הודעה לעיתונות

הכנסת דוברות הכנסת דובר ועדת הכלכלה ירושלים, כ"ז בתמוז התשפ"ו 12/07/2026 הודעה לעיתונות בתום שורה של דיונים סוערים: ועדת הכלכלה אישרה לקריאה שנייה ושלישית תיקון להרחבת המגוון בשידורי הרדיו היו"ר ביטן: ההצעה תסייע לרדיו האזורי שנפגע במלחמה לצד רפורמה ברדיו מסחרי ארצי; לפי ההצעה: החל מ-1 בינואר 2033 ניתן יהיה להתחיל שידורים של רדיו מסחרי ארצי שיתחרה בשידור הציבורי של התאגיד וגלי צה"ל; ח"כ טל מירון: אין סיבה לתת הארכת זיכיון לכולם אלא אם זה פוליטי קישור לתמונות וסרטונים מהדיון (קרדיט סטילס: דוברות הכנסת, דני שם טוב): https://photos.app.goo.gl/L3hoh7XMWqby2gba7 בתום שורה של דיונים סוערים אישרה היום ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה לתקן את חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, העסקות בשידורי הרדיו האזורי. ההצעה היא מיזוג של הצעת ח"כ אלי דלל, שעוסקת בהרחבת המגוון בשידורי הרדיו והרחבת שידורי הרדיו האזורי, עם הצעתו של ח"כ אחמד טיבי, שביקש להרחיב גם את אזורי השידור של תחנות הרדיו בשפה הערבית. בפתח הדיון היום הזכיר היו"ר ביטן, כי הרדיו האזורי הצליח מבחינת האזנה ותוכן השידורים, אבל פחות הצליח מבחינה כספית, וההצעה מביאה סיוע לרדיו האזורי לנוכח ההפסדים שספג בשל המלחמה. לצד זאת, ציין היו"ר ביטן, ההצעה גם מביאה רפורמה מסוימת ברדיו הארצי, כדי שתהייה תחרות לרשת ב' וגלי צה"ל. ח"כ שלי טל מירון אמרה כי אין לה שום דבר נגד התחנות האזוריות, אך ציינה כי מנכ"ל משרד התקשורת הגיב לידיעה שפורסמה בעניין ואמר כי הנוסח מחמיץ הזדמנות לפתוח את המגבלה הגיאוגרפית ומקצה את הנכס הציבורי של התדר ללא תמורה הולמת. היא ציינה כי הצעת החוק המקורית של ח"כ דלל הייתה מצומצמת, ואמרה כי למרות התנגדות גורמי המקצוע שר התקשורת מתעקש לקדמה. "הבעיה שלי זה ההארכה הגורפת של הזיכיון לכולם עד 2033, אין סיבה לתת את המתנה הזו לכולם אלא אם זה פוליטי", אמרה. היו"ר ביטן השיב לה ואמר, כי בגלל הקורונה נתנו לתחנות האזוריות הארכה של 4 שנים, בעוד שגם המלחמה פגעה בהכנסותיהם והם לא זכו לפיצוי בגינה, לכן בוצע יישור קו. עוד הזכיר היו"ר ביטן כי בדיונים הקודמים עלה גם הצורך בזמן היערכות לקראת המכרזים החדשים, וכן לקראת רפורמה לשידורי רדיו מסחרי ארצי. הוא הזכיר כי שר התקשורת ביקש שהרשות השנייה לא תהייה זו שתוציא את המכרזים, אך הוועדה קבעה שהדבר יישאר בידיה כגורם המקצועי המאסדר את השוק. שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, ציין כי המשרד פרסם תזכיר חוק בעניין. מנכ"ל משרדו, אלעד מקדסי, ציין כי ההוסח הנוכחי הוא הרע מכל העולמות, ודוחה את הכל ב-7 שנים. אולם היו"ר ביטן אמר כי המשרד לא הגיש הצעת חוק שהגיעה לכנסת, והזכיר לשר והמנכ"ל כי כיום אין סמכות למכרז ארצי. השר קרעי שב והציע כי בעל זיכיון יוכל להפוך לבעל רישיון ורק אם יקבל רישיון יוכלו להיכנס לשדר באזור שלו. נציג רדיו דרום, דוד שריקי, הגיב כי להערכתו אם לא תהייה התארגנות טובה רדיו דרום, רדיו צפון ורדיו אילת הולכים להימחק, וכי הוא לא חושב שההצעה אפשרית. בנוסף לכך, במהלך הדיון ביקש היו"ר ביטן מהרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו להצהיר שבמכרזים שיוצאו לכל המרבה במחיר לא יהיו הגבלות על תוכן, למעט מה שהחוק מחייב. השר קרעי העיר: "אין מועצה ואין מנכ"ל לרשות. אין משמעות להצהרה של מי שהוא לא המנכ"ל". ח"כ טל מירון הגיבה כי יש בג"ץ וקראה לשר "להפסיק לעשות צחוק מעבודה" ולכבד את המנכ"ל. מנכ"ל הרשות, אורי שרף, אמר