חומר רקע

12/07/2026 כ"גבתמוז תשפ"ו לכבוד חברותוחברי ועדת קידום מעמדהאישה לושיווין מגדרי הנדון: נייר עמדה מטעם שדולת הנשים בישראל על אמהות וקריירה - פערי השכר בין נשים לגברים בישראל ובייחוד על רקע מצבי החירום. ישראל מתמודדת עם פערי שכר מגדריים מהגבוהים במדינות ה־ OECD . לפי נתוני שנת 2024 , ישראל מדורגת במקום השני מבין מדינות הארגון בפערי השכר בין נשים לגברים. פערים אלה אינם נובעים מגורם יחיד, אלא ממכלול חסמים מבניים בשוק העבודה, ובהם הבדלים בהיקפי המשרה, ריכוז נשים בענפים ובתפקידים שבהם השכר נמוך יותר, תת ייצוג בתפקידי ניהול ובמוקדי קבלת החלטות, האחריות לטיפול בילדים ובמשקהביתואפליהישירהועקיפה. למציאותזומצטרפתהעובדהשמדינתישראלמצויהמאז7 באוקטובר2023 ברצףממושךשלמצביחירום. סגירת מסגרות החינוך, שיבושים בשגרת העבודה, גיוסי מילואים ממושכים והיעדר מנגנון קבוע המעניק מענה להוריםעובדים אינם משפיעים באופן שווהעלנשיםועל גברים. מחקרים בישראל ובעולם מצביעים באופן עקבי על כך שבמשברים כלכליים ובמצבי חירום תעסוקתן של נשים,ובפרטשלאימהות,נפגעתבשיעורגבוהיותר.גםמחקריםעלהשלכותמלחמתחרבותברזלמלמדים כי מצבי חירום מעמיקים פערים מגדריים קיימים, בין היתר בשל סגירת מסגרות החינוך, הפגיעה בענפים שבהם מועסקות נשים רבות והגידול בעבודת הטיפול במשפחה. הפגיעה אינה בהכרח מסתיימת עם תום המשבר, נשים עלולות לחזור לשוק העבודה בהיקפי משרה נמוכים יותר ולהיפגע בשכר, בקידום ובזכויות הסוציאליות. אחד המושגים המרכזיים בספרות הכלכלית והחברתית העוסקת בשוק העבודה הוא "קנס האימהות״ . מדובר במונח המתאר את הירידה בהכנסה, בהיקף העבודה ובסיכויי הקידום של נשים בעקבות הכניסה להורות, בהשוואה למסלול התעסוקתי של גברים ושל נשים שאינן אימהות. הקנס עשוי להתחיל כבר בתקופתההיריון,להתעצםסביבהלידהותקופתהלידהוההורות,ולהמשיךלהשפיעבמשךשניםעלבחירת מקוםהעבודה,היקףהמשרה, הש כר,הקידום,הזכויות הסוציאליות והחיסכוןהפנסיוני. שדולת הנשים בישראל ערכה בשנים 2025 ו־2026 את "סקר הנשים הגדול" במטרה לבחון את חוויותיהן של נשים בישראל, את הנושאים שמעסיקים אותן ואת הצרכים והחסמים שהן פוגשות בחיי היום יום. במסגרתהסקריםנבחנו, בין היתר, גם סוגיותהנוגעותלתעסוקתנשים,פערי שכר, זכויותבהיריוןובלידה, החזרהלעבודהוהשפעתהאימהותעלהבחירותהתעסוקתיותועלמסלולהקריירה. ממצאיהסקריםעולים בקנה אחד עם הספרות והמחקרים על פערי השכר ועל קנס האימהות, ויחד מציגים תמונה רחבה של המשמעות הכלכליתוהתעסוקתית של היות אישה, ובפרט אימא, בישראל בשנים2025-2026 . אימהות, תעסוקהופערי שכר ממצאיסקרהנשיםהגדול2026 מלמדיםכיאימהותאינהרקסטטוסמשפחתי,אלאמרכיבמרכזיבזהותן ובחייהן של נשים. 40% מהנשים ציינו הורות או אימהות כאחד המאפיינים המרכזיים המגדירים אותן, 26% בחרו בה כמאפיין המרכזי ביותר, ובקרב אימהות 62% ציינו הורות או אימהות כאחד המאפיינים המרכזייםבזהותן.