פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' 511 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה יום שני, ה' בניסן התשפ"ו (23 במרץ 2026), שעה 9:23 סדר היום: << הצח >> הצעת חוק הכניסה לישראל (הרחקת שוהה שלא כדין שהשתתף במשט לרצועת עזה) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026 (מ/1942) << הצח >> הצבעות נכחו: חברי הוועדה: יעקב אשר – מ"מ היו"ר סמיר בן סעיד יצחק קרויזר מוזמנים: יניב יוסף ארד – ראש מחלקת לוט"ר ונושאים מיוחדים, המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה גדעון שביב – עו"ד, ראש מחלקת מערכה מדינית-משפטית, המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה ערן קהת – ראש אגף בכיר זרוע הרחקה, מינהל אכיפה, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים יוסף מוסטקי – מתאם משטים, משרד החוץ מרב מרקס – עו"ד, מנהלת המחלקה למשפט דיפלומטי ואזרחי, משרד החוץ משתתפים באמצעים מקוונים: נעם כהאן – עו"ד, מינהל אכיפה וזרים, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים נדב גולני – עו"ד, רפרנט אוכלוסין, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים אל"מ יונתן קודיש – ראש מחלקת תכנון וארגון, זרוע הים, צה"ל, משרד הביטחון ייעוץ משפטי: תומר רוזנר גלעד קרן מנהלת הוועדה: לאה קריכלי רישום פרלמנטרי: ליאור ידידיה, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת חוק הכניסה לישראל (הרחקת שוהה שלא כדין שהשתתף במשט לרצועת עזה) (הוראת שעה), התשפ"ו-2026, מ/1942 << נושא >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏בוקר טוב לכולם. אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: הצעת חוק הכניסה לישראל (הרחקת שוהה שלא כדין שהשתתף במשט לרצועת עזה) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026 (מ/1942), לקריאה שנייה ושלישית. בבקשה להציג את החוק. ‏ << אורח >> ערן קהת: << אורח >> ‏ברשותך, נעלה את עו״ד נעם כהאן ממינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה. היא ממתינה בזום. ‏ << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏שלום, בוקר אור. בבקשה להציג את החוק. מי שמציג, צריך היה להיות פה. << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> ‏בוקר טוב. אני עו״ד נעם כהאן, היועצת המשפטית של מינהל אכיפה וזרים ברשות האוכלוסין וההגירה. אני מתנצלת; אני עם ילדים קטנים ובלי מסגרות, אז ביקשתי אם אנחנו יכולים להיות בזום. ‏ << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏בסדר גמור, כמו כל עם ישראל. ‏ << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> ‏הצעת החוק הזאת באה לקבוע הוראת שעה לקבוע הסדר שונה לגבי שוהים בלתי חוקיים שמשתתפים במשט שמטרתו להפר את הסגר הימי על רצועת עזה. הרעיון הוא לקצר את הזמן שצריך להמתין עד שניתן להרחיק אותם מ-72 שעות, כפי שקבוע היום בחוק הכניסה לישראל לגבי כל שוהה שלא כדין שניתן בעניינו צו הרחקה, ל-24 שעות בלבד. זאת כדי שכל הליך הטיפול במשתתפי המשט יקוצר ויחסוך משאבים. ‏ הרציונל מצדיק זאת, משום שלא מדובר רק באנשים שהם שוהים כאן שלא כדין ושיש להם זמני התארגנות. מדובר באנשים שבכלל לא רצו להגיע לכאן, אלא רצו להגיע לרצועת עזה. חיל הים מביא אותם לכאן כדי למנוע את הפרת הסגר הימי, וברגע שהם כאן הם שוהים שלא כדין, ואז אין על כך מחלוקת, וניתן להרחיק אותם בהקדם האפשרי. ‏ הצעת החוק מוצעת כהוראת שעה, גם משום שלא ברור כמה זמן התופעה הזאת תימשך ומה יהיו היקפיה. צריך לבחון שהכלי הזה מסייע להתמודדות מיטבית עם הדבר הזה ומקצר את הזמנים. היא נולדה בעקבות עבודת צוות שרוכזה על ידי המל״ל, בניסיון לטייב את הליך הטיפול במשטים ועם צפי למשט קרוב ורב-משתתפים באזור אפריל. מכאן גם הדחיפות בהעברת החוק בהקדם האפשרי, כדי שהוא ישמש אותנו כבר במשט הקרוב. ‏ הייתה הסכמה של כל הגופים שהדבר הזה יכול לייעל ולקצר את ההליך – שב״ס, המשטרה, רשות האוכלוסין וההגירה, חיל הים וכל הנוגעים בדבר. עד כאן. אשמח להשיב על שאלות. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏אם יש מישהו מטעם הממשלה שנמצא בזום ורוצה לעלות, שיבקש או שיכתוב בצ׳אט. ‏ << אורח >> נדב גולני: << אורח >> ‏אני יכול להגיד בקצרה? עו״ד נדב גולני ממשרד המשפטים. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כן, בבקשה. << אורח >> נדב גולני: << אורח >> אנחנו ליווינו את עבודת המטה להכנה ולקידום של הצעת החוק. מבחינתנו אין מניעה משפטית לקדם את הצעת החוק, ואנחנו מציעים לתמוך בה. ‏ << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏תודה רבה. אין מניעה ואין קושי? הכול בסדר? יופי. מי שנמצא כאן מטעם משרדי הממשלה, בבקשה להציג את עצמו. ‏ << אורח >> גדעון שביב: << אורח >> ‏גדעון שביב, ראש מחלקת מערכה מדינית-משפטית במל״ל. הצעת החוק היא פרי עבודת מטה רחבה שנערכה בקרב כלל גופי הממשלה בתכלול המל״ל, וכוללת הפקת לקחים מהתמודדות המדינה עם משטים קודמים. מדובר בנדבך מרכזי וחיוני בהיערכות המדינה לקראת המשט הבא, אשר צפוי לצאת ממספר מוקדים כבר ביום 12 באפריל הקרוב. בהתאם לפרסומים של משתתפי המשט, צפויים להשתתף בו כ-3,000 איש. עמדת המל״ל היא שיש לקדם את ההצעה בהקדם האפשרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏מישהו נוסף? כן, בבקשה. ‏ << אורח >> יוסף מוסטקי: << אורח >> ‏שמי יוסף מוסטקי, ואני מתאם את נושא המשטים במשרד החוץ. מטרת החוק היא להתמודד עם מה שמהווה פגיעה בביטחון ישראל וניסיונות באמצעות משטים לכפות על ישראל קו מדיניות. לישראל אין עניין לאפשר לאותם גורמים, פעילי המשטים, לנהל את התהליך על גבה. אנחנו לא מזהים כל מניעה מדינית לאימוץ הצעת החוק. הצעד האמור הוא חלק מהיותנו במציאות של מלחמה, מהצורך בהגנה עצמית ומתוך דאגה לביטחוננו הלאומי. ‏ << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏זה לא כפוף רק לזמן שיש הכרזה על מלחמה, נכון? ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏זה לזמן שיש הכרזה על מצור. ‏ << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏אם יש מישהו נוסף בזום מטעם הממשלה שרוצה לומר משהו, עכשיו זה הזמן. אם אין, מישהו מהציבור שיגיד שהוא רוצה או שיכתוב. לא? נשמע שאלות של הייעוץ המשפטי. ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏השאלה הראשונה מופנית לנציג המל״ל. אמרתם שזה פרי הפקת לקחים מהמשטים הקודמים. מהם הלקחים, ועל סמך מה הגעתם למסקנה הזאת? מה היה ניסיונכם במשטים הקודמים? ‏ << אורח >> יניב יוסף ארד: << אורח >> ‏בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. יניב ארד, ראש מחלקת לוט״ר ונושאים מיוחדים במל״ל. מדינת ישראל חוותה ניסיונות רבים לאתגר את גבולותיה ואת ריבונותה באופן שמתח עד הקצה את יכולות המערכת הביטחונית. אני עצמי נאלצתי להתמודד עם אירוע כזה ביום כיפור, יחד עם כלל המערכים המדיניים והביטחוניים. ‏הדבר גרם להוצאת משאבים רבים, להתמודדות תוך כדי מלחמה ולהסטת קשב. כלל החומרים שנצברו, שעל חלקם לא אוכל לפרט בדיון פתוח לתקשורת, נאספו בתחקורים לאחר ההתמודדות, ועל בסיסם קיימנו עבודת מטה מקיפה בנושא הזה. ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אתה לא עונה על השאלה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏נכוון אותו. הוא התחיל באופן כללי. עכשיו תנסה להגיע לאט-לאט לתיקון הזה ולשאלה מה יהיה טוב יותר עכשיו. ‏ << אורח >> יניב יוסף ארד: << אורח >> כשאותם גורמים מגיעים לחופי מדינת ישראל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> הם לא מגיעים לחופי מדינת ישראל. << אורח >> גדעון שביב: << אורח >> ‏אם אני יכול, הלקח העיקרי שהחוק הזה מנסה לטפל בו הוא שכאשר אנשים מובאים למדינת ישראל, לפי החקיקה הקיימת אנחנו חייבים להמתין 72 שעות כדי להרחיק אותם. ההערכה שלנו אחרי האירועים שהיו היא שזה מיותר. החוק צופה קצת שונה, ולכן במקרה הספציפי הזה - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זאת אומרת, ההמתנה שניתנת כיום – יכול להיות שהיו לה סיבות פעם, כשלא חשבו בהיבטים כאלה. היום, ככל שהזמן קצר יותר, התהליך יהיה יותר מהיר. << אורח >> גדעון שביב: << אורח >> כן. היום זו סיטואציה קצת שונה, ובמקרה של משתתפי משט, שמגיעים מאורגנים מאוד ומכירים את זכויותיהם, אפשר לקצר את הזמן כדי לייעל את המערכת ולחסוך הרבה משאבים. ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אם אפשר, תארו לנו את התהליך שקורה אחרי שמגיעה ספינה או סירה לגבולות המצור הימי ונתפסת על ידי צה״ל. מה התהליך שקורה? << אורח >> גדעון שביב: << אורח >> אני אפנה את זה לרשות האוכלוסין. ‏ << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> ‏ברגע שהם מגיעים לנמל שעליו הוחלט – בפעם שעברה זה היה נמל אשדוד, כל פעם בהתאם - - - ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏אני שאלתי לגבי תהליך התפיסה. האם מבקשים מהם להזדהות? איך זה קורה? מגיעים אנשים, עולים להם לספינה – כך אני מבין ממה שרואים בתקשורת. ‏ << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> ‏אתה שואל לגבי התהליך של חיל הים. אני לא מוסמכת להשיב כיצד תהליך התפיסה שלהם מתבצע. ‏ << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏תומר, אני חושב שהחלק שמעניין אותנו הוא מהרגע שהם נמצאים בתוך מדינת ישראל. ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏לא, הם לא מגיעים מהאוויר או מהחלל. מישהו מביא אותם, ולכן אנחנו צריכים להבין איך זה קורה. << אורח >> יונתן קודיש: << אורח >> בוקר טוב. כאן נציג חיל הים. אל״מ יונתן קודיש, ראש מחלקת התכנון בחיל הים. חיל הים מבצע את הפעולה האופרטיבית בהתאם להנחיות שהוא מקבל מהמטה הכללי, מאגף המבצעים ועל פי הדירקטיבה של הדרג המדיני. כאשר אנחנו מקבלים הנחיה לעצור משט שנמצא בדרכו לעזה, כוחות חיל הים פועלים לעצירת כלי השיט ולהשתלטות עליהם. מרגע שהשתלטנו על כלי השיט, אנחנו מביאים אותם לנמל הקרוב, ומשם האנשים שנמצאים על גבי כלי השיט מועברים לטיפול רשויות הפנים. ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏יש לי שתי שאלות בהקשר הזה. האחת, מכוח איזו סמכות אתם אוחזים באנשים? לגבי כלי השיט יש סמכויות לפי חוק הים הבריטי שישראל מסתמכת עליו לצורך העניין הזה, אבל אני מבקש להבין באיזו סמכות אתם משתמשים ביחס לאנשים עצמם. השנייה, מה התהליך שאתם עושים מולם? האם אתם מבקשים מהם להזדהות, והאם אתם נתקלים בבעיות בהקשר הזה? ‏ << אורח >> יונתן קודיש: << אורח >> ‏לגבי שאלתך הראשונה, היא צריכה להיות מופנית יותר לגורמי הדין הבין-לאומי. אני לא מומחה בתחום. אנחנו מקיימים את הפקודות כפי שאנחנו מקבלים אותן מאגף המבצעים ומהמטה הכללי. לגבי הסוגיות המשפטיות, אני לא רוצה להתחיל לענות, אל אף שאני קצת מבין בזה, כי אינני הגורם המוסמך לכך. ‏ לגבי שאלתך השנייה, אנחנו לא מקיימים תהליך זיהוי וטיפול מול האנשים על גבי כלי השיט. אנחנו דואגים - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> להביא אותם לנמל. << אורח >> יונתן קודיש: << אורח >> - - לשלומם עד לכניסתם לנמל. מהרגע שהספינה או הסירה נקשרת בנמל, אנחנו מעבירים אותם, תוך כדי תיעוד אחד-אחד, לרשות האוכלוסין, ומשם הטיפול הוא של רשות האוכלוסין. ‏ << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏ מה עושים רשות האוכלוסין מכאן והלאה? ‏ << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> ‏אומר בתמצית, ותגידו אם יש חלקים שאתם רוצים הרחבה לגביהם. אחרי שהם מגיעים לנמל, אנחנו מבצעים להם זיהוי בהתאם למסמכי הזיהוי שעליהם וזיהוי ביומטרי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה קורה אם אדם מסרב? << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> אני לא יודעת. יש סמכויות להפעלת כוח מינימלי לזיהוי ביומטרי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מה זה "אני לא יודעת"? על סמך איזו סמכות? << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> זיהוי ביומטרי נלקח מכל זר במדינת ישראל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> מזר שרוצה לבוא לישראל. לא מזר שמביאים אותו בכוח לישראל. << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> ברגע שהוא בישראל, אנחנו רואים בו שוהה לא חוקי. כך היה וכך אנחנו מתייחסים לאדם שנמצא בישראל - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כן, תמשיכי. זאת אומרת, יש אפשרות של שימוש בכוח? << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> יש אפשרות. לא נתקלנו בזה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בסדר, אם לא נתקלתם בסירוב זה דווקא טוב. << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> הם מכירים את העסק. הם יודעים למה הם באים. לאחר מכן הם עוברים שימוע בפני ממוני ביקורת הגבולות, שבמסגרתו הם נשאלים שאלות כמו בכל שימוע: אם הם יודעים ומבינים שהם שוהים שלא כדין, ואם יש להם משהו מיוחד, בעיות או קשיים. בסוף השימוע מתקבלת החלטת ממוני ביקורת הגבולות. ככל שלא עלה דבר חריג בשימוע, מוצאים צווי משמורת והרחקה לפי חוק הכניסה לישראל. לאחר מכן האדם עובר לתהליך של הרחקה. ‏ הצעת החוק הזאת באה לומר שגם אם האדם לא חותם על כתב ויתור – בחוק קיימת אפשרות לחתום על ויתור ולהסכים להטסה מיידית מישראל. אדם לא חייב להשתמש בזכות שניתנת לו לשהות מרגע הוצאת צו ההרחקה – פרק הזמן שיעמוד לרשותו עד שלנו מותר להרחיק אותו ביוזמתנו יהיה 24 שעות ולא 72 שעות. ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏במהלך 72 השעות האלה, מה קורה איתו? הוא במשמורת, אני מניח? << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> כן. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> האם נתקלתם בפעולות שנעשו על ידי מי שהוחזקו במשמורת בתקופה הזאת? << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> מבחינת הליכים משפטיים? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא יודע. תגידי לי מה הם עשו. קודם כול, האם היו בעיות פיזיות או התנגדות? ‏ << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> ‏בעיות פיזיות זאת שאלה לשב"ס, משום שאנחנו לא אחראים על המתקן שבו הם מוחזקים; זה מתקן שב״ס. מבחינת טענות, במשט הקודם הם גם עברו את בית הדין לביקורת משמורת. ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏זאת אומרת, הם פנו לבית הדין? ‏ << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> ‏הם לא פנו. בית הדין לביקורת משמורת הוא ביקורת יזומה שצריכה להתבצע בתוך 96 שעות. הם לא צריכים לפנות, אם כי מותר להם לפנות באופן מיידי. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אני לא מבין. אנחנו מדברים כאן על 72 שעות. עד 96 שעות לא צריך להביא אותם, אם אני זוכר נכון. << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> נכון, לא צריך להביא אותם. במשטים הקודמים הם כן ראו בית דין, כי לא ידענו איך הדברים יתגלגלו ולא רצינו - - - ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏לא הייתם בטוחים שזה יהיה פחות מ-72 שעות? אוקיי. זה מקרה פרטני שהיה באותו מקרה. האם הם ניצלו את הזמן הזה כדי להגיש הליכים משפטיים או דברים כאלה? ‏ << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> ‏הייתה עתירה אחת לבג״ץ, שהוגשה על ידי מספר משתתפים, שלמיטב זיכרוני היו אולי דיפלומטים של אחת המדינות. היא נדחתה אפילו בלי תגובת המדינה, וניתן צו חלופי שהערכאה המוסמכת היא בית הדין לעררים, ולא הוגש הליך לבית הדין לעררים. ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏משרד החוץ, האם נתקלתם בתגובות בין-לאומיות לתהליך הזה של ההחזקה במשמורת והשחרור? אני לא מדבר על המשט עצמו ועל האופן שבו מטפלים בו באופן כללי, אלא על הדבר הספציפי הזה. ‏ << אורח >> יוסף מוסטקי: << אורח >> ‏ברוב המצבים קיבלנו בקשות מהקונסולים לגישה של קונסולים, לקיים את התהליך כמה שיותר מהר ולשלוח את הפעילים חזרה. ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏כלומר, אפילו המדינות הרלוונטיות ביקשו לקצר את התהליך. << אורח >> יוסף מוסטקי: << אורח >> רצו לשלוח אותם. למיטב זיכרוני, זה מה שהיה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ועכשיו רק תסיימי את סוף התהליך אחרי שחלף הזמן שבו הייתם מחויבים להחזיק אותם במשמורת. ‏ << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> ‏אנחנו פועלים להרחקה מאחד ממעברי הגבול חזרה למדינה. זה יכול להתבצע דרך נתב״ג או דרך מעבר יבשתי, בהתאם למה שיש לנו. בפעם הקודמת, בזמן הסבב באיראן, היו מגבלות על הטסות ולא היו טיסות, ולכן בוצעו הרחקות דרך מעבר יבשתי. בשלב הזה התהליך כבר דומה להרחקה של כל שוהה שלא כדין אחר. ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏ברשותך, אומר כמה משפטים לגבי הנושא. לגבי שאלת עצם חוקיותו של המצור הימי על רצועת עזה, או על כל גוף מים אחר שאינו בתחום ריבונותה של מדינת ישראל, קיימים ספקות. הממשלה אוחזת בעמדה שהדבר חוקי. יש על כך מחלוקת, ולא ניכנס אליה כאן משום שהיא חורגת מגדר הנושא, אבל חשוב שהוועדה תדע שיש החולקים על כך, לפחות בתחום דיני הים. ‏ לגבי התהליך שמוצע כאן, הקונסטרוקציה המוצעת, וכפי שאנחנו מבינים משיחות מוקדמות, כך נוהגים לא מעט שנים, היא קונסטרוקציה שהופכת אנשים שהגיעו לישראל בכוח, כלומר לא ביקשו להיכנס לישראל אלא הגיעו בטענה שהם מפרים סגר ימי כזה או אחר, לשוהים שלא כדין שלא מרצונם. הדבר מעורר שאלות לא פשוטות. כך למשל, שוהה שלא כדין, מעצם היותו שוהה שלא כדין, נחשב עבריין פלילי, כי הוא מפר את חוק הכניסה לישראל, ובמקרה הזה הוא עושה זאת שלא מרצונו לכאורה. לכן השימוש בקונסטרוקציה של שהייה שלא כדין לצורך הפעלת צווי הרחקה וכו' מעורר שאלות לא פשוטות. מאידך גיסא, גם את ההסדר האחר שקיים בחוק הכניסה לישראל, של סירוב כניסה לישראל למי שמבקש להיכנס לישראל – וכידוע, כאלה מורחקים מיד, ללא צורך בצו הרחקה – קשה יהיה להפעיל במקרה הזה, משום שהם לא מבקשים להיכנס לישראל. ‏ יחד עם זאת, לאור הדחיפות שמציגה הממשלה, לאור העובדה שנוהגים כך מספר שנים לפחות לגבי משטים שהיו עד כה, ובהתחשב בכך שהממשלה מציעה את ההוראה כהוראת שעה לשנה, אנחנו חושבים שאפשר להתקדם עם הצעת החוק, למרות הבעייתיות שאנחנו רואים בה. זאת מתוך פנייה לממשלה לגבש הוראה מיוחדת שתתייחס למצבים האלה, שאינם מצבים רגילים, של אדם שלא מבקש להיכנס לישראל ומובא אליה בכוח, מכוח טענה של המדינה שהוא מפר מצור כזה או אחר, ולתת מענה ספציפי וייחודי למצב שבו אדם מובא בכוח לישראל, לא ביקש להיכנס אליה ואינו נמצא בה מרצונו, ולכן קשה לראות בו שוהה שלא כדין במובן הרגיל. בקונסטרוקציה הנוכחית אפשר להתקדם עם הוראת השעה, כאשר אנחנו מניחים ומבקשים שהממשלה תבצע עבודת מטה יסודית בעניין הזה, ותיזום, ככל שיהיה צורך ובהתחשב בטענה שעלולים להיות משטים נוספים בעתיד, הוראה קבועה או מבוססת יותר שתתייחס לסיטואציה המיוחדת הזאת. ‏ << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏אוקיי. הערות? מישהו שנמצא בזום? מישהו שנמצא כאן? אם כך, נעבור להקראה. ‏ << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ‏הצעת חוק הכניסה לישראל (הרחקת שוהה שלא כדין שהשתתף במשט לרצועת עזה) (הוראת שעה), התשפ״ו–2026 תיקון סעיף 13 – הוראת שעה 1. (א) בתקופה של שנה מיום פרסומו של חוק זה, יקראו את חוק הכניסה לישראל, התשי״ב–1952, כך שבסעיף 13, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: ״(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ד), לעניין שוהה שלא כדין שנכנס לישראל במסגרת השתתפותו במשט שנועד להפר את הסגר הימי החוקי שהטילה מדינת ישראל על רצועת עזה, וניתן עליו צו הרחקה, יחולו עליו הוראות הסעיף הקטן האמור בשינוי זה: במקום "שלושה ימים" יקראו "24 שעות״." (ב) הממשלה, באישור הכנסת, רשאית בצו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה שלא תעלה על שנה אחת בכל פעם. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏אנחנו חושבים שסעיף קטן (ב), כפי שאמרתי, בעייתי. מכיוון שאנחנו רואים בהסדר המוצע מענה דחוף לאירוע, שהפתרון הקבוע שלו לא צריך להיות במסגרת הזאת - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אתה אומר שההצעה היא הצעה להוראת שעה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אכן, אבל יש פה בסעיף קטן (ב) אפשרות להאריך את הוראת השעה הזאת בתקופות נוספות, כשזה גם לא מוגבל בזמן, לכאורה. לכן, אנחנו מציעים שסעיף קטן (ב) לא יחוקק, והממשלה תבצע בשנה הזאת עבודת מטה. ‏ << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏יש פה איזה סעיף שנותן לממשלה להאריך? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> כתוב: "הממשלה באישור הכנסת". << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מה שהיועץ המשפטי אמר זה שמצפים שהממשלה תגבש הסדר קבוע אחר. << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> הממשלה עשתה עבודת מטה השנה. עזוב את התוצאות של עבודת המטה - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה רע מאוד. אם זו העבודה – זו בעיה. כפי שאתם מבינים, אנחנו הצגנו את הבעייתיות - - - << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> יש הוראות שעה שמוארכות בהתאם לבחינה בשטח של השפעת החקיקה – זה דבר מקובל. זה לא ראשוני. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> אנחנו לא מדברים פה על השפעת החקיקה. אנחנו מדברים על כך שההסדר כשלעצמו מעורר שאלות, ולכאורה איננו מתאים, על פניו, למצב שאנחנו מתארים כאן. שאלתי את נציג הצבא מכוח איזו סמכות הם מחזיקים אותם ומביאים אותם לארץ ולא נתקבלה תשובה, ושאלתי לגבי הדברים האחרים – אני לא אחזור על מה שאמרתי. אפשר לקדם את הצעת החוק הזו כהוראת שעה כדי לתת מענה לבעיה שאתם מתארים, אבל כדי לתת לה מענה קבוע, צריך - - - << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני מציע שניתן אפשרות להארכה, אבל נגביל אותה לעוד שנה נוספת. ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏אם זו בקשת הוועדה, זה אפשרי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בסדר? אם אתה חושב אחרת – תגיד. << דובר >> קריאה: << דובר >> זה מקובל. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> בנוסף, כדי שלא ייווצר מצב שבו הכנסת לא יכולה לדון בכך בפועל, נהוג בהוראות מהסוג הזה לכתוב שהבקשה של הממשלה תובא לוועדת הפנים, ולאחר שתתקבל המלצה של ועדת הפנים היא תובא לאישור הכנסת. כך נעשה בחקיקה אחרת. << אורח >> גדעון שביב: << אורח >> אנחנו רוצים הפסקה קצרה להתייעצות בבקשה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 09:42 ונתחדשה בשעה 09:55.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏אנחנו מחדשים את הישיבה. אחרי ששמענו את דברי היועץ המשפטי מבחינת תיחום זמן הוראת השעה וההליך של ועדת הפנים, נשמע את עמדת הממשלה. ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏היו שני נושאים. הראשון הוא משך הוראת השעה: אני הצעתי הוראת שעה לשנה, והוועדה ביקשה אפשרות לשנה נוספת, כלומר שנה ועוד שנה. השני הוא שאם משאירים את ההוראה של האפשרות להאריך בשנה, לפני שבקשת הממשלה מגיעה לאישור הכנסת היא צריכה להידון בוועדה, והוועדה מגישה את המלצתה לכנסת. הממשלה עושה את הצעד הראשון, פונה לוועדה, הוועדה ממליצה לכנסת והכנסת מחליטה. הם ביקשו בלי הוועדה. כך זה בחוק האזרחות והכניסה לישראל, ובחקיקה אחרת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> זה בלי הוועדה? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> עם הוועדה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> יש לך משהו לומר? ‏ << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> ‏העמדה שלנו היא שצריך לתת כאן שנה ועוד שתי הארכות, במיוחד בשים לב לכך שאנחנו נכנסים עכשיו לשנת בחירות, שבמסגרתה לא יהיה אפשר לקדם את הדבר הזה. ‏ << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏בסדר גמור, נלך על שתי הארכות, אבל בהמלצת ועדה. ‏ << אורח >> נעם כהאן: << אורח >> ‏בסדר. ‏ << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏אוקיי. אתה רוצה לומר משהו? בבקשה. << אורח >> גדעון שביב: << אורח >> לא הצלחנו לקבל עמדה, ולכן אנחנו נתמוך בעמדת הגוף המקצועי. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> בסדר גמור. תודה רבה. ‏ << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ‏אני חוזר על השינויים: ניתן יהיה להאריך פעמיים בכל פעם בשנה אחת. ההליך יהיה שהממשלה תפנה לוועדת הפנים להתייעצות - - - << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> לא. לקבלת המלצה. ועדת הפנים ממליצה לכנסת. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> אני לא מצליח להבין. אני מכיר בקשה של ממשלה שמגיעה לדיון בוועדה, ומאושרת או לא מאושרת. אתה מדבר על המלצה? אפילו לא על אישור? << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏ההמלצה היא למליאה. יש מספר חוקים שבהם קיים תהליך כזה כאשר הממשלה מבקשת להאריך חוק. הדוגמה המוכרת היא חוק האזרחות והכניסה לישראל בעניין איחוד משפחות. הממשלה מבקשת המלצה של ועדת הפנים, ועדת הפנים ממליצה והמליאה מאשרת. זה מה שאנחנו מציעים שיהיה גם פה. << דובר >> יצחק קרויזר (עוצמה יהודית): << דובר >> למה צריך את המליאה? << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> כי כך נהוג בחוקים האלה. אתה שואל אותי למה? אני לא חושב שצריך, אבל זו העמדה המשפטית ואני מכבד אותה. << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> זה מה שהממשלה הציעה. ‏ << דובר >> גלעד קרן: << דובר >> ‏הממשלה הציעה מליאה בכל מקרה. הכלל הוא שהוראות שעה מוארכות בחקיקה ראשית מלאה בשלוש קריאות. כאן מדובר בקיצור ההליך. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הממשלה ביקשה מליאה. מה שהייעוץ המשפטי של הוועדה אומר זה המלצה של הוועדה ומליאה; לא שלוש קריאות וכו', ‏ומאחר שזה מקובל בחוקים אקוויוולנטיים אחרים – זה מקובל עלינו. אפשר להצביע? ‏ << דובר >> תומר רוזנר: << דובר >> ‏יש הסתייגויות של יש עתיד. ‏ << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ‏אני מעלה להצבעה את ההסתייגויות של יש עתיד. מי בעד ההסתייגויות של יש עתיד? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> אין. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי נגד? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> שלושה נגד. הצבעה ההסתייגויות לא התקבלו. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> ההסתייגויות הוסרו. ‏יש בקשות רשות דיבור. עכשיו נצביע על הצעת החוק. מי בעד הצעת חוק הכניסה לישראל (הרחקת שוהה שלא כדין שהשתתף במשט לרצועת עזה), הוראת שעה, התשפ״ו–2026, מ/1942, כפי שהוקראה ובתיקונים שנעשו? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> שלושה. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> שלושה בעד. מי נגד? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> אחד. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> מי נמנע? << דובר >> לאה קריכלי: << דובר >> אין. הצבעה אושר. << יור >> היו"ר יעקב אשר: << יור >> הצעת החוק אושרה ותעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאה. ‏ << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 10:00. << סיום >>