות אלה המתגוררי ביישובי דלי משאבי . ראוי היה על כ , כי תכניות הסיוע המיועדות ליוצאי אתיופיה, ובכלל תכניות התגבור הלימודי, יוקצו בהתא לצרכי שלה ולפרמטרי שנועדו לקד את האנשי החלשי מביניה , ולא בהתא לשיקולי אחרי הנוגעי בעיקר למקורות הסיוע ופחותלמקבליהסיועעצמ . נמצא כי אחד השיקולי של החברה בהקצאת המשאבי להפעלת תכנית התגבור לבגרות59 ביישובי השוני היה קיומ של קשרי " אימו%" של היישוב ע הפדרציות60 . במקרי , שבה פדרציה מסוימת נתונה ב קשרי ע י ישוב ש בו ה חברה אינה פועתל, ביקשה החברה ממנה אישור להפנות את כספי הסיוע לעולי אתיופיה ביישוב אחר ש בו נדרש התקציב. יצוי שהקצאת משאבי התכניות נעשית בתיאו ע נציגי משרדי החינו והקליטה אשר חברי במועצת הפרויקט הלאומי. 61 עוד נמצא כי אג קליטת תלמידי עולי במשרד החינו ) להל אג קל"ע( ייעד את תכנית התגבור ליסודי לתלמידי "יוצאי אתיופיה הלומדי במערכת החינו ... ושייכי לרשויות מקומיות 62. ע זאת, מנהלת אג קל" שיש לה תמיכה מפדרציה מסוימת בהתאמה לכל עיר" ע ציינה בפני נציגמשרדמבקרהמדינהכיהיאהשפיעהעלהוספתיישובי ובתיספרלתכנית. ˙„ÂÚ˙Ï ˙‡Îʉ ¯ÂÚÈ˘ ˙‡ÏÚ‰ ˙‡ ‰¯ËÓÎ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰Ú·˜ ‡ÒÈ‚ „ÁÓ ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ È˙ÂÚÓ˘Ó ÔÙ‡· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ·¯˜· ˙¯‚· , ÌÈ‚˘È‰‰ ¯ÂÙÈ˘ ˙‡ Ú·˜ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ˙Âȯ˜ÈÚ ˙¯ËÓÎ ÌÈÈ„ÂÓÈω ÌȯÚÙ‰ ̈ӈ ˙‡Â ÌÈÈ„ÂÓÈω , ‚‡„ ‡Ï ‡ÒÈ‚ ̈́ȇÓ ˘ ·ÈˆÈ Ìω ·Âˆ˜˙ ÁÈË·‰Ï „¯˘Ó‰Â ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙¯ËÓ ‚È˘‰Ï „Ú ˘ ˙ÂÈ Î˙‰ Ï Âχ ˙·¢Á . ÍÎÓ ‰¯˙È , ˙ÂÈ Î˙‰ Ï˘ ÏÏÂΉ ÔÂÓÈÓ· ˙ÂÓ¯˙ Ï˘ ·¯‰ Ϙ˘Ó‰ ·˜Ú , Ôˆ¯ ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙ Ï˘ ˙ÂÈÂÙÈ„Ú‰ ¯„Ò ˙ÚÈ·˜· ÌÈÏÂ˜È˘‰ „Á‡ ÍÙ‰ ÌÈÓ¯Â˙‰ ÌÈÙ‚‰ È„ÂÓÈω , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙È·¯ÓÏ ˙„ÚÂÈÓ‰ , Ô‰· ÂÙ˙˙˘‰ ¯˘‡ . __________________ 59 כאמור, תכנית ספייס פעלה בשנת הלימודי התשע" ב בקרב יותר ממחצית התלמידי יוצאי אתיופיה שהשתתפובתכניותהתגבורלבגרות. 60 קשרי " אימו." שנוצרו בי הפדרציות לערי בישראל ללא קשר לתמיכת הפדרציות בקליטת יהדות אתיופיה. למשל: פדרציית יהודי פילדלפיה מאמצת את נתניה, ולכ תומכת בפעילות החברה בעיר זו; ופדרצייתיהודיוושינגטו מאמצתאת ביתשמשועפולה, ולכ תומכתבפעילות החברהבערי אלה. 61 אג1קל" עמופקדעלמת מענהלתלמידי עולי ולתלמידי שה תושבי חוזרי . 62 מתו נוהל3.08מ 13.12.11 להפעלתהתכניתבבתיהספרהיסודיי . 32 דוחשנתי63ג העדר פיקוח של משרד החינו על כל תכניות התגבור לבגרות משרד מבקר המדינה התייחס בדוח קוד ) להל דוח שנתי 62 ( למעורבות במערכת החינו של גורמי שאינ חלק ממשרד החינו 63 . מבקרהמדינהציי כיבשני האחרונותמסתמנתמגמהשבה גוברת מעורבות של גורמי חיצוניי בפעילות החינוכית במוסדות החינו , כחלק מתהלי של הפרטהבמערכתהחינו . משרד מבקר המדינה ציי בדוח שנתי 62 כי במערכת החינו בישראל מופעלות אלפי תכניות חיצוניות64 בשנה. עוד ציי כי משרד החינו לא סיי לגבש את מדיניותו הכללית בנושא, וכי בהיעדרמדיניותהִכְתיבההמציאותבמש שני אתהנעשהבמוסדותהחינו בתחו זה. ואול , כאשרמשרדיהממשלה משרדהחינו עצמוומשרדהקליטה יוזמי וא מממני תכניות תגבור לבגרות, שה תכניות חינוכיות המופעלות ברוב בתו מוסדות חינו רשמיי , ברור שהדבר מחייב מעורבות ופיקוח מצד משרד החינו , ובכלל זאת לגבי התכני המועברי לתלמידי באמצעות . הדבר נכו בעיקר על רקע העובדה שהתכניות נועדו להשגת מטרות על שנקבעו בהחלטותממשלהואשרהוטלובמפורשעלהמשרדי הרלוונטיי . כאמור, חמישה ארגוני מימנו בשנת הלימודי התשע"ב את הפעלת ארבע התכניות: משרדי החינו , הקליטה והאו צר מימנו במשות ע החברה את תכנית ספייס; משרד הקליטה, שמימ את 65 הפעלת התכנית " פעילות לימודית אחרת פל"א" ) להל תכנית פלא( , פרס באוקטובר 2010 מכרז להפעלתה שבו זכתה החברה למתנ" סי ; משרד החינו והג' וינט מימנו במשות את " תכנית בגרות ליוצאי אתיופיה תב"ל" ) להל תכנית תבל( ;ומשרד הקליטהוהג' וינט מימנו במשות את 66 תכנית "אופק לבגרות" ) להל תכנית אופק( . החברה, הג'וינט והחברה למתנ" סי ) להל המְַהגופירְ0זִי ( ריכזו וניהלו את הפעלת תכניות התגבור לבגרות במישור הארצי והעבירו את המימו הממשלתי67לתאגידי אחרי שהפעילו את התכניות68 ) להל הגופי המפעילי .( È˙Ï˘ÓÓ‰ Ô ÂÓÈÓÏ È‡¯Á‡ ‰È‰ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó˘ ˙ÂÈ Î˙‰ ÈÎ ‡ˆÓ ) ˜Ù‡ ‡ÏÙ ( ÂÁ˜ÂÙ ‡Ï ˙Ȃ‚„Ù‰ ‰ ÈÁ·‰Ó Í ÈÁ‰ „¯˘Ó È„È ÏÚ . ˙ ˘· ÂÙ˙˙˘‰ Âχ ˙ÂÈ Î˙· ¯˘‡Î ˙‡Ê Ú˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω " · , ÌÈÏÈÚÙÓ‰ ÌÈÙ‚‰ ÁÂÂÈ„ ÈÙ ÏÚ , 35% ‰˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó ‰˙‡· ÂÙ˙˙˘ ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙· ‰ ˘ . משרד הקליטה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2012 כי שיעורי התגבור הלימודי המועברי במסגרת התכניות במימונו ה כהגדרתו ב"תחו החינו הבלתי פורמלי" , וכי משרד החינו "מעול לא יידע את משרד הקליטה לא בכתב ולא בעל פה" כי עליו להגיש לפיקוח פדגוגי את התכניות שבמימונו. עוד ציי כי אי לו מניעה מלמסור תכניות לפיקוח משרד החינו . משרד __________________ 63 È˙ ˘ Á„ 62 מבקר המדינה, ) 2012 ( , בפרק " מעורבות המגזר השלישי והמגזר העסקי במערכת È˙ ˘ Á„ 62 החינו ") להל (,עמ' 629 . 64 תכניותלימודשהופעלובמוסדותחינו עלידיגופי חיצוניי . 65 כאמו ר, תכניות התגבור לבגרות הופעלו בקרב תלמידי כיתות ז יב. משרד החינו הפעיל תכנית בש פל" אבבתיהספרהיסודיי עדיוני2010 . 66 יצוי כי בחלק מקבוצות הלימוד במסגרת תכנית פלא ובקבוצות הלימוד בתכנית ספייס בחדרה השתתפו ג תלמידי שאינ יוצאי אתיופיה, א התלמידי הללו לא נכללו בנתוני המפורטי בדוח זה. 67 כאמור,החברהוהג'וינטמימנואתהתכניותנוס1עלהמימו הממשלתישקיבלו. 68 בכל הנוגע לחברה למתנ" סי ביישובי שבה פועל מתנ"ס, השיי לחברה למתנ" סי , הפעילה החברה את התכניות באמצעותו. ביישובי שבה אי מתנ" ס כזה )למשל בבאר שבע( הפעילה החברה אתהתכניותבשיתו1 פעולהע הרשותהמקומית. 33 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית הקליטה הוסי כי הוא העתיק למכרז להפעלת תכנית פלא את כל הדרישות הפדגוגיות, שפורסמו במכרזהמשות ע משרדהחינו לפנישנת2010 . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó È„È ÏÚ ˙ ÓÂÓÓ ¯˘‡ ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙ ÏÎ ÈΠȇ¯˘ ¯ÈÚÓ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó È„È ÏÚ ¯„ÂÒÓ È‚Â‚„Ù Á˜ÈÙÏ Â¯·ÚÂÈ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó . ¯ÓÂÁ‰ ÈÎ ÁË·ÂÈ ÍÎ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó Ï˘ „ÂÓÈω ˙ÂÈ Î˙Ï Ìȇ˙Ó Ô‰· „ÓÏ ‰ . אי קביעת תק עבור תכניות התגבור לבגרות בכל הנוגע לתכניות התגבור לבגרות, המופעלות במימו וביוזמה ממשלתיי וברוב בתו בתי הספר עצמ , היה על משרד החינו לקבוע אמות מידה אשר יבטיחו ככל הנית את השגת המטרות שקבעה הממשלה עבור התכניות הללו. במסגרת קביעת אמות מידה אלה, על המשרד לבחו את האפשרות לכלול, בי היתר, תק מזערי של רכיבי תכנ יות התגבור לתלמידי כמו: תק שעות הוראה בתכנית, הקובע את מספר שעות ההוראה השבועיות לתלמיד בתכניות כאלו; גודל קבוצת הלימוד;מספרשעותהפעילותהחברתיתבתכניתואופייה;הא התכניתכוללתהזנה, וא כ מהי עלותה; תנאיהס למורי הא תעודתהוראהוהשתלמותה תנאיס ; היק השתלמויותהמורי ותוכנ . ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙ ˙ÏÚÙ‰Ï Ô˜˙ Ú·˜ ‡Ï Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ 69 ‰ÈÙÂÈ˙‡ , ‰‡¯Â‰‰ ˙ÂÚ˘ Ô˜˙ ˙‡ ¯È„‚‰ ‡Ï ‰Ê ÏÏη , ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ˆÂ·˜ τ‚ ˙‡ , ˙‡ ˙È˙¯·Á‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙ÂÚ˘ ¯ÙÒÓ , ‰˙ÂÏÚ ‰ ʉ ˙ÏÏÂÎ ˙È Î˙‰ ̇ , ÛÒ‰ ȇ ˙ ̉Ó ÌȯÂÓÏ . תכניות התגבור לבגרות דומותבמהות זולזוותוכנ הפדגוגיזהה, דהיינולימוד ותרגול נוס לאחר שעות הלימודי במקצועות שבה נבחני התלמידי בבחינות הבגרות. נית לצפות כי השונ2ת בי התכניותלאתהיהרבה.א הלכהלמעשהנמצאופערי ניכרי בי התכניות,כמפורטלהל : 1. ‰‡¯Â‰ ˙ÂÚ˘ Ô˜˙ : ÂχΠ˙ÂÈ Î˙Ï ‰‡¯Â‰ ˙ÂÚ˘Ï Ô˜˙ ¯„Úȉ· , „¯˘Ó˘ ȯ‰ ‰ËÈϘ‰ , ‚‰Â ‰¯·Á‰ ' Ë È , ÌÂÁ˙ ÏÚ ÏÏη ‰‡¯Â‰‰ ÌÂÁ˙ ÏÚ ÌÈ ÂÓ‡ Ì È‡ ˙ÈÓ˘¯˘ ˯ٷ ˙¯‚·‰ ˙ ÈÁ· , ˙ÂÈ Î˙· ˙ÂÈÚ·˘‰ ‰‡¯Â‰‰ ˙ÂÚ˘ ¯ÙÒÓ ˙‡ ÂÚ·˜˘ ‰Ï‡ ̉ ÌÈ·¯ÂÚÓ Âȉ Ô‰·˘ ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ : ÍÎ , Ó ‰‡¯Â‰‰ ˙ÂÚ˘ ¯ÙÒÓ ÈÎ Ú·˜ ‰ËÈϘ‰ „¯˘ ˙ÂÚ˘ Ú·˘ ‰È‰È ‡ÏÙ ˙È Î˙· ˙ÂÈÚ·˘‰ . ˙‡Ê ˙ÓÂÚÏ , ÂÈ‰È ÒÈÈÙÒ ˙È Î˙· ÈÎ ‰Ú·˜ ‰¯·Á‰ ˙ÂÈÚ·˘ ‰‡¯Â‰ ˙ÂÚ˘ Ú·¯‡ , ‚‰ ‰ˆ˜‰ ˙ÂÚ˘ Ï˘ ‰‰Ê ¯ÙÒÓ ' ˜Ù‡ ˙È Î˙Ï Ë È . Ô‡ÎÓ · ‰È‰ ‡ÏÙ ˙È Î˙· Ú·˘· ‰‡¯Â‰‰ ˙ÂÚ˘ ¯ÙÒÓ˘ - 75% ‰‰ ˙ÂÚ˘ ¯ÙÒÓÓ ¯˙ÂÈ ‰Â·‚ ‰‡¯ ˜Ù‡ ÒÈÈÙÒ ˙ÂÈ Î˙· . __________________ 69 62 יצוי כי בÁ„ ˘ È˙ , ציי מבקר המדינה, כי משרד החינו לא קבע אמות מידה ועקרונות מנחי לפעילותשלהגורמי החיצוניי ולאקבעלה כללי מתאימי . 34 דוחשנתי63ג 2 . ˙ÂÈ Î˙‰ ˙ÂÏÚ : משרד מבקר המדינה בדק והשווה את עלות הכוללת של התכניות לתגבור לבגרות בחישוב לפי שעת הוראה לתלמיד היחס בי עלות התכנית לתלמיד70 לבי מספר שעות ההוראה בשבוע) להל עלות התכנית לשעת הוראה.( נמצא פער של 90% בי עלות התכנית הגבוהה ביותר לשעת הוראה בתכנית ספייס שבהפעלת החברה למתנ" סי 71 לבי עלות התכנית הנמוכהביותרלשעתהוראה בתכניתפלא,ג היאבהפעלתהחברהלמתנ" סי 72 . לדעת משרד מבקר המדינה, נוכח פערי אלה יש מקו לבדוק ולהשוות את תוצאות ההשתתפות בתכניותביחסלעלו תהתכניות. 3. ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ˆÂ·˜ τ‚ : תחו נוס שבו נמצאו הבדלי בי התכניות הוא גודל קבוצת התלמידי , שהוא בעל משמעות דידקטית ותקציבית. כל אחד מהגופי משרד הקליטה, החברה והג' וינט קבע תק לעצמו. נמצא כי גודל קבוצת התלמידי בתכניות השונות נע בי 5 ל 13תלמידי . משרד החינו מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי קבוצות המונות 5 13 תלמידי ה קבוצות קטנות המאפשרות עבודה מיטבית, וכי אי הבדל באפקטיביות של העבודה בקבוצותבסדרגודלזה. משרד מבקר המדינה מעיר כי א לדעת משרד החינו אי הבדל באפקטיביות של העבודה א קבוצות התלמידי מונות 13 תלמידי או 5 תלמידי , היה על משרד החינו לקבוע תק בהתא . תק כזה היה יכול לאפשר הפניית משאבי באופ יעיל יותר לפתיחת קבוצות למידה נוספות ושיתו תלמידי נוספי בתכניותהתגבורלבגרות. משרד הקליטה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2012 כי בקרב המומחי חלוקות הדעות בדבר חשיבות היחסית של גודל קבוצת התלמידי ושל מספר שעות הלימוד: יש הטועני כי עדיפה קבוצה קטנה יותר, המקבלת פחות שעות לימוד )למשל בתכנית אופק(, ויש הסבורי כי קבוצה בינונית המקבלת יותר שעות לימוד דווקא היא המענה הנכו )למשל בתכנית פלא.( המשרד ציי כי הוא מערי ששני התמהילי נותני מעני טובי . משרד הקליטה הוסי כי עד כה הוא לא קיבלממשרדהחינו תקני לתכניותהתגבורלבגרות,וא יקבלתק כזהיפעלעלפיו. ‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙ ˙ÏÚÙ‰Ï Ô˜˙ Ú·˜ ‡Ï Í ÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ÔÂÂÈ΢ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ ˙¯‚·Ï ¯Â· , ‰È‰ ˙È Î˙ ÏÎ ‰ÏÏ΢ ˙ÂÈÂÏÈÚÙ‰ ÏÒ· ¯ÎÈ Ï„·‰ . Ï˘ ÌÈ Â˘‰ ̉ÈίˆÓ Ú· ‡Ï ‰Ê È Â˘ ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙Ï ÌÈ„„Ó ÌÓˆÚÏ ÂÚ·˜˘ ÌÈÙ‚‰ Ï˘ ˙ ¢‰ ̉È˙ÂËÏÁ‰Ó ‡Ï‡ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙¯‚·Ï . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙ È·ÈÎ¯Ï Ô˜˙ Ú·˜Ï Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ - ˙ÂÈ Î˙ ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ ‰ÓÊÂÈ·Â ÔÂÓÈÓ· ˙ÂÏÚÙÂÓ‰ È„ÂÓÈÏ ¯Â·‚˙ , ¯ÙÒ‰ È˙· ÍÂ˙· Է¯·Â . __________________ 70 עלותלפיהתקציבהמתוכנ שלכללהפעי לויותבמסגרתהתכנית,לרבותפעילותחברתיתוהעצמה. 71 החברהדיווחהלמשרדמבקרהמדינהכילכלאחדמארבעתהגופי שהפעילומטעמהאתתכניתספייס היית ה עלותשונה. 72 החברה למתנ"סי הייתה אחת מארבעת הגופי שהפעילו עבור החברה את תכנית ספייס, ובד בבד ריכזהעבורמשרדה קליטהאתהפעלתתכניתפלא. 35 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית היעדר גור מתכלל לתכניות התגבור לבגרות מידע כבסיס לקבלת החלטות 1. כדי שמשרד החינו יוכל לנהל את הטיפול בתלמידי יוצאי אתיופיה ראוי שיהיה בידיו מאגר מידע מלא ומעודכ , הכולל נתוני יסוד על התלמידי , כגו מספר תעודת זהות ומקו לימודיה . כמו כ ראוי שמאגר המידע יכלול פרטי בדבר התלמידי המשתתפי בתכניות תגבור לימודי , לרבות: ש התכנית, המקצועות הנלמדי במסגרתה ותקופת ההשתתפות בתכנית. יתר על כ , באוגוסט 2011 הנחה מנכ"ל משרד החינו דאז, ד"ר ש משו שושני, את מנהלת אג קל" ע למפות את בתי ספר שבה לומדי תלמידי יוצאי אתיופיה, המשתתפי בתכניות תגבור לבגרות במימו המדינה. Ϙ Û‚‡ ÈÎ ‡ˆÓ ‰˜È„·· " ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ Ï˘ ÌÈ˯٠ı·È˜ Ì Ó‡ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó· Ú ˙·˘ÁÂÓÓ ˙ÂÓÈ˘¯· ‰ÈÙÂÈ˙‡ , ȉ Ô‰ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙ÂÓÈ˘¯‰ ˙˜È„· Ìχ ˙ÂȘÏÁ  - ‡Ï Ô‰ ÂÏω ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ÏÎ È˯٠˙‡ ÂÏÏÎ , ÂÙ˙˙˘‰ Ô‰·˘ ˙ÂÈ Î˙‰ ÏÎ Ô‰· ÂÓ˘¯ ‡Ï . ÍÎ Ï˘ÓÏ , 56% ÌÈÏÈÚÙÓ‰ ÌÈÙ‚‰ ˙ÂÓÈ˘¯· ÌÈÓ¢¯ Âȉ˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰Ó , ÌÈ„ÈÓÏ˙Î Ú˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘· ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙· ÂÙ˙˙˘‰˘ " · , ÏÏÎ ÌÈÓ¢¯ Âȉ ‡Ï ˙¯ÂÓ‡‰ ˙ÂÓÈ˘¯· . ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ Ô΄ÂÚÓ ÌÏ˘ Ú„ÈÓ ¯‚‡Ó ‰È‰ ‡Ï Í ÈÁ‰ „¯˘ÓÏ , ‡ ‡Â‰ Â˙ÂÚˆÓ‡· ¯˘‡ ˜Â„·Ï ÌÈ„ÂÓÈÏ ¯Â·‚˙Ï ˙ÂÈ Î˙‰ È·‡˘Ó ˙‡ ˙ÂÏÈÚÈ· ˙ˆ˜‰Ï ÂÏÎÈ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ÌÈÏÈÚÙÓ‰ ÌÈÙ‚‰Â Ìȃʿk«¯¿Ó‰ ÌÈÙ‚‰ Â˘È‚‰˘ ˙ÂÈ Î˙‰ Ì¢ÈÈ ÏÚ ÌÈÁÂÂÈ„‰ ˙‡ ˙ÂÈ„ÂÒÈ· . 2. ‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ È߈ Ï˘ Ȉ¯‡ ÈÂÙÈÓ ‰ÈÙÂÈ˙ : על משרדי הממשלה להקצות את משאבי התכניות לתגבור לימודי בהתבסס על מיפוי צורכי התלמידי שהיה על משרד החינו לבצע. המיפוי אמור לשיי תלמיד זה או אחר למסגרות החיוניות עבורו, ובכ לייעל את המערכת ולהביא לתוצאות טובות יותר. את המיפוי יש לבצע לפי מדדי אחידי בכל האר%. ˙ÈË ÂÂϯ‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÈÈÒÂÏ· ÏÎÏ Èˆ¯‡ ÌÈίˆ ÈÂÙÈÓ ÚˆÈ· ‡Ï Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ , ˙ ¢‰ ˙ÂÈ Î˙· ÂÙ˙˙˘È˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÓÈ˘¯ ˙‡ Ú·˜Ï ‰È‰ ÏÂÎÈ ‡Ï ÔÎ ÏÚ , ¯Â‡Ï ̉ÈίˆÏ ̇˙‰·Â ÌÈ„ÂÓÈÏ· ̉Ȃ˘È‰ . ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙ ÂÏÚÙ‰ ÌÈ·¯ Ìȯ˜Ó· ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯· , Ìȃʿk«¯¿Ó‰ ÌÈÙ‚‰Â ÌÈÏÈÚÙÓ‰ ÌÈÙ‚‰  ٠ԉÈχ˘ , ¯ÙÒ‰ È˙· Èω Ó ˙ÂÈ Î˙· ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙‡ ˆ·È˘˘ ‰Ï‡ Âȉ ˙ÂÈ¢¯ Ô˙‡· . ÌȯÁ‡ ÌÈ·Â˘ÈÈ ‰Óη , Ï˘ÓÏ ˘Ó˘ ˙È·· , ÌÚ Ì‡È˙ ‡ÏÏ ¯ÙÒ‰ È˙· Èω ÓÏ ˙Â¯È˘È Ìȃʿk«¯¿Ó ÌÈÙ‚ ÌÈÏÈÚÙÓ ÌÈÙ‚  ٠˙ÈÓ˜Ӊ ˙¢¯‰ . מתשובות מנהלי בתי ספר למשרד מבקר המדינה א עולה כי בכמה יישובי מפעילי אחת התכניות לא תיאמו את הפעלת התכנית ע בתי הספר, אלא פנו ישירות לתלמידי . אי תיאו התכניות ע הרשויות המקומיות או ע בתי הספר עלול היה להוביל לכ שהופעלו כמה תכניות באותו יישוב ולעתי א בקרבתלמידי מאותומוסדחינוכי) ראולהל .( 36 דוחשנתי63ג הערכת התכניות והשוואת מבקר המדינה כבר עסק בדוחות קודמי בחשיבותה של הערכת תכניות73 . כאמור, משרדי הקליטה, החינו והאוצר השתתפו בשיעורי משתני במימו ארבע התכניות. כדי לשפר את האפקטיביות של הקצאת המשאבי , ולאור ההבדלי הניכרי בי התכניות, ובכלל זה במבני ההוצאה ובעלות לשעת הוראה, היה על משרד החינו , האמו על תחו הלימודי לבחינות בגרות, להערי את האפקטיביות הפדגוגית והכלכלית של כל אחד ממבני ההוצאה השוני של כל אחת מהתכניות, ולערו בי התכניותהשוואההמשקללתלארקאתתרומת אלאג אתעלות . יצוי כיתכניתאופק פועלת כבר כעשר שני , ותכנית ספייס פועלת כשבע שני . מנכ"ל משרד החינו לשעבר, ד" ר שמשו שושני, א הנחה במאי 2011 את מנהלת אג קל" ע לבקש מהרשות הארצית למדידה והערכה בחינו )ראמ"ה( לערו מחקר השוואתי, הכולל שלוש עד ארבע תכניות שונות שמפעיל אג קל"ע. Ú·¯‡ ÔÈ·Ó ÌÈÈ˙˘Ï ÌÈÈÙȈÙÒ ‰Î¯Ú‰ ȯ˜ÁÓ Âڈ· ˙ ¯Á‡‰ ÌÈ ˘· ÈÎ ‡ˆÓ Ì Ó‡ ˙ÂÈ Î˙‰ - ˜Ù‡ ˙È Î˙ ÒÈÈÙÒ ˙È Î˙ - ‰Î¯Ú‰ ڈȷ ‡Ï Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ Ì‚ ‡ˆÓ Ìχ ‰ È„Ó‰ ÈÙÒη  ÓÂÓ ¯˘‡ ˙ÂÈ Î˙‰ ÏÏÎÏ ‰„ÈÁ‡Â ˙È·È˘Èȷ‡ .  