פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 118 מישיבת הוועדה המיוחדת לפניות הציבור יום שלישי, ג' בסיון התשפ"ו (19 במאי 2026), שעה 10:02 סדר היום: << נושא >> בקשה לשינוי שם היישוב בני עי"ש << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אושר שקלים – היו"ר מוזמנים: פרופ' זאב ספראי – מ"מ יו"ר, ועדת השמות הממשלתית, משרד ראש הממשלה פרופ' יואל אליצור – מ"מ יו"ר, ועדת השמות הממשלתית, משרד ראש הממשלה ד"ר אבשלום קור – ראש ועדת המשנה לשמות יישובים בוועדת השמות הממשלתית, משרד ראש הממשלה מיטל איינבינדר – מרכזת הוועדה, היחידה הביצועית - מזכירות הממשלה, משרד ראש הממשלה דור פוניס – מזכירות הממשלה, משרד ראש הממשלה אריה גארלה – ראש המועצה המקומית בני עי"ש ליאור מדהלה – מנכ"ל המועצה המקומית בני עי"ש אלי כהני – עוזר ראש המועצה, מועצה מקומית בני עי"ש אירנה לזרקביץ – נציגת ציבור שי גליק – מנכ"ל, בצלמו משתתפים באמצעים מקוונים: אמיתי שוחט – רמ"ט מנהל פיתוח כלכלי, משרד הפנים יוני מיכאלס – מ"מ מנהל, מרחב מרכז, רשות מקרקעי ישראל מנהלת הוועדה: אתי שבתאי דובר הוועדה: בנימין גל רישום פרלמנטרי: חבר תרגומים; אלעד גרנות רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> בקשה לשינוי שם היישוב בני עי"ש << נושא >> << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בוקר טוב לכולם. תודה לכולם שהגיעו. אני מתכבד לפתוח את הישיבה של הוועדה לפניות הציבור. לפני כן, ברשותכם, דקה בנימה אישית אך לאומית. הרבה שואלים אותי בשבוע האחרון לגבי הנושא של חוק הגיוס ומה קורה אם תהיה עכשיו קריאה טרומית והממשלה תחליט לפזר את הכנסת. אז אני רק רוצה להגיד דבר מאוד פשוט: אנחנו בתקופה שחייבים לקרב לבבות ולחבר כמה שיותר את הציבורים אחד עם השני. אנחנו אוטוטו חלילה יכולים גם להגיע למצב של מלחמה ולכן צריך להפגין פה אחריות לאומית. לא יכול להיות שכמה חברי כנסת מתוך הקואליציה יעשו דין לעצמם מתוך מניע אישי, פופוליסטי, צומי, מעבר למפלגות אחרות - זה לא מעניין אף אחד. צריך להפגין פה אחריות לאומית ומספיק עם הדברים המכוערים האלה. יש פה ראש ממשלה, יש פה קואליציה, יש פה מחויבות לציבור, ואוי ואבוי אם אנחנו עכשיו נפזר את עצמנו. ותוך כדי זה גם חלילה יכולה להתחיל מלחמה ואז יש לנו פה מערכת משפט שתנסה להצר את צעדיה של הממשלה. ולכן אני שוב אומר: צריך להפגין פה אחריות לאומית ואני מאוד מקווה שהדברים אכן יסתדרו. עד כאן בעניין הזה. המקרה שלפנינו, אנחנו דנים על בקשה לשינוי שם של היישוב, המועצה בני עי"ש. אני נפגשתי לא מכבר עם ראש המועצה, מר אריה גארלה, שנמצא כאן איתנו, שייתן גם אחר כך את העמדה שלו, והייתה פה בקשה לשינוי שם. הבנתי שהיישוב עומד בפני תנופת פיתוח מואצת לעשור האחרון. יש כ-6,500 תושבים היום? תקן אותי. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> כרגע כן. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> והתוכניות מדברות על האצת פיתוח לעשור האחרון של כ-40,000? << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> 40,000 תושב. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> 40,000 תושבים, ואני מעריך שזה משהו שהוא ייתן זריקת עידוד בכלל, לא רק למקום עצמו של בני עי"ש, אלא בכלל לכל אזור השפלה ודרומה מכך. וזה משהו שהוא בראייה הלאומית שלי הוא מאוד מאוד חשוב. מכבד אותנו פה גם דוקטור אבשלום קור, שאני מילדות מעריץ את כול מה שאתה עושה. אישית משתדל מאוד תמיד לדבר בעברית תקנית, בבגרות קיבלתי 94 בלשון, ואני אשמח אם תתקן אותי גם תוך כדי. << אורח >>אבשלום קור:<< אורח >> כשאני בא לדבר על מה, אני לא מפריע בעניין האיך, תרגיש חופשי. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> אם אבל אני מדבר לא תקני, למרות שאני בדרך כלל משתדל שכן, אשמח שתתקן אותי. נפתח, אני מבקש קודם כול מנציגים ממשרד ראש הממשלה, מוועדת השמות, אני מבקש לדעת קודם כול על התהליך. מה קורה כאשר רשות מקומית רוצה לשנות שם? יש לנו כמה דוגמאות שהיו בשנים האחרונות. מה התהליך ומה הקריטריונים לשינוי שם? מלבד דוקטור אבשלום קור, יש איתנו את פרופסור זאב ספראי. בבקשה, אדוני. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> קודם כול בוקר טוב. ועדת השמות פועלת מזה 70 ומשהו שנה מתוקף החלטות ממשלה וכנסת שהאצילו לנו את הסמכות לתת שמות, ואנחנו משתדלים למלא את התפקיד הזה. הממשלה מדי פעם מחליפה את החברים. יושבים שם נציגי משרדי ממשלה ואנשים שעוסקים במחקר, נציגי האקדמיה ללשון עברית, ששני שכניי שייכים גם לשם, פרופסור יואל אליצור, שתכף ייכנס, ודוקטור אבשלום קור, ואנשים שהם מומחים לתולדות ארץ ישראל מכל מיני גוונים ומקצועות. מה קורה כשרשות מקומית או כל אדם רוצה לשנות שם? אז קודם כול, כעיקרון אנחנו ממש לא אוהבים את זה. אולי אתחיל במשהו אחר, ברשותך, שכאילו לא שייך לעניין, כי זה לא הלב שלו. יש לנו שני כללים שהם הכללים המנחים אותנו ביותר, זה שני סור מרע. אחד, אנחנו ב-20 השנים האחרונות מתנגדים לשמות הנצחה. זה היה נוהג מאוד מקובל בארץ ישראל לעשות שמות הנצחה, גם בני עי"ש הוא שם הנצחה מהסוג הזה, ואנחנו כיום ממש לא אוהבים את זה. אנחנו חושבים שמפת ארץ ישראל - הגזמנו עם נושא של שמות הנצחה, היא לא יכולה להיות מפה של בית קברות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתה מדבר על שמות הנצחה כשמות יישובים? << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> אנחנו עוסקים אך ורק בשמות יישובים, לא עוסקים ברחובות. כל מועצה יש לה את הרחובות שלה ואת המדיניות שלה בתחום הזה, לא בבתי ספר ולא בשום דבר אחר. רק בשמות לאומיים. אגב, ועדה של כ-30 איש בערך, נציגי ממשלה ונציגי מוסדות, בעיקר מוסדות אקדמיים. אז קשה לנו בנושא הזה, במיוחד כשיש עכשיו תנופת הסדרה גדולה, אנחנו מברכים עליה, אבל זה בכלל לא חשוב אם אנחנו מברכים או לא מברכים, זאת החלטת ממשלה. והשמות האלה שיש להם כבר הם לפעמים בני 22 ו-25 שנה, וכאשר הם מתיישבים, שם בדרך כלל המצב הוא הפוך – הם מתנגדים לשינוי השמות, חוץ ממקרים מאוד מאוד חריגים. ואני אספר על המקרים האחרונים, כי עברנו בנושא הזה תהליך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אבל אם תוכל למקד אותנו, מבחינת ההליך עצמו והקריטריונים לשינוי שם. << דובר_המשך >> זאב ספראי: << דובר_המשך >> תאמין לי, אני מורה טוב. זה הדבר היחידי שאני יודע לעשות. זה מייד יובן, אני לא רוצה למרוח זמן ואני מכיר את הבעיות, ויכול לומר ש-א', מרובם כאן אני גר הכי קרוב לבני עי"ש, הייתי שם גם אתמול. אני חבר קיבוץ יבנה מזה רק 50 שנה. על כל פנים, מה הקריטריונים. אני אתן את הדוגמאות, כי אנחנו לא באמת דנו בקריטריונים מסודרים. בהשתנות הנסיבות, כשקורה משהו מיוחד או כשיש איזו שהיא סיבה מיוחדת, ואני אספר שלושה סיפורים שייתנו את התהליך שאנחנו עברנו. הראשונה זו הייתה נוף הגליל, באו אנשי נצרת עילית ואמרו: אנחנו לא רוצים להיות נצרת –, אנחנו יישוב עצמאי. אמרנו: אתם צודקים. וקיבלנו, בתהליך שהיה של דו שיח בינינו ובין המועצה. לא היה כאן עירוב תושבים כל כך, למען האמת. ובעירוב עם המועצה, הם הציעו כמה שמות, אנחנו הצענו כמה שמות והגענו בדרך של משא ומתן. בדרך כלל אנחנו משתדלים, כשיש יישוב קיים, לקבוע את השם במשא ומתן עם התושבים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת שהייתה הבנה במיידי לגבי זה שצריך לשנות את השם, רק לא היה מוסכם על השם עצמו. << דובר_המשך >> זאב ספראי: << דובר_המשך >> נכון, וניהלנו דיון שהיה דיון בונה, לא לעומתי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי, כי פה מדובר על הנושא של עצם החלפת השם. << דובר_המשך >> זאב ספראי: << דובר_המשך >> כן, כן. תאמין לי, אני אגיע. המקרה השני היה בית"ר עילית. גם הם אמרו: אנחנו לא רוצים להיות בית"ר, אנחנו רוצים משהו שייחד את היישוב החרדי שלנו. אמרנו: אהלן וסהלן, היישוב החרדי מגיע לו להיות מיוצג על מפת ארץ ישראל. אבל דא עקא, שהם ביקשו את השם איילת השחר. איילת השחר זה, כידוע, שם קיים, ובשלב זה העסק נעצר, אבל הייתה לנו נכונות לשנות את השם ולבטא משהו שלא יהיה הנצחה, אלא יהיה ספר, באיזו שהיא צורה. המקרה השלישי הוא הכי נוגע. זו הייתה המועצה האזורית גליל תחתון. כאן המועצה אמרה שהשם לא יפה. לא מוצא חן בעיניי התושבים, מזכיר להם תחתונים, השם לא נשמע טוב והם רוצים ורוצים לקלוט מתיישבים ורוצים שם עם מותג יפה. וכמובן, אנחנו גם שמענו שיש חברה שמתייעצים איתה והחברה הזאת אומרת: קדימה, תשנו את השמות, זה נותן תנופה למועצה. אנחנו דרשנו שהם יעשו משאל, הם עשו איזה שהוא משאל דמה, שהייתה לאנשים אפשרות לענות בטלפון, היה רוב גדול בעד שינוי המקום. אנחנו אמרנו: המשאל שלכם איננו משאל אמיתי. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> נגד, נגד שינוי. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> נגד. האם אתה בעד שינוי המקום? אחר כך הם עשו משאל שני, בין ארבעה שמות שלהם. אמרנו: לא, אתם צריכים לעשות משאל בין השם שלכם, גליל תחתון, ובין כל שם אחר, ותראו מה ייצא לכם. ואגב, בתוך הוועדה היה ויכוח גדול האם בכלל לתת או גליל תחתון זה שם היסטורי. אנחנו חשוב לנו מאוד לשמור על שמות היסטוריים, כל מקום שזה רק ניתן אנחנו בעד שם היסטורי, בסופו של דבר לא ארץ זרים ירשנו. כל המהות שלנו כאן היא הקישור שלנו להיסטוריה וזה חשוב לנו עד מאוד. עשו משאל, גליל תחתון מול השם הנבחר (שער הגליל). במקביל, אנחנו התחלנו לקבל בקשות, רשמיות ולא רשמיות, ממועצות אזוריות. כבר היה כנס של ראשי מועצות אזוריות בראשות שרת הפנים איילת שקד, ו"חבר'ה, זה נותן תנופה ליישוב, נותן תנופה למועצה האזורית. חשוב לנו ליצור הזדהות עם המועצה האזורית". זה ליין שעובר בין המועצות האזוריות, אנחנו מכירים את זה, ובמשאל היה רוב של 80% בעד השם גליל תחתון. ובזה נעצרו כל הבקשות הנוספות. ואנחנו למדנו מזה משהו גם כן, לא רק המועצות האזוריות. אנחנו למדנו שאנחנו צריכים למעט ככל האפשר בשינויי מקומות, אלא אם כן יש באמת איזשהו מהלך מאוד מאוד מיוחד. בני עי"ש: בני עי"ש פנו, ואנחנו מכירים כמובן את התוכניות. אם מותר לי הקטון להביע את הדעה, אז אנחנו מאוד מאוד שמחים עליהם, כל פעולת התיישבות היא מבורכת, תנופה כזאת לעיר, כתושב האזור אני אומר שוב, ודאי תהיה תנופה מבורכת. בני עי"ש זה יישוב שלא זכה למשאבים ולעידוד בשנים האחרונות, הוא תקוע עוד בשנות ה-60 פחות או יותר. אני לא אומר את זה לגנותך או משהו מהסוג הזה, כמובן. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> לא, זו עובדה. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> אם היה צריך לבחור יישוב שצריך לתת לו תנופה, אז בני עי"ש היא בחירה מאוד מאוד הוגנת ומאוד מאוד טובה. אני כמובן צריך לומר שבנושא הזה בכלל אין שום גוון פוליטי, אבל בכלל הוועדה מתרחקת מפוליטיקה. במקרה הזה אין שום דבר פוליטי. עכשיו, אם אנחנו היינו צריכים לבחור את השם בני עי"ש לא היינו בוחרים אותו. א', בגלל שזה שם של הנצחה. אבל השם נקבע, ולכן אנחנו רוצים מאוד להשתדל לשמור על מפת ארץ ישראל. אנחנו בונים את מפת ארץ ישראל ל-1,000 השנים הקרובות, אני מקווה שיותר, כמובן. שינוי שמות אגב, זה תהליך קשה, אנשי האזור יודעים שעדיין לצומת הקרובה קוראים צומת מסמיה, זה לא משנה ששינו לה את השם לפני 50 שנה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> צומת ראם. << דובר_המשך >> זאב ספראי: << דובר_המשך >> צומת משמיע שלום. על כל פנים, הסיבה העיקרית היא שימור השם, לא המאבק על ההנצחה או משהו מהסוג הזה, ודאי לא מאבק נגד התפתחות היישוב. אולי רק עוד כמה מילים, ברשותך, על אדון עי"ש, עקיבא יוסף שלזינגר, טיפוס מאוד מעניין. האיש היה קנאי הונגרי, שהתנגד לרפורמה ולהשכלה, יריבם הגדול של שמשון רפאל הירש ושל הרב מאיר הילדסהיימר. אבל יחד עם היותו קנאי, ומדובר באדם שעלה לארץ ב-1860 עם חזון למדינה יהודית, 25 שנה לפני שהרצל גילה שהוא יהודי. עם הבנה שאי אפשר לחיות בעולם חרדי רק מתרומות ונדבות, וצריך גם לעסוק באומנות. הוא חלם, הייתה לו תכנית להקים כולל, שהוא הדבר הכי דומה לקיבוץ כמעט שאני מכיר, שכמובן יהיה חרדי וילדיו ילמדו עד גיל 18, גם הבנות. גם הן צריכות ללמוד – חידוש בפני עצמו ב-1870. ובגיל 18 כמובן יהיו רבנים ויהיו מורים. אבל גם כל השאר יהיו אומנים. הביע צער שהוא בעצמו לא היה בעל מלאכה. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬ זו דמות מאוד מיוחדת. אני לא יודע מי היה שזה שדחף אז את שמו. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אחרי זה דיבר על צבא עברי. << דובר_המשך >> זאב ספראי: << דובר_המשך >> כן, ודיבר גם על הקמת שני גדודים, מכיוון שהוא מבין שצריך אותם. ‬‬‬ עוד דבר יפה: הוא אמר שכשיהיו 60 ריבוא יהודים בארץ ישראל אז תקום מדינה יהודית. פשוט דבר נבואה משמיים. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ אולי הדבר היחידי שהוא טעה בחזון שלו, זה שהוא אמר שצריך שני גדודים, אבל כנראה שאנחנו צריכים 20 ויותר. ‬‬‬‬‬‬ זהו, זה האיש. אני חושב שמפת ארץ ישראל זו לא מפת שבת, שהופכים אותה כל פעם לשולחן וזה הנושא, הנושא של השינוי, לא הנושאים האחרים.