חומר רקע - גורמים חיצוניים
המס הסמוי
של הפשיעה
כ8000- ש"ח בשנה למשק בית ממוצע בישראל
— ניתוח כלכלי וחברתי של מחיר חוסר המשילות
בישראל והשפעתה על הכיס של כולנו.
דו"ח מחקרי 2026–2025
תקצירמנהלים
הטרור הפלילי והפשיעה המאורגנת בישראל התפתחו לכדי איום אסטרטגי
המערער את יסודות הצמיחה של המשק ואת היציבות החברתית. הפגיעה
הכלכלית הנובעת מפעילות עבריינית שיטתית — סחיטת דמי חסות,
הלבנת הון, חדירה למכרזים ציבוריים ופשיעה חקלאית אלימה — אינה
מהווה עוד מטרד מקומי, אלא נטל מקרו-כלכלי הנאמד במיליארדי שקלים
מדי שנה.
38%
₪23B תחושתחוסרביטחון
עלותשנתית
נזק שנתי מהפשיעה
מאזרחי המדינה דיווחו
בחברה הערבית לבדה –
על שחיקה בתחושת
כ0.5%- מהתמ"ג
הביטחון האישי
ההשפעותהרחבותשלהפשיעההמאורגנת
•
פגיעה ישירה בפריון: עסקים קטנים, קבלנים וחקלאים נאלצים להקצות משאבים
להגנה, תשלום דמי חסות או התמודדות משפטית.
•
שיבוש השקעות: אי-ודאות ביטחונית מעלה את עלות ההון ומרחיקה יזמים
ומשקיעים זרים.
העמקת פערים אזוריים: יישובים מוחלשים סובלים יותר מאכיפה חסרה ומירידה
•
באמון הציבור.
•
עומס על השירותים הציבוריים: אכיפה, בתי משפט, ביטוח ובריאות
•
נדרשים לטפל בנזקים עקיפים ומתמשכים.
המס הסמוי של הפשיעה 2
מההמשמעותלמשקולחברה?
העלות האמיתית של הפשיעה אינה מסתכמת רק באירועי אלימות. היא מתורגמת
לעליית מחירים, לעיכוב בפרויקטים, לנטישת עסקים, ולהחלשת תחושת המסוגלות
של מדינה לספק ביטחון בסיסי לאזרחיה. כאשר אזרחים ועסקים מתמחרים סיכון
פלילי כחלק מהשגרה, נוצרת שחיקה מצטברת שמכבידה על הצריכה, על התעסוקה
ועל התוצר.
במקביל, היקפי ההון השחור והלוואות בשוק האפור מייצרים מעגל סגור של תלות,
חוב ואלימות. המעגל הזה מקשה על צמיחה מקומית, מחזק ארגוני פשיעה, ומייצר
אפקט מצנן על קהילות שלמות — במיוחד בפריפריה ובמגזרים שבהם נוכחות
המדינה חלשה יותר.
שורתמסקנה
הטיפול בתופעה מחייב שילוב של אכיפה ממוקדת, חיזוק שלטון החוק, סיכול תשתיות
כלכליות של ארגוני פשיעה, והשקעה מתמשכת במניעה קהילתית. ללא מהלך רב-
מערכתי, העלות הכלכלית והחברתית תמשיך לעלות ותפגע ישירות באיכות החיים
ובחוסן הלאומי.
המס הסמוי של הפשיעה 3
ניתוחמקרו-כלכלי:
עלויות הטרור הפלילי
הערכת הנזק הכלכלי הכולל של הפשיעה למשק הישראלי מחייבת הבחנה בין נזקים
ישירים לבין נזקים עקיפים. על פי נתוני משרד האוצר, הפשיעה ה"עודפת" בחברה
הערבית לבדה גורעת מהמשק כ מהתוצר המקומי הגולמי מדי שנה.0.5%-
נזקיםעקיפים
נזקיםישירים
•
פגיעה בפריון העבודה
•
אובדן הכנסות ממסים
הרתעת השקעות זרות
גניבת רכוש ותשתיות
•
•
•
עליית פרמיות הסיכון
•
עלויות שיטור וכליאה
שחיקת הביטחון האיש
נזקי פשיעה חקלאית
•
•
•
ירידה בהיקף הצריכה
•
פגיעה בעסקים מקומיים
ובפעילות המסחר
ובשרשראות אספקה
•
בריחת יזמים, עובדים
•
הוצאות שיקום, תיקון ופיצוי
מיומנים והון אנושי
ניתוחהשוואתימולמדינותהOECD-מעלהתמונהמדאיגה:שיעורהרצח
בחברההערביתבישראלעומדעל11.9לכל100,000תושבים—פי3.8
מממוצעהOECD- העומדעל3.1.יישוםמודליםשללוגיקהליניאריתמצביע
עלכךשהפגיעההפוטנציאליתבתוצרשלהמגזרהערביעשויהלהגיעעד
לשיעורשל.5.75%
המס הסמוי של הפשיעה 4
מעבר לאובדן המיידי, קיימת גם "שכבת נזק מצטברת": ככל שהאלימות מתמשכת,
כך עולה עלות הביטוח, גדלה הזהירות של משקיעים, ומצטמצם האופק של עסקים
קטנים ובינוניים. המשמעות היא האטה בצמיחה המקומית, ירידה בגביית מסים
עתידית, והגדלת העומס על תקציבי הרווחה, הבריאות והרשויות המקומיות.
במונחים כלכליים, מדובר במעגל שלילי: פשיעה גבוהה מייצרת אי-ודאות; אי-ודאות
מפחיתה השקעה; ירידה בהשקעה מחלישה תעסוקה וצמיחה;
וחולשה כלכלית נוספת מקלה על המשך התבססותם של גורמים עברייניים. לכן,
טיפול בבעיה אינו רק עניין של אכיפה, אלא גם של מדיניות פיתוח, חיזוק מוסדות
מקומיים, ושיקום אמון הציבור.
01
02
03
אבחוןהנזק
בלימתההידרדרות
צמיחהמחדש
מיפוי מקורות העלות:
הגברת אכיפה ממוקדת
השקעה בתעסוקה,
רכוש, תשתיות, אכיפה,
לצד הגנה על עסקים,
חינוך, אמון ציבורי
ביטוח ופריון.
חקלאות ורשויות.
והחזרת הון למשק
המקומי.
מסקנהמרכזית
העלות האמיתית של הטרור הפלילי אינה נמדדת רק בכסף שנגנב או בנזק
שנגרם, אלא גם במה שלא נבנה — מפעלים שלא הוקמו, משרות שלא נוצרו,
והזדמנויות צמיחה שלא התממשו.
המס הסמוי של הפשיעה 5
מדדיםמקרו-כלכליים:
השפעת הפשיעה על המשק
השפעת הפשיעה
נתוני 2025
מדד מקרו-כלכלי
/ טרור פלילי
(הערכה)
בלימת פוטנציאל
הצמיחה בגלל פגיעה
2.5%
צמיחת התוצר (תמ"ג)
בפריון ובצריכה
אובדן הכנסות ממסים
(חשבוניות פיקטיביות)
5.1% מהתוצר גירעון בתקציב המדינה
והוצאות אכיפה
הכבדת נטל החוב
עקב צמיחה איטית
71% חוב ציבורי לתוצר
ואובדן הכנסות
אובדן ישיר של תוצר
עלות פשיעה בחברה
משקי — הערכה
כ10- מיליארד ש"ח
הערבית
שמרנית
בשנים2025ו2026-,המשקהישראליצפוילצמוחבשיעוריםשל2.5%
ו4.7%-בהתאמה,אולםרמתהתוצרנותרתנמוכהממגמתטרום-הקורונה
וטרום-המלחמה.אי-הוודאותהביטחונית,המוחמרתעלידיהטרורהפלילי,
משתקפתבפרמייתהסיכוןשלישראלובמרווחיהתשואהעלאיגרותחוב
ממשלתיות.
המס הסמוי של הפשיעה 6
השלכותנוספותעלהפעילותהכלכלית
השפעה על משקי בית ועל כוח העבודה
פגיעה בהשקעות ובפעילות עסקית
ירידה בתחושת הביטחון האישי
עסקים קטנים ובינוניים נושאים
•
•
ובנכונות לצאת לעבודה בשעות הלילה
בעלויות אבטחה, ביטוח ושמירה גבוהות
יותר
•
אובדן ימי עבודה בשל היעדרות,
שחיקה נפשית והימנעות מנסיעות
•
יזמים דוחים פתיחת עסקים חדשים
באזורים מאוימים
•
עלייה בהוצאות פרטיות על מיגון,
תחבורה חלופית וביטוח
•
משקיעים זרים ומקומיים מתמחרים
סיכון גבוה יותר בעסקאות
העמקת פערים בין אזורים חזקים
•
לחלשים ובין יישובים סמוכים למוקדי
שרשראות אספקה מקומיות נפגעות
•
אלימות
עקב שיבוש חוזר בפעילות
מההמשמעותהמאקרו כלכלית?-
אמון וסיכון
פריון ותעסוקה
הכנסות המדינה
עלייה בפרמיית הסיכון
כאשר עובדים ועסקים
ירידה בגביית מסים,
מחלישה את תנאי
משקיעים יותר זמן
במיוחד מענפים עתירי
המימון במשק, ומקשה
ומשאבים בהתגוננות,
מזומן, פוגעת ביכולת
על הממשלה והחברות
פחות הון אנושי מופנה
הממשלה לממן שירותים
לגייס הון בעלות סבירה.
