החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2025-209075
סיכום דיון
ישיבת ועדה משותפת
עם ועדת כלכלה
מיוםשלישי, ג' בטבת התשפ"ו,
23.12.2025
בנושא:,
מיסוי מטבעות
דיגיטליי
ם, דוחשנתי 2025
הח"כ
אלוןשוסטר-יו"ר הוועד
ה,ב-
15
השניםהאחרונותהעולםכולועדלצמיחהבשוקהפיננסי
של הנכסים הדיגיטליים, כולל מטבעות דיגיטליים וקריפטו,
וישראל כמובן אינה יוצאת דופן
בתחום זה. שוק הנכסים הדיגיטליים הגיעו בשיאו
לכשלושה טריליון דולר ופוטנציאל גביית
המיסים המוערך בישראל מפעילות בשוקזה, עשוי להגיעל
שנייםעד שלושה
מיליארד שקלים.
העלייה ההולכת והגוברת בשוק זה וההכנסות הגבוהות מתחום המטבעות הדיגיטליים מצריכים
אסדרה שתאפשר למדינה לגבות מיסים באופן מיטבי
,לקדם צמיחה במשקולבסס את מעמדה של
ישראלכמעצמה טכנולוגית כלכלית.
חה"כ אביגדור ליברמן - מ"מ יו"ר ועדת הכלכלה, נפח הקריפטו הולך וגדל משנה לשנה, כמו גם
השימוש בו על ידי אזרחי ישראל
. ה
אסדרה של הנושא הי
א קריטי
ת בהיבט החוקי, היות וזה חצי
חוקי. הנושא מובל על ידי הממונה על שוק ההון,
ומעבר לרישיונות זמניים שמאריכים מעת לעת,
אין החלטה סופית. ההידברות בין הגופים הרלוונטיים לנושא
אינה מדביקה את הקצב,
והפער בין
השימוש
והתפתחותשוקה
קריפטולביןהא
סדרה-
הולךוגדל,
גם
בישראלו
גםבעולם. ישלצייןכי
מרביתפעילותהקריפטו של ישראלים (אנשיםפרטיים וחברות) מתבצעת בחו"ל.
נדרש לקיים
שולחן עגול שבו ישבו השחקנים המרכזיים -
הממונה על שוק ההון,
רשות המיסים,
הרשות להלבנת הוןובנקישראל-
במסגרתויש לבצע קבלתהחלטות ואסדרה מיטבית שלהנושא.
אמנםדוחהמבקרמתייחסלמיסוי,
אבלישנםהיבטיםרביםנוספיםבתחוםהקריפטולמעטגביית
המיסים. ההיבט המרכ
זי הוא התחרות ב
תחום הפיננסי בישראל זהו התחום הכי ריכוזי,. ולמעשה
יששניבנקיםגדוליםששולטיםשליטהכמעטמוחלטתבשוק,מהשאינודברסביר.ודאישהבנקים
ירצו להיות מעורבים בשוק ההון, אבל לבנקים אין עניין בפיתוח וממילא התפיסה הרווחת בקרב
הבנקים היא מאוד שמרנית.
ולכן, הגוף המוסמך ביותר להסתכלות המערכתית הרחבה בהקשרים
האלה, הינוהכלכלן הראשי.
נוסף על כן, יש
לתת דגש בהיבט הפיתוח הטכנולוגי -
מאחר ובתחומים הללו משתמשים
בטכנולוגיותהמתקדמותביותר-בכחאדםמיומן,
ובשליטהבניסיונותלהשתמשבאותםאמצעים
דיגיטליים לצורכי טרור ופשיעה מאורגנת.
1
נציגי
משרד מבקר המדינה,
עו"ד
צחי סעד, מסר
כי
דוח הביקורת
התרכז במיסוי של המטבעות
הדיגיטליים.מדוברבשוקעולמיבהיקףרחבביותר,
דינאמי,מתפתחוטכנולוגי
מאוד.
ישנםלקונות
ופערים
משמעותיים באסדרה של תחום הקריפטו בישראל, והם מייצרים
חוסר ודאות
שגורם
לפגיעה ביכולת של חברות ויחידים לפעול, פגיעה
בהתפתחות הטכנולוגית לואובדן הכנסות של
המדינה,היות
ו
כמעט
ואיןגבייתמסבתחוםזה.
הצבענובדוחעלאומדןשל
הפסדבהכנסותשנגרם
למדינה כתוצאה מבעיית האסדרה, אשר עומד על שניים
או שלושה מיליארד שקלים.