לכן מדיניותהנוגעתלהורות,לגילהרךולשילובביןעבודהלמשפחהאינהענייןפרטיאו משני, אלא חלק מהתשתית לשוויון הזדמנויותולעצמאות כלכלית. פערי השכר ואי־השוויון אינם נתונים סטטיסטיים בלבד, אלא מציאות שנשים חוות באופן אישי. בסקר 2026 דיווחו 44% מהנשים כי חוו יחס לא הוגן בקבלה לעבודה, בשכר או באפשרות לקידום בשל היותן נשים. בסקר 2025 דיווחו 35% כי קיבלו שכר נמוך יותר מעובדים גברים בתפקיד מקביל. כאשר נשאלו מה | שדולת הנשיםבישראל הברזל 32 054-4955361 . ,ת"א -יפו| טל IsraelWomen’s Network |Habarzel32, TelAviv-Yafo |Tel. 972-544-955361 [email protected]| www.iwn.org.il גורם לפערי השכר, 64% הצביעו על האחריות לטיפול בילדים ולתחזוקת הבית, 62% על אפליה מגדרית, 43% עלהבדלים בתחומי העיסוק ו־41% עלהבדלים בשעותהעבודה. פערי השכר אינם מתמצים במצב שבו אישה וגבר מקבלים שכר שונה עבור אותה עבודה. הם נוצרים גם מהבדלים בהיקפי ההעסקה, מהתפלגות נשים וגברים בין מקצועות וענפים, מהייצוג בהיררכיה הארגונית ומהזדמנויות הקידום. בהתאם לכך, צמצום הפערים מחייב שילוב בין כלים המטפלים ישירות בשכר לבין מדיניותהמשנה את מאפייני התעסוקההיוצרים אתהפערים. תחילתו של קנסהאימהות- טיפוליפוריות,היריוןולידה הפגיעה התעסוקתית הקשורה לאימהות עשויה להתחיל עוד לפני הלידה. הדרך לאימהות ותקופת ההיריון עשויות להציב אתגרים שונים, ובהם טיפולי פוריות, היריון בסיכון, בדיקות רפואיות נדרשות והצורך בהתאמות מול מקום העבודה לאורך התקופה. בנוסף, נשים בהיריון עלולות להיתקל בחסמים בקבלה לעבודהבשלההיריון(אףשאפליהמחמתהיריוןאסורהעלפיחוק.) בסקרהנשיםהגדול2025 דיווחו21% מהאימהותלילדיםעד גיל18 כי מעסיק מנעמהן זכויות אוהעריםעליהן קשיים במימוש זכויותהקשורות להיריון וללידה, פעם אחת אויותר,ו־19% נוספות דיווחו כיהדבר קרהלמישהי שהן מכירות באופןאישי. הפגיעה עשויה להתבטא גם באי־קבלה לעבודה, בעיכוב בקידום, בשינוי תפקיד, בצמצום סמכויות או באי־ מתן הזדמנויות מקצועיות. לכן ההגנה הפורמלית מפני פיטורים אינה מספיקה, ונדרש להתמודד גם עם פגיעותעק יפות שהשפעתןעל הקריירהועלההשתכרות עלולה להימשך שנים. תקופתהלידהוההורותוהחזרהלעבודה ממצאי סקר הנשים הגדול 2026 מצביעים על פער משמעותי בין תקופת דמי הלידה בתשלום לבין התקופה שנשים זקוקות לה בפועל לאחר הלידה. בישראל, תקופת דמי הלידה המלאה עומדת על 15 שבועות. 88% מהאימהות סבורות שתקופה זו אינה מספיקה, כ־40% האריכו בפועל את תקופת הלידה וההורות מעבר ל־ 15 השבועות, ומשךהתקופה הממוצע שדווח עמדעל23.6 שבועות- כחמישה וחצי חודשים. השבועותשמעברלתקופתדמיהלידההםללאתשלום.