לצמיחה, חדשנות
ציבוריים ולהקטין את
והתרחבות.
הגירעון.
בהיבטארוךהטווח,המשמעותהיאלארקנזקנקודתילאזורים
מסוימים,אלאשחיקהמצטברתביכולתשלהמשקהישראלילהתכנס
למסלולצמיחהיציב.ככלשהפשעהמאורגןמחלישאתמנגנוניהאכיפה
ואתאמוןהציבור,כךגדלהסיכוןלירידהבהשקעה,בהשתתפותבכוח
העבודהובתוצרלנפש.
המס הסמוי של הפשיעה 7
ענףהבנייהוהתשתיות:
המצור של דמי החסות
אחד המגזרים שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהטרור הפלילי הוא ענף הבנייה
והתשתיות. ארגוני פשיעה פועלים בשיטתיות לסחיחת קבלנים, החדרת "חברות
שמירה" המהוות כסות לדמי חסות, והשתלטות על שרשרת האספקה של חומרי בניין.
תיאור ההשפעה
מרכיב נזק
השלכות רוחב
הכלכלית
הפרשת 5%–2%
עלייה ישירה במחירי
דמי חסות (פרוטקשן)
מתקציב הפרויקט
הדירות לצרכן
אובדן הון פיזי ועיכובי
פגיעה בתזרים המזומנים
גניבות ציוד וחומרים
ביצוע
של הקבלן
השבתת אתרים
עיכובים של חודשים
תשלום פיצויים לרוכשים
מאוימים
במסירה
ועלויות מימון
ירידה בתחרות ועליית
פגיעה ביכולת המדינה
נטישת מכרזי תשתיות
מחירי מכרזים
לבצע פרויקטים הערבית
איךהנזקמתגלגללאורךהענף
•
התחלה: קבלן נדרש "לבטח" אתר בנייה באמצעות תשלום קבוע, לעיתים כבר
משלב קבלת היתר או תחילת חפירה.
ביצוע: גניבות, איומים ושריפות ציוד מייצרים עיכובים, ביטוחים יקרים יותר והוצאות
•
אבטחה
•
שוק: הוצאות המימון והביטחון מגולגלות למחיר הסופי של הדירה או התשתית, ולכן
הציבור משלם את החשבון.
•
מערכת: יזמים קטנים נחלשים, מתמעטת התחרות במכרזים, והפרויקטים הופכים
תלויים בגורמים עברייניים או בקשרים לא שקופים.-
המס הסמוי של הפשיעה 8
השלכותכלכליותותפעוליותנוספות
•
הכבדה על לוחות זמנים גורמת לחריגות תקציב בפרויקטים עירוניים, תחבורתיים
ונדל"ניים.
ירידה באמון של בנקים, מבטחים ושותפים זרים בענף מייקרת אשראי ומשבשת
•
מימון יזמי.
קבלני משנה מקצועיים נרתעים מהשתתפות בפרויקטים באזורים מסוימים, מה
•
שמגדיל את המחסור בכוח אדם איכותי.
•
רשויות מקומיות נאלצות להקצות יותר משאבי פיקוח, אבטחה ואכיפה במקום לקדם
תכנון ופיתוח.
דוגמאותאופייניותלפגיעה
1. אתר בנייה שבו ציוד כבד נגנב שוב ושוב נאלץ להשבית עבודה ולשכור שמירה
פרטית יקרה.
2. פרויקט תשתית שמאויים על ידי גורמי פשיעה מתייקר בגלל רכישת מצלמות,
גדרות ומערכות התרעה.
3. קבלן שמסרב לשלם "דמי חסות" סופג השחתת ציוד, הצתות או עיכובים מכוונים
באספקת בטון וחומרי גלם.
קבלניםותיקיםומקצועייםבוחריםלהעתיקאתפעילותםלאזורים
בטוחיםיותר,מהשמותיראתהזירהלגורמיםפחותמקצועייםאולכאלו
המשתפיםפעולהעםארגוניהפשיעה-ומוביללירידהבאיכותהביצוע
ולעלייהבעלויותהתחזוקהארוכותהטווח.
המס הסמוי של הפשיעה 9
חוסרההסדרהבנגבובגליל:
מחיר הוואקום
היעדר הסדרה אזרחית ותכנונית מייצר ואקום אליו חודרים גורמים עברייניים, תוך
גביית מחיר כלכלי עצום. עלות אי-ההסדרה של החברה הבדואית בנגב בלבד
מוערכת בין 800 מיליון ל מיליארד ש"ח בשנה.1.5-
פרוטקשן — מכת מדינה
תשתיות וגניבות
73% מהנשאלים בסקר ארצי חוו
גניבות מים, פגיעה במתקני חשמל
ניסיון לסחיטת דמי חסות. באזורי
ואי-אכיפה של מערכות ביוב
הפריפריה: 90% בהר הנגב
גורמים להפסדים ישירים כבדים
ו בגליל המזרחי ורמת הגולן.93%-
למדינה ולפגיעה באיכות החיים.
פשיעה חקלאית
אובדן הכנסות ממסים
80% מהחקלאים נפגעו מפשיעה
אובדן הכנסות ממסים (ארנונה והון
בשנים האחרונות, עם נזק ממוצע
שחור) בנגב בלבד מוערך בכ200-
של כ81,000- ש"ח למשק. הצתת
מיליון ש"ח בשנה. עלויות אבטחה
כלים הנדסיים מסבה נזק של
ואכיפה: 350–250 מיליון ש"ח
למעלה מחצי מיליון ש"ח לאירוע.
נוספים.
המס הסמוי של הפשיעה 10
ההשפעההרחבהשלהוואקום
פגיעה ברציפות השירותים
חסמים להשקעות ולצמיחה
כשמערכות תכנון, רישוי ואכיפה
חוסר ודאות ביטחוני ותכנוני
אינן פועלות באופן סדיר, הרשויות
מרחיק יזמים, מצמצם פתיחת
נאלצות להגיב באיחור. התוצאה
עסקים חדשים ומחזק כלכלה לא-
היא תשתיות חלקיות, סלילת
פורמלית. עסקים חוקיים סופגים
כבישים מאוחרת, וחיבורי מים
עלויות ביטוח, שמירה ועיכובים —
וחשמל לא מוסדרים שמייקרים כל
ולעיתים בוחרים לעזוב לחלוטין את
פרויקט עתידי.
האזור.
העמקת הפערים החברתיים
נזק מצטבר לתקציב הציבורי
תלות בסיוע ציבורי, מחליש
מעבר לנזקים הישירים, המדינה
ניידות חברתית ומייצר קרקע
משלמת גם על תגבור אכיפה,
פורייה לעבריינות. ככל שהוואקום
שיקום תשתיות, פיצויים, אובדן
נמשך — כך גדל המחיר לכלכלה
תוצר ואובדן אמון. מדובר בעלויות
המקומית הארצית.
שמצטברות לאורך שנים ויוצרות
מעגל של תגובה יקרה במקום
מניעה יעילה.
יעדר הסדרה
פגיעה כלכלית
שטחים ללא תכנון מוסדר, פיקוח
עלויות ישירות, אובדן מסים, ירידה
רציף ושירותים מלאים.
בהשקעות ועליית הוצאות אבטחה.
החרפת הוואקום
חדירת עבריינות
ככל שהמדינה נדרשת להגיב מאוחר
חיטה, השתלטות על משאבים,
יותר — הנזק נעשה רחב ועמוק יותר.
ויצירת שליטה מקומית אלטרנטיבית.
בפועל, הוואקום אינו רק בעיה מקומית: הוא משפיע על שרשראות אספקה, על
מחירי הדיור, על פריון העבודה ועל תחושת הביטחון של תושבי הפריפריה. טיפול
ארוך טווח דורש שילוב של תכנון, אכיפה, תשתיות, חינוך ותעסוקה — ולא רק תגובה
נקודתית לאירועי עבריינות.
המס הסמוי של הפשיעה 11
פשיעהחקלאית
וביטחון המזון הלאומי
מרחב הכפרי של ישראל מתמודד עם גל פשיעה חקלאית שחורג מגניבות מזדמנות
והופך לטרור כלכלי שמטרתו ערעור האחיזה בקרקע. נתוני ארגון "השומר החדש"
לשנת 2022 מצביעים על כך ש80%- מהחקלאים נפגעו מפשיעה בשנה האחרונה,
כאשר משק חקלאי סובל בממוצע מ אירועי פשיעה שונים בשנה.15-
הנזקהכספיהשנתי
שכיחותדמיחסותלפיאזורגיאוגרפי
הנזק השנתי הממוצע למשק
חקלאי בודד נאמד בכ81,027-
שכיחות
ש"ח, אך סכום זה משקף רק את
אזור
רמת
הנזק הישיר לרכוש ולתוצרת.
