החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2026-110953
סיכום דיון
מיום שלישי, ב' בתמוז התשפ"ו,
17.6.2026
בנושא:,
טיפולמערכתאכיפתהחוק בעבריינות במרחב המקוון,דוחשנתי 2022
הח"כ
אלון שוסטר - יו"ר הוועדה -
הדיון
מתכנס בין היתר,, על רקע פנייתה של חברת הכנסת
נעמה לזימי, אשר הציפה סוגיה רגישה ומשמעותית במיוחד לעת הזו –
אופן הפעלת סמכויות
האכיפה בעבירות ביטוי והסתה ברשת, אשר עלול לפגוע בחופש הביטוי וליצור "אפקט מצנן" על
המרחב הלגיטימי של השיח הפוליטי והאזרחי, דווקא בתקופה שבה ישראל מצויה בפתח מערכת
בחירות.
תופעת ההסתה היא חלק ממערכת רחבה ומדאיגה של עבריינות מקוונת, הכוללת עבירות הונאה,
תקיפות כופרה, סחר אסור, ופגיעה חמורה בקטינים. העידן
הטכנולוגי בו אנו חיים מציב אתגרים
מורכבים ומשתנים תדיר ועל האכיפה לשאוף לעמוד בקצב של התקדמות הפשיעה על שלל
מרכיביה.
עלפי ממצאי דוח המבקר, מערךהאכיפה הקיים במשטרה סובל מכשלים עמוקים:
●
כ-
87%
מהנפגעים מעבירות במרחבהמקוון כלל לא דיווחועל כךלמשטרה.
●
כ-
25%
מתיקיהחקירה שנפתחו נסגרו מיד עלהסף.
●
מתוךהתיקיםהפלילייםשנסגרו,בכ-
62.5%
מהמקריםעילתהסגירההייתהעל"ן(
עבריין
לא נודע,)
כאשר למעלה מ-
45%
מהתיקים נסגרים בתוך עשרת הימים הראשונים בלבד
מרגעפתיחתם.
●
מרכזהסייברהארצי(מס"א)פעלללאמתודולוגיהמפורטתותחתמחסורחריףבכוחאדם
מיומן.
מנתונים נוספים שהגיעו לוועדהעולה כי:
●
מעל 90%
מחקירות ההסתה שנפתחו מאז ה- 7 באוקטובר נפתחו נגד ערבים. מנגד, נטען
כי אין כמעט אכיפה של עבירו
ת ההסתה הקלאסיות שבחוק העונשין,
כגון הסתה לגזענות
והסתה לאלימות.
●
נשחקה חובת אישור הפרקליטות המוקדם לפתיחת חקירה בעבירות ביטוי, ומבוצעים
מעצרים ועיכובים עוד בטרם קבלת האישור. בנוסף, עולה החשש כי רף ההפללה בפועל
נמוך מהרף שנקבע בחוק, והאכיפה נשענת לעיתים על פרסומים היסטוריים ואף על
לייקים" ברשתות החברתיות."
●
במסגרת בירור הבלמים שנותרו במערכת, נבקש לקבל התייחסות גם להשלכותיה של
הקפאת תיקון 12
לחוק המאבק בטרור –
תיקון אשר ביקש להוריד את רף ההפללה
ולהחריגעבירות אלומחובתאישורפרקליטות, אך קידומונעצר.
האיזון בין המאבק הנחרץ וההכרחי בפשיעה ובהסתה לבין השמירה על זכויות היסוד וההליך
הדמוקרטי הואעדין במיוחד. תפקידה של
הוועדה
הואלוודא שמערכת אכיפת החוק מציבה מענה
אפקטיבי, נחוש ומקצועי לכלל ג
ווני הפשיעה ברשת –
החל מהגנה על קטינים, מאבק בהונאות
ובמתקפות כופרה, ועדלניהול שוויוני, מבוקרומידתי של אכיפת עבירותהביטוי והסתה.
נציג
משרדמבקר המדינה, פנינה גונן, דיווחה
שתקופת הביקורתהיתה בין מרץ-
אוגוסט2021
.
מטרת הביקורת: להציף פערים בכל הנוגע להיערכות ולטיפול מערכת אכיפת החוק בעבריינות
במרחב המקוון בתחומי פשיעה שונים ובהם:
גניבת מידע, סחיטה וכופרה, סחר באמצעי לחימה
וסמים, עבירות נגד קטינים, הונאה, הלבנת הון, הסתה לאלימות ולפשעי שנאה ותקיפת רשתות
תקשורת.