בפועל,האפשרותלהישארבביתתקופהארוכהיותר לאחרהלידהנתונהבעיקרלמשפחותשיכולותלהרשותלעצמןתקופהשלאובדןהכנסה,באמצעותחסכונות אותמיכהמשפחתית.אימהותומשפחותשאינןיכולותלעמודבכךנאלצותלחזורלעבודהמוקדםיותר.כך נוצר כברבחודשיםהראשונים שלאחרהלידה פער כלכלי ותעסוקתי בין נשים בהתאם ליכולתן הכלכלית. לנוכח הפער בין התקופה הקבועה כיום לבין התקופה שנשים זקוקות לה ונוטלות בפועל, יש לבחון מחדש מהו משך תקופת הלידה וההורות בתשלום המתאים לצורכיהן של נשים ומשפחות בישראל. לצד זאת, יש לבחון קביעת תקופתהורות חופשתלידה)( נפרדתלאב ,שתתווסף לתקופה של האם ולא תבואעל חשבונה. בסקרהנשיםהגדול2025 רק4% מהאימהותדיווחוכיהאב יצאלתקופתלידהוהורותבמקומן,בעוד73% מהנשים תמכו במודל שבו לכל אחד מההורים מוקצית תקופה משלו. ניתן ללמוד בהקשר זה מהמודלים הנהוגיםבמדינותהנורדיות,שבהםחלקמתקופתההורותשמורבאופןייעודילאבואינוניתןלהעברהלאם. הסדר כזה מעודד אבות לקחת חלק בטיפול כבר מראשית ההורות ומפחית את התפיסה שלפיה ההיעדרות מהעבודה בעקבותלידהוהורותהיא בעיקרעניינן של נשים. ואולם, קנס האימהות אינו מסתיים עם תום תקופת הלידה וההורות. הוא ממשיך להתבטא גם באופן שבו נשים חוזרות למקום העבודה ובקשיים המלווים את החזרה. בסקר הנשים הגדול 2026 , בקרב אימהות שיצאו לתקופת לידה והורות וחזרו לאותו מקום עבודה, כ־60% דיווחו כי חוו קושי אחד לפחות בחזרה לעבודה. 43% הצביעו על קושי באיזון בין הבית לעבודה ו־16% על קשיים אישיים. אין די אפוא בשמירת מקום העבודה, נדרשת מדיניות של חזרה הדרגתית ומותאמת, הכוללת גמישות בשעות, אפשרות לעבודה מרחוק ושמירה על התפקיד, הסמכויות ומסלול הקידום. לשם השוואה, בהתאם לדירקטיבה (EU) 2019/1158 שלהאיחודהאירופיבנושאאיזוןביןעבודהלחים, הוריםעובדיםלילדיםעדגילשמונהלפחות | שדולת הנשיםבישראל הברזל 32 054-4955361 . ,ת"א -יפו| טל IsraelWomen’s Network |Habarzel32, TelAviv-Yafo |Tel. 972-544-955361 [email protected]| www.iwn.org.il זכאים לבקש הסדרי עבודה גמישים, ובהם התאמת היקף ושעות העבודה ועבודה מרחוק. הסדרים אלה יכוליםלסייע בחזרה מותאמתיותר לעבודהלאחרהלידה ובשמירה עלהרצףהתעסוקתי. האימהות משנה את מסלול הקריירה אםעד כה תוארו החסמים שנשיםפוגשות סביבההיריון,הלידה והחזרהלעבודה, הרי שהשפעת האימהות אינה מסתיימת בנקודות אלה. היא מצטברת לאורך השנים ומשפיעה על בחירת מקום העבודה, היקף המשרה, השכר ואפשרויות הקידום. על פי סקר 2026 , 46% מהאימהות העובדות הסכימו במידה רבה או רבה מאוד עם ההיגד: " אם לא הייתי אימא, כנראה שהייתי בוחרת לעבוד במשרה אחרת״. כאשר כוללים גם הסכמה חלקית, הנתון עולה ל־82% בקרב עובדות שאינן אימהות,. 