ניסיונות
גיאוגרפי
סיכון
הנזק העקיף כולל: הרס מערכות
סחיטה
השקיה, שריפת מטעים, גניבת בקר
וצאן והשבתת כלי עבודה חיוניים.
גליל מזרחי
גבוהה
ורמת הגולן 93%
מאוד
55% מהחקלאים אינם מדווחים
כלל על אירועי סחיטה ופשיעה —
הר הנגב 90% גבוהה
מחשש לנקמה.
כאשר חקלאים נמנעים מדיווח,
גוש דן 72% בינונית
נוצרת תת-אכיפה שמאפשרת
לעבריינים לשמר שליטה בשטח,
להרחיב גביית דמי חסות ולהפוך
ירושלים 63% בינונית
את היישובים החקלאיים ליעד חוזר.
הפער בין הפריפריה למרכז מלמד שהבעיה אינה רק פלילית, אלא גם תוצר של
שליטה טריטוריאלית, קושי בהגעה מהירה של כוחות אכיפה, והיעדר הרתעה עקבית.
המס הסמוי של הפשיעה 12
ההשפעה על ביטחון
פגיעה בשרשרת
פגיעה באמון
המזון
האספקה
ובמשילות
פגיעה בשדות, במטעים
גניבת ציוד, נזק
כאשר עבריינים גובים
ובמשקים מצמצמת
לתשתיות והשבתת
דמי חסות או מונעים
את היצע התוצרת
עובדים יוצרים
גישה לשטחים,
המקומית, מעלה
עיכובים בקטיף,
החקלאי נאלץ לפעול
עלויות ייצור, ועלולה
בהובלה ובשיווק.
בסביבה שבה החוק
להוביל בטווח הארוך
גם אירוע בודד יכול
אינו מורגש בשטח.
לעליית מחירים לצרכן
לשבש פעילות שלמה
זה מחליש את
ולהגברת התלות
של משק עונתי במשך
תחושת הביטחון
בייבוא.
ימים או שבועות.
ומעודד נטישת קר
היעדרהמשילותבמרחבהכפריגורםלנטישתשטחיעיבוד,מהשמוביל
בטווחהארוךלעלייתמחיריהפירותוהירקותלצרכןולפגיעהבעצמאות
הייצורהחקלאישלישראל.
בפועל,כלפגיעהבמשקחקלאיאינהאירוענקודתיבלבד:היאמערערת
אתהרציפותהחקלאית,פוגעתבהשקעותארוכותטווח,ומייצרתאפקט
מצטברשלשחיקהביכולתלייצרמזוןמקומי.
•
פגיעה בהשקעות במטעים, חממות ומערכות השקיה
בריחת חקלאים צעירים מאזורים מרוחקים
•
•
עלייה בפרמיות ביטוח ובהוצאות אבטחה פרטיות
•
העמקת הפער בין מרכז הארץ לפריפריה החקלאית
המס הסמוי של הפשיעה 13
הכלכלההשחורה:
ייבוש מקורות ההון הפלילי
במוקד המאבק הכלכלי בפשיעה המאורגנת עומדת המלחמה בהלבנת ההון ובמנגנוני
המימון הפליליים. הכלכלה השחורה בישראל מוערכת בכ20%–12%- מהתוצר —
סכום אדיר של עד כ מיליארד ש"ח בשנה.300-
פשיעה חקלאית ופרוטקשן
גידול קנאביס בשטחי אש
למעלה מ80%- מהקבלנים בדרום
פשיטות "הסיירת הירוקה" חושפות
מדווחים על דרישות לתשלום "דמי
מאות חממות בכל שנה. ההערכות
שמירה". דוחות מבקר המדינה
מדברות על תעשייה המגלגלת
(כולל אפריל 2026) מצביעים על
מאות מיליוני שקלים בשנה
חשיפה לסחיטה בהיקפים נרחבים.
בשטחים הפתוחים בלבד.
תחנות דלק פיראטיות
חשבוניות פיקטיביות
אובדן בלו (מס על דלק) הנאמד
נאמד במיליארדי שקלים.
בעשרות מיליוני שקלים רק
חלק משמעותי מיוחס לארגונים
הפועלים בדרום.
מהמקרים שנתפסו — כשההיקף
האמיתי גבוה בהרבה.
זיהוי דפוסי פעילות חריגים: תנועות מזומן גדולות, חברות קש, רכוש לא
איתור
מוסבר ושרשראות ספקים מדומות.
עצירת נכסים, חשבונות ורכבים בשלב מוקדם כדי לשבש את זרימת
הקפאה
המזומנים ולהקשות על המשך הפעילות הפלילית.
שילוב מודיעין, חקירות מס, מכס, בנקאות ורישוי עסקי כדי לפגוע גם
אכיפה
במבצעים וגם במתווכים הכלכליים שלהם.
המס הסמוי של הפשיעה 14
המחירהציבוריהרחב
ייתכן שניתן היה להוריד את המע"מ בכמה אחוזים או להוסיף אלפי תקנים למערכת
הבריאות.
מעבר לנזק התקציבי, התופעה מעוותת תחרות: עסקים עברייניים נהנים מיתרון לא
הוגן, משלמים פחות מסים ויכולים להציע מחירים נמוכים יותר מעסקים חוקיים.
בטווח הארוך, הפגיעה היא גם באמון הציבור, ביכולת הרשויות לשלוט בשטח ובחוסן
הכלכלי של יישובים בפריפריה.
איךהכסףהשחור"מתנקה"?
עסק מדומה שמנפיק חשבוניות על שירותים שלא ניתנו בפועל.
•
•
שרשראות בעלות דרך כמה חברות כדי לטשטש את מקור הכסף.
השקעה בנדל"ן, רכבים וציוד יקר כדי להמיר מזומן לנכסים קשים לאיתור.
•
•
שימוש בעסקים עתירי מזומן — מסעדות, מוסכים, אתרי בנייה ומתחמי דלק
ככל שהפעילות פחות מדווחת ופחות דיגיטלית, כך קל יותר להסתיר את תנועת ההון
ולשלב אותו בכלכלה החוקית.
כדילייבשאתהכלכלההשחורה,חייביםלפגועבזרםהכסףולארק
במבצעיםבשטח:חקירהכלכלית,שקיפותפיננסיתואכיפהממוקדת
הםהמפתח.
המס הסמוי של הפשיעה 15
משברפרמיותהביטוח:
מס נוסף על הציבור
הפגיעה הכלכלית מהפשיעה מורגשת בכיסו של כל אזרח דרך מנגנוני הביטוח
והשירותים הפיננסיים. הזינוק בגניבות רכב, פריצות לבתי עסק ואירועי הצתה הוביל
לשינוי דרמטי בתמחור הסיכונים של חברות הביטוח.
23%
11%
ביטוח מקיף
ביטוח חובה
התייקרות ממוצעת בפוליסות ביטוח
התייקרות בביטוח חובה לרכב —
מקיף לרכב בשנת 2024
פגיעה ישירה בשכבות החלשות
56%
74%
זינוק דו-שנתי
גניבות בכפר שלם
עלייה מצטברת במחירי הביטוח תוך
זינוק בגניבות רכב בכפר שלם, תל אביב
שנתיים — "מס" נוסף על הציבור
— דוגמה לריכוז הפגיעה
המס הסמוי של הפשיעה 16
חברותהביטוחהחלולהטילדרישותמחמירותלהתקנתמערכותאיתור
ומיגוןיקרות,מהשמעלהעודיותראתעלותהאחזקהשלרכושפרטי
ועסקי.חלקמחברותהביטוחאףמסרבותלבטחאתריבנייהב"אזורים
אדומים"ללאנוכחותמאסיביתשלאבטחהחמושה.
איךהפשיעההופכתלעלותקבועהבמשק
העסקים הקטנים משלמים יותר מכולם
ככל ששכיחות הפשיעה עולה, חברות
מכולות, מוסכים, קבלנים ובעלי מחסנים
הביטוח נאלצות להגדיל רזרבות,
נדרשים לעיתים להציג אמצעי מיגון,
להחמיר תנאי חיתום ולהעלות פרמיות
מצלמות, סורגים, גדרות חכמות ושירותי
כמעט לכלל המבוטחים - גם לאלו
שמירה. עבור עסק קטן, עלויות אלו
שמעולם לא חוו אירוע ביטוחי. המשמעות
עשויות להפוך בין רווחיות להפסד —
היא שהנזק אינו נשאר אצל הקרבן הישיר,
ולעיתים אף לגרום לביטול כיסוי ביטוחי
אלא מתפזר על פני כל הציבור דרך
או להקפאת פעילות באזורים מסוימים.
תשלומים חודשיים גבוהים יותר.
