פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 965 מישיבת ועדת הכספים יום שני, ל' בסיון התשפ"ו (15 ביוני 2026), שעה 12:15 סדר היום: << נושא >> הצעת קביעת סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת הכספים 2026 בהתאם לסעיף 11ב לחוק שרותי הדת היהודים (נוסח משולב) התשל"א-1971 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: ינון אזולאי – מ"מ היו"ר ולדימיר בליאק אלי דלל אורי מקלב חמד עמאר אורית פרקש הכהן מוזמנים: ראומה צמח לוי – מנהלת אגף בכיר תקצוב פיקוח ובקרה, המשרד לשירותי דת דוד נחום – תקציבן, המשרד לשירותי דת דינה לפידות – ממונה (יעוץ משפטי), המשרד לשירותי דת יצחק הנאו – מנהל אגף מבני דת – עיריית ירושלים, עיריית ירושלים שמעון פרץ – ראש מועצת מיתר הילה זהבי-אדר – מנהלת תחום תקציבים, מרכז השלטון המקומי יוסי סרדי – הלום קרב מיכה כ"ץ – הלום קרב ייעוץ משפטי: שלומית ארליך מנהל הוועדה: טמיר כהן רישום פרלמנטרי: הדס ליפמן רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת קביעת סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת הכספים 2026 בהתאם לסעיף 11ב לחוק שרותי הדת היהודים (נוסח משולב) התשל"א-1971 << נושא >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: הצעת קביעת סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת הכספים 2026 בהתאם לסעיף 11ב לחוק שרותי הדת היהודים (נוסח משולב) התשל"א-1971. לפני שאנחנו מתחילים את הישיבה, יש לנו דברים יותר חשובים - יש לנו את יהלומי הקרב. ידידי, אדון כ"ץ, בבקשה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הלומי הקרב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יהלומים. יהלומי הקרב. << דובר >> מיכה כ"ץ: << דובר >> לא משנה מה, הוא רוצה תמיד לחיוב ותמיד להעלות את רוחנו, ולא להשאיר אותנו במקום, ולדחוף אותנו קדימה, ובדיוק בגלל זה באתי וראיתי לנכון לפנות לכאן היום. אני רוצה דבר ראשון להעלות מודעות, שמאז תחילת הלחימה מעל 110 או 110 הלומי קרב לא צלחו בשיקום שלהם. הכריעה אותם הפציעה והם לא נמצאים כאן איתנו, ובזכותם אנחנו פה יכולים להמשיך להתנהל את היום יום שלנו, ולהקים משפחות ולעשות כל מה שאנחנו יכולים לתפארת עם ישראל ומדינת ישראל. אני רוצה להגיד לכם תודה. אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב, כל הדיון שנעשה פה. אני רואה פה אנשים שהם רק לטובתנו. אני רואה פה פנים של כל אחד ואחד שנכנס פה בחדר, אנשים שתומכים בנו ורוצים לעזור לנו מכל הבחינות, וכאן אני פונה אליכם. כאן אני פונה אליכם ואני מתחנן. מה שאתם הולכים לעשות עכשיו הוא מאוד מאוד חשוב, לחזק את המועצות הדתיות בכל הארץ, במועצות המקומיות, האזוריות ובעיריות. אני מתחנן אליכם, מתחנן אליכם כמו שאתם אומרים לנו כל הזמן שאתם רוצים לסייע לנו. כמו שאגף השיקום אומר שהוא רוצה לסייע אותנו. יש מקומות במדינה שאומרים לנו: אתם מנסים לעשוק את המדינה. הנכים, למה אתם לא משתקמים? למה אתם לא יוצאים לעבודה? למה אתם לא עושים שיקום תעסוקתי? למה אתם לא עושים שיקום כלכלי ותורמים חזרה? אז אני אגיד לכם את זה ככה. קשה לנו. אנחנו לא מוצאים אוזן קשבת. יש לנו עשרות פניות, עשרות פניות רק בשבוע הראשון, ואנחנו רק ביום שני, של אנשים שיוצאים מפציעה אנושה, פציעה אנושה, ופתאום אחרי שנה וחצי של שיקום, שנתיים של שיקום, רוצים לחזור למעגל העבודה, אפילו לעבודה שהם עבדו בה לפני שהיה להם שם קריירה, 10 שנים, והמקום לא חיכה להם. לא השאיר להם רבע משרה, לא השאיר להם שליש משרה ולא נתן להם אפילו את היכולת להתנדבות, וזה מגיע ככה גם מהמון המון המון משרדי ממשלה, שאפילו בחקלאות ובדברים שהייתם אומרים פשוטים - בן אדם רוצה לגדל חציר, למה שלא ייתנו לו שיקום תעסוקתי בלגדל חציר? אנחנו נתקלים בבעיות, בקשיים ענקיים. אני מתחנן אליכם, מה שתחליטו היום לעשות הוא מבורך בעינינו. תעשו את זה, אבל רק תנסו לחשוב שנייה עלינו, איך אתם יכולים או לתת התניה או לתת זיכוי יותר גדול. למשל, אני סתם נותן דוגמה, אם עכשיו משרד מקבל מאה שקל תוספת, תגידו לו: אתה מקבל את זה אם אתה לוקח נכה צה"ל או הלום קרב, נותן לו שליש משרה או נותן לו להתנדב, או לחילופין, במקום 100 ניתן לך 110 אם תיקחו נכה צה"ל או הלום קרב ותשלחו אותו לקורס משגיחי כשרות. שלחו אותו לקורס שחיטה. תשלחו אותו לספרות סת"ם. שלחו אותו לכל דבר שאפשר ואני לא מבקש את זה בשבילי. אני עברתי קורס משגיחי כשרות. הרב יונה המקר כשהוא היה הרב הראשי לישראל נתן לי סמיכה לזה, ואני לא מבקש בשבילי. שאף אחד לא יטעה פה. אני פה היום בשביל אלפי פצועים שמתחננים לחזור למעגל העבודה. יש המון חרדים והמון המון דתיים שהלכו להילחם למען המדינה, שמעו מה קורה לאחים שלהם, ויצאו בשביל להציל נפשות, ואחרי שנתיים הם לא מוצאים את עצמם יכולים לחזור לחיי קהילה, בטח ובטח שלא לשיקום כלכלי או לשיקום תעסוקתי. אני מתחנן מכם, תנסו לשים פה שקל, שקל בתוך מה שאתם הולכים לייצר, הדבר המטורף הזה שאתם הולכים לייצר עכשיו, תשימו שם שקל לשיקום חיילים חרדים ודתיים. אני מתחנן, אני מבקש. תנסו לראות איך אתם יכולים להצמיד לזה משהו שיראה שאנחנו לא לבד. שאנחנו לא לבד. תודה רבה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה. קודם כל, אני שומע את הדברים ואת הכאב שלך ואני מכיר אותך, וזה לא מהיום. הוא זורק פה אגב רעיון שיכול להיות, ואני לא אכפת לי גם לדבר עם מנכ"ל המשרד. הרי יש קורסים שהמועצות הדתיות עושות, ואם יש דברים שאפשר לשלב, יש גם דברים התנדבותיים, שהוא אומר: תן לי רק למה לקום בבוקר. אני קורא פה למשרד לשירותי דת ולראשי המועצות הדתיות, לקחת, ליזום רעיון ואפילו תהיו החלוצים הראשונים בעניין למשרדי הממשלה. אני יודע שלא פעם אתם חלוצים בעניין הזה. אני גם אעשה שיחה אישית עם מנכ"ל המשרד יהודה אבידן וגם עם יושב-ראש חבר המועצות הדתיות תנעמי. אני מוכן לעשות איתו גם בעניין הזה. זה דבר גדול. זה גם מצווה וזה גם מחזק אותנו כחברה, לפני הכל. אנחנו כחברה צריכים אותם. אני חושב שזה נותן גם לנו את הכוחות לראות את השני וגם לראות איך אנחנו חיים ביחד, מבינים אחד את השני, וגם כשנפגשים עם החברים, עם האחים שלנו ברחוב, אנחנו נדע גם איך להתנהל יחד, ואני מבקש ראומה שתיקחי את זה ותעבירי את זה גם הלאה. << דובר_המשך >> מיכה כ"ץ: << דובר_המשך >> תודה לכולכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תודה רבה. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> תודה על הרעיונות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נעבור לדיון עצמו. בבקשה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> באנו לפה בעצם כדי שוועדת הכספים תאשר את שיעורי ההשתתפות של הרשויות המקומיות בתקציב המועצות הדתיות לשנת 2026. התקציב נקבע בחוק התקציב השנתי. אין פה אישור תוספות או שינוי מאותו תקציב שנקבע. << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> יש שינוי באמות המידה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> לא, אין שינוי בסכום של התקציב שנקבע. אנחנו מבקשים שבהתאם לחוק, כדי בעצם לשנות את ה-40:60 שקבוע בחוק של שיעורי ההשתתפות, אנחנו בעצם קובעים כל שנה- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי 40 ומי 60? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> המדינה היא 40, והרשויות המקומיות 60. אנחנו לא משנים את זה, בכללי זה תמיד נשאר 40:60 כי מגבלת התקציב של המדינה לא יכולה להשתנות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> גפני לא ביקש לשנות את זה? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> ביקש, וגם אנחנו ביקשנו. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> גם גפני- - << דובר_המשך >> ראומה צמח לוי: << דובר_המשך >> אנחנו מאוד רוצים לשנות. כולנו רוצים לשנות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> השאלה מתי זה יקרה שמשרדי הממשלה- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אולי בממשלה הבאה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא קרה בממשלה הקודמת. הלוואי שזה יקרה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> ענון אנחנו הכנו עבודת מטה מאוד מאוד מסודרת למשרד האוצר והראינו להם שהתלות הזאת בין הרשות המקומית למועצה הדתית היא לא בריאה לשני הצדדים. שצריך להפחית את הנטל ולהצמיד את זה למנגנון של החינוך והרווחה, שהוא 75:25. לצערנו לא קיבלו את עמדתנו כי כרוך פה תוספת תקציבית. ולכן זה לא צלח. אז גם אנחנו רוצים את זה וגם אנחנו מבינים שה-60% הוא מכביד על הרשות המקומית. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> לא רק שמכביד, גם הרשות בעצם לא קובעת כלום. המדינה יכולה לקבוע תקציב איזה שהיא רוצה, וזה עדיין הופך להיות 60%. זה לא הגיוני. אתם לא משתפים את הרשות, לא מדברים עם הרשות, אתם רק לוקחים כסף מהרשות בלי שתהיה שותפה לכל התקציב הזה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אענה רק במקומך בעניין הזה וגם את תענה. אי אפשר להגיד שהרשות מנותקת. רשות שלא עושה. הם בדרך כלל עובדים יחד, אבל אני מסכים איתך שהעול צריך להיות לא על הרשות, אנחנו יודעים את זה. אנחנו אומרים את זה לא פעם ולא פעם וגפני צועק על זה כל שנה, במשך 30 שנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> יש פה נציג של משרד האוצר? למה אין פה נציג של אגף תקציבים? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אין פה תוספת תקציבית, זה לא דיון על תוספת תקציבית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא רלוונטי, אנחנו צריכים לדעת דברים רוחביים. יש חוק הג'ובים. זה דיון שבסוף אנחנו מאשרים בו תקציב שהוא בחלקו תקציב מדינה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> לא מאשרים תקציב. מאשרים שיעור השתתפות- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו מאשרים כסף של כספי המיסים שלנו. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> גם אם לא היינו באים לכאן, סכום התקציב נשאר אותו דבר. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז למה באתם? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> כי אנחנו רוצים לשנות את שיעורי ההשתתפות של הרשויות המקומיות ולהקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> את יכולה להסביר מה אנחנו משנים? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> כן. החוק קובע שברירת מחדל תהיה 40:60. אנחנו בעצם קובעים נציגי שרים, שלושה שרים, שר האוצר, שר הפנים ושר הדתות- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> מי שר הפנים? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> זה הואצל לראש הממשלה בגלל שאין שר הפנים. בגלל זה גם התעכבנו בהגעה לכאן, ובעצם שלושת הנציגים המקצועיים קובעים אמות מידה, שבעצם בהתאם לאמות המידה האלה שיעור ההשתתפות של הרשות המקומית נקבע. ככל שהרשות היא בעצם יותר חלשה, כך תשתתף פחות והמדינה תשתתף ביותר. אני רק מזכירה שהמגבלה בסוף ה-40-60. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> שזה מה שלא היה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> זה היה כל הזמן. כל שנה אנחנו באים לאשר בדיוק את הדבר הזה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה שאת מתארת עכשיו זהו הכלל הרגיל מאז ומעולם. אני רק רוצה להבין על הרציונל לפני השינוי. למה בעצם הכלל הוא שככל שהרשות היא יותר חלשה המדינה משתתפת יותר? כל אזרח שמשלם מיסים זכאי לשירותי מועצה ודת באותו מחיר. למה הוא צריך לשלם על שירותי דת אם הוא בסוציו-אקונומי יותר גבוה יותר כסף? כל אזרח זכאי לשירות הזה, בלי קשר למצב שלו באותו עלות. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> החוק קובע שהמדינה משתתפת ב-40%, והרשות המקומית משתתפת ב-60%. החלק של המדינה נקבע בחוק התקציב השנתי, ועל פיה נקבע גם ה-60% של הרשויות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> למה? כאילו שם מס עקיף על אזרחים משלמי מיסים שהם בסוציו יותר גבוה והם אמורים לבוא ולקבל שירותים. לא שהעירייה תגלגל. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תסיימי בבקשה את ההסבר, אחר כך תעני על זה ויהיה עוד שאלות של חברי הכנסת. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אז אני חוזרת ומסבירה. בסוף באנו לאשר פה את שינוי של 40:60 למועצות הדתיות המקומיות בלבד, כי באזוריות זה נשאר 40:60 לפי החוק, ובעצם אנחנו נעים בין אלכסון של 25 עד 75, אבל המגבלה היא שאנחנו חייבים להישאר בתוך 40%. זה אומר שרשות שמקבלת מענקי איזון ונתמכת יותר על ידי המדינה, שיעור ההשתתפות שלה בתקציב המועצות הדתיות יהיה פחות יותר, והמדינה תשתתף ביותר, ורשויות שהן יותר חזקות, כלומר לפי ההגדרה של המדינה. היא לא מקבלת מענקי איזון, אחוז ההשתתפות שלה בתקציב הוא נמוך יותר, היא תשתתף ביותר. ככה בעצם רשום. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> מה הבקשה שלכם? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> לחרוג מ-40-60 במועצות הדתיות המקומיות. << דובר >> אלי דלל (הליכוד): << דובר >> זה משפיע על התקציב? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> לא, אין השפעה על התקציב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה גורע מאחרים. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> לא, זה לא גורע מאחרים. לא סכום התקציב הוא קבוע. העוגה נשארת אותה הוגה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איך אנחנו יכולים את הרשימה של הרשויות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אולי אני לא מבינה. יש פה טבלה שמראה למשל שאילת מקבלת פחות ב-12% אל מול שנה שעברה מחלק המדינה. למה את אומרת שזה לא גורע? אם סך התקציב הוא אותו הדבר ואתם מעבירים עוד כסף לרשויות וגופים חלשים יותר, מגדילים את חלק המדינה, סך הכול אותו דבר- - << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אני מסבירה לך שלא. יש עוגה. העוגה מתחלקת בין המועצות הדתיות, התקציב מתחלק, בהתאם להחלטות ממשלה, יש פרמטרים שנקבעים. החלוקה שאנחנו באים להגיד עכשיו היא לא החלוקה של התקציב. היא לא סכום התקציב, אלא אחוז ההשתתפות בין המדינה לבין הרשות המקומית. אנחנו לא מגדילים את התקציב של המועצה הדתית על חשבון מועצה דתית אחרת, אלא אנחנו משנים בעצם את שיעור ההשתתפות של אותה רשות מקומית. ככל שהיא חלשה יותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אותו דבר. אם את מקטינה את שיעור ההשתתפות, נתת פחות כסף. אם הגדלת את שיעור ההשתתפות, הגדלת כסף . << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> ה-100% נשאר אותו 100%. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש 232 מיליון לצורך העניין, יש 150 רשויות. אם היא עושה 40-60 כולם נותנים מהזה אותו דבר, נגמר? היא אומרת לא. אני רוצה למשל שהעיר תל אביב, עיר חזקה, שההשתתפות שלה תהיה 75%, אבל מ-75% הייתה צריכה להביא עוד 35%. לאן הם הולכים? הרוויחה כביכול. היא לוקחת את זה לרשות אחרת שהיא חלשה יותר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי היטב. חלק מקבלים מזה יותר וחלק מקבלים בחלק המדינה. סך כל התקציב נשאר אותו סכום, אבל הוא מחולק אחרת בין היישובים עכשיו. את מחזקת את החלשים בחלק המדינה ומחלישה את החזקים בחלק המדינה. אז הבנו נכון. אילת תקבל פחות מהממשלה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> היא תקבל פחות מהממשלה- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> האזרח יקבל יותר על חשבון הרשות המקומית. מה את חושבת, שזה לא יתורגם במיסים שיבקשו מהאזרח, שזה לא יתורגם בארנונה? לא הבנתי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> בסוף זה מגדיל את הנטל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן לגיטימי מאוד להבין, ואני חוזרת לשאלה הקודמת שלי. בסוף אזרחי ישראל, גם כשהם בסוציו תשע הם משלמים מיסים. למה הם צריכים לקבל פה מס עקיף כשהם הולכים למקווה, כשהם הולכים למועצה דתית, כשהם מדברים עם רב לפני חתונה, רק בגלל שהם עובדים ומשלמים מיסים? ואתם פה באים ואומרים: אנחנו ניתן יותר למישהו - זה שירות של הממשלה. יש פה מיסוי עקיף. אז אני שואלת אותך כאשת מקצוע, למה הדבר הזה צריך שוב להיות מוטל על - הרי אני רואה, אני הייתי רוצה להבין מה הקריטריונים עכשיו שבגינם את נותנת יותר כסף לרשות אחת על חשבון השנייה, ואני רואה שיש פה את הסוציו-אקונומי ואני רואה שיש פה דברים ופה בדיון הזה אני רוצה לשאול מדוע. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני רק רוצה להוסיף ולהבהיר על השאלה הזאת, לפי הדוגמה שהביא היושב-ראש, חברת הכנסת פרקש היא מלינה על כך שאנחנו כאילו שזה תהליך של הכרח, ואז מה פתאום זה מיסים והעירייה מטילה, אין לה כסף. מה פתאום שעיריית תל אביב לפי הדוגמה שאתה אומר שהיא תסכים לתת 75%? אני לא מכיר עירייה שמתנדבת לתת יותר. יש דבר כזה שעירייה מתנדבת, אומרת: טוב, לי יש כסף, אני יכולה לתת יותר? לא בטוח שהדוגמה נכונה. רק אם זה תהליך שאתם עושים את זה לא בהסכמה של העיריות. זה משהו אחר. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> זה חוק. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתה אומר שעיריית תל אביב תיתן 75%. היא חייבת לתת פחות. החוק לא מחייב אותה 75%, מה פתאום- - << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> החוק מאפשר לנו לשנות את ה-60:40. זה תהליך שאנחנו עושים אותו במשותף עם משרד האוצר. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכפות את העירייה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> בסופו של דבר זה אינטרס גם של השלטון המקומי, כי גם השלטון המקומי לא רוצה היום לבוא לרשות שהיא חלשה ולהגיד לה: בואי תשני את שיעור ההשתתפות שעד היום השתתפת ב-25 כי את חלשה, תעלי פתאום ל-60%, כי זה יפגע לה בשירותים אחרים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לא חולקת על העובדה, אבל מה את עושה פה? את הסברת לי בעצמך. כלומר, אם הבנתי נכון, את הכסף הנוסף כדי לעזור לרשות שהיא מוחלשת יותר, את לוקחת מאזרחים יותר חזקים. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> לא. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כן. כי העירייה תבקש. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא לקחה את החניות שעושה מ-100 מיליון בגלל שיש לך- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אתה לא יודע את זה. ראומה, אני רוצה לדעת כמה כסף פה זז מצד לצד. אני חושבת שזה כמה עשרות מיליונים אם לא מעל ל-100 מיליון. כמה כסף בשינוי הכללים החדשים עכשיו זז מצד לצד? בפנים, כן. אני מבינה שכאילו הקופה לא זזה, אבל בסוף לקחתם מעיריות ורשויות מקומיות מסוימות, ואתם מעבירים לאחרות. כמה כסף זז בסך הכל מרשות לרשות? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> זז לשני הכיוונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה אותו דבר. בסוף מה שזז זה סכום אחד סך הכל. הוא זז ממי לקח סך הכל ולמה נתת סך הכל. זה אותו סכום. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> זה משחק סכום אפס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז כמה כסף זה זה שאלה ראשונה שלי. דבר שני, אני מבינה שבכללים הללו כבר מופנם חוק מה שאנחנו מכנים אותו חוק הג'ובים, שמותר להקים מועצות - איך זה נקרא? מועצות דתיות, גם במקום שאין - זה מתוקצב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא קשור לתקציב הזה כי שנה שעברה החוק לא היה או לפני שנתיים. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> אני רוצה להבין עוד שאלה, זאת שאלה אינפורמטיבית. מועצה אזורית בעצם ללא מועצה דתית, אפשר בכל זאת- - << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> זה לא קשור. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אם זאת התשובה זה בסדר. אני שואלת כי בתקציב האחרון שהעברנו אמרו לי שזה כבר מתוקצב ב-40 מיליון שקלים בתקציב 26' שהעברנו. אני רוצה לדעת אם הדבר הזה פה הוא גם בא בחשבון שיש לנו עוד גופים או חדשים או שגדלו בתקנים וכולי וכולי. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני רוצה לשאול גם בהמשך לשאלה הזאת. ואני מצטרף לשאלה. אני רוצה לשאול מה התקציב הממשלתי למועצות הדתיות ב-2026, וכיצד הוא השתנה בעשור האחרון. תודה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אז אני רק אסביר שה-40 מיליון שדיברת עליהם זה תקנה אחרת, זה לא התקנה של המועצות הדתיות. התקנה הזאת היא מתקצבת אך ורק תקנים, הוצאות שוטפות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל לפי החוק את יכולה עכשיו להוסיף תקנים חדשים ולכן זה עובר- - << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> זה לא מהתקציב הזה, כי זה תקציב מועצות דתיות, זה תקנה אחרת. זו תקנה שהיא משפיעה על ה-60%, והחוק אומר שהשר רשאי לתקצב באופן מלא, בלי קשר, בלי חיוב של הרשות המקומית, ולכן זה לא חל בתקנה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז רק שהבנתי נכון, בעצם מה שאנחנו קוראים לו חוק הג'ובים, הם מביאים עוד תקנים?, הם בעצם בתקצוב מלא, הם בכלל לא 60:40. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> מהמשרד לשירותי דת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> הבנתי. ואז אני אשמח שלצד זה שנראה את כל התמונה ולא פיל, זנב ואוזניים, גם תגידי כמה סך הכל התקצוב למועצות דתיות. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה לא קשור אחד לשני. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> זה קשור, זה לתקנים נוספים. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תענה לך. לנושא שעליו אנחנו מדברים, הנושא הזה לא מתוקצב, זה לא קשור. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו אנחנו רואים את החדר הימני, מה קורה איתו ועל זה שאנחנו שואלים את כל השאלות, אבל במקביל יש חדר שמאלי, נקרא החוקה שהוא חריג ביותר, שהשר יכול להגיד: אני רוצה תקנים ואז הוא מממן אותם מלא. וזה בסעיף אחר, וזה מצטבר, אז בוא נקבל גם דאטה על הדבר הזה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אני רק אסביר שהרקע של מה שאת מדברת עליו הגיע בעצם מהתקצוב לרשויות מקומיות שאין בהן מועצות דתיות. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה בדיוק החוק מינואר 25'. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אין שם מועצה דתית ולכן כל מה שאנחנו מדברים פה על שיעורי ההשתתפות- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא רלוונטי, נכון, בסדר, אני מסכים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אנחנו שואלים רק כדי להבין, כי בסוף הסעיף מבחינתנו כשאנחנו מרימים את היד זה על תקנים של אנשים שהם מהמשפחה של מועצה דתית. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אין תקצוב של המשרד לשירותי דת כי אין שם מועצה דתית. אבל אם צריך שם בלניות, והעירייה כמו שאת אומרת לא רוצה לתקצב את שירותי הדת, אז המשרד בא ומתקצב- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני שואלת בכל זאת כי זה חלק מאותה משפחה, כשאנחנו מרימים את היד ומאשרים את הכסף מכספי המיסים שלנו, כמה יש פה וכמה יש פה? בסוף זה מאותה משפחה גם אם זה בלי כותרת וגג של מועצה דתית, ופה זה עוד יותר גרוע כי מהבחינה הזו זה תקציב מלא של המדינה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> בשנת 26' תקציב המועצות הדתיות התקנה עומדת על 259 מיליון, 40%. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה זה היה ב-25'? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> 256. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ואיך זה השתנה לאורך השנים? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> לאורך השנים זה לא השתנה מהותית. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> זה לא 429 התקציב? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> לא, כי התקנה של המועצות הדתיות שעליה אנחנו מדברים פה עומדת על 259. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> ויחד עם החוק שדיברנו עליו? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> יש עוד 40 מיליון, לא כולו מומש אז אני גם לא יכולה להגיד כי זה גם לא תחתיי אז אני לא יודעת להגיד לך על זה. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אז בעצם בכל מקרה ב-26' יש גידול של 40 מיליון, נכון? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> לא בתקציב המועצות הדתיות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> את מתחכמת. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא מתחכמת. את יכולה לשאול המשרד מה התקציב שלו, אבל את לא יכולה להגיד- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה בסוף עוד ג'ובים בשיקול דעת של השר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא רוצה לשאול מה המשרד לשירות הדת, אין בעיה. היא לא יכולה להגיד שבתקנה הזאת- - << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> תקנת המועצות הדתיות גדל ב-3 מיליון שקלים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה זה היה ב-22'? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> ב-22' זה ירד. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אני יושב פה 3.5 שנים, ואני מכיר את הקיצוצים בחינוך בבריאות, ברווחה, בתשתיות, אבל בתקציב מועצות הדתיות זה עולה 3 מיליון שקל, עוד 40 מיליון שקל. אין לכם בעיה, נכון? בסדר. בסוף מי שמשלם על זה, זה אזרחי מדינת ישראל אלה שעובדים, אלה שמשרתים, אלה שמשלמים מיסים, הם משלמים על זה, על הג'ובים שלכם. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> עם כל הכבוד, שירותי דת, לא רק החרדים והדתיים משתמשים בזה. אולי פחות משתמשים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מי שמקבל את הג'ובים זה החברים שלכם. זו האמת. עוד 30 מיליון שקל, ג'ובים לחברים שלכם. בסוף הופכים לפעילים פוליטיים. אנחנו לא מכירים? עוד ג'ובים, ובינתיים פחות לחינוך, פחות לבריאות, פחות לרווחה, פחות לתשתיות, אבל יש מלא כסף למועצות הדתיות. מלא כסף. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כותרת, מלא כסף. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אין לכם גבולות, ואין לכם שום בעיה עם זה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יכול לכוון אותי לתקציבים שירדו? << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כל חודשיים, חבר הכנסת מקלב, יש פה קיצוץ רוחבי. אתה מבין מה המשמעות של קיצוץ רוחבי? על החלק הקואליציוני הקיצוץ הרוחבי לא חל. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> ינון, אנחנו רק רוצים לקבל תשובות לשאלות. לגבי מה ששאלנו, מה היה התקציב בשנת 22'? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> 230. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> יש פה גם קואליציוני. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> התקציב הזה לא קואליציוני. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה היה התקציב בשנת 21' בתקנה הזו? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> נביא לך. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כלומר ב-22' זה היה 230- - << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> רק אגיד שהיה פה שינוי ואיחוד בין התקנות לאורך השנים. כי אם באותה שנה היה 12 מיליון שקל בעוד תקנה שהיום הם ביחד בתקנה כי האוצר עושה איחוד תקנות- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אז תשקללי לי את זה, תני לי תשובה מדויקת. אז קודם כל מישהו מחשב את 21' ו-22'? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יעבירו לך את כל הנתונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רוצים שהציבור יידע. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> מעבירה לך עכשיו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> כמה כסף זז מצד לצד בין רשויות חזקות יותר לחלשות יותר לשיטתכם? במשחק סכום אפס הזה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אנחנו פחדנו השנה שלא נצליח להעביר את אמות המידה ועירבנו פה את השלטון המקומי. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> מה הסכום? זה שאלה פשוטה, זה לא שאלה של מילים. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> משחק סכום אפס. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל אנחנו שואלים שאלה פשוטה, כמה סך הכל כסף עובר לרשויות יותר חלשות? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אני אביא לך את החישוב. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> איך את מגיעה לדיון שזה מהות השינוי? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> מהות השינוי לא זאת. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> היא באה ואומרת סך הכל לא השתנה. הדבר היחיד ששינינו זה שאנחנו מחזקים יישובים חלשים. כמה כסף? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה שעושים כל שנה היא עשתה גם השנה. היא מסתכלת על סכום אפס ואומרת לך יש. את רוצה את החישוב המדויק? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אנחנו רואים בטבלה, אילת תאבד 12%. אלפי מנשה תאבד 4%. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> מה השינוי בין אמות המידה של שנה שעברה להשנה, אורית שאלה אותי והכנו לה תשובה וגם שלחנו לה את זה אחרי הוועדה. אנחנו נעביר את כל הנתונים. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא יעזור לי אחר כך. מגיעה פה לדיון של הצבעה. זה א' ב' לדעת כמה כסף זז מצד לצד כשזה אותו תקציב. לא השתנה. אז שבו על הטבלה ותיקחו 5 דקות. זה לא גאונות, תבואו מוכנים לדיון. סליחה, ינון. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> ולכן גם חשובה השאלה של חבר הכנסת מקלב. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> השאלה שלי קשורה לשאלה שלך, אבל אני באמת מבקש להבין איך התהליך של העברה מעירייה של רשות חזקה לרשות חלשה, איך היא נעשית? נעשה משא ומתן מול הרשות? נניח את הדוגמה שהביא היושב-ראש של עיריית תל אביב. קשה להאמין שעיריית תל אביב הסכימה להשתתפות- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא מנהלים משא ומתן עם הרשויות. היא אומרת לך זה חוק. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש רשויות שבסופות לא נותנות השתתפות של 60% שזה בתוך החוק. הן מעלות את זה יותר מ-60%. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> זה בדיוק מה שבאנו לאשר פה, את אמות המידה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> איך התהליך הזה נעשה? כל מה שכאן צעקו שאם הרשות עושה את זה- - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> היא הסבירה אבל היא תסביר עוד פעם. אם את יכולה להסביר שוב. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> השאלה שלי בהמשך לשאלה שלו, האם קורה מצב שרשות שאתם אומרים להם שעכשיו אתם משלמים במקום 60 אתם משלמים 75%, אומרת לך: אני לא משלם, אני נשאר על 60%, ואז מפטרים עובדים וקורה - מה קורה במצב כזה? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אני אתחיל רגע מהתהליך של אמות המידה ואז אני אסביר מה קורה כשרשות לא מעבירה. שנים, עוד לפני שזה, יש צוות מקצועי שמורכב משלושה משרדים - משרד הפנים, משרד לשירותי דת ומשרד האוצר. הצוות הזה בנו אמות מידה, שעל פיהם בעצם נקבעים שיעורי ההשתתפות. שיעורי ההשתתפות האלה, אחרי שוועדת הכספים מאשרת אותם, מפורסמים ברשומות ומחייבים את הרשויות המקומיות. בגלל שזה לשון החוק, אנחנו לא יכולים לסטות ממנו. אנחנו כן עובדים בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, מנסים ככל הניתן, כן לשתף אותם בפעילויות שנעשות, בשיתוף פעולה, כי אנחנו מבינים שבסופו של דבר התושבים שמקבלים שירותי דת הם אותם תושבים של הרשויות המקומיות. אבל בסופו של דבר, אם הרשות מחליטה לא להעביר, גם פה החוק נותן לנו אפשרות, בעצם ככל והיא מקבלת מענק איזון לפנות למשרד הפנים- - << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואם לא מקבלים את זה? מקזזים את זה- - << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> ממענקי האיזון. אם אין מענקי איזון, גם פה החוק אומר שאנחנו יכולים לפנות לממונה על המחוז, ושהוא יפעל להעברת הכספים. אני יכולה להגיד לך שהמשרד לא אוהב את הדרכים הללו. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> נתקלתם בבעיה כזאת? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> היום פחות. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אבל זה לא עוזר ליישובים יותר חזקים. כי לי יש טענה בסיסית שכל אזרח כמו שאמר ינון זכאי לקבל את השירותים האלה. עכשיו אנחנו מאשרים 259 מיליון שקלים ואני שואלת כמה מתוך זה עבר לרשויות יותר חלשות? << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אני חושב שהתשובה שלך לא מושלמת ואני רוצה להרחיב ולתקן אותה. אין לי ספק, לא יכול להיות מצב שרשות משלמת משהו בלי שהיא הסכימה. אין דבר כזה אם החוק לא מחייב אותה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> החוק מחייב אותה, החוק מחייב אותה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מעל 60%? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> יש חוק שאומר לך - יש לה אמות מידה- - << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> לכן הטענה שלי חבר הכנסת שבעצם בסוף רשויות חזקות יגידו ויגבו אולי יותר ארנונה כדי לממן את הדברים האלה מאזרח שמשלם מיסים בשביל לקבל את השירותים האלה כמו כל אדם. הוא לא צריך להוסיף בעקיפין. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> השלטון המרכזי יש לו זכות לפי החוק, להתערב התערבות מסוימת מול אותה רשות שהיא חזקה יותר וזה לא גורם לכך להשלכה שהאזרח צריך לשלם יותר מיסים או משהו כזה. זה מסגרת. במסגרת מערכת היחסים. אז אם החוק מאפשר את זה, אז זה חלק מתקציב שחל על הרשות המקומית בחיוב שלו, אז זה לא נקרא שבגלל זה הוא משלם יותר. זה חלק מהחיוב שלו. גם אשאל הלאה, אם יש לכם עוד הסכמים בתוך הממשלה, הסכמים בין רשויות לבין הממשלה, ששיעור ההשתתפות של הממשלה היא רק 40%, אם יש דבר כזה? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> זה המנגנון היחיד. אנחנו רוצים כמו שאמרתי להשוות את זה לחינוך ורווחה, שזה יהיה 75:25. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש גם 90 ו-10? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> לא. << דובר_המשך >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר_המשך >> אני הייתי 15 שנה חבר מועצה ואני זוכר משרד התחבורה. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> - - - של התמיכות בא ואומר שתמיכה שנותנת למדינה לגוף מסוים חייב להיות עד 90%- - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> זה משהו אחר. << דובר_המשך >> ראומה צמח לוי: << דובר_המשך >> רק תמיכות. זה לא תמיכה פה – זה תקצוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> קולות קוראים. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> יש הסבר מתוך שירות האזרח למה השירות הזה של צורכי דת הוא פחות משירותים אחרים? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אני חוזרת על זה שוב. אנחנו כמשרד לשירותי דת מאוד היינו רוצים להקטין את הנטל על הרשויות המקומיות, ושהמדינה תשתתף בדיוק כמו שירות אחר כי אין הבדל בין שירותי דת לשירותי חינוך לשירותי רווחה. לצערנו לא קיבלו את עמדתנו. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> דווקא הטענה שלי בכיוון שלך. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> של כולנו. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> חברת הכנסת פרקש, אם הטענה בכך וכולם מסכימים שזה מה שצריך להיות, מדינה שמגדילה את התקציב, אז זה לא אומר שיש מיסים יותר על תושבים? אם אנחנו הולכים בגישה שאת מדברת עליה על הרשות המקומית שזה גורם לה להוסיף עוד מיסים אנחנו יכולים להגיד את זה בכל דבר. אנחנו דורשים להטיל שהמדינה צריכה לתת יותר השתתפות, צריכה בעצם להגדיל את שיעור ההשתתפות שלה, תוספת תקציבית, ואז נגיד גם כן: זה תוספת מיסים, מאיפה למדינה יש כסף? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני חושבת שהטענה שלך רוחבית היא נכונה אבל אני הייתי רוצה לראות ממשלה שעושה את זה לאורך כל הציבור, ובסוף אנחנו רואים את הדבר הזה תמיד לכיוון של מגזרים מסוימים, ופה תמיד כל פעם האנשים- - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> מה יש לך עם מועצות דתיות? << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> תן לראש מועצת מיתר לדבר. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ברור. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> חשוב לי רק למסגר שבסוף אחוז ההשתתפות של הרשות המקומית בתקציב המועצה הדתית ברוב הרשויות המקומיות הוא פחות מ-1% מתקציב הרשות המקומית. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> זה לא משנה, זה כסף. לדבר באחוזים זה גם לא עוזר. האדם שמוציא מהכיס את המיסים שלו, כל שקל חשוב. מה זה אחוזים עכשיו? אחוז מ-1 מיליארד שקל זה הרבה? מה זה משנה? << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> שמעון פרץ, בבקשה. << דובר >> שמעון פרץ: << דובר >> אני אתחיל קודם כל בזה שיש פה גם את החלק הפוליטי, אבל בוא נתמקד בדיון המקצועי. מדובר בשירות שמגיע לכל התושבים שלנו, אנחנו מדינה יהודית, שירותי דת. זה נראה לי מספיק חשוב, והעיקרון שאני פה נצמד לעמדת השלטון המקומי לפני שאני אתייחס ליישוב שלי, אז יש פה איזושהי חלוקה, אמות מידה, יש פה שיעור השתתפות, שהוא חריג מכל השירותים האחרים דווקא בשירותי הדת במדינה שלנו, ואז כמו שהשלטון המקומי כבר אומר שנים, צריך לתקן את זה. נכון שהגדלת שיעור ההשתתפות של המדינה גוררת בהכרח דברים אחרים אבל יש פה עניין של אחדות רוחבית, וסליחה, הרשויות המקומיות, ועוד רגע אני אדבר על הרשות המקומית שלי, אנחנו נושאים בנטל, בעול, וכל פעם להעביר עוד ועוד ועוד ולעשות שינויים, עכשיו 2026 - עכשיו כמו שנאמר פה, אף אחד לא שואל אותנו, זה חוק. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כמה שיעור ההשתתפות שלכם? << דובר >> שמעון פרץ: << דובר >> היום היא קרוב ל-58%, משהו כזה, או פחות, אני כבר לא זוכר, רק אני אומר שמבחינת השלטון המקומי - 50%. 50% אגב בתקציב זה מיליון שקל. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אתה מרוויח מהשינוי הזה. << דובר >> שמעון פרץ: << דובר >> מרוויח באחוזים קטנים. אני פה מייצג משהו שאני רוצה להגיד שהוא לקונה. אני אתייחס לזה אבל אני אומר, מבחינתנו, עמדת השלטון המקומי, כבר לאורך שנים, ונדמה לי שחלק מחברי הכנסת וגם כנסות קודמות דיברו על העניין הזה וגם אתם אמרתם את זה - צריך לשנות את השיעור של ההשתתפות. כשאנחנו מדברים על מועצות מקומיות, ונאמר פה על ידי חברת הכנסת פרקש, מה זה מועצה מקומית חזקה? אני מועצה מקומית שמדורגת סוציו אקונומי תשע. יש לי תושבים מאוד חזקים. אני מאוזן כלכלית, אני עושה עבודה מאוד קשה בשביל זה. אני מנהל תקציב באחריות. מענק האיזון שלי הולך ויורד כל שנה, הוא כבר כמעט מגיע ל-0, ועכשיו כשאני צריך לממן גם את השירות הזה ואני נדרש היום ל-50%, 60% - לא משנה, אין על זה דיון. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> כמה כסף מדובר? << דובר >> שמעון פרץ: << דובר >> לי זה מדובר במיליון שקלים בשנה. זה מאוד משמעותי, כי מבחינתי לקחת את הכסף הזה ולשים אותו פה כשאני רוצה, וחבר'ה, נאמר פה, יש לנו שיתוף פעולה מצוין עם המועצה המקומית, המועצה הדתית במיתר, והשירותים האלה של רב ובלנית ומקווה ואני הקמתי עוד מקווה רק לפני שנה וחצי, פתחתי עוד מקווה בשכונת כרמית שבמיתר אבל השירותים האלה שהם שירותים- - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> הישוב שלך מוגדר כיישוב דתי? << דובר >> שמעון פרץ: << דובר >> לא. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אתה הרי לא יישוב דתי ואני מבין שאחוז הדתיים במיתר לא גדול. השאלה היא אבל אחוז התושבים שמשתמשים בשירותי דת. << דובר >> שמעון פרץ: << דובר >> אחוז גבוה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> מעניין שיש פער גדול וחשוב להגיד את זה. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> לכן גם הערתי את מה שהערתי, שזה דבר שצריך להיות לכולם באותו מחיר. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אבל נאמרו כאן גם דברים למה התושבים צריכים לשלם שירותי - מה מעניין אותם בלנית, מה מקווה. אני רואה שוב שהוא לא מוגדר כיישוב דתי ולא מוגדר רק כיישוב יהודי ולא מוגדר באמת עם מספר תושבים גבוה של דתיים, ועם כל זה צריכת שירותי הדת הוא גבוה הרבה יותר ממה – זה מראה- - << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> אף אחד לא אמר שלא חשוב. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> תן לו לסיים. << דובר >> שמעון פרץ: << דובר >> מבחינתי כראש מועצת מיתר, ונכון, הרשויות החזקות כשמסתכלים בסוף על אמות המידה, כשקובעים אמות מידה, ובאופן גנרי, הסוציו-אקונומי, המדד תמיד תופס מקום מאוד מרכזי, ואז שם אני מקבל תמיד מינוס, ואני אומר, דיברנו על זה, אנחנו מדברים על זה, אני לפחות מדבר על זה בתקופה הקצרה שאני ראש מועצה, צריך לראות, וזה חלק מהשינויים שאנחנו מבקשים שהם צריכים להיות שינויים רוחביים. מועצה מקומית חזקה, שהתושבים שלה חזקים, זה לא בהכרח אומר שהמועצה מסוגלת לעמוד בהוצאות שנכפות עליה מהשלטון המרכזי, ופה יש מקום לבחון שוב ושוב את אמות המידה כשמדברים על סוציו-אקונומי, על כל מיני מדדים שהם לא רלוונטיים למועצה. האזרח שלי הוא אזרח חזק. התושב שלי עובד למחייתו. בסוף אני כראש מועצה פוגע באזרחים הלכאורה חזקים של המדינה, כי אני צריך לעשות את האיזון בשירותים שאני נותן להם ולקחת מפה, להעביר לשם, ואז כשדיברתם על העוגה, גם אני מתעסק עם אותה עוגה. << דובר >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר >> אני צריכה לצאת. קודם כל יש תשובה כמה כסף עבר? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> 26 מיליון מתוך 232. << דובר_המשך >> אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי): << דובר_המשך >> עכשיו יש לי שאלה אחרונה ולצערי אני ממש מתנצלת שאני צריכה לצאת. השאלה שלי קשורה לדוח מבקר המדינה שפורסם ודיבר על הרבה מאוד עודפים שנצברים בהרבה מאוד מהמועצות הדתיות. בעצם רציתי לקבל את ההתייחסות שלכם לסוגיה הזאת, כשבעצם אנחנו מעבירים עוד כספים. את יודעת על מה אני מדברת? דוח של מרכז המחקר של הכנסת, חשף ש-125 מועצות דתיות צברו עודפים של 427 מיליון שקלים, כאשר במקביל המשיכו לקבל תקציבי עתק מהמדינה והרשויות. ב-36% מהמועצות אין מבקר פנים, הוצאות ההנהלה תפחו, מחצית מהנכסים הם מזומן. מדובר בכספים שבאים על חשבון חינוך, רווחה, תרבות ותשתיות - נכתב בדוח. אז אני רוצה לדעת האם אתם ערים לעניין הזה, מה עמדתכם בעניין הזה, האם אתם מטפלים בעניין הזה? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> את הביקורת עשינו יחד עם מבקר המדינה. אם יקראו את הדוח גם יראו שמבקר המדינה כבר רשם בשנת 23' כשהוציא את הדוח שכבר ב-22' המשרד פרסם חוזרי מנכ"ל חדשים בנוגע לשימוש בעודפים והכללים. מכיוון שמדובר במקור שהוא חד פעמי, אז מה ניתן להשתמש בעודפים בהתאם לחוק ולתקנות שלנו. מבקרי פנים יש בכל המועצות הדתיות. זה גם נרשם - כלומר זה תוקן, תן, תן. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> בתקציב הזה יש גם הקמת מבנים או שזה רק שוטף? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> בגדול למועצות דתיות אין תקציבי- - בניגוד לרשויות מקומיות ולכן זה צריך להיות במסגרת התקציב השוטף שלהן. הן מתקצבות את זה ככל ויש להם מקור תקציבי- - << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> אומר יושב-ראש מיתר שהוא בנה עוד מקווה, הפירוש מכספך? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> זה מתמיכה של המשרד לשירותי דת. אני רק אתייחס למה שאמר ראש הרשות, אם לא היינו מעבירים את אמות המידה האלה הוא היה צריך להשתתף לפי החוק ב-60% ולא ב-50%. אנחנו מקבלים את ההערה. אני חושבת שזו הערה נכונה שצריכה להיבדק ואנחנו נעבוד יחד. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הוא לא דיבר רק על עצמו אלא ייצג דבר שהוא באמת כואב להרבה והוא עשה את זה בצורה גם טובה ומכובדת. בבקשה. << אורח >> יצחק הנאו: << אורח >> שלום, אני מנהל אגף מבני דת בעיריית ירושלים. אני למעשה מקשר בין העירייה למועצה הדתית. אני רוצה דווקא להצטרף לקריאה הכללית כאן. אין לי כמובן שום עימות עם ראומה או עם המשרד, ואנחנו נאבקים על אותו הדבר. צריך להבין, בסופו של דבר, כפי שנאמר, ואני אומר את זה דווקא מהעיר הגדולה, שירותי מועצה דתית זה לא לציבור החרדי, ממש לא. כמי שמקבל את הפניות ביום יום, אני מקבל את הפניות דווקא מהציבור היותר כללי ולא מהחרדי. אני אפילו יכול לומר שהציבור החרדי לאו דווקא נצרך לשירותי המועצה הדתית. יש להם את השירותים שלהם בנפרד, אבל כן, התקציב כולו, בסופו של דבר הוא בחסר עצום. אני לא נאבק עכשיו על 60:40 או אם אנחנו ב-63. חד משמעית התקצוב הכולל היה צריך להיות גבוה יותר, ואני מתחבר לשאלה שנשאלה פה קודם, לגבי בנייה, ואני אתן את הדוגמה של ירושלים. אנחנו כירושלים מעבר להשתתפות שלנו בתקציב המועצה הדתית הכי גדול בארץ, 35 מיליון שקל בשנה, אנחנו מוציאים עוד עשרות מיליונים בשנה על בינוי של מבני דת. לא על בתי כנסת שזה עמותות בדרך כלל, אלא על מקוואות ועל עירובים ועל דברים כאלו, זאת אומרת מה שהמועצה הדתית לא מסוגלת בתקציב שהיא מקבלת, בסופו של דבר אנחנו מכניסים את היד לכיס בגלל התקצוב החסר באופן הכללי, ואם לא היינו מתקצבים את השיפוצים ואת הבנייה של מבני דת, או נדבר בעיקר על שיפוצים, אז המקוואות היו נראים כמו שלצערנו מקבלים הרבה מאוד תלונות איך שהם נראים, וזה לא שירות, זה כבר הופך למשהו שהוא הפוך. << דובר >> אורי מקלב (יהדות התורה): << דובר >> כמה אחוז השתתפות? << אורח >> יצחק הנאו: << אורח >> כרגע 63. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> בבקשה, שלטון מקומי. << אורח >> הילה זהבי-אדר: << אורח >> אני רוצה להצטרף לשיח שהיה עוד מתחילת הדיון כבר התחילו לדבר על זה, שהשיטה היא שיטה שצריך לשנות אותה. השיטה היא שיטה חולה והיא פסולה, ואין בשום משרד ממשלתי שיטה כזאת. בדרך כלל הרשויות נושאות בחלק הקטן, בתקצוב, והמדינה בחלק הארי. יושב-ראש הוועדה הקודם, גפני, דיבר על זה במשך שנים. אני נמצאת פה ואני זוכרת את הדיונים האלה, וכל פעם אמרנו: תפנו לאוצר ותבקשו, ותבקשו. אנחנו יודעים שזה עולה כסף, אבל צריך לקדם את הדיונים האלה, והם לא קודמו. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> הם קודמו מצידנו. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> היו מספר דיונים, אבל לא הביא- - << אורח >> הילה זהבי-אדר: << אורח >> אנחנו בעצם דורשים שהרשויות המקומיות, כל הרשויות המקומיות זה יפתור את כל הדיונים שהיו פה עכשיו, ישימו 25% והמדינה 75%- - << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> כולנו מסכימים, רק האוצר לא מסכים ואנחנו כולנו שבויים באוצר. << דובר_המשך >> הילה זהבי-אדר: << דובר_המשך >> דבר נוסף, הרשויות המקומיות נוחתים עליהם מספרים. עוד מעט יפורסמו המספרים הסופיים ויגידו להם: אתם צריכים לשים אמצע שנה. אנחנו בחודש יוני, הם כבר סגרו את התקציב מזמן, איך עכשיו אומרים להם תשימו עוד 23% ממה ששמתם שנה שעברה? הם לא יודעים מזה, איך אמורים להיערך עכשיו? אין דרך להיערך לדבר הזה. זה גם עוד סיפור. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> אני מעדיף לא לתקן את זה כדי לנסות להילחם על התיקון הגדול ולא על התיקון הקטן. אני חושב שהוא צריך להגיע יותר מהר. ראומה, בבקשה, להקריא. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> בהתאם לסעיף 11ב(ג) לחוק שירותי הדת היהודים, התשל"א-1971, ולאחר שבחנו אופציות שונות לשינוי שיעור ההשתתפות של הרשות המקומית בתקציב המועצה הדתית, אנחנו מתכבדים להגיש בזאת את המלצתנו לקביעת אמות המידה לשינוי שיעור ההשתתפות של הרשות המקומית והממשלה בתקציב המועצות הדתיות לשנת 26'. במועצות דתיות אזוריות יישאר שינוי השתתפות הנוכחי, 60% המועצה האזורית, 40% המדינה. במועצות דתיות רגילות שאינן אזוריות נמיין את הרשויות המקומיות על פי אמות המידה להעדפה כדלהלן. עד 40,000 תושבים 3 נקודות, בין 40,001 עד 55,000 תושבים- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> 55,000 זה תיקון. היה בפעם הקודמת 65,000, למה שיניתם? << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> נכון. בגלל שהמנגנון הכלכלי בנוי על מגבלות חוקיות ומגבלות התקציב, כדי לעמוד באותן מגבלות, ישנם פרמטרים שאנחנו צריכים לשנות. לאור השאלה שהעלתה חברת הכנסת פרקש הכהן שנה שעברה, עשינו גם בדיקה השנה על איזה רשויות זה השפיע. זה השפיע על חמש רשויות, אבל בגלל מנגנון הגידור שבו אנחנו מגדרים את השינוי באחוז ההשתתפות בין שנה לשנה עד 5%, השינוי היה לא מהותי. מעל 55,000 תושבים, נקודה אחת. אחוז השתתפות הרשות המקומית בתקציב המועצה הדתית מביצוע התקציב הכולל של הרשות המקומית קטן מ-0.95% - נקודה אחת. אחוז השתתפות הרשות המקומית בתקציב המועצה הדתית מביצוע התקציב הרגיל הכולל של הרשות המקומית קטן מ-2% וגדול מ-0.95%, 2 נקודות, ואחוז השתתפות הרשות המקומית בתקציב המועצה הדתית מביצוע התקציב הרגיל הכולל של המועצה המקומית קטן מ-3.2% וגדול מ-2%, 3 נקודות. אחוז השתתפות הרשות המקומית בתקציב המועצה הדתית מביצוע התקציב הרגיל הכולל של הרשות המקומית גדול מ-3.2%, 4 נקודות. רשות מקומית נטולת מענק איזון נקודה אחת, רשות מקומית שמענק האיזון אותו היא מקבלת נמוך מ-26% מסך הכל הכנסות הרשות- - << דובר >> שלומית ארליך: << דובר >> גם פה היה תיקון, אז תסבירו למה זה השתנה מ-25%. << אורח >> ראומה צמח לוי: << אורח >> אותו הסבר כמו מקודם, גם פה השינוי חל רק על שתי רשויות מקומיות, אך בגלל מנגנון הגידור השינוי היה לא מהותי. רשות מקומית שמענק האיזון אותו היא מקבלת גבוה מ-26% מסך הכל הכנסות הרשות 3 נקודות, רשות מקומית שבמעמד חברתי כלכלי 1 – שתי נקודות. רשות מקומית שבמעמד חברתי כלכלי בין 2 ל-3 – נקודה אחת. רשות מקומית שבמעמד חברתי כלכלי 4 עד 7 – אפס. רשות מקומית שבמעמד חברתי כלכלי 9-8 – מינוס 1, ורשות מקומית שבמעמד חברתי כלכלי 10 – מינוס 2. על פי מודל זה בנינו מחדש את טבלאות ההקצאה כלהלן: השתתפות הרשות המקומית, 9 נקודות ומעלה, 25%, 7 עד 8 נקודות, 37.5%, 5 עד 6 נקודות, 50%, 4 נקודות – 62.5%, עד שלוש נקודות – 75%. על מנת למנוע שינויים גדולים באחוזי השתתפות הרשויות המקומיות לעומת שנה קודמת סוכם בין שלושת השרים כי אחוז השינוי בחלק הרשות המקומית לא יעלה על 5% לעומת שנה קודמת או לא ירד מ-5%. סך הסכום מחלק המדינה, 40% מהתקציב המוסדי של המועצות הדתיות הכלולות באמות המידה, יעמוד על 232,135,694 ₪. << דובר >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר >> התייעצות סיעתית. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> הצבעה ב-13:15. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 13:10 ונתחדשה בשעה 13:15.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> נעבור להצבעה על אמות מידה, הצעת קביעת סכום ההשתתפות המיוחד של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות לשנת הכספים 2026 בהתאם לסעיף 11ב לחוק שרותי הדת היהודים (נוסח משולב) התשל"א-1971. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> 3 בעד, מתנגד אחד, אין נמנעים. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> רוויזיה. << יור >> היו"ר ינון אזולאי: << יור >> ב-13:45. << דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> אני מושך את הרוויזיה. << יור >> היו"ר חנוך דב מלביצקי: << יור >> תודה רבה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:16. << סיום >>