החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2026-095345
סיכום דיון
מיוםרביעי, ח' באדר התשפ"ו,
25.2.2026
בנושא:,
מניעתנזקימינים פולשים ושמירה על המגוון הביולוגי, דוחשנתי 2022
הח"כ
אלון שוסטר -
יו"ר הוועדה -
קיומו של מגוון אורגניזמים ומיקרואורגניזמים צמחיים
וחייתיים בטבע יוצר מערכות אקולוגיות המספקות מוצרים, שירותים ותועלות לקיום האדם
ולרווחתו בתחומים של בריאות ,חברהוכלכלה.
ה
תפתחותהעולם
,גידולהאוכלוסי
יה,והתעצמותוהתפתחותהמדע,התעשייה,התחבורה
והמסחר
גורמים לשינויים רבים במערכות האקולוגיות ומכאן גם פוגעים במגוון הביולוגי. שינויים אלו
כוללים מספר רב של תופעות, כגון: פלישת חזירי הבר למרחב העירוני,
התפשטותם של מינים
פולשים
המשפיעים לרעה על תחומים רבים וחיוניים לקיום האדם כמו גם לנזקים כלכליים. מגוון
המינים ה
פולשים הוא רב
וכולל בין היתר פולשים ימיים סמוך לחופי ישראל, טרמיטים הפוגעים
בחקלאותומשתלות ועוד.
המבקר בדק את דרכי השמירה על המגוון הביולוגי ואת הטיפול בנזקי המינים הפולשים. מהדוח
עוליםפעריםבמיקומההנמוךשלישראלבעמידהביעדיאמנותביןלאומיותביחסלמדינותאחרות,
חוסר באסדרה נורמטיבית
, שחרור לטבע והפצת מינים פולשים, הפצת אורגניזמים שהוגדרו
כמזיק
ים אבל נמכרים במשתלות לצרכי נוי, פיקוח במעברי גבול, ממשקים בין גופים האמורים
לעסוק בניטור, הערכות סיכונים והערכה כלכלית.
משרד המבקר המליץ למשרד
להגנת הסביבה
ו
משרדים רלוונטיים נוספים לפע
ול לאשרור אמנות והתחייבויות בין-לאומיות, לפעול לאסדרת
נורמות
מחייבות ולריכוז הידע הקיים בארץ על מנת לבסס הערכות תקציביות, ניהול סיכונים
וטיפול.הדיון
מתמקדבשת"פשלמשרדהגנ"
הסעםמשרדהחקלאות,רט"גומשרדהתחבורהלשם
בקרהיעילה בכניסה לישראל בכלהאמור במניעת כניסה של מינים פולשים.
חה"כמטיצרפתיהרכבי
טענהש
חייבתלהיותמדיניותלמשאביטבעומגווןביולוגי.לאורךהשנים
בע"ח נכחדו
והחלו מינים
מתפרצים (חזירי בר, תנים ועורבים) עקב יציאה מהאיזון האקולוגי.
הנזקים הם מעבר לאיזון הביולוגי,
יש פגיעה גם
בפריחה ובעצי הפרי
ו
נזקים
כלכליים כתוצאה
מהיכחדות
המינים.
ראוישיהיהניירעמדהעלעולםהתוכןבכלאחדמעיקריהליקוייםשעלו,תורת
לחימה שלהמשרד שתהווה מצפןלשימוש.
חכ"ל אלון טל
אמר שהעולם במשבר בתחום, ומס' הפריטים שנמצאו בשמורות הטבע –
נכחדו.
ב
עבר ישראל היתה דוגמה למופת של שמירת טבע, וכעת
מעל ל-
50%
מהיונקים בארץ נמצאים
בסכנה.
ראוי
שהמשרד להגנ"סיזום אסדרה של הנושא בחקיקה.