הצרכןסופגאתהעלייהפעמיים
תוצאהמאקרו-כלכלית:פחותהשקעה,
יותרזהירות
פעם אחת דרך פרמיות הביטוח של
בשכונות וביישובים שבהם הסיכון גבוה,
משק הבית, ופעם שנייה דרך התייקרות
משקיעים נוטים לדחות פתיחת
מוצרים ושירותים. כאשר עסק משלם
סניפים, יזמים נמנעים מהקמת עסקים
יותר על ביטוח, אבטחה ונזקי רכוש, הוא
חדשים, ופרויקטים נדחים בגלל עלויות
מגלגל חלק מהעלות למחיר הסופי. כך
מיגון וביטוח חריגות. כך נוצר מעגל
הפשיעה פועלת כמו מס סמוי: לא נגבה
שלילי: פחות פעילות כלכלית, פחות
על ידי המדינה, אבל משולם על ידי
תחרות, ויותר תלות בגורמים חזקים
כולנו.
שכבר מסוגלים לשאת את העלויות.
המשמעותלציבור:גםמישאינוקורבןישירשלפשיעהמשלםעליה
מדיחודש—דרךביטוחיקריותר,מחירימוצריםגבוהיםיותר,ושירותים
ציבורייםשמקבליםפחותמשאביםבגללנטלההגנהוההתמודדותעם
הסיכון.
המס הסמוי של הפשיעה 17
פרויקט"חשבוניותישראל":
ייבוש הביצות
משרד האוצר, רשות המסים בהנחיית עבודת ממשלה מקיפה בהובלת המטה
למלחמה בפשיעה בחברה הערבית השיקו את פיילוט "חשבוניות ישראל" במאי
2024, שהפך לתוכנית קבועה בנובמבר 2024. המערכת עושה שימוש בחסימה
טכנולוגית בזמן אמת של חשבוניות החשודות כפיקטיביות ומאתרת וחוסמת חשבוניות
בהיקף של כמיליארד ש"ח בחודש. בנוסף הרפורמה מחייבת עסקים לקבל מרשות
המסים "מספר הקצאה" לכל עסקת מעל 5,000 ש"ח (לפני מע"מ), כתנאי לקיזוז
המע"מ ובכך נלחמת בתופעת החשבוניות הפיקטביות.
הגדלת הנסות ממסים
פגיעה בתזרים הפלילי
טיהור מכרזים ציבוריים
חסימת חשבוניות בהיקף
ארגוני פשיעה מתקשים
השימוש בחשבוניות
של 12 מיליארד ש"ח
לשלם ל"חיילים"
פיקטיביות אפשר לחברות
בשנה מתרגמת לתוספת
ולספקים ללא היכולת
הקשורות לארגוני פשיעה
ישירה של מיליארדי
להוציא כספים מהכלכלה
להציג רווחיות כוזבת
שקלים לקופת המדינה
הלגיטימית דרך חשבוניות
ולזכות במכרזים. צמצום
ממע"מ ומס הכנסה.
כוזבות.
התופעה מקשה עליהן
להתחרות.
דוחמבקרהמדינהמצביעעלחסמיםמשמעותיים:בשנים2018–2016
תפסההמשטרהרכושבשווי4.2מיליארדש"ח,אךרקכ454-מיליון
ש"ח(כ11%-)הסתיימובצוויחילוטסופיים.הפערנובעמצוואריבקבוק
בפרקליטותוהתמשכותהליכיםמשפטיים.
המס הסמוי של הפשיעה 18
למהזהחשובעכשיו
חשבוניות פיקטיביות הן אחד ממנועי ההון השחור המרכזיים במשק: הן מאפשרות
•
לנפח הוצאות, להקטין רווחים מדווחים ולייצר מסמכים שמסתירים זרימת כסף לא
חוקית.
החסימה בזמן אמת משנה את כללי המשחק: במקום אכיפה בדיעבד, המערכת
•
פועלת בשלב ההנפקה ומקשה על "כיבוס" הכסף כבר בנקודת הכניסה.
•
המהלך צפוי להיטיב במיוחד עם עסקים קטנים ובינוניים שפועלים כחוק, משום
שהוא מצמצם תחרות לא הוגנת מצד גורמים שמשתמשים בחשבוניות מזויפות כדי
להציע מחירים נמוכים באופן מלאכותי.
ההשפעה אינה רק תקציבית אלא גם משטרתית וציבורית: פחות כסף זורם לארגוני
•
פשיעה, ויש יותר יכולת לחשוף שרשראות ספקים, קבלני משנה ונהנים סופיים.
איךהמנגנוןעובדבפועל
1
החשבונית נשלחת לאישור מספר הקצאה לפני הדיווח למע"מ.
2
המערכת מזהה חריגות, דפוסי סיכון או אי התאמות בין נתוני החברות.-
חשבוניות חשודות נחסמות או מסומנות לבדיקה, כך שהרשת הפלילית לא
יכולה להמשיך במחזור הכסף כרגיל.3
המידע המצטבר מסייע לרשות המסים לחדד מודלים, לאתר מוקדי סיכון
חדשים ולבנות אכיפה ממוקדת יותר.4
דוגמהאופיינית:חברהשמדווחתעלפעילותבנייהבהיקףגבוה,אךאין
להעובדים,ציודאותנועתכספיםתואמת,עלולהלהדליקנורתאזהרה.
במקרהכזה,החסימההטכנולוגיתמונעתיצירת"שרשרת"שלמסמכים
שמאפשרתלהלביןהכנסותאולנפחהוצאות.
המס הסמוי של הפשיעה 19
קריפטו
המנגנוןהפיננסישלארגוניהפשיעהבשימושבמטבעות
קריפטוגרפייםלהלבנתהון
המעבר המואץ של ארגוני הפשיעה בישראל לשימוש במטבעות קריפטוגרפיים
מייצג קפיצת מדרגה טכנולוגית בשיטות הלבנת ההון והסתרת הנכסים מפני רשויות
האכיפה והמס. המערכת הפיננסית המבוזרת מאפשרת לעבריינים להחזיק בביטקוין
Bitcoin() ובאתריום Ethereum() כ"כספת דיגיטלית" המנתקת באופן אפקטיבי את
הזיקה בין העבירה המקורית לבין הכסף המולבן.
הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מצביעה על מגמה מובהקת של מעבר
לשימוש במטבעות יציבים Coins( Stable) המעוגנים בערך של מטבעות פיאט, לצד
שימוש בפלטפורמות עמית-לעמית P2P(), יישומי כלכלה מבוזרת DeFi() ומסחר
מבוזר המאפשרים ריבוד ) מהיר של הנכסים הפיננסיים.Layering(
למרות הניסיונות להדק את האסדרה בישראל באמצעות צווי איסור הלבנת הון
המטילים חובות זיהוי לקוח KYC() קפדניות ורישום כתובות ארנקים בהתאם להנחיות
הFATF- הבינלאומיות, ארגוני הפשע מצליחים לעקוף מגבלות אלו דרך רשתות
מסועפות המשלבות חלפנים במדינות זרות (כגון טורקיה ואיחוד האמירויות) וחשבונות
קש. שיתוף הפעולה הכלכלי חוצה הגבולות מאפשר החדרת נכסים דיגיטליים
לבורסות מפוקחות ולבנקים ישראליים תוך שימוש במערכות סגורות למחצה
ובמסמכים מזויפים המטעים את קציני הציות.
דינמיקתשוקהקריפטו:תנודתיות,הונאותרשתוחיבור
לצינורותמימוןגלובליים
לצד פוטנציאל ההסתרה, התלות של עולם הפשע בקריפטו חושפת אותו לתנודות
החריפות בשוק, כפי שהודגם בצניחה הדרמטית של שער הביטקוין מ127- אלף דולר
ל66- אלף דולר, אירוע שמחק עשרות מיליוני דולרים מהונם המצטבר של ארגוני
פשיעה בצפון ובאזור השרון. הפסדי עתק אלו ערערו את אמון העבריינים בקריפטו
כמקלט בטוח, והובילו לגל של "בריחה" והסטת משאבים לרכישת נכסים פיזיים
יציבים כאונקיות זהב.
המס הסמוי של הפשיעה 20
במקביל, ארגוני פשיעה ישראלים הפכו למחוללי פשיעת סייבר פיננסית פעילה,
כאשר הם מתפעלים מוקדי הונאה טלפוניים ומפתים אזרחים זרים, לרבות בסעודיה
ובאירופה, להשקיע במיזמי קריפטו ונפט פיקטיביים תוך גזילת עשרות מיליוני שקלים.
בנוסף, חקירות מודיעין פיננסי חושפות קשרים הדוקים ודפוסים דומים בין שיטות
ההלבנה של ארגוני פשיעה מקומיים לבין תשתיות של מימון טרור.
רשתותאלועושותשימושבאלפיארנקיםלאמזוהיםובבורסותזרות
שאינןמצייתותלסנקציות(כגוןבורסתNobitex האיראנית),המעבירות
מיליארדידולריםבמסלוליםפתלתליםהמקשיםעלרשויותהאכיפה
בישראללהכניסאתכללהארנקיםהמעורביםלרשימותהשחורות.
