החלטות ועדה
הכנסת
הוועדהלענייניביקורתהמדינה
מס'סימוכין:2026-112004
סיכום דיון
מיוםשלישי, ח' בתמוז התשפ"ו,
23.6.2026
בנושא:,
טיפול המחלקותלשירותים חברתיים בבני נוער בסיכון, דוח עלהביקורת בשלטון המקומי 2025
הח"כאלוןשוסטר-יו"רהוועדה-כיוםכ-
440
אלףילדיםובנינוער,שהם
כ-
14%
מכללהקטינים
בישראל,מוכריםכמצוייםעלרצףהסיכון.ביןהשנים2020-2022
חלההחמרהמשמעותיתבמצבם,
עם
עלייה חדה במעורבות בפלילים, בעבירות מין, בניסיונות התאבדות ובפניות למחלקות
פסיכיאטריות. מגמות אלה החריפומאז מלחמת "חרבות ברזל."
הדוח מצביע על כשלים מערכתיים חמורים, ובהם היעדר מיפוי ומידע עדכני, חוסר תיאום בין
הגורמים,מחסורבכוחאדם,ניצולחלקישלתקציבים,צמצוםמעניםבקהילהוהיעדרמענהמספק
לאוכלוסיות מגוונות. לא ניתן להשלים עם מצב שבו בני נוער רבים נותרים ללא מענה, וחלקם כלל
אינם מוכריםלרשויות.
הוועדהמבקשת
לשמועמנציגימשרדיהממשלהוהרשויותהמקומיותכיצדבכוונתםלפעוללתיקון
הליקויים, לאיוש המשרות החסרות, לביצוע מיפוי עדכני, לחיזוק שיתוף המידע ולמיצוי
התקציבים, כדילהבטיח רשת ביטחון אמיתית לילדים ולבני הנוער בסיכון.
חה"כעדיעזוז
אמרהשישאנשיםמקצועייםשיכוליםלטפלבתחוםהרווחה,מדוברבסדרעדיפויות
ולאגזירת גורל.16
שנההמדינהלאעשתה מיפוילבנינוערבסיכון. מוצעלאפשרלעמותותלמצוא
ולאתר את המקרים באמצעות תקצוב.
נציגת משרד מבקר המדינה,
עו"ד נועה שניר רז, הציגה את ממצאי הביקורת על הטיפול בנוער
בסיכון בקהילה. לדבריה, חל שינוי באופי הסיכון, כאשר בני נוער רבים נמצאים כיום במרחב
הדיגיטלי, דבר המקש
ה על איתורם ומחייב התאמת דרכי התערבות. הביקורת בחנה את המענים
בקהילה, התיאום בין משרדי הממשלה והרשויות, מיפוי ואיתור בני נוער בסיכון, התאמת
השירותיםלאוכלוסיותשו
נותוהפיקוחעליישוםהמדיניות.
עודהציגהנתוניםהמעידיםעלהחמרה
במצב בין השנים 2020-2022
ובהם עלייה של 53%
בדיווחים על בעיות התנהגות,
16%
בניסיונות
התאבדות,
24%
בפגיעות מיניות,
77% במעורבות בפלילים ו -75%
בתיקי הטרדה מינית. לדבריה,
המגמותהחריפומאזמלחמת"חרבותברזל."
עודציינהכיבמשך16
שניםלאבוצעמיפויארצישל
בני
נוער בסיכון, וכי הנתון הקיים
שלפיו
כ-
440
אלף ילדים ובני נוער מוכרים לשירותי הרווחה,
אינו משקף את היקף התופעה. בנוסף, רק 50%
ממשרות העובדים הסוציאליים ברשויות שנבדקו
היו מאוישות, חלה ירידה
של
52%
במספר המשתתפים בשירותים האינטנסיביים של משרד
הרווחה, ו
ניצולנמוך של התקציבים.
עיקרי הליקויים וההמלצות:
*
נמצאופעריםבתיאוםבין משרדיהממשלהוהרשויותהמקומיות,ובהיעדרהגדרהאחידהלמונח
"נוער בסיכון". הומלץלגבש שפה מקצועית משותפת ולחזקאתהתיאום בי
ן כללהגורמים.
