פרוטוקול ועדה

DOC 19,070 תווים המסמך המקורי ↗
הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 175 מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל יום ראשון, כ"ט בסיון התשפ"ו (14 ביוני 2026), שעה 12:00 סדר היום: << נושא >> יישום הקצאות הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לשנת 2026 – הצגת קול קורא << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ניסים ואטורי – היו"ר יסמין פרידמן מוזמנים: איתן טי – סמנכ"ל תקציבים ואסטרטגיה, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי סלעית לב – מנהלת אגף לקידום דמוגרפי גיאוגרפי, הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית נתנאל קופראק – כלכלן, מרכז המחקר והמידע של הכנסת אלון קוברסקי – חברת ייזום ופיתוח, מועצה אזורית בני שמעון אדי טורג'מן – סגן ראש המועצה, מועצה אזורית בני שמעון פרופ' מוטי חרדים – יו"ר הוועד המנהל, מכון מרחבים למחקר ופיתוח בנגב ייעוץ משפטי: אמתי כהן מנהלת הוועדה: נטלי שלף רישום פרלמנטרי: אתי רוקח, איטייפ רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> יישום הקצאות משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לשנת 2026 – הצגת קול קורא << נושא >> << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> שלום, אני פותח את דיוני הוועדה בנושא יישום הקצאות משרד הנגב הגליל והחוסן הלאומי לשנת 2026 – הצגת קול קורא. אני מבין שאתם המשרד שרץ הכי מהר. << דובר >> איתן טי: << דובר >> משתדלים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נשתדל ללמוד את מה שעשיתם ואיך עשיתם, כי זה משהו חדשני מבחינתנו, שזה שילב גם את מרכז החדשנות וגם את ההאבים שרצינו להקים. לפי השיחות איתכם, אני מבין שקודם כל תינתן עדיפות גם לדרום בעקבות כך ששנה שעברה בתקציב הקודם לא הייתה נוכחות של הדרומים בקולות קוראים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> - - - דרום? << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כי הם לא הגישו - - - אף אחד לא מקבל הכול, 100%. אבל בכל זאת אנחנו מקווים שיהיה איזון. בינתיים 2:0 לצפון, נכון? צריכים לאזן את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> משרד נגב גליל הגיע לדיונים עם בקשה ל-15 מיליון, ואנחנו דאגנו שהוא יקבל 40 מיליון. אני מקווה ואני רוצה לראות דברים נוספים, חוץ מהאבים, אפשר לעשות עוד דברים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תני לי לסיים את זה ואז תורך. כמו שהקדימה ואמרה, אנחנו הקצינו באמת סכום משמעותי יותר כדי שנגיע ליותר נקודות ולתת יותר עזרה. בצפון ובדרום, כמה שניתן את זה יותר פריפריה, שם הייתה קריסה בעקבות האסון והמלחמה בשתי החזיתות האלו, ולכן נתנו סכום יפה, אנחנו רוצים לראות איך אתם ממצים את זה כמה שיותר, להגיע למשרות, משרות בכלל. אני יודע שעשיתם שם משרות איכותיות, את רוצה להגיד משהו, יסמין? << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא, אני רוצה לראות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בואו נשמע מה עשיתם. << דובר >> איתן טי: << דובר >> תודה לוועדה, גם על הקצאת התקציב וגם על המעורבות, זה חשוב