בסופו של
דבר,האסדרה מתעכבת מאוד בזמן שהטכנולוגיה
מתקדמת באופן מואץ.
הדוח מצביע
גם על החסמים בביצוע תשלומי המס דרך הבנקים המסחריים, שלמרות ניסיונות
שנעשו לפתור
אותם,
הם לא צלחו וזה מביא גם לזה שאין
תשלום מס בפועל למדינה. עוד מצביע
הדוח
על הצורך למצוא איזון נכון וראוי יותר בין הרצון לאפשר התפתחות טכנולוגית ופעילות
כלכלית
לגיטימית לתשלומי מס,
לבין
צורך למנוע שימוש לרעה בטכנולוגי
ה
גם למימון פעילות
עבריינית, להלבנת הון
ועוד.
האיזון
לא קיים היום ונגרמת פגיעה משקית, פגיעה
כלכלית ופגיעה
לאוצרהמדינה.
פז אלמוזלינו, מסר בדיון כי
מטרת הביקורת הייתה
קידום
האסדרה בתחום מיסוי המטבעות
הדיגיטליים על רקע
הצמיחה בשוק הנכסים הדיגיטליים ובשל האסדרה החסרה בתחום, מתוך
הבנה
כי האסדרה היא הכרחית לצורך הגנה מהסיכונים הכרוכים בטכנולוגיה כמו גם הטוב
המתאפשר מההזדמנויות שהטכנולוגיה מציעה. האסדרה בתחום הקריפטו טרם הושלמה למרות
שרשותהמיסיםהייתהאחתהמדינותהחלוצותלפרסםכללימיסוי.הגופיםהמבוקריםבדוח
הינם
רשות המיסים, משרד האוצר ובנק ישראל. בבחינת נתוני המפתח, בסוף שנת 2023
, שוק הנכסים
הדיגיטליים עמד על 1.67
טריליון דולר והיום ההערכות מדברות על כ- שלושה
טריליון דולר.
פוטנציאל גביית המס מהקריפטו בישראל כאמור, עומד על
שניים עד שלושה מיליארד שקלים.
שיעור הדיווח
עומד על כ-
500
דיווחים בממוצע בשנים 2018-2022
בשנה
מתוך פוטנציאל דיווח
מינימלי מוערך של200,000
משתמשים,
א
חוז אפסי של מדווחים.
הנושאים העיקרייםשנבדקובדוח:
קביעה והתאמה של כללי המיסויוהדיווח
משאבים העומדים לרשות רשותהמיסיםלטיפול בדיווחים
תשלוםהמס מהכנסותהקריפטו
ה
המלצות כפישעלו בדוח הביקורת:
אסדרה-
על
רשותהמיסים לפעולעםהמאסדריםהרלוונטיים לקידוםהאסדרה הכוללת,
תוךבחינתהפעולותשנעשובמדינותמפותחותאחרותב
עולם,להשלים
אתקביעתמדיניות
מיסוי מעודכנת לקריפטו
ולעגן
אותם בחקיקה.
גם בהקשר לעיגון בחקיקה של נוהל גילוי
מרצון שהיום עובדלפי נוהל הוראת שעה.
דיווח על החזקה ופעילות בקריפטו -
על רשות המיסים
להתאים את
תדירות הדיווח
הנדרשתוטופסיהדיווח
לאופי השימוש בקריפטו,
כמו גם
להשלים
את מיזם"הצהרתהון
מקוונת" שנמצאעל הפרק משנת 2015
, שעד למועד סיום הביקורתלא הושלם. עלהרשות
לבחון את הגורמים לשיעור הדיווח האפסי על פעילות בקריפטו ולגבש מדיניות להגברת
הדיווח.
משאביםלטיפולשומתי-
מומלץשרשותהמיסיםתפעללגיוסושימורשלכוחאדםמקצועי
ותבצעהדרכותוהכשרותמעשיותלמבקריםולמפקחיםלטיפול
בתיקיקריפטו
באופןיעיל
ומקצועי,
לרבותהפעלת כלים
פרקטיים וטכנולוגייםלבחינת הדיווחים.
2
על רשות
המיסים
לבחון
את תרומת נוהל תשלום
המס על קריפטו דרך בנק ישראל
(עוד
טרם יוארך תוקפו,) ות
ערוך הליך הסקת מסקנות וביצוע התאמות, לרבות הרחבות
לאוכלוסיות נוספות, תוך התייעצות עם בנק ישראל,
הרשות להלבנת הון
וגורמים נוספים
בשוק,
בכדי שהקושי בתשלום המס,
לא יעמיד עוד חסם לדיווח על הכנסות מפעילות
בקריפטו.