ÓÓ ¯ˆ· ÍÎÈÙÏ ‡‰ ˙‡ ˙¢‰Ï ˙ÂÈ Î˙‰ Ú·¯‡Ó ˙Á‡ ÏÎÏ ÌÈ·‡˘Ó‰ ˙‡ˆ˜‰ Ï˘ ˙ÂÈ·È˘٠, ¯ÓÂÏÎ Ô˙ÂÏÚÏ ‰‡Â¢‰· Ô‰· ÂÙ˙˙˘‰˘ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ È‚˘È‰· ¯ÂÙÈ˘‰ ˙‡ ÍÈ¯Ú‰Ï . חלוקת המשאבי של תכניות התגבור הלימודי עבור כמה תכניות המופעלות באמצעות רשויות מקומיות ואינ מיועדות לתגבור לימודי של יוצאי אתיופיה דווקא, מקצה משרד החינו כספי לרשויות הללו בהתא למצב החברתי כלכלי74 . נוכח הנתו שרק 40% מהתלמידי יוצאי אתיופיה בכיתות ז יב השתתפו בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודי התשע"ב, יש מקו כי עד למיפוי ארצי של צורכי כל אוכלוסיית התלמידי הרלוונטית, ישקלו משרד החינו ומשרד הקליטה להקצות ג את משאבי תכניות התגבור לבגרות בהתא לדירוגה החברתי כלכלי של הרשות המקומית, ובהתחשב במספר התלמידי יוצאי אתיופיה ביישוב. יצוי כי הרשויות החזקות יותר יכולות לממ מתקציב , חלקית לפחות75 , תכניות נוספות לתלמידי חלשי ,ופעמי א תכניותלת למידי יוצאי אתיופיה76 . __________________ 73 ראו את הדוחות האלה: È˙ ˘ Á„ 53 · ) 2003 ( , בפרק "עבודת המטה במשרדי הממשלה תכנו , בקרה, תיאו והערכה במשרד הממשלתי" , עמ' 46 . בדבר הערכת תכניות חינוכיות ראו ˙ÂÁ„ ÏÚ ÈÓ˜Ӊ ÔÂËÏ˘· ˙¯Â˜È·‰ , ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰Ï ˙„ÒÂÓ·Â ÌȄ‚ȇ· ) 2003 (, בפרק " ייזו ניהול וקידו תכניות לימודיות חינוכיות באמצעות רשויות מקומיות" , עמ' 199 ; È˙ ˘ Á„ 58 ‡ ) 2007 ,( " התקשרות ע עמותה למטרות חינו " , עמ' 156 ; È˙ ˘ Á„ 62 , אשר בו ציי מבקר המדינה כי המכו ליזמות בחינו במכללה האקדמית בית ברל העלה בסקר שעשה בשני 2007 2008 , בהזמנת משרד החינו , כי ל 65% מהתכניות החיצוניות שפעלו במערכת החינו באות שני ושנסקרו בסקר, לא נקבעה מסגרת הערכהסדורהומקצועית,ולכ 14%מהתכניותלאנעשתהשו הערכה. 74 כ , למשל, הוא מקצה תכנית מיל" ת )מסגרת יו לימודי תוספתית( , תכנית תגבור לימודי שנועדה לבתיספראשראוכלוסייתהתלמידי בה חלשהיחסיתבהיבטהחברתי כלכלי. 75 במקרי רבי בשותפותמימונית)מאצ'ינג(ע משרדהחינו וע גור חיצונישמפעילאתהתכנית. 76 עיריית כרמיאל, למשל, המסווגת באשכול חברתי כלכלי 6 ) ראו בהמש לעניי החלוקה לאשכולות חברתיי כלכליי (, דיווחה למשרד מבקר המדינה כי כמה גורמי , ובה גורמי חיצוניי , מפעילי בעיר כמה תכניות תגבור לבגרות שאינ ארבע התכניות המפורטות בדוח זה, ובה משתתפי תלמידי יוצאיאתיופיהוכיהעירייהמשתתפתבמימו חלקמהתכניותהללו. 37 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית משרד מבקר המדינה בדק א קיי מִתא בי שיעור התלמידי יוצאי אתיופיה שהשתתפו בתכניות התגבור לבגרות ביישובי השוני בשנת הלימודי התשע"ב77 ובי מצבו החברתי כלכלי של כל אחד מהיישובי 78 . 79 ̇˙ƒÓ ‰È‰ ‡Ï ÈÎ ‡ˆÓ È˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ¯ÂÚÈ˘ ÔÈ· ‰ÈÙ , ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙· ÂÙ˙˙˘‰˘ ÌÈ Â˘‰ ÌÈ·Â˘ÈÈ· ˙¯‚·Ï , È˙¯·Á‰ ̂¯Ȅ ÔÈ·Ï - ÌÈ·Â˘Èȉ Ï˘ ÈÏÎÏÎ . ÍÎ , ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙· ÂÙ˙˙˘‰˘ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ¯ÂÚÈ˘ ‰È‰ ÌÈ˙ÚÏ ˙ÂÁÙ ÌÈÒÒÂ·Ó ÌÈ·Â˘ÈÈ· ) ˙·È˙ Ï˘ÓÏ ( ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ¯ÂÚÈ˘Ó ¯˙ÂÈ ÍÂÓ ˙ÂÈ Î˙· ÂÙ˙˙˘‰˘ ¯˙ÂÈ ÌÈÒÒÂ·Ó ÌÈ·Â˘ÈÈ· ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ) Èȯ˜ Ï˘ÓÏ ˙ ˜Èχȷ .( חוסר התיאו בי משרד החינו ומשרד הקליטה והשלכותיו על משרדי הממשלה מוטלת החובה לנצל ביעילות את המשאבי הציבוריי ולפעול, בי היתר, לחיסכו בהוצאות. מ הראוי היה שמשרד החינו כגור מתכלל יתא בי הגורמי השוני את חלוקת משאבי התכניות, כדי שההקצאה תתבסס על מיפוי צרכי ארצי, ויימנעו חוסר יעילות בהקצאת משאבי ובזבוז כספי ציבור, הנגרמי מהפעלת כמה תכניות תגבור לבגרות באותו יישוב ובאותומוסדחינוכיוא אתשיתופושלאותותלמידבכמהתכניות. Á‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ ¯ȷډ ‡Ï ˙ÂÈ Î˙‰ ˙‡ˆ˜‰ ˙‡ Ì‰È È· ÂÓ‡È˙ ‡Ï ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ÍÂ È ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙ ˙ÂÈ Î˙· ÂÙ˙˙˘‰˘ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ˙ÂÓÈ˘¯ Ì‰È È· , „Á‡ Ï΢ ÔÓÈÓ Ì‰Ó . ·Â˘ÈÈ Â˙‡· ˙ÂÈ Î˙ ‰ÓÎ ÂÏω ÌÈ„¯˘Ó‰ È ˘  ÓÈÓ Ì‰·˘ Ìȯ˜Ó ‡ˆÓ ÍÎ , ÈΠÈÁ „ÒÂÓ Â˙‡· , ˙‡ ۇ ˙Â˙ÈÎ ˙·Î˘ ‰˙‡· ˙ÂÈ Î˙ ‰Óη „ÈÓÏ˙ Â˙‡ Ï˘ ÂÙÂ˙È˘ . ÌÈ˯٠ÔÏ‰Ï : בחינת רשימות התלמידי העלתה כי ב 12 יישובי השתתפו משרד החינו ומשרד הקליטה יחדיו במימו של יותר מתכנית אחת לבגרות ליישוב )יותר מ 30% מהיישובי שבה מימנו המשרדי תכניות תגבור לבגרות:( בתשעה יישובי משרדי הממשלה השתתפו במימו של שתי תכניות בכל יישוב, ובשלושה יישובי בית שמש, ירושלי ונתניה השתתפו במימו א של שלוש תכניות תגבור לבגרות בכל אחד מהיישובי . יצוי כי מבי היישובי , שבה השתתפו משרדי הממשלה במימו של יותר מתכנית אחת לבגרות, היו ג כמה יישובי מבוסס י יחסית כמו חדרה, נצרת עילית, נתניהופרדס חנה80 . עוד יצוי כי ביישוב אחד בבית שמש הפעיל גו אחד שתי תכניות תגבורלבגרות כלתכניתמטע גו מְַר0ֵזאחר) ראולהל .( בחינתרשימותהתלמידי העלתהכיב 23 מוסדותחינו השתתפומשרדיהחינו והקליטהבמימו הפע לת שתי תכניות תגבור לבגרות במקביל. מבי מוסדות החינו הללו, ב 14 מוסדות חינו , __________________ 77 שיעור התלמידי , כאמור, ה וא היחס בי מספר התלמידי יוצאי אתיופיה ביישוב מסוי שהשתתפו, על פי דיווח הגופי המפעילי , בתכניות התגבור לבגרות בשנת הלימודי התשע" ב לבי מספר התלמידי יוצאיאתיופיהבשנתהלימודי התש"עבאותויישוב. 78 למ" ס סיווגה את היישובי בישראל בעשרה אשכולות ) קבוצות יישובי ( לפי מצב החברתי כלכלי, בסדר עולה. אשכול 1 כלל את היישובי במעמד החברתי כלכלי הנמו ביותר, ואשכול 10 כלל את היישובי במעמדהחברתי כלכליהגבוהביותר. 79 הער שהתקבלבבדיקתהמתא 0.05 . 80 כלהיישובי הללוסווגובאשכולחברתי כלכלי6. 38 דוחשנתי63ג השתתפו משרדי החינו והקליטה במימו שתי תכניות תגבור לבגרות במקביל לתלמידי שלמדו בשכבותזהותשלכיתות. ˙¯˜˙ ¯ˆÂ ÍÎ " ˙ÂÏÂÙÎ " , ¢ÓÈ˘ ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙Ï Â„ÚÂÈ˘ ÌÈÙÒÎ‰Ó ˜ÏÁ ÌÈÙÒ ÌȄȘÙ˙ ÈÏÚ· Ï˘ Ì¯Î˘ ÔÂÓÈÓÏ , ÌˆÓˆÏ ¯˘Ù‡ ̇ ÔÁ· Í ÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ÈÏ· ‰‡¯Â‰Ï ÌÈ·‡˘Ó „ÂÚ ˙ ىÏ Âχ ˙¯˜˙ . ˙‡ӂ„ ÔÏ‰Ï : 1. בבית שמש מפעיל א' והחברה למתנ"סי דיווחו שה הפעילו שלוש תכניות תגבור לבגרות: מפעיל א' דיווח כי בתכנית תבל שבהפעלתו השתתפו, בי ה יתר, תלמידי מכיתות יא ו יב בבית ספר א'. כ הוא דיווח כי הוא הפעיל את תכנית ספייס, שבה השתתפו תלמידי שלמדו בבית ספר אחר. החברה למתנ"סי דיווחה כי בתכנית פלא שהפעיל המתנ" ס ביישוב השתתפו תלמידי מכיתותז יבביתספרא'. 2. בנצרת עילית מפעיל א' דיווח שהוא הפ עיל את תכנית תבל, והחברה למתנ" סי דיווחה שהיא הפעילהאתתכניתפלא באותוביתספר ביישוב.בכל אחת מהתכניות השתתפו,בי היתר, תלמידי מאותה שכבת כיתות כיתה י. דהיינו, תלמידי בבית ספר זה באותה שכבת גיל הלומדי אותה תכניתלימודי קיבלושתיתכניותשונות. החב רה למתנ" סי ציינה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי אחרי שהתגלתה לחברההחפיפהבתכניותבשכבתכיתותיהיאהפסיקהאתהפעלתהתכניתבאותהשכבה. יצוי כי משרד הקליטה מסר בתשובה למשרד מבקר המדינה, בינואר 2013 , כי החברה למתנ" סי לאביקשהממשרדהקליטהתשלו עבורהפעלתהתכניתבשכבתכיתותי. 3. בכמה בתי ספר ברמלה ובלוד, שבה לומדי במעורב תלמידי משתי הערי , פעלו שתי תכניות תגבור לבגרות בכל בית ספר: בתכנית אופק ובתכנית ספייס רמלה השתתפו התלמידי שהתגוררו ברמלה ובתכנית ספייס לוד השתתפו תלמידי שהתגוררו בלוד. למשל באחד מבתי הספר השתתפו בתכנית ספייס 17תלמידי שהתגוררו בלוד.חמישה מתוכ למדו בכיתה י. בתכנית אופקהשתתפו2 תלמידי ,שלמדוא ה בכיתהיבאותוביתספר,א התגוררוברמלה. ÍÎ , ˙·΢ Ô˙‡· ۇ „ÂÏ·Â ‰ÏÓ¯· ¯ÙÒ È˙· Ì˙‡· „ÓÏ˘ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÂÙ˙˙˘‰ ˙ ¢ ˙ÂÈ Î˙· , ¯˘‡ , ¯ÂӇΠ, Ô‰˘ ˙ÂÈÂÏÈÚÙ‰ ÏÒ· ÌȯÎÈ ÌÈÏ„·‰ Ô‰È È· ‡ˆÓ ˙ÂÚÈˆÓ ; ÈÙ ÏÚ Á¯Î‰· ‡ÏÂ Ì‰È¯Â‚Ó ÌÂ˜Ó ÈÙÏ ‰˙˘Ú ÂÙ˙˙˘È ̉ ˙ÂÈ Î˙ ÂÏȇ· ‰ÚÈ·˜‰ ̉Èίˆ . „ÂÏ· ¯ÙÒ‰ È˙·Ó „Á‡ ω Ó , ˙ÂÈ Î˙‰ È˙˘ ‰Ê ÔÙ‡· ÂÏÚÙ‰ ·˘ , Â˙·Â˘˙· ÔÈȈ ¯·Ó·Â Ó ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ÓÏ 2012 ˙¯ˆÂÈ ÂÊÎ ‰ÏÚÙ‰ ˙¯Âˆ ÈÎ " ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï Ô‰ Ï·Ϸ ÏÈÚÙÈ˘ „Á‡ Û‚· ͯˆ ˘È ÔÎÏ ÌȯÂÓÏ Ô‰Â " ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙ ˙‡ . „ÂÏ ˙ÈȯÈÚ ¯·Óˆ„Ó ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘ÓÏ ‰˙·Â˘˙· ‰ ÈȈ 2012  ȇ ˙ÂÈ Î˙‰ ˙ÏÚÙ‰ ÔÙ‡ ÈÎ ‰Ï ¯˘Ù‡Ó " Á‡ ‡Ï Ì‚Â „ÂÏ È„ÏÈÏ ÌȈ˜ÂÓ‰ ÌÈ·‡˘Ó‰ ¯Á‡ ·Â¯˜Ó ·Â˜ÚÏ ˙ÂÈ·È˘ه ¯ ÌÈ„ÓÂω È‚˘È‰Â ˙ÂÈ Î˙‰ ." ✯ 39 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית ¯ÂÓ‡˘ Ì¯Â‚Ó ˙ÂÙˆÏ Ô˙È ˘ ÈÙÎ ÂÏÚÙ ‡Ï ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‰ÏÂÚ ÏÏÎ˙Ï . ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó - È Â ‚ Ó ˙ ·‰Ï ‰È‰ ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ ÏÏÎ˙ÓΠ„ȘÙ˙Ó ˜ÏÁ˘ ˙È Î˙· ÌÈÙ˙¢‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ ÌÚ ‰ÏÂÚÙ ÛÂ˙È˘ - Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÌÚ ‰ÏÂÚÙ Û˙È˘ ‡Ï . ÂÏω ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï Èƒ„ÂÓÈÏ ¯Â·‚˙Ï ˙ÂÈ Î˙‰ ˙‡ ÏÏÎ˙ ‡Ï „ˆÓ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó : ڈȷ ‡Ï ‡Â‰ ˙ÈË ÂÂϯ‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÈÈÒÂÏ· ÏÎ Ï˘ Ȉ¯‡ ÈÂÙÈÓ , Ï˘ ˙ÂÈ·È˘ه‰ ˙‡ Íȯډ ‡Ï ‡Â‰ ˙‡ ˙ÏϘ˘Ó‰ ‰‡Â¢‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ÔÈ· Í¯Ú ‡Ï ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙Ó ˙Á‡ ÏÎ ˙ÈÏÎÏΉ ˙Ȃ‚„Ù‰ ˙ÂÈ·È˘ه‰ . ¯˙È ÍÎÓ ‰ , „¯˘Ó Í ÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ‰ÏÂÚ ÌȇˆÓÓ‰Ó ˙‡ ÌˆÓˆÏ Â„Ú ˘ ÌÈÈ˙¯·Á ÌÈÏÂ˜È˘ ÈÙ ÏÚ ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙ ˙‡ ˆ˜‰ ‡Ï ‰ËÈϘ‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ÔÈ· ÌȯÚÙ‰ . ȇ ÁÎÂ Ï˘ ÌȇˆÓÓ‰Ó ‰ÏÂÚ „ÂÚ - ÂÏω ÌÈ„¯˘Ó‰ È ˘ ÔÈ· ̇È˙‰ ÌÈÓÈÂÒÓ ÌÈ·Â˘ÈÈ· ˙ÂÏÂÙÎ ˙¯˜˙ ¯ˆÂ , ÂÎ‰Â Ï ‰ ÌȷȈ˜˙ Ô·˘Á ÏÚ ˙ÂÈ Î˙Ï ÌÈ„ÚÂÈÓ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙Ï ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ . משרד החינו מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי הוא חזר וביקש ממשרד הקליטה נתוני על התלמידי המשתתפי בתכניות התגבור לבגרות שמשרד הקליטה הפעיל, א עדכהלאסיפקמשרדהקליטהאתהנתוני .כ הוסי שא שפעילותההעיקריתשלהחברהעוסקת בחינו הכנהלקראתבגרות משרדהקליטההואהגור המתכללאתהפעלתה. משרד הקליטה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2012 כי בעבר הנחה את עובדיו שאי להפעיל את פרויקט פלא במקו שבו פועלת תכנית מקבילה; כמו כ מסר שהוא מפתח תכנה שתרכז רשימות של תלמידי בתכניות התגבור לבגרות וכי הוא יעביר את הרשימות למשרד החינו ו"לכלגור ממשלתיאחרהמפעילתכניותתגבור" לבגרות כמוהחברה למניעתכפלסיוע. ˙¯‚·Ï ÌȇÎʉ ¯ÂÚÈ˘· ‰ÈÈÏÚÏ ‡È·‰Ï È„Î ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ̈ӈ˙ ¯˘‡ ‰„ÈÓ· ˙ÈÏÏΉ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÈÈÒÂÏ· ÔÈ·Â ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÔÈ· ‰Ê ÌÂÁ˙· ¯ÚÙ‰ ˙‡ ˙¯ÎÈ , ¯ÚÙ‰ ÌÂˆÓˆÏ ÌÈÚ˜˘ÂÓ‰ ÌÈ·¯‰ ÌÈ·‡˘Ó‰ Ï˘ È·ËÈÓ ÏÂˆÈ Ï ÏÂÚÙÏ ˘È . ÍÎ Í¯ÂˆÏ , ÔÈ· ¯˙ȉ , È„Î ÍÂ˙ ÌÈ„ÂÓÈÏ ¯Â·‚˙Ï ˙ÂÈ Î˙‰ ÌÂÁ˙· ˙Ȃ‚„Ù ˙ÂÈ È„Ó ·ˆÚÏ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ Â¯È„·Â ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ È߈· ˙·˘Á˙‰ È˙¯·Á‰ Ì‚ - Ìȯ¯Â‚˙Ó Ì‰ ̉·˘ ÌÈ·Â˘Èȉ Ï˘ ÈÏÎÏÎ . ˙‡ ÏÏÎ˙È ˙¯‚·Ï ¯Â·‚˙‰ ˙ÂÈ Î˙ ÌÂÁ˙· Â˙ÂÎÓÒ ˙‡ ˘ÓÓÈ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ȇ¯ ÌÈÙ‚‰ ÏÎ ÌÂÁ˙· ÌÈ˘ÂÚ˘ ˙ÂÏÂÚÙ‰ - ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ ÌÈÙ‚ , ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ˙·¯Ï , ÌÈӯ‚ ıÂÁ - ÌÈÈ˙Ï˘ÓÓ . ÔÎ ÂÓÎ , Î˙‰ Ï˘ ˙ÂÈ·È˘ه‰ ˙‡ ÍÈ¯Ú‰Ï Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ ¯ÂÁ·Ï ˙ÂÈ ¯˙ÂÈ· ˙ÂÈ·È˘ه‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ‡ ˙È Î˙‰ ˙‡ ; ÌÈÏÈÚÂÓ‰ ÌÈ·Èί‰ ˙‡ ¯˙‡Ï ÂÈÏÚ ÔÈÙÂÏÈÁÏ ˙ÂÈ Î˙‰ ÏÎÓ ¯˙ÂÈ· ÌÈÁψÂӉ ¯˙ÂÈ· , ˙Á‡ ˙È Î˙· „ÁÈ Ì˙‡ ÏÂÏÎÏ . ÔÎ ÂÓÎ , „¯˘Ó ÏÚ ˙¯˜˙ ˙ÚÈ Ó Í¯ÂˆÏ ˙ÂÈ Î˙‰ ˙ÏÚÙ‰ ̇È˙Ï ÌÈ Â ‚ Ó ¯ÂˆÈÏ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ÏÚ Í ÈÁ‰ ˙ÂÏÂÙÎ . ליקויי בסדרי הדיווח והבקרה ככלל, הממשלה משלמי לגופי המְַמשרדירְ0זִי ולגופי המפעילי עבור פעולות שבוצעו בפועל במסגרת תכניות התגבור לבגרות. האסמכתה לביצוע התשלו היא הדיווחי שמעבירי המְַהגופירְ0זִי והגופי המפעילי על ביצוע הפעולות הללו. כ , ל משל, קבע משרד הקליטה במכרז לתכנית פלא כי הוא ישל לספק את התשלומי , א ורק בגי ביצוע הלכה למעשה של השירות נשוא המכרז, וכי כדי לקבל את התשלומי ממשרד הקליטה על הספק להגיש מסמכי 40 דוחשנתי63ג שבה ידווח על הפעילות שיבצע. מאחר שהדיווחי הללו ה אסמכתה לתשלו של משרדי הממ שלה, משרדי הממשלה ועל הגופי המְַעלרְ0זִי מוטלת החובה לוודא שהדיווחי יהיו מלאי ומדויקי , באמצעות בקרה יסודית של הדיווחי ואמצעי אחרי שנית לשקול אות , כגו ביצוע ביקורותפתע. מבקר המדינה בדק והצליב רשימות של תלמידי שהתקבלו מהגופי הַמְַמשרדר0ְִזי . להל הממצאי שעלומהדיווחי הללו, המעלי ספקבדברדיוקהדיווחי . רישו תלמידי בשתי תכניות 81 Ï˘ ˙ÂÙ˙˙˘‰  ÓÈÓ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ 118 ˙ÂÁÙÏ ÌÈ„ÈÓÏ˙ È˙˘· ÏÈ·˜Ó· ˙ÂÈ Î˙ ) ÔÏ‰Ï - 118 ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ .( Ó „Á‡ ÏÎ ÈÎ ˘‚„ÂÈ - 118 Ì¢¯ ‰È‰ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ Ó ˙Á‡ Ïη Í ÈÁ „ÒÂÓ Â˙‡· ˙ÂÈ Î˙‰ ; 118 „ÓÏ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ·- 11 Í ÈÁ ˙„ÒÂÓ ) ÔÏ‰Ï - 82 11 ¯ÙÒ‰ È˙· ( ·-7 ÌÈ¯Ú . מפעיל א' מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי ע קבלת טיוטת דוח זה הוא פנה לכמה בתי ספר, ואלו בדקו וגילו שאכ ישנ תלמידי הרשומי במקביל בשתי תכניות שונות )תכנית ספייס ותכנית פלא.( לדבריו מנהלות בתי ספר אלה ציינו בפניו " כי לא היה לה מושג על כ , וכי הרכז הבית ספרי ער את הרשימות על דעתו בלבד, בלי ליידע את הנהלת בית הספר" ובלי ליידע את המפעיל. המפעיל א הוסי כי מנהלות בתי הספר "התנצלו על הבעייתיות הנובעת מרישו כפול." לעומת זאת מנהלת אחד מבתי הספר, שהוזכרו בתשובת מפעיל א,' מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי " בית הספר שמח בכל משאב שמוצע לו היכול לסייעולקד אוכלוסיותתלמידי בביתהספרולשפראתהישגיה ", וכילמיטבידיעתה" לאהייתה מניעה לרשו תל מידי הזקוקי לתגבור לימודי ולסיוע בשתי תכניות, על מנת לשפר ולקד את הישגיה ולהכינ לבחינותהבגרות." ÌÈ„¯˘Ó‰ ÔÈ· ̇È˙‰ ¯ÒÂÁ ˙·˜Ú· ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , ÂϷȘ ÌÈÓÚÙ ˙Á‡ ¯Â·‚˙ ˙È Î˙Ó ¯˙ÂÈ Ï˘ ÚÂÈÒ ÌÈ„Á‡ ÌÈ„ÈÓÏ˙ , ÏÏÎ ÚÂÈÒ ÂϷȘ ‡Ï ÌȯÁ‡ ÂÏȇ . לפי דיוו הגופי המְַחירְ0זִי , 118 התלמידי למדו, נוס על שעות הלימודי הרגילות בבית הספר, יותר מ 10 שעות שבועיות נוספות ) 11 13 שעות שבועיות(, ומתוכ תשע שעות שבועיות במסגרת תכניתפלא. להל דוגמה לתלמידות שמשרד החינו ומשרד הקליטה מימנו את השתתפות בשתי תכניות ב מקביל: 27תלמידותיוצאות אתיופיה שלמדו בביתספרב') להל 27התלמידות(, שהיו רשומות 83 בתכנית פלא בהפעלת מתנ"ס א' ובתכנית ספייס בהפעלת מפעיל ב' ; 9 מהתלמידות למדו בכיתה ח, 10בכיתהטו 8בכיתהי. __________________ 81 נתו זה אינו כולל תלמידי שעברו ללמוד במוסד חינו אחר במהל השנה ותלמידי שלמדו בד בבד בשתי תכניות באותו בית ספר, א אחד הגופי המפעילי רש את מספר תעודת הזהות שלה באופ שגוי. 82 אשדוד, אשקלו ,בארשבע,חדרה, ירושלי ,נצרתע י ליתונתניה. 83 יצוי כי מתנ"ס א' הפעיל את תכנית פלא, ומפעיל ב' הפעיל את תכניות ספייס בבתי ספר נוספי ביישוב;בביתספרב,' מלבד27התלמידות,השתתפובשתיהתכניותתלמידותנוספות. 41 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית בחינת רשימות התלמידי העלתה כי חלק מ 27 התלמידות השתתפו במסגרת כל אחת מהתכניות בשיעורי תגבור במקצועות זהי באנגלית ובמתמטיקה84 . שתי מורות שונות לימדו מקצועות אלה בכל אחת מהתכניות, כ שהתלמידות האמורות למדו במסגרת תכניות התגבור לבגרות את המקצועותהללוע שתימורותשונות.  ˙ÂÏÈÚÈ· ‰ÚÈ‚Ù‰ ˙‡ ‰˘ÈÁÓÓ ÂÊ ‰Ó‚„ ÈÎ ˘‚„ÂÈ ÌÈ·‡˘Ó· È·ËÈÓ ‡Ï‰ ˘ÂÓÈ˘‰ ˙‡ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÔÈ· ̇È˙‰ ¯ÒÂÁÓ ÂÓ¯‚ ˘ . „¯˘Ó ÈΠȇ¯ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ÏÚ Úˆ˜Ó Â˙‡· „ÈÓÏ˙ Â˙Â‡Ï ÌÈ ˙È ‰ ¯Â·‚˙ ȯÂÚÈ˘ Ï˘ Ȃ‚„Ù‰ ÌÎ¯Ú ˙‡ ÔÁ·È Í ÈÁ‰ ÌȯÂÓ ‰ÓÎ È„È . בדיקת מערכת השעות 1. בדיקת מערכות השעות של תכניות פלא ושל תכנית ספייס של 27 התלמידות העלתה כמה מקרי שבה שלוש מהתלמידות מכיתה י ) להל שלוש התלמידות( היו רשומות בשתי כיתות שונות בשני שיעורי שוני ) שיעור לשו במסגרת תכנית פלא ושיעור אנגלית במסגרת תכנית ספייס(, כאשרחלקמזמ השיעורי היהחופ . 2. כמוכ נמצאפערבי מספרהתלמידותיוצאות אתיופיהשהיורשומותבתכניתפלאברשימות של מתנ"ס א' לבי רשימותיו של בית ספר ב'. דהיינו לא ברור כמה תלמידות אכ קיבלו הלכה למעשהאתשיעוריהתגבור. החברה למתנ" סי מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי כל התלמידי , שעליה דיו וחה כלומדי במסגרת התכניות שהפעילה, אכ למדו בה , וכי לא דיווחה על נוכחות של תלמיד בשיעור, א לא נכח בו. כמו כ ציינה החברה כי כל התלמידי , שעליה דיווחה כי השתתפובתכניתפלא,השתתפובמסגרתהתכניתג בפעילותהחברתית. מתנ"ס א' מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי הוא הבהיר למנהלי בתי הספר שבה הפעיל את תכנית פלא כי בתכנית רשאי להשתת רק תלמידי שאינ משתתפי בתכנית ספייס. עוד הוסי כי " במהל ביצוע התכנית חלו שינויי שנבעו מצרכי התלמידי ואירועי שוני בבתי הספר, וכתוצאה מכ היה פער בי התכנו לבי הביצוע. בביצוע התכנית הייתה הקפדה יתרה עלכ שאי לבטלשיעורי , א הימי והשעותהשתנובהתא לצרכי ." בית ספר ב' ציי בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי מבדיקה יסודית שער הוא מצא ש 16 תלמידות ) ולא 27 תלמידות( אכ למדו בשתי תכניות במקביל, וכי לנוכח ליקוי זה וליקויי נוספי הופסקה בסו שנת הלימודי התשע"ב עבודתה של רכזת אחת התכניות. בית הספר ציי כי במסגרת תכנית פלא "א תלמידה" לא למדה תשע שעות שבועיות; בשכבות ח ו ט למדו התלמידות שש שעות שבועיות, ובשכבה י ה למדו שלוש שעות שבועיות. עוד ציי כי במסגרת תכנית פלא לא התקיימה פעילות חברתית. מתשובת בית הספר עולה כי אכ הייתה חפיפה של חצי שעה בזמני של שני השיעורי שבה למדו שלוש התלמידות. עוד ציי בית הספר כי " יש תנודות בנוכחות התלמידות בתגבורי שנעשי בשעות אחר הצהריי . לכ מאוד ייתכ שבתחילת הדר התגבשהרשימהע מספרגדוליחסיתשלתלמידותשחלק נשרובהמש ". יצוי כיביתספר ב'לאציר לתשובתואסמכתאות. __________________ 84 התלמידותקיבלובמסגרתתכניתפלאשיעוריתגבורבמקצועותלימודנוספי כמועבריתולשו . 