* במשך 16
שנים לא בוצע מיפוי ארצי של בני נוער בסיכון, ולא מתקיימת פעילות יזומה מספקת
לאיתורם. הומלץ לבצע מיפויעדכני ולחזק את איתור בניהנוערושיתוף המידע בין הגורמים.
*
נמצאופעריםמשמעותייםבמעניםלאוכלוסיותשונות,ובהןהחברההחרדית,הערבית,הבדואית,
הדרוזית וקהילת הלהט"ב. הומלץלהרחיב ולהתאים את השירותים לצורכיהאוכלוסיות ה
ללו.
* קיים מחסור בעובדים סוציאליים, במבנים ובמענים קהילתיים, לצד אי-
הפעלת חלק ניכר
מהמסגרותהייעודיות.הומלץלהרחיבתמריציםלגיוסכוחאדם,לסייעלרשויותבהקמתתשתיות
ולהגדיל את המענים בקהילה.
1
*
נמצא פיקוח חסר של משרד הרווחה והיעדר סל שירותים מינימלי מחייב לרשויות המקומיות.
הומלץ להגביר את הפיקוח, לקבוע סטנדרט אחיד של שירותים ולבחון שימוש בכלים דיגיטליים
ובינה מלאכותית לאיתור מוקדם של בני נוער בסיכון.
נציגות משרד הרווחה והשירותים החברתיים:
ליאור ילין פריינד, ציינה כי קיימים קשיים
מערכתיים בתיאום בין הגופים ובהגדרת המונח "נוער בסיכון"
, אך מתקיים שיתוף פעולה בין
משרדי הממשלה במסגרת תוכנית 360
ומנגנונים נוספים. לדבריה, השנים האחרונות, ובעיקר
תקופת הקורונה ומלחמת "חרבות ברזל", החריפו את מצבם של בני הנוער.
עוד ציינה כי משרד
הרווחהמפעילעשרותיחידותלאיתורבנינוערבסיכוןבאמצעותהרשויותהמקומיותועמותתעלם,
ופועל במודל המעניק לרשויות גמישות לצד צורך בסטנדרטים ופיקוח. עם זאת, מחסור בעובדים
סוציאליים, במבניםושיטת המימון (Matching) מקשיםעל יישוםהתוכניות.
גב' ילין פריינד
הוסיפה כי המשרד החל לבחון הרחבת פעילותו במרחב הדיגיטלי לצורך איתור
מוקדם של בני נוער בסיכון, תוך שמירה על פרטיות ובהתאם לחוק. האחריות לאיתור בני נוער
מוט
לת על כלל הגורמים הפוגשים אותם,
ובהם מערכת החינוך, שירותי הייעוץ,
החינוך הבלתי
פורמליוההורים.
גיתיתזידנברגגוכמן,
האחראיתעלתוכנית360
במשרדהרווחה,ציינהכיהתוכניתפועלתבשותפות
שלחמישהמשרדיממשלהוכימתבצעכיוםתהליךאסטרטגילחיזוקה,
לעדכוןתקציביהולהגברת
הרלוונטיות שלה.
התוכנית מספקת תקציב תוספתי לרשויות המקומיות ומקדמת תיאום בין כלל
הגורמיםהמטפלים בילדים ובני נוער בסיכון.עם זאת, לא כל הרשויות נכללות בתוכנית,ויש צורך
להרחיב את מנגנוני התכלול גם לרשויות שאינן משתתפות בה. עוד ציינה
כי נושאי שיתוף המידע,
איתור בני נוער במרחב הדיגיטלי וחיזוק ההורות נמצאים על סדר יומה של התוכנית. בנוסף,
המשרד בוחן דרכיםלעדכון המיפויהארצי של ילדיםובני נוער בסיכון, בין היתר באמצעות מאגרי
מידע, מחקרים וכלי בינה מלאכותית
, שכן המיפוי הארצי שבוצע לפני כ-
16
שנים לא עודכן מאז.