לנו, ואנחנו כמובן מציינים את זה גם בוובינארים וגם בכנסים שעשינו למתעניינים. אני אציג בראשי פרקים, וכמובן תרגישו חופשי לשאול מה שתרצו. (הקרנת מצגת) בהחלטת הממשלה מספר 3611 הקציתם לנו תקציב וביקשתם מאיתנו לפרסם קול קורא לגופים מקומיים ולחברות עסקיות לצורך שיתוף פעולה לטובת יצירת תשתית להגדלת היצע המשרות על ידי בינוי, שיפוץ והצטיידות, שתאפשר תשתית פיזית להעסקה איכותית. העסקה איכותית הכוונה להעסקה בשכר גבוה, וזו המשימה שנתבקשנו לממש. מי שיכול לגשת לאותו קול קורא, בשונה משנה שעברה, זה גם רשויות מקומיות. בשנה שעברה הקול קורא פנה אך ורק למרכזי חדשנות, כי רצינו להתחיל עם גופים שמבינים בתחום הזה, עוסקים בתחום הזה של הבאת חברות, הבאת מועסקים, שכר גבוה והייטק. וראינו שזה קצת מגביל אותנו בהיקף הבקשות, ולכן אפשרנו גם לרשויות מקומיות לגשת. אנחנו מקבלים פניות גם מקצרין, וגם מבאר שבע, וגם מדימונה, וגם מרשויות רבות מאוד שזה מעניין אותם, והם רוצים לגשת. אנחנו מאפשרים להם עד 5 מיליון שקלים לכל פרויקט, ובגלל שאנחנו מבקשים גם מאצ'ינג, אנחנו צופים שתקציב הקרן, שהוא 40 מיליון שקלים, יצמח לפחות פי שניים. סך הפרויקטים להערכתי נגיע ל-90 מיליון, 100 מיליון שקלים עבור פרויקטים כאלה, שזו בשורה אמיתית גם לנגב וגם לגליל. אנחנו מאפשרים להם לעשות עם התקציב שיפוץ והרחבה, אנחנו מצפים שזה יהיה מתחם הייטק, מושך, אטרקטיבי, לא פינות עבודה כאלה של באים עם איזה קובייה קטנה שאין לך מה לעשות שם וזה לא נראה טוב, אלא ברמת סטנדרט תל אביב, בסטנדרט גבוה ורחב, כדי שחברות ירצו לשכור שם ולעבוד שם. אנחנו נותנים שנה להקמה, שיפוץ, יותר נכון, ושנתיים להצטיידות וגם הפעלה. כלומר, הם יכולים לגייס מנהל או מנהלת למתחם ולמשוך לשם חברות ולעשות הכשרות, לעשות פעילות רבה מאוד של הפעלה, שבאמת המקום הזה יעמוד על הרגליים. דרישות – כתנאי להגשה, אנחנו דורשים מהם חיבור למעסיקים. אנחנו רוצים לראות שבאמת ההגשה היא רצינית, שיש מעסיקים שמוכנים לחתום, שהם רוצים לשכור שם חדרים, לשכור שם חלק מהמתחם, להעסיק שם עובדים. מעסיקים שמתחייבים, זה סימן טוב מאוד שזה פרויקט בשל ורציני. הכשרות טכנולוגיות, להראות שהם יודעים לעשות את זה, ושיש להם ניסיון עבר בנושא הזה של משיכה של חברות תעסוקת הייטק. ניקוד – אנחנו נותנים דגש על היקף ההשקעה העצמית, אם אני זוכר נכון זה בערך 25%, אנחנו נותנים 30 נקודות על היקף ההשקעה העצמית, כמה הגוף הזה מוכן לשים כסף. עכשיו אני רוצה להדגיש, זה לא רק בגלל שהם שמים כסף, אנחנו מכפילים את תקציב הפעילות, וממנפים את הקרן לאזרחי ישראל. זה גם מראה לנו הרצינות, מי שמוכן לשים כסף מכספו, בין אם זה המשקיע פרטי, בין אם זה רשות מקומית, זה סימן שהם באמת רוצים את זה ובאמת מחויבים להצלחה של הדבר הזה. כמו שציינתי קודם, אנחנו רוצים לראות מעסיקים שבאמת מתחייבים להגיע ולהעסיק שם עובדים בשכר שהוא מעל שכר מינימום. יש פערים גדולים מאוד בשכר גם בנגב, אבל במיוחד בגליל. בערך 3,000 שקלים הבדל בין שכר ממוצע במרכז לבין שכר ממוצע בפריפריה. אנחנו דורשים לפחות העסקה בשכר מעל הממוצע הארצי. הנושא של דירוג פריפריאליות, ככל שהמקום הוא יותר פריפריאלי, נותן יתרון, וכמובן איכות התוכנית המוצעת ומה מתכננים