חומר רקע

07/07/2026 בס"ד נייר עמדה – משפחות המטפלים בחללים ופורם נשות המילואימניקים לכבוד, חבר הכנסת אלעזר שטרן חברי ועדת משאבי אנוש מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל גויסו כ־3,000 משרתי מילואים למערך זיהוי החללים. במשך חודשים ארוכים ביצעו משימה לאומית מורכבת וחריגה, הכוללת חשיפה מתמשכת למראות קשים, עומס רגשי ומוסרי וליווי משפחות בשעותיהן הקשות ביותר. בשנה האחרונהנעשוצעדיםמשמעותייםלקידוםהמענהלאוכלוסייה זו.ועדותהכנסת,צה"ל,הרבנות הצבאית וגורמים נוספים פעלו להרחבת ההכרה במשרתי המערך, לקידום הכרה במעמד לוחם, לפיתוח ימי חוסן ולעידוד יצירת מענים ייעודיים. אלו צעדים חשובים ומשמעותיים, אולם מהדיונים בוועדות הכנסת, מהמפגשים עם המשרתים ובני משפחותיהם ומהנתונים שנאספו בשטח, עולה כי לצד ההתקדמות עדיין קיימים פערים מהותיים המחייבים בחינה והשלמת המענה. סקר הפורום ש בדק בקרב 400 משרתים מטפלים בחללים ובנות זוגם, שנער ך באוגוסט 2025 , מצביעים על שיעורים גבוהים של השלכות מתמשכות בקרב המטפלים:  60% דיווחו על דריכות מתמשכת.  50% דיווחו על קשי י שינה.  47% דיווחו על פגיעה בתעסוקה. ה סקר מצביע גם על השלכות משמעותיות על בני המשפחה:  70% מבנות הזוג דיווחו על דריכות מתמשכת.  64% דיווחו על קשיי שינה.  60% דיווחו על פגיעה בתעסוקה.  73% דיווחו על קושי בהתמודדות עם הילדים. פערים הדורשים בחינה והשלמת מענה: 1 . התאמת מערך טיפולי נפשי ייעודי בבריאות הנפש (ברה"ן) בשנה האחרונה מקודמים בצה"ל וברבנות הצבאית מהלכים חשובים של ימי חוסן, ימי עיבוד, מפגשי גיבוש ומעטפת קהילתית. מדובר במהלך מבורך, אשר נותן מענה משמעותי לחיזוק הלכידות ולעיבוד ראשוני של החוויה. עם זאת, מענים אלו אינם מהווים תחליף לטיפול נפשי ייעודי עבור אוכלוסייה שנחשפה לאורך זמן לאירועים טראומטיים בעוצמה חריגה. מהשיח עם המטפלים ומהניסיון שנצבר בפיילוטים עולה כי קיימת העדפה ברורה לטיפול במסגרת קבוצת שווים, בה המטפלים מכירים מראש את מאפייני התפקיד והחשיפה ואינם נדרשים להסביר מחדש את החוויה שעברו. מאחר שהרבנות הצבאית אינה הגורם האמון על מערך בריאות הנפש בצה"ל, נדרש לגבש בברה"ן תפיסת טיפול ייעודית למשרתי מערך זיהוי החללים ולבחון את מודל טיפול נפשי המותאם עבורם -טיפול ברה"ן- בשמ"פ– קבוצות טיפול שבועיות, ימי עיבוד טיפוליים מרוכזים או שילוב בין המודלים. 2 . השלמת יישום ההכרה במעמד לוחם הוועדות עודכנו כי כלל המטפלים בחללים צפויים להיות מוזנים במעמד לוחם, המאפשר זכאות להטבות ולמענים שונים. עם זאת, למיטב ידיעתנו עדיין קיימים פערים ביישום ההכרה בקרב חלק מהמשרתים והיחידות. אנו בקשים לבצע בדיקה שמית של כלל משרתי מערך זיהוי החללים, על מנת לוודא כי כל הזכאים אכן הוזנו במעמד המתאים וממצים את כלל זכויותיהם. בנוסף, עולה צו רך לבחון את תנאי הזכאות להטבות הנלוות, שכן חלק מהמענים מותנים בהמשך ביצוע שירות מילואים פעיל. בפועל, רבים מהמטפלים אינם נקראים עוד לשירות או ש אינם מגיעים להיקף השירות הנדרש, דווקא בתקופה שבה הם זקוקים ביותר למעטפת השיקומית. 