45% הסכימו במידה רבה או רבה מאוד כי אילו היו אימהות, היו כנראה בוחרות במשרה אחרת, כאשר כוללים גם הסכמה חלקית, הנתון מגיעל־80% . מדוברבממצאחדומשמעותיבמיוחד,יותר מארבעמכלחמשאימהותעובדותהסכימו,במידהזואואחרת, עםהאמירהכיאלמלאהיו אימהות,ייתכןכי היובוחרותבמשרהאחרת. הנתוןמעידכיהאימהותנתפסת אצל רוב גדול של הנשים כגורם המשפיע על הבחירה התעסוקתית שלהן. כאשר שיעור כה גבוה של נשים מזהות קשר בין אימהות לבין המשרה שבה הן עובדות, קשה לראות בכך רק אוסף של בחירות פרטיות. מדוברבתוצאהשלמבנהשוקעבודהשאינומאפשרלנשיםרבותלשלבאימהותוקריירהמבלילהתפשרעל סוגהמשרה,היקפה,השכר אואפשרויות הקידום. גם השיקולים בבחירת עבודה משקפים מציאות זו. 34% מהנשים ציינו את גובה השכר כשיקול החשוב ביותר,ואחריושעותעבודהנוחותואתגרוענייןאישי,עם20% כלאחד.בקרבאימהותלילדיםצעיריםעולה חשיבותןשלשעותנוחות,בעודחשיבותהשכרעולהככלשגילהילדיםעולהוהיאהגבוההביותרבקרבנשים שאינן אימהות. הורות לילדים צעירים אינה משנה רק את העדפותיהן של נשים, אלא מצמצמת בפועל את מרחבהבחירה שלהן בשוק העבודה. מחקרשלאגףהכלכלניתהראשיתבמשרדהאוצרמשנת2021 מחזקתמונהזו.המחקרמצאכילאחרלידת הילדהראשוןחלהירידהחדהבהכנסתןהשנתיתמעבודהשלנשיםיהודיותשאינןחרדיות.גםכעבורעשור, השפעת הכניסה להורות על הכנסתן עמדהעלירידה של כ־27% , בעוד שההשפעה על הכנסת הגברים הייתה זניחה. בהתאם לכך, קנס האימהות נאמד בכ־28%. המחקר מצא כי קנס האימהות מסביר כ־47% מפער ההכנסה המגדרי בקרב זוגות נשואים, וכי הוא נובע בעיקר מצמצום היקף שעות העבודה של נשים לאחר הלידה, ופחות מיציאתן משוק העבודה. עוד נמצא כי כעבור תשע שנים מלידת הילד הראשון, הסיכוי של אימהות מועסקות לעבוד באזור מגוריהן היה גבוה בכ־12% בהשוואה לתקופה שלפני הלידה, נתון שעשוי להעיד על צמצום אפשרויות התעסוקהופוטנציאל השכר בשל הצורך בקרבהובגמישות. מצביחירוםומתווההחל״ת אם בשגרה האימהות משפיעה על בחירת המשרה, היקף העבודה ואפשרויות הקידום, הרי שבמצבי חירום הפגיעההתעסוקתיתבאימהותמתחדדתומעמיקה.לפינתונישירותהתעסוקהמחודשאפריל2026,כ־60% מכללהעובדותוהעובדיםשיצאולחל״תבמהלךמבצע״שאגתהארי״היונשים.אימהותלילדיםהיוכ־40% מכלל דורשי העבודה החדשים, ושיעורן בקרב הנרשמים עלה מ־29% בשבוע הראשון למבצע ל־43% בשבוע השלישי,ככלשמסגרותהחינוךנותרוסגורות.נתוניםאלהממחישיםאתהקשרהישירביןפעילותמסגרות החינוךלביןיכולתןשלאימהותלהמשיךלעבוד,ואתהעובדהשהפגיעהאינהמסתכמתבאובדןהכנסהזמני, אלאעלולה להשפיעעל הרצףהתעסוקתי,השכר ואפשרויותהקידום גםלאחר סיום המשבר. גם ניסיון העבר מלמד על אותה מגמה. במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״ יצאו לחל״ת כ־128 אלף עובדות ועובדים, מהם 56% נשים. מתוך הנשים שיצאו לחל״ת, 41% היו אימהות לילדים מתחת