1
הנושאים העיקריים שנבדקו: * ההסדרה החוקית של המאבק בפשיעה המקוונת;
הסדרת פעילות
גורמי אכיפת החוק; שיתופי פעולה בין-רשותיים.
* טיפול מערכת אכיפת החוק בפשיעת סייבר -
התמודדות עם תופעות פשיעה מתפתחות; בניין
הכוח, הכשרות, משאבים ואמצעים לסיכול פשיעת סייבר;
הטיפול בתיקי חקירה שעניינם פשיעת
סייבר;פעילות יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה.
בתקופה שנבחנה בביקורת (2020) חלה עלייה תלולה של מאות אחוזים בהיקף העבריינות במרחב
המקוון, המסכנת את הפרט, הציבור הרחב, המסחר המדינתי והגלובלי ואף את ביטחון המדינה.
המשטרההיאהגורםהמרכזיהמופקדעלהטיפולבעבריינותבמרחבהמקוון,אולםהמערךהקיים
במשטרהאינומגובהבתפיסתהפעלהעדכנית;אינוכוללכוחאדםמיומןבמקצועותהסייברבהיקף
הנדרש לצרכים; ואינו מצטייד באמצעים הטכנולוגיים הנדרשים לביצוע עבודתו בשלמותה. על פי
נתונים משנת 2019,אף קיימת תופעה של תת-
דיווח למשטרהעל פגיעות מעבריינות מקוונת.
התגברות משמעותית של הפשיעה במרחב המקוון מחייבת את גורמי האכיפה להגביר את
ההיערכות שלהן באופן שיובטח המענה האכיפתי הדרוש. מוצע כי גופי האכיפה ירכזו מאמץ הן
בבנייןהכוחוהןבהפעלתולמאבקבעבריינותבמרחבהמקוון,
ובדבבדיקפידוכיכלפעולההנעשית
באמצעיםהטכנולוגיים שברשותם
תיעשה תוך שמירה על זכויות הפרט.
חה"כ נעמה לזימי טענה כי
יש שימוש בהסתה ברשתו
ת החברתיות לצורך מטרות פוליטיות.
מערכת אכיפת החוק מזמנת פעילים פוליטיים לחקירות על בסיס עבירות ביטוי. פעמים רבות יש
שיוךשלעבירותפוליטיותלעבירותטרור,וישלכךהשלכותארוכותטווח.
איןחקיקהסדורהבעניין
בניגוד למדינות בעולם.
מערכת אכיפת החוק צריכה את כל הכלים שנדרשים לה לצורך מיגור
הפשיעה.
לדבריה,
ראוישתהיההבחנהבנוגעלעבירותהסתהתוךמחיקתכללהמאפייניםהמזהים.
נציגי משטרת ישראל:
רפ"ק ניר שדה מסר שבחטיבת החקירות הוקם מדור פשיעה דיגיטלית כדי
להנחות מקצועית, לדאוג שהמתודולוגיה תהיה אחידה, הכשרות וביקורת. יש פערים טכנולוגיים
בכל הקשור להסרת אנונימיות, לא כל הפלטפורמות משתפות פעולה עם המשטרה (כמו טלגרם.)
חלק מהפעולות הן
וולונטריו
ת, ויש הגבלה למשטרה בשימוש בכלים. קיימת
פשיעה כלכלית
בעולמותהקריפטו.בשנים2024-2025
היהפערתקציביבנוגעלציודכפישעלהבדוח,התקבלמיליון
₪והפער הושלם ומתבצעת חלוקהלהשלמתהפערים.
רפ"ק עדי אלבוכר מסרה שלרשתות חברתיות בינ"ל אין מחויבות כלפי גורמי אכיפה שאינם
במדינתם.נוכחההגנהעלהמשתמשים,הןרואותלנכוןלממשמדיניותוולנטרית כמומסירתנתוני
מסגרתבעתההרשמהלרשת.חברותטוויטרוטלגרםאינןמשתפותפעולה,ועיקרההסתותהןשם,
בעודש
מטאוטיקטוקמשתפותפעולהומנטרותאתהרשתותכדילאתרהסתה.
הפרקליטותאמונה
עלהסרת תכנים ברשת, והמשטרה מנסהלגשר עלהפעריםנוכח חוסר השת"פ עםהרשתות.