כיוםקיימיםנתוניםעל
כ-
70
אלףילדיםובנינוערהמשתתפיםבתוכנית,אךעדייןחסרמידעמקיף
על כלל אוכלוסיית הילדים ובני הנוער בסיכון בישראל.
נציגתמשרדהחינוך,
שניתורג'מן,דיווחהשחלשיפורמשמעותיבשיתוףהפעולהביןמשרדהחינוך
למשרד הרווחה, בין היתר במסגרת תוכנית 360
, בתי הספר לנוער בסיכון, מרכזי החירום
והמועדוניות.
עבודת המשרד מבוססת על נתונים לצורך פיתוח מענים אפקטיביים לצמצום נשירה
ופערים, וציינה כי במסגרת תוכנית 360
מתקיים תכלול בין-
משרדי קבוע, גם אם יישומו ברשויות
המקומיות עדיין
אינו אחיד. משרד החינוך אימץ את הגדרת משרד הרווחה
וועדת שמיד למושג
"ילדים ובני נוער בסיכון", כחלקמהמאמץ ליצור שפה מקצועית אחידה בין כלל הגורמים.
נציג משרד לביטחון לאומי חגי ברוש,,
דיווח
כי ברשויות רבות מתקיים שיתוף פעולה בין גורמי
החינוך, הרווחה והגורמים המקצועיים, והדגיש כי הטיפול בבני נוער בסיכון מחייב אחריות
משותפת של כלל המערכות. לדבריו, בשנים האחרונות ניכרת ירידה בגילם של בני הנוער במצבי
סיכון, דבר המחייב חיזוק התיאום בין הגורמים. עוד ציין כי הרשות מובילה תוכנית לאומית
להתמודדות עם אלימות בקרב בני נוער ופועלת ב-
240
רשויות מקומיות לקידום תיאום בין כלל
השותפים.
למרות חסמים בשיתוף מידע ב
ין
משרדי הממשלה, ברמה המקומית ניתן לקיים שיתוף
מידע יעיל, בכפוף לדיןולהגנתהפרטיות,לטובת מתן מענהל
בניהנוער.
נציגת משרד המשפטים, עו"ד ועו"ס לירון אשל, ציינה כי בעקבות הקורונה ומלחמת "חרבות
ברזל" חלה החמרה במצבי הסיכון של ילדים ובני נוער, ולכן נדרש מענה בין-
משרדי מתואם
והוליסטי. לדבריה, היחידה מרכזת שיתופי פעולה בין משרדי הממשלה ופועלת לחיזוק התיאום
ולמניעת פערים במענים. עוד ציינה כי בעקבות אירועי האלימות האחרונים הוקמה תוכנית בין-
משרדית בהובלת הרשות הלאומית לביטחון קהילתי, וכי פותחה מערכת ניטור לאומית המציגה
נתוניםמצרפייםבזמןאמת,המסייעתבזיהויצרכיםובתכנוןמענים. עו"דאשל
הדגישהכיתפקיד
היחידה
הואלתכלל ולתאם אתעבודת משרדיהממשלה.
נציגת משרד העלייה והקליטה,
עדי וולס, ציינה כי בני נוער עולים מתמודדים עם חסמי שפה,
תרבות ומחסור בעובדים סוציאליים דוברי שפות, המקשים על קבלת שירותי רווחה מותאמים.
רבים מהם הגיעו מאזורי מלחמה
, ולכן הם מתמודדים עם טראו
מות ומצבי סיכון ייחודיים.
עוד
ציינה כי סוגיית בני הנוער העולים לא זכתה להתייחסות בדוחמבקרהמדינה,וקראהלשלב אותה
בביקורות עתידיות. בנוסף הדגישה את הצורך
בחיזוק
תוכנית 360
ולהתאימה לצורכי בני הנוער
העולים, כיום רק
כ-
800
בני נוער עולים משתתפים במסגרתה.
נציגת משרד הבריאות,
זהבה רומנו,
מסרה שמשרד הבריאות שותף לתוכנית 360
ורואה חשיבות
בזיהוי מוקדם של ילדים ובני נוער בסיכון כחלק מתפקיד מערכת הבריאות.