המס הסמוי של הפשיעה 21
צ'יינגים
היקףהפעילותוהשלכותיההפליליותשלרשתסוכנויות
חלפנותהכספיםהלאחוקיות
ענף נותני השירותים הפיננסיים (נש"פים או צ'יינג'ים) הלא חוקיים בישראל משמש
כצינור החמצן המרכזי של הכלכלה השחורה ומשפחות הפשע, תוך עקיפת המערכת
הבנקאית הממוסדת. הנתונים הפיננסיים חושפים תנועת הון מסיבית בהיקף של
כ105- מיליארד שקלים בין השנים 2018 ל2025- שעברו דרך נש"פים, כאשר מחזור
המזומנים בצ'יינג'ים זינק ב93%- והגיע ל63.7- מיליארד שקלים בשנת בלבד.2024
מתוך כ2,000- צ'יינג'ים הפועלים במדינה, כ600- פועלים ללא רישיון מוסדר מרשות
שוק ההון, והם מתפקדים כבנקים פרטיים בלתי חוקיים עבור עבריינים המשתמשים
באנשי קש כדי לעקוף את דחיית רישיונם בשל עבר פלילי. דוגמה בולטת לכך
היא רשת הצ'יינג'ים בטייבה שהלבינה מעל 1.15 מיליארד שקלים, לצד פשיטות
משטרתיות בבאקה אל-גרבייה (הלבנה של 75 מיליון ש"ח), בטירה 15( מיליון ש"ח),
ובראשון לציון שבה נתפס רכוש בשווי מיליון ש"ח.130
הצ'יינג'יםהלאחוקייםמהווים"מחוללפשיעה"ואלימותקיצונית;
היריבותעלהשליטהבהםוניכיוןהצ'קיםבשוקהאפורהובילולמלחמת
חורמהוגליחיסוליםביןארגוניהפשיעהשלדומראני,מוסליואברג'יל.
הקשרההדוקלפשיעההחמורהמתבטאבהצהרתגופיהביטחוןכי"אין
תיקפשיעהבמשטרתישראלשאיןלונש"פ.
המס הסמוי של הפשיעה 22
נתוניםסטטיסטיים
ומדדי אכיפה כלכלית בישראל
הנתונים הפיננסיים והרגולטוריים מצביעים על מגמה מדאיגה של זליגת הון מסיבית
מהמערכת הבנקאית המפוקחת אל ערוצים אלטרנטיביים, המשמשים כר פורה
לפעילות עבריינית. בין השנים 2019 ל2024-, היקף המזומנים בצ'יינג'ים (נותני שירותי
פיננסיים - נש"פים) זינק ב93%- מ33-, מיליארד ש"ח ל63.7- מיליארד ש"ח. זינוק
דרמטי זה עומד בניגוד מוחלט לצמיחה המתונה שנרשמה במערכת הבנקאית, שבה
עלה היקף המזומנים ב19%- בלבד באותה תקופה (מ34- מיליארד ש"ח ל40.5-
מיליארד ש"ח) קצב הנמוך אפילו מצמיחת התוצר.
ההסבר לבריחת הון זו טמון, בין היתר, במחזור ניכיון הצ'קים המצטבר בנש"פים,
שהגיע בין השנים 2018 ל2025- להיקף עצום של 105 מיליארד ש"ח. פעילות זו
מספקת נזילות אדירה במזומן המאפשרת לארגוני פשיעה לפעול מחוץ לרדאר של
רשויות האכיפה. מגמה זו המשיכה להכות שורשים גם בשנת 2025, שבה היקף
עסקאות ניכיון הצ'קים חצה את רף ה13- מיליארד ש"ח, דבר המעיד על שימוש גובר
בצ'קים דחויים כמכשיר פיננסי לקבלת מזומן מיידי ללא דיווח.
היעדר הפיקוח והדיווח בענף מתבטא בפער דיווח של כ8- מיליארד ש"ח (הון שחור)
בין המחזור המדווח בנש"פים לדיווחים בפועל למע"מ, נתון המצביע על העלמות
מס שיטתיות בהיקפי ענק. המצב מחמיר לנוכח כשלי הרגולציה ויחס הרישוי הירוד
בסקטור: מתוך כ2,000- צ'יינג'ים פעילים, כ600- סוכנויות פועלות ללא רישיון.
משמעות הדבר היא שכ30%- מהענף מתנהל בטריטוריה פיראטית לחלוטין או תחת
חברות קש הנשלטות על ידי גורמים עברייניים.
למציאותכלכליתזוישמחירדמיםכבדבשטח.הפיכתםשלהצ'יינג'ים
למנועמרכזישלסחיטה,מאבקיטריטוריהואספקתאשראישחורהובילה
לעלייהחדהבפשיעההאלימה.אבטחתזרימתהכספיםהבלתימפוקחת
הזומהווהאתחמצןההמשכיותהכלכלישלארגוניהפשיעהבישראל.
המס הסמוי של הפשיעה 23
השפעתהפשיעההמאורגנת
על התקציב הציבורי
הפגיעה הכלכלית בחברות ממשלתיות וברשויות המקומיות כאמור, התעצמותה של
הפשיעה המאורגנת בישראל, ובפרט בפריפריה הגיאוגרפית בנגב ובגליל, מהווה איום
אסטרטגי חמור על חוסנו הכלכלי של המגזר הציבורי. פגיעה רחבת היקף זו אינה
מתמצה בפעילות פלילית קלאסית, אלא חודרת באופן שיטתי אל תוך התקציבים
השוטפים ותוכניות הפיתוח של משרדי הממשלה, חברות ממשלתיות ותאגידים
לאומיים, וכן אל קופותיהן של הרשויות המקומיות. זליגה זו של כספי ציבור לידי
גורמים עבריינים מתרחשת ברובה דרך ערוצים מוסדרים לכאורה, כגון מכרזים
ציבוריים, שירותי שמירה ואבטחה כפויים, ועלויות מיגון ושיקום פיזי של תשתיות חיונ
מנגנוןהפגיעההכלכליתועלויותהשמירהבמגזרהציבורי
אחד המנגנונים המרכזיים שדרכם מתועלים כספי ציבור לארגוני פשיעה הוא כפיית
שירותי שמירה ואבטחה, הידועה כתעשיית דמי החסות ("פרוטקשן"). תעשייה זו
פועלת תחת כסות לגיטימית של חברות שמירה המוקמות בתוך ימים ספורים ללא
רגולציה ממשית, תוך שימוש בחשבוניות מס מוסדרות המוכרות לניכוי מס.
חברות ממשלתיות כדוגמת "נתיבי ישראל", חברת החשמל ותאגידי מים מוניציפליים,
המובילות פרויקטים לאומיים של סלילת כבישים, פריסת רשתות חשמל והנחת
קווי מים, מוצאות עצמן משלמות בעקיפין או במישרין דמי חסות כדי למנוע הצתות
חבלניות וגניבת ציוד הנדסי יקר ערך באתרי העבודה. כך, למשל, בפרויקט לסלילת
כביש גישה לקריית המודיעין של צה"ל בדרום, הוגש כתב אישום נגד גורמים שסחטו
באיומים קבלנים של המדינה במסווה של מתן שירותי "שמירה".
בזירת השלטון המקומי, רשויות מקומיות רבות נאלצות להקצות נתחי עתק מתקציבי
הארנונה והמיסים העירוניים להתגוננות ואבטחה מניעתית. החשש מפגיעה ברכוש
ציבורי מוביל להוצאות אבטחה חריגות; מועצה אזורית בנגב, כפי שנחשף בדוח מבקר
המדינה, משלמת מעל 700,000 שקלים בחודש (!), שהם מעל 12 מיליון ש"ח בשנה
(!!), עבור "שמירת לילה" במוסדות החינוך שבתחומה.
הוצאות אלו באות על חשבון תקציבי רווחה, חינוך ופיתוח עירוני, ומהוות למעשה מס
עקיף שמשלמים האזרחים לארגוני פשיעה שהשתלטו על מרחב האבטחה המקומי.
המס הסמוי של הפשיעה 24
נזקיםישיריםלתשתיותלאומיותועלויותהמיגוןהפיזי
היעדר המשילות וההרתעה הציבורית מובילים לפגיעה יומיומית ושיטתית בתשתיות
פיזיות אסטרטגיות, דבר המאלץ את המדינה וחברותיה להשקיע תקציבי עתק בתיקון,
שיקום ומיגון מחדש של אתרים. פגיעות אלו כוללות חיתוך כבלים, גניבת שנאים
ודלקים (המשמשים בין היתר למימון ורשתות אספקה של גידולי סמים), וחבלות
מכוונות במתקני מים וחשמל. נוסף על כך, שטחי אש ובסיסים צבאיים מרכזיים (כגון
בסיס צאלים ונבטים) סובלים מפריצות יומיומיות, גניבות תחמושת וציוד, המחייבות
השקעה מסיבית באמצעי מיגון פיזיים כגון גדרות היקפיות, מצלמות, רחפנים וסיורים
מוגברים.