נציגת
משרד מבקר המדינה, ד"ר רויטל גולדשמיד
, מסרה שמינים פולשים הם מיני צמחים ובעלי
חיים המתבססים באזורים שמחוץ לסביבתם הטבעית, פוגעים באופן בלתי הפיך במגוון הביולוגי
וגורמיםלנזקים כבדים לחקלאותולתשתיות חיוניות (כגון מערכות מיםוחשמל)ואף יכוליםלסכן
את בריאות הציבור.
בביקורת נבדקו:
התמודדו
ת המדינה עם איום המינים הפולשים,
ופעולותיה לשמירת המגוון
ה
ביולוגי הייחודי הקיים בישראל.
פערי הטיפול במינים פולשים גורמים לישראל נזקים כלכליים
וסביבתיים אדירים הנאמדים בעדלכמיליארד וחצי ש"חלשנה
הדוח הוא קריאה למשרד ל
הג"ס ולכלל הגופים העוסקים בנושא
לפעול בשיתוף פעולה כדי ולייצר
"מערכי הגנה" מפני מינים פולשים וטיפול בהם: הערכות סיכונים, סדרי עדיפויות, ניטור, שיתוף
ידע,פיקוח ויצירת כליםנורמטיבים מתאימים.
1
נציגת המשרד להגנת הסביבה,
תמר רביב
, ציינה ש
שמירת
הטבע היא מטרה עליונה.
יש מעל
ל
מיליון מינים שנמ
צאים בסכנת הכחדה,
והמערכות האקולוגיות לרווחת האדם הולכות ונעלמות.
העולם נמצא במשבר של אובדן ביולוגי. משבר האקלים נמצא באותה רמת דחיפות ומקבל יותר
תהודה.דוחמצבהטבע
שהמשרדשותףלויחדעםקק"ל,רשותהטבעוהגניםוהאקדמיה
מתפרסם
כל 3
שנים.
לפי הדוח - קצב התמרת השטחים הפתוחים הוא 30
קילומטרים רבועים בשנה,
ויש
ירידהברובהמיניםשמנוטריםבאופןקבוע.
לאובדןזה ישמחירעצום-
מעל120
מיליון₪
באובדן
המגוון הביולוגי. הגופים שיש להם השפעה ותרומה - אינם נמצאים בדיון (
משרד הבינוי, מינהל
התכנון, בנקים, גופיםעס
קייםוכיוצ"ב).הדרישות התקציביות כדיליישם את המלצות דוחמבקר
המדינהמוכרותלמשרד אךאיןקשבמצדמשרדהאוצר., בנוסףישכיום2
תקניםבאגףוהאיומים
הולכיםומתגברים. כדי ליישם אתמסקנותהדוח,נדרשיםפי4
עובדים.
לדבריהשלגב'רביבישלטפלבמניעתחדירתמינים
שפוגעיםבסביבהובחקלאותבאמצעותהרחבת
חקיקה ק
יימת שנמצאת בסמכות משרד החקלאות. נעשו מס' פניות למשרד החקלאות בעקבות
הדוח לצורך שת"פ,
אולם טרם התחיל התהליך. מעבר לזה הורחב הצוות שקיים כיום לטיפול
במינים חדשים כתגובה מהירה בשת"פ עם קק"ל. ראוי לציין שהתקציבים
מוגבלים, ההערכה
התקציבית ב- 7
השנים הקרובות לטיפול במינים בצורה מערכתית
היא כ-
200
מיליון ₪
לשנה.
אמנם יש
תקציב של מס' מיליוני ש"ח מהמשרד ומהקרן לשטחים פתוחים, אולם הם
אינם
מספיקים כלל. בעקבות המלצת הדוח, ניטור מינים פולשים התחיל להיעשות יחד עם המארג
בתקצו
ב ארבע-
שנתי. היא הדגישה כי
אין למשרד יכולות הערכת סיכונים,
הוא צריך
להתכנס
ולהחליט עםהגורמיםהרלוונטיים.
יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, פרופ' תמר דיין, מסרה שההשלכות של הנושא הן כלכליות,
בריאותיו
ת, ח
לקאיות,
ומשפיעות על סחר החוץ של ישראל. מינים זרים הם לא בהכרח מינים
פולשים.
נחוצה בדח
יפות הסדרה של אופן הפעולה ו
תקצ
וב ממשלתי.
יש
קורלצ
יה
בין נפח הסחר
לבין נפח הפלישה וזה בלתי נמנע. מינים פול
ישם הם אחד
מהגורמים לאובדן המגוון הביולוגי
וההתייחסותאליהםצריכהלהיותאחרתלגמרי:ידע,
הנגשתהידע,מניעתחדירהושיתוףהציבור.
יצור
ים חי
ים מגיעים למוזיאון
לזיהוי והערכת סיכונים. ההערכה
נעשי
ת
גם לפני
הייבוא, בעיקר
ממדינותטרופיות.פרופ'דייןהוסיפהשלפניכשנתייםנפתחלראשונהקורספלישותביולוגיותלכלל
מערכת ההשכלה הגבוהה ולאנשי מקצוע בישראל,
ובשנה הבאה צפוי להיפתח קורס הגנת הצומח.
בדוח יש התייחסות למדע אזרחי, מוזיאון הטבע הקים אתת
המרכז הישראלי למדע אזרחי
בשותפות עםהגופים
הרלוונטייםלסוגיה.
נציגות משרד החקלאות וביטחון המזון: לירון בר
, דיווח שידוע על
150
מינים פולשים שמוגדרים
בעצים, ומתוכם 20
מינים פולשים הרסניים שמהווים איום על
האקולוגיה. מדובר במאמץ רב
מערכתי שכולל גופים רבים
לטיפול בסוגיה, ופקיד היערות נכנס למערכה ומוביל אותה בין היתר
באמצעות חקיקה ותקנות (
תיקון לפקודת יערות –
פטור מרישיון כריתה ל- 9
מינים פולשים
הרסנים
ברחביה
ארץו
פטורל-5מיניםבשטחיםפתוחיםשבחזקתרט"ג).
מהותהתקנותגביתערך
חליפיעבורכריתתעצים.משרדהחקלאות
הואהרגולטור,ו
אינו
מתעסק רקבטיפולפרטני.מרבר
ציין ש
חוק גנים בוטניים נחקק בשנת2006
ולפיויש 12
גנים מוכרים ונתמכים,
שהם בבחינת
אוצר
לאומי
הואיל והם בסכנתהכחדה, אך
התקצובעבורםנעצר משנת2023
.
הוא טען שלא נכון להשוות את המדינה לניו זילנד ואוסטרליה בשל השוני במיקום הגאוגרפי,
ה
מדינות הללו מקפידות
ביתר שאת על היבוא כי המינים עלולים להביא לסכנה קיומית. נעשית
עבודה
בהתאםלהחלטה1022
והשאיפה היא שינתן
תו איכות.
דניאלה כפרי-הרבולוגית מסרה שיש בעיות כ"א לא פשוטות, ובשנים האחרונות נעשו פגישות מול
הארגונים הרלוונטיים לחשיפת המידע. המשרד עוסק בניטור
, תעדו
ף
ובנושאים שקשורים למניעה
-
הערכת סיכון לפני
הגעת מינים
לארץ. היא דיווחה כי בקרוב יתקבלו
תיקוני חקיקה שיאפשרו
הכנסת צמחים על דגש סביבתי. בחוק הגנת הצומח יש
מינים
סביבתיים,
וניתן להוסיפם בכפוף
להערכת סיכונים.
נציג
רשות הטבע והגנים, יוסי ורצברגר
, דיווח שיש לחזק את השטח. במידה ויינתן תקציב יהיה
אפשרלנסותלבעראתהמיניםהפולשיםשהתבססוכיוםכדילמזעראותם,
והעיסוקיהיהבעצירת
המינים שמגיעיםלארץ. הוא הציע כיהמשרד להגנתהסביבהיתכלל את הנושא.