לעשות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה יתרון למדד פריפריאלי בניקוד? << דובר >> איתן טי: << דובר >> עשר נקודות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אבל זה רק בפריפריה. << דובר >> איתן טי: << דובר >> רק בנגב גליל. זה בגלל ההגדרה של הקרן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הגדרה של הקרן, וזה משרד נגב גליל, הוא לא יכול להשקיע בתל אביב, לדוגמה. << דובר >> איתן טי: << דובר >> האמת שאנחנו יכולים. למשרד יש תחומי פעילות נוספים, שזה מסתננים, ערים מעורבות וגם ישובים מאוימים ביהודה ושומרון. הם לא יכולים לגשת, אבל בקולות קוראים אחרים של המשרדים כן יכולים לגשת. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> לא גיליתם לנו את זה. << דובר >> איתן טי: << דובר >> הינה, עכשיו אתה יודע. דווקא יש שם פעילות רבה. בכל אופן, פרסמנו את הקול הקורא. יש לנו זמן רב להגשת הצעות, כי אנחנו רוצים הגשות איכותיות, הם צריכים לעבוד פה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא פרסמתם עדיין. << דובר >> איתן טי: << דובר >> כן, שלחתי גם לוועדה את הקול קורה כשפרסמנו. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אני יכול להעיר רק שזה לא בסדר, כי ציפינו לתיאום מלא מולנו לפני שמוציאים את הקול הקורא. כשבאתי לשר ואמרתי לו את זה, הוא הסכים איתי, אבל זה לא עוזר לי היום. בהקצאה הבאה אנחנו נדגיש את זה. << דובר >> איתן טי: << דובר >> הצגנו לפני. גם פה בוועדה הזאת, לפני שפרסמנו, הצגנו את העקרונות האלה, זה הוצג בוועדה. אנחנו מצפים לבחור זוכים בדצמבר, ובינואר הם יוכלו להתחיל לעבוד. כשאנחנו מדברים על שלוש שנות תמיכה שלנו, כשוודאי הכוונה היא שהם ימשיכו לעבוד עכשיו לעוד 100 שנה קדימה. כלומר, מבחינתנו זה צריך להיות מודל עסקי שמצליח להחזיק את עצמו, שאחרי שלוש שנים של תמיכה מהקרן, הוא יודע לעבוד לבד, יודע לקבל הכנסות מהשכירות ומהחברות שנמצאות שם. אנחנו כמובן בשיתוף פעולה הדוק עם רשות החדשנות, הם יהיו איתנו בבחירה. סלעית ואני עובדים נהדר כבר שנים רבות מאוד ביחד. זה מבחינתנו הפרויקט, ואנחנו שוב מודים על הקצאת התקציב. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לגבי המצ'ינג, נגיד אני חושבת על רשויות בדואיות בנגב, אין להן שום סיכוי לגשת לקול קורא כזה. שאני חושבת שברהט אולי כן אפשר לבנות משהו שיכול להתאים. אני לא יודעת, אני מניחה שסלעית יודעת יותר טוב מה קורה בשטח. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה שעברה זכו ברהט. 3 מיליון. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. מרכז חדשנות, ממש לא. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, כן. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> לא. << דובר >> סלעית לב: << דובר >> לא בסעיף הזה, אלא - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> בסדר, קולומבוס - - - << דובר >> איתן טי: << דובר >> ארנון קולומבוס, אבל הוא לא מרהט. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה שהוא לא גר ברהט זה נכון. אני מבין שהוא מקיבוץ חצרים, אבל ההשקעה הייתה ברהט, בהעסקה של נשים בדואיות. זה מה שאני מבין. << דובר >> סלעית לב: << דובר >> עשינו קצת מיקס בין כל הדברים, אבל אתה צודק, השקענו בנשים בדואיות, הקמנו מרכז חדשנות ברהט לחברה הבדואית, זה נכון. והחממה היא נגב גם לכסף. זאת אומרת, כל אלה קיבלו פרויקטים. דיברת על שלושה פרויקטים שונים, הם באמת קיבלו. לא כולם רק ממקור התקציבי פה. יש לנו עוד מקורות תקציביים שהקצנו, אבל יש פה שלוש פעילויות שונות. << דובר >> איתן טי: << דובר >> גם אנחנו ברהט הקמנו קליקה, מתחם עבודה קיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אני סתם נתתי את רהט כדוגמה. לדעתי, גם מצפה רמון, אם היא הייתה רוצה להקים, אני לא יודעת אם יש להם את הכסף לשים את המצ'ינג בכזה סכום רציני. << דובר >> איתן טי: << דובר >> זה לא חייב להיות שהרשות תעשה את המצ'ינג. אם יש להם יזם שהוא משקיע פרטי והוא מאמין בדבר הזה, והוא אומר, אני יודע למשוך להם פה חברות. במצפה רמון, חברות שמתעסקות בתיירות או לא יודע מה, יודע להביא חברות שמתעסקות בזה. זה לא חייב להיות כסף של הרשות. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> שאלה נוספת, מכיוון שבהקצאה הקודמת של ההאבים, אף אחד מהנגב לא קיבל, איך אנחנו עושים העדפה מתקנת לנגב הפעם? << דובר >> איתן טי: << דובר >> אמתי פה כיועץ משפטי עזר לי בדבר הזה בסבב הקודם, כשביקשתם שיהיה איזושהי העדפה לנגב. ציינתי בפני הלשכה המשפטית שלנו, שיש פה תמיכה גם של הלשכה המשפטית שלכם, והוספנו פה סעיף שאומר "על אף אופיו התחרותי של הקול הקורא, המשרד לא יאפשר קיומם של פערי זכייה משמעותיים העולים על 20% בין הנגב לגליל". כלומר, אם עכשיו יש לי המון הצעות טובות מהגליל ואף הצעה טובה מהנגב, אני צריך להגיע למצב שאין פער של יותר מ-20%. אני אבחר הצעה פחות טובה מהנגב, כדי שלא יהיו פערים. זה חריג יחסית, אנחנו בדרך כלל לא עושים את זה. לבקשת הוועדה עשינו את זה. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> תודה. << דובר >> סלעית לב: << דובר >> הפערים לא נבעו מהבחירה עצמה בוועדה הקודמת. לא היו הגשות, וזה האירוע. האירוע הוא פיתוח עסקי שנעשה מול השטח ומול הרלוונטיות של אותם אזורים, והיכולת לעזור להם להביא את המשקיע. חלק מהרשויות לא מכירות את הפוטנציאל ולכן לחלוטין - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> אם לא היו הגשות מהנגב, צריך להבין למה. << דובר >> סלעית לב: << דובר >> לוח הזמנים היה קצר - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה הזוי, אבל אם מספיק שאנחנו נקדם אותם. הם אמרו שהם יעודדו בנגב, דיברתי עם המנכ״ל של נגב גליל, הבאנו את בני, ובאה חנה רדו, הבאנו לפה אנשים רבים מהנגב, ואף אחד לא ניגש בסוף. עם כל הלחץ והלהיטות, אנשים שמגיעים לפה לפעמים שוכחים להגיש. לא ברור לי הדבר הזה. << דובר >> סלעית לב: << דובר >> אבל לוח הזמנים היה קצר, הפעם נגב גליל נתנו הרבה יותר זמן, אנחנו גייסנו את כל מרכזי - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מתי נסגר הקול הקורא? << דובר >> איתן טי: << דובר >> בסוף ספטמבר. << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> שמי אדי, אני סגן ראש מועצה אזורית בני שמעון. אנחנו ראינו את הקול הקורא. אנחנו מקימים מטבח שיתופי עצום, חדשני, אבל כרגע עדיין אין לנו מבנה - - - << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> זה לא רק מטבח שיתופי. << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> זה הכשרות, זה פוד-טק, מעבדות, משהו חדשני מאוד. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> אנחנו נותנים בעיקר למבנה ולתשתיות. זאת אומרת, דווקא פה אתה בסדר עד עכשיו, מה שאמרת. << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> לא, הם מבקש שזה יהיה מבנה קיים. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> הם רוצים שיהיה כבר מבנה קיים. << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> אנחנו כרגע נמצאים בשלב התכנון, יש לנו כבר את כל - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> טבריה שזכו פעם קודמת, הביאו יזם ב-7 מיליון, אתם 5 מיליון, אנחנו ביחד. זה מבנה קיים? << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> זה מבנה קיים, שיפוץ. אבל שיפוץ מסיבי, שיפוץ שבו אתה נכנס, אתה מקבל - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> 12 יום אפשר לבנות מבנה, כמו בגולן ראיתי איזה האב שיש בבני יהודה או משהו, אם אתם מכירים. << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> הרבה מהכסף הולך גם לפעילות. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כשאתה מקים מבנה, כמו שיש בבני יהודה, הייתם שותפים לזה? זה לפני שהייתי בכנסת. << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כמה עלה מבנה כזה? << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> אני לא יודע. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> הוא לא מבנה שבשמיים, מבחינת עלויות. זה מה שאני מתאר לעצמי. << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> במקרה הספציפי הזה, אני מבין שגם יש פער בלוחות הזמנים, עדיין אין היתר, אם אני זוכר נכון. << דובר >> אלון קוברסקי: << דובר >> שלום, אלון, מנהל פיתוח עסקי של החברה הכלכלית של בני שמעון, אני אמון על הפרויקט הזה של ההאב למטבחים המשותפים, תחומי אגרו-טק, פוד-טק, משרות חדשות רבות מאוד שצפויות להגיע. כרגע אנחנו בלי היתר, התחלנו תכנון מפורט. יש פה שני קולות קוראים שהם די אטרקטיביים כשלעצמם, אבל יש לא מעט פרויקטים, גם מתוך היכרות עם אזור הנגב ופעילות רבה שאני עושה שם, או שאין מבנה, או שאין - - - גם קשה מאוד לרשויות להתחבר עם איזושהי שותפות פרטית, בטח בתחומי זמן כאלה של שלושה או ארבעה חודשים, אם זה לא משהו שעברת את כל הדרך במשרד הפנים ולהקים חברה משותפת, או איזשהו חוזה שעובר את כל הלשכה המשפטית של משרד הפנים, להגיע לאיזושהי שותפות עם גוף פרטי זה קשה מאוד. הקליק-טק, גם בגלל היעדר מבנה, אבל בעיקר בגלל תנאי סף של חובה על הרשות להיכנס לאיזושהי שותפות עם גורם פרטי. זו בירוקרטיה ארוכה מאוד שיכולה גם לקחת שנתיים ושלוש, ואנחנו בבני שמעון מכירים את העניין של שותפויות עם השוק הפרטי. אחת החברות הכלכליות שלנו ב-51-49 עם השוק הפרטי, וזה לקח שלוש שנים כשעשינו את זה. ולעשות את זה היום בהתראה של קול קורא, מבחינתנו, ואנחנו רשות שעובדים בסדר בדרך כלל, זה בלתי אפשרי בטווח הזמן הזה. והעניין