להלן נתונים כספיים וכמותיים מתוך דוחות מבקר המדינה, המשקפים את נטל
העלויות הנגרם לחברות הממשלתיות ולמשרדי הממשלה כתוצאה מחבלות ופגיעות
ישירות בתשתיות:
השלכותהמקרועלתקציביהפיתוחומכרזיהמדינה
עלויות כלכליות
היקף הפגיעה
הגוף הנפגע
ישירות והשלכות
והאירועים בשנה
תפעוליות
נזק כלכלי של כ3.1-
ממוצע של כ103- אירועי
מיליון ש"ח ב45- מקרים
חברת מקורות
חבלה ופגיעה בתשתיות
בולטים בלבד; שיבושים
בשנה.
באספקת מים סדירה.
ממוצע של כ29- אירועי
תקלות וניתוקים ביישובי
חברת החשמל
פגיעה פיזיים בתשתיות
הפזורה בשיעור הגבוה פי
בשנה.
מהממוצע הארצי.2.5
עלויות תחזוקה גבוהות,
12 אירועים –2019(
דליפות דלק פוטנציאליות
תש"א (תשתיות אנרגיה)
2024), מתוכם 9 חבלות
ופגיעה באמינות המערכת
בתשתית ו3- גניבות דלק.
האנרגטית.
פרויקטים להפיכת קרקע
פלישות קבועות לשטחי
ושיקום לשם השמדת
אש של המרכז הלאומי
גידולי קנאביס בהיקף
משרד הביטחון
לאימונים ביבשה (מל"י)
של 4,498 דונם; 1,730
ובאזור נבטים.
פעולות השמדה –2021(
).2023
90 תיקי חקירה שנפתחו
הפסד הכנסות ישיר
רשות המיסים
בין השנים 2020 ל2024-
למדינה ממס הבלו בסך
בגין עבירות מס פליליות.
של מיליון ש"ח.24.98
המס הסמוי של הפשיעה 25
להשפעות הפשיעה ישנו אפקט מצטבר חמור על כלכלת המדינה ותקציבי המקרו
שלה. הפחד מפני סחיטה ואיומים באתרי הבנייה מונע מקבלנים נורמטיביים ואיכותיים
לגשת למכרזים ממשלתיים בפריפריה. כתוצאה מצמצום התחרות, פרויקטים
ציבוריים מתייקרים במאות אלפי ואף במיליוני שקלים לפרויקט, עלויות המגולמות
ישירות במחירי הדיור הציבורי, כבישים ותשתיות, וממומנות בסופו של דבר מכספי
המיסים של אזרחי המדינה.
מערכת אכיפת החוק מתקשה לייצר הרתעה. מתוך 1,743 תיקי חקירה שנפתחו
במשטרה בגין סחיטת דמי חסות בין השנים 2020 ל2024- כ82%-, נסגרו או נגנזו,
בעיקר בשל פחדם של קורבנות הסחיטה להגיש תלונות רשמיות ולשתף פעולה עם
רשויות התביעה. חוסר האפקטיביות של האכיפה הפלילית מניע את המדינה לעבור
לערוצי פעולה מנהליים וכלכליים.
במסגרת זו, מוביל משרד האוצר את הצעת חוק עסקאות גופים ציבוריים (תיקון מס'
12), שמטרתה להקים ועדה ייעודית באגף החשב הכללי המוסמכת לפסול ספקים
וקבלנים שיש לגביהם מידע מודיעיני המעיד על קשרים לארגוני פשיעה. נכון לשלב
זה, החשב הכללי ומשרד המשפטים כבר עצרו התקשרויות פעילות עם שישה
תאגידים וקבלנים החשודים במעורבות בפעילות פלילית מאורגנת, בניסיון לחנוק את
זרימת התקציבים הממשלתיים המזינה את כלכלת הצללים הפלילית בישראל
המס הסמוי של הפשיעה 26
אקסטרפולציהארצית:
היקף הפגיעה הכלכלית השנתית
על בסיס דו"ח מכון ריפמן, ניתן לבצע אקסטרפולציה של היקפי הפגיעה הכלכלית
ברמה הארצית עבור החברה הערבית כולה. החלה של המודל על כלל החברה
הערבית (המהווה כ מאוכלוסיית המדינה) מעלה את המספרים באופן דרמטי.21%-
הערכת
סעיף
הנתונים מתוך
נזק
תחשיב האקסטרפולציה
מס׳
הפגיעה
הטקסט
לאומי
הלאומית שבוצע
שנתית
מופיע בטקסט כנתון מאקרו
"מס הטרור
עלות לפרט:
23
ארצי קיים. נשען על הכפלת
השקט"
1
2000 ₪. למשק
מיליארד ₪
8,000 ₪ בכ2.9- מיליון משקי
(סעיף מאקרו
בית: 8000 .₪
בשנה
בית בישראל (כ23- מיליארד ₪
כללי)
ישיר).
נזק ממוצע
הכפלת הנזק 81,000( ₪ בכ-)
מזון וחקלאות
למשק: 81,000
כ1.2-
80% מתוך כ12,000- החקלאים
2
(פשיעה
90%-93% .₪
הפעילים בכל רחבי הארץ,
מיליארד ₪
חקלאית)
סחיטה באזורי
בתוספת עלויות שמירה עקיפות.
פריפריה.
הפרשה של 2%-
גזירה של 4% עד 10% מתוך
דיור ותשתיות
5% מתקציב
כ5- עד 8
היקף ענף הבנייה והתשתיות
3
(פרוטקשן
פרויקט. נזק של
מיליארד ₪
הלאומי כולו (המוערך בלמעלה
בבנייה)
₪ 500,000+
מ100- מיליארד בשנה).₪
להצתת כלי.
מבוסס על תוספת העלות
התייקרות של
ביטוח (גניבות
כ3- עד 4
לכלל צי הרכבים בישראל (מעל
4
20%-56%
רכב ורכוש)
3 מיליון רכבים) שסופג את
מיליארד ₪
בפרמיות.
התייקרות הפוליסות.
אקסטרפולציה ארצית (לפי הפירוט
הבא):
1. הון שחור ומיסים: אם בנגב נאבד
200 מיליון, ברמה הארצית (כולל
הגליל, ערים מעורבות ופשיעה
הנגב בלבד:
מאורגנת במרכז) המכפיל הוא פי 10-
נזקי תשתיות,
אובדן 200 מיליון
כ4.5- עד
15 = 2-3 מיליארד .₪
5
הון שחור
₪ מיסים. 250-
6 מיליארד
2. עלויות אכיפה וכליאה: אם בנגב
ואכיפה
350 מיליון ₪
₪
משקיעים 300~ מיליון ש"ח עודפים
הוצאות אכיפה.
בגלל חוסר משילות, והנגב מהווה
כ15%- מנטל הפשיעה הזה, המכפיל
הארצי הוא פי 6.5 = כ2- מיליארד .₪
1. גניבות חשמל/מים: השלמה של עוד
כ0.5-1- מיליארד ₪ בפריסה ארצית.
הערכה מחוזית של 250 מש"ח בשנה
המס הסמוי של הפשיעה 27
מההמשמעותשלהמספריםהללו?
הנזק אינו "מקומי" או נקודתי: הוא זולג לכלל המשק דרך מחירים גבוהים יותר,
•
פרמיות ביטוח, עלויות בנייה ותמחור סיכון.
•
כאשר עסקים ומשקי בית פועלים תחת איום, העלות אינה רק כספית — היא גם
ירידה בהשקעות, דחיית רכישות, והקטנת פעילות כלכלית.
ענפים עתירי מזומן, כמו בנייה, חקלאות ותובלה, רגישים במיוחד לדרישות "דמי
•
חסות" ולחדירה של הון שחור.
•
הפגיעה המצטברת מחלישה רשויות מקומיות, מקטינה בסיס ארנונה, ומקשה על
פיתוח תשתיות ושירותים ציבוריים.
דפוסיפגיעהנפוציםבשטח
•
סופגים גניבות ציוד, השחתת שטחים חקלאיים והפסדים תפעוליים חוזרים.
•
משפחות ועסקים קטנים משלמים יותר על ביטוח, תחבורה, תיקונים ושירותים
נלווים.
•
היעדר אכיפה רציפה יוצר תמריץ להמשיך בתופעה, משום שהסיכון לעבריינים נותר
נמוך ביחס לרווח.
תובנהמרכזית
המשמעות האמיתית של האקסטרפולציה היא שהפגיעה הכלכלית אינה רק
שאלה של "כמה כסף נגנב", אלא של מערכת שלמה שמייצרת עיוותי שוק,
מקטינה תחרות, ומעבירה עלות סמויה לכל אזרח. ככל שהאכיפה, השקיפות
וההגנה על עסקים יתחזקו — כך ניתן יהיה לצמצם את הנזק המצטבר ולהחזיר
פעילות כלכלית לגיטימית למסלול יציב.