סנ"צ
יפית גבאי
בחטיבת המודיעין
דיווחה שיש חמ"ל שמנטר דברים רבים ברשת, כגון: עבירות
אמל"ח,עבירותבנינוער,עבירותהסתה,וישהליךמסודרבנוגעלניטורהסתות.המשטרהנתקלת
בקשיים משפטיים, אין לה את הכלים והאישורים משפטיים שיש לגופים אחרים.
החלטת בג"ץ
ממרץ2026
אוסרתעלהמשטרהלנטרבאופןיזוםאחריאנשיםספציפיים.
המשטרהנערכתלקראת
הבחירות,היאלאתפתחבחקירהאםלאתקבלאתאישור
הפרקליטות.איןעיסוקמצידה
באכיפה
פוליטית.
פקד
תמרסגלמסרהשמשטרתישראלפועלתבתחוםביטויוהסתהבאמצעותמנגנוןסדורומבוסס
בהתאם להנחיית פרקליט המדינה. החוליה עוברת על התיקים והניטורים ומגבשת המלצה
משפטית שמועברת לפרקליטותהמדינה לצורך המשך החלטה.
נתונים: 462
פניות בגיןהסתה;
1,186
אישורי הפרקליטות לפתיחת
חקירה;
274
כתבי אישום.
נצ"מגלעדבהטאמרכיברוחהחוקועפ"יהנחייתפרקליטהמדינה,המשטרהפועלתבמנגנוןמסודר
ו
מבצעת בדיקות
לגבי אירועי הסתה לאלימות וטרור. אם מתעורר חשד לביצוע עבירה –
מתחיל
מנגנון של ח
וו"ד בחטיבת החקירות לבדיקת החשד, והיא
מועברת לפרקליטות המדינה. חופש
הביטוי הוא ערך יסוד במדינה דמוקרטית, והוא מתאפשר עד הקו שקבע המחוקק. ההתייחסות
בטיפול היא לעבירה,
ולא ראוי לעשות פילוח עפ"י דעות פוליטיות. הסמכויות שניתנות למשטרה,
כולל הטכנולוגיים, הם מעטיםוהלכואחורההרבה מאוד שנים.
נציג
י מרכז המחקר והמידע: רועי גולדש
מיט דיווח שבאירופה יש חוק שלפיו פלטפורמות רשת
גדולות מאוד
מחויבות לעשות הערכת סיכונים,
נעשה שימוש רב במסלול האכיפה הוולנטורי.
2
הפרקליטותפרסמהדוחותמידישנהעדשנת2024
לגביהסרתתכנים,אולםזהלאנעשהבשנת
יים
האחרונות.
רוניהרשקוביץ
מסרשלגבי
נתוניםלהסתהלטרור
ידועכיהחלמ-7באוקטובר
חלהעליהבתלונות,
בחקירות ובאישורי החקירה ועוד. יש נתונים חלקיים בנוגע לשנת 2024
ועבירות שהוגש בגינן כתב
אישום, כמו: הסתה לאלימות,לגזענות ועבירות בעלות מניע גזעני.
נציגי פרקליטות המדינה:
עו"ד
איתי גוהר מסר הש
פעילות להסרת תכנים החלה בסוף שנת 2015
,
ולאורך השנים חלה עליה תלולה והנתונים פורסמו באמצעות דשבורד ברשת. הפרקליטות אינה
שחקן רלוונטי באכיפה
פלילית
משום שאינה יעילה (המשתמש הינו אנונימי או מחוץ לגבולות
היכולת של המדינה לאכוף את החוק
ולנקוט בהליכים פליליים)
, אלא באכיפה
אלטרנטיבי
ת.
הפרקליטות מוזנת ע"י גופי הביטחון, מקבלת את התכנים ובוחנת אותם באופן משפטי בהתאם
לנוהלהעבודהשמפורסםברשתומתעדכןמעתלעת.הבחינהנעשתע"י3
תנאיםמצטברים:עבירה
ישראלית על החוק, האםהפרסום מפר את תנאי השימוש שלהחברותעצמן ואינטרס ציבורי.
עו"ד
שלומי אברהמסון
ציין
שהמחוקק קבע שכדי שתהיההסתהלאלימות (לא כל אמירה מובילה
להסתה), צריך שיהיה יסוד הסתברותי (אפשרות סבירה, אפשרות ממשית וודאות קרובה.)
נוכח
החשיבות של שמירה על חופש ביטוי, יש מנגנון קפדני שבוחן האם יש צורך לפתוח בחקירה ללא
הצדקה שמתחיל
ה מהמשטרה באמצעות מודיעין מנטר שמציף לחקירות.
