פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 216 מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל יום שלישי, ט"ו בתמוז התשפ"ו (30 ביוני 2026), שעה 11:05 סדר היום: << נושא >> צווי הריסת בתים ביישובי הדרוזים במהלך המלחמה << נושא >> ביוזמת חה"כ חמד עמאר נכחו: חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר ששון ששי גואטה – מ"מ היו"ר חברי הכנסת: חמד עמאר אליהו רביבו מוזמנים: נתנאל יוסף – מרכז בכיר, אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה סאלח גאנם – ראש הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסיים, משרד ראש הממשלה בילאל אסעד – מהנדס הרשות לפיתוח כלכלי-חברתי ביישובים הדרוזים והצ'רקסיים, משרד ראש הממשלה נצ"מ אופיר שמול – ר' תחום אג"מ במזכירות הביטחונית, המשרד לביטחון לאומי סנ"צ נוח סגס – רע"ן מבצעים מחוז צפון, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק אלכסנדר וייסבורד – יועמ"ש מתפ"א, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי שני קרני – עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי רוסלאן עותמאן – עו"ד, משפטן אשכול נדל"ן, משרד המשפטים לילך שלום – יועצת משפטית, הרשות לאכיפה במקרקעין מואיד סלאמה – אגף מיעוטים, משרד הבינוי והשיכון הילה לוי גדיש – מתכננת ערים, החטיבה לתכנון מרחבי, מינהל התכנון יאסר ג'דבאן – ראש המועצה המקומית כסרא סמיע, ויו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות סלמאן מולא – ראש המועצה המקומית ירכא, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות אנוור עאמר – ראש המועצה המקומית חורפיש, פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות נזיה דבור – עו"ד, ראש המועצה המקומית בית ג'אן והיב סייף – ראש המועצה המקומית יאנוח ג'ת סיף משלב – ראש המועצה המקומית אבו סנאן שאדי קייס – עו"ד, חבר מועצה ונציג ועד ציבור באבו סנאן חוסאם כבישי – ראש מועצה מקומית ג'וליס מוניב סאבא – ראש המועצה המקומית עוספיא עדאל פלאח – יועץ למגזר הדרוזי, מרכז השלטון המקומי ד"ר באסם סעב – מומחה א.א.ג, לשעבר סגן מנהל מחלקה מנהל הוועדה: אמל ביבאר רישום פרלמנטרי: יפית גולן, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> צווי הריסת בתים ביישובי הדרוזים במהלך המלחמה << נושא >> << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בוקר טוב לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל, היום ט״ו בתמוז תשפ״ו, 30 ביוני 2026, ונושא הדיון הוא צווי הריסת בתים ביישובים הדרוזים במהלך מלחמה. זה דיון שנקבע לבקשת ולפניית חבר הכנסת חמד עמאר, שפנה אליי עם סיפור שבעיניי הוא פשוט הזוי, של חיילי מילואים, שחוזרים חזרה מהשירות שלהם אחרי שהם מסכנים את נפשם למען מדינת ישראל, ומה שהם מוצאים על הדלת זה צו הריסה. הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת. הוא משהו שאנחנו לא מוכנים לעבור עליו לסדר היום, ואני אתן לך, חבר הכנסת חמד עמאר, להציג את הנושא. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> בוקר טוב לכולם. קודם כל, אני רוצה להודות ליו"ר הוועדה עודד. באמת, בשבוע שעבר פנו אליי מהיישוב אבו סנאן, שהיישוב קיבל חמישה צווי הריסה. חלק מהאנשים קיבלו את הצו במילואים. אפילו פגשתי אחד שם שהוא רופא, במילואים עכשיו, והוא נמצא בתוך עזה, וחוזר הביתה ומקבל צו הריסה. אמרתי לעודד, ככה וככה קורה היום בחברה הדרוזית. הוא אמר לי, מתי שאתה רוצה נקבע דיון. קבענו ליום שלישי. באמת, עודד, תודה. זה חשוב מאוד לקיים את הדיונים האלה. שמעתי אחד מראשי הרשויות – "מה יצא לנו מהדיון הזה?". אני אומר לכם, עצם העובדה שאנחנו מעלים את זה על סדר יומה של המדינה, על סדר יומה של הכנסת, על סדר יומם של משרדי הממשלה, זה כבר עושה את שלו. שנית, אני אומר לכם, אנחנו ככנסת נעמוד לצד העדה הדרוזית, לצד חיילי המילואים, לצד החיילים שנלחמים עכשיו נגד צווי ההריסה, ונעשה את הכול שלא נאפשר צווי הריסה באמת לחברה שנותנת את הכול למען המדינה. ואני רוצה להגיד לכם, אני הייתי אחראי על היחידה לאכיפה כשהייתי שר במשרד האוצר. יצאו לי הרבה ישיבות עם היחידה. אחד הדברים שאמרתי ואני זוכר, אין יותר קשה מלהרוס לאדם את הבית שלו. ואם אתם מתכוונים להרוס בית ואתם רוצים לעשות את העבודה שלכם, תתפסו את אותו אדם ביסודות. התחיל לבנות? תעצרו אותו. חפר, התחיל לחפור, התחיל לעשות את היסודות? תעצור אותו ביסודות. אבל אתה תירדם, והבן אדם יבנה את הבית, והבן אדם ישקיע את כל הכסף שיש לו, והאדם בונה על הקרקע הפרטית שלו, ואחרי זה אתה תתעורר ותגיד עכשיו אני הורס את הבית? אז אתה פישלת ולא עשית את העבודה שלך כמו שצריך מההתחלה, ולכן אתה לא יכול לבוא עכשיו בטענה שאני רוצה להרוס אחרי שהבן אדם עשה את הכול ואתה לא עשית את מה שדרוש ממך. ולכן אני אומר, אנחנו קיבלנו הרבה הבטחות, ואני לא רוצה למנות את ההבטחות ואני לא רוצה להפוך את הדיון הזה לדיון פוליטי, זה דיון מקצועי מבחינתי. אני לא רוצה לדבר מה הממשלה עשתה ומה לא עשתה. אני רוצה להגיד דבר אחד, אנחנו רוצים לצאת מכאן עם החלטה שאין הריסות. ובתקופה הקשה הזאת של מדינת ישראל, של קרוב ל-1,000 ימי מלחמה, אנחנו ביום חמישי נציין, ואני רוצה שכולם ידעו, ביום חמישי נציין 1,000 ימים ל-7 באוקטובר. 1,000 ימים המדינה נמצאת במלחמה. הצפון, רק לפני כמה ימים, הוכרז על הפסקת אש, הוכרז כמה פעמים על הפסקת אש, אבל כל הזמן לא הייתה הפסקת אש, ואני לא יודע מתי תתחדש הלחימה, גם עם איראן, גם עם חיזבאללה, גם עם חמאס, הרי אנחנו בזרועות פתוחות בכל המקומות, גם עם החות'ים, אני לא יודע מתי תתחדש. אנחנו עם זרועות פתוחות, לא הכרענו אף מערכה. לכן אני רוצה להגיד לך, עודד, המטרה שלי היא שלא יהיו הריסות בחברה הדרוזית, ובעצם לא יהיו הריסות בכלל במדינת ישראל. בואו נסדיר את הדברים ונעשה את הכול, כי נמצאים איתנו, ואני רוצה להודות להם, ראשי רשויות. אני רואה את ראש הפורום שנמצא איתנו, את ראש מועצת כסרא סמיע – יאסר; אני רואה את סלמאן – ראש מועצת ירכא; אני רואה את אנוור – ראש מועצת חורפיש; אני רואה את משלב סיף – ראש מועצת אבו סנאן; יאנוח ג'ת – והיב סייף; מוניב – ראש מועצת עוספיא; ראש מועצת ג'וליס – חוסאם; ראש מועצת בית ג'אן – נזיה. אני רואה את המשפחות, הרופא נמצא איתנו, גם הבן שלו רופא, והבן שלו משרת מילואים עכשיו, הרבה ימי מילואים הוא עושה בתור רופא לוחם. אני רואה גם סגן אלוף שיושב איתנו וחבר מועצה מאבו סנאן, שאדי. אז אני רואה שכל החבר'ה התגייסו והגיעו לכאן בשביל דבר אחד – מה אנחנו עושים לעצור את כל הצווים האלה? כי עצם הגעת הצו הוא לא רק ההריסה, עצם הגעת הצו, עצם הגעת הקנס, זה מכניס את כל הבית ללחץ. המטרה שלנו היא להסדיר את הדברים. המטרה שלנו היא להגיע למצב שכל הבתים מאושרים, אנשים רוצים לחיות בבית מאושר. אין לנו בנייה על קרקע של המדינה, שאת זה כולם יבינו. הבנייה של העדה הדרוזית היא על קרקע פרטית שלא תוכננה. יש יישובים כמו עוספיא, מ-1976 אין להם תוכנית מתאר, אתם מתארים לעצמכם? היישוב לא התפתח? הוא התפתח. זו המטרה שלנו וזו המטרה של הדיון. ושוב, אני רוצה להודות לך, עודד. ואני גם רוצה לסאלח. סאלח קיבל תפקיד חדש. סאלח הוא אחראי על המינהלת הכלכלית של העדה הדרוזית, ראש המינהלת. שיהיה לך, סאלח, בהצלחה, ואני מקווה שתצליח. אני מאמין בך, ואתה יכול לעשות הרבה במינהלת, ולהצליח ולקדם דברים חשובים מאוד. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. אני אתן לראשי הרשויות. אני רק רוצה לומר, שאלו מה באמת יצא מכאן. קודם כל, צריכה לצאת מכאן אמירה ברורה של הכנסת ושל הוועדה, גם כלפי משרדי הממשלה וגם כלפי הממשלה, שתקבל את ההחלטות שהיא צריכה לקבל. מי שמשרת בצה״ל, מי שמשרת בשירות לאומי, צריך לקבל בחזרה. מי שנלחם למען מדינת ישראל, אנחנו נילחם למענו כאן. זה שיהיה ברור. אנחנו לא נאפשר את המדיניות הזאת, בטח כשאנחנו מדברים, באמת, כמו שציינת, על בנייה על קרקע פרטית. צריך גם באירוע הזה. אף אחד לא פלש למשהו שהוא לא שלו, אף אחד לא לקח משהו שהוא לא שלו. יש פה שאלה תכנונית, ובשאלה התכנונית אפשר לנהוג אחרת, בטח כשאנחנו מדברים אל מול חיילי מילואים וחיילי סדיר. נתחיל עם יו״ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות, יאסר, בבקשה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> ביקור טוב לכולם. יאסר ג'דבאן, ראש המועצה המקומית כסרא סמיע, יו"ר פורום רשויות דרוזיות-צ'רקסיות. קודם כל אני מודה לך, היו"ר, על הפגישה ועל הישיבה. אני מודה לחבר הכנסת חמד עמאר על קיום הישיבה. היו"ר, יש כאן שמונה ראשי רשויות מתוך 14 ראשי רשויות, מתוך השמונה שאתה רואה כאן, שישה מהם סא"ל ואל"מ שסיימו שירות צבאי. עוד שני חברים שגם עברו שירות צבאי אבל בחרו בדרך אחרת, ציבורית. את האמת, אני לא יודע מאיפה להתחיל. אני רוצה להגיד לכם, זה תיק ההריסות. לילך, תסתכלי. זה תיק הריסות. אני רוצה להגיד, באמת, צריך לתת לאכיפה, לילך, תקשיבי, לתת לכם תעודת הצטיינות ולהדליק משואה. למה? במלחמה, ב-13 באפריל, 3 במאי, בכל ימי המלחמה כשמשרדי ממשלה לא עבדו, אתם עבדתם. אתם באתם להדביק צווי הריסה וקנסות לרשויות ולתושבים הדרוזים והצ'רקסים. באמת, שאפו גדול, אתם עובדים חזק. לא מצאתם זמן אחר שדרוזי, איש מילואים או קצין שמקבל צו 8 והוא נלחם ובסוף מגיע הביתה, מראים לו את צו ההריסה. ריבונו של עולם, מה הלחץ? ואני רוצה להגיד לך, היו"ר, כל הטענות של האכיפה הן ללא שחר. אני לא פעם ולא פעמיים דיברתי איתם ואמרתי להם חבר'ה, תקשיבו, כל מי שמסכל תכנון, כל מי שבונה מחוץ לקו כחול, כל מי שבונה בקרקע מוסד ציבורי או שטח ירוק, אנחנו ראשי הרשות נהרוס. אבל אני רוצה להגיד לכם, כל צו שיצא, עם כל הכבוד לכולם, המועצות והרשויות המקומיות לא יודעים ממנו בכלל. אומרים לי הוועדה המחוזית והוועדה המקומית, באמת, מי שמתעסק עם התכנון זה אנחנו, לא הוועדה המקומית ולא הוועדה המחוזית. אני הייתי מצפה מאותו מפקח שיבוא, ישב עם ראשי הרשויות. ואני אומר לך, יש כאן ראשי רשויות שהם אלה שבמגע עם האכיפה ואומרים להם, תקשיבו, האיש הזה מסכל תכנון, האיש הזה בנה מחוץ לקו כחול, תעשו משהו עם העניין, שלא יהרוס לי את המיליונים של התכנון. אבל אין עם מי לדבר. הם הולכים בדרך שלהם, הם עושים מה שבא להם, הם לא עסוקים במלחמה. ואני יודע שחלק מהם היה במלחמה, וגם כשדיברתי איתם בתוך הטנק בלבנון אמרו לי אני במילואים, אבל מאחורה הגיעו והדביקו צווים. זה דבר אחד. דבר שני, שכל עם ישראל ידע, גם אתה היו"ר. מה-1 בינואר 2024 מגרש אחד לחיילים הדרוזים לא חולק אצל הדרוזים. ויושבים כאן חלק מהמכובדים ממשרד המשפטים, ואני מקווה ממינהל התכנון, הוראת שעה 4.5, שמדובר על בני מקום, שהסתיימה ב-31 בדצמבר 2023, לא ראיתי משרד אחד שנלחם להחזיר את העטרה ליושנה, שזה 100%. אנחנו לא רוצים אצלנו, בתוך היישובים, לא פשע ולא ארגוני פרוטקשן, ולא זרים שישתלטו לנו על הבתים. ובסוף, אחרי 4.5, הוראת שעה 6.3, סבסוד קרקע. עשו לנו את המוות, מרמרו אותנו, בלבלו אותנו. ואני רוצה להגיד לך, היו"ר, מה-31 לדצמבר 2023, מה-1 בינואר 2024, מגרש אחד. זו תעודת עניות לחיילים ולקצינים. היום יש מח״טים באיו"ש, דרוזים, אין להם חשמל בבית. בושה. והוראת שעה וסבסוד קרקע, עד שהצלחנו לתקן ולעשות, רק לפני כמה שבועות תיקנו את העוול והחזירו את הוראת השעה של 4.5 ו-6.3, אבל עד היום הזה מגרש אחד לא חולק לקצינים ולא לחיילים ולא לאנשי מילואים. אז אני לא יודע על מה מדברים ואיך אתם מתקדמים. