חומר רקע
10
ב
יולי
2026
לכבוד,
חברי וחברות
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
הנדון: פערי שכר בין נשים לגברים בשגרה ובחירום
לקראתהדיוןשיתקייםב-
13.7.26
בוועדהלקידוםמעמדהאישהולשוויוןמגדריבנושאהצעהרגילהלסדרהיום
בנושא: "אמהות וקריירה -
פערי השכר בין נשים לגברים בישראל ובייחוד על רקע מצבי החירום" של חה"כ עדי
עזוז נבקש להציג את מצב פערי השכר המגדריים בישראל בשגרה ובעתות חירום.,
מחקרשנערךבמרכזאדוה,בשיתוףקרן פרידריךאברט,מצא,כי פעריהשכר במשקהישראלישריריםוקיימים
ולמצער חלקם גם יציבים לאורך שנים: הפער בשכר החודשי הממוצע
נותר יציב בעשור האחרון ועומד על בין
34%
-
36%
; הפער בשכר השעתי הממוצע
גדל בעשור האחרון ועומד על 21%
(בשנת 2022
, לעומת 15%
בשנת 2012
); הפער
בשכר החודשי החציוני בקרב העובדים.ות במשרה מלאה לא הצטמצם ב-
20
השנים
האחרונותונותריציבעלכ-
21%
-
נתוןהממקםאתישראלבמקוםהרביעיבדירוגפעריהשכרהמגדרייםבקרב
מדינות ה-
; נשים מהוות מעל 50%
בעשירון השכר התחתון ואילו רק כ-
20%
בעשירון השכר העליון.
OECD
רוב מוחלט של נשים מצוי ברמות השכר הנמוכות, תוך שהעובדות הערביות בעלות ההשכלה הנמוכה
ממוקמות בתחתית מדרג השכר.
עודעולה,כיהפעריםהמגדרייםבשכרמתרחביםעםהזמן,ובמיוחדסביבשלבלידתהילדים('קנסהאימהות:)'
נשים חוות ירידה בשכר ובקצב הקידום המקצועי שלהן לאחר הלידה. פער שאינן מצליחות לסגור בהמשך
הקריירה.תופעהזומתבטאתגםבמיעוטנשיםבתפקידיניהולבכיריםובייצוגןהנמוךבעמדותהשפעהכלכליות.
פערי השכר שהולכים ומתרחבים לאורך שנות העבודה משפיעים גם באופן ישיר על הפנסיה: רק כ-
36%
מהנשים מקבלות פנסיה תעסוקתית (לעומת 46%
מהגברים). לפיכך, שיעור גבוה יותר של נשים בגיל פרישה
מצויות בסיכון לעוני. סיבה מרכזית לכך היא ההסללה המגדרית, שתוצאתה בידול תעסוקתי בשוק העבודה -
ריכוז של נשים במקצועות הזוכים להערכת חסר ולתגמול נמוך.
בעתות חירום, הפערים המגדריים -
בשורה של היבטים -
מעמיקים. כך גם מן ההיבט של פערי השכר. מחקר
שעורכות
ד"ר יעל חסון, מנכ"לית מרכז אדוה, והדס בן אליהו, מנהלת מדעית של מרכז "יודעת" במכון ון ליר
בירושלים, מלמד על דפוסי השפעה של עתות משבר על נשים בהיבטים של השתתפות בשוק העבודה, בעומס
הטיפולי,בבריאותובאלימותכלפינשים.הגידולבהוצאותהצבאיותגורםלצמצוםההשקעההציבוריתבשירותים
חברתיים,מצבהמוביללפגיעהמובהקתבציבורהנשים,אשרנסמכותיותרעלהשירותיםהללו.נשיםגםמהוות
רוב בקרב המועסקים בשירותים החברתיים ולפיכך, הפגיעה בהן כפולה.
בתוך כך,
ניתן לאפיין דפוס מגדרי בשוק העבודה בעתות משבר: בתחילת המשבר, נשים נדחקות החוצה
משוק העבודה בהיקפים גדולים מגברים בשל ההאטה בשוק העבודה. כמו כן, לפי נתונים עדכניים של שירות
התעסוקה, נשים היו רוב בקרב דורשי עבודה ורוב מובהק בקרב מי שהוצאו לחל"ת כפוי (72%
), כך בכל סבבי
הלחימה. בתוך כך, מאפיין אותן יותר חוסר יציבות תעסוקתית. זאת על רקע הבידול התעסוקתי המאפיין את
ציבור הנשים בישראל, המרוכזות במשלחי יד הפגיעים במיוחד לכל האטה או פגיעה בשוק העבודה, בשילוב
האחריותהמוגברתשלהןלטיפולבילדיםובמשקהבית.בשלכך,מעמיקיםדפוסיהתעסוקההממוגדריםכירידה
לחלקיות משרה, עדיפות למקום עבודה קרוב לבית
ופערי שכר שאינם מצטמצמים.