לגיל 14 . במבצע ״עםכלביא״נרשמהמגמהדומהואףחריפהיותר:כ־98 אלףעובדותועובדיםיצאולחל״ת,מהם69% נשים, ומתוך הנשים שיצאו לחל״ת 40% היו אימהות לילדים מתחת לגיל 14 . נתונים אלה מלמדים כי מנגנון | שדולת הנשיםבישראל הברזל 32 054-4955361 . ,ת"א -יפו| טל IsraelWomen’s Network |Habarzel32, TelAviv-Yafo |Tel. 972-544-955361 [email protected]| www.iwn.org.il החל״ת פוגע פעם אחר פעם בעיקר בנשים, ובמיוחד באימהות, וכי בכל מצב חירום שבו מסגרות החינוך נסגרות קיים חשש ממשי לחזרהעל אותו דפוס. הפגיעהחריפהבמיוחדבצפון ובדרום,שבהםתושבותותושביםהתמודדועםפינויממושך,פגיעהבמקומות עבודה ובעסקים מקומיים ושיבושים מתמשכים במסגרות החינוך. דוח שוק העבודה של משרד העבודה לשנת2025 מצביעעל כך שהתעסוקה ביישובי קוהעימות בצפון טרם שבהלרמתה שלפני המלחמה. הנתונים החוזרים בכל סבב לחימה מחייבים לבחון לא רק את היקף הפגיעה, אלא גם האם מנגנון הסיוע שמציעההמדינה נותןלה מענה מתאים.החלמתקופת משברהקורונה, משרדהאוצר שבומציגאתהמענה לפגיעה בעובדות ובעובדים במצבי חירום בעיקר באמצעות מתווה חל״ת, שנקודת המוצא שלו היא תקופה קשיחה של 14 ימים. כאשר המתווה מגיע לכנסת נעשים בו לעיתים שינויים והתאמות, אולם המנגנון הבסיסינותרחל״תשאינוגמישודורשניתוקממקוםהעבודה,במקוםלאפשרשילובביןעבודהחלקיתלבין פיצוי יחסי. בפועל,המתווהמציבאימהותבפניהחלטהבלתיאפשרית:להישארבביתעםהילדיםבזמןמלחמהוסגירת מסגרות, או להמשיך לעבוד כדי לשמור על מקום העבודה, על הרצף התעסוקתי ועל אפשרויות הקידום. ניסיון העבר מלמד כי כאשר נשים יוצאות לחל״ת או מצמצמות את עבודתן בתקופות משבר, הן עלולות להיפגעגם בתקופת ההתאוששות, באמצעות צמצום היקףהמשרה,פיטורים או אובדןאפשרויות קידום. החלטת ממשלה 2096 בנושא ״סיוע לנשים בשעת חירום" , שהתקבלה ביולי 2024 , קובעת כי יש להטמיע חשיבה מגדרית בגיבוש מדיניות ובהליכי קבלת החלטות במצבי חירום. ואולם, מתווה החל״ת אינו משקף בחינהמגדריתברורהשלהשלכותיו.לפיכך,נשאלתהשאלההאםנבחנוחלופותשיאפשרולשמורעל הרצף התעסוקתיועלהקשר שלהעובדות והעובדים עם מקום עבודתם. נוכח העובדה שמדובר בדפוס חוזר, ובשל ההשלכות המגדריות המובהקות של מתווה החל״ת, יש לעבור ממענה נקודתי המתגבש בכל משבר מחדש למדיניות קבועה, מתוכננת ומוסכמת מראש. לשם כך, יש לכנס שולחן עגול בין־משרדי ובין־מגזרי, בהובלת משרד האוצר ובהשתתפות משרד העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, ארגוני העובדים והמעסיקים, ארגוני נשים וגופי החברההאזרחית.