42 דוחשנתי63ג יצוי כי מנהלת של בית ספר ביישוב אחר אשר ג בו היו רשומי תלמידי בשתי תכניות במקביל, ציינה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי במסגרת תכנית פלא לא התקיימה פעילותחברתית. משרד הקליטה ציי בתשובה למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2012 , בעניי תכנית פלא כי " לפי תנאי המכרז, כל אחת מהקבוצות קיבלה במהל שנת הלימודי 7 )שבע(שעות לימוד שבועיות ו 2 )שתי(שעותשבועיותשלהעשרהחברתית.אי שוניבמספרהשעותבי השכבותוהכי תות." ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÌÈӯ‚‰Ó ÂÏ·˜˙‰˘ ÌÈ Â˙ · ‰¯È˙Ò‰ „ÂÁÈÈ·Â ‰Ï‡ ˙·¢˙ ÌÈ Â˘‰ ) · ¯ÙÒ ˙È·· ˙„ÈÓÏ˙‰ ¯ÙÒÓ ' ÏÈ·˜Ó· ˙ÂÈ Î˙ È˙˘· ˙ÂÓ¢¯ Âȉ˘ , ¯ÙÒÓ ‡ÏÙ ˙È Î˙ ˙¯‚ÒÓ· ˙ÂÈÚ·˘‰ ˙ÂÚ˘‰ , ˙È˙¯·Á ˙ÂÏÈÚÙ ‡ÏÙ ˙È Î˙ ‰ÏÏΠ̇ ‰Ï‡˘‰Â ( È„‰ ˜ÂÈ„ ¯·„· ˙˜ÙÒ‰ ˙‡ ˙ÂÓȈÚÓ ÌÈÙ‚‰Â Ìȃʿk«¯¿Ó‰ ÌÈÙ‚‰ ¯ȷډ˘ ÌÈÁ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘ÓÏ ÌÈÏÈÚÙÓ‰ . ÌÏÈ˘ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ÈÎ ˘˘Á ‰ÏÚÓ Û‡ ÌÈ Â˙ · ‰¯È˙Ò‰ Âڈ· ‡Ï Ô˜ÏÁ˘ ˙ÂÈÂÏÈÚÙ ¯Â·Ú . מש ההשתתפות בתכנית ברשימות התלמידי , שהועברו למשרד מבקר המדינה, נמצאו 13 תלמידי שהיו רשומי ברשימות התלמידי פעמיי כל פע תחת ש ומספר תעודת זהות זהי א תחת בית ספר אחר. עוד יצוי כיברשימותהתלמידי לאצוי כיתלמידי אלהלמדורקחלקמהזמ בכלאחתמהתכניות. המפעילי ציינו לגבי שלושה מבי 13 התלמידי , את מש הזמ שבו התלמידי השתתפו בכל אחת מהתכניות. בחינה פרטנית של מקרי אלה מעלה חשש כי התלמידי לא נכחו בכל השיעורי במסגרת אחת התכניות שבה היו רשומי . לדוגמה: מפעיל א' רש כי תלמידה מסוימת השתתפה בתכנית ספייס בבאר שבע, יחד ע כל התלמידות בקבוצתה, 29 שבועות, ומפעיל ב' רש כי אותה תלמידה השתתפה בתכנית ספייס בקרי ית ביאליק, יחד ע כל התלמידות בקבוצתה, 29 שבועות. יוצא אפוא כי על פי הרישומי של הגופי המפעילי א' ו ב' אותה תלמידה השתתפה בשנת הלימודי התשע" ב בתכנית ספייס במש 58 שבועות שישה שבועות יותר ממספר השבועות בשנה. ליקויי ברישו מספרי תעודת הזהות של התלמידי כאמור, מאחר שהדיווחי משמשי אסמכתה לתשלו של משרדי הממשלה, על משרדי הממשלה הגופי המְַועלרְ0זִי מוטלת החובה לוודא שהדיווחי של הגופי המפעילי יהיו מלאי ומדויקי , בי היתר, באמצעות בקרה יסודית של הדיווחי . בקרה זו כוללת את בדיקת תקינות הרישו של מספרי תעודות הזהות של התלמידי ; נתו המשמש פרט חיוני לבקרה על רשימות התלמידי . ÈÎ ‡ˆÓ 170 ˙Á˙ ‡ ˙Â‰Ê ˙„ÂÚ˙ ȯÙÒÓ ‡ÏÏ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÂÓÈ˘¯· ÌÈÓ¢¯ Âȉ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÌÈÈ‚˘ ˙Â‰Ê ˙„ÂÚ˙ ȯÙÒÓ . ÈÎ ‡ˆÓ ÔÎ ÂÓÎ 44 ˙ÂÓÈ˘¯· ÌÈÓ¢¯ Âȉ ÌÈ„ÈÓÏ˙ ÌÈ‰Ê ˙Â‰Ê È¯ÙÒÓ ˙Á˙ ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ , ÂÈ ˙Á‡ ÌÚÙÓ ¯˙ . משרד הקליטה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מדצמבר 2012 כי גורמי מטע המשרד ביצעו ביקורות סדירות לגבי התכניות שבמימונו, לרבות ביקורות פתע, וא הופעלו סנקציות 43 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית מתאימות, כגו קנסות. באחד המקרי א נסגרה קבוצה. המשרד הוסי כי התכנה שהוא מפתח תתריע עלרישו שגוישלפרטיתלמידי ותמנעטעויותכאלהבעתיד. ✯ ÌÈÙ‚‰ ¯ÒÓ˘ ÌÈÁÂÂÈ„‰ Ï˘ ̘ÂÈ„ ¯·„· ˙˜ÙÒ ‰ÏÚÓ ÏÈÚÏ Ë¯ÂÙ˘ ÌȇˆÓÓ‰ ¯∆·∆ˆ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘ÓÏ ÌÈÏÈÚÙÓ‰ ÌÈÙ‚‰Â Ìȃʿk«¯¿Ó‰ , ¢ÓÈ˘˘ ÌÈÁÂÂÈ„ , ¯ÂӇΠ, ‰˙ÎÓÒ‡ ÌȯÂÓ‡‰ ÌÈÙÂ‚Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ ÌÂÏ˘˙Ï . ˆÓÓ‰ ¯∆·∆ˆ „¯˘Ó ÈÎ ˘˘Á ‰ÏÚÓ Û‡ Ìȇ Âڈ· ‡Ï Ô˜ÏÁ˘ ˙ÂÈÂÏÈÚÙ ¯Â·Ú ÌÏÈ˘ ‰ËÈϘ‰ . È„¯˘Ó ÈÎ ‰ÏÂÚ Ì‚ ‰Ï‡ ÌȇˆÓÓÓ Ìȃʿk«¯¿Ó‰ ÌÈÙ‚‰ Ì‰Ï Â¯È·Ú‰˘ ÌÈÁÂÂÈ„‰ ˙‡ ȇ¯Î ˜„· ‡Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ , ÌÈÙ‚‰ ÈΠ̉ȄÈÏ ÂϷȘ˘ ÌÈÁÂÂÈ„‰ ˙‡ ȇ¯Î ˜„· ‡Ï Ìȃʿk«¯¿Ó‰ . השתלבות יוצאי אתיופיה בצה"ל תמונת מצב חוק שירות הביטחו , התשמ"ו 1986 מסדיר את חובת השירות של אזרחי המדינה בצה"ל. בשני האחרונותשיעורהעולי החדשי המתגייסי לצבאהואכחמישיתמהמתגייסי 85 , בעיקרממדינות חבר העמי ומאתיופיה. הצבא ממלא תפקיד חשוב בתהלי קליטת : השירות הצבאי בישראל נח שב כור ההיתו של החברה הישראלית ומקד את ההתערות בחברה, את הניעות החברתית ואת אפשרויות הלימודי והתעסוקה. השירות הצבאי ג מעצי את תחושת ההצלחה של הפרט, את יכולת עמידתו באתגרי ואת תחושת השייכות שלו. נקודת הפתיחה של העולי המתגייסי שונה מזו של הוותיקי ומ אופיינת בחוסר מידע, בחששות ובלבטי , ובפערי של תרבות ושפה. לאור הצרכי הייחודיי הקי צה"ל מער לטיפול בחיילי עולי הכולל, בי היתר, ענ לקליטת עלייה בחיל החינו והנוער ) להל חיל החינו ( , מדור פרט במינהל הגיוס העוסק בבעיות פרט של עולי ,מדורהכנהלצה" ללעולי ומסלולטירונותייחודיתלעולי . על פי נתוני אג כוח אד בצה" ל ) להל אכ"א( , מספר החיילי יוצאי אתיופיה אשר שירתו 86 בצה" ל בסו שנת 2010 היה כ 5,800 . בשנה זו התגייסו כ 2,430 יוצאי אתיופיה ) 1,600 חיילי ו 830 חיילות.( שיעור הגיוס של חיילי יוצאי אתיופיה היה 86.3% לעומת שיעור גיוס כללי של 74% , עובדה שיכולה להעיד על מוטיבציה גבוהה. שיעור הגיוס של החיילות היה נמו במעט מהממוצע. ואול , לאחר הגיוס חל שבר וחיילי וחיילות רבי יוצאי אתיופיה נקלעי לליקויי שירות )נשירה, עריקות, וכליאה בשיעורי גבוהי ( , והמיצוי לתפקידי איכותיי , לפיקוד זוטר ולקצונההואנמו יחסית. פרסומי מפקדת קצי חינו ראשי, משרד החינו והעמותות הפרטיות העוסקות בהכנה לגיוס של יוצאי אתיופיה, מוני את הסיבות לליקויי השירות ובה : רקע כלכלי חלק ניכר מהחיילי סובלי מבעיות כלכליות בבתיה עקב אי השתלבות ההורי בשוק העבודה ונאלצי לסייע בפרנסת __________________ 85 לפי הגדרת צה"ל חייל נחשב עולה חדש א חלפו פחות משלוש שני ממועד קבלת אזרחות ישראלית או א עלה לאר. לאחר גיל 16 . לעומת זאת, חיילי יוצאי אתיופיה מוגדרי עולי חדשי א לא נולדובישראל. 86 עלפיעדכו שלצה" למספטמבר2012גדלמספר לכ 6,600 . 44 דוחשנתי63ג המשפחה; רקע תרבותי פערי תרבותיי בי החייל לבי הוריו יוצרי קונפליקט, וחסרו המשענת ההורית במהל השירות מותיר חיילי ללא מעגל התמיכה הראשו בחשיבותו. פערי תרבותבי מפקדי לבי חיילי יוצאיאתיופיהמובילי לחוסרהבנתהצרכי הייחודיי ולפרשנות לא נכונה של תגובות החיילי הללו; שיבו% בצבא על א המוטיבציה הגבוהה נתוני הגיוס מובילי לשיבו% מוגבל לתפקידי איכותיי המעורר רגשי קיפוח וחוסר אמונה ביכולות האישיות ופוגעבטיבהשירות;שיעור הנמו שלקציני יוצאיאתי ופיהיוצרמחסורבמודלי לחיקוי; קשיי הסתגלותלמסגרתהצבאיתבכללוקשייהשתלבותביחידהבפרט. ¯ÒÂÁÓ ‰·¯ ‰„ÈÓ· ˙ÂÚ·Â ÒÂÈ‚‰ ˙Ú· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„„ÂÓ˙Ó ÔÓÚ˘ ˙ÂÈÚ·‰ ÈÎ ˘‚„ÂÈ ˙ÂÈÁ¯Ê‡‰ ˙ÂίÚÓ‰ ˙Áψ‰ , ‰Ê Á„· ¯‡Â˙ÓÎ , ‰ÁÈ˙Ù‰ È Â˙ ÔÈ· ÌȯÚÙ‰ ˙‡ ÌˆÓˆÏ ‡˘ Ï˘ ‰Ï‡Ï Ì‰Ï˘ ÌÈÒÈÈ‚˙Ó‰ ¯ . מיצוי השירות הצבאי של יוצאי אתיופיה בדצמבר 2011 פרסמה מחלקת המחקר והמידע של הכנסת דוח על השתלבות של יוצאי אתיופיה בצה"ל. מדוחזהעלתהתמונהקשהבאשרלמאפייניהשירותשלחיילי אלהמשלבהשיבו%בצבא ועד השחרור; על פי נתוני מפקדת קצי חינו ונוער ממרס 2011 , כ 22% מחיילי יוצאי אתיופיה משתחררי לפני תו השירות לעומת 15% מהחיילי ילידי האר%; על פי נתוני אכ"א, בשנת 2010 היה מיצוי הגיוס של חיילי יוצאי אתיופיה נמו בהרבה בהשוואה לזה של יתר חיילי צה"ל. כ , למשל, רק 9% מה עברו הכשרות וקורסי מקצועיי כלשה לעומת 20% בקרב שאר החיילי , והמיצוי לתפקידי פיקוד בקרב החיילי יוצאי אתיופיה היה 6% לעומת 13% בכלל צה"ל, ולקצונה 1% לעומת5% 6%בכללצה"ל. ˙Â¯È˘‰ ÈȘÈÏÏ ˙Â¯È˘‰Ó ‰¯È˘ Ï ¯˘‡· , ‰ˆ È Â˙ " · ÈÎ ÌȯÂÓ Ï - 2010 ¯˙ÂÈ Â¯˘ Ó - 20% ωӷ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÏÈÈÁ‰Ó ˙Â¯È˘‰ Í . 66% ¯„‚ÂÓ˘ ‰Ó ·˜Ú ¯˜ÈÚ· Ì‰Ó ‡·ˆ· " ‰¯ÂÓÁ ‰Ú¯ ˙‚‰ ˙‰ " , ˙ÂÈ Ù‚ ˙ÂÈÚ· ·˜Ú ¯˙ȉ , ȇ ˙ÂÈ˘Ù - ‰Ó‡˙‰ . ÔÈ·Ó · ‡ÏÎ ˘ ÌÈÏÈÈÁ‰ - 2010 ¯˙È Ï˘ ‰ÊÓ ÏÂÙÎÓ ¯˙ÂÈ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ ̯ÙÒÓ ¯ÂÚÈ˘ ‰È‰ ‰ˆ ÈÏÈÈÁ " Ï , È ‰˘ÂÏ˘ ÈÙ Ï„‚ ‰È‰ Ì·¯˜· ˙˜ȯډ ‡ ˙„˜Ù ‰ ¯ÂÚÈ˘ Ì‚Â ¯ÂÚÈ˘‰Ó ¯˙ ‰ˆ ÏÏη " Ï . · Í ÈÁ‰ ÏÈÁ Í¯Ú˘ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ ‰‡ÈÏÎ ¯˜Ò ÈÙ ÏÚ - 2010 , 87% ÔÈ·Ó ‰ ¢‡¯‰ ˙Â¯È˘‰ ˙ ˘· ¯·Î ‰ ¢‡¯Ï ‡ÏИ„· ˘ ÌȇÂÏΉ , Ï˘ ‡Ïη Ì˙Èȉ˘ ͢Ó Π‰È‰ ÌȇÂÏΉ - 40% ÏÏÂΉ Ì˙Â¯È˘ ÔÓÊÓ . ȯÂÚÈ˘ Âȉ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ˙‡ˆÂÈ ˙ÂÏÈÈÁ ·¯˜· Ì‚ Ù Ìȉ·‚ ‰‡ÈÏΉ ‰˘ÂÏ˘ È - ˙ÂÏÈÈÁ‰ ¯˙ÈÓ ‰Ú·¯‡ , Âȉ Ô·¯˜· ˙˜ȯډ ˙„˜Ù ‰ ȯÂÚÈ˘Â ‰Ú·¯‡ È٠ͯڷ Ìȉ·‚ . ÌÈ·ÈˆÈ Â¯˙ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÏÈÈÁ Ï˘ ‰‡ÈÏΉ È Â˙ ÈÎ ˘È‚„Ó ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó Ô¯Á‡‰ ¯Â˘Ú‰ ͢ӷ , ˙È˙¯·Á ‰¯‰Ê‡ ˙¯Â ÌȘÈÏ„Ó Ì‰ ÈΠ. חיל החינו והנוער מנסה להיאב ק בתופעה, ופ יתח מודל פעולה למניעת כליאה חוזרת. במסגרת המודל הוא מקיי תכנית לחיזוק השרידות בשירות ולצמצו הכליאה בקרב חיילי יוצאי אתיופיה, ומקיי סדנאות להעצמת הכלואי . ואול , עד מועד סיו הביקורת, אוגוסט 2012 , לא חל שינוי במגמות הכליאה בקרב החיילי ולא נמצא פתרו לב עיה. לעומת זאת בקרב החיילות הביאו הסדנאותלשיפורמסוי . 45 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית עבודת המטה לקידו חיילי יוצאי אתיופיה ÏÈÚÏ„ ÌÈ˘˜‰ ÌÈ Â˙ ‰ , ˙ ¯Á‡‰ ÌÈ ˘·  ˙˘‰ ‡Ï˘ , · ˘‡¯ Ï˘ ‰ÓÊÈ ÒÈÒ·· „ÓÚ " ‡ ȇÓÓ 2011 ‰ËÓ ˙„Â·Ú ÔÈÎ‰Ï ) ÔÏ‰Ï - ‰ËÓ‰ ˙„Â·Ú ( , È Â˙ ˙‡ ˙¢‰Ï ‰˙ÈÏÎ˙˘ ÈÏÈÈÁ Ï˘ ˙Â¯È˘‰ ‰ˆ ÈÏÈÈÁ ÏÏÎ Ï˘ ‰Ï‡Ï ÌÈÓÂÁ˙‰ Ïη ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ì " Ï . ˙È Î˙‰ · ˘‡¯ È„È· ‰¯˘Â‡ " ˙È˘‡¯· ‡ 2012 ˙·¯˜‰ ÌÈ ˘· ȯ٠˙‡˘Ï ‰ÈÂ˘Ú ‡È‰Â . ˙Â¯È˘Ï ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÏÈÈÁ Ì„˜Ï ˙ˆ¯Ó ÏÚÂÙ ‡·ˆ‰ ÈÎ „ÓÏÓ ‰ËÓ‰ ˙„Â·Ú Û˜È‰ ̉Ȅȷ ÚÈÈÒÏ ˙ ӄʉ ÏÎ ˙ˆÓÏ ‰Ò Ó „˜ÈÙÏ È˙ÂÚÓ˘Ó . ˜Ò‰ ¯„‚· ‡È‰ ÔÏ‰Ï˘ ‰¯È ËÒ‚‡ „Ú ‰ËÓ‰ ˙„Â·Ú Ì¢ÈÈ Ï˘ ·ˆÓ ˙ ÂÓ˙ 2012 , ‰ˆ È Â˙ ÈÙ ÏÚ " Ï . · Ï˘ ‰ËÓ‰ ˙„Â·Ú ˙ˆÏÓ‰ " ÔÓ¢ÈÈ ˙„ÈÓ ‡ 1. ÌÈÈ Â‚¯‡ ÌÈÈÂ È˘ : בעקבות עבודת המטה החליטה ראש אכ" א על הקמת גו מטה ייחודי, באחריותו של אלו משנה, אשר פועל ליצירת מדיניות כוללת לשילוב יוצאי אתיופיה בצה" ל ולמעקב אחריה . לצור זה הקי צה"ל מדור חדש לשילוב יוצאי אתיופיה שתפקידיו יהיו: תיאו בי כלל הגופי העוסקי ביוצאי אתיופיה, בקרה ומעקב על השגת היעדי שנקבעו בעבודת המטה, בקרה אחר ההכשרות הייחודיות, תכלול הפעולות בשטח לרבות של מדריכי נוער של חיל החינו ) להל מד" ני ( ופיקוח על הפעילות ביישובי מרכזיי . נוס על כ יוק במדור מוקד פניות טלפוני ליוצאי אתיופיה משלב המועמדות לשירות ביטחוני ) להל מלש" בי ( ועד שלב שחרור מהשירות. ËÒ‚‡ „Ú 2012 ‰Ó˜‰· ÔÈÈ„Ú ˘„Á‰ ¯Â„Ó‰ ‰È‰ ) ˙„˜ÙÓ Â¯Á· ÌÈ Èˆ˜Â .( ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ¯Èη ÔȈ˜ Ï˘ Â˙ÂȯÁ‡· ˘„Á ‰ËÓ Û‚ ˙Ó˜‰ , ÏÏÎ˙È ¯˘‡ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÔÈÈ Ú· ‡·ˆ‰ ˙ÂÏÂÚÙ ÏÎ ˙‡ , Ì‚ ˙˘¯„ ‰ ˙·ÈÂÁÓÏ Ï„ÂÓ ˘Ó˘Ï ‰ÈÂ˘Ú ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘ÓÓ . 2. ˙Â¯È˘‰ ˙È˘‡¯· ‰ Ή Èү˜ : הצבא מקיי קורסי מגווני שנועדו לחיילי יוצאי אתיופי ה וניתני לפני או מייד לאחר הגיוס. רבי מהקורסי נעשי במימו חלקי של משרדי ממשלה, בייחוד של משרד הקליטה, ומכספי תרומות. על פי התכנית של אכ"א, כ 92% מהמתגייסי יוצאי אתיופיה, שלה דרוש מענה ייחודי, ישתתפו בקורסי שנועדו לגשר על פערי , להיטיבאתשיבוצ ולהג דילאתסיכוייה למיצויהשירות. ¯·ÚÈ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÒÈÈ‚˙Ó‰ Ï˘ ËÏÁÂÓ‰ ̷¯ , ÔΠ̇ , ˙È˘‡¯· ˙ ¢ ˙¯˘Î‰ ÌÒÂÈ‚ . ˙‡Ê ÌÚ , ‰ˆ ÏÚ " ÌÈÈ ÂÈÁ‰ ÌÈү˜‰˘ ÁÈË·‰Ï È„Î ÌÈ˘¯„ ‰ ÌÈ„Úˆ‰ ˙‡ ˘ Ï Ï ˙ÂÈ ÂˆÈÁ‰ ˙ÂÓ¯˙‰ ¯ÂÚÈ˘· ˙ÂÁÈÙ ‰È‰È˘ ‰¯˜Ó· Ì‚ Â΢ÓÈÈ ˙¯˘Î‰‰Â . 3. ˘‰ ȈÈÓ ˙Â¯È : כוונתו הכללית של אכ" א היא לשלב את יוצאי אתיופיה במיוני מיוחדי אגב העלאת המכסות והקלה בקריטריוני הנוהגי בצה"ל. להל דוגמאות: הרחבת ההשתתפות בקורסי קד צבאיי ) להל קד" % ( המיועדי ליוצאי אתיופיה באמצעות הרחבת הקריטריוני ; העברת תכנית העצמה לאחר הטירונות ל 240 חיילי מדי שנה; שילוב של כ 100 חיילי בקורסי של משרד התמ"ת במכללה אזרחית המקנה לימוד מקצועות בראשית השירות; מיצוי לפיקוד ולקצונה באמצעות מבח של התאמה אישיותית בלבד, נקיטת מדיניות מקלה 46 דוחשנתי63ג בהוצאת חיילי יוצאי אתיופיה לקצונה, והגדרת קצי חונ לכ ל קצי חדש יוצא אתיופיה; קביעת מכסהשמורהבקורסיהפיקודהזוטרתו כדיהעלאתהב 15% בהשוואהלשיעורכיו . ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „Ú , ËÒ‚‡ 2012 , ˙ÂÓÈȘ‰ ˙ÂÒÎÓ‰ ÂÏÚ‰ ‡Ï ‰ÓˆÚ‰‰ ˙È Î˙ ‰ÚˆÂ· ‡Ï ·- 15% ¯ËÂÊ „˜ÈÙÏ ÌÈү˜· . Ó˙‰ Èү˜ Âڈ· ‡Ï ÔÎ ÂÓÎ " ¯È˘Î‰Ï „Ú ˘ ˙ 100 87 Á ˙Â¯È˘‰ ˙ÏÈÁ˙· ÌÈÏÈÈ . ˙‡Ê , Ó˙‰ „¯˘Ó˘ Û‡ " ÌÈȈ¯‡ ÌÈÊÎ¯Ó ‰˘ÈÓÁ ÏÈÚÙÓ ˙ ˜˘Ó· ˘Â˜È· Ì‰Ï ˘È˘ ˙ÂÚˆ˜ÓÏ ‰¯˘Î‰Ï ˙Ȉ¯‡ ‰Òȯٷ , ¯·Î ÂÏω ÌÈÊίӷ˘ ۇ ˙ÂÈ„ÂÁÈÈ ˙ÂÈÒÂÏÎÂ‡Ó ÌÈÏÈÈÁÏ ˙ÂÈÚˆ˜Ó ˙¯˘Î‰ ˙ÂÓÈȘ˙Ó . ÌÈ ÂÈ„ , ÌÈÈ˙ ˘· ÂÓÈȘ˙‰˘ Èη‰ Û‚‡‰ ȂȈ ÔÈ· ‰Ê ÔÈÈ Ú· ˙ ¯Á‡‰ Ó˙‰ „¯˘Ó· Ì„‡ ÁÂÎ ÁÂ˙ÈÙÏ ‰¯˘Î‰Ï ¯ " ˙ Í ÈÁ‰ ÏÈÁ ȂȈ ÔÈ·Ï , Ô‰˘ÏÎ ˙‡ˆÂ˙ Â·È ‰ ‡Ï , ÌÈÏÈÈÁ ·Ï¢ ‡Ï ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „Ú ÌÈÓÈȘ‰ ÌÈү˜‰ ˙¯‚ÒÓ· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ . ˘È È‚ÂÏ Îˉ Í ÈÁÏ ÌȯÈÚˆ ˙ÈÈ Ù‰Ï ÈÎ ÔÈÂˆÈ ‡·ˆÏ ˜¯ ‡Ï ÂÏÂÎ ˜˘ÓÏ ˙Ú‚Â ‰ ˙Â·È˘Á , ‡˘Â ‰ ˙ÂÈ ÂÈÁ Ô‡ÎÓ . מנגד, בוצעה ההכנה הייעודית לשירות בחילות השדה בקורס נפרד משאר העולי ; נוספו 70 חיילי מיוצאי אתיופיה לקורסי קד צבאיי ; בוצעה הרחבת המסגרת של קורס קציני ייעודי ל 90 חיילי ומונו לה חונכי אישיי המלווי אות ותומכי בה ; שונו הקריטריוני ליוצאי אתיופיהבקורסיהקציני והונהגהמדיניותמקלהלקליטת . 4. ˯ٷ ÏÂÙÈˉ : לנוכח חסרו המשענת ההורית והמצוקות הכלכליות בבתי החיילי , עבודת המטה קובעת כי מפקדי מחויבי בביקור בית בעת קליטת החייל; בד בבד ייערכו ביקורי בית של סגלי תשלומי משפחה )תשמ"ש( כדי להסדיר את הנושא בטר המצאת האישורי לזכאות לתשלומי אלה; יינתנו הקלות באישור בקשות לסיוע כלכלי; ע הגיוס יינת מענק התארגנות בס שלעד1,000ש"ח; ישופרוהממשקי בי הצבאובי גופי אזרחיי ,דוגמתמשרדהקליטה, בדבר ההטבותוהזכויותהמגיעותלעולי . ¯ ÂÓ˘ÂÈ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ‰Ê ‡˘Â · ˙È Î˙‰ È·Èί · . 5. ‰ËÈÙ˘Â ‰‡ÈÏÎ : הכוונה הכללית היא לגבש מדיניות שפיטה וענישה מקלה המותאמת לצורכי יוצאי אתיופיה שתוריד 70% מהיק הכלואי בהווה, כגו , הקלות למלש" בי המשתמטי מצו ראשו ; בחינת חלופה של עבודות שירות או מעצר פתוח במקו כליאה; והפעלת מהלכי הסברה לדרגי השיפוט כדי לצמצ את שיעורי הכליאה. עובר למועד סיו הביקורת מיושמת מדיניותזו. 6. Ï‚Ò‰ È˘ ‡Ï ‰¯·Ò‰ : עד סיו הביקורת בוצעו כל ההמלצות בדבר פעולות ההסברההמועברותלמפקדי , לנגדי ,לקב"ני ולסגלימשאביאנוש. ÌÈ˘„ÂÁ ÍÂ˙· Ì˘ÈÈ ‡·ˆ‰˘ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ ˙Ù˜˙· ÌȘÒÂÚ‰ ˙ ¯˙Ù‰Ó Ï„‚ ˜ÏÁ ÌÈ„Á‡ ȇ·ˆ‰ ˙Â¯È˘‰ , ‰ËÓ‰ ˙„·ڷ Âڈ‰˘ ÈÙÎ . __________________ 87 אחדמה מיועדלמגזרהערבי. 47 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית השתתפות המשרד לקליטת העלייה 1. יותר ממחצית החיילי יוצאי אתיופיה זכאי להטבות בתנאי השירות, בדר כלל עקב מצב הכלכלי ומסיבות נוספות )לעומת כ 10% בקרב ילידי האר%.( אחת הסיבות לשכיחות העריקות בי החיילי יוצאיאתיופיההיארצונ לסייעבפרנסתהמשפחה. עודטר הגיוסאומידלאחריויכולי המלש" בי והחיילי המתגייסי לטפלבזכאות לתנאי השירות שלה ובתשלומי למשפחותיה , בכפו להמצאת מסמכי החתומי בידי הוריה . התברר כי רבי מהחיילי נמנעי מלעשות זאת, ולכ זכאות אינהממומשת,וה עורקי משורותהצבא. כדילסייעבפתרו הבעיהיז הממונהעל תחו צה"ל במשרד הקליטה בשיתו אכ"א מהל שלפיו יטפל משרד הקליטה בעצמו, באמצעות רכזי הקליטה )יוצאי אתיופיה( ביישובי , בהמצאת המסמכי שיזכו את משפחות החיילי בתשלומי . ביוני2012היההמהל בראשיתו,וטר נית לעמודעליעילותו. 