3 . כתובת מסודרת למיצוי זכויות ולהליכי הכרה, איתור, יזום ומעקב מתמשך על פי סקרי ם רבים מה לוחמים אינם פונים מיוזמתם להליכי הכרה אולקבלת טיפול. המשמעות היא שהסתמכות על יוזמת הפרט בלבד אינה מספקת. אנו מבקשים להקים כתובת אחת ברורה שתלווה את המטפלים לאורך כל תהליך ההכרה, תסייע במיצוי זכויות ותאפשר ליווי מקצועי ורציף עד לסיום ההליך. לאור שיעורי הפנייה הנמוכים לטיפול, ישלבנות מנגנון סדורשל איתוריזום, שאינו מסתמך על פנייה עצמאית של המשרת. אנו מבקשים כי יוגדר גורם אחראי אשר יבצע פנייה אישית לכל אחד ממשרתי מערך זיהוי החללים, יוודא את מצבו, יציע את אפשרויות הסיוע הקיימות ויקיים מעקב לאורך זמן בהתאם לצורך. 4 . הרחבת המענה למשפחות הנתוני מלמדים כי גם בני ובנות הזוג ובני המשפחה מתמודדים עם השלכות משמעותיות של השירות, ובהן פגיעה בתפקוד, דריכות מתמשכת, קשיי שינה וקושי בהתמודדות עם הילדים. כיום אין מעטפת טיפולית סדורה המאפשרת עיבוד משפחתי או ליווי מקצועי לבני המשפחה, והמענים הקיימים מצומצמים ואינם נותנים מענה מספק.אין הכרה בצרכים הייחודיים של בנות הזוג ובני המשפחות של המטפלים בחללים, כחלק ממעגל החוסן התומך בביצוע השליחות. אנו מבקשים לבחון הרחבת המעטפת כךשתכלול גםאתבניובנות הזוג והילדים, מתוך הכרה בכך שהשיקום אינו מסתיים במשרת עצמו אלא משפיע על התא המשפחתי כולו, ובכלל זאת לכלול אפשרות למענה טיפולי לילדים, טיפולים זוגיים, אפשרויות להפוגה משפחתית ועוד. בימים אלה אנו מקיימיםמיפוימחודששלהעדפותיהם הטיפוליות של המטפליםבחללים, במטרה לסייע בהתאמת המענה המיטבי עבורם. אנו מבקשים את שיתוף הפעולה של כלל הגורמים הרלוונטיים, כדי שנוכל יחד לבנות את המענה המדויק והמתאים ביותר לצורכיהם. על כן, אנו מבקשים לקדם את הצעדים הבאים: 1 . גיבוש והפעלת מערך טיפולי נפשי ייעודי בבריאות הנפש (ברה"ן) עבור משרתי מערך זיהוי החללים, המותאם למאפייני החשיפה הייחודיים של התפקיד, לרבות בחינת מודלים של טיפול קבוצתי, ימי עיבוד טיפוליים ומענים משלימים, והנגשת מידע אודות מסגרות ליווי ותמיכה זמינות בהתאם לצורך. 2 . השלמת בדיקת הזכאות והזנת מעמד לוחם לכלל משרתי מערך זיהוי החללים הזכאים לכך, תוך בחינת החסמים הקיימים במימוש ההטבות והזכאויות הנלוות. 3 . הקמת כתובת אחת ברורה למיצוי זכויות ולהליכי הכרה , שתלווה את המשרתים לאורך כל תהליך ההכרה באגף השיקום, תסייע במימוש זכויותיהם ותהווה גורם מתחלל עבורם. כגון ליווי של קצין תלמ שיעזור בהליך ההכרה. 4 . מינוי גורם אחראי לאיתור יזום ולליווי מתמשך של כלל המשרתים שפעלו במערך זיהוי החללים, אשר ייצור קשר אישי עם כל משרת, יבחן את צרכיו, יפנה למענים המתאימים ויוודא כי אף אחד לא נופל בין הכיסאות. 5 . הקצאת משאבים לפיתוח מעטפת תמיכה מותאמת לצורכי המשפחות. משרתי מערך זיהוי החללים עזבו את משפחותיהם, עבודתם ושגרת חייהם, ונענו לקריאת המדינה לבצע את אחת המשימות הקשות, הרגישות והקדושות ביותר. הם היו שם עבור מדינת ישראל ברגעיה הקשים ביותר. כעת מוטלת על המדינה האחריות להיות שם עבורם – לזהות, ללוות, לטפל ולהבטיח שאיש מהם לא יישאר להתמודד לבדו עם השלכות השירות. בכבוד רב, עו"ד עמית טרכטינגוט ראש תחום מדיניות פורום נשות המילואימניקים [email protected] איילת עירון מקדמת מדיניות ופורום נוער המילואים פורום נשות המילואימניקים [email protected] שמרית טוביאנה יו״ר פורום שותפות לשליחות l.com i Shutafot.lashlihut@gma