פרוטוקול ועדה

הכנסת העשרים-וחמש מושב רביעי פרוטוקול מס' מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט יום שלישי, כ"ה באייר התשפ"ו (12 במאי 2026), שעה 12:04 סדר היום: << נושא >> הצעת צו סדר הדין הפלילי (הארכת תוקפו של סימן ב'1 בפרק ה' לחוק), התשפ"ו-2026 << נושא >> נכחו: חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר מוזמנים: נילי פינקלשטיין – עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים גליה ניצני – עו"ד, המשנה לסניגורית הציבורית הארצית, משרד המשפטים דגנית כהן ויליאמס – עו"ד, המחלקה הפלילית, פרקליטות המדינה, משרד המשפטים אביב ישראלי – עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי קים מידה – עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לביטחון לאומי רפ"ק חיים מלכה – חטיבת החקירות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי סג"ד נעמה ליאני – הלשכה המשפטית, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי רב כלאי רעות יוסף – הלשכה המשפטית, שירות בתי הסוהר, המשרד לביטחון לאומי חנית אברהם בכר – עו"ד, ממונה צוות חקיקה, הנהלת בתי המשפט ייעוץ משפטי: נועה ברודסקי לוי אפרת חקאק רכזת פרלמנטרית: נחלה רחמני רישום פרלמנטרי: אהובה שרון, חבר תרגומים רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות. << נושא >> הצעת צו סדר הדין הפלילי (הארכת תוקפו של סימן ב'1 בפרק ה' לחוק), התשפ"ו-2026 << נושא >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו בהצעת צו סדר הדין הפלילי (הארכת תוקפו של סימן ב'1 בפרק ה' לחוק), התשפ"ו-2026. << אורח >> נילי פינקלשטיין: << אורח >> משרד המשפטים. בעקבות תיקון לסעיף 133ו לחוק סדר הדין הפלילי שהאריך את תוקף הוראת השעה ונתן סמכות לשרים להורות בצו על הארכות נוספות למשך שישה חודשים כל אחת, בעת הזאת שר המשפטים, בהסכמת השר לביטחון לאומי, מבקשים הארכה נוספת של הצו למשך שישה חודשים, עד אמצע נובמבר 2026. אני מייצגת כאן את כלל גורמי הממשלה. אנחנו ממשיכים לעקוב ולבחון אחר יישום ההסדר ופועלים לתיקון ליקויים וקשיים שמובאים לפתחנו. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> קראתי את הדוח של הצוות הבין-משרדי ואני אשמח שהראשונים שידברו יהיו דווקא נציגי הסניגוריה. שוב, יש ויכוח עקרוני שלא נפתח אותו עכשיו, בעיניי לא נכון לפתוח אותו עכשיו. אפשר לדבר עליו. יש מושג שנקרא "אין בודקים מן המזבח ולמעלה". אחד המתנגדים העקביים בהיוועדות חזותית במישור העקרוני עם ההשלכות של זה הוא שר המשפטים יריב לוין ואם הוא משתכנע שהדבר הזה נצרך, אני לא אומר שאני מקבל את שיקול דעתו באופן עיוור אבל אני אומר שחזקה עליו שהוא לא מקבל החלטה כזאת בקלות דעת. אני כמובן גם קורא את הדברים וגם בא בדברים איתו באופן שוטף. אנחנו יודעים את עמדת המשרד לביטחון לאומי אבל בהקשר הזה האינטרס המוסדי שלהם מאוד מאוד ברור ואני מדבר דווקא על האינטרס המוסדי של שר המשפטים. בהקשר הזה הצורך, הקשיים, הכול ברור. כל זה בהנחה שהיישום עובד. כלומר, גם להאריך וגם שהיישום לא עובד, זה אירוע מורכב בהרבה בעיניי ולכן אני אשמח לשמוע את נציגי הסניגוריה כי ההערות שהן מאוד משמעותיות ומטרידות בדוח הזה אלה הערות הסניגוריה. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> משנה לסניגורית הציבורית הארצית. אדוני צודק. הסניגוריה הציבורית, מאז נכנסה לתוקף הוראת השעה, אנחנו כבר כמעט ארבע וחצי שנים בתוך ההסדר. פעלנו ללא לאות כדי לבדוק את היישום, כדי לשקף את הליקויים וכדי להביא אותם בפני הגורמים הרלוונטיים. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> צריך לומר ביושר. ארבע וחצי שנים אלה לא היו שנים כתיקונן מהרבה מאוד בחינות ובעיקר סביב ה-VC. זאת אומרת, בחלק גדול מהתקופות האלה היה VC גורף לכולם וממילא מייצר בעיות מסוג אחר, חלק מהן היה אפילו בשלהי הקורונה. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> ההסדר הנוכחי הוא מ-2021. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אפילו יותר משלהי הקורונה. כבר אמצע הקורונה, תחילת הקורונה. מבחינתי השאלה לפני כל דבר, תמיד כשבאים עם הארכות, השאלה שאני שואל כוועדה היא איזה נתון – כשבאים אלי ואומרים לי בוא תקבע בחקיקה שישה חודשים – מה אני אשמע, מה יכול להיות שאני אשמע בעוד שישה חודשים שיגרום לי להגיד ההסדר הזה לא טוב ואני לא מאריך אותו. כלומר, ברמה הזאת, כשאני קובע הסדר אני שואל האם היה לנו בפרק הזמן של דוח חשבון הביניים שמכסה, איזה תקופות? כמה חודשים נקיים מרעש יש לנו בדוח הזה. ברור שזה לא אותו הדבר להיערך לכמות מסוימת של VC מבחינת עמדות מאשר אתה פתאום צריך להיערך לפי 700 VC וברור שיהיה לך יותר אחוזים של מערכות שלא עובדות ופחות מקומות עם מצלמות והיערכות, תקציב וכל הדברים האלה. בעידן שגרה יש איקס VC לפי החוק הזה, בעידן מלחמה של טילים יש תשעה איקס או 10 איקס לפי החוק הזה, בעידן של קורונה יש 10 איקס ובעידן של הסדר ביטחוני כזה או אחר יש ארבעה איקסים. לא יודע. לכן כאשר אני רוצה לבדוק היערכות ולבדוק תקלות בביצוע, ברור שמערכת שנבנתה מלכתחילה בשביל איקס לא תתפקד אותו הדבר בשביל 10 איקסים. לכן השאלה היא כמה זמן נקי מרעש יש לנו באירוע הזה. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> אני רוצה לומר שרוב הזמן היה נקי מרעש. גם אם הייתה מלחמה, לא כל הזמן המלחמה הייתה בדרגה כזאת עצימה. הבדיקות שלנו בוצעו בחלקן לפני פרוץ המלחמה – נקרא לזה הבדיקות הסטטיסטיות שממש הורדנו תצפיתנים לשטח בינואר 2025 –ו כל הזמן באופן שוטף כולל גם לאחרונה. נציגים שלנו כל הזמן נמצאים באולמות וצופים באופן ההתנהלות של הדברים. אני גם רוצה לומר שהליקויים שאנחנו מדברים עליהם, לא בהכרח צריך לראות אותם כפונקציה של האם אנחנו במצב חירום או לא. כלומר, אם למשל אנחנו מדברים על סוגייה של שתי מצלמות, שתי מצלמות צריכות לפעול באולם בית המשפט, בין אם הוא מקבל דיונים במצב חירום ובין אם הוא מקבל דיונים בשגרה. אם אנחנו מדברים על מסך שצריך להיות כזה שכל הצדדים באולם רואים את העצור עליו, כך צריך להיות בכל מצב ולאותם אולמות משפט. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ההנחה שלי לפחות היא שזה עניין של מספרים. אולי גם הנהלת בתי המשפט ושירות בתי הסוהר יגידו אבל ההנחה שלי שזה עניין של מספרים. אם אני אומר שאני יודע שיש 50 דיוני VC בבית משפט פלוני ביום. נניח שזה מה שאני יודע. אחת הבעיות היא שהוועדה עכשיו כל כך התמחתה ב-VC כך שאנחנו מבינים כבר את הלוגיסטיקה של האירוע ולא רק את העקרונות. זה טוב כי זה חלק מדיון פיקוח אבל בסופו של דבר יש לוגיסטיקה. אני יודע שיש לי 50 דיוני VC ביום, אז אני דואג שיהיו לי שני אולמות VC ברמת הקאדילק, הכי טוב, המסך הכי טוב, המצלמות, מכוונים אותן כמו שצריך, המיקרופונים נבדקו שבע פעמים, בכל אחד משני האולמות עושים 25 דיונים ביום – אני סתם זורק מספר ויכול להיות שהמספרים הם אחרים – ואם תעשי עלי עכשיו בדיקת סקר תראי שאני עומד 100 אחוזים בהוראות החוק. פתאום פורצת מלחמה ועכשיו בכל האולמות אני צריך להתקין עכשיו ערכות VC כי כל השופטים מנהלים את כל דיוני המעצרים שלהם ב-VC ולא בפונקציה של שום דבר, אין לי אפשרות להביא ועכשיו במערכת שנבנתה מלכתחילה ל-50 דיונים, אני צריך מהר להכשיר עוד חמישה אולמות דיונים שהם כן יהיו זקוקים להם לטובת הסדר החירום. לא היו זקוקים להם רק בהסדר הרגיל. אז ממילא אני מגרד מן הגורן ומן היקב. אפילו הליכי רכש אורכים זמן. אז יהיה לי מצב שאת תעשי ביקור בבית משפט על שבע עמדות VC ואני אכשל במבחן כי אני באמת אל הצלחתי להרים בזמן הנכון שבע עמדות VC כמו שצריך. אני יודע להרים טוב שתי עמדות אבל אני לא יודע להרים טוב שבע עמדות. למה? כי כך זה עובד בעולם המציאותי. זה לא תירוץ. גם בזמן חירום צריך לעמוד בכללים. אני לא הסניגור של בתי המשפט או של עמדות בשירות בתי הסוהר. זה לא האירוע. אני אומר שכן זמן נקי בהקשר הזה, בעיניי ינואר הוא לא זמן נקי כי יש הרבה יותר עמדות ממה שתוכנן כאשר החוק הזה עבר מלכתחילה כי בנו מלא עמדות גם בשירות בתי הסוהר וגם בבתי המשפט ועשו את זה גם בלחץ של זמן ועכשיו תעשו דוח ליקויים תוך כמה זמן מתקנים אבל ברור שבבדיקה סטטיסטית אני אכשל כי יהיו לי רק שתי עמדות שנבנו בנחת, ברוגע, עם המכרזים הנכונים, עם המסמכים הנכונים ועם כל הציוד הכי מתאים. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> אני מניחה שחברתי מהנהלת בתי המשפט יכולה להסביר יותר טוב את הפריסה ואת ההיערכות של הנהלת בתי המשפט לימי השגרה אבל ככל שאני מבינה אנחנו מדברים על בערך 200 אולמות בהם נשמעים כדבר שבשגרה דיוני היוועדות חזותית. הבדיקות שלנו נעשו או לפני המלחמה או בתקופה שהמלחמה לא הייתה עצימה ולא היינו במשטר של הסדר חירום ואנחנו רואים אותם גם עכשיו. כלומר, אני מדברת על לפני שבועיים, על בדיקות שנעשו בחודש האחרון. אדוני הזכיר את שר המשפטים ואת ההתייחסות שלו לנושא הזה. הסניגורית הארצית פנתה לכל ראשי המערכות, ודאי לשר המשפטים, פנתה למנהל בתי המשפט, פנתה לנציב שירות בתי הסוהר והציגה בפניהם את הליקויים. שר המשפטים באמת ראה חשיבות מאוד מאוד גדולה בהקמת צוות כזה וקידם את הקמת הצוות והנהלת בתי המשפט הרימה את הכפפה - וכך גם מנהלי בתי המשפט – החליטה שהנהלת בתי המשפט היא שתוביל את הצוות. כל השותפים כאן התקבצו סביב המשימה הזאת של שיפור הליקויים. אני חושבת שהדוח הזה משקף הסכמה. כלומר, כמו שנאמר כאן, גם גורמי הממשלה סבורים שצריך לנצל את תקופת ההארכה כדי לעקוב אחר יישום ההסדר ולתקן את הליקויים. אין מחלוקת על הליקויים ודוח הצוות משקף את זה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם איתי אין מחלוקת. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> נכון שכאשר אנחנו נמצאים בתקופות של מלחמה עצימה ואנחנו עוברים להסדר היוועדות חזותית מלא, נכון, אדוני צודק, האתגרים הם אחרים והליקויים הם אחרים אבל לא הגענו לזה אני לא רוצה לגזול מזמנה של הוועדה ולדבר כאן על ליקויים בתקופת החירום, ויש גם כאלה. הליקויים שאנחנו מדברים עליהם הם ליקויים שמאפיינים תקופות שגרה או לפחות כאלה שאנחנו כמעט בשגרה ואין ספק שכל ראשי המערכות, בוודאי שר המשפטים, רואים חשיבות רבה בתיקון הליקויים האלה. כאשר אנחנו מדברים על ליקויים, אנחנו מדברים על דברים בסיסיים. כלומר, מדברים על הוראות חוק בסיסיות או שלא מתקיימות או שמתקיימות באופן חלקי. אנחנו מדברים על חשיבות של קשר עם סניגור, אנחנו מדברים על היכולת של הנוכחים באולם לראות את העצור או היכולת של העצור לראות את הנוכחים, על היבטים של שמע, אנחנו מדברים על סוגייה של השתקה, אנחנו מדברים באמת על אלמנטים מאוד מאוד בסיסיים שצריכים להתקיים, שכאשר הם מתקיימים הם מאפשרים לנו לדמות את הדיון בהיוועדות חזותית כמידת האפשר לדיון שמתנהל באופן פיזי. זאת בעצם המטרה ואנחנו לא מצליחים בכך בצורה מיטבית. העמדה שלנו, אנחנו מסכימים שלעת הזאת נכון להאריך את הסדר השגרה אלא שאנחנו סבורים שחיוני לנצל את תקופת ההארכה כדי לתקן את הליקויים, בוודאי את מרביתם. חשוב מאוד להגיע לכאן בנובמבר עם תוכנית קונקרטית, גם להראות דברים שכבר התבצעו וגם תוכנית קונקרטית בטווח זמן נראה לעין לביצוע מהלכים שאולי דורשים עוד מעט יותר זמן. אני רוצה לומר לאדוני שלפעמים הדברים הם מסתכמים ממש ברמה פרוזאית מאוד. כלומר, אני הולכת לאולמות ויושבת באולם ואני רואה דיונים שלמים שמתנהלים כאשר העצור לא רואה את השופט או את התובע או את הסניגור, אפילו אם הדיון הזה מסתיים בדיון בשחרור. חשוב שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה. אדם צריך לראות את בית המשפט, הוא צריך לראות את הסניגור שלו, הוא צריך לראות את התובע שטוען בלהט למעצרו ולפעמים זה כל כך פרוזאי, לפעמים אתה פשוט צריך להחליף בין המצלמות כך שהמצלמה שהיום מופנית לשופט תופנה לצדדים ואז הוא יראה את שני הצדדים כי היא נמצאת על הדוכן ואז היא תתפוס את הצדדים, ושהמצלמה שמופנית לצדדים תופנה לשופט. זה לא רמה של תקציב אלא זאת רמה של מודעות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> תשומת לב ומודעות. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> תשומת לב, מודעות ובקרה. אני רוצה גם לומר שבזכות עבודה של כל השותפים שהתגייסו לדבר הזה, יש גם שיפורים וצריך לומר את זה. צריך לתאר את המציאות כהווייתה. יש שיפורים. יש שיפורים בהיבט ההשתקה ואנחנו רואים פחות השתקות. עדיין התופעה נוכחת והיא נוכחת באופן מטריד אבל יש שיפור. יש שיפור גם בנושא של המצלמות. אם פעם היו באולם שתי מצלמות וגילינו שכל הסיפור היה שלא לחצו את ה-ON ולא הדליקו את מצלמה אחת. זה היה כל הסיפור. ההצטיידות כבר נעשתה. הבנו את הדבר הזה והיום בהרבה מאוד מקרים שתי המצלמות מופעלות. אנחנו עדיין צריכים לטייב את זה ולוודא שהן מופנות נכון ושיש בקרה, אבל יש שיפור. יש עבודה שנעשית אבל יש עבודה רבה שעוד צריכה להיעשות והתפקיד שלנו הוא לוודא שהדברים האלה יתקיימו ויתקיימו גם לאורך זמן. כלומר, שכל הגורמים הרלוונטיים יאמצו תהליכי הטמעה ובקרה שיאפשרו קיום של הוראות החוק לאורך זמן ולא רק מהארכה להארכה. אלה פחות או יותר הדברים מבחינתנו. אם אדוני רוצה פירוט נוסף, אני אשמח להוסיף. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> אני אשמח להתייחס. המשרד לביטחון לאומי. העבודה של הצוות הייתה מאוד חשובה. אין מחלוקת על הצורך במציאת פתרונות ומענים לליקויים או לפערים שעלו שם. היו מחלוקות בצוות וזה משוקף והעמדות שלנו באות לידי ביטוי בצוות ואפשר לראות את המקומות שלעמדתנו כן ניתן מענה או המענה שניתן, גם אם הוא לא מספק, הוא עונה להוראות החוק. כמובן, כפי שאמרתי, מבחינתנו אנחנו מחויבים לדבר הזה וככל שמגיעים אלינו ליקויים, לפני הצוות ובמהלכו, הדברים טופלו בשירות בתי הסוהר. אני כן חושבת שאי אפשר להסתכל על תקופת המלחמה כאשר להבנתי לשם כיוון היושב-ראש. אי אפשר להסתכל על תקופת הלחימה, עצימה או לא עצימה, כמשליכה על ההיוועדות החזותית. במהלך השנתיים וחצי האחרונות יש לחימה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> גם היה את הסדר ה-VC של הביטחוניים. << אורח >> אביב ישראלי: << אורח >> נכון. גם יש עלייה משמעותית של למעלה מ-6,000 כלואים שזה גם גורם משליך על היקף הדיונים שמתקיימים בשירות בתי הסוהר, גם הכרזה ביטחונית שגם מביאה לעלייה משמעותית בהיקף הדיונים שמתקיימים בהיוועדות חזותית, אז בוודאי יש השלכות על התקופה הזאת. ניכר ששירות בתי הסוהר עשה את כל המאמצים כן להידרש לנושא הזה ולתת את המענים. לדעתי אי אפשר להסתכל על זה כתקופת שגרה רגילה. הוקמו עוד עמדות, שופרו עמדות, כל העמדות עומדות בהוראות החוק. שוב, יש כאן פערים, הערות שעלו מהסניגוריה שהדברים נמצאים בבחינה ואנחנו חלק מהצוות הזה ומגויסים לשפר היכן שאפשר. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> הלשכה המשפטית, הנהלת בתי המשפט. אני אתייחס בקצרה לדוח. בעקבות פניית הסניגוריה הציבורית וממצאי הבדיקה שערכה הסניגוריה הציבורית הקמנו בחודש דצמבר 2024 צוות בין-משרדי בהובלתנו הנהלת בתי המשפט, בהשתתפות נציגי הפרקליטות, הסניגוריה, ייעוץ וחקיקה, משרד לביטחון לאומי, שירות בתי הסוהר ומשטרת ישראל. הצוות קיים חמש ישיבות במסגרתן דנו ממש לעומק בכל הממצאים של הסניגוריה הציבורית. נערך סיור באולם בית המשפט הדיגיטלי, ואני תכף אתייחס אליו, והוצג לנו, אז הייתה טיוטת הדוח של מחלקת המחקר במשרד המשפטים והטיוטה של הממצאים והמסקנות של מחלקת המחקר. במסגרת הדוח אנחנו סוקרים את ממצאי הבדיקה של הסניגוריה הציבורית ואת ההתייחסות של כלל הצוות לממצאים, למסקנות ולהמלצות השונות. מבחינת הנהלת בתי המשפט, אנחנו בוחנים ופועלים כל העת בגזרתנו כיצד ליישם את ההמלצות. חלק מההמלצות מצריכות בחינה מעמיקה יותר ובהיבט דיגיטלי-טכנולוגי ובהמשך אולי גם תקציב כמו לדוגמה ההצעה שעלתה בעניין התרגום אבל חלק מההמלצות ניתן ליישם באופן מהיר ובטווח הזמן הקרוב. אני אומר שכבר במהלך הדיונים פנינו ופעלנו מול השופטים לריענון והסבת תשומת הלב לדגשים שעלו, למינוי גורם בכל בית משפט שיבדוק את הפעלת המצלמות ואת התקינות של האולם בתחילת כל יום דיונים. אנחנו בודקים כל תלונה שמועבר אלינו מכל גורם וכמובן מהסניגוריה הציבורית. אני כן ארצה להתייחס לאולם הדיגיטלי וזה מתקשר למה שגליה אמרה. אנחנו כן בתהליך של התקנה של אולמות דיגיטליים. אנחנו אפילו מזמינים את הוועדה להגיע ולצפות באולם הדיגיטלי ובמענה שהוא נותן. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני לא יכול לדבר בשם הוועדה אבל אני אשתדל לבוא. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> אפשר להגיע, לראות ולהתרשם מהעתיד שעתיד להיות באולמות הדיגיטליים. האולם הדיגיטלי ייתן מענה נרחב לכל הקשיים שמועלים אבל כמו שגם אמרה וציינה הסניגוריה הציבורית גם בדוח היקף האולמות הדיגיטליים, גם בתום ההשלמה במהלך שנת 2026, ההשלמה של התקנת האולמות בשנה הזו, יהיה רק שישה אחוזים מכלל האולמות. זה באמת לא מספיק ואנחנו צריכים להמשיך ולטייב ולעמוד על כל הדגשים וזה מה שאנחנו עושים. יש הצעות כמו לרכוש לדוגמה מסכים נוספים. יכול להיות שיש כאן היבטים של רכש ואנחנו כן בוחנים מה אפשר לעשות מיידית. לדוגמה, לכוונן, לכוון את המסך כך שיהיה ברור ויהיה מופנה גם לעצור ושכל הנוכחים יוכלו לראות את כל מה שמתקיים באולם. אני אסכם ואומר שאנחנו על זה ואנחנו כל הזמן נמצאים בבחינה ובשיח עם כל הגורמים כך שככל שזה תלוי בנו, אנחנו ננסה לקדם את ההמלצות שנוגעות אלינו ובתקופה הקרובה, את מה שניתן ליישם. << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> זה נכון שבשנים האחרונות לא הייתה כאן הרבה שגרה אבל עדיין הייתה תקופה לא קצרה בה כן הסדר השגרה היה ההסדר הבלעדי, גם שנה וחצי לפני אוקטובר 2023 וגם עכשיו היו כמה חודשים למעט התקופה בה הייתה המלחמה עם איראן. כן היו כאן כמה חודשים של שגרה. יש דברים שאנחנו שומעים כבר מהתחלה והם לא נפתרים. גם עניין של השיחה החסויה עם הסניגור שזה דבר מאוד בסיסי, שגם הוועדה ראתה אותו כדבר מאוד בסיסי, ואנחנו שומעים שוב ושוב שהדברים האלה לא נפתרים וזה מאוד מאוד מטריד. גם העניין הזה של העברה ל-השתק שאני מבינה שיש איזשהו שיפור אבל גם זה משהו שצריך להיות בתשומת לב. זה לא עניין של כמה מערכות כאלה יש. בכלל הקפדה על הוראות שאין סיבה שלא יקפידו עליהן בלי קשר לכמה עמדות VC יש בו זמנית. ראינו בדוח את העניין של הפניות של שירות בתי הסוהר שפונים לעצורים ולסניגורים שלהם. יש דברים שאפשר לתקן בלי קשר ושצריך לתת עליהם את הדעת, שהם באמת יורדים לשורשו כל ההסדר. אלה באמת דברים בסיסיים שאם לא מבטיחים אותם, אי אפשר לעשות הסדר כזה. לכן אלה דברים שאני חושבת שהוועדה צריכה לקבל תשובות עליהם. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זאת שאלה עקרונית על איך בכלל מתנהל פיקוח פרלמנטרי וגם על מערכת היחסים. לקבל תשובות, ודאי. הדוח הוא חלק מהתשובות. הדוח על נתוניו הוא חלק מהתשובות. תכף נדבר, אני יכול לתת הצעות ייעול ואני יכול לבוא לבקר, עשיתי את זה כמה פעמים גם בשירות בתי הסוהר ואפשר לבקר גם בבתי המשפט, בשמחה, זה חלק מעבודת הפיקוח של הוועדה. הנחת העבודה שלי לפחות היא שבכל מערכת תמיד יהיו תקלות. אותי מעניין רק הגרף. לא מעניין אותי שיש תקלות. ברור שיש תקלות. אם יש מערכת שאין בה תקלות, אני חייב להכיר אותה אבל עוד לא יצא לי להיפגש איתה, לא בכנסת, לא בממשלה, לא בבתי המשפט. אין דבר כזה