מטרתהשולחןהעגולתהיהלגבשמבעודמועדפתרונותהחורגיםממתווההחל״תהמלא, ובהם חל״ת גמיש, עבודה חלקית לצד פיצוי יחסי או מנגנונים אחרים לשמירה על השכר ועל הקשר עם מקוםהעבודה. על פתרונות אלהלספק מענה מהיר וברור בעת חירום, ובה בעת להיות מותאמיםלמציאות ההורית,לסגירת מסג רותהחינוךולצורך בטיפול בילדים. מסגרותלגיל הרך כתשתית לתעסוקת אימהות ואבות היכולתשלאימהותואבותלחזורלעבודהלאחרהלידהולהמשיךלהשתלבבתעסוקהאיכותיתאינהתלויה רק בזכויות המוקנות להם במקום העבודה, אלא גם בקיומן של מסגרות חינוך וטיפול נגישות, איכותיות ומותאמות ליוםהעבודה.מסגרותלגילאילידהעדשלושהןתשתיתחיוניתלהתפתחותםשלילדים,לחוסנן שלמשפחותולהשתתפותםשלהוריםבשוקהעבודה.בהיעדרמענהציבורימספק,הוריםנאלציםלהתמודד עם עלויות גבוהות, מחסור במסגרות מפוקחות ושעות פעילות שאינן תואמות את שעות העבודה. בפועל, ההשלכות התעסוקתיות של מצב זה מוטלות במידה רבה יותר על אימהות, שנאלצות לצמצם את היקף עבודתן, לבחור במשרות קרובות או גמישות יותרולעיתים אףלוותרעל הזדמנויות מקצועיות. לכן ישלהטיל על משרדהחינוך את האחריותהכוללת על מסגרות הגיל הרךוליצור רצףחינוכי מגיללידה. במסגרתזוישלהרחיבאתהיצעהמסגרותהציבוריות,המפוקחותוהבטוחות,להבטיחסבסודרחבושוויוני ולהתאים את שעות פעילותן ליום עבודה מלא. יש לתת מענה גם בתקופות חופשה ובמצבי חירום, ולצמצם אתהפערביןלוחהחופשותשלמערכתהחינוךלביןימיהחופשהשלהוריםעובדים.השקעהבגילהרךאינה רק מדיניות חינוכית וחברתית, אלא כלי מרכזי לצמצום קנס האימהות, פערי השכר והפגיעה ברצף התעסוקתי,וליצירת אפשרות ממשיתלאימהותולאבות לשלב בין הורותלעבודה. | שדולת הנשיםבישראל הברזל 32 054-4955361 . ,ת"א -יפו| טל IsraelWomen’s Network |Habarzel32, TelAviv-Yafo |Tel. 972-544-955361 [email protected]| www.iwn.org.il הצעדיםהנדרשים לצמצום קנסהאימהותופערי השכר עלבסיסהנתוניםוהממצאיםשה וצגו,נדרשמענהממשלתיכוללשיתייחסלרצףהמלאשלקנסהאימהות, מטיפולי הפוריות וההיריון, דרך הלידה והחזרה לעבודה ועד להשפעת ההורות על מסלול הקריירה ולהתמודדות עם מצבי חירום. לשם כךנדרשים הצעדים הבאים: 1. גיבושתוכניתבין־משרדיתלצמצוםקנסהאימהותופעריהש כר- ישלגבש תוכנית ממשלתיתרב שנתית בהובלה משותפת של משרד העבודה ומשרד האוצר, ובהשתתפות משרד החינוך, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד הרווחה והביטחון החברתי, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, המוסד לביטוח לאומי, נציבות שירות המדינה וגופים ממשלתיים רלוונטיים נוספים. התוכניתתגובשבשיתוףארגוניהעובדיםוהמעסיקים,ארגונינשיםוגופיהחברההאזרחית,ותכלול יעדים מדידים, תקציב,לוחות זמנים וגוף מתכלל שיהיה אחראיליישומה ולפרסוםהתקדמותה. 