2. משרד הקליטה מממ פעולות שנועדו לצמצ את תופעת הכליאה בקרב חיילי יוצאי אתיופיה, כגו קורסי העצמה, סדנאות, ופעולות למניעת הכליאה. לצור כ הוא מכשיר אנשי סגל, מפקדי וחונכי שילוו את החיי לי הללו. בד בבד הוא נוקט פעולות להגדלת מספר של המפקדי והקציני מיוצאי אתיופיה ולקידומ . ס הוצאות משרד הקליטה למימו פעולותיו בצה"ל בשנה גדל ב 2012 לכ 2.19 מיליו ש"ח, לעומת כ 1.2 מיליו ש" ח בראשית הפעלת תכנית החומשב 2008 . ·Èˆ˜˙ ÏÂˆÈ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ Ô˘ ‡Â‰ ‡·ˆÏ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ¯È·ÚÓ˘ ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ È : ·- 2008 Π¯˙ - 20% ·Èˆ˜˙‰Ó ; ·- 2009 Î - 42% ; ·- 2010 Î - 51% ; ·Â - 2011 Î - 43% . „‚ Ó , ·- 2012 ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ ÈÙÒÎÓ ‡·ˆÏ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ¯È·ÚÓ˘ ·Èˆ˜˙‰ Ï„‚ Ï- 2,189,000 ˘ " Á , ¯‡Â È ÌÈ˘„ÂÁ·Â - Î ÂÏˆÂ Ò¯Ó - 24%  ÓÓ . ˙¯Â˜È·‰ ‰˙ÏÚ‰ „ÂÚ ÈÎ ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ ÈÙÒÎ , „·Ï· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ÌÈ„ÚÂÈÓ‰ , ÌÈȇ·ˆ ÌÈү˜ ÔÂÓÈÓÏ ÌÈ˘Ó˘Ó ÌȯÁ‡ ÌÈÏÈÈÁÏ Ì‚ ÌÈ„ÚÂÈÓ‰ , ˙ÚÓ˘Ó È„‚ ˙¯˘Î‰Â ¯Ú ÈÎȯ„Ó Èү˜ Ô‚Π. משרד הקליטה מסר למשרד מבקר המדינה בתשובתו מדצמבר 2012 כי אחת הסיבות לאי ניצול התקציב על ידו היא המועד המאו חר, לפעמי באמצע שנת תקציב, של אישור התקציב שיועבר לחילהחינו , דברהמונעאתיישו מלואתכניתהעבודהש . הכנה לשחרור היחידה להכוונת חיילי משוחררי ) להל היחידה( במשרד הביטחו מסייעת לחיילי הנמצאי על ס השחרור ולאחריו להשתלב בחיי האזרחיי . בי היתר, מדובר בסיוע כספי לזכאי ללימודי . הקר לקליטת חיילי משוחררי ) להל הקר (, שהוקמה ב 1994 , מאפשרת ליחידה להגשי אתיעדיהבתחומיההשכלה,קליטתעלייהושילובהחיילי המשוחררי במשק. היחידה בשיתו אכ"א וחיל החינו מקיימי סדנאות ייחודיות לחיילי אתיופי להכנה לשחרור שבה משתתפי כשליש מהמשתחררי בשנתו . סדנת שחרור נוספת מתקיימת לכלל החיילי הלוחמי , ורבי מיוצאי אתיופיה, ששירתו כלוחמי , מעדיפי להשתת בה על פני הסדנה הייעודית לה . המינהל לסטודנטי עולי במשרד הקליטה ומשרד התמ" ת תכננו להקי מכינה נוספת לקראת שחרור, אשר תתקיי שלושה חודשי לפני תו השירות ותאפשר לחייל יוצא אתיופיה להתחיל בלימודי אקדמיי או במכינות קד אקדמיות ובהכשרות מקצועיות, על פי אבחו מקצועי.עדסיו הביקורת, אוגוסט2012 ,המכינותהללוטר החלולפעול. עבודת המטה של אכ" א כללה ג היא המלצות להכנה לשחרור, ובי היתר: קיו מכינה ייחודית לשחרור ליוצאי אתיופיה שתימש שבועיי ותכלול אבחו מקצועי והעשרה אינסטרומנטלי ת; 48 דוחשנתי63ג הכוונה למכינות קד אקדמיות לבחינות בגרות של משרד הקליטה; ולימודי מכינה לטכנאי ולהנדסאי בפריסהארציתבסיועמשרדהתמ"ת. ÌÂÈÒ „ÚÂÓ „Ú ˙¯Â˜È·‰ , ËÒ‚‡ 2012 , ‰Ï‡‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ÂÓ˘ÂÈ Ì¯Ë . משרד התמ" ת השיב למשרד מבקר המדינה כי תכנית הלימודי במכינה כחצי שנה לפני תו השירות נועדה להכוונה למסלולי לימוד שוני ולהעצמה, ותואמה ע מינהל הסטודנטי , ע משרד החינו וע צה"ל. במשרד התמ"ת א התקבל אישור של ועדת המכרזי להפעלת התכנית. ואול , התכנית לא יצאה לפועל בשל שינוי בעמדת צה" ל שכלל בקשה לבצע את התכנית בפריסה ארצית ולא כתכנית חלו% )פיילוט( כפי שתוכנ מראש. שינוי זה גר לכ שהתקציב ששוריי לתכניתלאהספיקלביצועבמתכונתשלצה"ל. הכנה לגיוס של יוצאי אתיופיה 1. מניסיונ של משרדי הממשלה ושל העמותות הפרטיות, העוסקי בהכנה לגיוס לצה"ל, עולה כי ההכנה המוקדמת לגיוס חשובה מאד להצלחת החיילי במהל השירות. ע הגופי הציבוריי העוסקי בהכנה לשירות הצבאי של מלש" בי , לרבות יוצאי אתיופיה, נמני בעיקר: מינהל חברה ונוער במשרד החינו ; האג החברתי ביטחוני במשרד הביטחו ; חיל החינו בצבא; ורשויות מקומיות. ע הגופי הפרטיי העוסקי בהכנה לגיוס נמני ארגוני וקרנות, כגו ארגו הג'וינט, ועמותותפרטיותהמתמחותבכ ומפעילותתכניותייחודיותליוצאיאתיופיה. זאת ועוד,מהדוח שפרסמה מחלקת המחקרוהמידע של הכנסת בדצמבר2011 העוסק בהשתלבות של יוצאי אתיופיה בצה"ל, עולה כי לאור חשש מהשירות הצבאי מעדיפי יוצאי אתיופיה להשתת בתכניות הכנה לשירות הצבאי בשיעור הגבוה פי 1.5 מיתר העולי . ממצא זה מלמד על הצור החיוני בשיתו צעירי יוצאי אתיו פיה בתכניות ההכנה לגיוס. כאמור, בעבודת המטה של אכ"א נקבע כי יש צור בכ ש 92% מהמתגייסי יוצאי אתיופיה יעברו הכנה ייעודית לפני הגיוס אומידאחריווכיהשאראינ זקוקי לכ . ˙È˘‡¯Ï ÔÂÎ 2012 , ‡ ˙Â¯È˘Ï ‰ Ή Èү˜ ÂϷȘ ‡Ï ÌÈÒÈÈ‚˙Ó‰ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÓ Ú·¯Î ‰¯˘Î‰ ˙¯Á‡ ˙È„ÂÚÈÈ . 2. משנת 2007 קיי שיתו פעולה של נציגי צה" ל )מחיל החינו ומאכ"א( ע נציגי משרד החינו ומשרדהביטחו וע ראשירשויותמקומיות,עמותות, ארגוני הנוגעי בדברותנועותנוער בכל הנוגע להכנה לגיוס במסגרת של "שולח עגול" ) להל השולח העגול.( הנציגי בשולח העגול מתכנסי פע בחודש לדו ביישומ ובהערכת של תכניות להכנה לגיוס, ומעבר לכ מתקיי קשר יומיומי ביניה . בכל מחוז של משרד החינו יש רפרנט הכנה לצה" ל שמתפקידו לבדוק את יישו התכני שנקבעו בשולח העגול. נציגי השולח העגול מתמקדי בתכניות שיזמו לכלל ה אוכלוסייה, ולא בהכרח במלש"בי יוצאי אתיופיה. משרד הקליטה, המתכלל של תכנית החומש,אינומעורבדר קבעבשולח העגול. ÏÏÎ˙Ó‰ ̯‚Π˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ ÏÚ ‰Ï˘ÓÓ ˙ËÏÁ‰· ¯Á· ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó˘ Û‡ ÈÎ ‡ˆÂÈ , ˙ÈÒÁÈ ÈÏ¢ ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή‰ ‡˘Â · „ȘÙ˙ . 49 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית משרד הקליטה מסר בתשובתו כי לא שות בשולח העגול, על א פניותיו למשרד החינו ליטול חלק בדיוני . ע זאת, משרד הקליטה משתת בשולח עגול אחר, אותו מנהל ראש חטיבת תכנו ומנהלכוחאד באכ"א, ושבמסגרתוהואיכולליזו ולממ תכניותלסיועלחיילי עולי . צורכיה של יוצאי אתיופיה ה ייחודיי ובמקרי רבי ה מחייבי טיפול אישי. רצוי היה כי מידע רצי משלב שלפני השירות בצבא ובמהלכו יהיה זמי ה לגורמי העוסקי בגיוס ובהצבה ביחידותוה לגורמימחקר, אגבשיתו פעולהבכלהנוגעלמאגרימידעולהערכהשלתכניותהכנה לגיוס. לדברי אלה משנה חשיבות בכל הנוגע למעקב ולבחינת האפקטיביות של התכניות הפדגוגיות שמפעילי משרד החינו ומשרד הביטחו ) כגו שיעורי המחנ , שבוע הגדנ"ע, תכנית 88 " בעקבות לוחמי " , ומפגשי ע קציני ולוחמי ( והעמותות הפרטיות עבור מלש" בי בכלל ועבוריוצאיאתיופיהבפרט. 89 ‰˘ÚÓÏ ‰Îω , ÊÎ¯Ó ÔÈ· ‰ÏÂÚÙ ÛÂ˙È˘ Ôȇ ‰ˆ· ˙‚‰ ˙‰ ÈÚ„Ó " Ï ) „ÓÓ " ‰( ˙¢¯‰ ÔÈ·Ï 90 Í ÈÁ· ‰Î¯Ú‰Â ‰„È„ÓÏ ˙Ȉ¯‡‰ ) Ó‡¯ " ‰( , ԯΠÂÒÓ „ÈÁ‡ ÌÈ Â˙ „ÒÓ Ôȇ . ÌÈÓÈȘ ˘ÏÓ ÏÚ Ú„ÈÓ È¯‚‡Ó ‰ÓÎ " ÌÈÓ‡Â˙ Ì È‡˘ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ· : ‰ Ή ˙È Î˙ ÈÊί È„È· ˙È˯٠‰˙ÂÓÚ Ï˘ ÒÂÈ‚Ï , ÒÂÈ‚‰ ˙ÂÎ˘Ï È„È·Â Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓ È„È· . ÒÁ‰ ˙‡ ÌÈ Â˙ · ¯ ‰ÈÈÏÚÏ È‚ȉ ˙„ÚÂ Ï˘ ÔÂÈ„ Íωӷ ÈÎ ‰„·ÂÚ‰ ‰˘ÈÁÓÓ , ËÒ‚‡· Í ÈÁ‰ ÏÈÁ Ô‚¯‡˘ 2011 , ‰¯ÂÓ˘ÏÙ‰ ÈÏÂÚ È Â˙ ÁÂÏÈÙÏ ‰·¯ ˙Â·È˘Á ˙ÓÈȘ ÈÎ Í ÈÁ ˙˜ÏÁÓ ˘‡¯ ‰˘È‚„‰ " ÌÈÏÂÚ‰ ÔÈ·Ó ÒÂÈ‚‰ ȯ· ¯ÙÒÓ ˙‡ ˙Ú„ÂÈ ‰ ȇ ˙ίÚÓ‰ ÌÂÈÎ Ô΢ ." משרדהחינו מסרלמשרדמבקרהמדינהבתשובתומנובמבר2012 כיביולי2010 התקיימהישיבה להסדרת שיתו הפעולה בי ממד"ה וראמ"ה, וכי נבנתה תכנית לש כ , אשר לא מומשה עקב עלויותיההגבוהות.גניזתהתכניתנעשתהעלידיצה"ל. ‰ÈÓ Ú·˜ ‡Ï ω · ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ ˙ÏÂÚÙ È Ù‡  ‚ÂÚ Ì¯Ë Ï‚ډ ÔÁÏ¢· ÍÎ ÏÚ ÛÒ ‚‰ ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ ˙ÂÏÂÚÙ ˙‡ ÏÈ·ÂÈ˘ Û ; ÌÈÙ˙¢‰Ó ÈÓ ¯Â¯· ‰Ê Ôȇ ÔÎ ÂÓÎ - Í ÈÁ‰ „¯˘Ó , ‰ˆ ‡ ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó " Ï - ÔÁÏ¢· ËÏÁ‰ Ô‰ÈÏÚ˘ ˙ÂÏÂÚÙÏ ˙ÏÏÂÎ ˙ÂȯÁ‡· ‡˘Â Ï‚ډ . ÍÎ , Ï˘ÓÏ , ˙È˯٠‰˙ÂÓÚ Ï˘ ˙ÂÏÈÚÙ , ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή· ˙˜ÒÂÚ‰ , È„È ÏÚ Ô‰ ˙ ÓÂÓÓ‰ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ) ˙Á‡ ˙È Î˙ ˙·ÂËÏ ( ‰Â ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó È„È ÏÚ Ô ) ˙¯Á‡ ˙È Î˙ ˙·ÂËÏ ( ˙Ó‡Â˙Ó ‰ ȇ „¯Ù · „¯˘Ó ÏÎ È„È· ˙È˘Ú . מעורבות משרדי הממשלה,רשויות מקומיות וצה"ל להל פרטי עלפעילותהשלטו המרכזי,המקומיוצה"לבהכנהלגיוס: Í ÈÁ‰ „¯˘Ó חוזר המנהל הכללי של משרד החינו מדצמבר 1999 בדבר נכונות ומוכנות לשירות בצה" ל חייב את בתי הספר העל יסודיי להפעיל תכנית חינוכית רב שלבית המיועדת להכי את התלמידי __________________ 88 סיורי באתרימורשתקרבידועי , למשלבעמקהבכאברמתהגול . 89 מחלקתמדעיההתנהגותהיאגו1המגבשמדיניותלגביהגיוסואחראיעלהמיו וההשמהבצה"ל. 90 יחידת סמ במשרד החינו , שהיא הגו1 המנחה את מערכת החינו מהבחינה המקצועית בתחומי ההערכהוהמדידה. 50 דוחשנתי63ג לקראת שירות בצה"ל. חוזר מנכ" ל נוס מנובמבר 2007 קבע כי תהלי ההכנה לגיוס נתו באחריות מינהל חברה ונוער במטה המשרד ובמחוזותיו.בשני האחרונות הגדיר משרד החינו את עידוד הגיוס לצה" ל כיעד מרכזי שלו )למשל בשנת הלימודי התשע"א.( בסו שנת לימודי זו הופעלה התכנית לנכונות לשירות ומוכנות לצה"ל ב 553 בתי ספר, והיעד לסו שנת הלימודי התשע" ב היה 613 ) מבי 1,208 בתי ספר על יסודיי , לרבות לבדווי ולדרוזי .( יצוי כי בבתי ספר, שבה לומדי עולי רבי , מופעלתתכניתייחודיתלהכנהלגיוסבש "עולי לצה"ל." בשני האחרונות מוביל מינהל חברה ונוער תכניות התערבות ייחודיות של עמותה פרטית ליוצאי אתיופיה, ומשתת במימו תכנית של עמותה פרטית אחרת, הפועלת בשעות הלימודי בבתי הספר ל הכנהלגיוסשלנערי מהפריפריההחברתית,לרבותמיוצאיאתיופיה. ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó 1. האג הביטחוני חברתי במשרד זה ) להל האג ( מופקד על תחו ההכנה לצה"ל. האג מקיי בבתי הספר פעילות משלימה המתואמת ע תכנית ההכנה לגיוס שמפעיל משרד החינו . בשונה ממשרד החינו , אג ז ה פועל בקרב בני הנוער בכלל ואינו מייחד תכניות למלש" בי יוצאי אתיופיה. 2. פעילות נוספת של הכנה לגיוס על ידי האג , יחד ע משרד החינו , היא אסדרת )רגולציה( המכינות הקד צבאיות91 . אסדרת פעילות המכינות בידי משרדי החינו , הביטחו וצה" ל נעשית מכוח חוק המכינות הקד צבאיות, התשס"ח 2008 , ומכוח התקנות לחוק זה מינואר 2010 . ואכ , מבדיקת תוצאות ההשתתפות במכינות הקד צבאיות עלה כי יותר מ 90% מהבוגרי מתגייסי לשירותמלאומשמעותי; שיעורהמפקדי והקציני כפולמשיעור בקרבכללהמתגייסי ; ושיעור הלוחמי גבוה בהשוואה לכלל המתגייסי . ב 2011 פעלו 38 מכינות בפריסה בכל האר%, ובה כ 2,400 חניכי . ב 2012 היה ס התקציב הציבורי למכינות 57 מיליו ש"ח, ועל פי חוק המכינות דלעילנחלקתההוצאההממשלתיתשווהבשווהבי שנימשרדיהממשלה. על פי נתוני משרד החינו , בשנת הלימודי התשע" ב היו 98 חניכי יוצאי אתיופיה ) 4% , יותר מכפולמשיעור באוכלוסייה(ב 20 מכינותקד צבאיות. במרביתהמקרי שיעורהשתתפות בכל מכינה הוא נמו )1 4 חניכי (, ורק במכינה אחת היו 47 חניכי יוצאי אתיופיה ) מבי 58 בוגרי (, ו 9 במכינה אחרת המופעלת בידי שתי עמותות פרטיות. במכינה הראשונה מתבטאת הצלחת של נערי יוצאיאתיופיהבשיעורי גבוהי מאודשלשירותביחידותקרביות,ובתפקידיפיקודוקצונה. Ì„˜‰ ˙ ÈÎÓ‰Ó Ú·¯Î - ÌÈÈÏÎÏÎ ÌÈÈ˘˜· ˙ Â˙ ˙Âȇ·ˆ , ‰‡¯·‰ ˙ÂÈ Î˙ ‚Ȉ‰Ï ˙·ÈÂÁÓ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó ˙˘˜· ÈÙ ÏÚ . ÔÎ ÈÙ ÏÚ Û‡ , ‰ËÓ‰ ˙„·ڷ · Ï˘ " ‡ Ú·˜ , · ÏÈ„‚‰Ï ˘È ÈÎ - 70 ¯Â˜Ó Ú·˜ ˘ ÈÏ· ˙ ÈÎÓ· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÈÎÈ Á ¯ÙÒÓ ˙‡ ÔÓˆÚ ˙ ÈÎÓÏ ıÂÁÓ˘ ÔÂÓÈÓ‰ . האג השיב למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2012 כי הוא מכי עבודת מטה רחבה בנושא ההכנה לגיוס של יוצאי אתיופיה והשתלבות בצה"ל בצוותא ע משרדי ממשלה ועמות ות. עבודת המטה מסתיימת "בימי אלה" ובשנת 2013 יחל יישומה. אחת התובנות שעלו היא כי יש להתחיל את הטיפולבמלש"בי יוצאיאתיופיהעודבכיתהט'. __________________ 91 מכינות אלה ה תוצרי של עמותות פרטיות שנועדו להכשיר את בני הנוער, בוגרי מערכת החינו , לשירותמשמעותיבצה"ל,למסלוליפיקודוקצונהולהעשרהציונית. 51 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó משרד זה משתת במימו קורסי הכנה לגיוס ובקורסי הכשרה הנעשי בצה"ל. ב 2011 החליט משרד הקליטה כי רכזי הנוער במוקדי הקליטה, הפועלי ביישובי שבה יש ריכוזי גדולי של יוצאיאתיופיה,יקצוחלקמזמנ לטובתהלי ההכנהלצה"ל. ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ רשויות רבות רואות בהשגת יעדי הגיוס ובמיצוי השירות הצבאי כחלק מאחריות . תיקו חוק 92 חיזק תהליכי אל הרשויות המקומיות ממרס 2011 ה, והטיל על הרשויות למנות מנהל יחידת נוער האחראיעלהחינו הבלתיפורמל י,לרבותבתחו ההכנהלשירותבצבא. ב 2009 יז משרד החינו , יחד ע רשויות מקומיות, את ההקמה של כ 50 מרכזי הכנה יישוביי לשירותבצה"למבי כ 100רשויות,כדיליצוררצ טיפולישלבתיהספרוהרשות המקומית) להל מרכזי הכנה רשותיי .( מרכזי ההכנה נועדו לרכז את כל הפעילויות הקשורות בהכנה לצה" ל לרבות בתנועות נוער, במתנ" סי , בעמותות פרטיות ובמסגרות השונות למלש" בי ולחיילי . בכל יישוב, שפועל בו מרכז כזה, הוקמה ועדת היגוי בראשות ראש הרשות או נציגו כדי שתתווה את מדיניות ההכנה לשירות על בסיס נתוני הגיוס והמאפייני הסוציו אקונומיי של אותה רשות. אחד התפקידי של מרכזי ההכנה הרשותיי הוא לתת מענה לאוכלוסיות ייחודיות כגו עולי חדשי , נוער טעו חיזוק ובנות דתיות. ב 2012 פעלו עדיי מרכזי ההכנה כניסוי חלו% )פ יילוט( עד מציאת מודל העבודה המיטבי. על פי תכנונו של משרד החינו היה אמור מספר לגדול בשנת הלימודי התשע"בל 63 מרכזי . משרד החינו מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי הוא מכי מודל להפעלת מרכזיההכנההרשותיי אשריתפרס בחוזרמנכ"ל,וכיעדמועדתשובתופעלו52מרכזי כאלה. ˙ÂÈÓÂ˜Ó ˙ÂÈ¢¯ Ï˘ ˙·¢˙Ó Í ÈÁ‰ „¯˘Ó· ¯Ú  ‰¯·Á ω ÈÓ Ï˘ ÌÈ Â˘‡¯ ÌÈ Â˙ Ó ¯·Ó·Â Ó 2012 ‰Ê ÁÂ„Ï , ‰ÏÂÚ , ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή Ï˘ È˙¢¯ ÊÎ¯Ó Â· ̘‰˘ ·Â˘ÈÈ Ïη ÈÎ ÒÂÈ‚‰ ȯÂÚÈ˘ ÂÏ„‚ , ˙¯˘ÏÓ ÍÎ ·˜Ú ÂÚ Ó Â Ô˙ÂÈ˙„ ÏÚ Â¯È‰ˆ‰˘ ˙ ·‰ ¯ÂÚÈ˘ Ô˘ ‰ˆ· " Ï . ¯˘Ù‡ , ÔΠ̇ , ˙¯˘Ï ˙ ÂÎ Ï ‰·¯ ‰„ÈÓ· ÌÈÓ¯Â˙ ÂÏω ÌÈÊίӉ˘ ÍÎÓ „ÂÓÏÏ ‰ˆ· " Ï . 93 Í ÈÁ‰ „¯˘Ó È Â˙ ÈÙ ÏÚ , ˙ÈÒÁÈ ‰Â·‚ ÊÂÎȯ ˘È ̉·˘ ÌÈ·Â˘Èȉ Ïη ȇˆÂÈ Ï˘ ÍÂÓ ÊÂÎȯ ̉·Â ÌÈÈ Â¯ÈÚ ÌÈ·Â˘ÈÈ ÔÈÈ„Ú Â¯˙ Ìχ ÌÈÈ˙¢¯ ‰ Ή ÈÊÎ¯Ó ÂӘ‰ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ¯˙ÂÈ , Ì¯Ë ¯·„‰ ̉·˘ ‰˘Ú . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , Ï˘ È„ÂÁÈȉ ͯˆ‰ Ú˜¯ ÏÚ ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ , ÈÊÎ¯Ó Ï˘ Ì˙Ó˜‰ ˙‡ „„ÂÚÏ Ï‚ډ ÔÁÏ¢· ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ ÏÚ ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή‰ ˙ÂÏÈÚ٠͇ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ìȯ¯Â‚˙Ó Ì‰·˘ ÌÈ·Â˘ÈÈ· ÌÈÈ˙¢¯ ‰ Ή ) ˙ÂÈ˯٠˙Â˙ÂÓÚ ˙ÂÚˆÓ‡· ( ̉Èίˆ ÏÚ ‰ ÂÚ ‰ ȇ . __________________ 92 חוקהרשויותהמקומיות)מנהליחידתהנוערומועצתתלמידי ונוער(,התשע"א 2011 . 93 יותר מ 3,000 מיוצאי אתיופיה; בעפולה הוק מרכז רשותי על ידי העירייה ללא מעורבות של משרד החינו . 52 דוחשנתי63ג ‰ˆ " Ï 94 הצבא מקד את ההכנה לגיוס בעיקר באמצעות "מער מג" " שבחיל החינו , שבו משרתי חיילי העוסקי בכ . מער מג" פועל ברוב הרשויות המקומיות באר , וחייליו פועלי במאות מוסדות חינו על יסודיי . מער מג" תומ ג בעולי חדשי , בהקניית השכלה ) באמצעות מורות חיילות(, ובסיו ע לאוכלוסיות ייחודיות להשתלב בשירות הצבאי, בייחוד בפריפריה. כמו כ הוא מפעיל בסיס טירוני ייחודי להכשרת חיילי מאוכלוסיות מיוחדות הסובלי מקשיי הסתגלות, לרבות יוצאי אתיופיה, ובסיס שבו נעשית השלמת השכלה והקניית שפה לחיילי מאוכלוסיות ייחודיות, אגבמת כלי לשילוב בשירותמשמעותיבצה"ל. צה"ל ציי בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי בשנת הלימודי התשע" ג הוא יפעיל תכנית ממוקדת להכנהלשירותבקרביוצאיאתיופיהבכללהיישובי ובכפרינוערבפרט. ✯ ˙¯‚ÒÓ È˙˘ ‡ÂÙ‡ ÂӘ‰ ˙ ¯Á‡‰ ÌÈ ˘· , ÌÈÈ˙¢¯‰ ‰ Ή‰ ÈÊίÓ Ï‚ډ ÔÁÏ¢‰ , ‰ ˙Â¯È˘Ï ‰ Ή‰ ‡˘Â · ˙ÈÓ˜Ӊ ˙Ȉ¯‡‰ ˙ÂÓ¯· ÌÈÏÏÎ˙Ó ÌÈӯ‚ ·˘ÁÈ‰Ï ÌÈÏÂÎÈ ‰ˆ· " Ï . ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ¯˘‡· , Ì˙‡ Â¯È˘ÎÈ ˙ÂÏÂÚÙ ÂÏȇ Ú·˜Ï ˙¯‚ÒÓ‰ Ï˘ ԄȘÙ˙Ó È·ËÈÓ‰ ÔÙ‡· ˙Â¯È˘Ï , ÍÎ Ì˘Ï ˙ÂÈ ÂÈÁ‰ ˙ÂÈÏÓÈ ÈÓ‰ ˙ÂÏÂÚÙ‰ Ô‰Ó . Ìȯ·„‰ Ï˘ ÌÁÂÎ ˘¯‰ Ï‚ډ ÔÁÏ¢‰ È·‚Ï „ÂÁÈÈ· ‰ÙÈ È˙ , ˘ÏÓ‰ Í˙Á· ÏÙËÏ ¯ÂÓ‡‰ " ÏÎ ÔÈÈÙ‡Ó‰ ÌÈ· ˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ . מעורבות המגזר השלישי בהכנה לגיוס בעשור האחרו עוסקות עמותות פרטיות רבות בהכנה לגיוס בכל רחבי האר , בשעות הלימודי ואחריה . למעט שלוש עמותות שפועלות בקרב יוצאי אתיופיה בלבד פועלות שאר העמותות בקרב אוכל וסיות הטרוגניות. הגדולות שבה ממומנות בעיקר על ידי משרדי ממשלה ועל ידי גופי ציבוריי נוספי )כגו רשויותמקומיותוארגו הג'וינט(ובמקצתמכספיתרומות. אילכ היהמקו שלגבי העמותות הללו יבצעו משרדי הממשלה את הפעולות האלה: יסדירו את פעולת ; יבדקו את תכניה הפדגוגיי ) על ידי משרד החינו , משרד הביטחו וצה"ל(, יפקחו על יישו התכני במהל פעילות ; יבדקו את הצלחות העמותות כתנאי להמש התמיכה בה . עד מועד סיו הביקורת, אוגוסט2012 , פעולותאלההתקיימורקבחלק , כפישיומחשלהל . ˙Â˙ÂÓÚ‰ ˙Áψ‰ מדדי ההצלחה של העמותות, על פי פרסומי שלה עצמ , ה : גידול במספר הנחשפי למסגרות הללו ובמספר המשתתפי המתמידי בה ; שיפור במדדי המוכנות והנכונות להתגייס; העשרת הידעעלהליכיהגיוס;חיזוקהנכונותלשרתביחידותלוחמותוצמצו המשרתי בתפקידימינהלה; גידולבמספרהמפקדי והקציני ;צמצ ו ליקוייהשירות; העלאתמספרהחיילי המסיימי שירות תקי ומלא;שיפורהידעההוריבנושאהצבא. __________________ 94 מער מג" הואמער המורותחיילות,מדריכינוערוגדנ"עוחייליהנח" לבחילהחינו . 