המס הסמוי של הפשיעה 28
משילותפיסקלית
והחלטת ממשלה 549
הניסיון הממשלתי להתמודד עם הפשיעה בחברה הערבית התנקז להחלטת
הממשלה 549 הכוללת תוכנית חומש רחבה עם תקציב של כ1.5-, מיליארד ש"ח
המיועדים למשרד לביטחון לאומי בלבד. אולם, בחינה של ביצוע התקציב בסוף שנת
2025 מצביעה על תת-ביצוע חמור — רק כ מיליון ש"ח נוצלו.748-
קושי בגיוס כוח אדם
עיכובים סטטוטוריים
חוסר אמון קהילתי
המוכנים לפעול
קשיים בהקמת
היעדר שיתוף פעולה
במוקדי החיכוך,
תחנות משטרה ומבני
מצד הרשויות
במיוחד לאור
ציבור בתוך היישובים
המקומיות החוששות
השחיקה בשכר
הערביים עקב בעיות
מהשתלטות ארגוני
והתנאים המאתגרים.
תכנון ואיומים על
פשיעה על התקציבים
קבלנים.
המוזרמים.
נתוני 2025 מצביעים על כך שזו הייתה השנה המדממת ביותר בחברה הערבית,
עם 252 נרצחים ושיעור פענוח נמוך של 15% בלבד. היעדר ההרתעה ואי-ניצול
המשאבים המוקצים יוצרים מעגל קסמים של אלימות הגורם לבריחת מוחות והון
מהחברה הערבית.
פער בין כוונה לביצוע
ההשפעה על הרשויות
השלכות כלכליות
המקומיות
רחבות
התקציב קיים על
כאשר התקציבים
בהשקעות, מגדילות
הנייר, אך הביצוע
אינם ממומשים,
עלויות ביטוח
בפועל מוגבל בשל
הרשויות מתקשות
ואבטחה, ומחלישות
תיאום לקוי בין משרדי
לבנות תשתית
את ההון האנושי דרך
ממשלה, חסמים
קבועה של אכיפה,
נטישת צעירים,
רגולטוריים וקצב
מניעה וקהילה,
יזמים ובעלי מקצועות
יישום איטי בשטח.
ונשארות תלויות
חיוניים.
בפתרונות קצרי טווח.
המס הסמוי של הפשיעה 29
מה נדרש כדי לשנות כיוון?
עמקת היישום בשטח, חיזוק שיתוף הפעולה עם הנהגה מקומית,
ויצירת מנגנון מדידה שקוף שיציג לא רק תקצוב אלא גם תוצאות.
אכיפה בלבד אינה מספיקה
צד משטרה וחקירה, נדרשים מניעה קהילתית, חינוך, תעסוקה ופעולות
לשיקום אמון הציבור במוסדות המדינה.
מדדי הצלחה אפשריים
ירידה במספר מקרי הרצח, עלייה בשיעורי הפענוח, גידול בשעות סיור
ובנוכחות בשטח, והאצה בהקמת תשתיות משטרתיות ביישובים
הערביים.
המס הסמוי של הפשיעה 30
כיצדהפשיעהפוגעת
בכיס של כל אזרח
להון השחור ולפשיעה המאורגנת יש השפעה ישירה ועקיפה על הכיס של כולנו.
כשכסף עובר מיד ליד בלי "לעבור" דרך רשויות המס, נוצר גרעון בקופה הציבורית
שמתגלגל בסופו של דבר אל הצרכן המשלם.
1
הגדלת נטל המס על האזרח הנורמטי
אשר חלק משמעותי מהפעילות הכלכלית אינו מדווח, נוצר חוסר במיליארדי
שקלים. המדינה נאלצת להעלות מיסים (כמו מע"מ) או להשאיר אותם גבוהים
מהנדרש. הצרכן שמשלם כחוק נושא על גבו גם את "חלקו" של מי שמתחמק
ממס.
2
פגיעה בשירותים הציבוריים
ככל שיש יותר הון שחור באזור מסוים, הרשויות המקומיות מתקשות לגבות את
המשאבים הדרושים לפיתוח. התוצאה: מחסור בתשתיות תחבורה, מערכות
חינוך פחות מתוקצבות ושירותי רווחה דלים.
3
"מס פשיעה" ועלויות אבטחה
בעלי עסקים שנאלצים לשלם דמי חסות לא סופגים את ההפסד בעצמם —
העלויות מגולגלות ישירות למחיר המוצר או השירות. כשאתה קונה בסופר או
שוכר קבלן, המחיר שאתה משלם גבוה יותר.
4
תחרות לא הוגנת ועליית מחירים
עסקים שעובדים "בשחור" מציעים מחירים נמוכים יותר בטווח הקצר. בטווח
הארוך, התחרות פוחתת, נוצר מונופול של גורמים חזקים, והמחירים לצרכן
עולים בגלל היעדר אלטרנטיבות חוקיות.
5
נזק מצטבר למשק כולו
מעבר לפגיעה הישירה בכיס, פשיעה כלכלית יוצרת אי־ודאות, מפחיתה
השקעות, מחלישה עסקים קטנים ומרחיקה יזמים מהשקעה באזורים שנחשבים
"בעייתיים". כך נפגעת גם הצמיחה המקומית וגם איכות החיים.
המס הסמוי של הפשיעה 31
איפהזהמורגשביום־יום?
•
מחיר הגבוה של מוצרים ושירותים שמגלמים "עלות סיכון" של סחיטה והעלמות מס.
בזמן המתנה ארוך יותר לשירותים ציבוריים, בגלל מחסור בתקציבים.
•
•
בפחות תחרות בין עסקים חוקיים, ולכן פחות מבצעים והטבות לצרכן.
בפגיעה באמון: כשאנשים רואים ש"מי שלא מדווח" מרוויח יותר, המוטיבציה לציות
•
לחוק נשחקת.
2
1
אובדן הכנסות למדינה
העמסה על משלמי המסים
מיסים שלא נגבים מקטינים את
החסר מתגלגל אל האזרחים
התקציב לשירותים חיוניים.
והעסקים שכן מדווחים כחוק.
4
3
שירותים חלשים יותר
יוקר מחיה גבוה יותר
פחות תקציב פירושו פחות
הצרכן משלם יותר — גם במחיר
תשתיות, בריאות, חינוך וביטחון
המוצר וגם דרך המיסים.
קהילתי.
המאבק בפשיעה כלכלית הוא לא רק עניין של אכיפה — הוא מאבק על יוקר המחיה,
על איכות השירותים הציבוריים ועל השאלה מי באמת נושא בנטל הכלכלי במדינה.
המס הסמוי של הפשיעה 32
הנעהלפעולה:
סט הכלים המדינתי הנדרש
נדרש שינוי פרדיגמה ומעבר למאבק אגרסיבי, הוליסטי ורב-מערכתי. רק שילוב של
חדשנות טכנולוגית באכיפה, חקיקה מרתיעה ונוכחות פיזית מאסיבית של כוחות
ביטחון יוכל להטות את הכף.
חקיקה והסדרה
ניצול מלא של תקציבי המאבק
קידום חקיקה כוללת (דוגמת
ניצול מלא של 1.5 מיליארד
מתווה "חוק ריפמן" בנגב) שתקים
ש"ח שיועדו למשרד לביטחון
גוף מתכלל אחד בעל סמכויות
לאומי. נדרשת נוכחות משטרתית
לאכיפה, תכנון והקצאת קרקע.
מאסיבית וגיוס כוח אדם מקצועי
החמרת ענישה והחלת מעצרים
לאזורי החיכוך.
מנהליים על עבירות נשק בלתי
חוקי.
אכיפה כלכלית וייבוש הביצות
חיזוקמערכתהמשפטוהחילוטים
הרחבת השימוש הטכנולוגי
הקמת בתי משפט כלכליים
בפרויקט "חשבוניות ישראל"
ייעודיים להליכי הלבנת הון וחילוט
החוסם חשבוניות פיקטיביות
רכוש. יצירת מסד נתונים אחוד בין
בהיקף של כמיליארד ש"ח
המשטרה, פרקליטות ורשות
בחודש, וחונק את צינורות המזומן
המיסים לשחרור "צוואר הבקבוק".
של משפחות הפשע.
המס הסמוי של הפשיעה 33
אכיפהמבוססתמודיעין
נוכחותקבועהולאסמלית
יש לייצר מיפוי שיטתי של מוקדי ירי,
האפקטיביות אינה נמדדת רק במספר
נתיבי הברחה, סוחרי נשק ורשתות מימון.
הסיירות, אלא ביכולת לייצר נראות
מעבר ממענה תגובתי למודל חיזוי
רציפה: תחנות זמניות, מחסומים
מאפשר לרכז כוחות מראש, להפעיל צווי
דינמיים, סיורים רגליים ותגובה מהירה
חיפוש ממוקדים ולמנוע אירועי אלימות
לאירועים. נוכחות מתמשכת משנה את
לפני התלקחותם.
חישוב הסיכון של עבריינים ומחזקת
תחושת מוגנות בקרב התושבים.
חסימתמנועיהרווח
שיקוםאמוןקהילתי
ארגוני פשיעה נשענים על שילוב של הון
לצד האכיפה יש צורך בשותפות עם
שחור, קבלנות, סחיטה ועסקאות מזומן.
הנהגה מקומית, רשויות, חינוך ורווחה.