2. תיקון חוק שכר שווה לעובדת ולעובד - תיקון מס׳ 6 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד קבע כי מעסיקים המעסיקים יותר מ־518 עובדות ועובדים יערכו מדי שנה דוח פנימי על פערי השכר בין נשיםלגברים,ימסרולעובדותולעובדיםמידעעלהפעריםבקבוצהשאליההםמשתייכיםויפרסמו דוח פומבי. עם זאת, התיקון מבוסס בעיקרו על שקיפות ועל רגולציה עצמית, הוא אינו מחייב מעסיק לגבש תוכנית לתיקון פערים שהתגלו, אינו כולל מנגנוני בקרה ופיקוח מספקים ואינו קובע סנקציהייעודיתבגיןעצםקיומםשלפערישכראואי־תיקונם.לפיכך,ישלהרחיבאתחובתהדיווח למעסיקיםהמעסיקים100 עובדותועובדיםומעלהולחייבמעסיקשאצלוהתגלהפערשאינומוסבר לגבש תוכנית מדידה לתיקונו. לצד זאת, יש לקבוע מנגנוני פיקוח ואכיפה אפקטיביים וסנקציות במקרה של אי־דיווח, אי־פרסום או אי־יישום של תוכנית התיקון. 3. השקעה מערכתית במסגרות לגיל הרך - מסגרות לגילאי לידה עד שלוש הן תשתית חיונית להתפתחות הילדים, לחוסנן של משפחות ולהשתתפותם של אימהות ואבות בשוק העבודה. יש להטיל על משרד החינוך את האחריות הכוללת על התחום וליצור רצף חינוכי מגיל לידה. במסגרת זו יש להרחיב את היצע המסגרות הציבוריות, המפוקחות והבטוחות בכל רחבי הארץ, להבטיח סבסוד רחב ושוויוני ולהתאים את שעות פעילותן ליום ע בודה מלא. יש לתת מענה גם בתקופות חופשה ובמצבי חירום, לצמצם את הפער בין לוח החופשות של מערכת החינוך לבין מספר ימי החופשה של הורים עובדים, ולהעניק מענה מותאם למשפחות חד־הוריות, לתושבות ולתושבי הפריפריהולאזוריהצפוןוהדרום.השקעהבגילהרךאינהרקמדיניותחינוכיתוחברתית,אלאאחד הכלים המרכזיים לצמצום קנס האימהות ופערי השכר. מחקר אגף הכלכלנית הראשית מצא כי תקצובוהנגשת מעונותיום הם מהכליםהאפקטיביים ביותרלהגברת תעסוקת אימהות. 4. בחינה מחודשת של תקופת הלידה וההורות וקביעת תקופה נפרדת לאב - לנוכח הפער בין 15 השבועות שבהם משולמים דמי לידה לבין התקופה שנשים זקוקות לה ונוטלות בפועל, יש לבחון מחדשמהומשךתקופתהלידהוההורותבתשלוםהמתאיםלצורכיהןשלנשיםומשפחותבישראל. במסגרת הבחינה יש להביא בחשבון כי האפשרות להישאר בבית תקופה נוספת ללא תשלום זמינה בעיקרלמשפחותשיכולותלהרשותלעצמןאובדןהכנסה. במקביל,ישלקבועתקופתהורותנפרדת בתשלום לאב, שתתווסף לתקופה של האם, לא תבוא על חשבונה ולא תהיה ניתנת להעברה. ניתן ללמוד מהמודלים הנהוגים במדינות הנורדיות, שבהם חלק מתקופת ההורות שמור באופן ייעודי לאב. 5. גיבושמתוויםלאיזוןבית- עבודה - ישלקייםשיחמובנהביןמשרדיהממשלה,ארגוניהמעסיקים, ארגוניהעובדים,ארגונינשיםוגופיהחברההאזרחית,לצורך גיבוש מתוויםענפייםלאיזון בין בית לעבוד ה. המתווים יותאמו למאפייניהם של ענפי התעסוקה השונים ויכללו, בין היתר, אפשרות להפחתה זמנית של היקף המשרה, שעות עבודה גמישות, שעות ליבה, עבודה מרחוק או עבודה היברידית והימנעות מקיום ישיבות בשעות שאינן מותאמות להורים. יש להבטיח כי השימוש במתווים אלה לא יפגע בתפקיד,בסמכויות, בשכר, בזכויות הסוציאליות או במסלול הקידום. לצד | שדולת הנשיםבישראל הברזל 32 054-4955361 . ,ת"א -יפו| טל IsraelWomen’s Network |Habarzel32, TelAviv-Yafo |Tel. 972-544-955361 [email protected]| www.iwn.org.il זאת,עלהמדינהלהעמידמענקים,הטבותותמריציםלמעסיקים,ובפרטלעסקיםקטניםובינוניים, שיטמיעו בפועל מודלים של גמישות תעסוקתיתותוכניות חזרהלעבודה. 