החקירות בוחנות בכמה
דרגות עד להחלטה של גורם בכיר, ובמידה ונמצאה הצד
קה לחקירה –
נעשי
ת
פניה לפרקליטות
המדינה. מהירות הטיפול תלויה בסוג הפרסום. הפרקליטות סומכת על התראות מצד המשטרה /
שב"כויש
מקרים ספציפי
י
ם שהטיפול בהם נ
שעה בתוך מס' שעות. היאפועלת במנעד שבין שמירה
על חופש הביטוי לבין לחימה בהסתה לטרור ואלימות באופן שוויוני כלפי מגזרים שונים. רוב
התיקים שנפתחים ו
האכ
יפה שמתבצעת כיום היא בגין הסתה לטרור, במיוחד בהשפעת אירועי ה-
7
באוקטובר. הה
סתה לאלימות היא
מכל צדדי המפה הפוליטית, נפתחות חקירות ומוגשים כתבי
אישום. לשב"כ יש סמכויות שהוא יכול לפעול על פיהן, כולל פתי
חה
בחקירה בגין חשד להסתה.
עו"ד אברהמסון תומך בכך שאין פילוח של מבצעי העבירות.
לדבריו,
נתונים לא תמיד משקפים,
תלוי במס'התלונות ומגזרים שהיו בהםהסתה.
נציג
משרד המשפטים,
עו"ד
ניר וינטרוב, דיווח שהצעת החוק
לקריאה שניה ולקריאה שלישית
שקו
בעת שהמשטרה תוכל לפתוחבחקירה ללא אישור הפרקליטות נמצאת על שולחנה שלהכנסת.
עדי ישראלי-סטודנטית ופעילה חברתית,
אמרה כי חופש הביטוי נועד להגן על הזכות למתוח
ביקורת על מקבלי ההחלטות והשלטון עצמו. יש הבדל בין ביקורת לבין הסתה ברשתות, הגבול
חשוב וחיוני לשמירה על מדינה דמוקרטית. ה
חשש הוא
שרשויות האכיפה לא משמשות לסימון
הגבול, אלא הופכות להיות כלי משפיע על השיח. היא סיפרה כי
בעקבות פרסום ביקורת נוקב
ת
על
ידה, היא זומנה לחקירה ועברה תשאול ע"י סוכני שב"כ
, ו
מקבלת איומים עליה ועל בני משפחתה
ומדווחת על כךלמטא. השת"פ ביןהמשטרהוהשב"כ אינו חוקי לפי בג"ץ משנת 2017
.
עו"ד גונן בן יצחק, יועמ"ש במערך עוטף עצורים,
טען שרף ההסתה עולה מכל הכיוונים, והטיפול
נמצא רק בצד האחד של המפה פוליטית באופן מובהק. המשטרה והפרקליטות צריכים לנהוג
ביושר.
מנכ"ל
ארגון בצלמו,
שי גליק,
מסר ש
אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה. על המשטרה
והפרקליטות לעצור ולחקור את האנשים המסיתים לטובתם ולטובת החברה. אנשים צריכים
לחשוב פעמייםלפני שהם כותביםפוסטים.
נציגת האגודה לזכויות האזרח, הגר שכטר, מסרה שיש ברשות האגודה נתונים על אכיפה
כלפי
יהודים ולא יהודים
במסגרת בקשה לחופש מידע.
מהנתונים עולה שגם בעבירות שהן לא תחת
המאבק ב
הסתהלטרור –
ישיותר העמדה לדין שלערבים בהשוואהליהודים.
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה מודה
לחה"כ נעמה לזימי, יוזמתהדיון, ולכלהמשתתפים בדיון.
2.
הוועדה סבורה שהחיים בעולם הטכנולוגי דורשים
היערכות לאומית אחרת וכלים טובים
יותר להתמודדות.
3.
הוועדה מבקשת
ממרכז המחקר והמידע
להתחבר יחד עם ארגוני החברה האזרחית כדי
לדייק את שאלותהמחקר והפילוחלצורך קבלת דוח מקצועי ממשטרתישראל.
3
4.
הוועדה מבקשת
ממשטרת ישראל
לקבל פילוח נתונים עם הבחנה בין עבירות הסתה
לפעילות טרור
אלימות)( לבין בקרה על חופש הביטוי הפוליטי, כולל דיווח והתקדמות עד
סטטוס של פתיחת תיקים.
4