כי זה ברור מהנוסח והיועץ המשפטי של הרשות, אופיר ביתן, אמר: "כתוב שזה או זה או זה". נציגת משרד המשפטים, עו"ד עדי ליברוס, ביקשה לחדד כי יש הבדל בין תנאים לעריכת המכרז, לבין הרגולציה אחרי המכרז. "אחרי הזכייה חלים כל הכללים של הרשות השנייה. העובדה שייערך מכרז לפי מחיר ואדם יזכה במכרז לא מעלה ומוריד אם מותר לו לשדר שידורים אסורים או לא", אמרה. השר קרעי התייחס לרגולציה ואמר כי הוא מתנגד להשאיר פיקוח על התוכן שישדרו בעלי הרישיונות. היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד איתי עצמון, אמר כי אם הם משדרים חדשות בוודאי שזה צריך להיעשות לפי רגולציה של הרשות השנייה. השר קרעי אמר כי המדיניות של המשרד הוא להסיר רגולציה מהתקשורת. עו"ד ליברוס הגיבה: "אז תביאו חוק רדיו". לדבריה, המחלוקת על שידורי החדשות בחוק השידורים היה מוקש שהוחלט לא לדון בו, ואם רוצים לפתוח דיון על החדשות זה בבחינת נושא חדש. היו"ר ביטן סיכם ואמר כי שידורי החדשות יהיו בהתאם לכללים שתקבע המועצה ואותה רגולציה שחלה על הרדיו האזורי תחול גם על התחנות החדשות. כאמור, על רקע הדיונים בוועדה ובעקבות הערות שנשמעו עברה ההצעה מספר שינויים. לפי ההצעה שאושרה, החל מ-1 בינואר 2033 ניתן יהיה לשדר רדיו מסחרי ללא מגבלה גיאוגרפית, בדומה לתחנות הארציות הקיימות כיום רק בשידור הציבורי. הרפורמה אף תעביר את שידורי הרדיו המסחרי ממשטר של זיכיונות, לרישיון שיינתן לתקופה אחת של 18 שנה, וכל הרגולציה הקיימת על המורשים לשידורים, כמו הגבלות על תוכן, יחולו על בעלי הרישיונות החדשים. בנוסף נקבע מנגנון שבו הרשות השנייה תבחן את עמידת התחנות בדרישות החוק אחת ל-6 שנים בתקופת הפעילות. עוד נקבע, כי המכרזים לקבלת הרישיונות יוכלו להתבסס לא רק על גובה התשלום למדינה, אלא גם על מדדי איכות וניסיון. שר התקשורת יוכל לקבוע זאת בתקנות, לפי הצעת מועצת הרשות השנייה או בהתייעצות איתה ועם רשות התחרות ובאישור ועדת הכלכלה. התקנות יובאו לאישור ועדת הכלכלה לפחות 9 חודשים לפני פרסום המכרז הראשון. אם לא יותקנו תקנות בידי השר הסמכות עוברת למועצה, ואם יהיו עוד מכרזים השר יוכל לעשות שימוש בסמכותו להתקין תקנות. נושא נוסף שהיה במחלוקת נגע למכרז הראשון שצפוי להתפרסם שלוש שנים לפני פקיעת תוקף הזיכיונות, כאשר השידורים של הזוכים לא יחלו לפני 1 בינואר 2033. לפי ההצעה נקבע כי המכרז יפורסם אם ועדת התדרים תמצא שיש אפשרות להקצות תדרים לשתי תחנות שישדרו ללא הגבלה גיאוגרפית. בנוסף, אם תחליט ועדת התדרים לקחת תדר מתחנות הרדיו הארציות נקבע שלא תהייה בגריעה בכדי לפגוע פגיעה ממשית בשידוריהם ובגלל זה בהיקף פריסתם או איכות קליטתם. מנכ"ל תאגיד השידור הציבורי, גולן יוכפז, התייחס לכך ואמר כי התאגיד מוכן להשתתף בפעילות לגיוון ותחרות בשידורי הרדיו, אך מתנגד לביטוי "פגיעה ממשית". היו"ר ביטן שאל: "אז איך נעשה תחרות? ראיתם את הסרט 'כל הפחדים כולם'? לפעמים הפחדים עושים בעיות. אם ועדת התדרים תקבל החלטה לא הגיונית שתפגע בכיסוי אפשר יהיה לטעון נגד זה בבית משפט". יוכפז הגיב: "התשובה לא יכולה להיות שאנחנו פרנואידים, הלוואי שהיינו פרנואידים. ח"כ סימון דוידסון וח"כ יסמין סאקס פרידמן נימקו 392 הסתייגויות להצעת החוק, והסתייגויותיהם נדחו. לאחר מכן נדחו גם הסתייגויות שהגישו המחנה הממלכתי והעבודה. לאחר מכן אישרה הוועדה את ההצעה לקריאה שנייה ושלישית ברוב של 5 תומכים בהם היו"ר ביטן, ח"כ יעקב אשר, ח"כ יעקב מרגי, ח"כ אכרם חסון וח"כ עודד פורר, מול שני מתנגדים בהם ח"כ סימון דוידסון וח"כ יסמין סאקס פרידמן.