לדבריה, למשרד
הבריאות מאגרי מידע שיכולים לסייע בגיבוש מדיניות, אך היעדר שיתוף מידע מספק בין משרדי
2
הממשלהמהווהחסםמרכזי.עםזאת,הדגישהכיישלאזןביןהצורךבשיתוףמידעלביןההגנהעל
פרטיות, ולפעול בנושא באופןמושכל ומבוקר.
נציגת מרכז השלטון האזורי,
לירון כרמלי, התריעה על מחסור בעובדים סוציאליים, פערי תקינה
ותקצוב, ומחסור במבנים להפעלת מענים בקהילה. לדבריה, דרישת המצ'ינג מונעת מרשויות
חלשות לממש תקציבים ייעודיים.
יש לחזק ולהרחיב את תוכנית 360
לכלל הרשויות המקומיות,
לצדתגבורתוכניות
מוגנותוהגדלתההשקעהבחינוךהבלתיפורמלי,במדריכינוערובפעילותמניעה
בשטח.
השקעה במניעה ובנוכחות קהילתית תצמצם את הצורך בהתערבויות טיפוליות מורכבות
בעתיד.
ראש עיריית קריית מוצקין,
ציקי אבישר, התריע כי השפעות המלחמה ותופעת הסמים מחריפות
את מצבי הסיכון בקרב בני הנוער. העירייה שיפרה משמעותית את איוש תקני העובדים
הסוציאליים, אך עדיין קיים מחסור במענים חוץ-ביתיים במקרי קצה. הוא קרא להנגשת
נתונים
לרשויות כדי לאפשר איתור מוקדםומניעתמקרי סיכון.
מעיין סולומון, מנהלת אגף הרווחה והשירותים החברתיים, ציינה כי העירייה הרחיבה את סל
השירותים והוסיפה תוכניות חדשות להורים ולבני נוער.
למרות שיפור בשכר העובדים
הסוציאליים, נפגעה היכולת לאתר בני נוער בשעות אחר הצהריים, ולכן נדרש תמרוץ ייעודי
לעובדים בתחום הנוער וחיזוק שיתוף הפעולה בין כלל הגורמים.
נציג עיריית רמלה אייל קהלני,,
מסר ש
העיר הינה מעורבת והאתגרים בקרב בני
הנוער הם גם
במגזר הערבי וגם במגזר היהודי. יש מחסור בעיר בעו"ס, בעוד שבית חם לנערות ערביות ופרויקט
לחברה החרדית עובדים בצורה מוצלחת.
הוקצו 18%
משרה לצורך טיפול בנוער להט"ב, אולם
איתור משרה בא
חוז זה אינוישים.
נציגת עיריית נתניה, נילי חומן ממחלקת נוצ"ץ (נוער וצעירים,)
ציינה כי בעיר מועסקים
כ-
70
עובדיםבמחלק
ה,וכרשותחזקהנתניהמפעילהמעניםרחבים,בהםשירותיםייעודייםלנוערחרדי
ולבני נוער מקהילת הלהט"ב. לדבריה, מתקיים שיתוף פעולה הדוק בין הרווחה, מערכת החינוך
והחינוךהבלתיפורמלי,ובמהלךחופשתהקיץפועליםצוותיםלאיתורבנינוערבמצביסיכוןבמרחב
הציבורי.לאה
יתהפגיעהבשכרעובדיהנוער,יחדעםזאת
הואלאעלה.הטיפול,האכיפהוהסמכות
צריכים להיות יחד. יש משפחות רבות חדשות שלא חשבו שהן יהיו ברווחה, איבדו סמכות הורית
וה
עירייה מנסהלתתלהן מענה.
נציגת איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים
, מיכל גומל בלנק, הדגישה שחוק הנוער, טיפול
והשגחה עוסק במצבי סיכון משמעותיים, אולם אין חוק סל שירותי רווחה וחוק שמגדיר בני נוער
במצבי סיכון שאינם קיצוניים.
יש לפתור את סוגיית מפתח תקינה לעו"ס באמצעות תקצוב עמוק.
אוזלת היד של השירות לציבור
גורמתלמקרים בקצוות.