נציג השירותים הווטרינרים ובריאות המקנה,
ד"ר שלמה גראזי,
אמר שהחקיקה מקנה סמכויות
עפ"י תכליות: שמירה על ב
יראות הציבור,
בריאות בע"ח ורווחתם.
השירותים הווטרינרים
מסונכרנים עם רת"ג והמשרד להגנת הסביבה. כל בקשה ליבוא חיית בר נעשי
ת
ראשית דרך
המשרדים הללו, ואז ניתן היתר באמצעות השירותים הווטרינרים. עם זאת אין ברשות השירותים
2
הווטרינרים את כל הידע והמידע על בע"ח,
ולכן אם בע"ח קשור למגוון הביולוגי –
נשלחת בקשה
לרט"גלסייע
בזיהוי.
בעולם נהוג שמי שמפקח על כבודת היעד הוא המכס.
אם המדינה סבורה שצריכים להיות גופים
מפקחים נוספים –
יש לתת להם משאבים נוספים הכוללים תקנים. אם ישנן מזוודות חשודות
בנמלים, אין לשירותים הווטרינרים יכולתלפתוח אתהכבודה.
נציג
רשות הספנות והנמלים, אשר קדוש
, ציין שדוח הביקורת המליץ שמשרד התחבורה יפעל
לקידום ואישור של אמנות בינלאומיות שקשורות למינים פולשים. האמנה הרלוונטית לצמצום
פלישהשלמיניםוזנים
ימייםהיאאמנתניהולמינטלמאוניות.הרשותפועלת
להתקיןאתהתקנות
לפי אמנה זו. מר קדוש הדגיש שעיקר הפלישה של
מינים וזנים ימיים לים התיכון ה
יא
מתעלת
סואץ, ולא מכלי שיט.
נציגת
קרן קיימת לישראל, ענת אידלמן, דיווחה
שהעבודה מתבססת
על מינים פולשים
במטרה
לשמור על תפקודי היער ועל ערכי הטבע.
קק"ל אינה נוטעת ולא מגדל
ת
במשתלות מינים שידועים
כפולשים בארץ ובעולם.
נעשה
ניטור שוטף אחרי הפרעות חריפות ביער
(כמו שריפות והקמת
תשתיות), כדי
לוודא
שאין פלישה של צמחיםחדשיםליער.
היא מסרה ש
קק"ל מתמקדת בפלישות חדשות, מוקד
ים קטנים ומצומצמים, ו
גם טיפול מכוון
מטרה לניהול היער. לשם כך נעשה תעדוף ל
טיפול בשטחים שהם קולטי קהל
, יערות שיש בהם
הרבהמיניםייחודייםובתיגידולייחודיים.קק"ל
חותר
תגםלטפלבשטחיםשנמצאיםבשטחםשל
גורמים אחרים בכפוףלשת"פ מצידם כגון:,
רט"ג, בסיסי צה״ל ויישובים.
קק"לחברהבוועדותשונותלמניעתהבאהשל
צמחיםחדשים,
היא
חלקמפורומיםעםגופיתשתית
להסדרתהעבודהמולם
,שותפה
בוועדתהיגויניטורמיניםפולשים
ובוועדהשלרט"גלניטורוטיפול
בפולשים.
גב' אידלמן הוסיפה שקק"לעוסקת רבותגם במו"פ, במסגרתם היא מבצעתניטור מהיר
בשטח,
איסוף נתונים ותכלולם כדי לאתר
שטחים מועדפים לטיפול. כמו כן היא מפתחת
פרוטוקולים לטיפול במינים פולשים
ותומכת במחקר להבאה של תכשירים ייעודיים לטיפול בבתי
גידול לחים
ו
הדברה ביולוגית של שיטה כחלחלה.