53 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó Ô‚Π˙Â˙ÂÓÚ‰ ÔÂÓÈÓ· ÌÈÙ˙˙˘Ó‰ ÌÈÙ‚‰ ÈÎ ¯¯·˙‰ , ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó , Í ÈÁ‰ „¯˘Ó , ‚‰ ' ‰Î¯Ú‰ ȯ˜ÁÓ ÌÂȘ· Ì˙ÎÈÓ˙ ˙‡ ÌÈ ˙Ó Ì È‡ ‰¯·Á‰Â Ë È , ÂÚ·˜ ‡Ï ‰ È„„Ó ˙Â˙ÂÓÚÏ Ô˙‡ ÌÈ·ÈÈÁÓ‰ ‰Áψ . ÌȯÚÙ‰ ˙‡ ÌȘ„· Ì È‡ ÂÏω ÌÈ ÓÓÓ‰ ÌÈÙ‚‰ , 95 ÌÈÓÈȘ ̇ , ˙Â˙ÂÓÚ‰ Ï˘ Ô˙ÂÏÈÚÙ ˙‡ˆÂ˙· , ˙ÂÏ„‚ ˙Â˙ÂÓÚ È˙˘ Ï˘ Ìȯ˜Ó· ËÚÓÏ . ‰‡È·‰˘ ˙È Î˙‰ ȉÓ ·ˆ˜˙Ï ÛÈ„Ú‰Ï ˘È ˙Â˙ÂÓÚ‰Ó ÂÏȇ Ú·˜Ï Ì˙ÏÂÎÈ· Ôȇ ÍÎÈÙÏ ˙ÂÈ·ËÈÓ‰ ˙‡ˆÂ˙Ï . ‰Ú˜˘‰ „„ÂÚÏ ‰ÏÎÈ ÂÊÎ ‰ÚÈ·˜ ˙‡ ÔÂÂÎÏ ˙ÂÈ·ËÈÓ‰ ˙ÂÈ Î˙· ‡˜Â„ Ô‰È È· ˙ÂÓÈÏ˘Ó ˙ÂÈÂÁÓ˙‰Ï ˙Â˙ÂÓÚ‰ . ‰Ó‚„ ÔÏ‰Ï : מסייעת מדי שנה לאלפי צעירי בהכנה לשירות הצבאי ומפעילה בעשור האחרו ‡ ‰˙ÂÓÚ ' שלוש תכניות ייחודיות ליוצאי אתיופיה. בתכניתה העיקרית מבי השלוש, הממומנת ברובה על ידי משרדי ממשלה, ע ל ידי הג'וינט ועל ידי רשויות מקומיות, מודגש הקשר האישי בי רכז, אשר הוא ב הקהילה, לבי המלש" בי , ה כפרטי וה כקבוצות. הקשר מתקיי במהל ההכנה לגיוס, במהל השירות ובהכנה לקראת השחרור. כ נוצר רצ של מידע משלב ההכנה לגיוס ועד שלב ההשכלה הגבוהה והתעסוקה של יוצאי אתיופיה. התכנית נחלה הצלחה, וביישובי שהופעלה בה בשני 2007 # 2009 גדל שיעור הגיוס לצה"ל, גדל מספר המתנדבי לשירות קרבי, קטנו היקפי הכליאה,וגדלשיעורהמשתחררי בתו שירותצבאימלא. תכנית זו של עמותה א' זכתה לשבחי במינהל חינו ונוער במשרד החינו ובצ ה"ל, בי היתר, בזכות גישתה האישית לכל מלש"ב, ההולמת את צורכי יוצאי אתיופיה, ובזכות מסד הנתוני שהקימה. א על פי כ תקצוב העמותה ממשרדי הממשלה אינו מובטח96 , ולו לטווח הקצר, והעמותהמתקשהלתכנ פעילותרב#שנתית.זאתועוד,בעקבותהפיחותבתמיכהבעמותהזו, בשנת 2011 הצטמצמה הפעלת התכנית מ# 11 ל#9 יישובי בלבד, וביישובי שבה יש מלש" בי רבי יחסיתמיוצאיאתיופיה)למשלבקרייתגתובביתשמש( #התכניתאינהפעילהכלל. ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ‰¯Âˆ· ÌȷȈ˜˙‰ ˙‡ˆ˜‰ ˙‡ ÁÈË·‰Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÏÚ ˙È·ËÈÓ , Ï˘ Ô˙ÂÙȈ¯ ˙‡ ¯˘Ù‡È˘ ÍÎ ÒÂÈ‚‰ È„„Ó· ¯ÂÙÈ˘ ÁΉ ԉȷ‚Ï˘ ˙ÂÈ Î˙‰ , ˙ÂÈ Î˙‰ ȯ‚· Ï˘ ‰‡ÈÏΉ ̈ӈ·Â ˙Â¯È˘‰ ȈÈÓ· , ÌÈÙÒ ÌÈ·Â˘ÈÈÏ Ô˙·Á¯‰ ˙‡ ۇ ˘ÏÓ Ìȯ¯Â‚˙Ó Ì‰·˘ " ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÓ ˙ÈÒÁÈ ÌÈ·¯ ÌÈ· . נמצא כי צה"ל בדק את מדדי ההצלחה של תכניתה של עמותה פרטית אחרת, העוסקת בהכנה לגיוס: בינואר 2012 פרסמה חטיבת תכנו ומחקר באכ"א ממצאי בדיקה של כ# 9,500 בוגרי אותה עמותה בשני 2005 # 2011 . נמצא כי במדדי של שיעור הגיוס, סיו שירות מלא ויציאה לתפקידי פיקוד וקצונה היה יתרו למשתתפי בתכנית זו על פני יתר החיילי יוצאי אתיופיה, וכי שיעור הנכלאי מביניה היה כמחצית. ע זאת, בדצמבר 2011 המלי* הצבא, במצגת שהכי לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת על שיתו פעולה בינו לבי עמותה פרטית שלישית, א שלא בדקאתהאפקטיביותשלביצועיה. __________________ 95 עמותות א' ו ג,' ראו להל ; בכמה יישובי א קיי שיתו פעולה בי שתי עמותות אלה, ומתשובת עיריית ירושלי עולה כי מלש"בי שנטלו חלק בפעילות של שתי העמותות הצליחו יותר במסגרת השירותהצבאיולאחריו. 96 כ , למשל, תמיכת של המוסד לביטוח לאומי ושל ארגו הג' וינט בתכנית הוגבלה מלכתחילה לזמ קצוב שבתומו, על פי המדיניות השגורה בארגוני אלה, יידרשו הגופי המפעילי את התכנית להמשי אותהבכוחותעצמ . 54 דוחשנתי63ג ˙Â˙ÂÓÚ‰ ˙ÂÏÈÚ٠̇È˙ העמותות פועלות בד בבד באות יישובי ג א מספר של המלש"בי יוצאי אתיופיה מועט )למשל בכרמיאל, במגדל העמק ובבית שא .( לעומת זאת עמותות מעטות פועלות ביישובי שבה מספר המלש" בי גדול יחסית )למשל בבית שמש ובחיפה.( כמו כ יש יישובי שבה מתגוררי מלש" בי יוצאי אתיופיה כמעט ללא פעילות של עמותות המיועדת לה ) ראשו לציו 97 , גדרה וחולו .( באשדוד, פעילות של שתי עמותות הפועלות בעיר כלל אינה מוכרת למרכז ההכנה הרשותי לגיוס. משרד החינו הפעיל בשנות הלימודי התשע"א#התשע"ב, בפריסה ארצית יזומה, רקעמותהאחתהעוסקתבהכנהלגיוסשלבנינוערבבתיספרעל# יסודיי 98 . È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‰ , ‰ Ή· ˙˜ÒÂÚ‰ ˙Â˙ÂÓÚ· ÌÈÎÓÂ˙‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ÏÚ ÂÏω ˙Â˙ÂÓÚ· Ì˙ÎÈÓ˙ ͢Ӊ ˙‡ ˙ ˙‰Ï ÌÈ Â˘‰ ÌÈ·Â˘ÈÈ· ÌÈίˆ‰ ˙‡ ˙ÂÙÓÏ ÒÂÈ‚Ï ÌÈίˆ‰ ˙‡ ÌÂω˙˘ ‰Òȯٷ . משרד החינו הסביר בתשובתו מנובמבר 2012 כי הוא נמצא עתה בתהלי של בחינת העמותות הפועלות בבתי הספר, ובתו התה לי יפרס את רשימת העמותות שפעילות תותר; כמו כ הוא יערו מיפויארצישלהפעלת בדבבדע הקמתמערכתהערכהובקרהעלהצלחתתכניותיה . ˙Â˙ÂÓÚ È„È· ˙ÂÏÚÙÂÓ‰ ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή‰ ˙ÂÈ Î˙ ˙¯„Ò‰ כאמור, משרדי הממשלה ה הגור המממ העיקרי של העמותות הגדולות הפועלות בבתי הס פר. אי לכ אפשר היה לצפות כי משרד החינו , משרד הביטחו וצה"ל יקבעו דרישות מתאימות, שה מעי " תו תק " המחייב כל עמותה המעוניינת להפעיל תכנית הכנה לגיוס במסגרת בתי הספר, ועל בסיסתוהתק זהייעשופעולות הפיקוח והבקרהעלהעמותות. ˙Â˙ÂÓÚ‰ ˙ÂÏÈÚÙ ˙¯„Ò‡Ï ‰˘È¯„‰ ÌÈ ˘· ÌÈ·¯ ÌÈ ÂÈ„· ‰˙ÏÚ ÒÂÈ‚Ï ¯Ú ˙ ÈÎÓ‰ ˙ ¯Á‡‰ , ÍÎÏ È‡¯Á‡‰ ̯‚‰ ¯·„· ÌÈÚ„ ˙ÂÓÈÓ˙ ‡ÏÏ - Í ÈÁ‰ „¯˘Ó , ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó È˘‡¯ Í ÈÁ ÔȈ˜ ‡ . ÍÎÈÙÏ , ÌÈ ˘ ‰Ê ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή· ˙ÂÏÈÚÙ‰ ˙Â˙ÂÓÚ‰ È·ȯ Û‡ ÏÚ , 99 ¯ÙÒ‰ È˙· ÈÏ˙ÂÎ ÔÈ· Ìȯ˜Ó‰Ó ˜ÏÁ· , ËÒ‚‡ „Ú 2012 ӯ‚‰ ˙˘ÂÏ˘ ÂϷȘ Ì¯Ë ÌÈ Ô‰È È· ·ÂÏÈ˘‰ ÏÚ ˙ÂÈ˯ى ˙Â˙ÂÓÚ‰ Ï˘ Ô˙ÂÏÈÚÙ ÏÂ‰È ÏÚ ˙ÂȯÁ‡ ; ˙¯„‚‰Ï Ú‚Â · ÔΠÏÚ ÚÈÙ˘‰Ï Ì˙ÏÂÎÈÏ ÒÈÒ·Î ‰˙ÂÓÚ ÏÎ Ï˘ ˙ÂÏÈÚÙ‰ ÔÂÓÈÓ· ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ ̘ÏÁ ˙ÂÈ˯ى ˙Â˙ÂÓÚ‰ Ï˘ ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή‰ ˙ÂÈ Î˙ È Î˙ . ˙‡ӂ„ ÔÏ‰Ï : פועלת בפריסה ארצית בעיקר בפריפריה ובקרב שכבות חלשות, לרבות יוצאי · ‰˙ÂÓÚ ' אתיופיה, במגמה להכשיר לחיי בכלל ולשירות הצבאי בפרט. בחלק מהמקרי עמותה ב' פועלת בבתי ספר על# יסודיי בשעות הלימודי . א שמינהל חברה ונוער, המופקד על ההכנה לשירות בצבא במשרד החינו , לא בח את תכניתה הפדגוגית של עמותה ב' ואת מידת האפקטיביות שלה, מקור המימו העיקרי של עמותה זו הוא משרד החינו . בשנת 2010 , למשל, הוא מימ כ# 60% מהכנסותיה. __________________ 97 מתשובתה של עמותה א' למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 עולה כי רק בשנה זו היא החלה לפעול בפתחתקווהובראשו לציו שה ערי עתירותעולי יוצאיאתיופיה. 98 עמותהג,' ראולהל ;התכניתנועדהלכללהמלש"בי בפריפריהואינהייעודיתליוצאיאתיופיה. 99 בעניי זה ראו בדוח 62 של מבקר המדינה בפרק " ˙ίÚÓ· ȘÒÚ‰ ¯Ê‚Ó‰Â È˘ÈÏ˘‰ ¯Ê‚Ó‰ ˙·¯ÂÚÓ Í ÈÁ‰ "עמ' 629 . 55 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית עמותה ג' מפעילה מעי תנועת נוער המכינה באורח פיזי ומנטל י בני נוער לגיוס. עמותה זו מפעילה שתי תכניות ייחודיות ליוצאי אתיופיה. תכנית אחת ממומנת בעיקר על ידי משרדי ממשלה וגופי ציבוריי נוספי והשנייה ממומנת מתרומות. חלק מפעילות עמותה ג' מתקיימת משנת 2011 בשעות הלימודי בבתי הספר העל# יסודיי מכוח הסכ ע משרד החינו . זאת, א שעד מועד סיו הביקורת, אוגוסט2012 ,טר אישרצה"לאתתכניתההפדגוגי ת. ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓÏ ÍÂÓÒ ˜¯ , ËÒ‚‡· 2012 , Í ÈÁ‰ „¯˘Ó· ¯Ú  ‰¯·Á ω ÈÓ ÌÒ¯Ù ÌÂÁ˙· Í ÈÁ‰ ˙ίÚÓÏ ÌÈÈ˯٠ÌÈÙ‚ ˙ÒÈ Î Ï˘ ‰¯„҇ ¯Â˘È‡ ω " ˙Â¯È˘Ï ˙ ÂÎ ‰ˆÏ ˙ ÎÂÓ " Ï " Ú˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘Ï " ‚ ) 2012 - 2013 .( ‰Ê ω ÈÙ ÏÚ , ÌÈÙ‚‰ ÏÚ ÂÏÈÚÙ· ˜ÏÁ ˙Á˜Ï ÌÈ ÈÈ ÂÚÓ‰ ̉È˙ÂÚˆ‰ ˙‡ ˘È‚‰Ï ¯ÙÒ‰ È˙· ÈÏ˙ÂÎ ÔÈ· ÒÂÈ‚Ï ‰ Ή‰ ˙ ËÒ‚‡ ÛÂÒ „Ú 2012 , ˙È˘‡¯· Ìȯ˘Â‡Ó‰ ÌÈÙ‚‰ ˙ÓÈ˘¯ ˙‡ ÌÒ¯ÙÈ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ¯·ÓËÙÒ , ‰˘„Á‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘ ˙ÁÈ˙Ù ÌÚ . ˙ÂÈΠÈÁ‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ÈÎ Ú·˜ ‰Ê ω · Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÌÈÏÈÚÙÓ˘ ˙ÈΠÈÁ‰ ˙È Î˙‰ ÏÚ ÂÙÒÂÈ ÌÈ Â‚¯‡‰ ÂÚÈˆÈ˘ , ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó ‰ˆÂ " Ï ; ÂÏω ÌÈӯ‚‰ ˙˘ÂÏ˘ È„È ÏÚ ‰˘ÚÈ˙ ˙ÂÈ ÂˆÈÁ‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ˙ ÈÁ· ; ¯˙ȉ‰ Û˜Â˙ ˙Á‡ ‰ ˘Ï ‰È‰È ¯˘Â‡È˘ Û‚ ÏÎÏ Ô˙ ÈÈ˘ , „È˙Ú· ÂÎȯ‡‰Ï ‰È‰È Ô˙È Â ; ˙„ÒÂÓ Èω Ó Â¯˘Â‡˘ ˙ÂÈΠÈÁ‰ ˙ÂÈ Î˙‰ ÍÂ˙Ó ˜¯ ˙ÂÈΠÈÁ ˙ÂÈ Î˙ ¯ÂÁ·Ï ÂÏÎÂÈ Í ÈÁ‰ . עמותה ג' השיבה למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2012 כי היא הציגה את תכניתה בנושא פעילותה בבתי הספר במסגרת השולח העגול. לטענת העמותה, תכניתה עומדת בדרישות מחמירות יותר מ" תו התק " המוצע בידי משרד החינו . משרד מבקר המדינה מעיר כי עמותה ג' פועלת משנת הלימודי התשע"א בבתי הספר, ואילו אישור חלקי של נציגי השולח העגול ) כאמור # ללא אישור צה"ל(נית רקבאמצעשנתהלימודי התשע"ב. פתרונות ההכנה לשירות בעבודת המטה בעבודת מטה של אכ"א הוצעו צעדי להכנה לשירות של מלש"בי יוצאי אתיופיה. המטרות העיקריות ה : כ# 90% מהמתגייסי ) במקו 75% כיו ( יעברו הכנה כלשהי לשירות משמעותי; תוגדר מדיניות שתאפשר את שילוב יוצאי אתיופיה במיוני לקורסי קד # צבאיי ; ייער קורס הכנה לצה"ל לכ# 200 יוצאי אתיופיה המיועדי לשירות כללי ) כלומר ללא קורסי והתמחויות כלשה (להתמודדותטובהיותרע הגיוסועוד. עדאוגוסט2012 ,טר בוצעוחלקי שאינ דורשי תשומותגדולותשלזמ ומשאבי , כגו שיווק והסברה לכלל מסלולי ההכנה לשירות בשיתו רכזי עמותה א' וחיילי מער מג" ; פעולות ללימוד סגלי תנאי השירות ביחידות בדבר ההטבות והזכויות המגיעות ליוצאי אתיופיה; פעולות לאיתור מלש" בי ע בעיותבתנאישירותובעליצרכי מיוחדי . ✯ 56 דוחשנתי63ג ‰Â·‚ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÏÈÈÁ‰ Ï˘ ÌÒÂÈ‚ ¯ÂÚÈ˘ , ‰‰Â·‚ ‰Èˆ·ÈËÂÓ ÏÚ „ÈÚ‰Ï È¢Ú . Ìχ , ¯·˘ ÏÁ ÒÂÈ‚‰ ¯Á‡Ï , ÌÈ·¯ ˙Â¯È˘ ÈȘÈÏÏ ÌÈÚϘ ÂÏω ÌÈÏÈÈÁ‰Â , ȇ·ˆ‰ ˙Â¯È˘‰ È Â˙  ÌÈÎÂÓ Ì‰Ï˘ . · ˘‡¯ ‰ÓÊÈ ÍÎÈÙÏ " ‰ËÓ ˙„Â·Ú ‡ , Â˙ ˙‡ ˙¢‰Ï ‰¯ÂÓ‡˘ ˙Â¯È˘‰ È ÌÈÏÈÈÁ‰ ¯˙È Ï˘ ‰ÊÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÏÈÈÁ Ï˘ ȇ·ˆ‰ . ¯ÂÚ ˙ӯ˜ ˙È Î˙‰˘ ¯Á‡Ó ˙ ˘ Íωӷ ÌÈ„È‚Â 2012 , ¯ˆ˜‰ ÁÂÂË· ˙ÂÈÚ·‰ Ô¯˙ÙÏ ‰˙Ó¯˙ ˙‡ ÍÈ¯Ú‰Ï ÔÈÈ„Ú Ì„˜ÂÓ . Ìχ , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈÏÈÈÁ ·ÂÏÈ˘Ï ‡·ˆ‰ ÈˆÓ‡Ó ˙‡ ÍÈ¯Ú‰Ï ˘È . ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï ‰ È„Ó‰ , ‰ËÓ Û‚ ˙Ó˜‰ ¯Èη ÔȈ˜ Ï˘ Â˙ÂȯÁ‡· ˘„Á , ‡·ˆ‰ ˙ÂÏÂÚÙ ÏÎ ˙‡ ÏÏÎ˙È ¯˘‡ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÔÈÈ Ú· , ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘ÓÓ Ì‚ ˙˘¯„ ‰ ˙·ÈÂÁÓÏ Ï„ÂÓ ˘Ó˘Ï ‰ÈÂ˘Ú . ‡ ˙¯‚ÒÓ È˙˘ ÂӘ‰ ˙ ¯Á‡‰ ÌÈ ˘· - ˙ÈÓ˜Ӊ ‰Ó¯·Â ˙Ȉ¯‡‰ ‰Ó¯· ˙ÂÈÏÓ¯ÂÙ , ‰ˆ· ˙Â¯È˘Ï ‰ Ή‰ ˙‡ ËÂÂ È˘ ÏÏÎ˙Ó Ì¯Â‚ ·˘ÁÈ‰Ï ˙ÂÏÂÎȉ " Ï .  Ìχ , Ô˙„Â·Ú È Ù‡ ˙ÈÙÂÒ Â˘·Â‚ Ì¯Ë . ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ Ú‚Â ‰ Ïη , ÂÏȇ Ú·˜Ï ÂÏω ˙¯‚ÒÓ‰ Ï˘ ԄȘÙ˙Ó È·ËÈÓ‰ ÔÙ‡· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙‡ Â¯È˘ÎÈ ˙ÂÏÂÚÙ , ˙ÂÈ ÂÈÁ‰ ˙ÂÈÏÓÈ ÈÓ‰ ˙ÂÏÂÚÙ‰ Ô‰Ó ÍÎ Ì˘Ï . Í˙Á· ÏÙËÏ ¯ÂÓ‡‰ È˙¢¯‰ Ï‚ډ ÔÁÏ¢‰ È·‚Ï „ÂÁÈÈ· ‰ÙÈ Ìȯ·„‰ Ï˘ ÌÁÂΠȯÈÚˆ‰ ˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ ‰˙‡ ÔÈÈÙ‡Ó‰ Ì . השתלבות יוצאי אתיופיה במערכת ההשכלה הגבוהה תמונת מצב השכלה גבוהה משפרת את הסיכויי לתעסוקה, מצמצמת פערי ותורמת להשתלבות חברתית. בהקשר של יוצאי אתיופיה יש משנה חשיבות לכ שבעלי תארי אקדמאיי ישמשו מודל לחיקוי לצעירי . תכני ת החומש, שעליה החליטה הממשלה נועדה, בי היתר, לשפר את קליטת יוצאי אתיופיהבמוסדותלהשכלההגבוההאגבמת תמיכהכלכליתופדגוגית. ב# 2010למדו כ# 286,900 סטודנטי בכל המוסדות להשכלה גבוההבישראל לכל התארי , ומתוכ 2,201 סטודנטי ממוצא אתיופי ) 0.76% ( , כמחצית מש יעור באוכלוסייה הכללית. שיעור הלומדי לתואר ראשו בקרב יוצאי אתיופיה גדל בשני 2005 # 2010 פי שניי לער , והוא עומד על 0.9% מכלל הסטודנטי , א הוא עדיי כמחצית מיתר האוכלוסייה. שיעור הלומדי לתואר שני ג הואנמו מאוד, וה 0.4%מכללהלומדי לתוארזה. עלפי נתונילמ" סלשנת2010 , עדשנהזו קיבלו 1,810 סטודנטי יוצאי אתיופיה תואר ראשו ו# 250 קיבלו תואר שני. מקצועות הלימוד הנפוצי בקרב סטודנטי יוצאי אתיופיה לתואר ראשו ה בעיקר מתחו מדעי החברה ) 34.4% ( ; חינו והכשרה להוראה ) 17.3% ( ; עסקי וניהול ) 12.7% ( ; מדעי הרוח ) 7.2% .( מקצת הסטודנטי לומדי הנדסהואדריכלות) 11% ( ומשפטי ) 7.1% .( 57 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית 100 ‰‡Â¢‰ Ì˘Ï , ÓÏ È Â˙ ÈÙ ÏÚ " Ò Ò˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘Ï " Á , 4.3% ¯‡Â˙Ï ÌÈË „ÂËÒ‰Ó ÌÈÈ˙¯·Á‰ ˙ÂÏÂ΢‡· ‚¯Â„˘ ÌÈ·Â˘ÈÈÓ Âȉ Ô¢‡¯ - ÌÈÈÏÎÏÎ 1-2 ) ¯˙ÂÈ· ÌÈÎÂÓ ‰ , ͯ„· ÌÈÈ„¯Á ÌÈÈ·¯Ú ÌÈ·Â˘ÈÈ ÏÏÎ ( , ˜˘Ó Π‰È‰ ‰ÈÈÒÂÏ·· ÌÏ - 10% ; ÌÈË „ÂËÒ‰Ó Ú·¯Î ˙ÂÏÂ΢‡Ó ÌÈ·Â˘ÈÈÓ Âȉ Ô¢‡¯ ¯‡Â˙Ï 1-4 Π̉˘ - 40% ‰ÈÈÒÂÏ·‰Ó . ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ ¯ÂÚÈ˘Ó ËÚÓ ˜¯ ‰Â·‚ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÔÈ·Ó ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰Ï ˙„ÒÂÓ· ÌÈ„ÓÂω ¯ÂÚÈ˘ ¯˙ÂÈ· ÌÈÎÂÓ ‰ ˙ÂÏÂ΢‡‰ È ˘Ó ÌÈ·Â˘Èȉ ȇˆÂÈ ÌÈË „ÂËÒ‰ . הקלות בשילוב יוצאי אתיופיה בהשכלה הגבוהה האוניברסיטאות והמכללות קובעות דרישות ס ללימודי אקדמיי . נקודת הפתיחה של יוצאי אתיופיה בכל הנוגע לדרישות הס נמוכה בהשוואה לזו של שאר האוכלוסייה: על פי נתוני מכו ברוקדיילל# 2010 , שיעורמקבליתעודתבגרות"איכותית"מיוצאיאתיופ יה, המתאימהלס הקבלה לאוניברסיטאות101 , היה 23.7% לעומת כ# 47.1% בכלל האוכלוסייה; ב# 2010 היה הציו הממוצע של יוצאי אתיופיה בבחינות הפסיכומטריות, אשר למדו לתואר ראשו באוניברסיטאות, 461 ובמכללות 421 , לעומת 627 ו# 552 של שאר הסטודנטי בהתאמה. ג במכללות האקדמיות לחינו נמצאו פערי גדולי : ממוצע הציוני בבחינה הפסיכומטרית היה 392 בהשוואה ל# 493 בשאר האוכלוסייה102 . לנוכח תוצאותיה של תלמידי יוצאי אתיופיה במבחני הפסיכומטריי , האוניברסיטאות והמכללות מביאות בחשבו בדרישות הקבלה בעיקר את ציוני בחינות הבגרות כדי להקל על יוצאי אתיופיה להתקבל ללימודי . בשתי אוניברסיטאות )באוניברסיטה העברית בירושלי ובבר# איל ( א מיושמת " שיטת פויירשטיי "הבודקת את פוטנציאל הלמידה כתחלי לבחינות הפסיכומטריות. מאחרששיטהזומופעלתרקבשני האחרונות,אי עדיי משובעליעילותהועלמידתהצלחתה. פעילות של משרדי הממשלה בשילוב יוצאי אתיופיה בלימודי הגבוהי המכינות הקד אקדמיות 1. המכינות הקד # אקדמיות ) להל # המכינות( פועלות באוניברסיטאות ובמכללות ומאפשרות למעונייני בלימודי אקדמיי להשלי או לשפר את ציוני בחינות הבגרות, מנתבות למסלולי לימודייעודיי , ומכשירותאתהלומדי לעמודבדרישותהס ללימודי הגבוהי . בשנתהלימודי __________________ 100 χ¯˘È· ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰ - Ò˘˙ " Á ) אוגוסט2010 .( 101 הציוני במקצועות המשמשי את האוניברסיטאות כס חשוב לקבלה ה : 4 יחידות באנגלית, 3 יחידות במתמטיקה ומקצוע מוגבר נוס . התוצאות הללו מאפשרות רק לכחמישית מיוצאי אתיופיה להתקבל לאוניברסיטאות לעומת כמחצית מיתר האוכלוסייה; על פי נתוני למ"ס, המביאי בחשבו$ את כל השנתו$, 85% מתלמידי כיתה יב' ממוצא אתיופי נגשו לבחינות הבגרות ) לרבות "לא איכותיות(" ומאלה 36% עמדו בכל הדרישות. מבי$ כלל התלמידי נגשו לבחינות 82% ו+ 54% מה עמדו בדרישות. 102 ישהטועני כיהבחינההפסיכומטריתמוטהתרבותיתולכ$היאקשהיותרליוצאיאתיופיה. 58 דוחשנתי63ג התשע" ב פעלו 45 מכינות, ומש הלימודי בה היה 2#4 סמסטרי . משרד החינו הנחה את המכינות להקל בקבלת יוצאי אתיופיה, ג א אינ עומדי בתנאי הס . אחד הביטויי לכ הוא מת האפשרות לעמ וד בבחינת מימ" ד )מבח ידע למיו מועמדי למכינות( כחלופה לבחינה הפסיכומטרית הקשה בהרבה, שהיא תנאי לקבלה למכינות באוניברסיטאות. בשנת הלימודי התשע"אלמדוכ# 1,000 סטודנטי יוצאיאתיופיהבמכינותמבי 12,546 תלמידי )כ# 8% .( Ï ‰„·ÈÚ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙ Óʉ ÈÙ ÏÚ Ó " ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ È„ÂÓÈÏ È·‚Ï ÌÈ Â˙ Ò ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰Ï ˙„ÒÂÓ·Â ˙ ÈÎÓ· . · ÈÎ ‰ÏÚ ‰Ê „·ÈÚÓ - 2008 Ï˘ ‰¯È˘ ‰ ¯ÂÚÈ˘ ‰È‰ 103 Î ˙ ÈÎÓ‰Ó ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ - 28.5% Î ˙ÓÂÚÏ - 22.3% ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯‡˘· . „ÂÚ ÌÈ ˘· ÈÎ ÔÈÂˆÈ 2002 - 2008 · Ô‰ ˙ ÈÎÓ‰Ó ‰¯È˘ ‰ ¯ÂÚÈ˘· Ï„Ȃ ˙Ó‚Ó ‰˙Èȉ ȇˆÂÈ ·¯˜ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯‡˘ ·¯˜· ԉ ‰ÈÙÂÈ˙‡ . „ÂÚ ˙‡Ê , ˙ ÈÎÓ‰ ȯ‚· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ¯ÂÚÈ˘ ÂÎÈ˘Ó‰ ‡Ï˘ ) ÌÈ ˘ ˘ÂÏ˘ ÍÂ˙· ( · ‰È‰ ˙ ÈÎÓ‰ ¯Á‡Ï Ìȉ·‚ ÌÈ„ÂÓÈÏ· - 2008 Î - 59% , Î ˙ÓÂÚÏ - 41.4% ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯˙È· . 2. ארבעה גופי ממשלתיי תומכי בתלמידי המכינות: הקר לקליטת חיילי משוחררי 104 , הפועלת בצד היחידה להכוונת חיילי משוחררי במשרד הביטחו , ומסייעת לחיילי משוחררי לפי מדדי סוציו# אקונומיי ; הוועדה לתכנו ותקצוב105 ) להל # ות"ת( במועצה להשכלה גבוהה, 106 התומכתבשכרהלימוד לכללהתלמידי שנמצאו"ראויי לסיוע" ; משרדהחינו # האג לחינו מבוגרי התומ בדר כלל בשכר לימוד ובמלגות קיו למי שאינ חיילי משוחררי ) במקצת המקרי ג בחיילי משוחררי ( ; ומנהל הסטודנטי במשרד הקליטה, אשר תמ בתלמידי מכינות עד שנת הלימודי התש"ע, ותומ בתלמידי מכינות ייחודיות לעולי חדשי מאתיופיה עד סו שנת הלימודי התשע"ג. באפריל 2010 מינה שר החינו , ח"כ גדעו סער, ועדה ציבורית בראשות מר ירו אריאב ) להל # ועדת אריאב( לבחינת פעילות המכינות הקד #אקדמיות. המלצות ועדת אריאב, שפורסמו בדצמבר 2010 כללו, בי היתר, את העברת האחריות הכוללת על המכינות למועצה להשכלה גב והה, ואת ההקמה של מער הפעלה תקציבי משות ומתוא שיאפשר את איגו המשאבי של משרדי הביטחו , החינו וות"ת. ועדת אריאב קבעה, בי היתר, כי האיגו התקציבי ימנע חששות בדבר תמיכות כפולות בסטודנטי ויאפשר פיקוח. הוועדה קבעה כמטרה חשובה להגדיל את מספר הלומדי במכינ ות מקרב יוצאי אתיופיה לכ# 1,500 תלמידי בשש שני באמצעות הגדלת מלגות הקיו , הארכת תקופת הלימודי במכינה וליווי אישי. במרס 2011 החליטה הממשלה ) החלטה 3062 ( על אימו* עיקרי ועדת אריאב, ובמאי ויוני 2012 אישרו מליאות הוות"ת והמל"ג, בהתאמה, אתהמלצותיהשלועדהמקצ ועיתליישו עיקריועדתאריאב. 