ההבנההיא
שנ
עשופעולותרבותעלידירשותהמיסיםלאחרסיוםכתיבתהדוח,אךלפניה
עודדרך
ארוכה.
נציג משרדהאוצר,חובבאלסטר, מאגףהכלכלן הראשי,
מסר
בדיון כי ישנם
מספר תיקוני חקיקה
שהוחלטובהחלטתהממשלה.שתיחקיקותראשיותומספרחקיקותמשנה.
פקודתמסהכנסההיא
אחת מהחקיקות הראשיות,
אשר עברה ועדת שרים,
וגם שתי תקנות
שפורסמו בעניין ניכוי מס
במקור ולעניין פטור מהגשת דין וחשבון. אנחנו רואים חשיבות רבה במתן ודאות לשוק לעניין
תשלוםמיסים,וזההעיקרוןשעומדבבסיסדוחהכלכלניתהראשיתעלנכסיםדיגיטלייםוגםלעניין
החלטת הממשלה על נכסים דיגיטליים. היינו רוצים לקדם מדיניות מבוססת סיכונים אך כזו
שמא
פשרת פה בישראל פעילות תקינה,
בשביל לסמן
באופן ברור מי החברות, מי הגופים ומי נותני
השירותים שהיינו רוצים שיפעלו פה.
נציג רשות שוק ההון,
אלי טובול, מסר כי אחת המשימות המרכזיות שעתה נמצאת בשלבי סיום,
זהחקיקת ה
סטייבלקוינס והפיקוח על הנפקתמטבעות יציבים, וזהו צעד משמעותי לפיתוח השוק
ומערכות הגומלין.
לפי החלטת ממשלה, הנושא יועבר לפיקוח של בנק ישראל והעקרונות נכתבים
ומנוסחים בשותפות ומביאים לידי ביטוי עמידה בסטנדרטים בינלאומיים. ההערכה היא כי
תזכיר
החוק
יפורסם בשבועות הקרובים. לעניין תיקון חוק השקעות משותפות בנאמנות ותיקון חוק
ניירות הערך בעניין פיקוח על מסחר ונכסים דיגיטליים -
הגורם העוסק בתזכירים אלוהם הרשות
לניירות ערךותזכירי החוק יוגשו מטעםהאוצר.
ב
רשות שוק ההון, ישנה מחלקה ייעודית לעיסוק בנושא ובה עובדים כ- 5 עובדים
במצטבר. מדובר
בתחומים הדורשים קשב ומומחיות ומלבד לנושאים אלה, ברשות נדרשים לתחומים נוספים
אחרים
,ואין ספק כימתבקש כח אדםנוסף.
נציג רשות החדשנות,
שי
עג'מי, הבהיר כי הרשות אינה גוף רגולטורי, ואין העיסוק שלה בעולם
החזקת מטבעות על ידי האזרח שבקצה, אלא
בעולמות המחקר והפיתוח ועידוד הטכנולוגיה
המתקדמתבישראל.
מקומהשלהחדשנותהואיותרבעולםהד
יפטק,
תחוםשישבופחותהשקעות
של השוק הפרטי, בו
המדינה רוצה להתערב
ב
כדי לגשר על הסיכון ממשקיעים ולעודד טכנולוגיה
עמוקה לטווח הארוך.
נציגת בנק ישראל, מירי רוזנשטוק מהפיקוח על הבנקים, מסרה כי נושא פעילות בקריפטו נמצא
במוקדפיקוחיוישנםשניאגפיםבפיקוחשנדרשיםלו.
הפעילותהיאבאמצעות
כליםרחביםעלמנת
לאתרחסמים ולבחוןכיצדפותריםאותם,באמצעות
בקרות,איסוףנתוניםושיח
ביןהבנקיםלבין
חברות הקריפטו. בעקבות שולחנות עגולים שהתקיימו, מתגבש כעת
תיקון שלהאסדרה של הבנק,
ו
בעוד כחודש
תוצג טיוטת תיקון להו
ראה שמטרתה ולאשר את הציפיות הפיקוחיות מהמערכת
הבנקאית בכל מה שקשור לפעילות בקריפטו. הנהלים המעודכנים של בנק ישראל
נוגעים לקבלת
כספיםשמקורםבקריפטו גםביחסלתאגידיםוגםביחסליחידים.,אולםחידדה,
כיהאסדרה
אינה
חזות הכל
ונדרשים כלים נוספים
בכדי לייצר אכיפה גם אל מול המערכת וצעדי האכיפה, זה מה
שבסוףייצר את השינויהמשמעותי בשטח.