נציגת המועצה לשלום הילד,
עו"ד נעם וילדר,
ציינה כי נתוני המועצה מצביעים על עלייה במספר
הילדים בסיכון, בפניות לשירותי הרווחה ובדיווחים על פגיעות מיניות. לדבריה, לצד עבודתם
המסורה של אנשי המקצוע,
המחסור בכוח אדם, בתקנים ובמשאבים פוגע ביכולת להעניק מענה
בזמן ומוביל לעיתים לכשלים בטיפ
ול.
עוד הדגישה את הצורך בחיזוק מערכות הרווחה, החינוך
והבריאות ובהקמת מנגנון מוסדר לשיתוף מידע בין הגורמים המטפלים, תוך שמירה על פרטיות.
בהקשר זה ציינה כי המועצה מקדמת את יוזמת "חוק הנורות האדומות"
,
שנועדה לאפשר העברת
מידע במקרים מתאימים כדי לשפר את איתור הילדים בסיכון ולמנוע מצב שבו הם "נופלים בין
הכיסאות."
נציגת הנהגת ההורים הארצית,
דיאנה דאבוש, קראה לשיתוף פעולה בין כלל הגורמים העוסקים
בילדים ובני נוער. היא הדגישה את הצורך בחיזוק רכזי המוגנות בבתי הספר, בהכשרת צוותי
הוראה לאיתור מוקדם ולהתמודדות עם אלימו
ת, ובהשקעה בתוכניות ארוכות טווח.
עוד הציעה
לבחון פתרונות למחסור בכוח אדם באמצעות הכשרת סטודנטים ומתנדבים, וקראה לבדוק את
ניצול התקציבים ברשויות המקומיותלפני הקצאת תקציביםנוספים.
נציגמועצתהתלמידיםוהנוער
,עילאילוי,מסרשדוחהמבקרהציגבפנינותמונהמדאיגה.המועצה
קורא
ת
לטיפול מיידי ובלתי מתפשר בבני נוער בסיכון.
קולם לא נשמע ומס' הצעירים שנותרו ללא
מענה הינו גדול.
3
בתוםהדיון הוועדה הגיעהלמסקנות הבאות:
1.
הוועדה קוראת
לכלל משרדי הממשלה והגורמים הרלוונטיים להציב את הטיפול בילדים
ובני נוער בסיכון בראש סדר העדיפויות הציבורי, למרות ריבוי האתגריםוהמשימות.
2.
הוועדה מדגישה את חשיבות האחריות המשותפת של
הממשלה, הרשויות המקומיות
ו
הקהילה
להגנה על ילדים ובני נוער, לצד קידום שימוש בטכנולוגיה, במידע ובניהול ידע
לצורך איתורומתן מענים.
3.
הוועדה קוראת לקדם פתרונות מעשיים בתחומי התקינה, התקצוב, מנגנוני המימון
(מצ'ינג) וניצול מיטבי של משאבים, וכן לחזק את מנגנוני התיאום, שיתוף המידע וניהול
הידע בין הגורמים, תוך שמירהעל זכויותהילד,פרטיותווביטחונו.
4.
הוועדהסבורה
כיישלחזק אתתוכנית 360
באמצעותהחלטתממשלהרב-
שנתיתהכוללת
חיזוק תקציבי וארגוני.
5.
הוועדהמבקשת
ממשרדהמשפטים
לבחוןדרכיםלהסרתאולצמצוםהחסמיםהמשפטיים
לשיתוף מידע בין משרדי הממשלה, כדי לאפשר העברת מידע חוקית, מבוקרת ומידתית
לצורךהטיפול בילדיםובני נוער בסיכון.
6.
הוועדה מבקשת
ממשרד המשפטים
לבחון את ההיבטים המשפטיים של איתור בני נוער
במרחבהדיגיטלי,כדילזהותבנינוערבסיכון
בשלב
מוקדם,תוךשמירהעלהוראותהחוק
והגנהעלהפרטיות.
7.
הוועדה
תמשיךותעקוב
אחריישום הנושאגם בכנסתהבאה.
4