טיפול אפקטיבי מחייב פגיעה בו-זמנית
ללא מנגנוני תיאום, ההשקעה הציבורית
בכמה שכבות: חשבוניות פיקטיביות,
מתקשה לחלחל לשטח. שיקום אמון
רכוש לא מדווח, חשבונות קש, ועיקולים
יגדיל דיווחים, יחליש השתיקה ויחזק את
מהירים על נכסים וציוד.
הלגיטימציה של המאבק בפשע.
בפועל, הצלחת המהלך תלויה בשלושה תנאים משלימים: רציפות של אכיפה, אחידות
של ממשל ותקציבים, ו-מדידה שקופה של תוצאות. בלי יעד ביצוע ברור, גם תקציב
גדול עלול להתפזר בין משרדים, פרויקטים ומכרזים ללא שינוי אמיתי בשטח.
לפיהמודל,הסדרהחוקית(כמו"חוקריפמן")יכולהלהביאלחיסכון
של50%–30%מהעלויותהשנתיותכברבטווחשל5–3שנים—
והפיכתהנטלהכלכלילמנועצמיחהאמיתי.
המס הסמוי של הפשיעה 34
סיכום:
פרשת דרכים לכלכלת ישראל
כלכלת ישראל בשנים 2026–2025 ניצבת בפרשת דרכים. בעוד שהמערכת
הפיננסית הוכיחה עמידות נוכח אתגרי המלחמה והסייבר, ה"סרטן" של הפשיעה
המאורגנת מאיים לכלות את פירות הצמיחה העתידיים. אובדן של לפחות 10 מיליארד
ש"ח בשנה מהתוצר הלאומי הוא מחיר שחברה חפצת חיים אינה יכולה להרשות
לעצמה לאורך זמן.
המצבכיום
הפוטנציאלבהחזרתהמשילות
אובדן כ23- מיליארד ש"ח
חיסכון של 50%–30% בעלויות
בשנה. שיעור פענוח 15% בלבד.
תוך 5–3 שנים. הורדת מע"מ
תת-ניצול תקציבי חמור. מעגל
פוטנציאלית. אלפי תקנים נוספים
קסמים של אלימות ובריחת הון.
למערכת הבריאות. שחרור המשק
מהמשקולת הכלכלית הכבדה.
השיקום הכלכלי של ישראל לאחר המלחמה תלוי במידה רבה ביכולתה של הממשלה
להחזיר את המשילות לכל חלקי הארץ, להבטיח את שלום החקלאים בנגב ובגליל,
ולנקות את אתרי הבנייה והמכרזים הציבוריים מטפרסיה של הפשיעה המאורגנת.
למהזהחשובעכשיו?
•
המאבק בפשיעה אינו רק סוגיה פלילית — הוא תנאי יסוד לצמיחה, להשקעות
וליציבות תקציבית.
כאשר עסקים נדרשים לשלם "מס הצללה" לא פורמלי, מתייקר האשראי, קטן היקף
•
הפעילות ונפגעת התחרותיות.
בענפים רגישים כמו בנייה, חקלאות ותשתיות, אובדן המשילות מתגלגל לעלויות
•
ישירות: עיכובים, ביטוחים, אבטחה, ותשלומי סחיטה.
פגיעה מתמשכת בתחושת הביטחון האישי והכלכלי גורמת להגירה שלילית של הון
•
אנושי ועסקי מהפריפריה למרכז.
המס הסמוי של הפשיעה 35
מהיקרהאםלאתתבצעפעולה?
העמקת ההשתלטות של ארגוני פשיעה על שווקים מקומיים ועל מכרזים ציבוריים.
עלייה נוספת בפרמיית הסיכון של עסקים ויזמים, במיוחד בפרויקטים עתירי הון
המשך שחיקה בהכנסות המדינה ממסים עקיפים וישירים, לצד גידול בעלויות
אכיפה ושיקום.
פגיעה מתמשכת באמון הציבור ביכולת המדינה לאכוף חוק ולהגן על רכוש,
עובדים וחקלאים.
המס הסמוי של הפשיעה 36
המסר המערכתי
אכיפה,אכיפהכלכלית,תכנוןקרקעימסודרוהקצאתמשאביםאפקטיבית
אינם"תוספת"למדיניות, הםהתשתיתלשיקוםלאומי.כאשרהמדינהמחזירה
לעצמהאתהשליטהבשטח,היאלארקמצמצמתפשיעההיאפותחתמחדש
מסלוליהשקעה,משפרתתפוקה,ומאפשרתלהפנותכספיםציבורייםלחינוך,
בריאותותשתיותבמקוםלטיפולבנזקים.
דוגמה מעשית: צמצום היקפי ההשתלטות הפלילית על קרקעות, אתרי בנייה
ושרשרת האספקה החקלאית יכול להפחית הוצאות אבטחה, לקצר זמני ביצוע
פרויקטים ולהחזיר ודאות ליזמים ולרשויות המקומיות.
המס הסמוי של הפשיעה 37
מקורות
1] נ. ע. ואסף גבע, "תמונת מצב ונתונים המחיר הכלכלי של הפשיעה בחברה
הערבית," .2026
2[ "מחיר ההפסד בהעדר הסדרה-] דו"ח מכון ריפמן ".2025
3[ "הנזק הכלכלי מתופעת הפשיעה בישראל, המשרד לבט"פ,] ."2014
4[ "דו"ח פשיעה השומר החדש,] ."2022
5[] "היבטי משילות בנגב - ביקורת מעקב מורחבת, מבקר המדינה ."2026
6[ "המאבק בפשיעה באמצעות אכיפה כלכלית וחילוטים, מבקר המדינה,] ."2020
7[ "התחזית-]המקרו-כלכלית-של-חטיבת-המחקר-ספטמבר."2025-
]8[ 4". עשיית המטה 2024-2025 המטה למלחמה בפשיעה בחברה". [מקוון.]
זמין ב: https://www.gov.il/he/pages/about-pro
9[]מקור ראשון 2026(), כתב אישום בגין סחיטת קבלנים בפרויקט גישה לקריית
המודיעין: https://www.makorrishon.co.il/news/article/290229
10[] מקור ראשון 2026(), גיבוש מאגר קבלנים חסומים באוצר על בסיס מידע
מודיעיני: https://www.makorrishon.co.il/news/article/302089
11[] פרוטוקול הוועדה המיוחדת של הכנסת בראשות מיכאל ביטון 2023(),
דיון בסוגיית הפרוטקשן בחברות ממשלתיות: https://fs.knesset.gov.il/25/
Committees/25_ptv_5642780.doc
12[] הודעת דוברות משרד האוצר 16.04.2026(), דיון בוועדת החוקה על תיקון חוק
עסקאות גופים ציבוריים: https://www.gov.il/he/pages/press_160426
13[]ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת 15.04.2026(), הכנת הצעת החוק לאיסור
התקשרות עם ספק מעורב בפשיעה חמורה: https://main.knesset.gov.il/News/
PressReleases/pages/press15042026u.aspx
המס הסמוי של הפשיעה 38
14[] נספח נתונים מורחב מתוך דוח המעקב המורחב של משרד מבקר המדינה
28.04.2026( "היבטי משילות בנגב:"),
https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/10526-1.aspx
15[] הערכה: המכה הקשה שספגו ארגוני הפשע בעקבות קריסת הביטקוין -
mako, accessed June 8, 2026, https://www.mako.co.il/men-men_news/Article-
ff00f4381ca6c91027.htm
16[] פורסם מדריך מקצועי בנוגע לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור בעולם הנכסים
הוירטואליים - https://www.gov.il/he/pages/news-23-12-25
] מחזיקים בקריפטו? צו איסור הלבנת הון חל גם על מטבעות דיגיטליים,17[
http://bit.ly/4e80C1t
18[] נתיב הקריפטו: כך, מתחת לרדאר, מממנים ארגוני הטרור את פעילותם -
כלכליסט https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/bk5fxxwna
19[] הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור,
https://www.capitax.co.il/Attachments/12082021.pdf
20[ הונאת קריפטו במאות מיליונים:] 8 חשודים נעצרו ,
/https://www.kan.org.il/content/kan-news/local/267348
21[] קריפטו, תסריטי שיחה ותעודות מזויפות: שיטת העוקץ החדשה של ארגוני
הפשע
https://www.ynet.co.il/news/article/b101opa89
22[] הצ'יינג'ים בישראל משמשים כמכבסת כספים
https://www.mako.co.il/finances-news/israel/Article-6f015922f02b221006.htm
23[] משטר איסור הלבנת הון בישראל - מבקר המדינה
a https://library.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/2022/2022.5/2022.5-101-
Halbanat-Hon.pdf
24[] מגה הלבנת הון: כתב אישום חסר תקדים הוגש נגד רשת צ'יינג'ים מטייבה -
מעריב, https://www.maariv.co.il/news/law/article-1245123
25[] נעצרו חשודים בהפעלת צ'יינג' ועסקים אחרים תוך העלמת הכנסות של מיליוני
https://www.gov.il/he/pages/sa260325-1 -
המס הסמוי של הפשיעה 39