3
מי שמבצע את המרות הקריפטו הם לא הבנקים הישראליים, אלא
נותני השירותים הפיננסיים
הישראליים,הזריםוכולי.בצד
זה
עוסקת
האסדרהשלהבנקבנוגעללקוחהמבקשלהחליףכספים
שמקורם בקריפטו וניהול הסיכונים שהוא נדרש לעשות.
כמו כן, חברות שלא מצליחות לפתוח
חשבון בישראל,
מוזמנותלפנותלבנקישראל.
המערכתהבנקאית,היאבעצמהמנסהלבואולשכללאתהשוקוהיאבוחנתגםבעצמהכניסהלשוק
הקריפטו אבל כרגע זולא פעילות שהבנקיםעוסקיםבהם.
נציגת רשות המיסים, הילה גרטי, אמרה כי בממוצע
רשות המיסים גבתה, לפחות בשנים 2023
,
2024
,בערך260
מ
יליוןשקלים,כלומר,המסשנגזרזהבערך65
מיליון.2021
הייתהשנהקצתיותר
משמעותית
ושםהיהמדוברעלמסשנגזרעל
סךכ-
100
מיליון.
בממוצע
בשנתייםהאחרונות
ישפי
שנייםדיווחיםמכפישהי
ובעתהביקורת,
והםעומדים
עלבערךכ-
1,000
דוחותלשנה.
אומנםדובר
על כמות של בין 200,000
ל-
1.67
מיליון
סוחרים
, אך יש להניח שייתכן ויש כאלה שרק רכשו
ומחזיקיםאת המטבע, מבלי שהם ביצעו איזו שהיא פעולהחייבת במס.
כאמור הרשות פרסמה תזכיר חקיקה ראשי שהועבר לאישור ועדת שרים ובתקופה הקרובה הוא
יגיעלכנסת.שתיתקנות,שזהתזכיריחקיקהמשניים.חקיקהראשיתעליצירתודאות,הגדרהשל
נכסדיגיטליומקוםהפקתהכנסה.התזכיריםהמשנייםהםבענייןשלהטלתחובתניכוימסבמקור
על גופים מפוקחים -
ככל שמישהו פעל דרך גוף מוסדר שניכו לו מס במקור, הוא גם יהיה פטור
בכפוף לתקרות מסוימות מהגשת דוח. כלומר האזרח לא יצטרך לדווח ולשלם בעצמ
ו, אלא יש
מישהו אחר שיעשהאת זה עבורו,
מה שלבסוף
אמור להגדיל את הגבייה.
לנושא ההדרכות - הוקמה ברשות מחלקת קריפטו ייעודית בחטיבה המקצועית.
המחלקה אמורה
להיות חוד החנית ומוקד הידע לכל מה שקשור בתחום. התקיימו
מספר הכשרות חיצוניות
ומקצועיות
,והוכשרו
עובדיםייעודייםבכלמשרדאזרחי שיהיהאמוןלטפלבתיקיקריפטו.כמוכן
נרכשו
טכנולוגיות לתחקור ומעקב של פורנזיקה על גבי הבלוקצ'יין,
מה שמאפשר לרשות לקבל
תמונה מלאה באופן שוטף וסדור.
בהיבט של ההסברה והדוברות -
באתר רשות המיסים הוקם מדריך לאזרח הרגיל בשפה פשוטה
ונגיש
השמסבירהמההשלכותהמס,היבטיהמס,חובתהדיווח,סרטוניםברשתותהחברתיות.כמו
כן,
נרכשוכליםטכנולוגיים
לצורךהרתעהעל-ידיפעילויותמודיעין.
הרשותלהלבנתהוןהםגוףשל
דאטה והמידע צריך להגיע בעיקר
מטעמם ל
רשות המיסים,
ולא הפוך.
מתחדדת ההבנה כי נדרש
להגביר
את שיתוף הפעולה
ולעשות איסוף של חילופי מידע אוטומטיים. בנוסף לעניין המודיעין
ואיסוף נתונים, בנובמבר 2024
ישראל חתמה על הסכם גלובאלי לחילופי מידע אוטומטיים מול
מדינות זרות. וכבר בשנת 2027
נתחיל לקבל מידע שוטף על ישראלים שסוחרים בזירות מסחר או
אצלנותני שירותיםפיננסייםבחו"ל.