עובדים שעתיים-
פגיעותן של הנשים בשוק העבודה מתבטאת גם בכך, שהן רוב (59%
) בקרב העובדים
השעתיים, אשר בעתות חירום לרוב אינם מפוטרים או מוצאים לחל"ת, אולם המשמרות שלהם מתבטלות או
מצטמצמות. לכן שכרם נפגע משמעותית.
הגנהחלשהבתקופותפגיעות-
בעתותחירום,מעסיקיםפוניםיותרמבשגרה,לקבלתהיתרלפגיעהבתעסוקת
עובדותהזכאיותלהגנהעלרקעהריוןולידה.רובהפניותלמנהלההסדרהוהאכיפהמתקבלותושיעורההיתרים
הניתנים לפגיעה בתעסוקה עומד על 75%
או יותר.
בעלותעסקיםקטנים-
בסקרשנערךבשנת2025
עלידימרכזאדוהבשיתוףהעמותהלהעצמהכלכלית,עולה,
כי כ-
70%
מבעלות העסקים הקטנים דיווחו על ירידה בהכנסות על רקע המלחמה.
עוני וביטחון סוציאלי-
מצבי חירום מחריפים את מצבן הכלכלי של נשים אשר בשגרה סובלות מאי שוויון בשוק
העבודה וזאת, ללא מערכת תמיכה ציבורית מספקת. בשל כך, הן עלולות להידרדר לחיים בעוני. בנוסף, נשים
הן רוב בקרב משפחות חד הוריות (86%
) וכ-
25%
מהן חיות בעוני (ומעל ל-
50%
בקרב נשים ערביות). כמו
כן, נשים מהוות רוב מקרב ציבור מקבלי הבטחת הכנסה (כ-
62%
בשנת 2024
.)
על רקע כל זאת, קיימת חשיבות רבה לנקיטת הצעדים הבאים:
1.דרישהל
מתוויפיצוייםבעתותמשבר,הנקבעיםמתוךראיהמגדרית
שלמצבןשלהנשיםבשוקהתעסוקה
ותוך הכרה בעומס הטיפולי המשפיע עליהן בעתות חירום.
2
. פיקוח על תנאי העסקה פוגעניים-
על המדינה לפעול במסגרת החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה,
תשע"ב-
2011
, לשם הבטחת הזכויות והתנאים של העובדים החלשים בשוק העבודה ולשם הגברת השקיפות
באופן העסקתם.
3
.
עדכון נוסח תיקון 6
לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד-
נוסח התיקון משנת 2020
המחייב דיווח מעסיקים
על פערי שכר מגדריים, אינו מבטיח דיווחים ברורים ואחידים. לכן, נדרש עדכון של נוסח תיקון 6
כך שיבטיח
שקיפות בנוגע לפערים הקיימים, איתורם, וכן יאפשר הטלת סנקציות ו/או תמריצים למעסיקים.
4
.
שיפורבתנאיהשכרוהעסקהבתחוםהטיפול-
הענףהמאוישברובועלידינשיםסובלמתנאיהעסקהקשים
ולפיכך, מתאפיין בתחלופה גבוהה ובפגיעה באיכות השירותים הציבוריים הטיפוליים.
5
. השקעה בפיתוח מסגרות חינוך איכותיות ומסובסדות-
מחסור במסגרות לפעוטות מהווה חסם מרכזי
לשילובן של נשים בעבודה. רק כ-
25%
מהילדים בגילאי 0
–
3
נמצאים במסגרות מוכרות. בחברה הערבית
שיעור הילדים במסגרות אלו מצומצם ביותר ועומד על 8%
בלבד. לכן, על המדינה לפעול לפיתוח מסגרות
מסובסדות, תוך הבטחת תנאי העסקה הוגנים לצוותים.
6
.
יישום החלטת ממשלה 1845
בנושא הטמעת חשיבה מגדרית
בגיבוש מדיניות ובקבלת החלטות בעתות
חירום.
בברכה,
ד"ר יעל פרואקטור
מקדמת מדיניות וקשרי ממשל
מרכז אדוה -
מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל
דוא"ל: [email protected]