האחר, שאני לגמרי מבין את הצד שלכם, של למה באמת להקדיש את זה רק למבנה קיים, כי אתם באמת רוצים לראות מיצוי בטווח זמן סביר, לגיטימי ביותר, אבל זה מקשה מאוד. והקול קורא השני, שאתם בטח תעברו עליו פה בהמשך, של החסמים הכלכליים, מחייב היתר, גם את זה אני מבין. אבל לנו, ואני מתאר לעצמי שגם לרשויות אחרות, יכול להיות טוב מאוד אם אנחנו נספק מספיק הוכחות שאנחנו כבר בהליך של התכנון המפורט, של ההיתר ולהראות את ההזמנות שכבר יצאו למתכננים - - - << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> רכשנו את האדמה, יש תב"ע, יש הכול. אנחנו כבר מושקעים במיליונים רבים שם. << דובר >> אלון קוברסקי: << דובר >> זה יעזור לנו מאוד למצות. אם להסתכל מלמעלה, מה שהיושב-ראש וגם אתם אמרתם, זה שלא הגישו בכלל, זה אומר משהו, ולא שגרים שם אנשים שלא רוצים את ההקצאות האלה. << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> אין לנו ספק שהפרויקט הזה גם ישרת את העיר שקורמת עור וגידים תילה. אנחנו ידועים עם החברות הכלכליות שלנו, עם תעסוקה רבה שאנחנו מייצרים, עידן הנגב, עידן הנגב-דרום, שכרגע נמצא גם כן בהוויה. אבל החסמים האלו מונעים מאיתנו להמשיך ולפתח. אנחנו תמיד רואים בראייה מרחבית. כל היזמויות שלנו הן תמיד בשותפויות. השאלה אם יש וניתן לעשות משהו עם התנאי סף. << דובר >> איתן טי: << דובר >> בהקשר הזה, אנחנו עם "צלקות" רבות מפרויקטים ששמנו שם הרבה כסף, שריינו הרבה כסף, ועשר שנים. סתם דוגמה שעולה לי לראש, ואני מתעסק בה, שמנו בעכו לפני חמש שנים 9 מיליון שקלים, אמרו "כן, היתר מחר בבוקר", ואתה מתקשקש עם זה שבע-שמונה שנים. אני חושב שצריך להסתכל על זה בתור קול קורא שיחזור על עצמו. יהיה עוד, יהיה עוד קליק-טק, יהיה עוד את החסמים הכלכליים, זה מעולה שאתם מכינים פאנל של פרויקטים שברגע שהם בשלים, ויש היתר, משריינים לזה כסף. אנחנו לא רוצים לשריין כסף ששוכב באוויר ויכול ללכת לעשות תשואה עתידית לאזרחי ישראל במקומות אחרים שהם - - - << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> אנחנו צריכים לבדוק את הקול קורא, אבל יכול להיות שנוכל להגיש רק על ההצטיידות, וזה יהיה החלק האחרון. << דובר >> אלון קוברסקי: << דובר >> לא, יש שם הגבלות אחרות בנושא של הצטיידות. אני מבין את כל התנאי סף, והם כולם לגיטימיים, אבל הם יוצרים למתמודדים דברים קשים. למשל, בנוגע להשתתפות, שהמשרד חייב להיות לפחות 20%, ברשויות כמו שלנו, שהן בין 10,000 ל-20,000 תושבים - - - << אורח >> אדי טורג'מן: << אורח >> זה בקול קורא אחר, מה שהוא מדבר עכשיו. << דובר >> אלון קוברסקי: << דובר >> כן, זה קול קורא אחר. חייבים להיות לפחות 20%, זה אומר שהפרויקטים חייבים להיות עד 20 מיליון שקלים. קשה להקים דברים כאלה במקסימום של 20 מיליון שקלים, מתוכם עד X אחוזים להצטיידות, עד X אחוזים לתכנון. הכול מובן והכול לגיטימי, ואתם אנשי המקצוע, בטח גם עם "צלקות", אבל זה פוגש שטח שקשה לו עם זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. אני שמח שהוועדה הפכה להיות כר פורה לדיונים על כל הקולות קוראים של נגב גליל, אבל אני מציע שתיקח את הטלפון של סלעית או של איתן. << דובר >> מוטי חרדים: << דובר >> אני ממכון