נוהלגבייתקריפטו-
רשותהמיסים,בנקישראל,משרדהמשפטיםוהרשותלהלבנתהוןגיבשונוהל
שיאפשר
לשלב מיסים לא דרך בנקים ישראליים, אלא ישירות מחשבון בנק זר של האזרח לחשבון
שלנו בבנק ישראל, מקום שבו המערכת הפיננסית מערימה קשיים. זהו לא ערוץ אוטומטי ועדיין
נדרשים להגיע לבנק ולנסות להכניס דרכו. אמנם
יש יותר גמישות היום, וברגע שמתגלה קושי,
והבנק מסרב לקלוט, יהיה ניתן להשתמש בנוהל.
נוהל גילוי מרצון שבתוקף עד סוף אוגוסט 2026
,
יחדעם נוהלהגבייהייתן מענה הוליסטי טוב.
נציג פורוםחברותהקריפטו,
ניר
הירשמן,הדגיש שמדובר בתעשייה של 161
חברות,3,346
עובדים
ולמעשה בתעשייה שגייסה 4.2
מיליארד דולר מאז 2013
. אולם חברות ישראליות עדיין
מתקשות
לשלם מיסים מכיוון שבנקים ישראליים
לא מקבלים כספים שמקורם מקריפטו,
מה שמוביל
לעזיבה משמעותית של חברות.
בשנההאחרונה
ישראל איבדה
למעלה מ-
450
משרות,
ו-
13
חברות
4
עזבואתישראל
.עוליםקולותמהשטחשל
יזמיםשאומריםשהםלאיכוליםלגייסעובדיםבישראל
מכיווןש
הםלאמסוגליםלשלםמסהכנסה(ניכויים),מאחרואין
להםדרךלהכניסאתהכסףלבנק
ישראלי
כי
רשות המיסים מקבל
ת
אך ורק שקלים מבנק ישראלי. עוד ביקש להוסיף כי נוהל
קבלת
הכספים של רשות המיסים לבנקים זרים, הוא
אך ורק ליחידים ולא לחברות, ולכן אם מדובר
בחברה שמפתחת טכנולוגיה
ומעוניינת לשלם ישירות מבנק זר את הדולרים של
ה ולשלם מס
הכנסה, לא תוכל לעשות זאת. אכן יש
וד-שיח משמ
עותי מאוד עם בנק ישראל והתקיימו שולחנות
עגולים.שינוימבורךוהכרחיעבורנו
לאיןשיעור
הוא
נוהלניהולבנקאיתקין
נב"ת)(
והטיוטהשבנק
ישראל אמורלשים על השולחן בתוךחודש וחצי כבר.
חוקנכסדיגיטלי,שגםלוהשפעהמשמעותיתעלמשקיעיםזרים,שכרגענמצאיםבסיכון
לכפלמס,
גםהוא עבר בוועדת שרים
לחקיקה וצריך
להתקדם ל
קריאה ראשונה.
בנוסף, על פי דוח של צ'יינאלסיס, מחזור הקריפטו בין אמצע 2023
לאמצע 2024
, עמד על 19
מיליארדדולר,
דוח
שלבנקישראל
מדברעלזהשבתקופה
הזו,
נכנסורק2.7
מיליארדשקללבנקים
ישראליים.
כלומר שעל אף שחברות הקריפטו מבקשות
לשלם מיסים, הנתונים הללו מצביעים
על
כך ש-
96%
ממחזורהקריפטו בישראל,
לאעברו דרךהבנקים.
לענייןה
סטייבלקוינס
,מדוברבמטבעותש
הופכיםלהיותמערכתהתשלומיםהגדולהביותרבעולם,
ואםלאיהיהדגשעלתיקון
כלנושאהמיסוי,הו
סטיינבלקוינס
לאיעבדוכפישעובדמט"חבישראל,
ישראל
תמצא עצמה
מנותקת ממערכתהתשלומיםהזאת.
נציגת לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד טל דננברג, חברת ועדת
הקריפטו בלשכה,
מסרה ש
נוהל
אמצעי תשלום מבוזר לא עובד., כיום יש בג"ץ של
שתי חברות מול רשות המיסים ובנק ישראל,
שאינן מצליחות
לשלם מיסים. הנוהל כאמור
אינו חל על חברות, אלא רק על יחידים.