6. תוכנית תעסוקהייעודית לצפון,לדרום ולפריפריה- יש לגבש תוכנית שיקום תעסוקתיתייעודית לנשים ולאימהות באזורים שנפגעו מהמלחמה. התוכנית תכלול הרחבת מסגרות לילדים, הכשרות והסבות מקצועיות לתחומים מבוקשים, תמריצים למעסיקים, פיתוח אפשרויות לעבודה מרחוק ולהעסקה היברידית, שיפור התחבורה הציבורית וקביעת יעדים מדידים להשבת נשים לתעסוקה איכותיתולהגדלת שכרן. 7. גיבוש מנגנון קבוע להורים עובדים במצב י חירום- יש לעבור ממנגנון חל״ת קשיח למנגנון קבוע ומוכן להפעלה מראש, שיאפשר בהתאם לנסיבות עבודה חלקית לצד פיצוי יחסי, חל״ת גמיש, סבסוד שכר או פתרונות אחרים השומרים על ההכנסה ועל הקשר עם מקום העבודה. על המנגנון לספק מענה מהיר וברור בעת סגירת מסגרות החינוך, ולהיות מותאם לאחריות ההורית ולצורך בטיפול בילדים. 8. בחינה מגדרית ושולחן עגול קבוע למצבי חירום- יש לקבוע כי כל מתווה פיצוי או סיוע תעסוקתי במצבחירוםיעבורבחינהמוקדמתשלהשלכותיועלנשים ועלמשפחות.בהתאםלעקרונותהחלטת ממשלה 2096 . לשם כך יש לכנס שולחן עגול קבוע בהשתתפות משרדי האוצר, העבודה, הכלכלה, החינוך והשוויון החברתי, הרשות לקידום מעמד האישה, המוסד לביטוח לאומי, ארגוני העובדים והמעסיקים,ארגונינשיםוגופיהחברההאזרחית.השולחןהעגוליגבשמבעודמועדחלופותלמתווה החל״ת ומעניםהמותאמי ם לסגירת מסגרות החינוך ולצורכיהורים עובדים. ל סיכום, פערי השכר אינם מתחילים בתלוש אלא נבנים לאורך מסלול חייהן של נשים, מההיריון והלידה, דרך החזרה לעבודה ובחירת המשרה ועד להתמודדות עם סגירת מסגרות בשגרה ובחירום. כאשר יותר מארבע מכל חמש אימהות עובדות אומרות שאלמלא היו אימהות ייתכן שהיו בוחרות במשרה אחרת, אי אפשר להציג זאת כאוסף של בחירות פרטיות. אימהות אינה צריכה להיות מחיר כלכלי. המדינה נדרשת לעבור ממענים נקודתיים למדיניות כוללת: לצמצם את פערי השכר, להשקיע בגיל הרך, לבחון מחדש את תקופתהלידהוההורות,לאפשרחזרההדרגתיתוגמישהלעבודה,לחזקאתההגנהעלנשיםבהיריוןולאחר לידה ולגבש מראש פתרונות מותאמים להורים עובדים במצבי חירום. צמצום קנס האימהות אינו רק אינטרס שלנשים, הוא תנאי לשוקעבודה שוויוני,למשפחותיציבות ולכלכלהחזקה יותר. בברכה, רחלי סונגו,עו"ד מנהלת קשרי ממשל שדולתהנשים בישראל | שדולת הנשיםבישראל הברזל 32 054-4955361 . ,ת"א -יפו| טל IsraelWomen’s Network |Habarzel32, TelAviv-Yafo |Tel. 972-544-955361 [email protected]| www.iwn.org.il