3. תלמיד יוצא אתיופיה במכינה זכאי למלגה בגי שכר הלימוד, למלגת קיו ולמלגה בגי "מעטפת"הכוללתאתסבסודהמגורי במעונות, מימו נסיעותללימודי ,הכוונהמקצועית, אבחו לקויות למידה, קורס הכנה לבחינה הפסיכומטרית, שיעורי עזר ורכיש ת ספרי לימוד107 . התשלו __________________ 103 הנתוני אינ מבחיני בי$המסלולי השוני במכינות:ייעודי,בגרותי,משולב; במסלולי אלהתחו הנשירההוא72% + 19.5%בקרביוצאיאתיופיהלעומת60.8% + 17.4%בקרבשארהאוכלוסייה. 104 הקר$ לקליטת חיילי משוחררי הוקמה ב+ 1994 , והיא מאפשרת ליחידה להכוונת חיילי משוחררי במשרדהביטחו$למלאאתמטרותיה,בי$היתר,בתחו ההשכלה. 105 הוועדה לתכנו$ ולתקצוב )ות"ת( היא ועדת משנה של המועצה להשכלה גבוהה ופועלת מכוח חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח+ 1958 לחלוקת תקציב המדינה, המיועד להשכלה גבוהה, לאוניברסיטאותולמכללות. 106 לרבותלתלמידימכינותיוצאיאתיופיההמוגדרי כראויי לסיועהחלמשנתלימודי תשע"א. 107 מימו$המעטפתמועברלמוסדהאקדמי. 59 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה+פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית לתלמיד בגי המעטפת הוא 6,100 ש" ח לשנה והוא ממומ על ידי משרד החינו , הוות" ת והקר לקליטת חיילי משוחררי . עלות המעטפת בשנות הלימודי התשע"א והתשע"ב הייתה כ#3 מיליו ש"חבכלשנה.שלושתהגופי המממני פועלי במשות באמצעותחברהפרטיתשנבחרה במכרזשלמשרדהחינו ב# 2009 ; החברההפרטיתמתכללתאתנושאהתשלומי למכינותתו כדי פיקוח ובקרה עליה 108 . המשרד לקליטת העלייה 1. המינהל לסטודנטי עולי במשרד הקליטה ) להל # מינהל הסטודנטי ( הוק כדי לעודד את עליית של צעירי יהודי ואת קליטת במוסדות לה שכלה גבוהה. באשר ליוצאי אתיופיה, מטרת מינהל הסטודנטי להגדיל את שיעור הסטודנטי מיוצאי אתיופיה כ שישווה לשיעורו בכלל האוכלוסייה. בשנת הלימודי התשע"א סייע מינהל הסטודנטי לכ# 6,700 סטודנטי עולי , כ# 2,170 מה יוצאי אתיופיה. תקציב מינהל הסטודנטי בכל שנת לימודי עבור סטודנטי יוצאי אתיופיה הוא כ# 32 מיליו ש"ח, ותמיכתו בסטודנט יוצא אתיופיה גדולה פי שלושה מהתמיכה בסטודנטעולהאחר. מלבד ההעדפה הכספית, נהני סטודנטי יוצאי אתיופיה מהעדפות נוספות רבות בהשוואה לשאר הסטודנטי העולי . להל דוגמאות: מינהל הסטודנטי מחשיב כעולה, הזכאי להטבות שהוא מעניק, ג סטודנט שהוא יליד האר* ונולד להורי שעלו מאתיופיה ) לאחר ינואר 1980 ( , בשונה מהגדרת שאר העולי החדשי 109 ; לסטודנטי יוצאי אתיופיה, שאינ זכאי לסיוע ללימודי 110 מפאת גיל ) 26 ויותר( , מאפשר מינהל הסטודנטי ללמוד לתואר ראשו ולקבל סיוע בכמה 111 מוסדות אקדמיי עד גיל 35 , וליהנו ת ממלוא המלגות; הסיוע בשכר הלימוד ליוצאי אתיופיה יכול להימש שנה נוספת, רביעית, מעבר לתקופת הלימודי התקנית לסיו תואר ראשו ; מינהל הסטודנטי ממשי לממ אתלימודיהתוארהשנירקלסטודנטי יוצאיאתיופיה. 2. עלותהסיועלסטודנטיוצאאתיופיהעדסיו התוארהראשו היאבממוצעכ# 70,000 ש"ח112 . נוס על מלגת שכר הלימוד, משל מינהל הסטודנטי ליוצאי אתיופיה מלגת קיו בס 600 ש" ח לחודש למש תשעה חודשי בכל שנת לימוד. בתמורה, סטודנטי הנתמכי על ידי מינהל הסטודנטי חייבי להתנדב לשירות חברתי# קהילתי ) להל # שח"ק( , שבמסגרתו עליה לסייע לקבוצותשונותבאוכלוסייהבהיק של120 שעותלפחותבשנההאחרונהללימודיה . מעיבוד הנתוני , שהזמי משרד מבקר המדינה מלמ"ס, עולה כי מבי הסטודנטי שהחלו לימודי בשנה ראשונה ב# 2011 , שיעור הנושרי מהלימודי באוניברסיטאות היה 19% מיוצאי אתיופיה לעומת 11% ביתר האוכלוסייה; שיעור הנושרי ממכללות אקדמיות היה 13.5% לעומת 10% ביתר האוכלוסייה; ושיעורהנושרי ממכללותלהוראההיה21% לעומת16%ביתרהאוכלוסייה. __________________ 108 בעניי$ זה ראו בפרק " Ì„˜‰ ˙ ÈÎÓ‰ ·Âˆ˜˙Ï ˙ίÚÓ - Ô‰ÈÏÚ ‰¯˜·Ï ˙ÂÈÓ„˜‡ " בדוח שנתי זה בעמ' 1057 + 1083 . 109 עולהחדשמוגדרבמינהלהסטודנטי כמישעלהעדשלוששני לפנימועדבקשתולמלגתשכרלימוד )לאכוללשלוששנותשירותבצבאושנתקבעאחת,כלומרשבעשני באר/לכלהיותר(. 110 מכוח הוראת שעה 170 של המשרד לקליטת עלייה בנושא: " סיוע מינהל הסטודנטי לעולי מאתיופיה" , שהייתהבתוק עד31.8.12 . 111 מכוח הוראת שעה: פרויקט מיוחד ללימודי אקדמיי ליוצאי אתיופיה בגילאי 28 + 35 ) עדכו$ נוהל 8.141 + סטודנטי .( 112 לרבותסטודנטי הלומדי ארבעשני לתוארראשו$וסטודנטי להנדסההלומדי עדחמששני . 60 דוחשנתי63ג ¯ÂӇΠ, Î ÚˆÂÓÓ· ÌÏ˘Ó ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó - 30,000 ˘ " ÔÂÓÈÓÏ Á „ÈÓÏ˙Ï ÌÈ„ÂÓÈÏ ˙ ˘ Π‰ ÈÎÓ· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ‡ˆÂÈ - 70,000 ˘ " Ô¢‡¯‰ ¯‡Â˙‰ È„ÂÓÈÏ ÏÎ ÔÂÓÈÓÏ Ë „ÂËÒÏ Á . Û‡ ÔÓÈÓ ‡Â‰˘ ˙ ÈÎÓ‰ ȯ‚· ¯ÙÒÓ ÏÚ Ú„ÈÓ ÛÒ‡  ȇ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó ÔÎ ÈÙ ÏÚ , ¯˘‡ Ô¢‡¯ ¯‡Â˙Ï ÌÈ„ÂÓÈÏ· ÂÏÁ‰˘ ÌÈË „ÂËÒ‰Ó ‰ÓΠԢ‡¯ ¯‡Â˙ È„ÂÓÈÏÏ ÌÈÎÈ˘ÓÓ È„ÂÓÈÏ ˙‡ ÌÈÓÈÈÒÓ Ì‰ . Â˙Ú˜˘‰ ˙‡ˆÂ˙ Ô‰Ó ÔÂÁ·Ï ÏÂÎÈ Â È‡ ÌÈË „ÂËÒ‰ ω ÈÓ˘ Ô‡ÎÓ . משרד הקליטה מסר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי הוא מעודד את בוגרי המכינות להמשי בלימודי באמצעות כנסי , בשירותי ייעו* והכוונה ובמסעות פרסו . עוד הוסי משרד הקליטה כי הסיוע המוגבר שהוא מעניק ליוצאי אתיופיה נבנה בהתחשב בקשיי הכלכליי , המשפחתיי , הבריאותיי והאקדמיי שבפניה ה ניצבי . כמו כ הבהיר כי הוא מתנה את תמיכתו במחויבות של הסטודנט להשתתפות בשח"ק, כאמור, בחובת סיו קורסי אנגלית ובהצלחה בלפחות 75% מהקורסי שנלמדו. כמוכ ,משנתהלימודי התשע"גלאיינת מימו לקורסי מעללתק . ͯˆ‰ ˙‡ ‡ÏÓÏ È„Î Ô‰· Ôȇ ‰Ï‡ ˙ÂÏÂÚÙ ÈÎ ‰ËÈϘ‰ „¯˘ÓÏ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ÂÈ˙ÂÏÂÚÙ ˙‡ ¯Ù˘È ÌÈÁ˜Ï ˜ÈÙÈ˘ ˙ Ó ÏÚ ÂÈ˙ÂÚ˜˘‰ ˙‡ˆÂ˙ ÏÚ Ú„ÈÓ· . 3. ÌÂ˜Ó ‰È‰ ̉ȄÂÓÈÏÓ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈË „ÂËÒ Ï˘ Ìȉ·‚‰ ‰¯È˘ ‰ ȯÂÚÈ˘ ÁÎÂ Ï Ï‰ ÈÓ˘ ÈÓÂÏ˘˙ Ú ÓÏ È„Î „ÂÓÈω ˙„ÒÂÓ ÏÂÓ ÌÈÓÎÒ‰· Ô·˘Á· ˙‡Ê ‡È·È ÌÈË „ÂËÒ‰ ¯˙È . Ìχ , Ë „ÂËÒ ˙˘È¯Ù Ï˘ ˜È„Ӊ „ÚÂÓ‰ Â‰Ó Ú„ÂÈ Â È‡ ÌÈË „ÂËÒ‰ ω ÈÓ , ÔÎÏ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘ ÌÂ˙ „Ú Â‡ ¯ËÒÓÒ‰ ÌÂ˙ „Ú Â¯Â·Ú „ÂÓÈω ¯Î˘ ˙‡ ÌÏ˘Ï ÏÂÏÚ ‡Â‰ ‡ÂÂ˘Ï . ˙‡Ê , ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó· ·ˆÓ‰Ó ÏÈ„·‰Ï Ï˘ ÌÈ„ÂÓÈÏ ÌÈ ÓÓÓ‰ Í ÈÁ‰ „¯˘Ó·Â ˙ ÈÎÓ· ÌÈ„ÈÓÏ˙ , ÏÎ ˙˘È¯Ù ÏÚ ˙Á„Ӊ ˙È˯ى ‰¯˜·‰ ˙¯·Á È˙Â¯È˘· ÌÈÚÈÈ˙ÒÓÂ Ë „ÂËÒ . להל דוגמה נוספת להיעדר מידע במינהל הסטודנטי : משרד מבקר המדינה פנה באוקטובר 2012 למינהל הסטודנטי לקבלת הבהרות על שיעור תמיכתו בסטודנטיות יוצאות אתיופיה במגמה לסיעוד במכללה האקדמית עמק יזרעאל, לרבות כספי השתתפות של משרד התמ" ת שהועברו אליו למטרה זו. מינהל הסטודנטי הצליח להמציא למשרד מבקר המדינה נתוני חלקיי בלבד, שלא כללו,למשל,אתחלקושלמשרדהתמ"ת. 4. ‚ÏÓÓ Ì‚ ÌÈ ‰ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈË „ÂËÒ ˙ÂÙÒ ˙ , „ÂÓÈω ¯Î˘ ˙‚ÏÓ ˙ÏÂÊ ÌÈË „ÂËÒ‰ ω ÈÓÓ ÌÂȘ‰ ˙‚ÏÓ , ÌÈÈ˯٠ÌÈÓ¯Â˙Ó ˙ ¯˜Ó ԉ ÌÈȯ·Ȉ ˙¯˜ÓÓ Ô‰ . Ìχ , ¯Î˘Ï ˙‚ÏÓ ¯·„· ‰˘ÏÎ ÏÏÎ˙Ó Ì¯Â‚ È„È· ̇È˙Ï ÏÚÙ ‡Ï ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó „ÂÓÈω , ȯ·Ȉ Ì¯Â˜Ó˘ ÌÈÙÒÎÓ ˙ÙËÚÓÏ ÌÂȘ ÈÓ„Ï : ‰Ï˘ÓÓ È„¯˘ÓÓ , ˙ÂÈ¢¯Ó ÓÂ˜Ó ˙ÂÈ , ‰‰Â·‚‰ ‰Ï΢‰‰ ˙„ÒÂÓÓ ÒÈÙ‰ ÏÚÙÓÓ . ˙ÂÎÈÓ˙· ˙ ¢ ÔÎ˙È˙ ÍÎÈÙÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈË „ÂËÒ· , ÂȈÂÒ‰ Ì‰È Â˙ ̇ Û‡ - ÌÈÓ„ ÌÈÓ ˜‡ . 5. „ÁÂÈ˘ ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ ÈÙÒÎ Ï˘ ÍÂÓ ‰ ȷȈ˜˙‰ ÏÂˆÈ Ï ‰Ó„· ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ‡·ˆÏ , ÏÂÓ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó· ÌÈË „ÂËÒ‰ ω ÈÓ ·Èˆ˜˙ ÏÂˆÈ Ì‚ 21 ÌÈÈÓ„˜‡ ˙„ÒÂÓ ÌÈ ˘· 2008 - 2010 „Â‡Ó ÍÂÓ ‰È‰ , Î- 21% „·Ï· . Ô‰ ÍÎÏ ˙·ÈÒ‰Ó ˙„Á‡ ) ‰ÏÂÚÎ ‰ËÈϘ‰ „¯˘Ó Ï˘ „ÂÚÈ˙‰Ó :( ÌÈ˙ÂÁÙ ÌÈίˆÏ ‰‡Â¢‰· ¯˙È ˙‡ˆ˜‰ ; Ï˘ ÁÂÂÈ„ ˙ÈÈÚ· Ô‰È˙‡ˆÂ‰ ÏÚ ˙‡ËÈÒ¯·È ‡‰ ; ȇ - ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈË „ÂËÒ ˙¯„Úȉ ·˜Ú ȷȈ˜˙ ÏÂˆÈ ¯Â·‚˙‰ ȯÂÚÈ˘Ó Ì‰Ï Â„ÁÂÈ˘ . 61 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה+פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית משרד הביטחו 1. לקידו ההשכלה פועלות היחידה להכוונת חיילי משוחררי והקר לקליטת חיילי משוחררי , בעיקר בתחו המכינות הקד # אקדמיות להשלמת הבגרויות ולשיפור . יותר מ# 70% מהחיילי המשוחררי הלומדי במכינות מקבלי מהקר מלגות לימוד ומלגות קיו . הטבות ייחודיות וגבוהות יותר בהקשר זה ניתנות לחיילי משוחררי יוצאי אתיופיה: מלגת הקיו החודשית במכינה לחייל משוחרר היא בס 1,000 ש" ח וליוצא אתיופיה בס 1,500 ש"ח. ב# 2011 תמכו היחידה והקר ב# 446 חיילי משוחררי יוצאי אתיופיה במכינות, ובשנת 2012 קט מספר ל# 342 . 2. הקר תומכתבמלגותבשיעור90% משכרהלימודללומדי בבתיספרלהנדסאי אולטכנאי מוסמכי שבפיקוח המכו הממשלתי להכשרה טכנולוגית ) להל # מה"ט.( את יתרת ה# 10% מקבלי הלומדי ממינהל הסטודנטי . ג למסגרת לימודי זו קיימות מכינות המיועדות למועמדי שאינ עומ די בדרישות הקבלה של המכללות הטכנולוגיות. בשנת הלימודי התשע" א תמכוהיחידהוהקר ב# 75יוצאיאתיופיהבמכללותמה"טמבי כ# 4,000 חיילי משוחררי שלמדו בה . ÓÏ È Â˙ ÈÙ ÏÚ ÈÎ ÔÈÂˆÈ " Ï Ò - 2010 , ÌÈ„ÓÂÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÔÂÎÈ˙ È„ÈÓÏ˙ Ï˘ ‰Â·‚ ¯ÂÚÈ˘ ÈËÁ· È‚ÂÏ Îˉ ·È˙ · ‰ ÂÈÏÚ‰ ‰· , Î- 46% , ˙ÓÂÚÏ 33% ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯‡˘· . „‚ Ó , ˜¯ 194 ÔÈ·Ó ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„ÈÓÏ˙ 22,000 ‰Ó Á˜ÈÙ·˘ ˙„ÒÂÓ· „ÓÏ " ˙ ˘· Ë Ú˘˙‰ ÌÈ„ÂÓÈω " · )Î- 0.9% ( , ÏÂ‰È Â ‰ÈÈ˘Ú˙ ˙Ò„ ‰ ÈÓÂÁ˙· Ì˙ȈÁÓÎ , ‰˜È ¯˘χ ÏÓ˘Á . ÎÓ‰ ‡Â‰ ÌÈÈ‚ÂÏ Îˉ ˙„ÒÂÓ· ÌÈ„ÂÓÈω ˙‡ „„ÂÚÓ‰ ̯‚‰ ͯ„· ÔÓˆÚ ˙ÂÏÏ ÏÏÎ , ˘È ‰˜ÂÒÚ˙‰ ˙Âȯ˘Ù‡ ˙‡ ÌÈÏÈ„‚Ó ÂÏω „ÂÓÈω ˙ÂÚˆ˜Ó˘ Íη ·˘Á˙‰· Ìχ Ó˙‰ „¯˘Ó Í ÈÁ‰ „¯˘Ó˘ ÌÂ˜Ó " ÌÈ„ÂÓÈÏÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙‡ „„ÂÚÏ ÌÈί„ ÂϘ˘È ˙ ‰Ï‡ , ˙ÙËÚӉ ÌÂȘ‰ ˙‚ÏÓ ˙Ï„‚‰ ˙ÂÚˆÓ‡· Ï˘ÓÏ . משרד התמ"ת הסביר בתשובתו למשרד מבקר המדינה כי נוכח היק התקציבי הקיי , ונוכח הגדלת מלגות הקיו והמעטפת לטובת יוצאי אתיופיה, תיפגע שאר האוכלוסייה בכל הנוגע להשלמתהכנסה,להכשרותמקצועיות,לקידו אקדמאי ועוד. ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ÌÈ„ÚÂÈÓ‰ ÌȷȈ˜˙‰ Ï˘ È·È˘ه ÏÂ‰È ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó , „ ‰ÏÚÓ Â· ͯˆ‰ ˙‡˘ ‰Ê Á , ‡ÏÏ ˙ÙËÚÓ ÌÂȘ ˙‚ÏÓ ˙Ï„‚‰Ï ˙Â¯Â˜Ó Ô˙ÈÏ ÈÂ˘Ú ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ¯˙È· ‰ÚÈ‚Ù . 3. היחידה והקר חברו ליזמה של המגזר הפרטי בתכנית "אופקי להיי#טק" , שנועדה לקד חיילי משוחררי המתקשי לעמוד בדרישות הקבלה של מוסדות אקדמיי ללימודי הנדסה ומדעי מדויקי בטכניו ,באוניברסיטתתלאביבובאוניברסיטתב #גוריו בנגב. פעולותהסיועשל היחידה, של הקר , של הות"ת ושל התורמי הפרטיי כוללות, בי היתר, מימו מלא של שכר הלימוד במכינה ובמהל לימודי התואר האקדמי; הענקת מלגת קיו חודשית; מת ליווי, חניכה וסיוע לימודי וחברתי; מת עדי פות בהקצאת מעונות. סטודנט הממשי בלימודיו לתואר ראשו מתחייב לתרו לתכנית לאחר תו הלימודי וע העסקתו ) לכשיגיע לשכר של 150% מהשכר הממוצע במשק.( כאמור, מינהל הסטודנטי מחייב את הסטודנט הנתמ בהתנדבות לשירות חברתי, בחובתסיו קורסיאנגליתובהצלחהבלפחות75%מהקורסי שנלמדו. 62 דוחשנתי63ג ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˙È Î˙· ÂÈ„ÂÓÈÏ ÌÂ˙· Ë „ÂËÒ‰ Ï˘ ‰Ó¯˙‰Â ˙·ÈÂÁÓ‰ Ï„ÂÓ ÈÈ‰Ï ÌȘÙ‡ - ˜Ë , „ȷ ÚÈÈ˙ÒÈ˘ÎÏ ÂÈ„ÂÓÈÏ ÔÂÓÈÓ· Û˙˙˘ÓÏ Â˙‡ ÍÙ‰‰ , ˘Ó˘Ï ÏÂÎÈ ˙ÂÓ„ ˙ÂÈ Î˙Ï ‰Ó‚„ . 4. על פי תיקו לחוק קליטת חיילי משוחררי )הקר לעידוד לימודי השכלה גבוהה באזורי סיוע # פריפריה(, התשע"א# 2011 , החל בינואר 2010 חייל משוחרר או בוגר שירות לאומי שסיימו את שירות כנדרש, ולרבות מי שמצב הסוציו#אקונומי מצדיק זאת, והחלו ללמוד משנת הלימודי התשע" א ) מאוקטובר 2010 ( , זכאי למלגת לימודי )כ# 9,850 ש"ח( לשנת הלימודי הראשונה במוסדות להשכלה גבוהה הממוקמי בפריפריה ) ובכמה מוסדות בירושלי .( בה בעת, חייל משוחרר יוצא אתיופיה יכול להשתמש ג במענק השחרור העומד לזכותו למטרות מימו הלימודי ,וכ יכוללממ אתלימודיובאמצעותמינהלהסטודנטי במשרדהקליטה. Â˙ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘ ÔÂÓÈÓ ¯·„· ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó ÌÈË „ÂËÒ‰ ω ÈÓ È ÌÈÓÂÏ˘˙ ÏÙÎ Ú ÓÏ È„Î ÌȷψÂÓ Ì È‡ ‰È¯Ùȯٷ ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰Ï ˙„ÒÂÓ· ‰ ¢‡¯‰ ¯Â·Èˆ ÈÙÒÎÓ . Ú˘˙‰ „ÂÓÈω ˙ ˘Ï ÌÈ Â˙ ‰Â¢‰ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó " ‡ - Ú˘˙‰ " · Î ÔÈ·Ó ÈÎ ‰Ïډ - 1,010 ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈË „ÂËÒ , ˘· ÂϷȘ˘ Ì‰Ï˘ ‰ ¢‡¯‰ „ÂÓÈω ˙ „ÂÓÈÏ ˙‚ÏÓ , ‰ËÈϘ‰ „¯˘ÓÓ ˙ÙËÚÓ ÈÓ„Â ‰ÈÁÓ ˙‚ÏÓ , Î Âȉ - 30 ˙‚ÏÓ Ì‚ ÂϷȘ˘ ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘ÓÓ ‰ ¢‡¯‰ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ ˘Ï ÌÈ„ÂÓÈÏ . ÔÂÁËÈ·‰ „¯˘Ó Ï˘ ÌÈÓÂÏ˘˙‰ Ï˘ ÍÒ· ÂÓÎ˙Ò‰ ÌÈË „ÂËÒ‰ ω ÈÓ È„È· Ì‚  ÓÂÓ Ì‰È„ÂÓÈÏ˘ ÌÈË „ÂËÒ Ì˙Â‡Ï Î- 187,000 ˘ " Á . ¢‰‰ ÌÈË „ÂËÒ‰ ¯˙È ˙‡ ‰ÏÏÎ ‡Ï ‰‡ , Ìȯ¯ÁÂ˘Ó ÌÈÏÈÈÁ Ì‚ ̉˘ , ¯˙ÂÈ ·Á¯ ‰ÚÙÂ˙‰ ۘȉ˘ ÔÎ˙ÈÈ . Ì Ó‡ , ȇˆÂÈ ÌÈË „ÂËÒ ·¯˜· ˙ÈÏ¢ ‰ÚÙÂ˙· ¯·Â„Ó ‰ÈÙÂÈ˙‡ , Ϙ · ‰˙‡ Ú ÓÏ ‰È‰ ¯˘Ù‡ ͇ , È„¯˘Ó È ˘ ÔÈ· ‰Ê ÔÈÈ Ú· ̇È˙ ÌÈȘ˙‰ ÂÏ ‰Ï˘ÓÓ‰ . משרד הביטחו הסביר בתשובתו מנובמבר 2012 כי הקר לעידוד השכלה גבוהה פועלת מכוח החוק לקליטת חיילי משוחררי , התשנ"ד# 1994 . לכ , גורמי אחרי , שאינ פועלי מכוח חקיקה מחייבת, צריכי להתאי את עצמ לחוק, כלומר לתא את תשלומי התמיכה. בד בבד פועלת הקר למנוע תשלו כפול מכמה גורמי ממשלתיי באמצעות כתבי התחייבויות ה של מוסדות הלימוד וה של הסטודנטי הנתמכי , שמטרת למנוע כפל תשלומי למימו שנת הלימודי הראשונה.כמוכ יזמההקר בקשהלמינהלהסטודנטי להעברתמידעבנושאזה. 5. מתשובת משרד הביטחו למשרד מבקר המדינה עולה כי בנובמבר 2012 , לאחר סיו הביקורת, פ נו היחידה והקר לארגו הג' וינט בבקשה לתכלל ולאגד את כל הגופי המטפלי ביוצאי אתיופיה, אשר שירתו בצה" ל )או בשירות לאומי( , במטרה להוביל את הסיוע והליווי לכ# 2,000 משתתפי מיו גיוס ועד מועד סיו זכאות כחיילי משוחררי ) ס הכל עד שמונה שני .( הליווי כולל הצ מדת מלווה לכל חייל, סיוע בשילוב במער ההשכלה הקד אקדמית והאקדמית,הכשרהמקצועיתועוד. משרד החינו האג לחינו מבוגרי במשרד החינו מקד למידה של מבוגרי ) בני 18 ומעלה( עולי חדשי וותיקי , בדר כלל מעוטי השכלה או חסרי השכלה לחלוטי . האג מתמקד בעיקר בהנחלת השפה העברית ובהשלמת השכלה לכדי 10 # 12 שנות לימוד. כאמור, האג לחינו מבוגרי משתת במימו התלמידי במכינות קד #אקדמיות, בעיקר במלגת קיו חודשית בס 800 # 1200 ש" ח ובמימו המעטפת. בכל הנוגע ליוצאי אתיופיה, האג הציב לעצמו יעד לקלוט אות בתחומי 63 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה+פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית הלשוני,התר בותיוההשכלתי.לש כ מקיי האג לחינו מבוגרי מסגרותלגיור,ללימודעברית, להכשרהלעול העבודהועוד. האג לחינו מבוגרי מפעיל מסגרות להשלמת השכלה תיכונית המיועדות לקהל מבוגרי ) לא בהכרח יוצאי אתיופיה( לש קבלת תעודה של משרד החינו ")תעודת גמר תיכונית" , להל # תג"ת.( התג"ת אינה שוות ער לתעודת בגרות א משפרת את השילוב התעסוקתי, ובהשלמת נקודות ממבחני הבגרות היא מאפשרת ג קבלה ללימודי אקדמיי . עלות קורס השלמת השכלה ל# 12 שנות לימוד לקבלת התג"ת היא כ# 141,000 ש"ח; מספר התלמידי המינימלי לפתיחת כיתת תג"ת המיועדת ליוצאי אתיופיה הוא 17 תלמידי 113 ; יוצא שהעלות לתלמיד היא כ# 8,300 ש" ח ופחותמזהבכיתותגדולותיותר. ‰‡Â¢‰ Ì˘Ï , Ì„˜ ‰ ÈÎÓ ˙ÂÏÚ - ‡È‰ ˙¯‚·Ï ˙ÈÓ„˜‡ 20,000 - 30,000 ˘ " „ÈÓÏ˙Ï Á ‰ ˘Ï . ÓÏ È Â˙ ÈÙ ÏÚ ÈÎ ˘‚„ÂÈ " Ò , „ ÌÈÏÂÏÒÓ Ï˘ ˙ ÈÎÓ· - ˙ ÈÁ· ˙ÓÏ˘‰Ï ÌÈÈ˙ ˘ ˙¯‚·‰ - Ù Ó ˙ÂÁ - 25% ‰ ÈÎÓ‰ ÌÂÈÒ ¯Á‡Ï Ô¢‡¯ ¯‡Â˙ È„ÂÓÈÏÏ ÌÈÎÈ˘ÓÓ ÌÈË „ÂËÒ‰Ó . 114 ·‡È¯‡ ˙„Ú ˙ ˜ÒÓ Ì¢ÈÈÏ Ì˜Â‰˘ ˙ˆ‰ ÍÎÏ È‡ ‰Ê ÏÂÏÒÓ ‰‚¯„‰· ÌˆÓˆÏ ıÈÏÓ‰ ˙ ÈÎÓ· È„ÂÚÈȉ ÏÂÏÒÓ‰ ˙‡ Ì„˜Ï ) Ó ‰ÏÚÓÏ - 80% ÌÈÎÈ˘ÓÓ ‰Ê ÏÂÏÒÓ· ÌÈË „ÂËÒ‰Ó Ô¢‡¯ ¯‡Â˙ È„ÂÓÈÏÏ .( ÓÏ˙‰ Ï˘ ˙ÂÏ„‰ ˙‡ˆÂ˙‰ ÌÈ„È , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙·¯Ï , ˙¯‚·‰ ˙ ÈÁ· ˙ÓÏ˘‰Ï ˙ ÈÎÓ· ˯ÙÏ ·¯ ÏÂÎÒ˙Ï Ï‡Èˆ ËÂÙ Ô·ÂÁ· ˙ ÓÂË . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , Í ÈÁ‰ „¯˘Ó ÏÚ „„ÂÚÏ Ï˜˘Ï , ÌÈÓȇ˙Ó‰ Ìȯ˜Ó· , ÌÈ„ÈÓÏ˙‰ ˙ÈÈ Ù‰ ˙‡ , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÓ ˙·¯Ï , ˙ÂÚˆÓ‡· ˙È˙˜ÂÒÚ˙ ‰¯˘Î‰Â ˙¯‚·Ï ‰Ï΢‰ ˙ÓÏ˘‰ Ï˘ ˙¯‚ÒÓÏ Ìȯ‚Â·Ó Í ÈÁÏ Û‚‡‰ , È˙˜ÂÒÚ˙‰ ¯Â˘ÈÓ· ԉ ȄÂÓÈω ¯Â˘ÈÓ· Ô‰ ¯˙ÂÈ ‰·¯ ‰Áψ‰Ï ÏÈ·Â‰Ï ‰ÈÂ˘Ú ¯˘‡ , ¯˙ÂÈ ‰ÎÂÓ Û‡ ‰˙ÂÏÚ . משרד החינו הסביר בתשובתו כי הוא בוח את האפשרות לשלב את המבחני להשלמת השכלה של 12 שנות לימוד במסגרת המכינות, או לחילופי להפנות יוצאי אתיופיה שלא יצליחו להשתלב בלימודי אקדמיי למסגרת של השלמת ההשכלה כ שייפתח עבור פתח להכשרה תעסוקתית בהמש . ✯ __________________ 113 מספרהתלמידי המינימליהוא20 ביתרהמקרי . 114 בראשותפרופ'פייסלעזאיזה. 