נציגהחברהלהגנתהטבע,א
לוןרוטשילד,
סברכי ל
אניתןלשמורעלהטבעבישראלרקבאמצעות
שמורות טבע. כדי לנהל מגוון ביולוגי ו
לטפל במינים פולשים צריך לנהל מערכה ע"י גורם מתכלל
בשלל פעילויות, כגון: קווי מתח, שדות חקלאיים, תאורה, טורבינות רוח ועוד. מינים פולשים
הם
סימפטו
ם של חוסר טיפול. הואהוסיף שחלק גדולמהציפורים בסכנתהכחדה.
אמנתהמגווןהביולוגיחייבהאתישראלבשנת2015
להג
ישתכניתפעולהלמגווןביולוגיש
מימוש
ה
יהיה בשנת 2020
.
אולם
אין חקיקה, ה
סכמות בין משרדים, סדרי קדימויות ו
החלט
ות ממשלה
בסוגיה.
מר רוטשילד סקר בקצרה את ה
רגולציה הנדרשת:
-
הצעת חוק מינים פולשים –
המשרד להגנ"ס
לא קידם אותה והיאלאעברה קריאה טרומית.
-
תיקון חוק
להגנת
חייתהבר –
צייד והרעלות.
- הכרזת שטחים מוגנים במיםהכלכליים
- מניעת זיהום אור
- הרחבת שמורות ימיות במפרץ אילת
- כללים וסדרים לגניםלאומיים
-
המזהםמשלם" בנחלים."
לדבריו כל יחידה ממשלתית
בתוך משרד הח
קל
אות מטפל
ת בצד אחר בתחום מינים פולשים, וזה
לא יכול לעבוד כך. יש צורך בחקיק
ה חדשה שתיצור הרמוניה עם הגופים הרלוונטיים כדי לטפל
בסוגיםמסוימים
שלמיניםשאיןמענהלגביהםבחקיקה
(כמועכבישיםועקרבים
פולשים),
הכנסת
הנושא כיעד ליבה במשרד להגנ"ס ותקצובו,
מהלכי רגולציהבסמכותו ותכניתלאומית.
נציגת
מגמהירוקה,נעמהסמל
,טענהשהטבעהישראלינרמספעםאחרפעםמשיקוליםפוליטיים.
בשנת 2015
היתה תכנית מקיפה בנושא מגוון ביולוגי שלא יצאה לפועל משיקולים תקציביים. כמו
כן המשרד להגנ"ס כתב תכנית חדשה בשנת 2022
שטרם פורסמה. 89%
מהמערכות האקולוגיות
נמצאות בהידרדרות.
המשמעות היא אובדן של מיליארדי ₪ ופגיעה ב
תרבות ו
בטבע ישראלי,
בחקלאותובאיכות
ה
חיים של אזרחים.
לשיטתה, ראשית על המדינה להעביר תוכנית לאומית למגוון ביולוגי ולתקצבה. דבר שני, להעביר
חוק מסגרת
שיקבע את אחריות המדינה לשיקום ולשמירה על המגוון הביולוגי. ודבר שלישי,
שמשרדהחקלאות יעביר נוסח ממשלתי מוסכם לחוק
טיפול במיניםפולשים.
3
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מודהלכלהמשתתפים בדיון.
2.
הוועדה סבורה כי
ראוי לעלות את הנושא לקדמת סדר היום ע"י
המשרד
להגנת ה
ס
ביבה
ובהובלת
משרד ראש הממשלה.
3.
הוועדהמבקשת
מ
המשרדלהגנתהסביבהוממשרד
החקלאותוביטחוןהמזוןלשתף
פעולה
כדי לייצר חקיקה מתאימה
בכלים הקיימים למען הרחבת
מוטת השליטה האפקטיבית
בכניסה למדינתישראל.
4.
הוועדה מבקשת
ממשרד האוצר
לתגבר באופן משמעותי את תקציב ותקני אגף שטחים
פתוחיםומגוון ביולוגי במשרדלהגנתהסביבה.
5.
הוועדה תקייםישיבת מעקב בנושא.
4