פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 962 מישיבת ועדת הכלכלה יום שלישי, א' בתמוז התשפ"ו (16 ביוני 2026), שעה 13:00 סדר היום: << נושא >> הצעת תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי), התשפ"ו–2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: אלון שוסטר – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: מטי צרפתי הרכבי מוזמנים: חגית אייזנמן-מלכה – סגנית יועמ"ש, משרד האנרגיה והתשתיות רון אייפר – ראש חטיבת אנרגיה מקיימת, משרד האנרגיה והתשתיות נחום יהושע – ראש אגף תחבורה, משרד האנרגיה והתשתיות פלג יעקובוביץ – ראש תחום רכב חשמלי, משרד האנרגיה והתשתיות תמיר חסון – יועץ טכנולוגי, משרד האנרגיה והתשתיות ישי יונתן לנדסמן – עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים עמוס קריינר – מתמחה ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים תום שחף – סמנכ"ל הנדסה ושירות אפקון, חברות טעינה לרכב חשמלי איתן פרנס – מנכ"ל, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל סשה יצחק רינגלהיים – סמנכ"ל תפעול ואסטרטגיה, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל תמיר דורטל – על המשמעות ייעוץ משפטי: ורד קירו זילברמן ברוש טובול – (מתמחה) מנהלת הוועדה: ד"ר עידית חנוכה רישום פרלמנטרי: אושרה עצידה רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי), התשפ"ו–2026 << נושא >> << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שלום רב. היום יום שלישי, 16 ביוני 2026, ואנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכלכלה. נמצאת איתי חברתי מהדרום חברת הכנסת מטי הרכבי צרפתי. אנחנו נעסוק בתקנות שמשרד האנרגיה מגיש לנו בנושא עמדות טעינה לרכב חשמלי. נראה מצגת, ואני מקווה שנוכל להתקדם. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> שלום וצוהריים טובים. רון אייפר, ראש החטיבה לאנרגיה מקיימת. ראשית, תודה ליושב-ראש ותודה לוועדה. תודה גם לייעוץ המשפטי של הוועדה. עבדנו איתם על התקנות האלה בצורה מאוד טובה ובזמן קצר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אשריך שאתה עובד במקצוע שעושה רק טוב לעולם. << דובר_המשך >> רון אייפר: << דובר_המשך >> אני מאוד אוהב את התפקיד. לפי חוק מקורות אנרגיה יש לשר סמכות להתקין תקנות. אלה תקנות ששר האנרגיה רוצה להתקין. נדרש אישור של הוועדה המכובדת הזאת לתקנות האלה. זו הפעם הראשונה שמשרד האנרגיה מביא מתוקף אותו חוק, ואלו תקנות העוסקות ברכב חשמלי. למעשה, הוועדה קראה לנו להתקין את התקנות האלה. היה פה מספר לא מעט של דיונים שעסקו בסוגיית טעינת הרכבים החשמליים. נדונו פה אפילו כמה הצעות חוק פרטיות בנושא. ההסכמה שלנו עם חברי הוועדה דאז הייתה שאנחנו נביא תקנות, כשהתקנות במסגרת סמכות השר. נחום יפרט מה התקנות האלה לעשות. הן באות לתת מענה לבעיית היעדר מידע ושקיפות לגבי היכן יש עמדות טעינה וזמינות עמדות הטעינה. בעינינו, זה אחד החסמים המרכזיים למעבר לרכב חשמלי. נפרט את זה יותר. אבל זו מטרת התקנות. משפט אחד לגבי מטרת התקנות. כמו שעשו בתחבורה, כשיש מאגר מרכזי של משרד התחבורה שקולט את כל הנתונים של מפעילי התחבורה הציבורית בלייב ומשדר אותם לכולי עלמא, וקמו אפליקציות" מוביט, גוגל מאפס, הופ-און, כשכל אלה לוקחות נתונים מהמאגר המרכזי של משרד התחבורה, וזה עובד מצוין וזה מנגיש את התחבורה הציבורית לקהל הרחב, אנחנו רוצים לעשות אותו הדבר גם בעמדות טעינה, ובאותה פרקטיקה שעושים בעולם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני ירוקה בהווייתי, ולכן יש לי רכב חשמלי. גם בפיילוט של הכנסת. משום מה היא עזבה את הפיילוט הזה, אבל לא משנה. יש לי כרגע גם פלאג-אין, אבל הוא חשמלי. יש לכל חברה היום את האפליקציה העצמאית שלה, והאחת לא מסתנכרנת עם השנייה. אתה פותח, ואתה צריך לעשות הסדרת השלום לכל אחד בנפרד עם כרטיס האשראי. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בדיוק. זו אולי אחת המטרות העיקריות. << דובר_המשך >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר_המשך >> בעבר היו גם קולות קוראים לרשויות המקומיות, שהקימו גם כן בפיילוטים שלהן עמדות טעינה, כשזה במסד נתונים אחר. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> זה בדיוק האתגר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> היו הרבה דיונים בוועדת הפנים לגבי החקיקה והסדרת נושא הטעינה בבתים משותפים. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> את צודקת. גם בזה ניגע. אבל אלו שתי מטרות: מטרה אחת היא בדיוק החסם והאתגר, כפי שציינת, שיש המון אפליקציות ומידע. החשש של אנשים לעבור רכב חשמלי זה מפני חרדת הטווח. כולם לוקחים את מבחן הנסיעה לאילת, והם אומרים: איך נדע איפה יש בדרך לאילת. האם נתחיל לפתוח מלא אפליקציות במקביל, ואיך נטעין אם נגיע בדיוק עם 0% בסוללה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> רכיב אחד של התקנות זה חובת הספק הגדול לספק לכם את מאגר המידע. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> והמאגר המידע יהיה פתוח לכל האפליקציות, לציבור הרחב, ואז כל אחד יוכל להקים אפליקציה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם גם הציבור הרחב יוכל להיכנס? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> כן. גם הציבור הרחב יוכל לקבל את זה במאגר מידע מונגש. וגם האפליקציה בממשק ממוחשב, והוא יוכל להתחבר ולשלב את זה באפליקציות שלנו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי. אבל זה עדיין לא הסיפור של התשלום האוניברסלי. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> נכן, זה לא סיפור התשלום. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> נחום יהושע, ראש אגף תחבורה נקייה, החטיבה לאנרגיה מקיימת. המאגר הזה יהווה ופלטפורמה שדרכה ניתן יהיה גם להסדיר את תשלומים בהמשך. אנחנו מאפשרים. לא מחייבים. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> ולגבי מה ששאלת – מעבר למידע, זה כל סוגיית הרגולציה. נושא התחבורה החשמלית הוא עדיין חדש. כרגולטורים אין לנו מספיק מידע. החלק השני של התקנות עוסק בדיווחים ומידע שהרגולטור יקבל בשביל לייצב מדיניות בצורה טובה, כולל בבתים משותפים, למשל, עליהם דיברת, שנדונו רבות בוועדת הפנים. אם יורשה לי, אציג שלושה שקפים כדי להכניס לאווירה, ואז אני אעביר לנחום כדי שנתחיל לרדת לתקנות. השקף הזה הוא למה משרד האנרגיה בכלל מתעסק בתחבורה חשמלית? אפרופו, מיצרי הורמוז וכל מה שקרה במלחמה עם אירן, עדיין כמעט 40% ממשק האנרגיה שלנו, בישראל, תלוי בדלק מיובא. זה אומר שאנחנו תלויים תלות מאוד מאוד גדולה בשאלה האם מיצר הורמוז פתוח, האם כבשו את ונצואלה או לא ומה מחירי הדלק בעולם. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> גם פחם וגם נפט? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> לא, רק בנפט. אנחנו כבר הורדנו פחם כי אנחנו מסתכלים על 2040 בגרף הזה. לא יהיה לנו יותר פחם. התחבורה החשמלית תאפשר לנו אם נעבור - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אתה עובר על זה ככה. זה כיף להגיד שב-2040 לא יהיה פחם. תגיד את זה שוב. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> לא יהיה פחם כבר ב-2027. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> שינוי יפה ומשמעותי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חוץ מחירום ובשעות מיוחדות ובעומס בתחנות הכוח בחדרה. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> בואו ננסח את זה היטב. היו לנו הרבה דיונים עם חברת הכנסת הרכבי על זה. לא יהיה שימוש בשגרה בפחם במשק החשמל החל משנת 2027. אבל עדיין יש לנו תלות בדלקים, שגם הם מיובאים, והמחירים הגלובליים שלהם משפיעים על סקטור התחבורה בישראל וכד'. אפשר לראות פה בשקף יפה שאם אנחנו נרוץ ל-2040 ואנחנו נצליח במשימה שלנו, במשרד האנרגיה, לחשמל חלקים ניכרים מסקטור התחבורה, אנחנו נוריד את צריכת האנרגיה של מדינת ישראל ב-14%, וזה דרמטי. 14% מכל צריכת האנרגיה. לא חשמל, לא דלקים, אלא הכול יחד, תרד. זה אירוע מאוד משמעותי. אתם יכולים לראות שהסיבה לכך היא פשוטה. רכב חשמלי הוא פשוט הרבה הרבה יותר יעיל באנרגיה מרכב בנזין. נניח, משהו כמו, 90% מהאנרגיה שנכנסת לרכב חשמלי הופכת להיות אנרגיה קינטית. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בשביל להיות הגון עד הסוף, השאלה היא האם זה חשבון נטו. כי גם לסוללות ולכל העולם הזה יש טביעת רגל כזאת או אחרת. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> מה שאני מציג פה זה רק בתוך הרכב החשמלי, כשבאמת הפער הוא 90% מול, נניח, 20%–30%, והפער הוא מאוד משמעותי. גם אם אתה לוקח לתוך זה את היעילות של המחז"מים החדשים, שהיא כבר 65%, עדיין הפער לרכב חשמלי הוא מאוד משמעותי. וכמובן, וזה גם נדון רבות פה, בחדר הזה, אנחנו רוצים אנרגיה מתחדשת. ולכן, אנחנו מקווים שהרבה מהאנרגיה שתזין את הרכבים החשמליים ב-2040 תהיה אנרגיה מתחדשת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אנרגיה שתזין בעמדות הטעינה. אתה לא מדבר על פאנלים על הרכב. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> ישראל, ובזה הוועדה השותפה לחזון הזה, יכולה להיות מובילה עולמית בתחום התחבורה החשמלית. יש לנו את כל התנאים לדבר הזה. ראשית, הפער בין מחיר החשמל בישראל, שהוא זול יחסית ל-OECD, למחיר הדלק שהוא מהיקרים בעולם, הוא מאוד משמעותי. ולכן, האינסנטיב הכלכלי הוא מאוד מאוד גדול. שנית, ישראל היא קטנה. בסופו של דבר, מרחקי היוממות והנסיעה הם מאוד מאוד קצרים, והישראלים מאוד אוהבים לאמץ טכנולוגיות חדשות. זה למה אנחנו פה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אפרופו, יוממות – שלוש שנים נסעתי עם רכב חשמלי. מספר הפעמים שנדרשתי בטעינה בדרך ולא בבית או לא בכנסת, ממש - - - << אורח >> רון אייפר: << אורח >> נכון, זו המטרה. זה בדיוק העניין. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> נכון. תודה רבה. אני מתנצל על כך שהפונטים השתבשו. אנחנו נמצאים בנקודה לא כול כך טובה ברכב החשמלי כיוון שיש ירידה ברכישות הרכב החשמלי. זה קורה דווקא כאשר אנחנו רואים שמחירי הרכבים החשמליים הם מאוד אטרקטיביים, ואנחנו רואים שיש יחסית הרבה עמדות טעינה. הכול קיים אבל בכל זאת יש כמה חסמים משמעותיים, ואנחנו שואלים את עצמנו מה הם החסמים. על חלק מהחסמים האלה, אנחנו מנסים לענות עכשיו. גם לפי הסקרים שנעשו, וגם מכל המידע שיש בידינו, אנחנו מבינים שהחסמים הם: ראשית, מחירים. שנית, חרדת טווח – נושא תשתית הטעינה הציבורית, ובעיקר המיקומים שלה, והיעדר מידע וחוויית משתמש וקושי להתקין עמדות טעינה בבתים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אבל משהו במיסוי גם השתנה, נכון? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> נכון. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אני לא יודעת אם זה בהוראות שעה, אבל בסוף אתה עושה את החשבון כמה אתה חוסך בדלק ואת המיסוי לרכישה. כלומר, הרכבים היום עולים הרבה יותר יקר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברת הכנסת, אומנם אני התחלתי, אבל אנחנו לא בחוג בית בנושא רכבים חשמליים. בואו נתמקד. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> אנחנו מתעסקים פה כרגע בעיקר בנושא חרדת הטווח, וגם בנושא היעדר המידע וחוויית משתמש. מה מהות את התקנות שמוצעות לדיון? יש לנו כאן שתי חובות: חובת התחברות למאגר מידע מרכזי לעמדות ציבוריות, והחובה השנייה היא דיווחים תקופתיים של שחקנים שונים בענף על כלל עמדות הטעינה. החובות האלו הן יחסית פשוטות. קודם כול, לגבי התחברות למאגר – חלק גדול מהספקים כבר היום מחוברים למאגרים, וכרגע אנחנו לא מטילים עליהם איזושהי חובה נוספת. בחלק השני של הדיווחים התקופתיים אנחנו אומרים שזה דיווח של פעמיים בשנה, ובחלקם אפילו רק פעם בשנה. דיווח אקסלי מאוד פשוט, רבע שעה עבודה, שפשוט ייתן לנו תמונה על מצב המשק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הייחוד ברכיב הראשון זה שהתקנות מחדשות את החובה. << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> התקנות מחדשות את החובה של כל עמדות הטעינה. אנחנו צריכים לחייב כדי שכל הספקים יתחברו. כי יש הבדל גדול בין אפליקציה שאתה מסתכל בה ורואה חלק מעמדות הטעינה לעומת אפליקציה שאתה מסתכל ואתה אומר שאתה רואה בה את כולן, כולל מחירים ואמינות הדיווח. זאת אומרת, שאם אני כתוב לי פה שהעמדה הזאת עולה לי 1.5 שקל לקילוואט שעה, אז אני יודע שזה באמת 1.5 שקל, ולא שיש פה כל מיני שטיקים וטריקים וכו'. זה הסיפור המרכזי – קודם כול, שקיפות ללקוחות. זה הדבר הכי מרכזי של התקנות האלה. בהבנה מלמעלה, אנחנו נמצאים בעולם שבו יש לנו כ-14,000 שקעי טעינה ציבוריים, ומספר לא ידוע של שקעי טעינה פרטיים, כשחלק מהסיפור של התקנות האלה בשביל לקבל מושג על השוק הזה. במדינות אירופה יודעים כמה עמדות טעינה פרטיות יש, כי הם נרשמים בכל מיני היבטים, יש להם חובות דיווח וכו'. אנחנו צריכים קצת להבין מה מצב המשק. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני רק רוצה להיות בטוח. הפרטיים לא מחויבים לדווח, נכון? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> אזרחים פרטיים – לא. אנחנו לא מטילים שום חובה על האזרח. רק כדי להבין איך זה קורה מבחינת התחבורה הציבורית. יש לנו את כל מפעילי התחבורה הציבורית, והם מדווחים למאגר מידע, ויש לנו הרבה אפליקציות פרטיות של השוק החופשי שמקבלות את המידע הזה ומציגות. כל אחד מתחבר לאפליקציה שהוא בוחר. אנחנו רוצים להציג כאן את אותו קונספט. זאת אומרת, כל ספקי טעינה יתחברו למאגר המידע המרכזי, ואז השוק החופשי יקים אפליקציות שונות, כשחלקן כבר קיימות היום, שיתחברו לאותו מאגר מידע, וכולם יוכלו להציג את המידע הזה ברמת אמינות זהה, כמו שקורה עכשיו עם מוביט ורב-קו וכו', שמתחרות עד כמה האפליקציה יותר יפה, כמה היא יותר נוחה וכו'. אבל המידע עצמו יהיה אמין ואחיד. אנחנו ממש לא ממציאים פה את הגלגל. יש באיחוד האירופי בדיוק את החובה הזאת. יש חובת דיווח מלא, הכוללת נתוני מיקום, זמינות ונתונים נוספים. זה קיים בוורסיה האחרונה החל מה-15 לאפריל 2025. כנ"ל בבריטניה ובארצות הברית – האנטי רגולציה הגדולה, וזה קיים גם במקומות נוספים. לא הבאנו הכול. שאלת קודם מדוע נדרשת תקנות חובה, ואנחנו עונים. מאגר מידע חסר נחשב לא אמין ולא אפקטיבי, ואנחנו רוצים לוודא את רמת האמינות והאחידות של הדיווח. לפני כשנה וחצי עשינו סקר יחד עם הלמ"ס מה עיקר התלונות של משתמשי הרכבים חשמליים. קודם כול, מידע לא אמין לגבי עמדות הטעינה, ריבוי אפליקציות, אפשרות תשלום מוגבלות, כמות ופיזור עמדות טעינה לא מספקים, ריבוי עמדות תקולות וקושי במציאת עמדת טעינה. אנחנו באים לפתור את רוב החסמים האלה. לגבי נושא ריבוי אפליקציות – יהיו הרבה אפליקציות, אבל בכולן ניתן לראות את כל העמדות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כולל הסטטוס והאם העמדה תקולה? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואמרתם קצב הטעינה ועלות וכו'? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> בדיוק. אפשר לראות את כל הפרטים: את קצב הטעינה, את המחירים, את הזמינות, האם העמדה תקולה או פנויה כרגע, מתי תעריפי התשלום, האם היא נמצאת בחניון שחסום כרגע. כלומר, כל הפרטים שאתה צריך בשביל לדעת האם אתה יכול לטעון שם – כן או לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני לא מכיר את הפרקטיקה, אבל האם יש מחירים שונים לפי תעו"ז? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> כן. זה לא בדיוק תעו"ז כיוון שספקי הטעינה למעשה מוכרים את החשמל, ולכן כל אחד - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה בוודאי שונה בין החברות, אבל האם העלות משתנה לאורך היממה? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> כן. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זאת אומרת, יש שעות שזה יהיה יותר כדאי. שנית, האם אפשר להזמין תור כמו בבית מרקחת? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> שאלה מעולה. זה אחד מהפיצ'רים שבעתיד כנראה אפשר יהיה לעשות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אפשר. אתם לא תרצו לחייב את הספקים. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> לא לחייב את הסיפור הזה. אבל אנחנו כן ערוכים לאפשרות שבעתיד הפלטפורמה תהיה קיימת. מי שירצה לעשות את זה, אם זה ספק טעינה ומי שירצה להזמין, אז יהיה אפשר. אבל זה כרגע בעתיד. למה אנחנו צריכים את הדיווח התקופתי? יש פה כמה וכמה סיבות. אנחנו פרסמנו דוח RIA מפורט שבו שמנו שני עמודים של הסברים מדוע אנחנו צריכים את הדיווח התקופתי. בגדול, הדברים העיקריים הם: ראשית, גיבוש מדיניות מבוססת נתונים. שנית, תכנון ותפעול משק החשמל. שלישית, איתור חסמים וכשלי שוק בשוק הרכבים החשמליים, ואפיון מצב התפתחות הענף. יש דברים נוספים כמו סוגיות בטיחות וסכסוכי שכנים וכל מיני דברים כאלו, כשהמידע על כמות העמדות ואיפה הן מותקנות ואיפה הן לא מותקנות ייתן לנו הרבה מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> עד כמה העובדה שאתם לא דורשים מפרטיים להודיע שיש להם? אגב, זה לא היה מופרך. הרי המדינה יודעת דרך ספקי החשמל כמה חשמל צורך אדם פרטי. זה לא סוד. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> נכון. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> וכמעט לצורך כל מה שכתוב פה, ודאי גיבוש מדיניות, אז הפרט הזה הוא חסר. אני לא יודע איזה אחוזים מהשוק זה הפרטיים. אבל בטח 10%, 15%, 20%. << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> כן. כמות הרכבים חשמליים היא בערך 5%–6% מסך כל הרכבים בישראל, והיא תלך ותגדל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם יש לכם הערכה איזה אחוז של הרכבים נטענים פרטית? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> יש לנו הערכה, אבל זו הערכה בלבד. אנחנו מעריכים שלכ-80% יש עמדות טעינה פרטיות בבתים. אבל זה חלק מהבעיה כיוון שלא לכולם יש חנייה. זאת אומרת, אם אנחנו מסתכלים על 2035 ו-2040 ואנחנו אומרים איך אנחנו נחשמל את כל התחבורה הפרטית, אנחנו צריכים להבין שלא לכולם יש חנייה פרטית שבה הם יכולים להתקין עמדת טעינה. ועל כן, זה חלק מהמידע שאנחנו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> המשימה שלנו היום לאשר כמה שיותר ולהתחיל לרוץ. האם ועדות התכנון לוקחות בחשבון עמדות טעינה בחניות שכונתיות? האם זה נחשב פרטי או לא? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> לפי חוק התכנון והבנייה, קבלנים מחויבים להעמיד תשתית לעמדות טעינה בבתים חדשים. בבתים ישנים – לא. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם חברות חדשות יהיו מחויבות? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> אם אנחנו מדברים על חברות טעינה, אז חברות טעינה בבתים חדשים יכולות להיכנס ולספק טעינה ב - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> ואז הן יצטרכו לדווח? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> לא. המתקינים – כן. אנחנו עושים פה הפרדה. דיווח על עמדות טעינה ציבוריות, חייבים רק ספקי טעינה, מה שנקרא, אלו שנמצאים בצד ימין פה בשקף. זאת אומרת, רק אלו שמוכרים חשמל לציבור הרחב. לעומת זאת, בבתים פרטיים, כל הצד השמאלי של השקף, שזה עמדות פרטיות, כל אלו הן עמדות שלגביהן אנחנו נקבל מידע מהדיווחים התקופתיים. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אנחנו לא יודעים עכשיו אם גברת כהן מתקינה בבית הפרטי שלה או בבניין המשותף עמדת טעינה ומחברת אותה למונה של הבית שלה. אין לנו דרך לדעת את זה. באמצעות הדיווח התקופתי פה, שייתנו לנו מתקיני עמדות הטעינה, אנחנו נדע את זה באופן מסוים. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זו חשיבות גדולה מאוד בתכנון להמשך לציבורי – ברור. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> אם כך, דיברנו על הצורך בדיווח תקופתי. על מי חל דיווח התקופתי? יש לנו פה את הגופים הבאים: יש לנו יבואני עמדות טעינה, מתקיני עמדות טעינה גדולים, זאת אומרת, כאלה שמתקינים הרבה עמדות טעינה, בעלים של עמדות טעינה, וזה חברות נדל"ן גדולות כמו קניונים וכו' שבקרקע שבבעלותם יש הרבה מאוד עמדות טעינה. ואז אומרים שבסך הכול הם צריכים לדווח כמה עמדות טעינה יש להם. וכן, ספקי טעינה. לגבי חברות ניהול טעינה – חשוב להדגיש, כל מי שמתעסק בניהול צריכה. זאת אומרת שיש לו את היכולת להקטין או להגדיל צריכה או לווסת את הצריכה. הוא עוסק באופן עקיף או ישיר בניהול טעינה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יש פה כמובן דיווח כפול או משולש על אותה עמדת טעינה – בסדר. אני רק שואל מבחינת העבודה של ה-RIA. האם הם לא שואלים למה אתם כול כך צריכים? << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> השאלה האם יש פה דיווח כפול היא שאלה מאוד טובה. קודם כול, אין פה הרבה דיווח כפול כי כל אחד מדווח מידע מסוג אחר. שנית, גם אם יש דיווח כפול, אז זו בעיקר הבעיה שלנו. אם אנחנו לא נדרוש דיווח כפול, זה אומר שהם יצטרכו לתאם ביניהם מי מדוח על מה, וזה בלתי סביר להם. נניח שאני אומר: דווחו לי רק פעם אחת. אז אם יבואנים שהם כן עומדים בסף ומתקינים שהם לא עומדים בסף, הם כאילו ידווחו בבת אחת, זה אומר שהם צריכים להרים טלפון לשאול כמה התקנת וכמה לא התקנת. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם זה כזה מסובך, אז לא כדאי. << דובר_המשך >> נחום יהושע: << דובר_המשך >> זה נורא מסובך. כל אחד יודע על עצמו, ורק על עצמו לספר הוא יודע. יש פה כמובן דוגמאות נבחרות לחובות דיווח למאגר מידע: יש לנו את התחבורה, יש לנו יבואני רכב בתחום האנרגיה, בתחום הביטוח והפנסיה, רשתות השיווק, בנקים וחברות אשראי. זה פחות או יותר. נשמח להרחיב. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בואו נקריא. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> אני רוצה להסביר לפני שאנחנו מתחילים בהקראה. הונח נוסח על שולחן הוועדה. זה הנוסח שפורסם, וזה הנוסח שיוקרא. בעקבות ישיבות אינטנסיביות של משרדי הממשלה עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, אנחנו מכניסים כמה שינויים ואותם נציג. רובם שינויים ניסוחיים, טכניים, שלא משפיעים על המהות. ככל שמשהו יהיה יותר מהותי, אנחנו נסביר אותו. בעיקרון, אין דברים קריטיים. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> אני רק רוצה להוסיף שחלק מהשינויים הם בעקבות פנייה של חברות הטעינה ונציגים של חברות הטעינה. הייצוג שלהם כאן. אנחנו עשינו כמה שינויים ואת השינויים האלה נסביר כאן. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה, הלשכה המשפטית במשרד האנרגיה. טיוטת תקנות מקורות אנרגיה (עמדות טעינה לרכב חשמלי), התשפ"ו – 2026 בתוקף סמכותי לפי סעיף 3(א)(2),(2א) ו- (7) לחוק מקורות אנרגיה התש"ן – 1989 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם השר להגנת הסביבה לפי סעיף 3(ד)(1) לחוק ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: אנחנו עכשיו נכנסים לסעיף ההגדרות. בסעיף ההגדרות, חלק מההגדרות הורדנו לסעיף של הדיווחים התקופתיים, אבל כרגע בנוסח שלפניכם זה עדיין מופיע ברשימה הזו. בכל מקום שיש איזשהו עניין, נחום יקפוץ. קודם כול, נוסיף הגדרה של אתר האינטרנט של המשרד. כרגע זה לא בפנינו. 1. בתקנות אלה - "בעלים של עמדות טעינה" – אחד מאלה: (1) מי שבבעלותו 500 שקעי טעינה מותקנים לפחות; (2) מי שבקרקע שהוא הבעלים או המחזיק שלה פועלים 500 שקעי טעינה לפחות; ההגדרה של "גורם מדווח" – יורדת. הגדרה של "הספק טעינה מזערי של שקע" – יורדת. אנחנו נשארים עם הגדרה של "הספק טעינה מרבי של שקע". "חברת ניהול טעינה" – זה מושג מוכר בשוק. "יבואן עמדות טעינה", "יצרן עמדות טעינה" או "משווק עמדות טעינה" - מי שבשלוש השנים שהסתיימו ב-31 בדצמבר שלפני מועד חובת הדיווח ייבא לישראל, ייצר בישראל או שיווק בישראל 500 שקעי טעינה לפחות במצטבר; "מאגר מידע מרכזי" – מאגר ממוחשב של נתוני זמן אמת על כלל עמדות הטעינה הציבוריות בישראל, הפתוח לציבור, באופן ישיר או באמצעות יישומונים או ממשקים ממוחשבים, המבוסס על נתוני זמן אמת שהתקבלו מכלל ספקי הטעינה ומשמש לצורך שירות לנהגי רכב חשמלי; "ממשק API" – Application Programing Interface ממשק תכנות יישומים – מנגנון שמאפשר לשתי תוכנות או שתי מערכות של ניהול ממוחשב לתקשר ביניהן ולהחליף מידע מוגדר באופן מאובטח על גבי רשת האינטרנט; "משרד" – משרד האנרגיה והתשתיות; "מתקין עמדות טעינה" – אנחנו מדברים פה על מתקין עמדות טעינה פרטיות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא כתוב כאן פרטיים. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> לא. זו התוספת. "מתקין עמדות טעינה" – מי שהתקין 150 שקעי טעינה פרטיים לפחות בשנה שקדמה למועד חובת הדיווח; "ספק טעינה" - מי שמוכר חשמל לרכב חשמלי באמצעות 10 שקעי טעינה לפחות שהוא הבעלים או שהוא מפעיל שלהם; לעניין זה, "מפעיל" – מי שנותן את שירות הטעינה בעמדת הטעינה ואחראי לתחזוקה ולתפעול השוטף שלה גם אם היא אינה בבעלותו; "ספק טעינה גדול" – ספק טעינה שמוכר חשמל לרכב חשמלי באמצעות 100 שקעי טעינה לפחות שהוא הבעלים או שהוא מפעיל שלהם; "מפעיל לעניין..." – אנחנו מוחקים את ההגדרה הזו. "עמדת טעינה" - מכשיר המיועד לטעינת חשמל לרכב חשמלי הכולל שקע טעינה אחד או יותר; "עמדה פרטית" - עמדת טעינה שאינה עמדת טעינה ציבורית; "עמדה ציבורית" - עמדת טעינה אשר מאפשרת טעינה לציבור תמורת תשלום, והממוקמת באתר הנגיש לציבור, לרבות אם הנגישות מותנית בתשלום; << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> המפעיל יורד מהספק? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> לא, פשוט לא צריך את ההגדרה הזאת כי זה נמצא בתוך המפעיל עצמו. כתבנו: "לעניין זה, מפעיל – מי שנותן. אבל גם לא צריך את זה. די ברור מה זה מפעיל. ההגדרה יורדת. התוכן לא יורד. "פרוטוקול תקשורת" – פרוטוקול תקשורת סטנדרטי OCPI (Open Charge Point Interface – ממשק פתוח לעמדות טעינה); "רכב חשמלי" – רכב מנועי כהגדרתו בפקודת התעבורה, שמקור ההנעה העיקרי שלו הוא חשמל שנטען ממקור חשמלי חיצוני; "שקע טעינה" – שקע שאליו מתחבר רכב חשמלי אחד לצורך טעינת חשמל ברכב. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> רק להוסיף שאנחנו מוסיפים בשקע טעינה או מחבר. זאת אומרת, זה שקע או מחבר כי לפעמים זה שקע ולפעמים זה תקע. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שתי שאלות: ראשית, לגבי ההגדרה של בעלים של עמדות טעינה שבבעלותו 500 לפחות. האם במיפוי שלכם יש הרבה שהם פחות מ-500? למה לא 300 או 200? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> עשינו איזושהי בדיקה. חלק מהבעיה או הצורך בתקנות זה להבין קצת יותר את השוק ואת אופיו. זה עניין של גודל הנטל שאנחנו מטילים. אנחנו חושבים שאם אנחנו מורידים את זה מתחת ל-500, זה יטיל כבר נטל על כל מיני בעלי קרקע קטנים יותר. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> נניח, לגבי אחת מחברות הדלק. כמה עמדות יש לחברת סונול, דלק או פז? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> לפז יש קרוב ל-200–300 שקעים. אבל כיוון שהיא ספק טעינה, היא מחויבת לדווח במקום אחר. כשאנחנו מדברים על בעלים, אנחנו בדרך כלל מדברים על חברות גדולות, חברות נדל"ן, שפזורות אצלן כל מיני עמדות טעינה מסוגים שונים, כשחלק בבעלותן וחלק לא. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> הבנתי – כשזה לא הספקים. ההבחנה הזו הייתה לי חשובה. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> בדיוק. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> זו נקודת איזון של כמות מידע אל מול הנטל. את גם צריכה לזכור שבסופו של דבר השוק הולך להתפתח. זאת אומרת, יכול מאוד להיות שחברות שיש להן היום 300–400, יהיה בעוד שנה-שנתיים 1,000 ויותר. זה שוק שהולך לצמוח בקצבים אקספוננציאליים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רכב חשמלי שמקור ההנעה העיקרי שלו? זאת אומרת, זה גם פלאג-אין. הנעה בפלאג-אין, למרות שאצלם הטווח מאוד מאוד קטן. האם רכב חשמלי כולל בתוכו גם פלאג-אין? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> כן. אני חייב להגיד שההגדרה פה של רכב חשמלי לא מאוד חשובה כי היא לא מאוד משרתת אותנו. אבל, בגדול, רכב מנועי שמתחבר למקור טעינה חיצוני כלשהו. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר. אמרתי כי יש לי היום פלאג-אין וההנעה היא חשמלית. אז אין - - - << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> כן. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אדוני היושב-ראש, שלום. איתן פרנס, איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל. בהגדרת "ספק טעינה", נשאר, למעשה, המפעיל. אנחנו צריכים הסבר מה המהות של המפעיל והספק. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> ההגדרה הזאת היא על בסיס ההגדרה הבסיסית שספק טעינה הוא מי שהוא או בעלים או מפעיל. מפעיל זה האופן שבו הוא מפעיל את - - - << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אנחנו יודעים שהיום זה אותו אחד. האם אתה רואה דרך שזה לא יהיה אותו אחד? מי שמתחזק הוא מי שמוכר. האם בתוך התקנות יש חובה מיוחדת על מפעיל? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> לא, אין חובה מיוחדת על מפעיל. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אז בשביל מה צריך לרשום מפעיל. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> לא, אנחנו אומרים שספק טעינה חייב לדווח על עמדות טעינה שהוא מוכר חשמל דרכן, בין אם הוא הבעלים שלהן ובין אם הוא מפעיל שלהן. רק מפעיל. זאת אומרת שהוא לא הבעלים אלא רק מפעיל אותן – זה הכול. אני אומר שאתה צריך לדווח על העמדות שלך גם אם אתה הבעלים שלהן וגם אם לא. אבל כל עוד אתה מפעיל אותן ומוכר חשמל דרכן, אז אתה צריך לדווח עליהן. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> למען הפרוטוקול, אני רוצה להקריא את אתר האינטרנט. זה אתר האינטרנט של משרד האנרגיה והתשתיות, וזה משהו שנוסיף. ובעקבות הערה שלנו, הטרמינולוגיות יהיו לא של עמדות הטעינה אלא של שקעי הטעינה. אנחנו נעשה התאמות ניסוחיות. אנחנו כרגע נצמדים לנוסח, אבל - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כי בעמדה יש אולי יותר משקע? << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> לפעמים זה לא שקע, אלא זה תקע לפעמים. החוט מגיע עם תקע. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> אבל המשמעות היא באמת שהמדידה, והם אנשי המקצוע, היא פר השקעים ולא העמדות. צריך ו - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אבל פה יש הערה שזה לא שקע או תקע. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> חלק מהעמדות מגיעות עם חוט שיש בסופו תקע ולא שקע. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> איתן, לכן אמרתי שזה שקע או מחבר. מחבר זה התקע בהקשר הזה. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> נכון. דנו ודיברנו על זה. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> והוספנו את זה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> בסעיף 2 כותרת השוליים כרגע היא: חובת התחברות רציפה למאגר מידע לעמדות טעינה. אנחנו נשנה את כותרת השוליים לחובת דיווח וחיבור למאגר מידע. 2. (א) ספק טעינה יחבר עמדות טעינה ציבוריות בממשק API למאגר מידע מרכזי שיהיה על פי פרוטוקול תקשורת כפי שהורה עליו הממונה בהודעה ברשומות ופרסם את פרטיו באתר האינטרנט של המשרד וכו'. הממשק יכול שינוהל באמצעות ספק חיצוני של המשרד. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> זה לא הממשק יכול שינוהל, אלא המאגר יכול שינוהל באמצעות ספק חיצוני של המשרד. נושא פרסום ברשומות – אנחנו נפרסם באתר האינטרנט, לא ברשומות. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> כן. פרטי המאגר יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד בלבד. (ב) עמדת טעינה ציבורית שהחיבור שלה לממשק אינו פועל באופן תקין, לא תיחשב עמדה המחוברת למאגר המידע. בעתיד נביא תקנות של עיצומים. לצורך התקנות האלה, חשוב מאוד להבהיר שעמדה לא תקינה לא נחשבת עמדה מחוברת. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> זאת אומרת, אם העמדה לא מחוברת באופן תקין, זה נחשב כאילו שספק הטעינה לא חיבר אותה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> הפר את החובה לחבר. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> אנחנו נחדד את הניסוח. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> אני רק רוצה להבהיר פה. עמדה יכולה להתקלקל. זה לא שעמדה לא תקינה מהווה הפרה של התקנות. אם החיבור לא תקין במובן כזה שאם העמדה הזאת מדווחת על עצמה שהיא תקינה, אבל בפועל היא לא תקינה, או שהמחיר שם הוא 2 שקל, ובפועל הוא 2.5 שקלים, זה נחשב, מבחינתנו, חיבור לא תקין או שהיא פשוט לא מחוברת. לא חוברה ולא מדווחת. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> משרד המשפטים, מכיוון שאנחנו מדברים פה על מאגר מידע, אני רוצה את ההתייחסות שלכם האם המאגר הזה כפוף להוראות הגנת הפרטיות או לא. << אורח >> עמוס קריינר: << אורח >> עמוס קריינר, ייעוץ וחקיקה כלכלי. כיוון שמאגר המידע לא מחזיק מידע אישי, אז הוא לא כפוף לחוק הגנת הפרטיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם יש אחר כך איזשהם דרכי אכיפה או שפשוט הסנקציה היחידה היא שזה לא רשום? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אנחנו נביא בהמשך, בעתיד, תקנות של עיצומים. יש כבר טיוטה. (ג) ספק טעינה ימסור באמצעות הממשק את המידע המפורט להלן בזמן אמת : (1) פרטים מזהים וכלליים של השקע, באופן דיגיטלי כפי שיורה הממונה, ובכלל זה מיקום וכתובת; (2) מפרט השקע הכולל את אופי החיבור לשקע ואת הספק הטעינה המזערי של שקע ואת הספק הטעינה המרבי של השקע; (3) למי העמדה זמינה ובאילו תנאים; (4) האם העמדה פעילה ושעות הפעילות; (5) האם העמדה פנויה; (6) תעריפי התשלום ואופן התשלום; בתקנת משנה זו, "זמן אמת" לעניין מסירת נתונים – עדכון נתונים באופן שוטף שמתבצע... " – לא מתבצע אחת ל-90 שניות, אלא בתוך 60 שניות מרגע שיש שינוי מצב. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> לגבי הספק טעינה מזערי – אנחנו מורידים את זה. זאת אומרת, יהיה רק הספק טעינה לא מזערי. לא יהיה הספק טעינה מזערי. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> בעקבות השינויים של ההגדרות, נתאים אחר כך את הנוסח. אבל מהותית אין לזה - - - << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> רק לחדד, זה חובת דיווח. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> ספק טעינה יחבר שקעי טעינה – זה חובה. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> גם אמרנו שהכותרת תשתנה: חובת דיווח וחיבור למאגר מידע. דיווחים תקופתיים 3. (א) מי שהוא ספק טעינה גדול, יבואן עמדות טעינה, יצרן עמדות טעינה, משווק עמדות טעינה, חברת ניהול טעינה או מתקין עמדות טעינה יגיש למנהל דוח תקופתי פעמיים בשנה עד 31 במרץ ועד 30 בספטמבר בכל שנה; מי שהוא בעלים של עמדות טעינה יגיש למנהל דוח תקופתי פעם בשנה עד 31 במרץ בכל שנה; דיווח תקופתי של ספק טעינה גדול, יבואן עמדות טעינה, יצרן עמדות טעינה, משווק עמדות טעינה, חברת ניהול טעינה או מתקין עמדות טעינה יכלול דיווח בעד החציון שקדם למועד הדיווח, ודיווח תקופתי של בעלים של עמדות טעינה יכלול דיווח בעד השנה הקודמת למועד הדיווח; דיווח תקופתי יכלול את הפרטים המפורטים בתקנות משנה (ג) עד (ו) לפי העניין, וייערך במתכונת שיורה עליה הממונה ושתפורסם באתר האינטרנט של המשרד. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> לא מצאתי הגדרה של מנהל. מי זה המנהל? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> זה לא המנהל, זה הממונה. הממונה – זה לפי החוק. בחוק יש הגדרה של הממונה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה בסדר? << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> בחוק המסמיך יש הגדרה. אנחנו לא חייבים לייבא אותה. היא כבר. זה בסדר, זה נבדק. חגית, אני רק רוצה לחדד שבעקבות הערה אנחנו רוצים להדגיש שהממונה רק מפרסם את המתכונת. למעשה, הוא לא מכונן את החובה, הוא רק נותן לה את הביטוי הפרקטי בשטח. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> איתן, כל התקנות האלה מהוות איזון בין כמה נטל דיווח יש מול המידע שאנחנו רוצים. פנו אלינו כמה ספקים מהשוק וביקשו שהדיווח ירד מחצי שנתי לשנתי. כמו שאפשר לראות בסעיף שחגית הקריאה עכשיו, לרוב המדווחים זה פעם בחצי שנה כדי שיהיה לנו מעקב יותר שוטף על השוק. אנחנו מוכנים לרדת פה לדיווח שנתי כדי להקל על המדווחים. אומנם, זה יגרע מהמידע שיש לנו, אבל בעינינו זה עדיין ישמר על איזושהי סבירות. ורד, לכן אנחנו מציעים שהדיווח התקופתי יהיה פעם בשנה עד ה-31 במרץ, ולמחוק את ה-30 בספטמבר. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> זאת אומרת, לכולם. כל המדווחים יהיו פעם בשנה עד 31 במרץ של אותה שנה, על השנה שקדמה? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> נכון. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> (ב) ראה הממונה כי מצוי בידיו מידע מספיק למטרות תקנות אלה, או כי עקב שינויים ענפיים או טכנולוגיים אין צורך במידע או בחלקו, רשאי הממונה לפטור..., והתיקון יהיה פה שלפי בקשה, ... גורם מדווח מסוים מהעברת המידע, כולו או חלקו, מטעמים שיירשמו ולתקופה שיקבע הממונה. יש פה קצת תיקונים ניסוחיים, אבל הפטור יהיה לתקופה מוגבלת ולפי בקשה של גורם מדווח. לא פטור כולל. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> ובהחלטה מנומקת. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> (ג) דיווח תקופתי של ספק טעינה גדול יכלול פרטים מצרפיים וממוצעים של העמדות הציבוריות שספק הטעינה מפעיל, כמפורט להלן: << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> תיקון – זה עמדות טעינה שספק הטעינה מפעיל כמפורט להן. לא העמדות הציבוריות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האם יש בחוק סנקציות אם מישהו לא מדווח? האם כל נושא האכיפה והסנקציות נמצא בחוק? << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> לא. סט תקנות נפרד. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> אנחנו נביא את זה בהמשך. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> חוק מקורות אנרגיה מאפשר להטיל עיצומים. לא גמרנו להכין את תקנות העיצומים, והן עדיין לא פה. אבל הכוונה היא להטיל עיצומים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אם כך, בקנה יש תקנות עיצומים ואכיפה כי אחד לא הולך בלי השני. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> בטיוטת תקנות שפורסמה באתר פורסמו במקבץ אחד גם העיצומים. זה פוצל מסיבות משפטיות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בסדר, אבל זה כרגע עוד לא אושר. זה יבוא. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> אפשר לראות שם את הצהרת הכוונות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> חשוב להגיד לפרוטוקול שמצופה שיהיה בהקדם האפשרי גם - - - << אורח >> רון אייפר: << אורח >> משרד האנרגיה יגיד שזה כוונתנו. אנחנו נשמח לשיתוף פעולה של הוועדה ברגע שזה יוגש. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> מצוין. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> (ג) דיווח תקופתי של ספק טעינה גדול יכלול פרטים מצרפיים וממוצעים של העמדות הציבוריות שספק הטעינה מפעיל, כמפורט להלן: (1) נתונים ממוצעים הנוגעים להקמת העמדות, ובכלל זה – (א) עלות החיבור לחברת החשמל ומשך הזמן עד לחיבור זה מיום הגשת הבקשה לחברת החשמל; (ב) עלויות הקמת התשתית והבינוי, שאינם של חברת החשמל, הנדרשים עד לעמדת הטעינה; (ג) עלויות עמדת הטעינה והציוד הנלווה שלה; (2) מספר הטעינות הכולל ומספר הטעינות הממוצע של משתמשים מזדמנים ומשתמשים מנויים, ברמה ארצית וברמה אזורית. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> אני רק רוצה להעיר שלגבי חברת החשמל, אנחנו נחשוב על ניסוח אחר שלא ייחד את חברת החשמל, אלא ניסוח כולל שידבר על ספק החשמל לפי - - - << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> כן. זו טעות ניסוחית. הכוונה היא לכל ספק חשמל שמספק לעמדות טעינה. לא מדובר דווקא על חברת החשמל. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> כן, בדיוק. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> זה המחלק. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> (ד) דיווח תקופתי של יבואן עמדות טעינה, יצרן עמדות טעינה או משווק עמדות טעינה יכלול פרטים על הכמות והדגמים של העמדות המיובאות או מיוצרות או נמכרות בישראל על ידו, לפי העניין, ארץ הייצור, יכולת ניהול עומס וזמן ויכולת טעינה דו כיוונית. (ה) דיווח תקופתי של חברת ניהול טעינה יכלול פרטים על העמדות המנוהלות כמפורט להלן: (1) האתרים שבהם מוצבות העמדות בפילוח לפי סוגי האתרים ובכלל זה בתי מלון, קניונים, חניונים, בתים משותפים, קניונים, מוסדות ציבור וכיוצא באלה; אנחנו לא מבקשים את הכתובות הספציפיות, אלא מאפיינים. (2) דפוסי טעינה מקובלים ובכלל זה שעות הטעינה, משך הטעינה וסוגי האתרים שבהם היא מתבצעת. (ו) דיווח תקופתי של בעלים של עמדות טעינה יכלול פרטים על העמדות ושקעי הטעינה שבבעלותו או שמוצבות בקרקע שבאחזקתו, בפירוט לפי דגם העמדה, כמות מותקנת ובפילוח לפי רשויות מקומיות. (ז) דיווח תקופתי של מתקין עמדות טעינה..." פה צריך להיות פרטיות, "...יכלול: (1) כמות עמדות טעינה ושקעי טעינה שהותקנו בתקופת הדיווח, בפירוט לפי דגם העמדה ובפילוח לפי ישובים; (2) סוג הנכס שבו מותקנת עמדת הטעינה; (3) אופי חיבור החשמל של עמדות הטעינה לאחד מכל אלה:..." אנחנו מכירים שיש בחיבורים פרטיים חיבור דירתי, חיבור ציבורי, שזה חיבור של כל הבית המשותף וחיבור ייעודי, שהוא חיבור של הבית המשותף שמיועד לעמדות טעינה דווקא. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> יש פה עוד תיקון: חיבור אחר. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> כן. (א) חיבור דירתי – חיבור ללוח החשמל של דירה מסוימת; (ב) חיבור ציבורי – חיבור חשמל ללוח החשמל של בית משותף, כהגדרתו בסעיף 52 לחוק המקרקעין; (ג) חיבור ייעודי – חיבור ציבורי המיועד להספקת חשמל לעמדות טעינה בלבד. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> ו-(ד) חיבור אחר. אנחנו לא נותנים לו הגדרה, אבל הוא מתייחס לבתי עסק וחיבורים אחרים. אנחנו נסדיר את זה במתכונת הדיווח, ב - - -. כל שלושת הסיווגים שהצגנו כרגע הם סיווגים של בתים פרטיים. אבל עמדות פרטיות מותקנות לא בבתים פרטיים אלא בבתי מגורים. אבל עמדות פרטיות מותקנות גם בנכסים שהם לא למגורים, אלא גם, נניח, בבתי עסק, קניונים, מוסדות ציבור, וכיוצא באלו, ושם החיבורים הם אחרים. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> האם תביאו ניסוח מתאים למהות שהסברת עכשיו? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> כן. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> האם אתה יכול להסביר לפרוטוקול את תקנה 3? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> כל מה שאנחנו רואים כאן, ואפשר לראות את זה גם במצגת, אבל בפרוטוקול לא רואים את המצגת ולכן אסביר גם בעל פה, יש לנו חמישה שחקנים שנדרשים לדווח דיווח תקופתי, כשאמרנו עד עכשיו שחלקם פעמיים בשנה וחלקם פעם בשנה, אבל עכשיו סוכם שזה יהיה פעם בשנה, בכל אחד מהדיווחים, הדיווח התקופתי הוא על נושא קצת אחר. הדיווח עצמו אמור לשפוך אור על מצב המשק של עמדות הטעינה, ובעיקר הפרטיות. אנחנו מדברים על חברות ניהול טעינה. חברות ניהול טעינה הן כל החברות שעוסקות בפועל בניהול הצריכה של עמדות הטעינה. זאת אומרת, היכולת שלהן להקטין או להגדיל או לעצור את צריכת הטעינה מרחוק. זה יכול להיות ספקי טעינה, וזה יכול להיות גם חברות ניהול טעינה שמספקות את הפלטפורמה המיחשובית לכך, ויש להן מידה מסוימת של שליטה בעמדות הטעינה. אנחנו מדברים על מתקינים של עמדות טעינה גדולים. זאת אומרת, כאלו שהתקינו כמות משמעותית של עמדות טעינה. הם יכולים לשפוך אור היכן מקומות עמדות הטעינה. לדוגמה, בשביל להבין האם יש לנו בעיה באזור הבתים משותפים, האם יש לנו בעיה בבתים פרטיים ואיפה. נרצה להבין את הבעיות באזורים מסוימים. וכן, יבואני עמדות הטעינה, וזאת כדי להבין כמה עמדות טעינה נכנסו לארץ, האם הן עמדות חכמות, שניתן באמצעותן לנהל את משק החשמל – כן או לא, או האם אלו עמדות שהן שקע בלבד. לגבי ספקי טעינה – על מנת להבין את עולם העלויות וחסמים וכשלי שוק מהותיים. ולגבי בעלים של עמדות טעינה – זה בשביל לסגור את התמונה, ושהם ייתנו לנו מידע על עמדות טעינה כלליות שנמצאות במקומות שונים בשביל לקבל תמונה, בעיקר לגבי הסקטור העסקי, ועד כמה עמדות טעינה קיימות במקומות עבודה ועד כמה העמדות האלו יכולות לספק לנו פתרון למשק החשמל בשעות הצוהריים, כששם יש לנו עודף של PV, לדוגמה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> למה הכוונה ב"סוג הנכס" בתקנה (ז)(2)? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> האם זה בית עסק, בית פרטי, מוסד ציבור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האם זה מספיק ברור מבחינת מבחינה משפטית? << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> עדיף שתישאר גמישות. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> בהקשר למתקין – הכוונה פה האם זה פרטי ציבורי או מסחרי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה לא היה ברור לי, ולכן שאלתי. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> אולי כדאי לפרט את זה. אני רושמת שאנחנו נפרט, כמו שאמרת: פרטי, ציבורי, מסחרי. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> כן. פרטי, ציבורי, מסחרי. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי בהגדרה של "אחר" צריך לכתוב שזו עמדת טעינה שלא מחייבים בגינה תשלום. להבנתי, זה בא לדייק? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> לא בכולם. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> אדייק. כל התקנות שאנחנו מדברים עליהן כרגע זה בעמדות טעינה פרטיות. כשאנחנו אומרים "אחר", זה לא במתחם של מגורים, אלא במתחמים מסחריים וכיוצא בזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> שכן אפשר לחייב בגינה. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> יכול להיות שבחלקם גם לא. נניח במקום עבודה, אפשר להגיד שהן כמתן שירות. להוסיף את נושא התחילה ובחינה מחדש. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> הסעיף האחרון כרגע הוא: תחילתן של תקנות אלה שלושה חודשים מיום פרסומן, ואולם תחילתה של תקנה 2 שלושה חודשים מן המועד שבו הודיע הממונה ברשומות על הפעלתו של המאגר. אנחנו משנים פה את הסעיף הזה, ומועד התחילה יהיה ב-1 בינואר 2027. כל התקנות יחלו במועד הזה. בנוסף, בהתאם לחוק עקרונות ההסדרה צריך להוסיף סעיף בחינה מחודשת. אנחנו מתכוונים לעשות את הבחינה המחודשת הראשונה בתוך חמש שנים מתחילתן של התקנות. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האם התקנות יתחילו לפני שמאגר המידע יפעל? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> לא. המאגר כבר אמור לקום ממש בחודשים הקרובים. דחינו את התחילה לינואר 2027. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> בכל מקרה, תחילת התקנות והכול מתחילה ב-1 בינואר. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> כן. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> זה מצריך התייחסות. אנחנו רוצים לדעת. כרגע אין לנו את הפילוח לדיווח התקופתי לפי בקשת משרד האנרגיה. לכן, מתי הפעם הראשונה שיצטרכו לדווח בדיווח התקופתי? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> למעשה, הדיווח הראשון יהיה במרץ 2027. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> מרץ 2027. זאת אומרת, עדיין לא יהיו להן נתונים של שנה שלמה אחורה. הדיווח הוא עד למרץ? אולי הדיווח הראשון צריך להיות עד חודש מרץ כי איסוף הנתונים לפי הפילוח שאתם מציעים בתקנות, לא קיים היום אצל חברות הטעינה. הן צריכות להיערך אליו בהתאם לתקנה, ואז הן יכולות להתחיל. זה כמו מערכת CRM שצריך לאפיין אותה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זאת אומרת, אתה אומר שאם הדיווח מתחיל מינואר עד 31 במרץ, אז אתה לא יכול. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> לא הכנו את הנתונים אחורה, לא ספרנו כמה מטרים חפירה וכו' וכו', << אורח >> תמיר חסון: << אורח >> זה לא מדויק, כי בסוף כולם יקבלו את התקנות לפני, אז הם יוכלו להיערך. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אולי צריך לציין מפורשות שהדיווח התקופתי הראשון יחול ב-31 במרץ 2028. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> לא. אנחנו חושבים להגיד שזה יהיה דיווח תקופתי במרץ 2027, אבל הוא יהיה רטרואקטיבי רק למועד התקנת התקנות. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אבהיר. בגלל שהתקנות נכנסות לתוקף ב-1 בינואר, הדיווח התקופתי הראשון יהיה ב-31 במרץ 2027 על 2026. לאור ההערה של איתן שמי שצריך לדווח לא יודע עדיין מה הוא צריך לדווח וכד', אז הדיווח הראשון של 2026 יהיה מכניסת התקנות לתוקף. נניח והן ייכנסו לתוקף ויפורסמו ברשומות ב-1 ביולי 2026, אז הדיווח התקופתי הראשון יהיה מה-1 ביולי 2026 עד ה-31 בדצמבר - - - << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> התקנות נכנסות לתוקף ב-1 בינואר 2027, לא? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> נכון. אבל הדיווח יהיה מעכשיו ועד - - - << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> לא, לא, לא. תחילת התקנות האלה ב-1 בינואר 2027. לא לפני. זה התאריך הקובע. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> לא. יש עניין של תחילה של התקנות, ויש עניין על איזה תקופה אתה מדווח על הנתונים. על איזה נתונים אתה מדווח. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> יפה. ואז הוא אומר שלכאורה כרגע, כשהתקנות האלה לא בתוקף, אין לו שום פלטפורמה שמחייבת אותו לעשות את האיסוף או איך לעשות את האיסוף. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> לא. אם הוא אם הוא יודע מה הוא צריך לדווח, אז אני אומרת לו: תיערך, ובמרץ 2027 תדווח כי אתה כבר יודע. מחר אני מפרסמת את זה ברשומות. אנחנו עושים את זה הרבה פעמים. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אני אציע הצעה. למעשה, מרגע פרסומן של התקנות, יש חזקה שמי שפותח את הרשומות מבין מה הוא צריך לאסוף מאיסוף הנתונים. התקנות ייכנסו לתוקף בינואר 2027, ואיסוף הנתונים שהם יתייחסו אליו יהיה מיום פרסומם בתקנות. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> לא, זה לא עובד כך. זה לא שמפרסמים, ואז מחליטים מתי. התוקף שלהן הוא ב-1 בינואר 2027. << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> ורד, אנחנו עושים את זה הרבה פעמים. אנחנו אומרים כניסה לתוקף היא תאריך מסוים כדי שתהיה היערכות לקראת התאריך הזה, כדי שאפשר יהיה באותו תאריך לדווח, - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למה שהתקנות לא ייכנסו קודם, והפרסום הראשון, ב-1 בינואר, ילך אחורה? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> ורד, תגידי אם זה הגיוני. תקנה 2, שמדברת על המאגר, תיכנס לתוקף ב-1 לראשון 2027 כי צריך להקים את המאגר. התקנה השלישית, שמדברת על הדיווחים התקופתיים, תיכנס לתוקף עם הפרסום ברשומות. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> זאת אומרת, כל התקנות ייכנסו לתוקף עם פרסומן, כשזה יכול להיות עכשיו. אבל אני חושבת שתהיה לנו אז בעיה משפטית כי "המאגר" זה הגדרה שנמצאת לנו בהגדרות. אולי יהיה נכון לשאוב אותה לתוך הטקסט. לנו היה לנו על זה דין ודברים. פשוט שלא ייווצר לנו מצב שיש לנו הגדרות שיש לנו הגדרות שאין להן נפקות בגלל שהתקנה עוד לא בתוקף. לדעתי, זה עניין טכני. אבל זו העמדה שלנו. ואז אפשר לעשות את זה. התקנות ייכנסו לתוקף עם פרסומן, ואז תקנה 2, שהיא באמת המאגר, וזה אולי פחות אקוטי, ייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2027. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> מצוין. בואו נגיד איך זה ייראה למען הסדר הטוב. נניח והתקנות יפורסמו ברשומות וייכנסו לתוקף ביולי 2026, ידווח פעם ראשונה דיווח תקופתי במרץ 2027 על התקופה שמהרגע שנרשם ברשומות ועד סוף השנה. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> אני חושבת שאנחנו נצטרך לכתוב את זה – איזה סעיף של דיווח ראשון או משהו כזה, בסדר? << אורח >> רון אייפר: << אורח >> בסדר גמור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בסדר גמור. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> נושא נוסף, ואני מבקש מהוועדה היות ואיסוף הנתונים הוא די חריג. קודם כול, צריך לברך את משרד האנרגיה. הוא המשרד שבאמת מנסה לקדם את התחבורה החשמלית כבר שנים רבות, ובצורה מאוד משמעותית ומקצועית. איסוף הנתונים פה הוא חריג. אנחנו מדברים על נתונים מסחריים, עלויות, כמה חצבנו וכמה משכנו. אנחנו מבקשים ממשרד האנרגיה איזה הבהרה באשר לסודיות המידע וסודיות הנתונים. זה מאוד חשוב. חשוב שזה ייאמר כאן, לפחות, בוועדה. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> איתן, לפרוטוקול אומר שזה ברור. זה לא חריג. משרד האנרגיה מקבל הרבה מאוד נתונים מסחריים. זו לא הפעם הראשונה וזה לא הסקטור הראשון. יחד עם זאת, ברור שאנחנו כמשרד האנרגיה מתייחסים לנתונים האלה ביראה קודש ומבינים את הרגישות שלהם. הנתונים האלה נשארים איתנו. הם לא מפורסמים ברמת גולמית. אני אומר לפרוטוקול שאנחנו שומרים על כל הסודות המסחריים. זה ברור שככה אנחנו נוהגים עם כל המידע הרגיש שמגיע אלינו, וכך ננהג גם עם המידע הרגיש שיגיע מהתקנות הללו. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> ויותר מזה, יש לנו סטנדרטים מאוד גבוהים של ביטחון מידע והחזקת המידע וכו' וכו'. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> זה ברור. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> הגנה וסייבר? משהו? << אורח >> חגית אייזנמן-מלכה: << אורח >> בחוק מקורות אנרגיה עצמו יש סעיף סודיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> יפה. << אורח >> תום שחף: << אורח >> היי, תום, מאפקון תחבורה חשמלית –אחד מספקי טעינה שמפעילים את רשת ON , יחד עם דור אלון. אני סמנכ"ל הנדסה ושירות. לגבי דבריו של איתן – נושא אחד שמאוד מאוד מפריע לנו מבחינת הדיווחים שצריך להעביר הוא הדיווחים הכלכליים בנוגע להקמת אתרי טעינה. אנחנו מבינים, ואנחנו מברכים על כל פעולה שמקדמת בעצם פריסה של עמדות טעינה ותחבורה חשמלית בארץ, אבל אנחנו לא רואים איך נתון זה כול כך מסייע למשתמשים עצמם מאחר ומדובר במידע רגיש של כל החברות שעוסקות בשוק בדבר הזה – זה נושא אחד שאנחנו, לפחות, נרצה להעיר הערה לגביו. ראיתי שעכשיו דיברנו על זה, אבל עדיין לא כול כך הבנתי מהו מועד הדיווח הרטרואקטיבי שאנו נידרש לתת. אם אפשר, בבקשה, להדגיש את זה. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> שוב, הדיווח הראשון יהיה ב-31 במרץ 2027 על התקופה שבין מועד כניסת התקנות לתוקף, שזה פרסום ברשומות, מתי שזה יהיה בשנת 2026, נניח, ביולי, עד לסוף שנת 2026. הדיווח הבא יהיה בסוף מרץ 2028 על כל שנת 2027. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> לעניין העלויות והצורך שבדיווחים הללו, חלק גדול מההבנה של המשק היא להבין מה הם החסמים, מה הם כשלי השוק ומה הן הבעיות הנקודתיות שבהם נתקלים ספקי הטעינה גם בהקמת עמדות טעינה במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי, ובעיקר במרחב הציבורי. ולכן, עלות הקמת תשתית טעינה ציבורית באזורים מסוימים ומשך הזמן לקבלת חיבור חשמל, הם סוגיות מאוד משמעותיות, ואנחנו רוצים לקבל עליהם מידע משמעי. ובעיקר, - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> האם אתה יכול לתאר מצבים אחרים אצלכם, או אולי אפילו בתחומים אחרים לגמרי, שבהם זה סוג מידע שאנחנו כמדינה מבקשים מהעסקים הפרטיים? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> בוודאי, יש הרבה מאוד - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למשל, בבנייה, בתשתיות. << אורח >> תום שחף: << אורח >> ממש ברמת הקמת התשתיות. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> אני חושב שיש הרבה מאוד דיווחים של עלויות הקמה. למשל, בתחום האנרגיה, כמעט כל הענף מפוקח ברמה כזו שהוא מחויב לדווח על עלויות ועל רווחיות. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> למשל, כשיש אגרות, ואנחנו עסוקים בעניין הזה, אני מניח שזה מגובה, בין היתר, בחשבון הוצאות כדי להראות כמה זה יקר, כמה זה מסובך, כמה הם משלמים. הסמנכ"ל, אני מבין את הצורך כמובן בשמירת סודיות מבחינתי זו. אבל הצורך המדינתי, לפחות בשלבים הראשונים האלו של הטמעת הטכנולוגיה הזאת, להבין איפה החסמים בעיקר. לעזור לכם. << אורח >> תום שחף: << אורח >> לגבי עניין החסמים – אני באמת באמת מברך על זה. ואני חושב שהצגת הנתונים, שבהם החסם העיקרי פה, ואני יכול להגיד את זה באופן מובהק, זה זמני קבלת החיבורים, שאותם מתקשים לקבל מחברת החשמל, הן מהגבלות תשתיות והן מהגבלות תפעוליות שלהם, ואני חושב שזה מבורך לשתף אותו כדי שמשרד האנרגיה יהיה חלק מהנושא הזה. זה באמת יכול לעזור לפתור חסמים. ובנוסף, לעשות תכנון נכון יותר של רשת החשמל ולהכין עצמנו לעומסים האדירים של רכבים. אבל, אני לא רואה איך זה אמור לסייע בנושא הזה מבחינת העלויות. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אני חושב שהסברנו למה זה רלוונטי מבחינת עלויות. שוב, בגלל רגישות הנתונים האלה, אנחנו מתייחסים אליהם כנתונים רגישים והם נשארים בידי משרד האנרגיה ולא מפורסמים. כמובן ש - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אוקיי, אבל זה לא הסבר לשאלה למה אתה צריך את הדבר שאתה שומר עליו. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> נחום הסביר למה צריך. הוא יכול להסביר שוב. לשאלתך, יש כמה דיווחים, כולל דיווחים במסגרת החוק הזה, למשל, תקנות בנוגע לסקרי אנרגיה, שכוללות גם בקשה לעלויות, כדי שאנחנו בתור רגולטור נבין את החסמים, את העלויות, ואת הדברים שצריכים אולי להוזיל או לשנות במסגרת השוק. << אורח >> תום שחף: << אורח >> אני עדיין לא מבין. אין חסמים בעלויות. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> זה משהו שחשוב שנדע. זאת אומרת, ככל ויש ומגיעות תלונות מהענף על כך שהמחירים גבוהים או שהעלויות הן גבוהות או שנדרש סיוע, אנחנו גם אם יגידו לנו ויפרסו בפנינו באופן וולונטרי יהיה לנו קשה להתייחס למידע הזה באופן אמיתי כיוון שהוא לא מידע שהוא מסופק באופן מנדטורי סטטוטורי והמידע הזה מחויב להתקבל. כשאנחנו מקבלים מידע שהוא אמיתי, מחויב, רציף, מדווח על ידי כל הגורמים הרלוונטיים, אנחנו יכולים להשוות אותו, ואנחנו יכולים להתייחס אליו כאל מקור מידע אמין לגבי עלויות ההקמה ועלויות הרכישה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> באיזה מצב, באיזה קוניוקטורה, המידע הזה יכול להשפיע עליכם בקביעת משהו? << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> סתם, לדוגמה, אם ממשלת ישראל תחליט תקבע יעד לכמות עמדות הטעינה בישראל והיא תגיד שכרגע קצב ההקמה לא מספק, ולכן היא רוצה לתמוך בזה. בכמה אנחנו צריכים לתמוך? האם אנחנו ניתן תמיכות – כן או לא? ומצד שני, - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> סמנכ"ל, אולי זה לא תחום עיסוקך, אבל הרי, בסוף, רואי החשבון שלכם מדווחים על כל חשבונית. זאת אומרת, המדינה יודעת הכול בסוף. זה לא סוד מדינה. זאת אומרת, לכל אחד יש את ההסדרים ואת העלויות אליהן הוא מגיע עם ספקים כאלה ואחרים. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אני יכול לתת עוד דוגמאות, למשל, היה דיון רב, אותו הזכירה חברת הכנסת הרכבי, על בתים משותפים, והאם החיבור צריך להיות לארון הדירתי של הדירה או לארון משותף, או האם לארון ייעודי. בתור רגולטור, אנחנו לא יודעים עדיין לגבי כל הסוגיות האלה, ובטח ובטח לא יהיה אחראי מצידנו לעשות רגולציה כזאת או אחרת שמחייבת לחבר לארון הדירתי או לארון המשותף מבלי שיש לנו נתונים על עלויות. דבר נוסף, אנחנו עדיין נותנים מענקים. חברת הכנסת הרכבי דיברה גם על זה. בשנה שעברה נתנו לרשויות מקומיות מענקים להקמת עמדות טעינה כדי לתמרץ את הנושא הזה. ברגע שנדע את העלויות, נוכל גם להתאים את המענקים שלנו בהתאם. זה מידע שנראה לנו מאוד טריוויאלי לקבל. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> בואו ננסה. אנחנו פה. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> בכל מקרה, יש פה שני סעיפים שחשוב לי להדגיש אותם, והם לא - - -. הסעיף שמאפשר לנו לבחון ולפטור דיווחים שאנחנו לא צריכים. אנחנו באמת באמת, וזה לא מן הפה אל החוץ. << דובר >> ורד קירו-זילברמן: << דובר >> חידדנו את הסיפור של פטור מדיווח, שזה לא פטור גורף. הפטור הגורף זה סמכות אחרת. אבל הסמכות היא נקודתית בעקבות בקשה ספציפית למבקש ספציפי. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> אמשיך את הקו של דברי נחום. בסופו של דבר, צריך לזכור שזה שוק חדש. כולנו לומדים אותו. גם אתם וגם אנחנו. אנחנו שמחים על זה שהוספנו סעיף מחוק ההסדרה. אנחנו נהיה מחויבים עוד חמש שנים לבחון את הדבר הזה. אנחנו נבחן את התקנות בנפש חפצה, ואם צריך אותן ומה צריכים לדייק בהן. ככל ונראה שכולם יודעים מה העלויות בדבר הזה, ואנחנו נדע מה העלויות, יכול להיות שהדבר הזה ירד או - - - << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> תודה. חברים וחברות, האם יש עוד הערות? << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אני לא יודע אם זה הזמן המתאים, אבל אנחנו רוצים להעלות נושא מאוד כאוב. אולי תינתן לנו אפשרות אחרי ההצבעה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כן. אם אין עוד הערות, אנחנו מעלים להצבעה את התקנות עם התוספות והתיקונים שהוערו תוך כדי. החברים שבעד, ירימו את ידם. אנחנו לא מזהים אחרים. הצבעה התקנות אושרו. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אם כך, אישרנו את התקנות האלה בשמחה גדולה ובהמון הערכה על העיסוק הזה. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האופוזיציה בעד. << אורח >> רון אייפר: << אורח >> המון תודה. מעריכים מאוד. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אדוני, בבקשה. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> אדוני היושב-ראש, אנחנו רוצים להעלות בפני ועדת הכלכלה נושא כאוב והוא חסימת עמדות טעינה. הדיווחים הם מצוינים, והמערכות הן מצוינות, והכול עובד, עד שמגיע הישראלי שהחליט שחנייה ירוקה זה מסלול ירוק עבורו, והוא תופס וחוסם את החנייה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> זה יכול להיות גם הירוק עצמו שמשאיר. << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> גם כאלו שבאים עם סוללה טעונה. הנושא הזה לא מטופל. יש לו שם בין-לאומי. בעולם מטפלים בו. יש חקיקה שמתגבשת. היא לא מדייקת מספיק את הנושא. זו מכת מדינה בהתהוות ככל שיהיו יותר רכבים חשמליים. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> האם יש בעבירות תעבורה יש משהו שאם מישהו מחנה את הרכב? << אורח >> תום שחף: << אורח >> לרשויות מסוימות יש חוקי עזר מסוימים במטרה לנסות לטפל בזה, אבל זה לא באופן גורף. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> נציגי משרד התחבורה לא נמצאים כאן, אבל יש למשרד התחבורה תיקון כרגע. הוא נמצא על המדוכה ואמור להגיע לאישור. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> זה ייחשב כעבירה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> כמו חניית נכה. << אורח >> נחום יהושע: << אורח >> זה נמצא בעיקר במגרש של הרשויות המקומיות. אנחנו רצינו - - - << אורח >> איתן פרנס: << אורח >> יש כאן מלכוד. הרשויות המקומיות לא יטילו קנסות חדשים על התושבים. זה נתפס כדבר שלא כדאי לעשות, בטח לא אם אתה רוצה להיות המועמד הבא, עם קצת מכוניות חשמליות שיש מול כלל הציבור שאותו אתה רוצה למסות. ולכן, להטיל קנסות על מי שחוסם נחשב כנושא לא פופולרי לחלוטין. ולכן, אנחנו נמצאים, ואני אומר זאת לוועדה, במקום מאוד גרוע שבו אתה מגיע עם רכב חשמלי כמעט ללא סוללה ומישהו וחנה עם הרכב. משרד האנרגיה, אנחנו ממש מבקשים מהדרכים הכי גבוהים שלכם לייצר פתרון לנושא כמה שיותר מהר. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> אני מציע שהדרגים שלכם ידברו עם הדרגים של משרד התחבורה, שכנראה כבר עוסקים בזה. תוודאו שזה מתקדם. הבית הזה בוודאי יסייע. << אורח >> תום שחף: << אורח >> איתן דיבר עכשיו בעיקר על שטחים ציבוריים ורשויות. צריך לתת דגש על זה שרוב התופעה קורית באופן גורף בשטחים פרטיים. בתור מפעילי טעינה, CPO'ים, אין לנו כלים להתמודד עם הדבר הזה. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> נכון. אין ספק שצריך לסייע. זה חמור. זה אולי לא כמו לתפוס לנכה חנייה או לכיבוי אש, אבל זה בהחלט חשוב. << דובר >> מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד): << דובר >> אתה לפעמים מגיע בלי בטרייה ואין עמדה, ואתה מתייבש כשהאנשים לא באוטו, וזה לא נראה שהם טוענים. זה קורה בדרך כלל בתחנות הדלק, ואני טוענת שאני צריכה שקע ותקע. << יור >> היו"ר אלון שוסטר: << יור >> חברים, אני מודה לכולכם על העשייה. תודה. הישיבה נעולה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 14:15. << סיום >>