אכן בנק
ישראל צריך לתקן את
הנב"ת
, אך יתכן שבג"ץ יספיק לעשות זאת קודם לכן. חשוב שבנק ישראל
בהקשר של הנוהלהחדש, ישבגםעםהלשכותהמקצועיות.
נציגלשכת רואי חשבון, רו"ח אבינוימן בדבריו ציין כי ישראל מנסהלמסות טכנולוגיה שלהמאה
ה-
21
בכלים שלהמאה ה-
20
. רואיהחשבון בעל כורחם הפכו למומחי בלוקצ'יין זאת בכדי שיוכלו
להתחקות אחרי מה שקורה בכלל הפעילות הדיווחית, ואין הגנה למדווחים ואם נעשית טעות
מקצועית אז זה נתפס כהתחמקותממס.
באשרלנוהלגילוימרצון
,הסבירנוימןכיזהו
נוהל שנועדלכישלוןמאחרוהואמאודקשהליישום.
מספר מועט של מקרים
של יישום
הנוהל מוכיח את זה.
כמו כן,
הוראת השעה מסתיימת
בימים
הקרובים ויש חוסר ודאות רב,גםעבורנו רואי החשבון, וגםעבור המשתמשים.
ניכר כי
בכל העולם
מדינות מתחרותעלעולם הקריפטו ומסדירים את
הטיפול בו, ופה מביאים רק
לפרשנות ולמעשה מתחרים על שומות מס. כולם רוצים לשלם את המס, והם רוצים לעשות
זאת
בדרך
פשוטה ו
בטכנולוגיה
שתואמת
את התקופה.
חברת LTD Gold of Bits
, עומרי דוניו,
הסביר
שה
חברה היא
אחת
החברות הראשונות בישראל
הפועלות בתחום הקריפטו בישראל במסגרת רגולטורית מלאה
. החברה נ
ותנת שירות ללמעלה מ-
200,000
לקוחות
ואכןכאמור,החברותרוצותלשלםאתהמסאךאיןלהםאתהמנגנוןהנכוןלעשות
את זה בפועל מאחר ויש
צוואר בקבוק
בבנק המסחרי. החברה בשאיפה להיות מסוגלת לשלם
לרשות המיסים ישירות דרכם או דרך גופים כמותם, באמצעות חשבון בנק בבנק ישראל, או דרך
חשבון של החברה ברשות המיסים או כל פתרון אחר שיועלה, ולכן
ההמלצה המרכזית היא לקיים
שולחן עגול בין הרגולטורים השונים
לבין התעשיות
, שיכול
להוביל לשינוי משמעותי לטובת
פתרונות מהירים וישימים.
5
, בן סמוחה,
המכללה לבלוקצ'יין, ו
גוף המדיה
הביע עמדתו באשר לסטייבלקוינס
CryptoJungle
שאם יש רצון שידווחו עליהם, הם חייבים להיות מוכרים לצורכי מס כמט"ח. לבסוף, מספר
משתמשיהקריפטובישראלכברגבוהמחצימיליון, ואנשיםשקנוביטקויןמחזיקיםאותובבורסה
בינלאומית לא מפוקחת מאחר ומאוד יקר לעשות את זה בישראל. באם רוצים להגדיל את דיווחי
המס בישראל, יש להבין שמדובר בשוק תנודתי וציבור לא מנוסה שלא מבין עד לרגע האמת מה
הטעויות שביצע.
עוד הוסיף כי
לעניין נוהל גילוי מרצון, בדגש על פרטיות המשתמשים, בעולם יש עלייה דרמטית
במקריתקיפהפיזייםכלפימחזיקיקריפטו.בעידןהדיגיטלי
אדם
הופךלמטרהקלהיותרכימחזיק
את הקריפטו אית
ו
בכל מקום. ככל שברשות המיסים יהיה מאגר חשוף שיעמיד את המשתמש
בסכנה,זה יפגע בשיתוףהפעולה והגילוי מרצון מצדו.
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדות מודות
לכל המשתתפים בדיון.
2.
אומנם השיח בדיון מעיד על כיוון חיובי, אך
הוועדות מבקש
ו
ת מהרגולטורים להמשיך
ולקיימובאופןשוטףוסדור
גםמחוץלוועדה,ו
לכלולבואתנציגיהשוקהפרטיוהתעשיות.
3.
הוועדותמבקשות
מהמאסדריםלפעול לקידום
אתהחקיקה שטרםהתקדמה.
6