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ וכמובן, ברכת הצלחה למועצה מכל הלב.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. דוקטור קור. מה שאני מבקש, להבין קצת יותר את הנושא של התהליך. הבנתי שהנושא של השימור ולשמור על הנושא של מפת ארץ ישראל, אוקיי, זה אנחנו מבינים. אבל אני עכשיו מסתכל מה המשמעות, מה התהליך עצמו. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אני מבקש לומר, ראשית, שאנחנו לא מקבלים פרוטה תמורת עבודתנו. נדמה לי שאנחנו היחידים בחדר שלא מקבלים פרוטה. גם היום באתי ברכבי, זה שנים כבר, כשאנחנו מכינים חוות דעת, אני יושב בבית. עורך דין מקבל על זה הרבה כסף, אנחנו לא מקבלים פרוטה, גם לא גימלה. זאת אומרת, בואו נכבד את האנשים האלה המתנדבים שהם אוהבי הארץ, לומדיה ומנחיליה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ברור. חד משמעית. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> ואנחנו נסענו לאחרונה, כשיש גל של מתן שמות חדשים, נסענו לגולן, נסענו לבקעה, חלק מהדברים בהסעה קבוצתית, חלק ששלושתנו נסענו, לשומרון, ליהודה, לבקעה. פשוט משום שזאת שליחותנו בעולם. בשביל זה הקדוש ברוך הוא הוריד אותנו בקדנציה הזאת. עכשיו, אני, עם ראש הוועדה הקודם פרופסור משה שרון, יאריך השם את חייו בבריאות, נסענו נפגשנו עם אריה גארלה בלשכתו, ועם ליאור מדהלה. על משפחת מדהלה אפילו בספר שמות המשפחה של יהודי תימן, כתוב שם שאבשלום קור אמר שככה וככה, ספר טוב מאוד, שלחתי תמונה לליאור. תשמעו, יש לי שישה ילדים, כולם גדלו בתל אביב - אף אחד לא נשאר בגוש דן. הילדים שלנו גרים מרמת הגולן עד סנסנה, שבמבואות מדבר יהודה, כי חינכנו אותם על ארץ ישראל. יש לי 31 נכדים, כולם גרים בארץ. חמשת הגדולים, אחד סגן במגל"ן, שני סג"מ בדובדבן, עוד שניים בדובדבן, קצינה במודיעין ביחידה מכובדת. אנחנו, ארץ ישראל היא חזות הכול גם בדור השלישי שלנו. החלטת ועדת השמות בעניין בני עי"ש לא התקבלה ברוב זעום ולא התקבלה ברוב גדול, היא התקבלה פה אחד. היא התקבלה פה אחד, כי אנחנו לא ועדה לשינוי שמות, הוועדה היא ועדה למתן שמות. יחיאל מוהר כתב ב-1960 שיר, שאריק איינשטיין, נחמה הנדל, אורי זוהר, חיים טופול, יונה עטרי שרו: בעיר הזאת ישנו תחביב / שפירושו הוא להחליף / כולם כאן מחליפים ומחליפות / דירה או צבע שערות / ריהוט, רעים, כלבים, שמות / שמלות, ובעיקר את הדעות. לא באנו להחליף, באנו לשמור על מפת הארץ לעמוד על משמרה וגם לחזק ביישובים החדשים. מה העיר החשובה ביותר, לדעתכם, במאה ה-20? יש לי הצעה, למדנו קצת היסטוריה של העולם. העיר הכי חשובה בכל המאה ה-20 היא סטלינגרד. בסטלינגרד הצבא של היטלר התעכב שלוש שנים, צר על העיר ולא הצליח. הילדים שלנו לומדים, הנכדים שלנו לומדים, בודקים במפות - אין סטלינגרד. אין סטלינגרד, כי כשחרושצ'וב שלט בברית המועצות הוא אמר: "מוחקים את סטלין מהתמונות, בבימת ההצדעה בכיכר האדומה ולא תהיה סטלינגרד, זה וולגוגרד". אי אפשר להפוך מפה לדבר שמתחלף. זה יופי בטלוויזיה שמחליפים שמות, אבל זה לא יכול ללכת ככה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> מבצע ברברוסה. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> עכשיו, לגבי אם השם היפה. מולדת, בתנו, גרה ביישוב שקוראים לו סנסנה. אני חושב שאם נעשה משאל בין כל הבניין הזה, אני לא יודע אם סנסנה זה שם יפה. אבל מצאו אותו בנחלת שבט יהודה, באזור ההוא וזה שם המקום. ואנשים עושים דרך ארוכה מאוד מסנסנה לירושלים, או לאשקלון כשהם צריכים משהו, או לבאר שבע. תהיה מפולת. אם יכפו שינוי של השם בני עי"ש - תהיה מפולת, יהיה דומינו. אני יכול להגיד שראש המועצה האזורית של עמק הירדן, עידן גרינבאום מאשדות יעקב איחוד, דיבר איתי על זה, והוזמנתי להיות אורח במקום טוב בפסטיבלי הזמר של עין גב בחול המועד פסח, עד שהוא הבין שלא תהיה אפשרות לשנות את השם, ומחק אותי מרשימת המוזמנים לפסטיבל עין גב. אני סירבתי לדברים יותר גדולים מזה. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> אז כשאתה אומר על העניין של המפולת, זה עיקר ההתנגדות שלכם? אבל אתה לא דיברת על התהליך. אני עדיין מבקש לדעת, ושהציבור ישמע מהו התהליך ומהם הקריטריונים לשינוי שם. לא מה הסיבה שאתם מתנגדים. מה התהליך? פשוט. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> אין. אין תהליך לשינוי שם. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> למה? הבנתי שהיה משאל, לא? << אורח >>זאב ספראי:<< אורח >> היו מקרים. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> יש מצבים נדירים. זו לא דרך פעולתה של הוועדה. הוועדה מה שאמרו - - - << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> אז בשביל מה ביקשתם שיעשו משאל? << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> אני חושב שזה היה רגע של חולשה של פרופסור שרון, יהודי בגיל מופלג, סליחה על הביטוי, והוא פשוט חשב שאולי יהיה בסדר. אבל איש בוועדה לא תמך בעניין, איש בוועדה לא תמך ברעיון שיהיה משאל. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מי הסמכות שקובעת? אנחנו ניתן גם אפשרות לדבר לראש המועצה מן הסתם. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> אמר לנו מר גארלה, ראש המועצה, שאף אחד ביישוב לא יודע מה זה עי"ש ואף אחד לא יודע מי זה עי"ש. אז אני חושב שזו תקלה חינוכית. אני גדלתי בתל אביב, למדנו על ראשוני העיר, ועי"ש - - - << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> תגיד להם גם מה זה עייש, מילה. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אני כבר בן 75 וחצי. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> את החצי לא ידעתי. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> זה חשוב, יש לי עוד 44 שנים וחצי. נעמוד על זה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן, בעזרת השם. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> מנצל כל רגע. << אורח >>אבשלום קור:<< אורח >> האלוהים אומר לאיוב על קבוצת כוכבים שנקראת עייש: אני מנחה את עייש ובניה, כלומר הכוכבים. יכלה העירייה, המועצה, לעשות את מה שעשו בהרצליה, שעל כל בית יש שבעה כוכבים של הרצל, ויש קניון שבעת הכוכבים ושדרות שבעת הכוכבים. עייש היא קבוצת כוכבים. נסענו, פרופסור שרון ואני, כדי לכבד את היישוב. אני נוסע הרבה בדרכי הארץ, זה המקום שלי. מיעטתי להיות במדינות אחרות, אנחנו צריכים להנחיל, יש 15 שנה בין הגדול לקטן, צריך להנחיל כל הזמן. וחתן פרס נובל ש"י עגנון, באחד הספרים מזכיר את הרב הזה, עקיבא יוסף שלזינגר. אחת הסופרות הכי נפוצות בדורנו, גלילה רון פדר, הקדישה ספר לדמותו המופלאה של עקיבא יוסף שלזינגר. אילו הייתי ראש המועצה, כל אחד בבר מצווה היה מקבל מהמועצה את הספר, כל אחד לפני הגיוס היה מקבל את הספר. הספר נקרא "כלה אחרת", כי כאשר הרב שלזינגר רצה לעלות לארץ הציעו לו כהונה של רב במקום מכובד באירופה והוא אומר "סליחה, יש לי כבר כתובה עם כלה אחרת: ארץ ישראל. היא הכלה שלי". << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> הרבי מסאטמר (רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים, מהעיר סיגט) הציע לו. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> 50 שנה לפני שקם אדולף היטלר, אמר שלזינגר "מה זה שיש יהודי שקוראים לו אדולף?". זה על כרמיה, מאליאנס. יהודי? שיקראו לו אהרון, למה קוראים לו אדולף? זה הכול רוח עברית, יש כל כך הרבה מה ללמד על האיש וללמוד ממנו. שר החינוך של העשור הראשון, בן ציון דינור, כינה את הרב שלזינגר "הסבא של הציונות". ו-8 שנים לפני בוקר לח בשנת תרל"ח של יואל משה סלומון, שלזינגר שהיה מורו של סלומון כתב בספר ברית עולם: "מי שעיניהם יהיו בראשיהם ויראו את הנולד ימכרו את רכושם בגולה, אפילו בהפסד, ויעלו לארץ ישראל. אפילו למכור לשם כך כתרי ספרי תורה". הוא דגל בעבודת אדמה, בחקלאות. להקים בתי חרושת, פבריק, ככה הוא קורא לזה בלשונו. ובתרומות הוא קנה 100 חלקות אדמה, מכר אותן והעלה מנחלתו 20 גמלים טעונים מעשרות לירושלים, חילק מעשר ראשון לכוהנים, ללוויים, מעשר עני לעניים. והוא רקם את התוכנית להקים כוח מגן צבאי ואפילו הציע שמות לגדודים: שומריאל ולוחמיאל. זה אוצר חינוכי. אתה יודע מה אני הייתי עושה אם אני הייתי מנהל אגף החינוך של המועצה? << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> רגע, דוקטור קור, רק שנייה. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> פרסמנו מכרז למנהל אגף חינוך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תאמין לי, לא יודע אם יותר, אבל אני חובב היסטוריה, תנ"ך בכלל של ארץ ישראל מושבע. וכל הדברים האלה זה ראוי להערכה, להערצה ובאמת שילמדו את זה. אבל עד עכשיו אתם לא נגעתם בקריטריונים ובהליך הסדור של שינוי שם. אתם לוקחים אותנו אחורה להיסטוריה על החשיבות של האיש, של הנושא של השימור של השמות ולשמור על ארץ ישראל. מעריך את זה מאוד, הכול בסדר, אבל לא נגעתם בתהליך עצמו, איך הדברים מתבצעים. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אני רוצה עוד מילה. << אורח >>מיטל איינבינדר:<< אורח >> שנייה, יואל, רגע. אני מרכזת ועדת השמות הממשלתית מטעם מזכירות הממשלה, ועדת השמות הממשלתית עברה לטיפולה של מזכירות הממשלה בשנה האחרונה. שמי מיטל. אם מועצה מקומית או מועצה אזורית רוצה לשנות את שמה, היא צריכה לפנות בבקשה רשמית למזכירות הממשלה, אל ועדת השמות הממשלתית, ואנחנו מעלים את זה בפני הנציגים, שעלתה, הגיעה בקשה לשינוי שם. יש ועדות משנה שמתכנסות וחווות את דעתן וזה מגיע למליאה. לא מזמן שינינו שם של מועצה אזורית לכיש לחבל לכיש, כמו חבל מודיעין. אז כן, מתקבלות פה בקשות, ושולחים בקשה רשמית למייל של ועדת השמות הממשלתית. << אורח >>אריה גארלה:<< אורח >> שינוי שם וזה לא תקדים, מכירים את זה במדינה, ולפי מה שאני מבין, עם כל המפה, זה לא - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, אריה, תן רגע לסיים. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> אבל תקשיב, קודם כול אני מבינה את הרצון שלכם שאתם רוצים לגדול. מדיניות הוועדה, כמו שהם אומרים, זה לא לשנות את מפת הארץ. תמיד יש חריגים, כמו בכל דבר, ובוחנים את הבקשה לעומק. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> בידי מי הסמכות בחוק? << דובר_המשך >> מיטל איינבינדר: << דובר_המשך >> ועדת השמות. הממשלה הסמיכה את ועדת השמות להיות הגוף שקובע את השמות על מפת הארץ, מאזורי תעשייה, יישובים, נחלים, צמתים. וזהו, הם המנגנון, יש לה סמכות מהממשלה, מתוקף החלטת ממשלה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> טוב. מר ראש המועצה בבקשה, אריה גארלה. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> טוב, קודם כול תודה רבה לכל האנשים המכובדים שנמצאים פה. דוקטור אבשלום קור, הפרופסור זאב, ואליצור, וחברי הוועדה, גברת שבתאי, תודה. ותודה לך. תראה, דברים משתנים בחיים. אנחנו מכירים את זה, לא רוצים לשנות, אבל המצב נותן לנו את היכולות לפעמים לשנות וגם מכתיב לנו את החיים. בני עי"ש נוסדה בסביבות 1957. נכון, גואל אדמות עקיבא יוסף שלזינגר, מכירים, כמו שאבשלום היה והפרופסור צבי אורון נחמיה שהיה, עשינו סיבוב ביישוב. אנשים לא מכירים את השם ולא יודעים מי זה הבן אדם. עכשיו, זה היה פעם יישוב תימני שמנה 2,000 בתי אב. בעלייה האחרונה שהגיעה, בשנת 1990, צו השעה של אריק שרון, העלייה הכי גדולה שבאה הייתה בבני עי"ש, מחבר העמים. הפנים של בני עי"ש השתנו, הכול השתנה שם. ובצדק באים אליי, וגם אם זה אתמול, וגם אם זה יהיה היום: "אריה, היישוב מתפתח, בוא תשנה את השם, זה לא עושה טוב". ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ ועכשיו אני אספר למה זה לא עושה טוב. השם נשמע כאילו זה כפר ערבי בבני עי"ש, לצערי, כן? בני עי"ש. איפה זה בני עי"ש? זה בצפון? מה, זה איזה כפר ערבי? מה? לא. דווקא לא, ההיפך הוא. במרכז הארץ, בשפלה, במקום הכי טוב, אזור גדרה. לא מכירים. מכירים את גדרה, מכירים את גן יבנה, מכירים את כל האזור, אבל את בני עי"ש? לא שמעו על בני עי"ש. כשאני אומר בני עי"ש ממוקמת איפה שחצר המלכה, באזור כנות, אז הם מבינים אולי איפה זה. אז היום בני עי"ש הולכת להתפתח ולחמש את עצמה מבחינת כמות, וכבר התחלנו לשווק והכול. עוד 40,000 תושב נכנסים לבני עי"ש, תוך שש, שבע שנים. היא הופכת לעיר. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> התוכניות שלכם מאושרות? << אורח >>אריה גארלה:<< אורח >> כן, כן, בטח. אני אומר, עובדים, יש כבר מנופים, יש הכול. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> כבר בונים בשטח. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> יש שם המון בורות. << אורח >>מיטל איינבינדר:<< אורח >> אוקיי. << אורח >>אריה גארלה:<< אורח >> בונים, נסדר גם את זה. יש הסכם טוב, גג, נסדר את הכול. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> יש הסכם גג. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> אז אני מבינה שאתה אומר שבני עי"ש פוגע בתדמית. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> נכון. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> אוקיי. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> עכשיו, תראי, בני עי"ש מונה היום 7,800. היא הולכת לגדול ל-40,000 תושב, בעזרת השם, והשכונה החדשה של 40,000 תושב, איך קוראים לה? שדות. אנשים יודעים שהם קונים בשדות. השכונה, כמו גני טל שלנו, שהיא 50% מהיישוב, גני טל. אבל גני טל, בסדר, בבני עי"ש. אבל אי אפשר להבדיל בין 2,000 משפחות ל-40,000 תושב. אז כולם יודעים שהם קונים בשדות. איפה זה שדות? בני עי"ש. מה שייך שדות לבני עי"ש? תתחיל להסביר להם שזו שכונה חדשה, שזה אזור כפרי ואזור מצוין במרכז הארץ. כן, אבל איך בני עי"ש נכנסת לעניין הזה של שדות? אז העלינו כמה בפייסבוק ועשינו משאל וקלפיות בכל רחבי היישוב וביקשנו: "טוב, הנה, רציתם? בואו". הרבה גם לא יצאו ולא הבינו וזה לא הגיע אליהם. עם כל זה, אנשים מבוגרים, אוכלוסייה מבוגרת. כשהם הבינו שהם פספסו את הקלפיות: "אריה, תעשה עוד פעם, אנחנו רוצים להחליף את השם". פנו אלינו. וכמו שאבשלום קור ביקש מאיתנו בפעם הראשונה לעשות קלפיות או בערוצי המדיה - - - << אורח >>אבשלום קור:<< אורח >> לא אני, שרון. שרון ביקש. << אורח >>אריה גארלה:<< אורח >> אתה, אתה. אתה לא זוכר, בסדר. לא משנה מי, אני, בסדר. << אורח >>אבשלום קור:<< אורח >> לא הייתה לו סמכות. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> בסדר, אתה, לא ניכנס לזה. << אורח >> אלי כהני: << אורח >> אתם הסכמתם איתנו, סליחה רגע אריה, על משאל גדול של 2,000 תושבים. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> מי אתה? תאמר לפרוטוקול. << דובר_המשך >> אלי כהני: << דובר_המשך >> אני אליקו, עוזר ראש המועצה, אלי כהני. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> אז עשינו משאל, הרוב החליט כן להחליף את השם. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> לא, לא כך - - - << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> סליחה, תן לי עוד מילה. ובסוף זה הגיע אליך, ואתה אמרת "תשמע, אני לא בעד להחליף שמות ולא זה, אבל אתם יודעים מה? לא נראה לי המשאל הזה, תעשו עוד פעם. קלפיות, ואני רוצה". << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אתה שם בפי דברים שלא אמרתי. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> אני מתנצל, בסדר? אבל זה מה שהיה. אתה, הפרופסור, לא יודע. זה מה שביקשתם. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> הפרופסור, לא הייתה לו סמכות לעשות את הדבר. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> אבל היינו ביחד, ישבנו אצלי בלשכה ביחד וזה מה שביקשתם, אבל לא אכנס מי אשם, מי לא אשם, מי טעה, מי לא זוכר או כן זוכר. מחילה. ביקשתם עוד פעם, בסדר? הצוות. עשינו עוד פעם והרוב החליט שהם רוצים להחליף את השם. היום הם בכלל לוחצים: מה עם השם, אריה? מה עם השם? תשמע, 40,000 תושב, מרכז הארץ. זה לא בני עי"ש שאנחנו מכירים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש פה השלכות לאזור כולו, זה מעבר ל - - - << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> נכון. וכולם אומרים "מה זה בני עי"ש?". בני עי"ש וגם האזור. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בטח. << דובר_המשך >> אריה גארלה: << דובר_המשך >> אם הייתי גדרה אז זה שם שעובר. ביצרון - עובר, מושב ינון – עובר, גן יבנה - עובר, הכול עובר, בסדר? חצור עובר, נווה מבטח עובר. אלה שמות שאפשר לשמוע אותם באוזן. בני עי"ש לא מסתדר. עכשיו, לי לא חסרה עבודה. אני לא צריך להגיע לפה, אני כל כך עמוס מהבוקר עד הבוקר. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אתה לפחות עושה את זה בתשלום. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> מה אכפת לי, סליחה, מה אכפת לי? << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אנחנו עושים את זה בחינם כל השנים. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> מצוין, תודה. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> כבדו אותנו על העניין הזה, אנחנו לא דומים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא, אין קשר. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> רחב לב, תודה רבה ואתה באמת הפתעת לטובה. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> זאת האמת, היושב ראש, זאת האמת. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> שמה? שלא מכבדים אתכם? מישהו לא מכבד אותך? << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אפשר לחשוב שאנחנו באנו להפריע למישהו. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> לא, לא, אין אשמים, הם לא אשמים. אנחנו רוצים ביחד. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> לא, הוא אמר שיש לו הרבה עבודה. יש לנו הרבה עבודה ואת זה אנחנו עושים חינם שנים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא, דוקטור, פה מה שאנחנו מבקשים, תראה - - - << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> תן לי לסיים, סליחה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן, בבקשה. << דובר_המשך >> אריה גארלה: << דובר_המשך >> אני מתכוון שיש לי עבודה. אני לא בא להתעסק עם אנשים, אני לא בא להפריע לך או לא חס וחלילה למישהו פה מהוועדה ולכנס אותם. אני מבחינתי, יש לי את המקום שלי, הכול בסדר, אני מכיר את בני עי"ש, לי זה לא מפריע. אבל כראש רשות, כאחריות, התושבים אומרים: "אריה, אתה עושה הכול. הכול, אתה לא נח מ-2013. רואים". והוא ציין את זה, זאב, איך בני עי"ש הייתה ובני עי"ש הייתה צריכה להתפתח בהכול, ופתאום היום היא מתפתחת וצומחת. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ אני בא בשם התושבים, מהלחץ של התושבים. אני נמצא אתמול באירוע, דוגמה, בלארה, אצלנו באזור, בכנות. אירוע שני. מבלבלים לי את המוח שם התושבים: "נו, מה עם השם? מה עם השם?". אמרתי לו: "זה לא הזמן, חבר'ה, תנו לי. תבואו אליי ללשכה, נדבר על השם. זה הולך לכיוון טוב, אבל – ". ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ זה מה שמפריע להם, השם. במיוחד שבני עי"ש מכפילה את עצמה פי חמש. חבר'ה, תבינו. נכון, אני לא בעד להחליף שמות, זה בסדר, אני תומך באבשלום קור. לא כל אחד שיבוא ויגיד "אני רוצה להחליף את השם". אבל עוד פעם, קחו בחשבון, לא מכירים, היישוב גדל. זה לא מה שהיה לפני 50 שנה או 60 שנה, ובני עי"ש נשמע לא טוב.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן, בוודאי. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << דובר_המשך >> אריה גארלה: << דובר_המשך >> תודה לכם. וצריכים, סליחה, לקבל החלטה אמיצה. אני מבין אתכם, אני איתכם, הלב שלי איתכם. אני יודע שאתם עושים מעל ומעבר, אבשלום קור, אני מכיר אותך ואני יודע, ויש לנו איזה מכנה משותף, דיברנו עליו פעם, אבל לא משנה, זה לא פה. קבלו החלטה אמיצה, תלכו עם התושבים, תלכו עם האזור, תלכו איתנו, עם הנשמות שלנו. לא רוצים להפריע, רוצים בסך הכול לעשות משהו טוב.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> רגע, אמרת ששדות זו השכונה החדשה שהולכת לקום ביישוב, כמה תושבים היא הולכת להכיל?‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> 40,000 תושב. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> היא הולכת להיות 40,000 תושב.‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> כן, מה שדות? אבל אני מה הצעתי, ומה היישוב? שדות שי. עכשיו, גם את השם שלו אנחנו נמציא? אנחנו לא חס וחלילה - - -‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> אבל שי, כבר הם אמרו לך, שזה נוגד את עקרונות הוועדה, כי זה שם הנצחה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> אין בעיה, אז נביא את זה למקום אחר, נחשוב על משהו אחר, ננציח את שמו במוסד ציבורי, במועצה, לא יודע מה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> האם יש פה עניין של רצון טוב? זאת אומרת, אני רוצה לצאת מתוך נקודות הנחה, שיש פה רצון טוב. בסופו של דבר, אנחנו חיילים של עם ישראל, אנחנו רוצים לעבור ולסייע. זה גם העניין של מפת ארץ ישראל, גם הנושא של שימור המסורת שלנו והיישובים, אבל מצד שני, גם להסתכל על קידמה, איך אנחנו ממשיכים לפתח את הארץ הזו.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << אורח >>ליאור מדהלה:<< אורח >> רגע, אני חייב להגיד משהו. ‬יש פה איזשהו אוקסימורון. מצד אחד אומרים לא רוצים שמות הנצחה, ומצד שני הם אומרים אנחנו לא רוצים לשנות. בסדר? הבנו. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << קריאה >> קריאה: << קריאה >> נכון. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> אז אנחנו נשארים עם אותו שם? ש"י זה שלזינגר יוסף. כלומר, ניתן. אני מאוד מכבד את האיש הזה, ואנחנו גם מאוד רוצים ליידע את הציבור מי זה.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> בדיוק. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> אבל זה נשאר ש"י, שלזינגר יוסף. כלומר, אנחנו לא עכשיו מוחקים את השם הזה מהיישוב שלנו ונשארים. אנחנו בסך הכול מורידים את ה-ע' ומשכלים אותיות. ש"י, שלזינגר יוסף, מספר מי זה האדם הזה, גואל האדמות, קראתי עליו, מאוד מכבד, לא רוצים למחוק את הדבר הזה. רק רוצים לתת איזשהו סוג של תדמית חדשה ליישוב, וזה הזמן הנכון לעשות את זה. אם לא - אין זמן אחר. ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ הבאתי איזושהי מצגת להראות לכם את פריסת היישוב החדש, שהוא פשוט ממש מקיף וחונק את היישוב הקטן הישן.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> נשמח לראות, אבל זה לא רלוונטי לדיון. << אורח >>ליאור מדהלה:<< אורח >> זה הזמן, אם הם רוצים, אני לא נכנס להחלטות של ראש הרשות או של החלטות הוועדה. אם הזמן, זה הזמן הנכון גם מבחינה שיווקית. וגם אם הם רוצים להשאיר את השם הקיים, שלזינגר יוסף זה גם שם, זה עדיין אותו אדם.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי, פרופסור יואל אליצור, בבקשה. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> תודה. אני לא יכול להתחרות ביסודיות ולא ברטוריקה של שני חבריי. אני רוצה רק להאיר נקודות קטנות.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ אחד, זה נאמר, אבל צריך להדגיש את זה. בני עי"ש הוא צירוף תנכ"י. כמו שאנחנו, יש לנו בארץ הרבה שמות שבנויים על זה שאנחנו – כמו כשאתה נוסע לברוש, תדהר ותאשור, מנוחה ונחלה, אתה רואה שמות שהם חיים את התנ"ך. בני עי"ש הוא צירוף תנכ"י חיובי.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> סליחה רגע על הבורות. עקיבא שלזינגר, הוא פעל באזור השפלה איפה שהיישוב עצמו? ‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << דובר_המשך >> יואל אליצור: << דובר_המשך >> לא ספציפי בשפלה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אז אם יוקם עכשיו יישוב אחר, למרות שהם לא מתנגדים להנצחה, בצפון, על שם עי"ש?‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> יש לי בקשה, שתתנו לי לדבר שלוש דקות.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬ << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני שואל, באמת, אני לא אומר בשביל להתנגח. ‬‬‬‬‬אני אומר, הרי אתם מדגישים בחשיבותו של האיש, ואני לא מזלזל לשנייה אחת. אבל אני אומר, אם יוקם יישוב אחר, בצפון או במקום אחר, על שמו של עקיבא. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אדוני, אתה קטעת אותי, ועברת לנושא אחר. וזה לא טוב. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << דובר_המשך >> יואל אליצור: << דובר_המשך >> זה לא עושה חן בוועדות. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> לא, אתה יכול לענות לי על זה? << דובר_המשך >> יואל אליצור: << דובר_המשך >> אני התחלתי לדבר על נושא אחר ונקטעתי. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> שנייה, רגע, אני אחזור. השאלה, מישהו יכול לענות לי על זה? << אורח >>אבשלום קור:<< אורח >> כן, שלא מעבירים כרגע את אילת שהיא תהיה ליד צפת. יש מקום, שמו של המקום, בני עי"ש. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> כי אתם מדברים בחשיבותו של הפרסונה עצמו. << אורח >>אבשלום קור:<< אורח >> איננו נותנים מעכשיו. ראש הממשלה ביקש לקרוא יישוב על שם אופיר ליבשטיין, ראש המועצה של שער הנגב. אמרנו לו: "אתה מודד גבורה של אנשים? מה עם זמורה, שנפל, מהימ"מ"? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> או רננים על שם רני גואילי. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> מה עם אלחנן קלמנזון שנסע בשבת - - - << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> לא, יש למשל, הוחלט שיוקם יישוב שנקרא רננים על שם רני גואילי. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> רננים זה רמז דק, זה לא באמיתי. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> מה? << דובר_המשך >> יואל אליצור: << דובר_המשך >> זה לא יישוב שנקרא על שמו בפירוש. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> בוודאי שכן. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> קודם כול, היישוב הזה לא נקבע וזו הנחיית ראש הממשלה. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> מיטל איינבינדר: << דובר_המשך >> הנחיית ראש הממשלה היא מעל הוועדה. אוקיי? לראש הממשלה יש את הסמכות בוועדת השמות, הוא מעליה, וזו הנחייה של ראש הממשלה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת, אז מה שאת אומרת זה פשוט - - - << דובר_המשך >> מיטל איינבינדר: << דובר_המשך >> ראש הממשלה החליט רק ברננים, פרטנית. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> כן. << דובר_המשך >> מיטל איינבינדר: << דובר_המשך >> לקרוא לה רננים. קודם כול, עדיין לא נקבע שם ליישוב הזה, הוא לא בחר מבין החמישה שהולכים להיות על סובב ציר 25-80 את היישוב שהוא רוצה. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> אוקיי. << דובר_המשך >> מיטל איינבינדר: << דובר_המשך >> אבל הנחיית ראש הממשלה היא גוברת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא, הייתה על זה ישיבת ממשלה במיוחד, לא? << דובר_המשך >> מיטל איינבינדר: << דובר_המשך >> ישיבת הממשלה העבירה את ההקמה של החמישה היישובים בנגב, אבל ראש הממשלה עדיין לא בחר איזה מבין היישובים שהוא ייקרא רננים. זה עדיין אצלו מונח על השולחן. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> לא, לא, בסדר, אבל אני אומר שהוחלט להקים יישוב שייקרא רננים על שם רני גואילי, גיבור ישראל. << דובר_המשך >> מיטל איינבינדר: << דובר_המשך >> אם יש לנו את הנחיית ראש הממשלה. << אורח >>אבשלום קור:<< אורח >> שראש הממשלה רוצה שהוועדה תקרא ליישוב ככה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן, אוקיי. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> לא ראש הממשלה, הוא. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> הנחיית ראש הממשלה גוברת על החלטת ועדה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הבנתי, אוקיי. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> לגבי מה שאומר ראש המועצה, שיש פניות של תושבים והיו קלפיות. זה לתת לחתול לשמור על החלב. מי יפקח על ההצבעות האלה? << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> אז בשביל מה ביקשתם שהם יקימו על זה משאל? << אורח >>אבשלום קור:<< אורח >> אני לא ביקשתי, וזה לא בהליך בכלל. היה עניין מסוים עם הגליל התחתון שראש המועצה אמר "אני הלכתי לבחירות בזה שאנחנו רוצים לשנות את השם הגליל התחתון". וכיוון שהייתה תסיסה מבפנים, בפנים ארגנו את זה. יש איש שבמקרה שמו הפרטי אבשלום, אבשלום חביב, והוא אמר שאנחנו רוצים משאל. אז הוא פיקח. זאת אומרת, לא ראש המועצה עשה את מה שעולה על דעתו, אלא מתנדבים מתוך העיר וראש המועצה עשו את ההצבעה. אין נוהל של הצבעה. אין נוהל כזה, כי הוועדה היא - - - << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> אז זה מחזיר אותי לשאלה הראשונה ששאלתי: מה הנוהל ומה הקריטריונים לשינוי שם? << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> אני התחלתי ישירות על הנוהל, כי אתה כל הזמן שואל, ובצדק. אין נוהל, מכיוון שהנושא הזה הוא במהותו חריג. וכשהתחלנו, אישרנו - נפתח לנו פתאום גל גדול. ולכן גם אנחנו בלמנו. גם אנחנו למדנו משהו: הבנו שעם כל הדברים הטובים, אנחנו צריכים למעט מאוד בזה. זה צריך להישמר כדבר מאוד מאוד חריג. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> פרופסור, בבקשה, אני קטעתי אותך. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> המשאל היה קרוב ל-50%-50%. אנחנו ראינו אותו. << יור >>היו"ר אושר שקלים:<< יור >> שהם עשו? << דובר_המשך >> יואל אליצור: << דובר_המשך >> שהם עשו. ולכן זו סיבה חשובה. ראינו את זה במקרה, למשל, של גליל תחתון, כשהתברר שיש שלושת רבעי מהתושבים רוצים את גליל תחתון. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> סליחה שאני חותך אותך ומפריע לך. רק קצת סדר. אנחנו מוכנים לעשות את זה עוד פעם, בסדר? << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> מי יפקח על זה? << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> יועץ משפטי, מבקר המועצה. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> זה מה שאמרתי, לתת לחתול לשמור על החלב. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> אז בואו תחליטו אתם. מה אתם רוצים ש - - - ? << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> כי לא משנים שמות של יישובים במפת הארץ. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> זה משהו אחר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, אוקיי, זה משהו אחר. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> חבר הכנסת שקלים, אתה פורץ סכר – יהיה שיטפון. יהיה שיטפון בגללך. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, רגע, שנייה. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> הרי באת לוועדה עם דעה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ברור שיש לי דעה. לכל דבר יש לי דעה, ואני פה בשביל לשרת. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> הדעה שלך פורצת - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני פה בשביל לשרת את עם ישראל ולעזור כמה שאפשר. כל אחד בתפקידו. אתה בתפקידך, ואפשר להעריך את זה ואפשר לבקר את זה, כמו שאתה יכול גם לבוא ולבקר אותי, ואין לי שום בעיה, אני אשמח לזה. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> אנחנו בראייה הכוללת של מפת הארץ, אתה, בינך לבין השם הזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מי אמר שהדעה שלך יותר נחשבת עכשיו מדעה של כל אדם אחר? אוקיי? לצורך העניין. עכשיו, אני בעד שימור המסורת, אני בעד ארץ ישראל, אני בעד השמות התנכי"ים. תאמין לי, אני יותר בעד ממה שאתה חושב. תהיה בטוח. אני כן רוצה לבוא ושיהיה איזשהו רצון טוב לסייע. גם בתחילת הדברים שלי, שלא קשורים לפה, אני באתי ואמרתי, אני בעד לחבר ולאחד בין השכבות, בין עם ישראל, ולכן נתתי את הנושא של חוק הגיוס, שאני בעד לשלב את האחים שלנו, החרדים, בתוך הצבא, בתוך החברה. יהיה פה גם שילוב חברתי מאוד מאוד גדול. זו רק דוגמה אחת קטנה, אוקיי? אבל אני כן רוצה לבוא ולדעת, בסופו של דבר, בידי מי הסמכות? אני רוצה שיהיה פה טוב לאנשים, זה הכול. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> לגבי השאלה של מי הסמכות קיבלת תשובה ברורה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << דובר_המשך >> זאב ספראי: << דובר_המשך >> הסמכות היא בידי הוועדה. כמובן שממשלת ישראל יכולה לשלול את האצלת הסמכות הזאת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. פרופסור, רצית להשלים? סליחה. בבקשה. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אני באמת רוצה להשלים. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> אנחנו נסוגים אחורנית. אגב, הממשלה עשתה את זה פעם אחת מתולדות המדינה עד עכשיו. כמו כל הוועדות הציבוריות, הממשלה יש לה סמכות לפרוץ, לא לקבל את ההחלטות של ועדות ציבוריות, והיא עושה, משתמשת בסמכות הזאת, יש כאן מישהו שיגיד שעדיין היא משתמשת בזה הרבה הרבה יותר מדי, אבל היא משתמשת בזה באמת במסורה. שמשתמשים מאוד מאוד חשובים, אני יודע, כשעמיר פרץ, בשביל למנות אותו לרשות שדות התעופה, אז הוא היה נגד החלטת הוועדה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> פרופסור, בבקשה, תשלים. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> היו לי שני דברים. קודם כול, כמו שאמרתי, כשהיה משאל הוא היה קרוב לחצי, ואז כשזה קרוב לחצי זו לא סיבה לשנות הסדרי בראשית. זאת אומרת, כשהרוב הוא קטן, וקל וחומר שאפשר לעשות משאל שייתן תוצאות אחרות, זה דבר אחד. חברת הוועדה, אני זוכר בהחלט לפני דיון, אחת מחברות הוועדה עברה בבני עי"ש, שהיא הקדישה שעה וחצי להסתובב ולשאול אנשים, והיא התרשמה שרוב האנשים שדיברה איתם אהבו את השם בני עי"ש. ככה שלפעמים צריך להיזהר מדברים כאלה. אנחנו, כמו שהיה בסיפור של נוף הגליל, נוף הגליל השתנה, של גליל תחתון. במקרה של גליל תחתון, שבאמת באו עלינו במתקפה, היו מכתבים של ראשי מפעלים ושל כל מיני אישים חשובים ועורכי דין, וסגן ראש המועצה בא לבקר אותי בבית, לשתות איתי קפה, ואני מניח שהוא בא לעשות את זה עם עוד אנשים. והייתה התרשמות שכולם אומרים שצריך לשנות את זה, וכשזה בא לידי בדיקה, אז הבדיקה הראתה שזה לא בדיוק. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> האם למשל נוף הגליל זה שינוי שהוא היה מבורך, שהוא שינוי טוב? << דובר_המשך >> יואל אליצור: << דובר_המשך >> כן, זה מקרה חריג טוב, מפני שנצרת היא עיר ערבית, נצרת עילית היא באמת רחוקה משם קצת, היא לא בדיוק שם והיא משהו אחר באמת. אז אני חושב שבמקרה זה ההחלטה הייתה כן נכונה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. << דובר >> בנימין גל: << דובר >> אפשר שאלה מהצד, סליחה? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << דובר >> בנימין גל: << דובר >> בנימין גל, דובר הוועדה. יכול להיות שיש איזשהו שם שהציעו במגמה של התחדשות, שימשיך להנציח את השם הזה, שם אחר שיהיה על דעת הוועדה ואתם תוכלו להסכים עליו? << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אין, אין הנצחה יותר. כבר 20 שנה לא נותנים בכלל שמות הנצחה. אתה מערב מין בשאינו מינו. אין הנצחה. העניין היחיד על הפרק הוא האם אנחנו מתחילים גל של שינוי שמות על מפת הארץ, כמו בברית המועצות, שבמקום סטלינגרד אין יותר סטלינגרד, יש וולגוגרד. אבל לא מדובר על ההנצחה של האיש כי לא נותנים יותר שמות הנצחה. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> עכשיו עוד נקודה, שהשכונה שאתה מדבר עליה היא תהיה מרכזית. אתה בהחלט יכול לשווק את השכונה ואתה אומר "בואו לשכונת שדות בבני עי"ש", ואתה יכול לעשות לה שלטים ואתה יכול לעשות לה פרסומות ובעיתונות ומה שאתה רוצה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ליאור, אתה רוצה להשלים, נכון? << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> כן, אבל עוד פעם, - - - אנשים, שדות ואחר כך בני עי"ש. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> לא, זה כמו שאתה מדבר על תוכנית ל' או על נווה אביבים בתל אביב. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> לא משנה, בני עי"ש, - - - לשמוע את השם הזה. גם האזור מבקש, דורש את זה. תחליפו את השם, זה האזור לא רק - - - << אורח >> אלי כהני: << אורח >> אני אשמח לענות לך, פרופסור, חברי הוועדה היקרים, לגבי התהליך עצמו. אנחנו לא יצאנו לתהליך הזה לבד על דעת עצמנו, כן? לא החלטנו שאנחנו הולכים, אנחנו דיברנו, אירחנו אתכם, הייתם בלשכה, החלטנו על התהליך הזה בהסכמה. יצאנו אליו, בחרו 1,960 תושבים מתוך 7,600 בסך הכול, וזה המון. נכון שלא היה חד משמעי, 55% לעומת 44%. הפערים: 1,084 בעד ו-790 נגד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הבחירות האלה איפה, איך הן נערכו? << דובר_המשך >> אלי כהני: << דובר_המשך >> נערכו בחמש קלפיות במשך שלושה ימים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת, האנשים באו והצביעו ממש. מה? בבתי ספר, במוסדות חינוך? << דובר_המשך >> אלי כהני: << דובר_המשך >> כן. בתי ספר במועצה. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> בתי ספר במועצה, מרכז - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי, מי פיקח על זה? << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> יועץ משפטי ומבקר של המועצה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. << אורח >> אלי כהני: << אורח >> גם ככה בבחירות חמש קלפיות בבני עי"ש סך הכול, במשרד הפנים. אז זה אותן קלפיות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת, עכשיו אם יש בחירות, נגיד יש חמישה בתי ספר ששם באים להצביע. << דובר_המשך >> אלי כהני: << דובר_המשך >> בדיוק, וזה היה באותו מקום. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אז זה היה אותו דבר. << דובר_המשך >> אלי כהני: << דובר_המשך >> נכון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> היה מישהו חיצוני שפיקח על התהליך? << דובר_המשך >> אלי כהני: << דובר_המשך >> בליווי היועץ המשפטי של המועצה ומבקר המועצה. הם ספרו את הקולות, הם היו חלק מהתהליך של ההצבעה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אבל לא היה מישהו חיצוני מטעם המדינה? << דובר_המשך >> אלי כהני: << דובר_המשך >> לא. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> לא. לא ביקשו. << אורח >> אלי כהני: << אורח >> אבל אין טענה על זיוף. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא, לא, אין בעיה. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> היו לנו פעמיים הוצאנו אישור, שיבקרו עובדי מועצה מטעמנו, שיבקרו ושייראו שהקלפיות, שהכול בסדר, וביקשנו ממנהלת בית ספר - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מתי זה נערך? << אורח >> אלי כהני: << אורח >> קצת פחות משנה. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> לפני פחות משנה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> וזו הפעם השנייה? << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> כן, פעמיים. << אורח >> אלי כהני: << אורח >> אחרי משאל של רפי סמית. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> ביקשנו ממנהלת בית הספר שתשים עין שלא עושים בלגאן. הכול התנהל - - - . << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> אני רוצה לפרט. בהתחלה הייתה איזושהי אי הבנה עם יושב ראש הוועדה. ערכו סקר טלפוני, לקחנו משרד. << אורח >> אלי כהני: << אורח >> רפי סמית. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> רפי סמית, שעשה משאל טלפוני. בא יושב ראש הוועדה לאחר מכן, אמר: "חברים, אני לא מקבל את המשאל הטלפוני, תעשו קלפיות". וככה יצאנו לדרך. אני לא ידעתי אם יש סמכות או אין סמכות, אנחנו לא - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה היה אחוז ההצבעה מבעלי זכות הבחירה? הרי זה בעלי זכות בחירה, סליחה, זה תקנו אותי מגיל 17 או 18? של רשות מוניציפלית או לבחירות הכלליות? מה הנוהל? << אורח >> אלי כהני: << אורח >> 4,600 בעלי זכות בחירה לרשות המוניציפלית במשרד הפנים, הצביעו מתוכם 2,000. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זאת אומרת 40%. << אורח >> אלי כהני: << אורח >> אנחנו פרסמנו פלייר לתושבים, הגיע לכל בית בבני עי"ש פלייר דו צדדי, ברוסית ובעברית, עברנו מאוד יסודי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת, התוצאות היו, לפי מה שאתה אומר, 1,100 מול 900 בערך. << דובר_המשך >> אלי כהני: << דובר_המשך >> כן. 1,084 מול 876. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> יכול להיות שגם אם הם מקבלים קריטריון, היו אומרים לנו: "תקשיבו, 75% ומעלה", בסדר. << אורח >> אלי כהני: << אורח >> זו בחירה אותנטית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> וזה בהוראת מי? << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> אף אחד לא אמר לנו: אנחנו רוצים להיות חברים בוועדה, לשבת בקלפיות. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> תראו, אני רוצה להיות הגון לגמרי. הטיעון שלכם, יש משהו בדבריכם. ואכן, הוועדה כאן לא נהגה בסדר. הבעיה הייתה שיושב ראש הוועדה, שהוא באמת אישיות דגולה, הוא חתן פרס ישראל, באמת איש דגול ואישיות מדהימה. זה לא מקרי, הוא גמר את תפקידו בוועדה. יש הוא פשוט זקן ועשה פעולה שהייתה נגד החלטת הוועדה. אז אני אומר את זה בצורה הכי כואבת. זה איש שאני אוהב אותו, למדתי אצלו, למדתי ממנו המון, והוא פעל שלא בסמכות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מר קור, יש איזו הצעה שאתם יכולים להציע? כדי איך לנסות לפתור את זה? << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> קודם כול, אנחנו לא יכולים לעשות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> או שאתם אומרים: ייקוב הדין את ההר, לא משנה כלום, אנחנו לא משנים שמות ופה זה נגמר. << דובר_המשך >> זאב ספראי: << דובר_המשך >> לא, לא, אני לא אומר כך. קודם כול, הוועדה, כרגע אין יושב ראש. צריך להבין, יש לנו קצת, ידינו קצת כבולות: אין יושב ראש ואין ממלא מקום. יושב ראש אין, כי - - - << אורח >> שי גליק: << אורח >> כתוב ממלא מקום. על המקום שלך כתוב שני ממלאי מקום. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, שנייה, שי. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> יש שני שותפים, לא, נגיד באמת, יש שני שותפים שמכינים את הישיבות ואת הפרוטוקול שאחריהן, יחד עם הרכזת שלנו, וזה הוא ואנוכי. לכן כתוב כן ממלא מקום. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> זה במינוי עצמי. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> הממשלה עדיין לא מינתה יושב ראש. היום הוועדה מונה 30 חברים, אבל אין יושב ראש. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> כרגע אנחנו מינינו את עצמנו, זה לא חוקי. אבל בכל מצב, אנחנו נביא את זה לישיבה, לוועדה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מתי? << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> בישיבה הקרובה. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> בישיבה הקרובה. אין לנו עדיין תאריך אבל הוא יצטרך לפנות אלינו במייל עם הבקשה שאתם רוצים לגדול לעירייה ואת כל השתלשלות הסיפור. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת שכל עוד לא יהיה יושב ראש אתם אומרים שאתם לא מתכנסים? << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> לא, לא. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> לא קשור יושב ראש. הישיבות עדיין עובדות ואנחנו אתמול כנסנו ועדה. זה לא קשור. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני שואל בשביל להבין לוחות זמנים. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> התכנסנו אתמול לישיבה, שאנחנו הכנו אותה. אם מישהו יתקוף אותנו ויגיד שהישיבה לא הייתה חוקית, כי יושב ראש לא כינס אותנו – בסדר. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> לא, היא עדיין חוקית. אם אין יו"ר אני עדיין יכולה לנהל ישיבה, אנחנו יכולים. גם הממשלה מתפקדת בלי יו"רים של ועדות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> כרגע אנחנו מקרטעים אבל עובדים. יש יישובים בהסדרה, שמחכים לסמל יישוב. אנחנו לא רוצים להפקיר אותם. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אנחנו בבוקר נסענו ליישוב שהיה איתו דיון ואחרי הצוהריים הייתה מליאה. אנחנו עובדים קשה, ברוך השם. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> אז נביא את זה לדיון, ובאמת, נביא את זה בנפש חפצה. אנחנו היינו כבר בהליך. אני אומר שוב, כשלנו, היה משהו לא טוב אצלנו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> הנה, רק דיברנו, ראש הממשלה. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> למי אתם רוצים שנעביר את החומרים שלו? אלייך? << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> כן, אתם פונים אליי בבקשה רשמית לשנות את השם, עם כל הנסיבות שאתם רוצים להתרחב, שכונה חדשה עם לאכלס 40,000 יחידות דיור. אנחנו נבחן את הבקשה. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> ויש גם היתכנות להזמין - - -. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> לא 40,000 יחידות דיור. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> סליחה, 40,000 תושבים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת שמה? אז רגע, אז יש פה, אם אני מבין נכון, יש פה איזשהו סוג של התקדמות. זאת אומרת, אתם אומרים לי: "אנחנו נדון אז ב - - - של הבקשה מחדש". << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> אנחנו מעלים את הנושא מחדש. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מחדש. מה יהיה מחדש עכשיו שלא ידעתם לפני כן? << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> מחשבה נוספת. מחשבה נוספת. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> קודם כול, זו התקדמות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שפוך חופשי. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> ההצעה של ליאור מדהלה לגבי להפוך את העי"ש לש"י - אין יותר שמות של הנצחה. אלחנן קלמנזון נסע מעותניאל עד בארי, חיסל עשרות מחבלים, אין יישוב על שמו. אהרון ידלין, הייתה פנייה של התנועה הקיבוצית, אמרנו: אין יותר שמות של הנצחה. הייתה מחשבה לקרוא יישוב, עיר חרדית בדרום, עובדיה, ועובדיה הוא הנביא של שיבת ציון לנגב. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת, אם אני מבין נכון - - - << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> אבל אנחנו לא מנציחים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא, לא, אין בעיה, רגע. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> כרגע יש שתי נקודות מבט. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> אבל הוא מונצח. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> אבל כרגע הוא מונצח. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> שנייה, אני מדבר. לא הפרעתי לך אף פעם, זאב. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בבקשה, אדון קור. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> יש שתי נקודות מבט. נקודת מבט אחת של היישוב, יש להם משאלה ברורה, או להנהגת היישוב. כמו שבגליל התחתון הנהגת היישוב חשבה שיש להן משאלה ברורה. ויש אפשרות שנייה, זה הצד שאנחנו רואים, וזה מפת המדינה. במפת המדינה החלפת שמות זה גל שאי אפשר להמשיך אותו. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> אני לא רואה איזה אופק, אני לא רואה פה איזו התקדמות, מה שאני מבין ושומע ממך עכשיו. להגיש עוד פעם את כל החומר. אני כבר רואה התנגדות מראש. איפה, אם זו החשיבה, אולי תהיה חדשה? << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אני יכול לייצג רק את עצמי, כמובן. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אני מתפלא שאומרים שצריך לדון עוד פעם. אני בהחלט לא מבין. היה דיון. היה רוב מוחלט. כל 30 - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אבל עכשיו אתם הצעתם פה שיהיה עוד, שהם יגישו שוב ואתם תדונו. אז אתה אומר: אין טעם. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> סליחה, אני יכול לייצג את עצמי? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מיטל, תסבירי, האם אני הבנתי לא נכון. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> תקשיב, אני רואה כמזכירה, מזכירות הממשלה נכנסה לתמונה לפני שנה. אני רואה שעם בני עי"ש היו כמה אירועים. זה עלה לדיון פעמיים. יש 30 חברי ועדה. תראה, זה גם בעייתי שאני עכשיו אגיד לך שהשם, המליאה, אני לא יודע מה המליאה תחליט. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא, אבל דוקטור קור אומר שאין טעם בכלל לשבת. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> סליחה, אני רוצה לייצג את עצמי רגע. תן לי, אושר, חבר הכנסת, אם אכפת לך, בוא תנסה. תן לי רשות דיבור בבקשה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אני מייצג את עצמי בלבד. כשלעצמי, אם אני פוגש משאל עם שיש בו רוב חזק בכיוון מסוים, אני כן חושב שיש להתחשב בו, אישית. עכשיו, אבשלום חושב שאין להתחשב בו, אני חושב שיש להתחשב בו. יש בוועדה 30 חברים? יש 30 אצבעות - יש דיון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת שאם יהיה רוב בוועדה לשינוי השם. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אני מייצג רק את עצמי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, פרופסור, תן לי רגע להבין בבקשה. << אורח >>אריה גארלה:<< אורח >> אז תגידו איך אתם רוצים שנעשה את זה עוד פעם מחדש, שיהיה מוסכם על הוועדה. << אורח >>מיטל איינבינדר:<< אורח >> ההליך הוא פשוט. ההליך המנהלי התקין: לשלוח אלינו למזכירות הממשלה, לוועדת השמות הממשלתית פנייה עם כל ההסבר הרצוי. אנחנו מביאים את זה למליאה, לפני כן לוועדות המשנה ואנחנו דנים בזה, כן או לא. יש הצבעה, יש 30 חברים שיושבים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זאת אומרת שאם יהיה בוועדה אצלכם רוב, רוב רגיל, 16 מול 14 לצורך העניין, אז יינתן האור הירוק להחליף את השם. ולא דיברנו על איזה שם, אלא פשוט עניין עקרוני, שיש להחליף את השם. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני רוצה פשוט להבין, לוגית, איך הדברים עובדים. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> בסדר, הבנתי אותך מצוין. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אני דיברתי אחרת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בבקשה. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אני דיברתי, שאני לא מאמין שיהיה רוב של 16 על 14 "תחליפו את השם" אחרי שהיינו כל כך החלטיים נגד זה. אבל אני ייצגתי את דעת עצמי, שאומרת שאם אני שומע, שהציבור ברוב גדול מאוד רוצה משהו, אז צריך לתת לזה אוזן. ועל זה אני יכול ללכת, אם אני מקבל את הרוב בוועדה. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> איך אתה תבדוק את דעת הקהל ביישוב אם אין לך פיקוח, אלא של המועצה? של היועץ המשפטי של המועצה וכולם החבר'ה, שהם מקבלי משכורת מהמועצה. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אתה מדבר על פרטים טכניים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, אולי אפשר להעלות נציג של משרד הפנים או של השלטון המקומי, שהם גם יפקחו על התהליך הזה? << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> סליחה, אושר, אתם מדברים כעת על פרטים ולא על העיקרון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אנחנו מדברים על הפתרון. << דובר_המשך >> יואל אליצור: << דובר_המשך >> על העקרון אני דיברתי על העקרון ויש דרכים להתמודד עם העיקרון באופן עובד, שייכנסו לפרטים וזה לא הנושא עכשיו פה בכלל. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. << אורח >>אריה גארלה:<< אורח >> אין בעיה, אני שבוע הבא אוציא לך מייל, בסדר? אני אספר את כל הסיפור. אבל במקביל, אני רוצה לבקש מכם, שאני אעשה עוד פעם את המשאל הזה, את הסקר הזה, ואת הספירה אם אתם רוצים נעשה אותה פה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, יש לי רעיון, רגע, חבר'ה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> לא, להביא חברה חיצונית. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> עוד לא אמרנו שהולכים על זה. השאלה היא קודם כול עקרונית, האם הולכים על זה? אם הולכים על זה אז מדברים על הפרטים, איך לעשות אותם בצורה הטובה ביותר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חבר'ה, רגע, יש לנו נציג של משרד הפנים פה בזום? אפשר להעלות אותו? אמיתי שוחט. << אורח >> אמיתי שוחט: << אורח >> כאן. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה תפקידך, בבקשה? << אורח >>אמיתי שוחט:<< אורח >> אני ראש מטה של מנהל פיתוח כלכלי למשרד הפנים. אחד העובדים אצלנו באגף הוא נציג בוועדת השמות, אחד מהנציגים בוועדת השמות הממשלתית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני שואל שאלה פשוטה: העלו כאן הצעה לפתרון התחלתי, שאם המועצה תעשה משאל וּועדת השמות אומרת אנחנו לא רוצים שהחתול ישמור על השמנת, האם אפשר שיהיה פה פיקוח שלכם על תוצאות המשאל? << אורח >>אמיתי שוחט:<< אורח >> זה משהו שאני צריך לבדוק, זה משהו שלא נמצא בתחום האחריות של המנהל שלנו. אנחנו כן חברים בוועדת השמות, לא עוסקים בתחום של הבחירות. אני לא מכיר שנעשה משהו כזה, זאת אומרת שכל המנגנון של הבחירות ברשויות המקומיות, שהוא יופנה למשהו אחד. אבל כמובן, אם תגיע פניה מהוועדה אז נבדוק את זה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי, בבקשה. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אין נוהל כזה, המפקד. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> אין נוהל של משאלים. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אם יש, אתה אומר, נציג של משרד הפנים - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אבל זו השאלה הראשונה ששאלתי בהתחלה. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> בכל קלפי צריך להיות פיקוח שהוא לא של המועצה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אין בעיה, זה אני איתך. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> אבל אין נוהל כזה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אבל תחליט, אתה מצד אחד אומר אין נוהל כזה, אבל מצד שני אתה אומר לא קרה. אז איפה זה עומד? << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> אני איש מאוד שיטתי. אני אומר דבר ברור: יש מפת מדינת ישראל, זאת המפה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זו עמדתך, הבנתי, בסדר, אתה מתנגד. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> אם אתם מספרים לי את סיפור המשאל, גם הנציג של משרד הפנים אומר, אני אומר: אם משאל, צריך להיות שבכל מקום יהיה גם מישהו שאינו כפוף במשכורתו או בתשלום שאיננו משכורת לאנשי המועצה. זה לא ככה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר, יהיה. זה אפשר לפתור, אין בעיה. אמיתי, אתם תוכלו להיערך לדבר כזה? אני יודע שאנחנו מתקילים אותך פה. << אורח >> אמיתי שוחט: << אורח >> קודם כול, זה לא עניין של להיערך. אני צריך לבדוק את זה. אנחנו נבדוק אצלנו במשרד, מבחינה חוקית, מבחינת הנוהל, האם יש אפשרות ל - - - << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אין טעם לבדוק לפני שאנחנו נדון על כך. << אורח >> אמיתי שוחט: << אורח >> זה דבר ראשון. ובדיקה כזאת תיעשה ברגע שתגיע פנייה מהוועדה, לא מוועדת השמות, מוועדה מהכנסת, אז נבדוק עם המחלקה המשפטית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> או מול השלטון המקומי. << דובר_המשך >> אמיתי שוחט: << דובר_המשך >> כמובן, תגיע פנייה רשמית מהוועדה בכנסת, ואנחנו נבדוק את זה. אין לי אפשרות לתת תשובה עכשיו האם זה אפשרי או לא אפשרי. אני אומר, יש את - - - ברשויות המקומיות, האם אפשר להחיל את זה גם על דבר כזה, אני לא מכיר, אבל תגיע פנייה רשמית, אנחנו נבדוק. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בסדר, גמור. יש לנו עוד שאלות לאמיתי? << אורח >> אלי כהני: << אורח >> יש פה נציגת ציבור, תושבת. אתם רוצים לשאול אותה? << אורח >> אירנה לזרקביץ: << אורח >> כן, אם מותר, שתי דקות. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אמיתי, תודה. << אורח >> אירנה לזרקביץ: << אורח >> שמי אירנה, אני נציגת הציבור של היישוב. אני גרה באזור החדש, כבר לא חדש, גני טל, שרובם שם רוסים. רוב האנשים שאני דיברתי איתם זה - - - << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> זה גני טל של גוש קטיף או זה חלק – ? << אורח >> אירנה לזרקביץ: << אורח >> גני טל של בני עי"ש. זה ביישוב בני עי"ש, אבל אזור שנקרא, שכונה שנקראת גני טל. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> כששם אני מבין שמדברים רוסית ואם אני בא עם עברית, אז פשוט זו שפה זרה. << אורח >> אירנה לזרקביץ: << אורח >> נכון. זו גם תשובה לזה שהפרופסור יואל אמר שעשיתם סיבוב ודיברתם עם תושבים וקיבלתם תשובה שאוהבים את השם בני עי"ש. אני מאמינה שהסתובבתם בבני עי"ש הישנה, איפה שיותר תימני, שרגילים לשם, שאוהבים אותו, שרגילים לשם, שאוהבים אותו, לא אומרת כלום. אזור גני טל הוא קצת, לדעתי, יותר גדול מבחינת התושבים מהאזור הישן, איפה שגרים תימנים. << אורח >>אלי כהני:<< אורח >> הם יותר אחוזים. << דובר_המשך >> אירנה לזרקביץ: << דובר_המשך >> הם יותר אחוזים. יותר אנשים לא - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> סליחה שאני מתקן אותך: בני העדה התימנית. תימנים זה מה שהיה משם. << אורח >> אירנה לזרקביץ: << אורח >> כן, אבל - - - << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> רגע, אז את בני העדה הרוסית. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ההורים שלי עלו מאיראן ו- - - << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אני מבקש לציין שאשתי משפחה מתימן משני הצדדים. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> בת העדה תימן. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> אני רוצה לציין שכולנו כאן יהודים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בדיוק, תודה רבה, פרופסור. מסכים עם הפרופסור. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> יש דעה כזאת. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> יש גם דעה כזאת. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> במתן תורה, זה הימים האלה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בדיוק. << דובר_המשך >> יואל אליצור: << דובר_המשך >> עם ישראל כאיש אחד בלב אחד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מה שנקרא קירוב לבבות ורצון טוב. << אורח >> אירנה לזרקביץ: << אורח >> נכון, ואנחנו מסתדרים טוב מאוד ואוהבים אחד את השני, הכול בסדר. אבל העניין, בגלל שאמרת שהסתובבת ודיברת. באזור איפה שגרים יותר דוברי רוסית, נגיד ככה, רוב האנשים לא מתחברים לשם בני עי"ש ורוצים מאוד להתחבר לאזור החדש שיהיה בעוד כמה שנים. השם בני עי"ש, גם אני באופן אישי, כשאני אומרת למישהו "אני גרה בבני עי"ש" שואלים אותי איפה זה? אני צריכה להסביר שזה בין גן יבנה לגדרה, צריכים לנסוע ככה, ככה וככה. אומרים לי: "אהה, זה שם? אז זה אזור של תימנים, מה את עושה שם?". אז רציתי לבקש מהוועדה שתיקחו את זה בחשבון גם כשאתם הולכים לדון על זה. מאוד היינו רוצים להתחבר לאזור החדש שדות. לא מתאים לכם השם שרצינו ללכת עליו, שדות שי? נשמח אם - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני לא חושב שהשם החדש זה הבעיה. << אורח >> אירנה לזרקביץ: << אורח >> כן, אני מבינה, אבל - - - << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> אני חייב לומר שאני עשיתי את אותו משאל עם בשולחן בחדר האוכל שלנו, שאנשים שגרים 50 מטר מבני עי"ש, הגזמתי. קיבלתי את אותה תשובה למען האמת. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> מה? << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> "זה איזה יישוב של תימנים שם". << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> שי, אתה רצית להוסיף משהו? << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> זה לא בצדק או משהו. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> רוסים תימנים הולך מצוין בדרך כלל. << אורח >> אירנה לזרקביץ: << אורח >> הולך מצוין, מכבדים אחד את השני, אבל שוב, לא מתחברים, לא הולך. וזה שאנשים, אפילו אשדוד שואלים איפה זה בני עי"ש, כי לא מתחברים לשם - קצת פוגע. היינו רוצים להיות יותר על המפה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אני אגיד שתי דקות, ברשותכם. אני שי גליק, אני מנכ"ל בצלמו. בצלמו זה ארגון שעוזר לאזרחי ישראל, ללא הבדל דת, גזע, מין, לאום, מגדר, לא משנה מהעדה התימנית או בני העדה הרוסית, או כל עדה, או כל אזרח בישראל. כל האזרח בישראל ישבו בסוכות. אנחנו עוזרים לאזרחי ישראל, מתעסקים הרבה בבירוקרטיה. אני פה רק קיבלתי הזמנה מיושב ראש הוועדה, נחשפתי לסיפור הזה. אני רוצה להגיד ככה, ביהדות אנחנו רואים: משנה שם, משנה מזל. זה מאוד מקובל לשנות שם, ראינו את זה - - - << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> רק כשמישהו חולה עושים לו את זה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> בסדר גמור. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> כשהרב מבקש. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אנשים רוצים לשנות את השם שלהם, זה מאוד יפה. אגב, גם בישראל זה מאוד מקובל. יש את הסיפור עם כרמי גת, יש את הסיפור עם נווה שמיר בבית שמש, מי שמכיר. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> כרמי גת זאת פינה - - - << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> מה זה כרמי גת? << אורח >> שי גליק: << אורח >> רגע, רגע. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> לא, תבדוק מה שאתה אומר. << אורח >> שי גליק: << אורח >> רגע, אני אענה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> רגע, תן לו עד הסוף. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> מה הקשר כרמי גת? << אורח >> שי גליק: << אורח >> אני אענה. שאלת? הבנתי. כרמי גת, רגע, נכון, במובן המשפטי, לא השתנה השם. רגע, אבל כל הסיבה שכרמי גת נסחרת, ממוסחרת, משווקת - וכולם יודעים את זה – כי כרמי גת יש לה סיבה. מה הסיבה? כי לא רצו להגיד את השם קריית גת. זה לא סוד, נכון? << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> הסטיגמה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> יפה. << אורח >> אלי כהני: << אורח >> מי שגר אומר לך "אני גר בכרמי גת" לא בקריית גת. זה מה שקורה אצלנו בשדות. << אורח >> שי גליק: << אורח >> נכון, נכון, זה לא סוד. אגב, גם בבית שמש, גם בבית שמש יש אותו סיפור, מי שמכיר, שרצו למכור שכונה לציבור הלא חרדי, נגיד אותו ככה בצורה עדינה, ולא קראו לו בית שמש. קוראים לזה נווה שמיר. אתה שואל אנשים, אנחנו גרים את זה מאוד מוכר, והגיעו הרבה מאוד חילונים, אגב, הם הגיעו וראו שיש חרדים, הם קצת נבלו, אבל לא משנה. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> במפה כתוב קריית גת. על זה אנחנו מדברים. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אבל רגע, נכון, נכון, רגע. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> כל מה שאמרת לא נוגע - - - << אורח >> שי גליק: << אורח >> רגע, אבל אין ויכוח, לא, לא, רגע, רגע. לא התווכחתי איתך בפן המשפטי. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אין יישוב כרמי גת. << אורח >> שי גליק: << אורח >> רגע, אני מסכים איתך, אבל שנייה, אנחנו לא מתווכחים בפן המשפטי. אני רק מסביר שיש הדבר הזה בעצם שאנשים רוצים למתג את עצמם מחדש. זה קיים וזה עובד, אתה מסכים איתי לדבר הזה? לא בפן המשפטי, בפן המציאותי. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> יש כישלון במיתוג של המועצה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> בסדר, לא, מה זה? זה לא כישלון, אני לא מגדיר, אני לא מוכן להגדיר ככישלון. צריך לבדוק את זה מבחינה משפטית, תן לי להמשיך. עכשיו, אמר פה פרופסור אליצור ובצדק, צריך לבדוק אם רוב הציבור רוצה את זה, אני מקבל את הטענה הזאת, אם יש רוב. עכשיו, צריך לראות עוד משהו, היה בחירות של ה-4,000, כמה קולות יש אמרנו? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> 2,000 קולות בערך. << אורח >> שי גליק: << אורח >> לא, כמה קולות יש? 4,700, הגיעו להצביע סך הכול 2,000. זאת אומרת שיש 2,700 שהם לא מתנגדים, זאת אומרת, בדרך כלל, מי שמתנגד, רגע, רגע, לא, זה לא כאקסיומה. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> זה בדיוק ככה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> אבל אין מתנגדים, מתנגדים באים, המתנגדים באים. אגב, רגע, אתה לא מקבל את הטענה שמתנגדים יותר באים? אוקיי, אז אתה גם לא חייב לקבל. אני אומר את הטענה הזאת, אתה לא חייב, אנחנו לא חייבים להסכים, אגב, דוקטור. אמנם אתה דוקטור. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> למה? הוציאו סברה הפוכה, שהם רוצים בשינוי בעיר. << אורח >> שי גליק: << אורח >> לא, לא, לא, אוקיי, בסדר, אני מקבל. ולכן, מה שפרופסור אליצור הציע, זה מאוד יפה: נראה אם הרוב רוצה, רוב משמעותי. צריך, אגב, לקבוע כמה הרוב משמעותי מראש, הכול יהיה שקוף, ואז נראה, הציבור ישפוט. לגבי בקרה חיצונית, אפשר לשכור חברות בקרה חיצוניות, משרדי עורכי דין חיצוניים, אפשר למצוא פתרון להכול, אם רוצים. זה מאוד מקובל, אגב, גם מפלגות. מפלגת הליכוד, למשל, עושה בחירות - יש חברת עורכי דין חיצונית, שמפקחת. מגיעים, יש עורך דין, מי שמכיר, בכל קלפי גדול יש עורך דין מטעם חברה חיצונית שמפקחת. לכן יש פתרונות להכול, אם רוצים. ולכן מה שאני מציע והציע פה גם יושב ראש הוועדה וגם אליצור, בעצם, להעלות את זה מחדש, לקבוע שהוועדה תקבע את הקריטריונים שהיא רוצה. למשל, את הרוב, את חברת הבקרה, את כל הקריטריונים, הכול יהיה שקוף, מראש. והמועצה, אם היא תעמוד בתנאים האלה ותעשה את הבחירות, ואז הרוב יקבע. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> שיהיה רוב בוועדה לכיוון הזה. אני ייצגתי רק את עצמי. << אורח >> שי גליק: << אורח >> ברור. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> תראו, אנחנו נמצאים בעולם של תדמיות. אני יכול מהמקרה, נגיד, שלי, אני גר בחולון, ו- - - << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> (צוחק) אף אחד לא מושלם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יפה. עכשיו, מאיפה זה מגיע? אתה מרים לי להנחתה. למה אני אומר? אנחנו, כנערים, וגם בחיי הבוגרים, חולון סבלה מתדמית של חוב"תים. החוב"תים האלה, הברדקיסטים וכולי. בא ראש העיר הקודם ואמר: רגע, איך אני אמתג את זה? איך אני אתנער מהתדמית הזו? יצר מותג, שהיום מזוהה אחר עם העיר. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עיר הצעירים. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> עיר הילדים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> עיר הילדים. עכשיו, עזבו שבפועל, אנחנו העיר אולי הכי מבוגרת, השנייה אם אני לא טועה, בכל אזור, גדרה – חדרה. חולון הכי מבוגרת, שנסגרו שם גני הילדים ונסגרו שם כיתות. אני, למשל, הייתי בשכבה של ארבע כיתות של 40 תלמידים. היום בבתי הספר שכבה זה שתי כיתות, שלוש כיתות, של 30, של 25 תלמידים. רוב החבר'ה שלי מבית הספר לא גרים בחולון. עכשיו, למה אני אומר את זה? כי בסוף ראש העיר ידע, מיתג את זה כמו שצריך. אני מדבר על ראש העיר הקודם, מוטי ששון, שאני התנגדתי לו. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אבל העיר היא חולון. לא שיקרו במפה, היא נקראת חולון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא, רגע, אני מדבר פה על המהות, שאנחנו חיים בעולם של תדמיות. תדמית. ולכן אני יכול מאוד להבין את התושבת היקרה הזו שהיא רוצה לבוא ולהגיד, היא רוצה להתפאר במקום שהיא חיה בו, היא רוצה להתגאות, היא רוצה שראש המועצה שלה לבוא אליה ולהגיד לי: מה אתה עושה בשבילנו כדי לפתח את העיר? ויש לו פה המון רצון טוב. ואני רוצה, באמת, אני כן, אני בא עם דעה, כי אני רוצה לבוא ולעזור לו ולתושבים, ואני רוצה, ואני מסתכל פה גם בראייה הכללית, איך אפשר לבוא, מבלי לשנות באופן מהותי את הכללים, אבל לשנות צעד אחר צעד, בצורה נאותה. לא להיות צודק וטיפש, אלא להיות חכם תוך, עם המון התחשבות למסורת האדירה ולהיסטוריה המדהימה של עם ישראל ועם אהבה גדולה לארץ ישראל. וזה אני מבין, דוקטור קור, שזה באמת מה שמוביל אותך, וזה מבחינתי זה ראוי להערצה. להערצה. אני מבין מאיפה זה בא. אבל אני גם רוצה לבוא ולתת להם את האפשרות להתפתח. ואם העניין של השם הוא כזה מהותי - בשביל זה יש ראש מועצה שנבחר. הוא אמור לנהל את העניינים. אתם אמורים לעזור לו, אתם לא אמורים לבוא ולהתנגש איתו. אני רוצה שאתם תציעו פתרון. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> בגליל התחתון ראש המועצה נבחר, אבל כשהוא העלה את השם התברר ששלושה רבעים מהתושבים אינם איתו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מעולה. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> העלית שתי דוגמאות. הדוגמא שלך בחולון איננה דוגמה טובה. כי חולון נשארה חולון. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> למה? כי זה עניין של תדמית. בוודאי שהיא טובה. זה עניין של תדמית. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> כרמי גת לא דוגמה טובה. במפה כתוב קריית גת וחולון. לא שינו את שם המקום. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אין שום בעיה. אין שום בעיה. אני מבקש שאתם תציעו פה פתרון. זה דבר מאוד פשוט. תראה, אני מסתכל על זה כ- , לא נקרא לזה מאבק, אבל איזושהי תוכנית שהיא מעבר. מה אנחנו היום מתמודדים איתו? על העניין של נבחרי הציבור מול הפקידות. מי מנהל את מה? הרי כשאני נבחרתי אני אמור לממש את רצון הבוחר, אני אמור להתוות איזושהי דרך מסוימת. והדרג הפקידותי אמור, בסופו של דבר, ליישם את מה שנבחרי הציבור מבקשים. אנחנו דופקים חשבון לציבור ששלח אותנו מדי יום. מדי יום. אני כל יום יוצא לי, במיוחד בתקופה האחרונה, בין 400 ל-500 קילומטר ביום בשביל להגיע לציבור, כדי לבוא ולעדכן אותם מי אני ומה אני ומה אני עשיתי ומה התוכניות שלי לעתיד. ולכן אנחנו מחויבים לקיים את רצון הציבור. ועכשיו אני בא מהמקום הזה, כי אני יודע בדיוק עם מה הוא מתמודד. עם אותם אזרחים נהדרים וטובים שאומרים לו: אריה, מה אתה עושה בשבילנו? ולכן אני גם מבקש את העזרה שלכם פה. לא להיות מקובעים. אני ביקשתי, זו הייתה השאלה הראשונה שלי: תציעו פה איזשהו פתרון. מה ההליך הסדור? זה הכול. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> אנחנו נעלה את זה בהליך סדור, אבל צריך לזכור שאזרחי ישראל לא קובעים את מפת הארץ. יש לנו את זה הרבה התנגשות גם ביהודה ושומרון. אזרחי ישראל לא יכולים לקבוע את מפת הארץ. אני בירושלים לא הייתה לי שום השפעה על השם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני לא אומר לשנות את ירושלים, חס וחלילה. בסדר, יש גבול. << דובר_המשך >> מיטל איינבינדר: << דובר_המשך >> לא, אני אומרת שאזרחי ישראל לא כל אחד עכשיו יבוא לי כאן לוועדה בכנסת וירצה לשנות את השם. << אורח >> שי גליק: << אורח >> לא, אבל יש פה מצוקה קיימת, לא סתם. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> זה מה שאני אומרת, בהליך הסדור אנחנו נבחן את הבקשה, אבל אזרחי ישראל, גם אם יש לא משנה איזה לחצים - לא קובעים את מפת הארץ. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בגלל זה שאלתי. היישוב עצמו, זה יישוב תנ"כי. כן, אבל השם זה לא על איזשהו מקור תנ"כי, היסטורי, משהו שאנחנו עכשיו מזוהים איתו לדורות. לא, זה לא המקרה. ולכן אני מבקש פה שיהיה איזשהו רצון טוב ליצור פתרון. עכשיו אם, דוקטור קור, מה שאתה אומר "לא מעניין אותי, אותי מעניין רק מפת הארץ", אנחנו לא נגיע לשום דבר. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אני אומר שהדוגמה שלך והדוגמה של בצלמו איננה - - - << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתה יודע מה, הדוגמה גרועה לשיטתך, בסדר?. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> לא, לא לשיטתי. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתה מסוגל עכשיו לבוא ולחשוב על פתרון כדי לעזור לתושבים? << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> חבר הכנסת שקלים, לכל שיטה. אמרת שחולון היא הדוגמה, בבקשה - כמו שהם מיתגו את עצמם כעיר הילדים, ימתגו את עצמם אחרת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אתה תיבחר לראשות המועצה ותבקש את אמון הציבור. בינתיים הוא קיבל את אמון הציבור ולא אתה. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> אני רואה את מפת הארץ כולה והוא רואה את ביתו שלו. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא, זה לא נכון, כי אתה לא ראש ממשלה עדיין. אני מכבד את מה שאתה אומר, אני מצדיע לעשייה שלך לאורך השנים. אני מעריץ אותך. מעריץ אותך. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> בוא נצטלם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בוודאי, נעשה גם סרטון, הכול. אתה לא תצא ממני, אל תדאג. אני, באמת, אני מילדות מעריץ אותך. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> אני רוצה להגיד דבר תורה קצר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אבל פה אתה פשוט טועה וחוטא לתפקידך. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> טוב, אני רוצה להפנות תשומת לבכם לפרק כ"ג בירמיהו. ירמיהו הוא הנביא שראה את בית המקדש הראשון חרב ואת תחילת הגלות של שבט יהודה ונספחיו. והארץ נותרת שוממה, וירמיהו אומר, פרק כ"ג: "יום יבוא ולא יגידו האלוהים הגדול שהוציא את בני ישראל מצרים, אלא האלוהים הגדול שקיבץ את בני ישראל מכל קצווי תבל והחזיר אותם לאדמתם". זכינו לחזור, אנחנו אוהבים את כל האנשים וכל מה שכולנו עושים הוא באהבה. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> זה ברור. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> נו, יש יותר טוב מזה? << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> נקום לשירת התקווה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יש יותר טוב מזה? << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> שאלה אינפורמטיבית: מי קבע את השם בני עי"ש? סתם, אני באמת שואל. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> ועדת השמות. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> זה ב-1958. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה בדיוק מה שאמרתי. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> לא, מה הנימוק? אם אני אפתח פרוטוקול, סתם לדוגמה? << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> ב-1958 נקבע השם הזה. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> לא, אבל מה הנימוקים? << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> למה הם קבעו את מנוחה? את נחלה? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> גם חולון, העיר שלי, - - - << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> זו שאלה אינפורמטיבית. אם אני אפתח פרוטוקול היום יגידו לי: תקשיב, קבעו את זה בגלל שהוא טייל שם, בגלל שהוא היה שם, בגלל שהוא ביקר שם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> לא, זה לא איזה מקום היסטורי. אין פה איזה משהו. << דובר_המשך >> ליאור מדהלה: << דובר_המשך >> אני באמת רוצה לדעת. אני לא עכשיו מדבר, לא קשור לדיון. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> אני אצטרך לפתוח את החומר שבארכיון המדינה, באמת, לקחת את התיק הזה ולבדוק מה היה בפרוטוקול מ-1958. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> מה היו השיקולים, אולי, אתה יודע מה, גם אם יחליטו להשאיר את השם, נוכל להגיד: חברים, אמרו - - - << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> זה לא היה לחץ פוליטי. זה בטוח. לא היה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> ליאור, רגע, ברשותך. בבקשה, פרופסור זאב. << דובר_המשך >> זאב ספראי: << דובר_המשך >> קודם כול, ממה שאני יודע, ככה, ברכילות אזורית, כמו שאומרים. חפץ חיים היו בסביבה. חפץ חיים, יסודות, אלה הישובים של פאג"י. ופאג"י מאוד מאוד לחצה. פאג"י זכרונה לברכה. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> פועלי אגודת ישראל. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> ראו בו את בר הסמכא, או את אחד מברי הסמכא של תנועתם ורצו להנציח אותו. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> זה צירוף של יישוב הארץ וה- - - . << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> זה לגבי התשובה. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> דווקא במעברה הזאת של העובדים שבאו מתימן ושמו אותם, שם דווקא להנציח? << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> שכחתי את הפרט החשוב ביותר: זה היה מתוך מועצה אזורית, אחת המועצות האזוריות היחידות שהיו בשליטה דתית. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> זו לא הייתה מועצה אזורית, המועצה משנת 1981 כמועצה. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> לא, לא. טעות. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> זו הייתה מעברה של עובדים. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> ליאור, היסטוריה. היא הייתה שייכת למועצה אזורית חבל יבנה. ובשלב מסוים מועצה אזורית חבל יבנה, זה קצת לא יפה, ביקשה להיפטר ממנה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> למה? << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> מהתימנים. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> הם היו למעלה מאלף תושבים והם היו הופכים הגוף המוביל במועצה, אם אתה שואל אותי. גם כשאף אחד לא דיבר, אפשר עכשיו תשובה ל- - -? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << דובר_המשך >> זאב ספראי: << דובר_המשך >> תשמעו, אני קרוע כאן בין שני דברים ולכן אני מוכן להביא את זה שנית לוועדה, לשיקול דעת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מעולה. << דובר_המשך >> זאב ספראי: << דובר_המשך >> יש עניין עקרוני של לשמור על המפה, שזה עיקרון חשוב. יש את הנושא הזה של המיתוג, ואני מודה שהשמירה על זכרו של עי"ש פחות חשובה לי. פחות חשובה לי כי אילו זה היה בא היום לדיון בכלל לא היינו חולמים על זה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אבל אני לא בדעה הזאת. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אבל, פרופסור, זה בדיוק מה שהם אומרים, שהם יידעו לעשות הנצחה ראויה לאדם החשוב הזה. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> בדיוק. << דובר_המשך >> זאב ספראי: << דובר_המשך >> אנחנו חייבים להביא את זה לוועדה בשנית. אבשלום יש לו את הדעה שלו והוא יציג אותה. תהיו בטוחים שהוא יציג אותה בוועדה. << אורח >> שי גליק: << אורח >> בטוחים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זה בטוח. << דובר_המשך >> זאב ספראי: << דובר_המשך >> גם אני אציג את שלי. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> הוועדה 30 חברים, אנחנו נביא את זה ו - - - << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> כל אחד חושב טיפונת אחרת ונביא את זה, נשקול. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מעולה. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> יש עקרון ויש חריגים וצריכים להיזהר שהחריגים לא יובילו לאפקט דומינו. היה לנו ראש עיריית קריית ים, התייצב לפני כמה שנים לפני הוועדה: "אני מוכרח לשנות את קריית ים. למה? כי לא אוהבים את קריית ים ויש לה שם לא טוב בארץ". << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> לכן אני מבקשת שהבקשה תהיה כמה שיותר מנומקת, כדי שלא יהיה לי מבול אחרי זה של בקשות. שאתם הולכים להתרחב, שיש שכונה בשם שדות. << אורח >> אריה גארלה: << אורח >> הכול, הכול. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אני יכול לסכם או שיש עוד מישהו שרוצה לדבר? << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> אני רוצה להגיד דבר אחד. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> ליאור מדהלה: << דובר_המשך >> האורחים הנפלאים האלה, אני לא חושב שהם צריכים לעשות את העבודה שלהם ללא תמורה, ללא שום קשר לוועדה. זה הזמן שלהם, אלה האנרגיות שלהם, אלה ההוצאות האישיות שלהם. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> זו האהבה שלהם לעם ישראל. ליאור, זו האהבה שלהם לעם ישראל ולארץ ישראל. << דובר_המשך >> ליאור מדהלה: << דובר_המשך >> כי הם מתנדבים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חד משמעית. << דובר_המשך >> ליאור מדהלה: << דובר_המשך >> יש להם הוצאות ישירות, אני לא מדבר על הוצאות נוספות, אבל יש להם הוצאות ישירות של דלק, נסיעה. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> זמן, זמן. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> דברים בסיסיים. << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> העיקר זה הזמן. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> צריך לתת להם, לפי דעתי, את הגמול המינימלי, כדי שהם יבואו וירגישו שלפחות - - -. << אורח >> שי גליק: << אורח >> רק שהוא לא יגיד שאתה משחד אותו, תזהר. הוא כבר מחייך (צוחק). << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> לא משחד אף אחד. חברים, אני כן חושב שאנשים שעושים את העבודה שלהם למען הציבור - - - << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> רגע, רטרואקטיבי, כן? (כולם צוחקים) << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> אתה רק חמש שנים בוועדה לא כדאי לך, אני 20. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> לא, אבל אבשלום, למה אתה אומר? רגע, מאז שמזכירות הממשלה נכנסה לתמונה החברים יכולים לקבל תשלום לפי הוראת תק"מ. יש כאלה שבחרו להישאר בהתנדבות ויש כאלה שבחרו לקבל תשלום. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> האמת שזה, אבשלום, מה שהעלית זה ראוי לתיקון. << קריאה >> קריאה: << קריאה >> למה, היא אומרת שהם מקבלים. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> הם עכשיו כן, זה מוסדר להם לפי הוראת תק"מ, יכול לקבל תשלום מי שבוחר. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> קודם כול אנחנו דאגנו לכם לבקבוקי מים. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> יש כאלה שבוחרים להישאר בהתנדבות וזה מבורך. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> עצתי, את צריכה רטרואקטיבית עכשיו. << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> פנו אליי ממשרד הפרסום של איקאה: "אנחנו רוצים שתופיע בסרטון טלוויזיה". אמרתי: "אתם יודעים בענף, אני לא מופיע למוצרים ששמם לועזי, שהם לא תוצרת הארץ". אמרו לי: "רגע, אל תסגור, אנחנו רוצים לתת שמות למאה (נאמר במלרע) מוצרים באיקאה, שמות עבריים". אמרתי: "נהדר". היו ישיבות, תכננו תסריט. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אהבתי איך אמרת מאה במלרע ולא במלעיל. אנחנו אומרים מאה (במלעיל). << אורח >> אבשלום קור: << אורח >> כן, אבל אנחנו מדברים עברית. (צוחקים) << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יפה מאוד, בגלל זה אמרתי, זה ראוי להערצה. << דובר_המשך >> אבשלום קור: << דובר_המשך >> עכשיו, סגרו את הקניון של איקאה בדרום נתניה מ-20:00 עד 08:00, ובכל מקום, בכל עמדה שתוכננה, היה תאורן, מקליט, צלם, ובחוץ עמדו 15 מלצרים והכינו בשרים וסלטים, מרקים. מ-20:00 בערב עד 08:00, כשהקניון נפתח שוב. זה שודר ארבע פעמים. צלצלתי למשרד הפרסום, מקאן אריקסון, ואמרתי: "תגידו, בשביל ארבע פעמים הוצאתם כל כך הרבה כסף?". אמרו לי: "תשמע, בהנהלה עולמית בשוודיה שמעו שאנחנו רוצים לתת שמות עבריים ואמרו 'לא בא בחשבון. אנחנו שוודים, ניתן רק שמות בשוודית'". קשה לי לשבת במקום שאומרים ששם תנ"כי הוא לא טוב. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> אוקיי. << אורח >> שי גליק: << אורח >> שם תנ"כי מעולה, ויש עוד שמות מעולים. זה לא סותר. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> אפשר לסיים שבעזרת השם נעשה ונצליח? << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> קודם כול, בוודאי. עכשיו, רגע, אני אסכם ברשותכם. קודם כול, אני התרשמתי מחברי הוועדה. מהתשוקה שלכם, מהדאגה, מהאהבה לארץ ישראל, לערכים, למסורת, לתנ"ך. כמו שאמרתי כבר פעמיים, זה ראוי להערצה, ויש לי פה מישהו שהוא סוג של נכס לאומי, הדוקטור קור. באמת, אני מתכוון לזה. ואני, מצד שני, מנסה לראות איך אנחנו יכולים לעזור כמה שיותר לרווחת התושבים. אני לאו דווקא מסתכל רק על הנושא של היישוב עצמו, של בני עי"ש, אלא איך אפשר לפתח את האזור כולו. יש פה השלכות, גם חברתיות, גם כלכליות. דברים שהם הרי גורל להרבה מאוד אנשים, לאזור כולו. ולכן, מה שאנחנו מבקשים זה, שיהיה כאן רצון טוב. בסופו של דבר, אנחנו רוצים שיהיה כאן טוב לעם ישראל. ולכן, הוועדה קוראת לכנס את ועדת השמות. ובהקדם. מיטל, יש לך מושג תוך כמה זמן אתם תוכלו להתכנס? << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> כרגע אנחנו מתכנסים כמעט אחת לחודש. יש להם דברים שהם עכשיו דחופים. אני אשתדל להעלות את זה בטווח החודשיים הקרובים. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> מבקשים אפילו לתת לזה עדיפות. << דובר_המשך >> מיטל איינבינדר: << דובר_המשך >> אין לנו כרגע מועד לישיבה, אנחנו צריכים לקבוע הישיבה, אז אנחנו נשתדל להעלות את זה בישיבה הבאה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> יופי, מכיוון שזה לא נושא חדש, אז אנחנו מבקשים שהוועדה תתכנס ובכינוס שלה, לקבוע קריטריונים, מה ניתן לעשות כדי לבוא לקראת היישוב בנושא של שינוי שם. ולא רק הקריטריונים, אלא גם דרך פעולה, כדי שמצד אחד, זה גם יהיה איזשהו תהליך שגם יזכה לפיקוח, שהם לא יבואו ויגידו: "הנה, אלה התוצאות", אלא שבאמת יהיה גם מישהו ניטרלי, חיצוני. אם זה מול משרד הפנים, אם זה מול מרכז השלטון המקומי. להציע פתרונות, כדי לראות איך אפשר לבוא ולסייע כמה שאפשר. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> שאלה אחרונה, בבקשה. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> כן. << דובר_המשך >> ליאור מדהלה: << דובר_המשך >> אמנם אנחנו פנינו למשרד התחבורה בעניין, ואני רוצה לדעת אם זה גם כן ב-ת"ת שלכם. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> מה? << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> צומת - - - << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> צמתות אנחנו מחליטים. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> צמתים זה אתם? << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> כן, צמתים בין עירוניים. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> יש לנו את צומת חפץ חיים. לא מבין מה הקשר לחפץ חיים. זה או בני עי"ש או גדרה. למה חפץ חיים? << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> תגיש בקשה לוועדה הזאת, וזה ידון. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> אז זה לאותה ועדה? << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> חשבתי על זה אתמול כשנסעתי. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> מה קשור לחפץ חיים? << אורח >> זאב ספראי: << אורח >> אפילו השלט בני עי"ש נמצא באותו גודל של כנות. בית ספר חקלאי ובני עי"ש, שלט באותו גודל. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> לא, אבל צומת כנות קראו לצומת. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> אנחנו מכינים עכשיו כניסה ענקית במחלף ענק ואנחנו רוצים שהמחלף הזה, זה מהכספים של התושבים ומהקרקעות של בני עי"ש, מקימים מחלף אדיר על כביש 40 שמשרת את כל תושבי הסביבה, ואנחנו רוצים שהוא ייקרא מחלף בני עי"ש או מחלף היישוב החדש. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> זה לעשות התאמה. קודם כול נבחן את השם ואחרי זה נעשה התאמה של המחלף. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> קודם שיהיה שינוי שם, אחר כך שינוי של הצומת. << אורח >> ליאור מדהלה: << אורח >> אין בעיה, כל מה שלא יוחלט. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> צמתים ומחלפים זה אצלנו. << אורח >> יואל אליצור: << אורח >> ליאור, א' הובנת, ב' דיברת על דבר שהוא מעשים בכל יום בוועדה. << אורח >> מיטל איינבינדר: << אורח >> אתם רוצים להקים את זה על השם שייקבע, אז קודם כול נדון בבקשה שלכם ואחרי זה אנחנו נתאים את זה למחלף. << יור >> היו"ר אושר שקלים: << יור >> חבר'ה, שיהיה בהצלחה ושוב, שיהיה רצון טוב. תודה רבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 11:32. << סיום >>