מרחבים, אנחנו כבר שש שנים נמצאים בשטח. השאלה שעלתה פה, למה אין מענה, אין מישהו שמגיש תוכנית. אני פוגש את הסטודנטים, אנחנו בונים כוח אדם, לוקחים סטודנטים ועולים חדשים ומעסיקים אותם כעוזרי מחקר, בלי שום היררכיה ניהולית, בלי ההנהלה שהיא מסחר, הכול בהתנדבות. אנחנו בונים כוח אדם עם מודעות עסקית. למשל, יש כבר כמה סטודנטים שעוברים דרכנו, הם מגישים כבר תנופה למרכז לחדשנות, מה שבכלל לא חשבו עליו קודם, כי בדרך כלל הם לא באים ממשפחות עם רקע אקדמי קודם, כך הם לא יודעים איך להתנהל, ולצערי הגדול, חלקם הגדול נמשכים לאזור המרכז לעבוד שם בהמשך. << דובר >> יסמין פרידמן (יש עתיד): << דובר >> איפה אתם יושבים? << דובר >> מוטי חרדים: << דובר >> אנחנו יושבים בקריית חינוך מרחבים, צמוד לאופקים, מרחק של קילומטר אחד. אנחנו במבנה יביל, אני לא יודע אם זה נחשב מבנה קיים או לא, אבל נשמח לקחת מקום נידח ולהפוך אותו למרכז של - - - << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> יש לכם אפשרות להשקיע חלק מהסכום? << דובר >> מוטי חרדים: << דובר >> כן. אנחנו מוכנים להשקיע, הכול מתרומות מהארץ ומחו״ל, ואנחנו נשמח להשקיע. המטרה שלנו זה עולים חדשים ותושבים חוזרים, אבל תרתי משמע, תושב חוזר מחו״ל ותושב נגב חוזר ממרכז הארץ, שברגע שאנחנו נציע לו עבודה חלופית באותה רמה לפחות כמו במרכז, אני מאמין שהם יחזרו למשפחתם. וזה בשביל למנוע את בריחת המוחות המתמשכת הזו כבר שנים רבות, זו המטרה שלנו. אנחנו בונים, ואנחנו עוסקים יום-יום בפרויקטים שהם בחזית המדע והטכנולוגיה, בלי עזרה של איזושהי חברה חיצונית שמגיעה, אלא הכול נבנה במקום, בפיתוח של פרויקטים יישומיים, מדע יישומי, וכל המשמעות של זה. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מצוין. << דובר >> סלעית לב: << דובר >> נעים להכיר. יש לנו מרכז חדשנות שפועל בעוטף, הוא פועל גם באופקים, נתיבות, שדרות וכל חבל העוטף. אנחנו ממש ביום חמישי האחרון אישרנו תוכנית משמעותית מאוד לחבל תקומה, אבל גם יש לנו החלטות ממשלה לעוטף של העוטף, כפי שנקרא, לכל אזור אופקים, נתיבות וכולי. ויצאו קולות קוראים דווקא בתחומים שאתה מציין, גם תושבים חוזרים, גם מחו״ל, אנחנו ממש צפויים לפרסם בשבועות הקרובים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מצוין. איפה אתם יושבים? מרחבים? << דובר >> מוטי חרדים: << דובר >> במועצה אזורית מרחבים, בקריית חינוך, תחת שי חגג. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> זה בעוטף, לא העוטף של העוטף, הם העוטף, כן. << דובר >> סלעית לב: << דובר >> יש לנו גם 0.7, 7 פלוס, 0.9, 9 פלוס. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> כן, ראיתי כמה ראשי רשויות רוצים שם עם מטרים. אתם על הקו הזה, ורצים. << דובר >> מוטי חרדים: << דובר >> אנחנו יותר משישה וחצי קילומטרים. << יור >> היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> מעולה. אנחנו שמחים על כל הרחבת פעילות. הקול קורא עונה לזה, אם היית משנה כמה דברים, העלויות של ההשתתפות. אני מבין שזה כבר פרויקט שרץ, להצטרף אליו ולהגביר אותו. ישיבה זו נעולה. תודה רבה לכם. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:25. << סיום >>