64 דוחשנתי63ג ‰˜ÂÒÚ˙Ï ÌÈÈÂÎÈÒ‰ ˙‡ ˙¯Ù˘Ó ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰ , ˙·Ï˙˘‰Ï ˙Ó¯Â˙ ÌȯÚÙ ˙ÓˆÓˆÓ ˙È˙¯·Á . ÍÎÏ ˙Â·È˘Á ‰ ˘Ó ˘È ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ ¯˘˜‰· , ÌÈÈÓ„˜‡ Ìȯ‡˙ ÈÏÚ· Ô΢ Ó˘È ÌȯÈÚˆÏ È˜ÈÁÏ Ï„ÂÓ Â˘ . ÏÂÙÈËÏ ÌÈÎÂÊ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈË „ÂËÒ ÔÎ ÏÚ ¯˘‡ , ÏÚ‰ ˙¯‚ÒÓ‰ Ïη ı¯‡‰ „ÈÏÈ Â‡ ¯Á‡ ‰ÏÂÚ Ë „ÂËÒ ÏÎÓ ¯˙ÂÈ ‰·¯ ‰ÎÈÓ˙Ï ˙ÂÙ„Ú‰Ï - ˙ÂÈ ÂÎÈ˙ . ÂÈ„ÂÓÈÏ ÔÂÓÈÓÏ ‰¯ÂÓ˙· ‰ËÈϘ‰ „¯˘ÓÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ‡ˆÂÈ Ë „ÂËÒ Ï˘ ˙·ÈÈÁ˙‰ ‡È‰ ÌÈÈÓ„˜‡‰ 120 ‚ÒÓ· ˙·„ ˙‰ ˙ÂÚ˘ È˙¯·Á ˙Â¯È˘ ˙¯ - È˙Ïȉ˜ . ÌÈÙÒΉ ÁÎÂ Ï ‰Ï‡ ÌÈË „ÂËÒÏ ÌȈ˜ÂÓ‰ ÌÈ·¯‰ ÌÈȯ·Ȉ‰ , ·ÈÁ¯‰Ï ÌÈί„ Ϙ˘Ï ÌÈË „ÂËÒ‰ ω ÈÓ ÏÚ ÌÈ„ÂÓÈω ˙ÓÏ˘‰Ï ԉ ÌÈÈÓ„˜‡‰ ÌÈ‚˘È‰‰ ÌÂÁ˙· ˙Â˘È¯„Ï Ô‰ Ë „ÂËÒ‰ ˙·ÈÂÁÓ ˙‡ Ú· ԉ ‰ÓˆÚ ÌÈ„ÂÓÈω ˙Ù˜˙· Ô‰ ÌÈË „ÂËÒ‰ ˙Áψ‰Ï ÌÈÈÂÎÈÒ‰ ˙‡ ¯È·‚‰Ï È„Î Ì„È˙ È˙˜ÂÒÚ˙‰Â È˘È‡‰ . ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ÌÈË „ÂËÒ Ï˘ ÌÈÈÓ„˜‡ ÌÈ„ÂÓÈÏ· ÌÈÎÓÂ˙‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ ÏÚ , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙·¯Ï , ÌÈ·‡˘Ó‰ Ì‚ȇ ˙‡ ·ÈÁ¯‰Ï Ϙ˘Ï ) ˙ ÈÎÓ· ÌÈȘ‰ ( ˙ÂÚˆÓ‡· ÌÈÈÓ„˜‡‰ ÌÈ„ÂÓÈω È·‚Ï Ì‚ ÏÏÎ˙Ó Û‚ , Ì„˜‰ ˙ ÈÎÓÏ ‰ÙÈ ÌÁÂ΢ ÌÈÏÂ˜È˘‰ Ì˙Â‡Ó - ˙ÂÈÓ„˜‡ : È Ó ÌÈÏÂÙÎ ‰ÎÈÓ˙ ÈÙÒÎ ˙Ú ; ˙ÂȇÎʉ ÔÂÂ‚Ó ÈÙ ÏÚ ÚÂÈÒÏ ÌÈ „Ó‡ ˙ÚÈ·˜ ) Ï˘ÓÏ : ÌÈÏÂÚ , ÂȈÂÒ Í˙Á Ìȯ¯ÁÂ˘Ó ÌÈÏÈÈÁ - ÈÓ ˜‡ ( ; ÈÙÒη Â¯Â˜Ó˘ ÚÂÈÒ‰ ˙¯„Ò‡ „ÒÂÓ Ïη ԘȄ‰ ÌÚ ‡˙ˆ· ¯Â·Èˆ . ÌÈÓÂÏ˘˙‰ ˙‡ Ú·˜Ï ÏÏÎ˙Ó‰ Û‚‰ ÏÎÂÈ ÍÎ ‰ÎÈÓ˙‰ ÈÙÒη ˙„ÈÁ‡Ï ‡È·È˘ ÔÙ‡· ÌÈÈχȈ ¯ÙÈ„‰ ‡ ÌÈÓÂÏ˘˙ ÏÙÎÏ ˙¯˘Ù‡ Ú ÓÈ Ì˙‡ˆ˜‰· ÔÂÊȇ ¯ÒÂÁÏ . קידו הייצוג ההול של יוצאי אתיופיה בקרב עובדי השירות הציבורי למרות השיפור שחל בתחו התעסוקה של אוכלוסיית יוצאי אתיופיה ע השני , עדיי מצבה של אוכלוסייה זו בתחו זה טוב פחות ממצבה של האוכלוסייה היהודית הכללית ושל רבות מאוכלוסיות העולי ממדינות אחרות. כ , למשל, בשני 2008 2009 היה שכרו החודשי הממוצע של גבר יוצא אתיופיה 7,000 ש" ח נמו בכשליש מהשכר הממוצע של גבר באוכלוסייה היהודית הכללית ) 10,400 ש"ח( ; שכרה של אישה יוצאת אתיופיה היה 3,900 ש" ח נמו בכ 40% משכרה 115 של אישה באוכלוסייה היהודית הכללית ) 6,400 ש"ח( . יוצאי אתיופיה נתקלי בחסמי המקשי עליה את השתלבות בשוק העבודה, בי היתר, בגלל שיעורי השכלה נמוכי ,ותק נמו בשוק העבודה ה בהשוואה לעולי ממדינות רבות אחרות וה בהשוואה לאוכלוסייה היהודית הכללית. לפיכ חשוב להעלות את שיעורי התעסוקה של יוצאי אתיופיה ולשפר את כושר השתכרות על ידי קידו השתלבות בשוק העבודה, בייחוד בתחומי הדורשי מיומנות וכישורי מקצועיי שבה השכרגבוהיחסית. השירות הציבורי ראוי שישמש חלו- בפני המחנה בכל הנוגע לקידו שילוב של יוצאי אתיופיה בחברה בכלל ובשוק התעסוקה בפרט. הרחבה יזומה של המשרות המיועדות ליוצאי אתיופיה __________________ 115 הנתוני מתייחסי לגילאי22 + 64 . ראו מאיירס+ג'וינט+ברוקדייל, 2012 . 65 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה+פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית בשירות הציבורי116 תאפשר להגדיל את שיעור התעסוקה של אוכלוסייה זו ולעקו. חסמי לגבי העסקת במגזרהפרטי. קידו הייצוג ההול בקרב העובדי בשירות המדינה באוגוסט 2005 נכנס לתוקפו תיקו לחוק שירות המדינה ) מינויי (, התשי"ט 1959 ) להל התיקו 117 לחוק המינויי ( , שלפיו יינת ביטוי הול , בנסיבות העניי , לייצוג של יוצאי אתיופיה בכלל הדרגות והמקצועות בקרב העובדי ) להל ייצוג הול ( בשירות המדינה בכל משרד ובכל יחידת סמ . זאת בדומה להוראה לגבי ייצוג של בני שני המיני , של אנשי בעלי מוגבלויות ושל בני האוכלוסייה הערבית. נוס. על כ נקבע כי הממשלה תפעל לקידו ייצוג הול של יוצאי אתיופיה בקרבהעובדי בשירותהמדינהבהתא ליעדי שתקבע. במאי 2007 החליטה הממשלה ) החלטה 1665 ( כי ב 2007 יקצו משרד האוצר ונש" 15 משרות חדשות למשרדי הממשלה וליחידות הסמ , שבה יועסקו רק יוצאי אתיופיה. בנובמבר 2010 החליטה הממשלה ) להל החלטה 2506 ( כי ב 2011 ייועדו ליוצאי אתיופיה 30 משרות נוספות מהדירוגי האקדמיי בשירות המדינה, המו 17 משרות מתו כלל המשרות הקיימות בשי רות המדינה ו 13 משרות חדשות שנש" תקצה ממקורות שיעמיד לש כ משרד האוצר. נוס. על כ , 118 במאי 2012 החליטה הממשלה להקצות ליוצאי אתיופיה 10 משרות חדשות בדירוגי האקדמיי ו 20משרותנוספותשיתפנובשירותהמדינהב 2013 . לפי נתוני נש" , בשני האחרונות עלה בעקיבות מספר של עובדי שירות המדינה יוצאי אתיופיה 119 ל 120 בכ 37% : מ 629 ב 2007 864 ב 2011 , ושיעור בקרב העובדי בשירות המדינה עלה בשני הללומ 1.09%ל 1.34% קרובלשיעור שליוצאיאתיופיהבאוכלוסייההכללית. שילוב של אקדמאי יוצאי אתיופיה 1. קיימת חשיבות לשילוב של יוצאי אתיופיה ג במשרות המיועדות לאקדמאי , שכ ככלל העבודה במשרות אלה מאפשרת קידו מקצועי ומימוש עצמי משמעותיי יותר וכ יכולת השתכרות טובה יותר בהשוואה לעבודה במשרות המיועדות לחסרי השכלה אקדמית. מספר של האקדמאי יוצאי אתיופיה בשירות המדינה כמעט שהוכפל בש ני האחרונות מ 84 ב 2007 ל 164 121 ב 2011 . שיעור האקדמאי מקרב כלל יוצאי אתיופיה, שעבדו בשירות המדינה, עלה בתקופה זו מכ 13.5% לכ 19% , לעומת כ 6% אקדמאי בקרב האוכלוסייה הכללית של יוצאי אתיופיה122 . ע __________________ 116 כולל שירות המדינה, התאגידי הציבוריי שהוקמו על פי חו ק, החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות. 117 חוקשירותהמדינה) מינויי ()תיקו$מס' 13 (,התשס"ה+ 2005 . 118 החלטתממשלהמס' 4624מ+ 13.5.12 . 119 כולל 11 מתמחי בעריכת די$ שמטבע הדברי מועסקי בתפקיד לזמ$ קצר ו+8 סטודנטי המועסקי לפישעות,כלומרבהיק משרהחלקיתול זמ$מוגבל. 120 כולל 5 מתמחי בעריכת די$,שמטבע הדברי מועסקי בתפקיד לזמ$ קצר ו+ 14 סטודנטי המועסקי לפישעות,כלומרבהיק משרהחלקיתולזמ$מוגבל. 121 לא בהכרח כל האקדמאי מועסקי במשרות המיועדות לאקדמאי , וייתכ$ כי חלק מועסקי במשרותהמיועדותלחסריהשכלהא קדמית. 122 שיעור ממוצע של האקדמאי יוצאי אתיופיה מכלל אוכלוסייה זו בגילאי 22 + 64 בשני 2009 + 2010 . מתו0 מאיירס+ג'וינט+ברוקדייל, 2012 . 66 דוחשנתי63ג זאת, שיעור האקדמאי בשירות המדינה גדול פי 2.4 בקירוב משיעור האקדמאי יוצאי אתיופיה בו. דהיינו, חלה התקדמות בקליטת אקדמאי יוצאי אתיופיה, אול בכל זאת קיי פער ניכר בי שיעור האקדמאי מהאוכלוסייה הכללית בשירות המדינה לבי שיעור האקדמאי יוצאי אתיופיה. פערזהמוסברבחלקובשיעורהאקדמאי הנמו יחסיתבאוכלוסייתיוצאיאת יופיה123 . 2. כאמור, בהחלטה 2506 נקבע כי ב 2011 ייועדו ליוצאי אתיופיה 30 משרות נוספות מהדירוגי האקדמיי בשירותהמדינה,ונש" היאהאחראיתליישו החלטהזו. חשוב לקד את ייצוג ההול של יוצאי אתיופיה ג במשרות הנחשבות יוקרתיות והמיועדות לבעלי כישורי מקצועיי גבוהי במיוחד ) להל משרה יוקרתית(, למשל, פרקליטי באג. ייעו- וחקיקהבמשרדהמשפטי וכלכלני באג.התקציבי במשרדהאוצר. שילוב במשרותהללועשוי להאי- את השתלבות של יוצאי אתיופיה ג ברבדי העליוני של שוק העבודה והחברה בכלל. על כ יש מקו שנש" תפעל לפרסו מכרזי למשרות יוקרתיות המיועדי ליוצאי אתיופיה ולאיוש עליד . מנתוני שמסרה נש" עולה כי מאז קבלת החלטה 2506 בנובמבר 2010 ועד אמצע 2012 היא פרסמה 11מכרזי למשרות המיועדות לאקדמאי יוצאי אתיופיה, ובשישה מה הסתיימו ההליכי ונבחרו המועמדי . רק אחד המכרזי שפורסמו היה למשרה יוקרתית ראש ענ. באג. שוק ההו , ביטוח וחיסכו במשרד האוצר124 . בס הכול נוספו ב 2011 חמש משרות של עובדי אקדמאי יוצאיאתיופיהמתו 23משרותשליוצאיאתיופיהשהתווספולשירותהמדינהבשנהזו. ˘ ˘ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ " Á‰ ˙‡ ‰‡ÂÏÓ· Ì˘ÈÈÏ È„Î È„ ‰ÏÚÙ ‡Ï Ì ‰ËÏ 2506 „ÂÚÈÈ È·‚Ï 30 ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ìȇӄ˜‡Ï ‰ È„Ó‰ ˙Â¯È˘· ˙¯˘Ó , ÌÈʯÎÓ ÌÂÒ¯ÙÏ È„ ‰ÏÚÙ ‡ÏÂ Ì„È ÏÚ Ô˘ÂȇÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ÌÈ„ÚÂÈÓ‰ ˙ÂÈ˙¯˜ÂÈ ˙¯˘ÓÏ . שילוב יוצאי אתיופיה בכל משרדי הממשלה וביחידות הסמ כאמור, התיקו לחוק המינויי קובע כי הייצוג ההול יהיה בקרב העובדי בשירות המדינה בכל משרדובכליחידתסמ . · ÈÎ ‡ˆÓ - 2011 , ÌÈÈ ÈÓ‰ ˜ÂÁÏ Ô˜È˙‰ ˙˜È˜Á ¯Á‡Ï ÌÈ ˘ ˘˘ , È„¯˘Ó Âȉ ÔÈÈ„Ú Ï˘ ̯ÂÚÈ˘˘ ‡ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ‚ˆÈÈ Ì‰È„·ÂÚ ·¯˜· ‰È‰ ‡Ï˘ ÍÓÒ ˙„ÈÁÈ ‰Ï˘ÓÓ ÂÚÈ˘Ï ˙ÈÒÁÈ ¯˙ÂÈ ‰·¯‰ ÍÂÓ ‰È‰ ÌÈ„·ÂÚ‰ ÏÏÎÓ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙„ÈÁÈ·Â ÌÈ„¯˘Ó· ̯ ˙ÈÏÏΉ ‰ÈÈÒÂÏ·· ̯ÂÚÈ˘Ï ÌȯÁ‡ ÍÓÒ . לדוגמה,ב 2011 נכלליוצאאתיופיהאחדבקרב602 עובדימשרדהחקלאותופיתוחהכפר) 0.17% מהעובדי (, והוא היה יוצא אתיופיה היחיד שנקלט במשרד מבי 140 עובדי שנקלטו בו בשני 2009 2011 ; יוצא אתיופיה אחד נכלל ג בקרב 557 עובדי המשרד להגנת הסביבה ) 0.18% מהעובדי (, וג הוא היה יוצא אתיופיה היחיד שנקלט מבי 263 עובדי שנקלטו במשרד בשני 2009 2011 . זאת להבדיל, למשל, ממשרד הרווחה והשירותי החברתיי שבו הועסקו ב 2011 65 עובדי יוצאיאתיופיהמתו 2,892 העובדי ) 2.25% מהעובדי .( __________________ 123 בעניי$ זה ראו לעיל בפרק על פעילות של משרדי הממשלה בשילוב יוצאי אתיופיה בלימודי הגבוהי . 124 נכו$לאוגוסט2012 ,ההלי0במכרזזהטר הסתיי . 67 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה+פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית בתשובתולמשרדמבקרהמדינהמאוקטובר2012 מסרמשרדהחקלאותופיתוחהכפרכירובעובדי המשרד נדרשי להשכלה וניסיו מסוימי , וכי למכרזי שפרס המשרד למשרות פנויות לא ניגשו מועמדי יוצאי אתיופיה. נוס. על כ , מסר המשרד כי מגבלות כוח אד מקשות על ייעוד משרות ליוצאיאתיופיה,אול ע זאתבכוונתולעשותמאמ-לקלוטעובדי נוספי יוצאיאתיופיה. בתשובתה למשרד מבקר המדינה מאוקטובר 2012 מסרה מנכ" לית המשרד להגנת הסביבה כי המשרד פרס בעבר מכרז למשרות ייעודיות ליוצאי אתיופיה, אול לא ניגשו מועמדי למכרז זה. ע זאת, ציינה המנכ"לית כי המשרד מקבל את המלצות דוח זה, ויפעל להרחיב את מספר המשרות הייעודיות ליוצאי אתיופיה. עוד הוסיפה המנכ" לית כי ייתכ שמשרדי הממשלה נרתעי מפרסו מכרזי למשרות ייעודיות ליוצאי אתיופיה בגלל החשש מהימשכות ההליכי לאיוש המשרה, א לא יימצא מועמד מתאי , ולכ יהיה צור לפרס מכרז חדש. על כ , לדברי המנכ"לית, ייתכ שא תנהל נש" מאגר של מועמדי יוצאי אתיופיה במגוו מקצועות, מאגר שיהיה פתוח לעיו משרדי הממשלהוה יוכלולבחורממנואתהמועמדהמתאי בלישהמשרדיצטר לערו מכרז, יהיהבכ תמרי-למשרדיהממשל הלהעסיקיוצאיאתיופיה. ÍÓÒ‰ ˙„ÈÁÈ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó˘ ȇ¯‰ ÔÓ , ‚ˆÈȉ˘ ‡ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ‚ˆÈÈ Ôȇ ̉·˘ ‰·¯‰· ÍÂÓ Ì‰· , Ìω ‚ˆÈÈ Ì‰· ‚˘ÂÈ˘ „Ú ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„·ÂÚ ÂËÏ¿˜ƒÈ . Ì‚ ȇ¯ ˘ ˘ " ÍÓÒ ˙„ÈÁÈ ÌÈ„¯˘Ó Ì˙‡· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ìω‰ ̂ˆÈÈ ÌÂ„È˜Ï ÏÚÙ˙ Ì . Î ÔÎ ÂÓ , ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú„Ï , ˘ ÏÚ " È„¯˘Ó È Ù· ÌÈ„ÓÂÚ‰ ÌÈÈ˘˜‰ ˙‡ ÔÂÁ·Ï Ì ‰Ï‡ ÌÈÈ˘˜ ÌÚ „„ÂÓ˙‰Ï ÌÈί„‰ ˙‡Â ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÒÂÈ‚· ‰Ï˘ÓÓ‰ , ˙¯˘Ù‡‰ ˙·¯Ï Î Ó Ï˘ ‰˙·Â˘˙· ˙ÚˆÂÓ‰ " ‰·È·Ò‰ ˙ ‚‰Ï „¯˘Ó‰ ˙ÈÏ . ˘  ‰Ï˘ÓÓ‰˘ ‰ÏÂÚ ÏÈÚÏ ¯ÂÓ‡‰ ÔÓ " Ï˘ Ìω‰ ̂ˆÈÈ ÌÂ„È˜Ï ˙ÂÏÚÂÙ Ì È‡ˆÂÈ ‰ È„Ó‰ ˙Â¯È˘ È„·ÂÚ ·¯˜· ‰ÈÙÂÈ˙‡ . Ô· , ̯ÂÚÈ˘Ï ·¯˜˙Ó ÌÈ ˘‰ ÌÚ ‰ÏÂÚ Ì¯ÂÚÈ˘ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÏÏη . ̯ÂÚÈ˘·Â ̯ÙÒÓ· ‰ÈÈÏÚ ‰ÏÁ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ìȇӄ˜‡‰ È·‚Ï Ì‚ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ‰ È„Ó‰ È„·ÂÚ ·¯˜· . Ìχ , ˘ ÏÚ " ‰ËÏÁ‰ Ì¢ÈÈÏ ˙‡˘ ¯˙È· ÏÂÚÙÏ Ì 2506 „ÂÚÈÈ È·‚Ï 30 ˙¯˘Ó ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ìȇӄ˜‡Ï ‰ È„Ó‰ ˙Â¯È˘· , Ì˙˜ÒÚ‰ ÌÂ„È˜Ï ˙„ÈÁÈ·Â ÌÈ„¯˘Ó‰ Ïη Ìω‰ ‚ˆÈȉ ˙‡ÏډϠ˙ÂÈ˙¯˜ÂÈ ˙¯˘Ó· Ì‚ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ ÍÓÒ‰ . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 מסרה נש" כי היא תפעל בהתא לאמור בדוח זה, ככלשיימצאומועמדי מתאימי . קידו הייצוג ההול בקרב העובדי בחברות הממשלתיות 1. החוק להרחבת הייצוג ההול של בני העדה האתיופית בשירות הציבורי )תיקוני חקיקה(, התשע"א 2011 ) להל החוק להרחבת הייצוג ההול ( מאפריל 2011 כלל תיקוני חקיקה בכמה חוקי בדבר הרחבת הייצוג ההול של יוצאי קהילה זו בחבר ות הממשלתיות, בתאגידי שהוקמו על פי חוק, בעיריות ובמועצות המקומיות. בי היתר נקבע תיקו לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה 1975 ) להל התיקו לחוק החברות הממשלתיות( , שלפיו יינת ביטוי הול , בנסיבות העניי , לייצוג של יוצאי אתיופיה בקרב העובדי בחברות הממשלתיות125 המעסיקות יותר מ 50 __________________ 125 כוללחברותבנות+ממשלתיות. 68 דוחשנתי63ג עובדי בכלל המשרות והדירוגי . נוס. על כ , נקבע כי הדירקטוריוני של חברות אלה יפעל ו לקידו הייצוג ה הול בקרב העובדי בחברה בהתא ליעד י שיִקְבעו, כִולשנקטיְו את האמצעי הנדרשי לקידו ייצוגהול , ובכללזהייעודמשרות למועמדי יוצאי אתיופיה. מנתוני שמסרה רשות החברות עולה כי 31 חברות ממשלתיות126 העסיקו 354 עובדי יוצאי אתיופיה ב 2011 . שיעור של העובדי יוצאי אתיופיה היה כ 0.75% מכלל 46,733 העובדי בחברות אלה127 כמחצית משיעור של יוצאי אתיופיה באוכלוסייה הכללית ומשיעור של העובדי יוצאי אתיופיהמכללעובדישירותהמדינה. שיעוריוצאיאתיופיהמתו העובדי בחברות הממשלתיותהגדולותהמעסיקותלמעלהמ 1,000 עובדי נעבי 0.23%בחברתנמלאשדודבע" מ )3 מתו כ 1,300 עובדי ( ל 2.17% בחברת התעשייה הצבאית לישראל בע" מ ) 66 מתו למעלה מ 3,000 עובדי .( בחבר ות הקטנות יותר נע שיעור יוצאי אתיופיה מתו כלל העובדי מ 0% , למשל, בחברת נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות ותחבורה בע" מ ) לשעבר מעצ החברה הלאומית לדרכי בישראל בע"מ; להל חברת נתיבי ישראל( , המעסיקה 325 עובדי וא. לא עובד אחד יוצא אתיופיה, ועד יותר מ 3% בכמה חברות, למשל, בחברה לשירותי איכות הסביבה )5 מתו 154 עובדי .( ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰Ó ˜ÏÁ· ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‰ÏÂÚ , Ï˘ÓÏ , Ú· „„˘‡ ÏÓ ˙¯·Á " È·È˙ ˙¯·ÁÂ Ó Ï‡¯˘È , Ìω  ȇ ̉· ‚ˆÈȉ˘ ‡ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ‚ˆÈÈ ÏÏÎ Ôȇ . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 מסרה חברת נמ ל אשדוד בע" מ כי החברה אינה קולטת מספר רב של עובדי בשנה,ועל כ קיי קושי לייעד משרות לאוכלוסייה מסוימת. ע זאת, פועלת החברה לשילוב של יוצאי אתיופיה בקרב עובדיה, וא. הקימה ועדת היגוי לנושא הייצוג ההול , שצפויהלהגישבקרובאתהמלצותיהלהנהלהולדירקטוריו . חברת נתיבי ישראל מסרה בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 כי החברה מייחסת חשיבות רבה לשילוב של יוצאי אתיופיה בקרב עובדיה, וכי בשנת 2010 קלטה עובדת יוצאת אתיופיה,שבחרהלהתפטרכמהחודשי לאחרקליטתה. Ìω‰ ̂ˆÈÈ ÌÂ„È˜Ï ˙Â·È˘Á ‰ ˘Ó ˘È ÂÊ ˙Â‡ÈˆÓ Ú˜¯ ÏÚ ˙¯·Á· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ô˜È˙Ï Ì‡˙‰· ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ˙Âω ‰ È„È ÏÚ ÌÈ Âȯ¢¯È„‰ È„È ÏÚ ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ˜ÂÁÏ . ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ˙¯˘Ó „ÂÚÈÈ ‡Â‰ ÍÎÏ ÌÈÚˆÓ‡‰ „Á‡ . 2. עוד קובע התיקו לחוק החברות הממשלתיות כי חברה ממשלתית תגיש לרשות החברות דוח שנתי לגבי יישו התיקו לחוק החברות הממשלתיות בדבר קידו הייצוג ההול . המידע שייאס. מהדיווחי יכוללשמשלבחינתיישומ והאפקטיביותשלההוראות, ולאפשרלרשותהחברותלאתר סוגיותהדורשותאתמעורבותה. בהתא , במאי 2011 פרסמה רשות החברות חוזר ) להל חוזר הרשות(, הקובע כ י על מנכ" ל של חברה ממשלתית להגיש מדי ינואר דוח שנתי לגבי יישו התיקו לחוק החברות הממשלתיות. ע זאת,חוזרהרשותאינומפרטאילופרטי ישלכלולבדוח. __________________ 126 נבדקו חברות הפועלות במגוו$ תחומי ובעלות היקפי פעילות שוני , אשר מועסקי בה$ יותר מ+ 80% מכלל העובדי בחברות הממשלתיות המעסיקות יותר מ+ 50 עובדי , ובה$: חברת החשמל לישראל בע"מ,התעשייההאוויריתלישראלבע"מ,רכ בתישראלבע"מוחברתדוארישראלבע"מ. 127 בהסתמ0עלנתוני שמסרהרשותהחברות. 69 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה+פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית Á„ ˙¯·Á‰ ˙¢¯Ï Â˘È‚‰ ‡Ï ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰Ó ÌÈ˘ÈÏ˘ È ˘Î ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ È·‚Ï ¯ÂӇΠ2011 . ÔÎ ÂÓÎ , ÂÁ„‰Ó ˜ÏÁ ÌÈÈË ÂÂϯ ÌÈ˯٠ÂÏÏÎ ‡Ï ˙¯·Á‰ Â˘È‚‰˘ ˙ , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ˘ÈÈ‡Ó˘ ˙¯˘Ó‰ ‚¯Ȅ ÂÓÎ , ˙ω ‰Â ÔÂȯ¢¯È„‰ ÂÏÚ٠·˘ ÔÙ‡‰Â ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ˜ÂÁÏ Ô˜È˙Ï Ì‡˙‰· ‰¯·Á· Ìω‰ ‚ˆÈȉ ÌÂ„È˜Ï ‰¯·Á‰ . „· ¯ÂÒÓÏ ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ÏÚ ÌÈ˯٠ÂÏȇ ¯ÊÂÁ· ˯ÙÏ Ï˜˘Ï ˙¯·Á‰ ˙¢¯ ÏÚ Á , Ï˘ÓÏ : ˙ÂÈÏÂ‰È ˙¯˘Ó·Â ˙Âȇӄ˜‡ ˙¯˘Ó· ÌȘÒÚÂÓ‰ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ¯ÂÚÈ˘ Â‰Ó , Ìω‰ ‚ˆÈȉ ÌÂ„È˜Ï ÔÂȯ¢¯È„‰ Ú·˜˘ „Úȉ ‰Ó . Ú„ÈÓ‰ ˙‡ ˙¢¯‰ Ï·˜˙ ÍÎ ˜¯ ¯˙‡Ï ÔÎÂ Ô‰Ï˘ ˙ÂÈ·È˘ه‰ ˙‡Â ÔÈÈ Ú· ˙‡¯Â‰‰ Ì¢ÈÈ ˙‡ ÔÂÁ·Ï ÏÎÂ˙ ÈË ÂÂϯ‰ ‰˙·¯ÂÚÓ ˙‡ ˙¢¯Â„‰ ˙ÂÈ‚ÂÒ . בתשובתהלמשרדמבקרהמדינהמנובמבר2012 מסרהרשותהחברותכיהיאתפרס חוזרלחברות שבו יוגדר המידע שעל החברות למסור במסגרת הדוח השנתי ל 2012 , ובכלל זה מידע לגבי ייעוד משרותליוצאיאתיופיה. עודמסרההרשותכילאחרניתוחהמידעשיתקבלבכוונתהלפנותלחברות שבה אי ייצוגהול בבקשהלקיי דיו בעניי ,שמסקנותיויועברולידיעתה. 3. בתיקו לחוק החברות הממשלתיות הוטל על רשות החברות לפעול למע ייצוג הול של יוצאיאתיופיהבחברותהממשלתיות. ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ „Ú ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ , ˙¢¯‰ ¯ÊÂÁ ÌÂÒ¯ÙÏ Ë¯Ù , ˙¢¯ ‰ÏÚÙ Ì¯Ë Ï ˙¯·Á‰ Ìω ‚ˆÈÈ Ì„Ș , ‡˘Â · ‰È˙ÂÏÂÚÙ ˘Â·È‚Ï ‰ËÓ ˙„Â·Ú ‰ÓÈȘ ̯Ë . ˙¢¯‰ ¯ÊÂÁ ˙ˆÙ‰· È„ Ôȇ ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó . ˙„Â·Ú ÏÚ ÍÓ˙Ò‰· ÈΠȇ¯ ȇˆÂÈ Ï˘ Ì·ÂÏÈ˘·˘ ˙Â·È˘Á‰ ˙‡ ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á· ÚÈÓË‰Ï ˙¢¯‰ ÏÚÙ˙ ‰ËÓ ‰ÈÙÂÈ˙‡ , ÍÎÏ ÌÈÏΠԉȄȷ Ô˙È˙ ۇ . Èȯ˘Ù‡‰ ÌÈÏΉ „Á‡ ÔÈ· ¯˘˜‰ „ÂÒÈÓ ‡Â‰ Ì ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ÔÈ·Ï ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ì˙˜ÒÚ‰ Ì„Ș· ˙˜ÒÂÚ‰ ˙Â˙ÂÓÚ , ÍÎ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ ÌÈÈË ÂÂϯ ÌÈʯÎÓ ˙Â˙ÂÓÚ‰ ˙¯ÊÚ· ıÈÙ‰Ï ÂÏÎÂÈ ˙¯·Á‰˘ , Ô‰Ó Ï·˜Ï ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ÌÈ„·ÂÚ‰ ڈȉ ¯·„· ÈË ÂÂϯ Ú„ÈÓ . 4. בתיקו לחוק החברות הממשלתיות נקבע ג כי רשות החברות תגיש לממשלה, לנציבות שוויו הזדמנויות בעבודה128 ולוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת ) להל הגורמי הרלוונטיי ( ד וח שנתי שיציג את הנתוני שהתקבלו מהחברות הממשלתיות לגבי הייצוג ההול בה 129 . הדוח יכול לשמש לבחינת מידת יישו ההוראות לקידו הייצוג ההול ולעמידה על האפקטיביותשלה , וכ לסייעלגורמי הרלוונטיי באיתורסוגיותהדורשותאתמעורבות . È·‚Ï ¯ÂӇΠÁ„ ˙¯·Á‰ ˙¢¯ ‰˘È‚‰ ‡Ï ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ „Ú ÈÎ ‡ˆÓ 2011 . בתשובתה למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 מסרה רשות החברות כי היא גיבשה טיוטת דוח וכיתגישאותולגורמי הרלוונטיי כנדרש. __________________ 128 נציבות שוויו$ הזדמנויות בעבודה הוקמה על פי חוק ופועלת במשרד התמ"ת. תפקידה לקד את ההכרה בזכויות לפי חוקי העוסקי ב שוויו$ בעבודה, ובכלל זה את הוראות החוקי בדבר קידו הייצוגההו ל שליוצאיאתיופיה, ואתמימוש$ שלאות$זכויות. 129 סעי 50ב)ב(לחוקהחברותהממשלתיות,התשל"ה+ 1975 . 70 דוחשנתי63ג קידו הייצוג ההול בקרב העובדי בתאגידי הציבוריי 1. בדומה להוראות לגבי חברות ממשלתיות, נקבעו בתיקו לחוק החברות הממשלתיות הוראות ג לגבי ייצוג ההול של יוצאי אתיופיה בקרב עובדי התאגידי שהוקמו על פי חוק ) להל תאגידי ציבוריי .( מנתוני שמסרו חמישה תאגידי 130 עולה שבאמצע 2012 הועסקו בה 177 יוצאי אתיופיה מתו 131 9,818 עובדי )כ 1.8% מהעובדי ( . בארבעה מתוכ היה שיעור של יוצאי אתיופיה מקרב עובדי התאגיד גבוה יותר מ 1.5% , שיעור באוכלוסייה הכללית, ובאחד המוסד לביטוח לאומי שבו כ 3,800 משרות היה שיעור כ 1% לעומת כ 0.7% ב 2011 . נוס. על כ , מועצת המוסד לביטוח לאומי לא קבעה יעד לקידו הייצוג ההול בקרב העובדי בחברה כנדרש בתיקו לחוק החברותהממשלתיות. ÌÂ„È˜Ï ˙‡˘ ¯˙È· ÏÚÙÈ ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ‰˘ ȇ¯‰ ÔÓ ÈÎ ¯ÈÚÓ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó ‚ˆÈȉ ÂÈ„·ÂÚ ·¯˜· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ìω‰ , Ú·˜Ï ÈÓÂ‡Ï ÁÂËÈ·Ï „ÒÂÓ‰ ˙ˆÚÂÓ ÏÚ ÈΠ„ÚÈ ÌÈ ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ˜ÂÁÏ Ô˜È˙· ˘¯„ Î ÔÈÈ Ú· . בתשובתו למשרד מבקר המדינה מאוקטובר 2012 מסר מנכ" ל המוסד לביטוח לאומי כי הארגו נתקלבקשיי לגייסעובדי יוצאיאתיופיה,אול ה ואימשי לנסותלגייס ג בשנההקרובה. כמו כ , אג. משאבי אנוש בארגו הנחה את מנהלי הסניפי לתת עדיפות לקליטת יוצאי אתיופיה למשרותפנויות. 2. התיקו לחוק החברות הממשלתיות קובע כי מועצה של תאגיד ציבורי תגיש לשר הממונה על התאגיד ולשר המשפטי דוח שנתי לגבי יישו התיקו לחוק החברות הממשלתיות כאמור. שר המשפטי מצדו אמור לה גיש לגורמי הרלוונטיי , אחת לשנה, דוח בהתא לנתוני שהתקבלו מהתאגידי הציבוריי לגביהייצוגההול בה . ˙‡ ÊÎ¯È˘ „¯˘Ó· ̯‚‰ ‰ÈÓ ÌÈËÙ˘Ó‰ ¯˘ Ú·˜ Ì¯Ë ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ „Ú ÈÎ ‡ˆÓ „È‚‡˙‰ Ï˘ ˙ÂÁ„‰ ÌÈ , ¯ÂÒÓÏ ÌÈ„È‚‡˙‰ ÏÚ˘ ÌÈ Â˙ ‰ Ì‰Ó , ˙‡Ê ˙¢ÚÏ Ì‰ÈÏÚ „ˆÈΠ. ˘¯„ Î ÌÈËÙ˘Ó‰ ¯˘Ï ‰ÁÂÂÈ„ „È‚‡˙ Ï˘ ˙Á‡ ‰ˆÚÂÓ ‡Ï Û‡ ÈÎ ‡ˆÓ ÔÎ ÂÓÎ . „Ú˘ ÍÎ Ô˜È˙· ˘¯„ Î ÌÈÈË ÂÂϯ‰ ÌÈÓ¯Â‚Ï Á„ ÌÈËÙ˘Ó‰ ¯˘ ˘È‚‰ Ì¯Ë ˙¯Â˜È·‰ ÌÂÈÒ „ÚÂÓ ˙ÂÈ˙Ï˘ÓÓ‰ ˙¯·Á‰ ˜ÂÁÏ . בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 מסר משרד המשפטי כי מונה במשרד גור האחראי על ריכוז הדוחות של התאגידי הציבוריי וכי בכוונת המשרד לפנות לתאגידי בדרישה להמציא מידע בדבר יישו הוראות התיקו לחוק החברות הממשלתיות, ובכלל זה פרטי לגבי שיעור יוצאי אתיופיה במשרות אקדמיות ובמשרות נ יהוליות; היעד שקבעה מועצת התאגיד; המשרותהמיועדותליוצאיאתיופיהוהדרכי שבה פעלהתאגידלאיוש . __________________ 130 התאגידי ה :המוסד לביטוח לאומי, רשות שדות התעופה, הרשות לשמירת הטבע והגני הלאומיי , רשותהעתיקותושירותהתעסוקה. 131 יצוי$ כי בחלק מהתאגידי ההתייחסות ה יא לילידי אתיופיה בלבד, כ0 שייתכ$ שבהכללת העובדי יוצאיאתיופיהילידיהאר/יהיהמספר שלהעובדי יוצאיאתיופיהגבוהיותר. 71 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה+פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית קידו הייצוג ההול בקרב העובדי ברשויות המקומיות 1. בחוק להרחבת הייצוג ההול נקבע ג תיקו לפקודת העיריות ]נוסח חדש[ ולפקודת המועצות המקומיות ]נוסח חדש[ )להל התיקו לפקודות הרשויות המקומיות( שלפיו, בדומה לחברות הממשלתיות ולתאגידי הציבוריי , יינת ביטוי הול , בנסיבות העניי , לייצוג של יוצאי אתיופיהבקרבעובדי העיריותוהמועצותהמקומיות) להל שתיה ביחד הרשויותהמקומיות(. מנתוני שמסרו שמונה רשויות מקומיו ת132 עולה תמונה מורכבת באשר לייצוג ההול של יוצאי אתיופיה בקרב עובדיה : אמנ בשש מתוכ היה שיעור העובדי יוצאי אתיופיה גבוה יותר משיעור באוכלוסייה הכללית, אול בארבע מתוכ היה שיעור יוצאי אתיופיה מקרב העובדי נמו יותר משיעור בקרב תושבי הרשות המקומית133 . בכ ל ארבע הרשויות המקומיות, שלגביה התקבלו הנתוני הרלוונטיי , עלה שיעור יוצאי אתיופיה בקרב עובדיה בשני 2011 2012 . כ , למשל, בנתניה, שבה כ 5.3% מכ 187,000 התושבי ה יוצאי אתיופיה, היה שיעור ב 2011 כ 2.6%מקרבעובדיהעירייה,וב 2012עלהשיעור לכ 3.1% . „Ï ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙Ú , ԉȄ·ÂÚ ·¯˜· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ·Ï˘Ï ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ÏÚ , ˙¢¯‰ ˙ÈÈÒÂÏ·· ̯ÂÚÈ˘Ï ˙ÂÁÙÏ ‰Â¢ ‰È‰È ˙¢¯‰ È„·ÂÚ ·¯˜· ̯ÂÚÈ˘˘ ÍÎ . 2. עודקובעהתיקו לפקודותהרשויותהמקומיותכיעלהרשויותהמקומיותלהגישלשרהפני , דוח שנתי לגבי יישו התיקו לפקודות הרשויות המקומיות בדבר קידו ייצוג ההול של יוצאי אתיופיה בקרב עובדיה בדומה לאמור לגבי החברות הממשלתיות והתאגידי הציבוריי . התיקו קובעג כישרהפני יגישלגורמי הרלוונטיי ,ד וח שנתיבהתא לנתוני שהתקבלובאותה שנה מהרשויותהמקומיות באשרלייצוג הול בקרבעובדיה . Ï ¯ÂӇΠÁ„ ÌÈ Ù‰ ¯˘Ï ‰˘È‚‰ ˙Á‡ ˙ÈÓÂ˜Ó ˙¢¯ ‡Ï Û‡ ÈÎ ‡ˆÓ - 2011 , ÛÂÒ· ˜¯ ÈΠËÒ‚‡ 2012 , ÌÈ Ù‰ „¯˘ÓÏ ‰ È„Ó‰ ¯˜·Ó „¯˘Ó ˙ÈÈ Ù ¯Á‡Ï , È·‚Ï ˙‡¯Â‰ Ô¯Á‡‰ Ú·˜ Á„‰ ˙˘‚‰ ÔÙ‡ , · ÂÏÏÎÈÈ˘ ÌÈ˯ى È·‚Ï Â˙˘‚‰ „ÚÂÓ È·‚Ï . ÌÂÈÒ „ÚÂÓ „Ú˘ ÍÎ Ï ˙¯Â˜È·‰ ˙ÂÈÓ˜Ӊ ˙ÂÈ¢¯‰ ˙„˜ÙÏ Ô˜È˙· ˘¯„ Î È˙ ˘ Á„ ÌÈ Ù‰ ¯˘ ˘È‚‰ ‡ . בתשובתו למשרד מבקר המדינה מנובמבר 2012 מסר שר הפני כי דוח שנתי יוגש לגורמי הרלוונטיי . __________________ 132 הרשויות ה$: אשקלו$, באר שבע, בית שמש, חיפה, נתניה, עפולה, קריית מלאכי ורמלה. בכל הרשויות חיי למעלה מ+ 2,000 יוצאי אתיופיה, ושיעור גבוה יותר משיעור בכלל האוכלוסייה. הנתוני לגבי רמלה, קריית מלאכי ועפולה לקוחי מתו0 מרכז המחקר והמידע של הכנסת, " השתלבות של יוצאי אתיופיהבשירותהמדינהובגופי ציבוריי ") 2011 .( 133 לגביחלקמהרשויותהמקומיותהתקבלונתוני עדכניי ל+ 2011ולגביחלקעדכניי ל+ 2012 . 72 דוחשנתי63ג סיוע בדיור למשפחות צעירות 1. יוצאי אתיופיה מתרכזי במספר קט יחסית של יישובי ושכונות, ומרבית מתגוררי במקומות המאופייני במעמד חברתי כלכלי נמו יחסית134 . על רקע זה קבעה הממשלה בהחלטה 3116 כי כדי לאפשר למשפחות צעירות135 להשתלב ביישובי ובשכונות בעלי חת סוציו אקונומי גבוה יחסית, יינתנו בשני 2008 2012 עד 200 משכנתאות לשנה בסכו מרבי של 260,000 ש" ח למשכנתה ל משפחות צעירות הרוכשות דירה ביישובי ובשכונות, שבה שיעור יוצאי אתיופיה נמו מאוד136 וכי ה יקבלו סיוע ברמת הזכאות המרבית הניתנת לחסרי דירה ) להל תכנית המשכנתאות.( תקציבתכניתהמשכנתאותלשני 2008 2010 עמדעל90מיליו ש"ח. ÌÈ ˘ Ú·¯‡ ͢ӷ ÈÎ ‰˙ÏÚ‰ ˙¯Â˜È·‰ - ‰ËÏÁ‰ ˙Ï·˜ „ÚÂÓÓ 3116 ¯‡Â¯·Ù· 2008 „Ú ¯‡Â¯·ÙÏ 2012 - ˙‡˙ ΢Ӊ ˙È Î˙Ó ˙‡˙ Î˘Ó È˙˘ ˜¯ ¢ÓÂÓ . הסיבות לאי מימוש המשכנתאות היו137 : הקושי של המשפחות הצעירות להמציא את ההו העצמי הנדרש לרכישת דירה138 ; הימנעות מלקיחת משכנתאות שניתנו במסגרת תכנית המשכנתאות, לאור שיעור הריבית הגבוה בה 139 ;העלייההתלולהבמחיריהדירות. 2. אחרי שהמשרדי הנוגעי בדבר משרד רה" שריכז את הכנת תכנית החומש; משרד הקליטה, שעליו הטילה הממשלה לרכז את ביצוע תכנית החומש; ומשרד השיכו אשר תחו המשכנתאות לזכאי נמצא באחריותו הבינו כי תכנית המשכנ תאות נכשלה, היה עליה לנקוט את הצעדי הנדרשי כדי שבאמצעות תכנית המשכנתאות יהיה נית לממש את המטרות שהציבה הממשלהאוכדילגבשתכניתחלופיתליישו מטרותאלה. ˙‡˙ ΢Ӊ ˙È Î˙ ÔÂÏ˘ÈÎ ÏÚ Â„ÓÚ ÂÏω ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó˘ Û‡ ÈÎ ‡ˆÓ , ÂÏÚÙ ‡Ï ̉ ˘¯„ Î . ÍÎ , ÌÈ ˘ Ú·¯‡ ͢ӷ ̯ˆ ÔÂÏ˘ÈÎ Ï˘ , Ìȇ¯Á‡‰ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó ¯È˙‰ ¯Â˙· ˙‡˙ ΢Ӊ ˙È Î˙ ˙‡ ‡˘Â · " ‰˙Ó ˙‡ " , ˙‡Â ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ˙‡ ˙Ó„˜Ó ‰ ȇ ÏÏ΢ ‰¯ˆÂ ÌÓ˘Ï˘ ÌÈ„Úȉ . עוד נמצא כי רק בעקבות פעולות מחאה של כמה מיוצאי אתיופיה, קיי מנכ"ל משרד רה" , עו" ד הראל לוקר, במר- 2012 , פגישה בנוש א ע נציגי ממשרד האוצר, ממשרד הקליטה וממשרד __________________ 134 מעיבוד של נתוני למ"ס עולה כי כ+ 70% מיוצאי אתיופיה התגוררו בסו 2010 ב+ 18 ערי באר/. 16 מה$סווגועלידילמ" סבאשכולותחברתיי + כלכליי נמוכי ובינוניי + אשכולות2+6 ; ובשתיהערי הנוספות,התגוררויוצאיאתיופיהבאזורי חלשי שלהעירמהבחינההחבר תית+כלכלית. 135 משפחותאשרבה$שניבניהזוגיוצאיאתיופיה,וגילושלראשהמשפחהבה$נמו0יותרמ+ 40 שני . 136 הממשלה קבעה בהחלטה 3116 כי משרד ה קליטה ומשרד השיכו$ יקבעו את רשימת היישובי והשכונותהללו. 137 ג' ק חביב ואחרי , È ˘ ·˜ÚÓ Á„ : ¯ÂÙÈ˘Ï ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ Úˆȷ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙ËÈϘ - ÌȷȈ˜˙ 2010 - 2008 , ירושלי :מאיירס+ג'וינט+מכו$ברוקדייל,עמ' 67 . 138 ככלל, נית$ לחלק את מקורות ההו$ המשמש רוכש דירה לצור0 רכישת הדירה לשניי : הו$ שמקורו בכספי של רוכש הדירה ) המכונה "הו$ עצמי(" והו$ שמקורו בהלוואות. לפי הנחיות המפקח על הבנקי ) ניהול בנקאי תקי$ 451 +נהלי למת$ הלוואות לדיור( רוכשי הדירות חייבי להמציא לרכישת הדירה הו$ עצמי בשיעור מסוי משווי הדירה, והבנקי למשכנתאות אינ רשאי להכיר בהלוואות שמעניקההמדינהכהונ העצמישלהלווי . 139 בעניי$ זה ראו מבקר המדינה, È˙ ˘ Á„ 59 · ) 2009 ,( בפרק " הקצאת דיור ציבורי לזכאי + ריבית על משכנתאותלזכאיהמשרד" ,עמ' 275 . 73 היבטי בקידו שילוב שליוצאיאתיופיה+פגמי מהותיי בניהולתכניתלאומית השיכו , ובה השתתפו ג כמה צעירי יוצאי אתיופיה. בסיו הפגישה הבהיר מנכ"ל משרד רה" " שאי פתרונות קס ... בפרט לא בתחו הדיור" , שכ הבעיה משותפת לחלקי נוספי בחברה הישראלית, ע זאתציי כיבכוונתו"לחפשפתרונותאופרטיביי ." 3. כאמור, היה ראוי שמשרד רה" , משרד הקליטה ומשרד השיכו יגבשו הצעות חלופיות להשגת המטרה שקבעה הממשלה. את ההצעות הללו היה עליה לגבש לאור בחינה שיטתית של הנושא שתכלול, בי היתר, ניתוח הסיבות לכישלו התכנית; מיפוי אוכלוסיית המשפחות הצעירות שתכנית המשכנתאות מיועדת עבורה מאפייניה וצרכיה; בחינת מחירי הדיור ביישובי ובשכונות שאליה התכוונה הממשלה לעודד את המשפחות האמורות להעתיק את מגוריה ; ובחינת נושא ההלוואותלדיורבכללותו. Ìχ , ‰˘Â¯„‰ ‰ ÈÁ·‰ ˙‡ Âڈȷ ‡Ï ¯·„· ÌÈÚ‚Â ‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ ÈÎ ‡ˆÓ . ע זאת במר- 2012 נפגשו פע נוספת נציגי משרד רה" ע כמה צעירי יוצאי אתיופיה. אות צעירי ציינו כי ה עובדי ומשתכרי שכר ממוצע במשק או אפילו גבוה יותר, א אינ מצליחי לרכוש דירה באזור מרכז האר-. ה ביקשו שתינת לה האפשרות לרכוש דירה באזור המרכז, ולשל משכנתאות בסכו שלא יעלה על 30% מהכנסת . במענה לבקשת העלה מנהל האג. הכלכליבמשרדרה" הצעהלמתווהשעונהלדעתועלהצרכי הללו, ובהתא למתווהזההחליטה הממשלה, ב 13.5.12 , בהחלטה מס' 4624 ) להל החלטה 4624 (, להארי את תכנית המשכנתאות לשני 2014 2016 ולהגדיל את הסכו המר בי של המשכנתה140 . על פי המתווה יעלה גובה ההלוואה שמעניקה המדינה למשפחות צעירות לטובת רכישת דירה, כ שמשפחות שהכנסת עולה על 14,000 ש"ח נטו לחודש, ויש לה הו עצמי של 100,000 ש"ח, יוכלו לרכוש דירה במחיר של כ 850אל.ש" חולשל החזרבגי ההלוואותלרכישתהעד30% מהכנסת . ‰¯ „¯˘Ó ÈÎ ‡ˆÓ " ‰ËÏÁ‰· ‰ÂÂ˙Ó‰˘ ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ۘȉ Â‰Ó ˜„· ‡Ï Ì 4624 ÌÈ˘È Â¯Â·Ú , ‰ËÏÁ‰· ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰Ú·˜˘ ‰¯ËÓ‰ ÏÚ ‰ ÂÚ ÂÊ ‰ËÏÁ‰· ‰ÂÂ˙Ó‰ ̇ ‡Ï 3116 . ‰¯ „¯˘Ó ÈÎ ‡ÂÙ‡ ‡ˆÂÈ " ‰ËÏÁ‰ ˙ÂÚˆÓ‡· ˙‡˙ ΢Ӊ ˙È Î˙ ˙‡ ‰ È˘ Ì 4624 ‰ ÚÓÎ ÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÓ ‰ÓÎ Ï˘ ˙È Ë¯Ù ‰ÈÈ ÙÏ ‰ÈÙ , ˙ÂÁÙ˘Ó‰ ¯ÂÚÈ˘ È·‚Ï ÌÈ Â˙ ÂÈ„È· Âȉ˘ ÈÏ· Ô‰Ï ‰Óȇ˙Ó ˙È Î˙‰˘ ˙¯ÈÚˆ‰ , ˙¯ËÓ ˘ÂÓÈÓÏ ˙ȯ˘Ù‡‰ ‰˙Ó¯˙ ˙‡ ˜„·˘ ÈÏ·Â Í˙Á ÈÏÚ· ˙ Â΢·Â ÌÈ·Â˘ÈÈ· ·Ï˙˘‰Ï ˙¯ÈÚˆ ˙ÂÁÙ˘ÓÏ ¯˘Ù‡Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ÂȈÂÒ - ˙ÈÒÁÈ ‰Â·‚ ÈÓ ˜‡ . ‰ËÏÁ‰ ÈÙ ÏÚ ˙ ΄ÂÚÓ‰ ˙‡˙ ΢Ӊ ˙È Î˙ 4624 ‰ÏÈ„‚Ó Ì Ó‡ ‰˙ ΢Ӊ ÌÂÎÒ ˙‡ , È‡Ï ˙·ÈÒÏ ‰ ÚÓ ˙˜ÙÒÓ ‰ ȇ ͇ - ˙‡˙ ΢Ӊ ˘ÂÓÈÓ . ÔÎÏ ‰Ï˘ÓÓ‰ ‰Ú·˜˘ ‰¯ËÓ‰ ˙‚˘‰ ˙‡ ÏÈÚÂÓ ÔÙ‡· Ì„˜Ï ÁÈψ˙ ‡È‰ ̇ ˜ÙÒ ¯¯ÂÚ˙Ó . משרד רה" , משרד הקליטה ומשרד השיכו מסרו בתשובותיה מנובמבר ומדצמבר 2012 למשרד מבקר המדינה כי הקושי של משפחות צעירות מקרב יוצאי אתיופיה לרכוש דירה דומה לקושי של כלל המשפחות הצעירות בישראל לנוכח מחירי הדיור הגבוהי . משרד רה" הוסי. בתשובתו כי אי אפשר להציע פתרו לאוכלוסייה מסוימת,בלי ליצור אפליה בוטה של משפחות צעירות אחרות, וכי אי אפשר לפתור את הסוגיה "שלא במסגרת המאמ- הכ ולל להורדת מחירי הדיור." משרד הקליטההוסי.בתשובתוכי" הוראתבנקישראלבנושא]ה[הו העצמי... תהווהככלהנראהמכשול __________________ 140 בהחלטהנקבעכי:" בשנת2013 , יינת$סיועבגובהשל500,000ש" חאו95% משוויהדירהלפיהנמו0 מביניה ; בשנת2014 ,יינת$סיועבגובהשל 400,000ש" חאו95% משוויהדירהלפיהנמו0מביניה ; בשני 2015 + 2016יינת$סיועבגובהשל 350,000 ש" חאו95% משוויהדירהלפיהנמו0מביניה ." 74 דוחשנתי63ג למימוש ההחלטה" החלטה 4624 . משרד השיכו הוסי. בתשובתו כי בהיעדר שינוי במדיניות משרדהאוצר,אי ביכולתולהציעפתרונותאשרישיגואתהמטרהשקבע ההממשלה. ‰¯È„ ˘ÂÎ¯Ï Ï‡¯˘È· ˙¯ÈÚˆ‰ ˙ÂÁÙ˘Ó‰ ÏÚ Ï˜‰Ï ‰Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂÏÂÚÙ ˙¯‚ÒÓ· , „¯˘Ó ÏÚ ‰¯ " ˘·‚Ï Ì , ¯·„· ÌÈÚ‚Â ‰ ÌÈ„¯˘Ó‰ ÌÚ „ÁÈ , ˙ÂÁÙ˘Ó‰ È߈ ÏÚ Ì‚ ‰ ÚÈ˘ ‰ÂÂ˙Ó ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ·¯˜Ó ˙¯ÈÚˆ‰ , ȇˆÂÈ ˙ÈÈÒÂÏ· ÏÏÎ ÈÎ¯ÂˆÏ ÌÈÈË ÂÂϯ ÌÈ Â˙ ÏÚ ÍÓ˙ÒÈ ‰ ‰È˙ÂÏÂÎÈÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ˙ÂÈÏÎÏÎ . סיכו ˘ È ÂÈÏÈÓ ˙Â‡Ó ˙ÂÚȘ˘Ó ÂÚȘ˘‰ ˙ˆÂÙ˙‰ ˙„‰È χ¯˘È ˙ È„Ó " · Á - 20 ÌÈ ˘‰ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ì˙ËÈϘ· ˙ ¯Á‡‰ ; ÍÎ , Ï˘ÓÏ , ˘ÓÂÁ‰ ˙È Î˙ Ï˘ ÈÙÒΉ ‰Ù˜È‰ Ï ÚÈ‚Ó ‰ È„Ó‰ È„È· ˙ÏÚÙÂÓ‰ - 0.5 ˘ „¯‡ÈÏÈÓ " Á . ÏÏÎ ˙‡ ¯Â˜ÒÏ ¯ÓÈÈ˙Ó Â È‡ ‰Ê Á„ Á¯‰ ˙È˙Ï˘ÓÓ‰ ˙ÂÏÈÚÙ‰ Ì‰Ï ÚÈÈÒÏ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙‡ Ì„˜Ï ‰˙¯ËÓ˘ ‰· , ‡Â‰ Ìχ ÌÈȯ˜ÈÚ Ìȇ˘Â ‰Óη ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ Ì˙ÂÏÈÚÙ· ÌÈȘÈÏ ‚ÈˆÓ : Í ÈÁ‰ , ˙Â¯È˘‰ ȇ·ˆ‰ , ‰‰Â·‚ ‰Ï΢‰‰ , ¯ÂÈ„‰Â ȯ·Ȉ‰ ¯Ê‚Ó· ‰˜ÂÒÚ˙‰ . ‰ÚÙ˘‰ ÈÏÚ· ̉ ‰Ï‡ ÌÈÓÂÁ˙ ˙Èχ¯˘È‰ ‰¯·Á· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ì·ÂÏÈ˘ ˙„ÈÓ ÏÚ ˙Ú¯ÎÓ . ÛÂ˙È˘· ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ ÌȯÎÈ ‰ ÌȈӇӉ ˙¯ÓÏ ÈÎ ÌÈÚÈ·ˆÓ ‰Ê Á„ ȇˆÓÓ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ ˙‡ Ì„˜Ï È˘ÈÏ˘‰ ¯Ê‚Ó‰ , ÌȯÎÈ ÔÈÈ„Ú ‰ÈÈÒÂÏ·‰ ÔÈ·Ï Ì‰È È· ÌȯÚÙ‰ . ÌÈÓÈȘ˙Ó Ì È‡ ‰Ï˘ÓÓ‰ È„¯˘Ó Ï˘ ˙È·È˘ه ‰ÏÂÚÙÏ „ÂÒÈ È≈‡ ˙ , ‰ ¢‡¯·Â ˘‡¯·Â ˙Ó‡Â˙Ó ‰ÏÂÚÙ Ï˘ ‰ ¯ÒÁ ¯ÎÈ , ÂÓ‰ ÏÏÎ ˙‡ ̇˙È ÏÈÚÙÈ˘ ÏÏÎ˙Ó Û‚ È„È· ˙‚‰ È˘ÈÏ˘‰ ¯Ê‚Ó‰ Ï˘Â ‰Ï˘ÓÓ‰ Ï˘ ÌȷȈ˜˙‰ , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ ÌÈίˆ‰ ÏÚ Â ÚÈ˘ ÍÎ . È Ù ÏÚ ‰Ú˜˘‰‰˘ ‡„ÂÂÏ È„Î ˜ÙÒ˙ ‰Ï˘ÓÓ‰˘ ÈÁ¯Î‰‰ ÌÂÓÈ ÈÓ‰ Â‰Ó Ú·˜ ‡Ï ÔÎ ÂÓÎ ÔÂÈÓËÏ ˙„¯ÂÈ ‰ ȇ ÔÓÊ , ÈÓÚÙ ˙·¯ ˙ÂÈ Î˙ ÏÚ ÌȯÊÙ˙Ó ÌȯÎÈ ÌÈ·‡˘Ó ÔÎÏ ‡ÏÏ Ì Ô˙ÂÏÈÚÂÓ ˙˜È„· . ·¯ Ê·ʷ ¯ˆÂ ÍÎ ; ÌÈ·‡˘Ó ÌÈ˙ÚÏ , ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈÏ Â„ÚÂÈ˘ " ÌÈ‚ÙÒ " ˙ÂÏÂÙÎ ˙¯˜˙· , ÌÈÏˆÂ Ó Ì È‡˘ ËÚÓÎ Ì‰Ï Â„ÚÂÈ˘ ÌȯÁ‡ ÌÈ·‡˘Ó ˙‡Ê ˙ÓÂÚÏ . ÌÈ·¯‰ ÌÈ·‡˘Ó‰ Ï˘ È·È˘ه ÏÂ‰È , ‰Ê Á„ ‰ÏÚÓ Â· ͯˆ‰ ˙‡˘ ,  ȇ " ‡ÏÙ ˙Ù¯˙ " È ·ÂÏÈ˘Ï ÌȯÚÙ‰ ˙¯È‚ÒÏ ˙Èχ¯˘È‰ ‰¯·Á· ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂ . Ìχ , ȇ ˙ ‡Â‰ ÈÎ ˜ÙÒ Ôȇ È˙ËÈ˘ ÏÂÙÈËÏ È„ÂÒÈ , ‰Ï‡ ÌȯÚÙ ˙¯È‚Ò· ÏÈÚÂÓ ÏÈÚÈ . ÔÎ ÏÚ È‡¯ , χ¯˘È ˙Ï˘ÓÓ ÈÎ ‰ È„Ó‰ ȷȈ˜˙ ˙‡ ¯˙ÂÈ È·È˘ه ÔÙ‡· ˘ÓÓÏ ÏÚÙ˙ , ˙ˆÂÙ˙‰ ˙„‰È ÚÂÈÒ· , ÏÚÙ˙ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ ̉ÈίˆÏ ̇˙ÂÓ‰ ‰ ÚÓ ˜ÙÒÏ . ÁÂÈ ÍÎ ‰ÈÙÂÈ˙‡ ȇˆÂÈ Ï˘ Ì·ÂÏÈ˘ ˘ ˙È·ËÈÓ‰ ‰¯Âˆ· ˙Èχ¯˘È‰ ‰¯·Á· .