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> יש לי עוד כמה דברים. היו"ר, תמוה בעיניי שאני קורא ושומע על עוד 5,000 יחידות דיור באיו"ש ובצפון, עוד 8,000 יחידות דיור בצפון, בכל מקום כזה ואחר פיתחו, הרחיבו על קרקע המדינה. אבל אנחנו, קרקע פרטית, ריבונו של עולם, לא נותנים לי להתפתח. עשו החלטת ממשלה, הכשילו, השחילו מינהל התכנון יחד עם עוד כמה גורמים, סעיף 8 (ג). סעיף 8 (ג) אומר, אסור לדרוזים להתפתח על קרקע פרטית רק לפי ילודה. אבל הם לא מבינים מה ההבדל בין קרקע פרטית לקרקע המדינה. הקרקע הפרטית, מרחיבים את המתאר לפי הצרכים ולפי הקניין, אבל לא לפי המדינה. לא רק זה, לקחו לי את הקרקע הפרטית ואומרים לי תקשיב, יש לך 20 דונם? ב-20 דונם יש לך 80 יחידות דיור. אבל הם לא מבינים שה-20 דונם האלה בבעלות אחת, ויש לו נכד אחד או ילד אחד והוא צריך יחידה אחת. הם לא מוכרים, הם לא בונים והם לא משכירים. אז מה קורה עם שאר התושבים שאין להם קרקע ולא יכולים לבנות? אני אגיד לך, היו"ר, לאן הם הולכים: חלק מהם הולכים לכפר ורדים, חלק מהם הולך למעלות, חלק מהם הולך לכרמל, ובסוף, כמו שבנוף הגליל עוד מעט יהיה ראש עיר לא יהודי, בגלל התכנון הזה. הדבר האחרון, אני פונה כאן לחברי הכנסת הדרוזים בקואליציה, תלמדו מהחרדים, הוראת שעה. הולכים לקדם הוראת שעה – מי שלומד תורה כלוחם. החרדים הולכים להוראת שעה, לא עושים מעצרים למשתמטים. מה אנחנו? אין מישהו עם ראש על הכתפיים שיעשו הוראת שעה? שיורידו את האכיפה מהעץ, שיעשו הוראת שעה. הם מחבקים את העדה הדרוזית, לא רק ביום הזיכרון ובהלוויות. שיקימו הוראת שעה. הוראת שעה שתהיה הקפאת צווי הריסה ואת הקנסות עד סיום התכנון. למה התכנון מתעכב? בגלל מינהל התכנון. תסתכלו, אני מ-2019 מנסה לקדם תכנון. עד היום תוכנית אחת לא אושרה. עד היום היתר אחד לא הוצאתי בשבע השנים שאני נמצא. למה? בגלל הקשיים והבירוקרטיה והמכשול של מינהל התכנון. רפי אלמליח עכשיו בחו״ל, מנכ״ל מינהל התכנון. שנתיים כמעט, מישהו מראשי הרשויות הדרוזיות פגש את רפי? הוא לא פוגש אותנו, הוא לא יושב איתנו. אבל להגיע לטקסים באילת יש לו זמן. להגיע לטקסים במכללת גליל מערבי יש לו זמן. אבל לבוא לראשי הרשויות הדרוזים, לשמוע אותם, לשמוע את המצוקה, אין לו זמן. רפי אלמליח הוא מנכ״ל התכנון. אני באמת פונה לחברי הכנסת, ואני הולך להוציא אולי הודעה בתקשורת. אני מחפש מפלגה חרדית שתוציא הוראת שעה לדרוזים שיעשו הקפאת צווי הריסה ואת הקנסות עד סוף התכנון. ואני אומר לכם, אם מינהל תכנון היה עושה זירוז, לזרז את התהליכים, אף דרוזי לא יבנה ללא היתר. הדבר האחרון, היו"ר, אני אעשה את זה קצר. אני רוצה להגיד לך, חשמל, אתה יודע שחשמל אין? מה לא עשינו כדי שנתחבר לחשמל? עושים לנו טובה. צו שר מה-1 בינואר 2018. הרי כל הבתים מחוברים לחשמל, אם יש מישהו שלא מבין ולא יודע. עשינו חוק, ועשו ומקדמים ומקדמים. אני חושב שגורמים עוול לעדה הדרוזית. אנחנו חלק בלתי נפרד מהמדינה, יש לנו זכויות בביטחון המדינה, בהגנה על המדינה. אף אחד לא עושה לנו טובה. גם אנחנו לא עושים טובות. אנחנו מעריכים את ההגנה על הדרוזים בסוריה, אבל אני אומר לכם, יש כאן דרוזים בישראל שחוקים. הדרוזים בישראל הם חבית נפץ שהולכת להתפוצץ. אף אחד לא יודע מתי חבית הנפץ הזו תתפוצץ. באמת, תודה רבה על הישיבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה. סלמאן. << אורח >> סלמאן מולא: << אורח >> בוקר טוב לכולם. סלמאן מולא, ראש מועצת ירכא. אני גם קדנציה ראשונה וגם באתי מהצבא וגם הייתי מנהל בית ספר. עכשיו אני עוסק, 80% מהעבודה שלי זה בתכנון. ירכא יישוב של 18,000 תושבים. יש לנו יותר מ-20 מתחמים לתכנון. אני בשלוש השנים האחרונות הצלחתי במתחם או בשני מתחמים. אבל יש לי 17, שעכשיו בגלל סעיף 8 (ג) הזה, שאני באמצע התכנון או לקראת סוף התכנון, עוצרים את הכול. כי אני ביקשתי שטח לחיילים, תוכנית לשכונת חיילים של 2,000 יחידות דיור. אמרו לי אין בעיה, יש אדמות מדינה, אתה תבנה, אבל התנאי שכל התכנון שלך, בגלל סעיף 8 (ג) על אדמות פרטיות, אתה עוצר אותו כי אתה לוקח ממקום אחר אדמה. ולא מבינים דבר אחד, אמר את זה גם ידידי יאסר, שעל אדמה פרטית שלי מישהו אחר לא יכול לבנות, וזה ההבדל הקטן. אנשים לא מבינים את הדבר הזה. יש יותר מ-2,000 בתים ללא היתר. אני אומר פה, מינהל התכנון וכל האחראים על האכיפה אלופים בלהוציא צווי הריסה, אני הפסקתי לספור, אבל אני אומר כאן על השולחן, לא תהיה הריסה. בית שנבנה על אדמה פרטית והוא נמצא במתחם שהוא בתכנון, לא תהיה הריסה. וגם אם ראש המועצה יצליח לעמוד עוד פעם על הגג ולעמוד מול הדחפורים, לא תהיה. אני לא רוצה להגיד מילה יותר גסה, על גופתי המתה לא תהיה. הסעיף הזה שדיברנו עליו, 8 (ג), כולם כאילו ככה סעיף קטן, שלא יודע מאיפה הכניסו אותו, בתוכנית חומש. הייתה שם רמאות, היה שם מחטף אחד גדול. הסעיף הזה של 8 (ג) פוגע בכל אחד ואחד מאיתנו. ואנחנו חייבים כאן לעשות את המעשה, לשנות את החלטת הממשלה. אני חושב עם ראשי המועצות, אנחנו חייבים לצאת למאבק כי זה בסוף איום על הקיום שלנו. אין לנו איפה לבנות. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני מציע, אני חושב, אתה מבין את 8 (ג) והרבה כאן מבינים את 8 (ג), ואני גם מבין את 8 (ג), אבל הרבה אחרים לא מבינים את 8 (ג) ואתה בשידור, אז תגיד שממשלת ישראל החליטה החלטה לעדה הדרוזית, החלטת חומש, ובתוך החלטת חומש שמו סעיף שהוא 8 (ג), שאורית סטרוק הציעה אותו, אבל מי שאישר אותו זה ראש הממשלה וכל הממשלה, שהתכנון יהיה לפי גודל טבעי של היישוב. וברגע שאתה מדבר על גידול טבעי, בקרקע הפרטית זה לא תופס. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני רוצה שנייה על הסיפור הזה של הגידול הטבעי, מינהל התכנון. ישבנו פה הרבה מאוד על הרשויות הערביות, ששם הגידול הטבעי, משום מה אתם מתכננים לפי רשות שלפי הסטטיסטיקה אמורה לגדול, אני יודע, ב-20 שנה ל-15,000 איש, אתם מתכננים אותה כאילו היא תהיה 65,000. ישבנו פה הרבה מאוד על הסיפור הזה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אין להם 8 (ג). << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> איך שם זה ככה ופה זה ככה? הם סוג ב' או ג'? אז מה? << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> לא. הילה לוי גדיש, החטיבה לתכנון מרחבי, מינהל התכנון. יישובי חברה ערבית בגדול, בגלל האפיונים שלהם של קרקע פרטית, זה באותה התייחסות. המשמעות היא שעושים, קודם כל, התכנון המתארי, בדרך כלל מדבר על 25 שנה קדימה. כאן אנחנו מדברים על יותר, אבל שנייה נשים את זה בצד. לוקחים תמיד איזשהם מקדמי מימוש. מקדמי המימוש באים ואומרים ככה – אם צריך לתכנן 100 דונם, אז מתכננים קצת יותר מתוך הנחה שמקדם המימוש ייקח יותר זמן. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> אפילו אתם לא מבינים את עצמכם. נשבע לכם שאתם לא מבינים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> מתי לאחרונה הפקדתם, גברתי, תוכנית מתאר שתואמת את הצרכים שעליהם אתם מדברים כבר? עזבי רגע מה שאנחנו מדברים. מתי אתם קידמתם תוכניות שפעלו? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> ביישובים הדרוזיים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בוודאי, אנחנו מדברים על היישובים הדרוזיים. מתי אתם קידמתם באופן מעשי תוכניות שתואמות את הצורך בצמצום הפערים שהתגלו עד היום? << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> קודם כל, יש לי סטטוס של תכנון מתארי, אם אתם רוצים שנציג אותו. מתוך 22 יישובים בחברה הדרוזית, ב-17 יישובים יש תוכניות מאושרות, בארבעה יש תוכניות בהליך, ובהליך מתקדם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כמה זמן מאושרות? << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> 22 יישובים דרוזים? << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> 22 יישובים? לא ידענו. << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> במתאר, כן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אנחנו לא מכירים 22. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את לא יודעת על מה את מדברת בכלל. << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> להגיד לכם את היישובים? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אפשר בבקשה, חבריי? אני מצטער שאני מתפרץ, במחילה מכבודכם, ועוד לא נתתי דברי פתיחה והתייחסות. אני ממש מתנצל, כי יש דברים שקצת מרתיחים עוד קודם. כמה זמן גברתי נמצאת במינהל התכנון? << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> מספיק זמן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כמה זמן? << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> מה זה רלוונטי? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני רוצה לדעת, זכותי לדעת כנבחר ציבור, כשאני מדבר עם פקידה, לדעת כמה זמן היא נמצאת במקום עבודתה. << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> 15 שנים. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> 15 שנים לא הספיקו לך כדי לדעת שיש בסך הכול 16 כפרים דרוזים? << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> יש 22 ואני יכולה לתת. << אורח >> סלמאן מולא: << אורח >> היא מחשיבה את ריחאניה ועין אל-אסד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, בואו, אתם יודעים למה? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> גם זה לא 22. חבר'ה, זה לא הוויכוח. אני רוצה להגיד לך משהו על 8 (ג). את אמרת ונתת דוגמה של 100 דונם שאת מתכננת אותם. יש לי שלוש משפחות, יש להן את ה-100 דונם, ואת תכננת את ה-100 דונם, וה-100 דונם נותנים פתרון ל-30 שנה. אבל זה נוגע רק בשלוש משפחות. מה עם שאר היישוב? איך את דואגת לשאר היישוב? אני, קרקע פרטית, זכות קניין, אני לא מוכר, ושלוש המשפחות לא מוכרות. איך את דואגת לשאר המשפחות, לשאר האנשים שנשארים בתוך היישוב? הרי את עושה עבודה מעולה, תכננת 100 דונם, אבל 100 דונם נוגעים בשלוש משפחות, ויש לך עוד איזה 200 משפחות בתוך היישוב שאין להן קרקע איפה שתכננת. מה את עושה כמינהל התכנון? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> או שליתר דיוק והבהרה, חברי היקר, יישר כוח גדול לך ולך, לכל המסייעים בדבר, שהגיע הזמן שנקרא לילד בשמו. חובת מדינת ישראל, באמצעות מינהל התכנון בין היתר, היא לקיים תוכנית מתאר יישומית, לא על קרקעות פרטיים, בטח לא בלבד, אלא לתת מענה לכל האזרחים, היישובים. זכינו שכבר מדובר על 22, אני מכיר 16, אבל לתת מענה לאותה אוכלוסייה זכאית שהיא מעוניינת לרכוש, שמדינת ישראל תצטרך לתכנן ולהציע, או בשיווקים לצמודי קרקע או בכל פתרון אחר, ולא להסתמך אך ורק על מי שיש לו כבר קרקע, ואגב, אם נדייק עוד יותר, שגם עליה עדיין לא ניתן לבנות. זה חטא על פשע, חמד. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> בואו ניתן לה להשיב, בבקשה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> תשכנע אותנו ש-8 (ג) תופס אצל הדרוזים. << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> קודם כל, יש 22 יישובים, זה קצת שונה בגלל שיש לנו פה את ראש מועצת כסרא סמיע, שמבחינתם זו רשות אחת. בסדר? יש הבדל בין רשויות ליישובים. זה רגע לעניין של המספר. דבר שני, כן, ברוב היישובים בחברה הערבית יש ריבוי של קרקע פרטית. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל בחברה הערבית אין 8 (ג), אני מבקש על 8 (ג). << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> אבל אולי תיתן לי לדבר? << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> את מסבירה על החברה הערבית, הדיון שלנו על החברה הדרוזית. << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> רגע. כל הזמן מנסים לבדוק איפה שיש קרקע שהיא קרקע של מדינה, ושם לתת מענה גם לצורכי ציבור, גם למחוסרי קרקע, בתחום של קרקע מדינה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> מינואר 2024 לא חילקת מגרש אחד לחיילים משוחררים. << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> זה לא שלי, אני לא מטפלת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אבל זו קרקע המדינה. מינואר 2024, ראש הפורום אמר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> צריך אבל ליצור תשתית שיווקית שיהיה מה לשווק, ואחרי זה איך לשווק. << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> קודם כל יש איתנו שני נציגים פה מהמחוזות, שיכולים רגע לתת פירוט על המלאי התכנוני שאושר בשנים האחרונות. זה דבר אחד. הם יכולים להציג את המידע הזה. יש מלאי תכנוני. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תכף ניתן להם, אני רוצה לתת לראשי הרשות לסיים. << אורח >> סלמאן מולא: << אורח >> אני רוצה לתת דוגמה למה שאת אומרת, על המלאי היישובי והכול. לפני שמונה שנים התחילו בתכנון שכונה שנקראת שכונת רבין. היא הייתה אמורה לקחת 2,400 יחידות דיור. מדינת ישראל שילמה 6 מיליון שקל על התוכנית, ובסוף הלכה לפח הזבל. באתי ושאלתי למה נכשלנו שם. אמרו, בגלל שהפרטיים התנגדו. אמרתי, אין בעיה, אני רוצה לעבוד רק על אדמת מדינה. 600 דונם, שבעבר הרחוק המדינה לקחה אותם מבעלים פרטיים. התחלנו לעבוד, שמעתי את הותמ״ל, 3,500 סיבות איך לא לעשות. זה צמודי דופן, וזה כבישים. אומרת לי, קודם 150 דונם שטחים פתוחים, אחרי זה יש עתיקות, בסוף משאירים לי 100 דונם בנטו אולי, צפיפות של 10,000 דירות בדונם. אנשים לא מבינים, או שאתם לא יודעים מה זה דרוזים, או שאתם לא יודעים איך אנחנו חיים, אבל אנחנו לא מצליחים להתקדם בשום דבר. עוד נקודה על החשמל. תיכנסי לירכא, אני מזמין אתכם, אתם תראו את החיבורים הפיראטיים האלה, של מדינת עולם לא שלישית אלא רביעית, שאנשים מתחשמלים. ואני אומר לך, בלילות כמעט ואין חשמל בבתים האלה. אני הגעתי למצב שאני קונה מרכזיות מאור, שזה אמור להיות תאורת כביש, ואני דרכם עושה. היום אני חברת חשמל, אני משלם, ואני אומר לך, זה בניגוד לחוק, ואני יודע שזה בניגוד לחוק, ואני אעשה את זה בשביל שילד לא יישן בלי חשמל, שיהיה לו חלב בלילה. אבל זה מה שאני אומר. הסיפור כאן הוא סיפור עצוב. זה מה שקורה, הטרטור הזה. לוקחים אותנו עוד שנה ועוד שנה ועוד שנה. וכל ישיבה זה לעוד שלושה חודשים, עוד ארבעה חודשים, בשביל למרוח. אלופים בלמרוח. תודה רבה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> תודה רבה. אנוור. << אורח >> אנוור עאמר: << אורח >> בוקר טוב. לצערי הרב, לפני 20 שנה היה לי אבא שהתעסק בזה, וכל הזמן שמעתי, הייתי קצין במשטרה, ובאמת לא התייחסתי לזה. << יור >> היו"ר עודד פורר: << יור >> אני מתנצל, אני צריך לצאת לדיון נוסף בעוד ועדה, וחבר הכנסת ששון גואטה מחליף אותי פה. (היו"ר ששון ששי גואטה, 11:35) << אורח >> אנוור עאמר: << אורח >> הבעיה שב-2026 אני שומע את אותם טיעונים, שהם באמת מרגיזים. אני לא מאשים את הפקיד. אנחנו נמצאים בממשלה שעשתה חוק קמיניץ, רגבים, שהגבילה את העדה הדרוזית ואת ההתפתחות של היישוב הדרוזי. אני אתן לכם דוגמה. אני ישבתי לפני שבוע בוועדה מחוזית על נושא התכנון. ישבתי שם, ואני הקשבתי, והם ביקשו שאנחנו נבנה באדמה פרטית. אמרתי להם, על הכיפאק. תקשיבו, המציאו מושג בתכנון – 'חקלאי מיוחד'. את יכולה להסביר לי מה זה חקלאי מיוחד? עשו A, B, C, D. מה זה חקלאי מיוחד? זה בתוך קו הכחול, אני יישוב מסודר. אני, יש לי קו כחול, אף אחד לא פנה מעבר לקו הכחול. יש לי מתחמים A ו-B ו-C, חקלאי מיוחד. מי שבנה עד 2018 מקבל היתר, מי שלא בנה או מי שבנה מעל 2018 לא יכול לקבל היתר, אוקיי? וזו אדמה פרטית, והם מבקשים ממני שאני אבנה באדמה פרטית. מה זה חקלאי מיוחד? יש לך בתוך תוכנית המתאר, אתה לא יכול לבנות באדמה הזאת, ומי שבנה, בנה, וזה נגמר. זה הגיוני? אם יש מושג כזה 'חקלאי מיוחד' בעולם בתכנון, תבואי, תגידי לי. מי המציא את הדבר הזה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אנוור אחי, אבל אני חייב להגיד לכם שאני קיבלתי איזושהי זריקת עידוד מופלאה, כמה אני שמח שהגעתי לפה רק בשביל לקבל את הזריקה הזאת. אומרת גברתי, אני מבין שהם בזום, נציגי מינהל התכנון, שרוצים לספר לנו על מלאי בלתי נדלה של קרקעות לשיווקים מיידיים, ואנחנו לא מממשים אותם. בואו נלמד איפה הם ונראה איך אנחנו מממשים אותם. יש להם לתת לנו הבטחה. אולי נעלה אותם, אדוני היו"ר, לזום. בואו נשמע את הבשורה הכל כך משמחת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> קודם כל, מה שלומכם? מצטער שככה הגעתי. הנושא של הדרוזים, אני אחד מכם. יש כאלה גם שקוראים לי בן העדה, כי אנחנו חיים ביחד וגם שירתנו. אתה יודע שהייתי בסיירת של 244? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אני ידעתי עד היום שהיית בסיירת מטכ״ל, עכשיו אני יודע שהיית גם ב-244. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לא, הייתי בסיירת 244, ריב חימול היה המ"פ שלי, היינו ביחד, שתיים תקע-תקע היו מאחורה. סתם, אני צוחק, לא פותח את זה. הייתי חייב אבל. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> באמת, הדיון הזה, אני רוצה לצאת ממנו בתוצאה. אני לא רוצה לשבת כאן וזה. אני מבקש, חבר'ה. ברשותך, אני מבקש מראשי הרשויות, כל אחד שייקח לו שתי דקות, ידבר, ואני רוצה לשמוע את משרדי הממשלה. אני רוצה להבין איך אנחנו מתקדמים ואיך אנחנו פותרים את הבעיה. אני לא רוצה להגיע למצב שאני עומד מול דחפור שרוצה להרוס בית אצל הדרוזים. אני לא רוצה לעמוד במצב כזה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> צודק מאה אחוז. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> ואני אומר, לא כדאי לנהג הדחפור שיהיה שם כשאני עומד מולו. אז אני באמת רוצה להתקדם ולראות איך אנחנו מתקדמים. אני מבקש שראשי רשויות ידברו כל אחד שתי דקות, ואנחנו נעבור למשרדי הממשלה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה. אתם לא רוצים שנשמע רגע מה... << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, בוא נשמע את ראשי הרשויות מהר ואז. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה. << אורח >> אנוור עאמר: << אורח >> אני מדבר באמת באסטרטגיה של הממשלה. אנחנו 20 שנה לא התקדמנו לשום מקום, הכול תקוע. אני חושב שבמקום לשלוח את הפקידים לפה צריך את מינהל התכנון שיגיע בעצמו, שנקשיב לו ונשמע מה הוא חושב. אני אתן עוד דוגמה אחת לחשיבה שהיא לא הגיונית בכלל. כשבאים ועכשיו מתכננים לעוד 30 שנה, אוקיי? הם רוצים שחורפיש תהיה 9,500. אני אמרתי להם תוך חצי שנה 9,500 יהיה, כי אני עכשיו משווק 520 יחידות דיור, כפול שתיים זה 1,000 ומשהו, כפול שני ילדים זה 3,000, תוך שנתיים. אז איך את עושה לי תכנון ל-25 שנה, כשאני רק 9,500? את מי עירבתם בזה? את מי שאלתם? עם מי ישבתם? איך אתם מתכננים לבד? לצערי הרב אין מעורבות של מינהל התכנון עם המועצות ועם אנשי ציבור בשביל לתכנן את הערים שלהם נכון. אנחנו לא מבקשים כלום. אני אבנה בתוך הקו הכחול. תצאו לנו מהחיים כבר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בבקשה. << אורח >> סיף משלב: << אורח >> בוקר טוב לכולם. סיף משלב, ראש מועצת אבו סנאן. קודם כל, תודה לאבו עמאר, לחמד, ליו"ר ולכל היוזמים, באמת על הדיון החשוב במיוחד לגבי צווי הריסה, שאנחנו קיבלנו לפני שבועיים כמעט. ואחד מהם נמצא, אבא של רופא שכרגע משרת בעזה, הוציאו לו צו 8 וצו הריסה. ד"ר באסם נמצא פה והוא ידבר תכף. אבל באמת אין יותר גרוע ואין יותר קשה מהרגשה כזאת, שבמקום שאנחנו נקדם תכנון ונקדם תהליכים חיוביים ביישוב, אנחנו נתקעים עם צווי הריסה ועם ההרגשה הזאת. ומתחילים להגיד, אתם נהרגים ומשרתים ותראו מה עושים לכם בסוף. זה דבר באמת בלתי נסבל, וצריך להקפיא את הקנסות. הם גם מקבלים קנסות גבוהים מאוד, זה בסכומי ענק. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> משלב, זו היחידה הארצית שבאה לעשות את זה? << אורח >> סיף משלב: << אורח >> כן, היחידה הארצית שעושה את זה, ויש הרבה צווי הריסה, למרות, איך שאמרו החבר'ה, זו קרקע פרטית, ונמצאת בתוך תוכנית מופקדת לאחר שמיעת התנגדויות בהליך מאוד מתקדם. כל זה, והם לא מסתפקים, וזה בתוך כמובן הקו הכחול, ותוכנית מופקדת לקראת אישור, עם כל הצרות שעשו לנו וכל הקשיים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שבתוכנית המופקדת ששמת, כאילו הבתים שיש, אתם תלבינו אותם. << אורח >> סיף משלב: << אורח >> לא, הם כבר מולבנים בתוך התוכנית, בתוך הקו הכחול. זה עניין של זמן, והם יאושרו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הבנתי, בסדר גמור. ועל זה הם לא עצרו, והחליטו להוציא צווי הריסה. << אורח >> סיף משלב: << אורח >> לא עצרו, החליטו, והביאו כוח של משטרה וזה, עשו את זה בצורה כאילו נכנסים לא יודע לאיפה, וזה באמת לא בסדר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> צריך לקבל מהם תשובות. לא שחלילה אני מבטל, אני רק אומר, אני מפחד, יש אנשים ובעלי תפקידים שהכי מתאים להם בעולם שכולנו נגיד ונשקף את אותן צרות הכי אותנטיות בעולם, אבל הצרה שלך היא הצרה של יאסר, והיא הצרה של כולנו. אני רוצה לקבל מהם תשובות. << אורח >> סיף משלב: << אורח >> תמיד יהיו להם תגובות, אבל חשוב שישמעו אותנו, מה קורה בשטח, שירגישו את זה. כי הם יגיבו תגובות לא מעניינות. בסוף התגובה לא תביא לפתרון. לא נקבל תגובה שפותרת את הבעיה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני יכול רק להציע הצעה? ראש רשות – נציג של משרד. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בואו, תקשיבו. אני מכיר את האירוע, חי את האירוע, אנחנו מכירים הרי את האירוע. אני רוצה אחרי זה לשמוע. מה שהוא נתן לי פה נתון מעניין, ואני לא יודע, גם בחורפיש, בתוכנית שלך, יש לך שם, כמו שאצלו, הפקדתם תוכנית ומלבינים את הבתים איפה שהם בנו, ויש תוכנית בהפקדה, כאילו? << אורח >> סיף משלב: << אורח >> אצל כולם זה ככה. זו קרקע פרטית, ונמצאת בתוך תכנון. << אורח >> אנוור עאמר: << אורח >> אני אתן לך רק דוגמה אחת. כשיש לך עכשיו תוכנית שהיא עכשיו בשלבי תכנון מתקדמים, למה להביא צו הריסה? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מכיר, מכיר. << אורח >> שאדי קייס: << אורח >> כדי להפעיל לחץ על התושבים, אדוני היו"ר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> חבר'ה, אני באתי אליכם לפה. כשעודד אמר לי אני צריך שתבוא, אני לא ככה בא מהר, היה לי עוד איזה דיון, אבל פשוט הוא סיפר לי על הדיון, אז הרגשתי גם מחויבות אישית לבוא להיות איתכם, ואני מבין את האירוע. כל אחד שתי דקות, אני רוצה לשמוע אותם, אולי נגיע גם לאיזה פתרון. << אורח >> סיף משלב: << אורח >> בסדר. אני מסכם ואומר, צריך להקפיא את צווי ההריסה ואת ההליכים המשפטיים המיותרים. אנחנו באבו סנאן באמת לא נרשה שתקרה הריסה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לבטל, לא להקפיא, לבטל. כל דירה שנבנתה וניתן להלבין אותה, ישלמו בגינה והתהליכים יבוטלו. לא יוקפאו. << אורח >> סיף משלב: << אורח >> חד משמעית, לבטל את כל התהליכים, ואנחנו עושים את העבודה. תודה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה, משלב, תהיה בריא. << אורח >> והיב סייף: << אורח >> והיב סייף, ראש מועצת יאנוח ג'ת. אני לא אחזור על דברים שחבריי אמרו, אבל אני אדבר על המצוקה האמיתית שלי ביאנוח ג'ת בנושא הזה. אנחנו בשני יישובים, גם יאנוח וגם ג'ת. בג'ת יש לי קצת עתודה לחלוקת מגרשים לחיילים משוחררים, אבל פשוט הסיבות יודעות למה עד עכשיו הן לא שווקו. ביאנוח יש לי אפס. אני שנתיים מנסה לקדם תוכנית, ומישהו החליט שהוא לא מתקדם עם זה, גם על אדמות מדינה. וגם חמש שנים אני לא מצליח ביישוב יאנוח ג'ת להוציא היתר בנייה אחד. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ולא לקדם חיבורי חשמל. אחד המקומות המוזנחים ביותר בלי חיבור חשמל. << אורח >> והיב סייף: << אורח >> אני מדבר איתך על היתרי בנייה. אנחנו הולכים לוועדה. אני חבר בוועדה המרחבית גליל, אני יושב שם עם היישובים, עם שלומי, עם כסרא סמיע, עם כפר ורדים ועם מעלה יוסף. וכולם, כל ישיבה, כל יישוב מקבל חמישה-עשרה היתרים, ואני, אני בקדנציה הזאת שנתיים וחצי, לא הוצאתי היתר אחד בגלל שאין לי פתרון קצה. אז כל הדברים האלה, ואחר כך מתפלאים למה אנשים בונים ללא היתר על האדמה שלהם. אין לנו אפילו חריגה אחת באדמת מדינה. ויחד עם זה אנחנו כיישוב, יאנוח ג'ת, היישוב עם הכי פחות עבירות בנייה, ואנשים לא מתחתנים, לא מביאים ילדים. והתוצאה מזה שאין לנו מה לבנות, אנחנו בנתוני למ״ס מקום אחרון בילודה בארץ. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יאנוח ג'ת מקום אחרון בילודה בארץ? << אורח >> והיב סייף: << אורח >> כן. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> איזה עצוב. << אורח >> והיב סייף: << אורח >> עצוב, כי אין לי איפה לבנות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אחד הכפרים הטובים. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא רק הכפר שלו, כל הדרוזים. אחוז ילודה בדרוזים הכי נמוך במדינת ישראל. << אורח >> והיב סייף: << אורח >> ואחר כך באים ומדברים איתך על 8 (ג). << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה. מוניב סאבא. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> שלום לכולם, תודה על ההזמנה והכול. יאסר, תהיו איתנו כי אני רוצה שכולם ישמעו, גם מינהל התכנון. אני מבקש, כי אני הולך להגיד דברים חשובים. אולי לכם לא חשובים, אבל לי חשובים. אני נמצא בתפקיד שנתיים ומשהו, אני שנתיים ומשהו מתעסק בתכנון. התכנון הוא בעיה עדתית. נכון שיש בעיות אינדיבידואליות, כי בכל יישוב יש בעיה אחרת. אני יכול להגיד לך על היישוב שלי עוספיא, 50 שנה אין לי תוכנית מתאר. 50 שנה. עכשיו, אני יכול להאשים את עצמי, אוקיי? אבל גם מינהל התכנון אשם בזה, שאף פעם לא בא לקראתנו. ואני אומר לך, הם לא מבינים את הצרכים של היישוב. לא רק של היישוב, של כל העדה. לא יכולים לבוא להגיד לנו אחוז מימוש, עשר יחידות לדונם, כמו שאמר יאסר, על בן אדם יחיד שיש לו. ואני יכול להגיד לך מהיישוב שלי, 70% מהאדמות הפרטיות שייכות ל-60% מהתושבים. זה כלום. יש הרבה אנשים שאין להם אדמות. אין להם. הוא אמר, מ-2024 לא שיווקו? מ-1991 לא שיווקתי שום מגרש לחיילים. וגם כששיווקו, שיווקו את זה לאנשים שלא עשו צבא. הכול עשו פוליטי. עכשיו אנחנו לא שם, אני מדבר על עצמי. אני אומר לך, אני שנתיים בתפקיד, בחודש שעבר הפקדתי תוכנית. בזמן הקרוב אני מפקיד עוד שלוש. שלא יגידו שלא עובדים. שלא יגידו. אני אומר לך, עד סוף השנה יהיו לי ארבע תוכניות מופקדות. דיבר אלי, צו חשמל, בחוות דעת יש אישור לצו חשמל. איפה שר הפנים? 400 בתים בשכונה שאני הפקדתי, אין להם חשמל. מח״טים, מג״דים, אין להם חשמל. בשביל אישור אחד של שר הפנים? אז שימנו את ראש הממשלה שיחתום על הצו. אי אפשר לחיות ככה, אי אפשר. אני אומר לך, אני היום עובד על 10-11 תוכניות במקביל, כולל תוכנית לחיילים משוחררים. ואני אומר שוב, אנחנו שנתיים ומשהו, אני מבקש לשבת עם רפי אלמליח, אין, הוא לא נותן לנו אפשרות. לא נתן לנו אפשרות לשבת איתו. הם לא מבינים את הצרכים של העדה. אני אומר לך שוב, לא מבינים את הצרכים של העדה. תודה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה רבה. ראש מועצת ג'וליס. << אורח >> חוסאם כבישי: << אורח >> בוקר טוב לכולם, חוסאם, ראש מועצת ג'וליס. יו"ר הוועדה, חמד, תודה רבה על הדיון. יושבים איתנו שני אנשים מאוד חשובים, ידידי שאדי קייס וד"ר באסם סעב. שניהם שומרי חוק, שהמדינה והסחבת של המדינה הפכה אותם לעבריינים בעל כורחם. עכשיו, כמוהם יש המון עוד במדינה, המון בכפרים הדרוזים, שבגלל בעיות תכנון נהפכים להיות עבריינים. בגלל הבעיות האלה הוחלט לפני יותר משנה להקים ועדה מיוחדת לעדה, ועדה שתזרז תהליכים, תקצר בירוקרטיה, תהפוך את התכנון ליותר זמין ויותר מהיר לאנשי העדה. הבעיה שהוועדה עד עכשיו לא קמה. אז נוצר מצב שעל מנת לקצר תהליכים מקימים ועדה, והם לא מקימים אותה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> ובסוף יקימו ועדה, למה לא הקימו עוד ועדה? << אורח >> חוסאם כבישי: << אורח >> למה לא הקימו עוד ועדה, ואז, כביכול, מקימים ועדה לזרז, היא לא מזרזת, ועכשיו אנחנו הופכים כולנו לעבריינים. כולנו לא מצליחים לתכנן, לא מצליחים לזרז. דרך אגב, כל היישובים, אני יכול להעיד, כל ראשי הרשויות מתכננים, עוסקים בזה 24/7, כי זה אחד הדברים הכי מהותיים לנו. אנחנו רוצים כולנו מקום לגור בו. לפני שמתחילים לעסוק בחינוך ובתעסוקה, אנחנו רוצים שהתושבים שלנו והילדים שלנו יגדלו בכפרים שלנו. רק אנחנו לא מצליחים לספק להם את זה, בגלל סחבת שלא מובנת, בגלל החלטות שלא מקוימות. ההחלטה להקים את הוועדה התקבלה על ידי ראש הממשלה, ומשום מה לא התקדמנו. אז הוועדה שצריכה לזרז תהליכים לא מתכנסת, ומצד שני, רשויות החוק החליטו בתקופה האחרונה להאיץ תהליכים בצורה מדהימה. כל יומיים יש צו אחר. תודה רבה. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> אני רוצה להוסיף רק משפט אחד, בבקשה. אמר ידידי חוסאם שזה הופך אותנו לעבריינים, כי זה גורם לנו אחרי זה בעיות מול המשטרה, שבאים לממש את הצו הזה. יש לנו אנשי ביטחון בתוך היישוב, יש לנו אנשי צבא. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> המשטרה עושה מה שהם צריכים לעשות. << אורח >> סלמאן מולא: << אורח >> בזה הם אלופים, אבל במיגור הפשיעה... << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> בהכול הם אלופים, עזוב, המשטרה עושה מה שהיא יכולה לעשות. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> הדבר היותר מחפיר, זה גורם לצעירים היום לחוסר שייכות. זו הבעיה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני מבטיח לך שיהיה לזה פתרון. קודם כל, אני רואה פה את האירוע, אנחנו בעזרת השם עכשיו, תנו לנו להגיע לזה. << אורח >> מוניב סאבא: << אורח >> חצי משפט. מה שאמר אלי, חשוב, הפתרון היחיד הוא לבטל כרגע את הקנסות ואת צווי ההריסה, אני נותן לך גם את הפתרון, לתת פרק זמן של חמש שנים על מנת להסדיר את כל התכנון ואחרי זה לדבר איתנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, תודה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שנייה, חברים. רק מילה קטנה לדייק. יש כמה שלבים שחייבים להתבצע במקביל לאלתר. לבטל, להלבין באופן מיידי את כל מה שניתן, ובמקביל נבהיר שכל מה שלא ניתן להלבין, אנחנו מבינים שיהיו לזה השלכות ביצוע מיידיות, כי אם מישהו בנה איפה שאמור לעבור כביש, לא כל הכפר יסבול. אבל לא בגללו, כל השאר לא נלבין את מה שניתן היה להלבין כבר מזמן, ולהפקיד תוכניות שיאושרו לאלתר במקביל לשיווקים שאני רוצה לשמוע עליהם, כי אמרו שיש מלאי שיווקים גדול, אני רוצה להכיר אותם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, אנחנו נשמע את נזיה, חיכיתי לשמוע את נזיה. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> תודה, חברים. יו"ר הוועדה, תודה, מר ששון, חמד. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> חבר'ה, בואו נשמע את נזיה. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> לא הפרעתי לאף אחד, תנו לי את שתי הדקות שמקציבים לי. חוץ ממה שאמרו, וכל מה שאמרו זה גם מתאים לבית ג'אן, במלחמה קיבלנו יותר מ-30 צווי הריסה כשאנשים לא היו בבית. הבנות שלהם, שהן עושות שירות לאומי, הן קיבלו את הבשורה הזאת, וחלקן אמרו די, אני לא מוכנה להיות, וגם הבנים. המוסדות אמרו את זה, החבר'ה שמעבירים אחד מאחד לשני, רשות אכיפה ארצית, בנוסף למה שאמרו אנחנו נמצאים תחת חוק גנים לאומיים, תחת חוק רשות שמורת טבע, שבשביל לאשר תוכנית לחיילים משוחררים, מה החסמים שמראים לי? מראים לי שיש זוחלים מתחת לאדמה ומנסים למצוא מתחת לאדמה, בעומק של 20-30 מטר אם יש מערות נטיפים או אם יש כל מיני שרידים של גופות, לא יודע, עתיקות, לא עתיקות. בקיצור, הכול חסמים, מעלים מיליון חסמים. אני לא רוצה להיכנס לכל הבעיות של בית ג'אן. אנחנו בשמורת טבע, שבבעלות אדמות חקלאיות, מנסים לקדם חקלאות מקומית בשביל לתת לאנשים להתפרנס. מחסן של 20 מטר מרובע, חברים, סככה, קנס של 300 אלף שקל לכל חקלאי שמוציא אולי 10 אלף שקל בכל העונה מהתבואה שלו. זה בלתי נתפס. חברים, אני הצהרתי על זה קודם, אבל אני אצהיר על זה שוב ככה שכולם ישמעו. אני לא אמנע מאף אחד לבנות על האדמה הפרטית שלו לפי תוכניות איחוד וחלוקה שאנחנו מקדמים אותן ברשות אצלי. לא אמנע מאף אחד שיבנה. יותר מזה, אני אעודד את הבנייה של מחסנים ושל בנייה באדמות הפרטיות, גם אם זה יעלה לי ביוקר ושאני אהיה עבריין, אבל התושבים צריכים לקבל את המקום שלהם. יאסר הלך על כיוון של מפלגה חרדית, חברים. לא, אני כבר התחלתי לקדם תנועת רגבים לדרוזים, שנשתלט על גבעות מסביב לכפרים שלנו ונעשה את זה לפי חוק רגבים. משתלטים על גבעה, לוקחים אותה, המדינה באה ומתקצבת. ככה אולי יבינו בממשלה שיתקצבו אותנו ושייתנו לנו אישורים לבנייה. ככה ייתנו לנו אישורים לחיבור חשמל שמתעכב 30 שנה, לאנשים שנמצאים בצבא ונמצאים בלבנון ונמצאים בכל מקום. אני לא אוהב לדבר על הדברים האלה שאנחנו נותנים. אני הפסקתי לתמוך באנשים שהולכים להתגייס. אני אלוף משנה בצה״ל עם שלושה צל״שים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אסור להגיד את זה, נזיה. אתה איש טוב, אני יודע מי אתה ומאיזו משפחה אתה בא. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> אני אגיד את זה כי אולי מישהו יתעורר. אני אומר לך, יו"ר הוועדה, ושכולם ישמעו, אני מפסיק לעודד גיוס לצה״ל. אולי ישוו אותנו לערבים. חבר'ה, איפה אנחנו חיים? אולי ייתנו לנו שוויון קצת. בסח'נין מחלקים 3,000 דונם. על אדמה פרטית שלנו, של כולנו, אף אחד לא נותן לנו אישור בנייה. שנים רצים בשביל לאשר שכונת חיילים משוחררים. אבסורד. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אנחנו בעזרת השם נתקן. תודה, נזיה. אני רוצה לשמוע את ד"ר באסם סעב. מה שלומך? תהיה בריא. << אורח >> באסם סעב: << אורח >> תודה. בוקר טוב לכולם. אני שמח שיש אנשים שדואגים לנו, קודם כל. אני הורה שהורסים לו את הבית, לבן שלו. הבן שלי נמצא כרגע חודשיים כבר בעזה, רופא בעזה, ואני לא יודע איך יש לך מצפון להוציא צו הריסה לילד כזה. אני בתור אבא לא יודע. אני מתרגש ואני לא יודע. לילך, אני לא יודע לפנות למי, אלייך, אליהם. אז אני רוצה להגיד לך שהצו הזה כואב, וכואב מאוד, והבן עמד לבוא עכשיו מעזה, אבל אין רופא שיחליף אותו שם. הוא לא היה מוכן לעזוב את החיילים לבד שם. הוא לא היה מוכן בשום פנים ואופן, אפילו שהרסו לו את הבית. אז איך את מעזה להוציא צו כזה? איך? תסבירי לי, ריבונו של עולם. אני בניתי על האדמה שלי, זה בתוך תוכנית המתאר של הכפר, זה בתוך הותמ״ל, אני לא יודע למה את מוציאה צו כזה. אני לא יכול להבין את זה, לא מוכן אפילו לעכל את זה קצת. אני שירתי ביחידת 244 עם פואד, ונתתי לך מכתב שתקרא מה אני עשיתי בזמנו. אבל אני לא רוצה לדבר על עצמי. זה מאוד כואב, לילך. ולגברת השנייה, אני לא יודע, יש סך הכול 16 כפרים דרוזיים, אין 22. אלא אם את מערבבת עם הכפרים הערביים. סליחה, הם חברים שלי, אין לי משהו נגדם. אבל אני מבקש שתעשו הפרדה כמו שהיה תמיד. הייתה תמיד הפרדה בין העדה הדרוזית שמשרתת את מדינת ישראל, מדינת ישראל חייבת לה, זה מה שאמר רבין. הדרוזים נאמנים למדינה. עכשיו אנחנו צריכים להיות נאמנים לדרוזים, רבותיי. לצערי אתם לא נאמנים לדרוזים. זה מצער, זה מאוד כואב, לילך וגם לגברת, חבל שאתם מוציאים. אדוני היו"ר, צריך לחוקק חוק. זה קל, זה פשוט. פשוט לבוא לכנסת ולחוקק. העדה הדרוזית נפרדת, מינהל ותכנון לדרוזים. מה כל כך קשה בזה? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> קודם כל, שיאפשרו לי לקדם את הצעת החוק שלי לעיגון מעמדה של העדה הדרוזית. << אורח >> באסם סעב: << אורח >> אני מאוד מודה. דבר נוסף, למה לא מחלקים מגרשים לדרוזים? למה לא נותנים להם חינם? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש, תכף הם יראו לנו אותם. << אורח >> באסם סעב: << אורח >> אני מקווה שייתנו לנו מגרשים בחינם. למה אנחנו צריכים לשלם גם? ולמה 20 שנה אני באבו סנאן, אין לי חלוקה לחיילים משוחררים? יש לי שני ילדים ששירתו בצבא, ועוד ילדה שעשתה שירות לאומי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מדהים. << אורח >> באסם סעב: << אורח >> וזה כואב. למה לא נותנים מגרשים? בשעב, רופא שעבד איתי, שלושה ילדים שלו קיבלו מגרשים. זה מאוד מצער. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> ד"ר, נפתור ומגיע לכם. << דובר_המשך >> באסם סעב: << דובר_המשך >> תודה. ועוד דבר אחרון, אני מבקש שמדינת ישראל תיתן לנו אדמות מדינה בחינם. לא רק את האדמות הפרטיות שלנו, אני רוצה אדמות מדינה בחינם. ואני מבקש שיהיה אפשר לחוקק את זה. זה חוק כמו שהם מחוקקים, לאותו אפשטיין, שהיה חבר שלי, אני רוצה שתחוקקו לי את החוק הזה. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, תודה רבה. שאדי. << אורח >> שאדי קייס: << אורח >> אהלן, נעים מאוד, שאדי. אני חבר מועצה וגמלאי צה״ל, ונציג ועד ציבור באבו סנאן, שהיום נלחם נגד תוכנית מסוימת, תוכנית הרסנית שנקראת ותמ״ל. בדרך אני קורא – 'התשובה למחאת הגיוס – דירה תמורת שירות צבאי'. אדוני היו"ר, למי שלא ראה, התשובה למחאת הגיוס במאקו, דירה תמורת שירות צבאי. התשובה לדרוזים – הריסת דירה תמורת גיוס שירות. תקראו את זה, אתם מוזמנים. בנינו את הבית של המשפחה ב-1999, ונכון להיום מנסים לעשות את כל המהלכים כדי להוציא היתר כדין, כי הפכנו להיות עבריינים. אפילו השופטים בבית משפט, אבא בן 82 עומד ואומר שהנאשמים מנסים לעשות הכול כדי לקבל היתר כדין. רשויות התכנון הן שמונעות מאיתנו. למה? כי יש לנו קו תפן שעובר באבו סנאן, שאדון סטף ורטהיימר, זיכרונו לברכה, רוצה להעביר את הדבש, אתם מבינים אותי, אני לא רוצה להגיד מילה גסה, דרך אבו סנאן. מינהל התכנון הגיע לאבו סנאן, ושאלתי את השאלה, האם זה עונש? אמרו כן. זה עונש קולקטיבי לכל תושבי הכפר, לחיילים משוחררים שאין להם איפה לבנות ואין איפה להתחתן ואיפה לגור. ביום שחור, אנחנו מקבלים ב-2018 את הותמ״ל. הותמ״ל נולד כדי לזרז את התכנון ולפתור את מצוקת הדיור. אנחנו ב-2026. מינהל התכנון, גברתי, תסתכלו לי בעיניים, לא במחשב, בבקשה, ואני הולך להגיד מילה גסה. אחרי שפתחנו את התוכנית, ועבדתם עלינו ואנסתם אותנו, ולמדנו את התוכנית טוב, ב-26 במאי 2025 זה ה-7 באוקטובר של אבו סנאן. הרסתם את הבתים בתוכנית, כבשתם את האדמות שלנו, מעל 40% הפרשות, מעל 300 התנגדויות. ריבונו של עולם, מה לא מובן? לא היה שיתוף ציבור. עבדתם עלינו והוכחנו את זה בהתנגדויות. והצווים שאנחנו מקבלים היום, הם כדי להפעיל לחץ על התושבים. ולבוא לראש המועצה שנלחם איתנו כתף אל כתף היום, לבטל את התוכנית, לתקן את התוכנית, כי התוכנית צריכה לעשות דיליט ולמחוק אותה לגמרי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> שאדי, אנחנו רוצים להגיע לפתרון. תודה רבה, מבין את הכאב. לפני שאני פונה ללילך, אני רוצה רק לשמוע שני משפטים, יאסר. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> אני רוצה להזכיר לכולם, אני מאוד מעריך את העבודה של ראש הממשלה למען ביטחון ישראל. זה צריך לצד השני. ב-30 ביוני 2024 ראש הממשלה הנחה את מנכ״ל ראש הממשלה להקים צוות מנכ״לים לטפל בבית של הדרוזים. ובין היתר, אני רוצה להקריא – ועדת היגוי מספר 10, שהוביל אותה סמנכ״ל משרד ראש הממשלה אמיר ברקן. מה דרש ראש הממשלה? ראש הממשלה דרש לגבש פתרונות לחיבורי חשמל, להאצת התכנון המפורט והמתארי, להרחבת היישובים, וכן לבחון את סוגיית האכיפה עד להסדרת סוגיית הבנייה הלא מאושרת ביישובים הדרוזים והצ'רקסיים. מה נעשה עם ההנחיה הזו של ראש הממשלה? קיבלנו צווי הריסה, באותו דיון עם סמנכ״ל משרד ראש הממשלה. דרך אגב, יש כאן נציג רמ"י? בזום, אוקיי. חברים, היו"ר, ששון, אני שמח מאוד שיש כאן שני חברי כנסת מהליכוד, גם ששון וגם רביבו, באמת, שאתם מוצאים את הזמן לדאוג ולעמוד מקרוב עם הדרוזים, וכואב לי שלא נמצאים אנשים אחרים. הייתי שמח לראות את כאן גפני, גולדקנופף. שיהיו חרדים, אולי החרדים יעזרו לדרוזים ולא מישהו אחר, כמו שעזרו ב-1.5% לסבסוד, בלעדיהם לא היו מבטלים את הסבסוד, ששון. עכשיו אני רוצה להגיד לכם, עם כל הכבוד למינהל התחמון, לא מינהל התכנון, מנהל התכנון טוב לאזרחים סוג א', אבל מינהל התכנון הוא מינהל תחמון לאזרחים סוג ב'. למה? אנחנו אזרחים סוג ב'. << אורח >> באסם סעב: << אורח >> לא, אני סוג א', ואני רוצה שתהיה הפרדה ברורה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> באסם, שמעתי אותך. אני רוצה להגיד ליו"ר. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> רק לדבר יפה למשרדי הממשלה, כי אנחנו בסוף צריכים אותם. הם באמת עושים, בואו נכבד אותם. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא הבנתי, מה הם עושים? << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> רביבו, תסתכלו חבר'ה, נציג משרד המשפטים בוועדת היגוי מספר 10, בניגוד למינהל התחמון, מה הוא אמר? נציג משרד המשפטים ציין כי סעיף זה של 8 (ג) לא נכלל בנוסח החלטת הממשלה המקורית שהובאה לדיון בממשלה, אלא נוסף במסגרת ישיבת הממשלה, מבלי שהתקיים דיון בנושא ומבלי שנבחנו המשמעויות של הסעיף על ידי גורמי מקצוע. עם כל זה, ששון, מינהל התחמון לקח את הסעיף הזה והלביש אותו על הדרוזים, תוקע תוכניות אצל הדרוזים, מונע התפתחות של הדרוזים על קרקע פרטית, בזה אני מתבייש. אני רוצה להגיד לך משפט אחרון. חבר'ה, מה-7 באוקטובר עם ישראל חיבק וחיזק את העדה הדרוזית, אבל מקבלי ההחלטות, לא כולם, לא התייחסו לעדה הדרוזית. ואני אומר לכם, לאורך כל המלחמה ראינו מי היה מלשין, ראינו מי המרגלים, לא מהדרוזים ולא מסוג ב', באסם סעב. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אף פעם לא חשבו ככה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> אני אומר לך, מסוג א', ואותו סוג א' מקבל פי כמה יתרונות ושוויון מאיתנו. אני אומר לכם, כמו שאמרתי קודם, היום יש לנו, ואמר כאן הרופא שלא העז לעזוב את עזה ולהגיע לכאן. אני רוצה רק דבר אחד רק, שתצא מכאן הנחיה, שתצא הצהרה, מי שאחראי על ההצהרה הזו – כל הצווים האלה מבוטלים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יאסר, אני מבטיח לך שאנחנו נהיה פה הכי פרקטיים להגיע לפתרון. הוועדה עומדת להסתיים. אני רוצה, מכל מה שאני שומע, שני אנשים שמאוד מאוד חשובים לי. אחד, זו היועצת המשפטית של הרשות לאכיפה, לילך. שלום, מה שלומך? ואיפה החבר'ה של מינהל התכנון? איפה הם? את? << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> יש עוד שניים בזום. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש עוד שניים? את יכולה בבקשה להעלות לי את החבר'ה לזום? שהם יהיו קבוע על הזום. תגידי, מינהל התכנון, פה כולם הגישו תוכניות, עושים אסדרה, אני מאמין שאתם עובדים איתם. אני גם מכיר את המנכ״ל שלכם, אישית, של מינהל התכנון, אז אני גם יודע איזה מקצוען הוא ומה הוא רוצה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> לא מקצוען אל הדרוזים. הוא לא פגש אותנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תן לי, אני רוצה לתת לכם פתרון. בואו נהיה פרקטיים, נעבוד. הם הגישו תוכניות. יש פה ראש רשות אחד שלא שיתף איתך פעולה? שלא שיתף עם מינהל התכנון והגיש תוכניות? << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> לא. אבל רגע, אם יתנו לי כמה דקות, אני אוכל להתייחס לכל מה שהם אומרים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אז יאללה, שתי דקות. << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> קודם כל לפני החלטת הממשלה, לפני החלטת החומש, גם ב-2024 וגם במהלך 2025 ו-2026, ביקרו בכל היישובים, בסדר? מינהל התכנון עם צוותים שלו ביקר. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> בתיאום עם ראשי הרשויות? << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> בתיאום עם ראשי הרשויות ונפגשו איתם. זה דבר אחד. << אורח >> נזיה דבור: << אורח >> כן, חבר'ה. הפקידים לא אשמים, מי שאשם זה מקבלי ההחלטות. << אורח >> חוסאם כבישי: << אורח >> בדיוק. חבר'ה, אי אפשר להפיל את הכול על משרדי הממשלה. יש מדיניות של הממשלה, נא לקיים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תנו לי רגע, אח שלי, אני יודע לאן אני רוצה להגיע. אתם תעצרו אותי, אני רוצה להגיע ולפתור את האירוע. << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> אוקיי, עכשיו עוד דבר. בסמיע, אושרה תוכנית ותמ״ל ב-2025, 635 יחידות דיור. אני מדברת רגע, בבקשה, תנו לי לסיים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אף אחד לא יפריע לך. << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> אם אני אגיד רגע, ולשאלה גם של היו״ר הקודם, תכנון מתארי מסתכל 25 שנים קדימה. זאת אומרת, אנחנו על 2025, פה נתנו יותר זמן. זה אמור לתת יותר אוויר, בסדר? בגדול זה אמור להיטיב. אני יודעת שיש עם זה הרבה טענות, אנחנו עכשיו רגע לא נדבר עליהן כי לא נראה לי שזה הנושא של הדיון. אבל אני רוצה להתייחס לעוד משהו. יש הרבה קרקעות פרטיות, יש הרבה קושי בהפרשות לצורכי ציבור, וכשיש קרקע פרטית, שהיא צריכה להיות צמודה ליישוב, והתכנון צריך להיות בצורה הגיונית, הוא צריך להתחבר מבחינת תשתיות וכאלה דברים, אז קודם כל מטילים הרבה מצורכי הציבור על קרקע המדינה, ולכן קשה לתת גם בכל השטח שיש מענה לכל הצרכים של מחוסרי דיור. אז יש פה כל הזמן איזשהו איזון שמנסים לעשות, בסדר? בין צורכי ציבור לבין מחוסרי קרקע. << דובר >> קריאה: << דובר >> היא מחרטטת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אבל לא, חבר'ה, תנו לי רגע, אני רוצה להביא פתרון, רוצה לעצור את הצווים. קודם כל תן לשמוע, יכול להיות שאני כן יכול לקבל. בואו תנו לזה את הדקה. << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> תכף, שני הנציגים יכולים לתת סטטוס יותר מפורט על מה אושר ומה בהכנה. אבל אני כן רוצה, דיברו פה רגע על שיווקים. מבחינת שיווקים זה לא אצלנו, זה במשב"ש וברמ"י. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, אני לא בא אליכם לשיווקים. מה שחשוב לי, אני אסביר לך. אני יודע איך אתם עובדים, ואני מכיר טוב את איפה שאת נמצאת, את מינהל התכנון. לפעמים אני איפשהו מזדהה, מבין את מה שהם אומרים, כי אני יושב הרבה פה בוועדות. כאילו, מגיעים החבר'ה מינהל התכנון, ואני מאמין שאתם אנשים מאוד מקצועיים, אבל לפעמים מגיעים חבר'ה שהם חושבים שהם מכירים את הצרכים של הציבור יותר טוב מהבחור שגר שם. עכשיו, איפה הבעיה שלי? באמת, אנחנו כל פעם מטפלים, והנה זה מעלה. הפערים בין מה שאת רוצה למה שיאסר רוצה. יש פערים. הרי בסוף את אומרת, לא, אני חושבת שטוב להעביר את הכביש ככה ולעשות ככה. והוא יודע מה טוב לו גם, כי הוא מבין את הבעיה, הוא מבין את המורכבויות, הוא מבין מה יש שם. עכשיו, מה שקורה, שאתם צריכים, כולנו ביחד, כי אני מאמין שאת באה בכוונה טובה, אני חלילה לרגע לא חושב שאף אחד מעובדי המדינה לא בא בנפש חפצה לעזור. אבל אי אפשר להתנער. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אולי התכוונת להפוך. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תנו לי שנייה. אי אפשר לבוא, ואתם צריכים להבין את זה לא רק פה, בעוד ערים גם, לא רק בכפרים, עברנו את זה גם בסיפור שבחדרה, שניר בן חיים שיתף אותי, ראש העיר. אתם צריכים לבוא ולעבוד עם ראשי הרשויות ועם האנשים, כדי שהם יגידו, וואלה, זה מתאים. כי גם אם יש איזה כביש שעובר על איזה שטח של בן אדם, יש עם זה מורכבות, הוא אומר למה לצד שלי? למה לא לקחת את זה לכביש בצד שמאל? מה, דווקא על המשפחה הזאת? אני מכיר, אני בא מאותה תרבות שלהם, אני מבין, אני יודע מה האירוע שהם עוברים. אז אתם צריכים להיות יותר קשובים ולעבוד ביחד. זה אחת. שתיים, אתם עוברים על התוכניות. הם הגישו תוכניות. יכול להיות שהתוכניות שהם הגישו הן בסדר והם מביאים את הפתרונות הטובים ביותר לטובת האירוע. אז תודה. לא סיימתי איתך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> סליחה, ששון, אני מצטער. אני יושב פה פרק זמן מאוד מאוד ממושך, לא נמצא בדיון אחר שאני יוזם שלו, ומתאפק ונושך שפתיים. סליחה, אבל למקד את האירוע בצורך במתן שיתוף פעולה לסלילת כביש מול ראש רשות זה לעג לרש, לא פחות ולא יותר. אין צל של ספק שרמת שיתוף הפעולה תרד גם לרמת הפרט של הכביש שאמור להיסלל. אנחנו עוד לא שם בכלל. לפני שאומרים מינהל התכנון שראיית הטווח שלהם היא לתכנון צמיחה טבעית של 25 שנה, אני מבקש לדעת על בסיס איזה פרמטרים קבעתם שזה קצב הגידול המתוכנן ל-25 שנה קדימה. זה המבוא לכל השיחה שלנו. כי אני אומר לך, שמה שאת מדברת עליו לא נותן מענה לשנה קדימה, לא מצמצם חמש שנים אחורה. איך את אומרת לי ל-25 שנה קדימה? אתה ממקד את זה. אתה מדבר על כביש. אני עוד לא בכביש. כביש זו פנטזיה, לא. אני ממש מתנצל. סליחה, חבר'ה. אין לנו כל יום כזאת הזדמנות. עזבו את זה רגע, חבר'ה. בואו נהיה רגע תכליתיים. אני מבקש לדעת, גברתי, מהם הפרמטרים שעל בסיסם קבעתם את היקף ציפיית גידול האוכלוסייה, ובהתאם לזה, את התכנון? זה א'. ב', מה בתוכנית שתכננתם בא ונתן מענה למה שנבנה אחורה והוא לא בסטייה מהתוכנית שכבר הפקידו, ו/או בעבודה להפקדה? ג', באיזה היגיון את באה ואומרת לי שאי אפשר לתת את הכול אבל מאזנים? מאזנים מול מה? מאזנים זה שמצד אחד אומרים יש מטלות, ומצד שני יש גם פתרונות. תראו לי פתרון אחד. עזבו לגלוגי שפתיים וגלגולי עיניים. תנו לי משהו מעשי. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כולנו מקשיבים פה לבלנדר שמכניסים אותנו, ובסוף מה? למה הרגילו אפילו את מנהיגי העדה הדרוזית? שעצם העובדה שמתקיים דיון, זה הישג. ואני לא מסתפק בקביעת דיון, אני רוצה לקבל תשובות. תכף מסתיימת הוועדה ולא קיבלנו תשובה אחת, באמת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, תעצרו בבקשה. חבר'ה, תודה רבה. לילך, מה שלומך? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> בסדר גמור. קודם כל תודה, ותודה לכל ראשי הרשויות שאמרו את דבריהם, ותודה לכנסת שארגנה את הדיון. אני אסביר כמה הנחות יסוד שעומדות בבסיס העבודה שלנו, כדי שאפשר יהיה לתת מענה גם לפניות שנעשו פה, חלקן עם הרבה רגשות, אבל בסוף אנחנו עושים את העבודה שאנחנו נצרכים לפי החוק. קודם כל, אנחנו מדברים פה והגיעו הרבה ראשי רשויות, אבל בסוף לנו מבחינת הבנייה הבלתי חוקית, יש מספר יישובים מצומצם מאוד שיש בהם בעיה כזאת באמת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> לא, מי הפך אותה לבלתי חוקית? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תעצרו רגע, אני רוצה לשמוע אותה. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אני אדבר מאוד קצר, ואם יהיו שאלות אני אשמח לענות. בסוף אנחנו מדברים על בנייה חדשה ולא בנייה ותיקה, שהכוונה היא שמדובר על התחלות בנייה. כשמדברים פה על בתים שיש עליהם צווים, אז הרבה מהבתים האלה זה רצפות בטון, זה שלדים שעוד לא הגיעו למימוש. << אורח >> סלמאן מולא: << אורח >> יש לי 1,000 בתים, הסבא כבר בונה לנכד שלו, נשבע לך. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> סלמאן, היא עכשיו נתנה לנו את אחת המתנות הגדולות ביותר שיכולנו להתפלל אליהן. היא באה ואומרת לנו וקובעת במסמרות כיועצת משפטית מוסמכת שכל השיח הוא לגבי בנייה שבהתהוות, משמע שהיא מאשרת לנו את ביטול התהליכים כלפי הבתים שכבר גרים בהם. סלמאן, אתה מקשיב מה אני אומר? << אורח >> באסם סעב: << אורח >> אבל אני שלוש שנים בונה, למה עכשיו צו הריסה? שלוש שנים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה, ד"ר באסם, תן לי, אני איתך, לא נגדך. דברי בבקשה, לילך. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אני שוב אגיד שמדובר בבנייה שלא הסתיימה, בנייה בהתהוות. זה צווי הריסה מינהליים, זה הכללים לפי החוק. אנחנו לא יכולים להוציא צו הריסה מינהלי למבנה קיים, שהוא מעל חצי שנה, שהוא מאוכלס יותר מחודש. זה מה שכתוב בחוק, אני לא מחדשת פה, וכל ראשי הרשויות לדעתי יודעים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> את אומרת לי, לילך, שאין צווי הריסה לבתים בנויים? זה מה שאת אומרת? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא לבתים גמורים ומאוכלסים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה זה לא? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> סלמאן, כמה בתים כאלה יש אצלך? קצר ולעניין, בואו נתקדם. << אורח >> סלמאן מולא: << אורח >> אני 400. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> הם אומרים שיש להם בתים, נכון? אז איך את אומרת לי את הנתון הזה? כאילו, מה עכשיו, את עובדת עליי או הוא עובד עליי? מי עובד עליי? << דובר_המשך >> לילך שלום: << דובר_המשך >> אני לא עובדת, בוודאי, על אדוני. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אז איך הם טוענים שיש להם בתים בנויים שיש עליהם צווי הריסה? << אורח >> שאדי קייס: << אורח >> אצלנו באבו סנאן יש 300 בתים מאוכלסים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני רוצה לשאול אותה, היא תענה לי. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אני מדברת כרגע רק על אכיפה בצווי הריסה מינהליים. יכול להיות שיש פה גם ערבוב, זה בסדר, לא כולם פה משפטנים, בין קנסות מינהליים, בין כתבי אישום שוועדות מוציאות. אני לא יודעת על מה מדובר. הנתונים שלי הם ידועים, הם הוצגו גם למשרד ראש הממשלה. מר ג'דבאן יודע שאנחנו מציגים כל חצי שנה למשרד ראש הממשלה כמה צווי הריסה מוצאים. אני לא הספקתי עוד לסיים, אז אני אגיד. צווי הריסה לא מוצאים נגד כל בנייה חדשה. אנחנו מוציאים צווי הריסה נגד בנייה חדשה שמסכלת תכנון, או בנייה חדשה שהיא מחוץ לגבולות התכנון בכלל. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה זה גבולות התכנון? הקו הכחול? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> לא רק הקו הכחול. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> איזה גבול? איך אני יודע מה הגבול? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> אני אחדד. אם בתוך הקו הכחול יש קרקע חקלאית ובונים בתי מגורים, גם שם אנחנו נוציא צווי הריסה. ואם זה מחוץ לקו הכחול, כן, גם שם אנחנו מוציאים צווי הריסה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> אנחנו מדברים על תוך הקו הכחול שאינה קרקע חקלאית. בואו נדבר על זה קודם כל. << אורח >> סיף משלב: << אורח >> כל צווי ההריסה באבו סנאן בתוך תוכנית מופקדת. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> חבר'ה, זה הכי פשוט בעולם. אני מבקש שתתייחסו, ברשותכם, לכל הבתים שנבנו בתוך תוכנית מופקדת. בואי תתייחסי לזה, אחרי זה לאט לאט נעבור כמה קומות. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> חבר הכנסת רביבו, אני אתייחס לזה. מדובר בצווי הריסה שהוצאו לתוכנית מופקדת שעוד לא אושרה. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> למה לא אושרה? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> כי עוד לא הסתיים הליך התכנון. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> כמה זמן? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> סליחה אדוני, אני לא יכולה לומר כמה זמן. << דובר >> אליהו רביבו (הליכוד): << דובר >> שואל אותך, תגידו לי כמה זמן זה סביר. אולי מישהו בפקידות מחכה עד שהכלב ימות? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> לילך, שמעי, אני מבין, את יועצת משפטית עובדת. אי אפשר להוציא צווי הריסה לבתים שהם בנויים כבר. עזבי, אלה שעכשיו רוצים לבנות, בסדר? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> צווי הריסה מינהליים אי אפשר להוציא לבתים בנויים מאוכלסים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> ואם אני עכשיו מביא לך הוכחות שאצלו יש בתים בנויים שעשיתם, 400 בתים, את מבטלת לי את צווי ההריסה האלה? << אורח >> לילך שלום: << אורח >> בכסרא סמיע? << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> כן, בכסרא סמיע. << אורח >> לילך שלום: << אורח >> שנייה, אז אני רוצה להגיד. יש הבדל אם אנחנו מוציאים צו הריסה לשלד, ואז ממשיכים בבנייה אחרי שיש צו הריסה מינהלי ומאכלסים, הצו עדיין תקף, כי הוצאנו אותו בשלב שבו היה שלד. ההחלטה של הבונה להמשיך בבנייה ולאכלס היא לא רלוונטית לצו ההריסה. רוב הצווים בכסרא סמיע פג תוקפם, והפכו להיות חקירות כי לא בוצעו. אז עם כל הכבוד לזה שיש 400, אין 400 מבנים חדשים בכסרא סמיע, אני באמת כופרת בנתונים האלה, אבל אם יש הרבה בתים בכסרא סמיע, מעט צווים הם חדשים. יש מ-2026 בכסרא סמיע ארבעה צווים. לצו הריסה מינהלי יש תוקף, התוקף שלו 60 יום. אני מבקשת לומר עוד שתי מילים, בבקשה. באמת, הקשבתי פה לכולם בקשב רב, תקפו אותנו, אני רוצה להגיד. צווי הריסה מינהליים מוצאים נגד העבירה, הם מוצעים נגד הבנייה. אין חקירה לברר מי ביצע את העבירה, זה לפי החוק. אנחנו וראשי הרשויות יודעים את זה, שאם יש חייל מילואים, חייל בסדיר שהוא הבונה, נכה צה״ל, גם על זה פונים אלינו ואנחנו בודקים כל מקרה לגופו. כשאנחנו מוציאים את צו ההריסה, אין לנו מושג מי בנה, זה יכול להיות א' וזה יכול להיות ג'. אין לי מושג, אבל אפשר לפנות אלינו. אפשר גם לפנות לבית המשפט, אבל אפשר גם לפנות אלינו, וגם למשרד המשפטים יש פניות. אנחנו מתחשבים בכל פנייה. יעיד על כך עאסם חאמד, שהיה פרויקטור של שר הפנים, שהעביר אלינו הרבה מאוד פניות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אין בעיה. אני חייב לסגור את הדיון. לילך, תודה. משרד המשפטים, רוסלאן. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> כן, אשמח להתייחס בקצרה. רוסלאן, ממשרד המשפטים. רוסלאן זה לא רוסי, זה דרוזי דרך אגב. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> אני יודע. מאיפה אתה? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> מע'אר. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> תגיד, יש לך מגרש לבנות? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא. גם אני סובל מהמצוקה הזאת. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> מה אתה אומר? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני אתייחס ממש בקצרה לכמה דברים שעלו פה. קודם כל, הנושא של 8 (ג), הסעיף הזה שהוסף באמת במחטף להחלטת הממשלה, והסעיף הזה בעצם אומר שתוכניות המתאר ביישובים הדרוזיים יהיו בהתאם לצפי גידול האוכלוסייה עד 2065. ללא צל של ספק, זה סעיף שהוסף להחלטת הממשלה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> פעם היה הסעיף הזה באיזושהי החלטה? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> אני לא בא להגן עליו, שנייה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> לא, היה פעם הסעיף הזה? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> לא. הסעיף הזה נכנס בתוך ישיבת הממשלה. לא התקיים לפני כן דיון מקצועי, לא הובנו מה ההשלכות של הסעיף הזה והוא גם לא הופיע בנוסח שעלה לדיון בממשלה. ואת הדברים האלה אמרתי בדיון של ועדת ההיגוי בראשות סמנכ״ל כלכלה במשרד ראש הממשלה, וראש מועצת כסרא ציטט את זה לפני כמה דקות. לאחרונה התקיים דיון בוועדת ההיגוי בנושא הזה, ויצא סיכום דיון ממשרד ראש הממשלה, שאומר בצורה הכי מפורשת שיש שאי אפשר יותר להסתמך על הסעיף הזה מהסיבה המאוד פשוטה שמשרד ראש הממשלה פנה ללמ״ס, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ושאל אותם. אמר להם, אם יש לכם נתונים לצפי גידול האוכלוסייה עד 2065? אמרו לו, אין דבר כזה, אין לנו. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> יש לכם נציג שם, מה אתם רוצים? אני סומך עליו. בואו נשמע אותו. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> ומה שנכתב בסיכום הדיון, והסיכום הופץ וליאסר יש אותו, כתוב בצורה מפורשת שלאור הפנייה ללמ״ס והתשובה שהתקבלה, אין תשתית עובדתית שיכולה לבסס שימוש בסעיף הזה ולכן לא ניתן להתבסס עליו. ראיתי שיאסר באמת פנה בעקבות סיכום הדיון למינהל התכנון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> למה יאסר צריך לפנות? למה משרד המשפטים לא מנחה את מינהל התכנון לא להשתמש בסעיף הזה, לפסול את הסעיף הזה? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> משרד המשפטים השתתף בדיון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אז למה לא הוצאתם הנחיה ממשרד ראש הממשלה למינהל התכנון? << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> הדברים שלי נאמרו בצורה הכי מפורשת שיש. זה לגבי הסעיף הזה. עוד משהו לנקודה שעלתה פה. באמת מקדמים תוכניות, רק חשוב באמת להבין שהרבה פעמים התוכניות האלה לא נותנות מענה, מהסיבה הפשוטה שלחלק קטן מהאנשים יש קרקעות פרטיות, ככה שהתוכנית, יכול להיות שיש תוכנית שאומרת שהיא מוסיפה סתם דוגמה, 300 יחידות דיור, אבל בפועל זה 300 יחידות דיור שנותנות מענה לקבוצה קטנה. למה? כי רק קבוצה קטנה יש לה קרקעות פרטיות, ולרוב האנשים אין קרקעות פרטיות. ולכן הפתרון לאותם אנשים מחוסרי דיור יכול להיות רק מקרקעות מדינה, כלומר משיווקים. עכשיו, לגבי שיווקים, אתם צריכים להבין שהגורם הרלוונטי בממשלה שאמון על הנושא הזה זו רשות מקרקעי ישראל, והם לא פה. לכן, אף אחד מהיושבים כאן לא יכול לענות. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה, רוסלאן. לפני שאני מעביר את זכות הדיבור לחבר הכנסת חמד, אני רוצה רגע להגיד לך משהו, לילך. באמת, הדיון, אני חושב שהיינו צריכים לעשות אותו עוד שעתיים, אבל תקשיבי, שנינו שליחי ציבור. רובנו פה בתוך החדר עובדים בשביל הציבור, עובדים בשביל המדינה. אני מבין אותך שאת אומרת אני פועלת על פי חוק, וזה בסדר וזה מקובל. אבל אני חושב שאת צריכה להיכנס, אם את יכולה להיכנס לתוך האירוע, בתוך המגזר, עם חבר'ה שהגישו תוכניות, במיוחד בתקופה כזאת מאתגרת, לבוא ולעצור רגע את כל התוכניות, את כל צווי ההריסה וכל הקנסות. זה דבר לא פשוט לבחור, אם זה שהוא בצבא או אם זה שהוא עובד, לבוא פתאום כשבא לך, המדינה אומרת לך אני נותנת לך 400,000, לך תתמודד עם זה בבית משפט. ואני כאחד שהתמודד מולכם יודע מה זה להיות באירוע, אתם הרבה הרבה יותר חזקים. זה מאוד קשה. אז אני חושב שאת צריכה לעצור את הקנסות, לעצור לרגע את צווי ההריסה, כי אם הגישו פה תוכניות, ראשי הרשויות, ואנחנו רואים היתכנות כמו מינהל התכנון, שאנחנו נוכל להלבין את המבנים האלה, אז אין לנו מה להיכנס לתוך האירועים האלה. ואני חושב שזה המשהו הקטן שאנחנו, את ואני וכל אלה שיושבים פה, בתור שליחי ציבור, יכולים לעשות בשביל האנשים, ואני חושב שזה גם מאוד יעזור. אני לא בעד עבריינות ולא בעד כלום, אבל פה לא מדובר בפולשים, פה לא מדובר באנשים שבכוחי ועוצם ידי, פה מדובר באמת באנשים טובים, ראשי רשויות שרוצים להתקדם, שהגישו תוכניות, שבאים למינהל התכנון, שבאמת מוכנים לבוא ולזרום כדי לנסות להלבין. אז אם אנחנו רואים שאפשר להלבין את המבנים בתוך התוכניות, ואנחנו מגיעים לשם, אם אנחנו רואים שזה לא מפריע באמת לציבור, אז בואו רגע נעצור, בואו נהיה אנחנו. בסדר, החוק אומר הרבה דברים. הרבה דברים החוק אומר, ואני לא אומר שצריך לעבור על החוק, אבל אני אומר, אם לנו יש את היכולת לעצור לשנייה, לחשוב על האירוע, לחשוב מחוץ לקופסא מה זה עושה, מה אנחנו כן יכולים לעשות, אני אומר לך שזו השליחות שלנו בתור נציגי ציבור. באמת, בואו ננסה לקחת את זה צעד קדימה, ונראה לי שאת בעזרת השם תעזרי. גם מראשי הרשויות, אני מבקש מכם באמת לבוא לדבר עם מינהל התכנון ואיתם, תקבעו איתם פגישות. בואו נעצור, בואו לא נשמע אמירה של נזיה דבור, אם את מכירה את ראש מועדת בית ג'אן, זה אחד האנשים היותר טובים ומשפחה מאוד מכובדת, ובית ג'אן הוציאה מלא מלא חיילים ולוחמים, ובמקרה זה ששם אותי ב-244 הוא גם גיסו של נזיה דבור, זה קאסם אבו חיה. אז באמת יש שם אנשים טובים, אנחנו לא צריכים להפוך אותם לאויבים. כאילו גם אם את אומרת את לא מתכוונת, זה החוק וזה הזה, בסוף בהתנהלות שלנו, שאנחנו לא חושבים מחוץ לקופסא, זה שאנחנו לא מנסים למתוח קצת את העניינים ולראות מה אפשר לעשות, אני מבין אותם שהם חושבים שאנחנו ככה, ולא מגיע להם ולא מגיע לאף אחד שתורם למדינה ושעושה למדינה ונאמן למדינה. אז זו בקשה אישית, גם של מינהל התכנון, שהוא צריך להיות שותף שלך, וגם שלך, ואם צריך אני גם אדבר עם המנכ״ל, ושראשי הרשויות ישתפו פעולה, באמת, בנועם, בכיף. אני לא אומר שלא, אבל באמת להזמין, לשתף פעולה, לעצור את הצווים, לעצור את ההריסות ואת כל הקנסות האלה שלא יודעים להתמודד, ובאמת בואו נתקדם. בואו ניקח את זה ונתחיל להתקדם עם האירוע. תודה רבה. לא הייתי בכל הדיון, אני רוצה שחבר הכנסת חמד יסכם את הדיון. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> חברים, אני רוצה באמת לסכם את הדיון. קודם כל, אני רוצה להודות לכל מי שהגיע לדיון הזה. אני חושב שהדיון הזה רק מראה על הקשיים והחסמים בתכנון. אני רואה את המשטרה שהגיעו לכאן. נכון שהמשטרה לא חלק בתכנון, אבל היא חלק, בואו נגיד משתמשים במשטרה לביצוע הצווים, ולכן הם הגיעו לכאן. אני לא יודע אם יש להם מקום בתכנון או שהם יכולים לעזור בתכנון. אבל המשטרה הגיעה, ואני יודע מתי משתמשים במשטרה ומתי מביאים את המשטרה. לכן אני רוצה לסכם את הדיון הזה. הסיכום שלנו כוועדה, לפעול לביטול הצווים והגזרות שהוטלו, להלבין את המבנים, השכונות הקיימות, לפעול להסרת חסמים בתכנון. אני פונה למינהל התכנון, אתם חייבים מפגשים עם ראשי הרשויות ולבחון את הצרכים של כל יישוב ויישוב. אתם חייבים את זה, לבחון את התוכניות שהוגשו, יש תוכניות שהוגשו, ולעשות התאמות לצרכים של היישוב, גם של התושבים, כי לא היה שיתוף פעולה עם הציבור בחלק מהתוכניות. ואני דורש ממשרד ראש הממשלה להנחות את מינהל התכנון לא להסתמך על סעיף 8 (ג), אחרי ששמעתי את נציג משרד המשפטים. סעיף 8 (ג) צריך לרדת מהתוכנית של החומש של העדה הדרוזית. אני אפעל לבטל אותו אחרי זה, אבל אני אומר לכם, עכשיו אני דורש ממשרד ראש הממשלה להנחות את מינהל התכנון לא להשתמש ולא להסתמך על 8 (ג). תודה רבה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> אבל הילה לא הזכירה את יחידות המיקרו. אני לא יודע הם מכירים מה זה יחידות מיקרו. 30 מטר. << אורח >> הילה לוי גדיש: << אורח >> לא הזכירו פה הרבה דברים. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> סליחה רגע, חבר'ה, רק מילה קטנה כי הוא רצה לדבר. << אורח >> בילאל אסעד: << אורח >> אני רוצה להוסיף משהו לסיכום של חבר הכנסת חמד עמאר. בילאל אסעד, מהנדס רשות הדרוזים במשרד ראש הממשלה. יש סעיף אחד שפספסת וזה הקמת הוועדה המשותפת, שחוסאם ראש מועצת ג'וליס הזכיר. אני חייב לציין שכל העבודה המקצועית ברמת הפקידות הממשלתית בוצעה בשלמותה ונגמרה בנובמבר 2025. אנחנו היום, טרם הוקמה ועדה מסיבה אחת. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> איזו ועדה אתה מתכוון? << אורח >> בילאל אסעד: << אורח >> ועדה משותפת, ועדה מחוזית. הנושא לא הושלם, כי אין שר פנים שיחתום על צו הקמה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> הבקשה הופנתה למשרד ראש הממשלה, למזכיר הממשלה, והוא מטפל מול אמיר ברקן בנושא. << אורח >> באסם סעב: << אורח >> אבקש הפרדת רשויות. אני מאוד מודה לכם. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> רוסלאן, מילה, כי אני חייב לסגור את הדיון, אני עם הפטיש. << אורח >> רוסלאן עותמאן: << אורח >> רק לגבי הוועדה המיוחדת, מה שקרה, שכל העבודה באמת נעשתה, הצו היה מוכן. ממש יום לפני, ממלא המקום של שר הפנים התפטר ולא היה שר פנים לחתום, ולכן אנחנו תקועים עם זה. << דובר >> חמד עמאר (ישראל ביתנו): << דובר >> אני הבאתי חוק לפני שנתיים, וענה לי שר הפנים, ואמר לי אני מקים ועדה, אני מבקש ממך לא לקדם את החוק, בוא נסיר את החוק, ואני מקים ועדה, והבטיח להקים ועדה לפני שנתיים. עד היום לא קמה. << אורח >> יאסר ג'דבאן: << אורח >> צריך הוראת שעה לבטל את הצווים, אחרת אנחנו נמשיך לסבול. << יור >> היו"ר ששון ששי גואטה: << יור >> תודה, הדיון נסגר. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 12:32. << סיום >>