מערכת ללא תקלות, לא במשטרה, לא בשירות בתי הסוהר ולא בשום גורם. זה דבר שהוא מובן מאליו והוא ברור. השאלה מבחינתי הוא גרף התיקון, העובדה שיש שיח, תקלות מתוקנות וזה מה שאני שומע מאנשים. זה אירוע אחד. אירוע שני שבאמת בעיניי, והנקודה שהסניגוריה העלתה היא מאוד מאוד נכונה, שהרבה פעמים זאת לא בעיה של מחסור של ציוד אלא בעיה של תשומת לב. אני יכול לתת המלצות אבל אתם גורמי הביצוע, תחליטו מה אתם רוצים. גם נושא ההשתלמויות, גם לסניגורים, שזה אולי יותר הסניגוריה, סניגורים שעובדים תחתיכם. השתלמויות גם לאנשי שירות בתי הסוהר וסוהרים שמתפעלים את המערכות בתוך שירות בתי הסוהר וגם לשופטים או יותר נכון למזכירות של השופטים, שזה יותר חשוב מאשר השתלמויות שופטים. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> זה מופיע בדוח. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> נכון. ההשתלמויות הללו הן מאוד מאוד חשובות. כן הייתי ממליץ שתשבו ביחד כצוות ותכינו מה שנקרא צ'ק ליסט ברור שיהיה מודבק ותלוי בכל אולם ליד העמדה והוא אומר שלפני תחילת דיון, נא לבדוק 1, 2, 3, 4, 5. אתם יודעים מה הבעיות כי הן רשומות לכם. לבדוק צ'ק ליסט שיהיה תלוי במקום שגם הסניגור יכול לראות את זה וגם השופט יכול לראות. חלילה וחס שני עותקים של הצ'ק ליסט, אני לא רוצה ללכת לרזולוציה יותר מדיי גדולה. לפני תחילת דיון בהיוועדות חזותית אנא וודא 1, 2, 3, 4, 5. יהיו כאלה שלא יסתכלו על הצ'ק ליסט, יהיו כאלה שיוותרו. אגב, גם הנושא של ההשתקה, אני רוצה להתייחס אליו כי הוא באמת חוזר הרבה מאוד. לפעמים רחמנא ליצלן האסיר רוצה להיות מושתק. הוא רוצה. הוא משתעל, הוא מתעטש, הוא לא רוצה להפריע, הוא מצונן, יש כל מיני סיבות למה בן אדם ירצה שהמיקרופון שלו יושתק. נכון, מבחינת התקנות הוא צריך להיות פתוח. כאן גם האלמנט של השליטה בהשתקה, אם יש לו אפשרות לשים לעצמו ולהוריד לעצמו את ההשתקה. זה שהוא מושתק כי הוא בחר כי הוא משתעל ולא רוצה להפריע למהלך הדיון, סבבה לגמרי. אם אין לו אפשרות לעשות את זה וזה עניין טכנולוגי או כשזה קורה הוא צריך להמתין לאישור של מישהו, זה דבר שאפשר לפתור ברמה הטכנולוגית. אני לא רואה בעיה שזה מושתק כשזה בידיים שלו. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> לאסיר יש אפשרות להסיר את ההשתקה. זאת אפשרות שהתבררה לאחרונה אבל היא לא נותנת באמת את המענה כי הוראות החוק הן שהכלל הוא שהאסיר לא יהיה מושתק. כשאנחנו מדברים על השתקה, אנחנו לא מדברים על השתקה שהאסיר בוחר בה, ממש לא על זה מדברים, אלא השתקה מכיוון בית המשפט או שירות בתי הסוהר שכרוכה הרבה פעמים באופן ישיר עם בעיה אחרת שהיא בעיית הרעש במיתקן הכליאה שהיא בעיה שצריך להידרש אליה, ששירות בתי הסוהר בתהליך של הידרשות אליה. הבעיה היא שרק 50 אחוזים מהעמדות למשל הן עמדות שקטות ושירות בתי הסוהר כל הזמן בתהליכים של שיפור ושינוי אבל עדיין הדרך עוד ארוכה. הבעיה של השתקה היא לא בעיה של אסירים שבוחרים להשתיק את עצמם. זאת לא הסיטואציה. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אני מבין אבל אני אומר שבמישור הטכני אם אנחנו מאפשרים, אני לא נכנס עכשיו לפרשנות החוק, אבל בעיניי אם לאסיר יש את האופציה לבטל את ההשתקה מבחינה טכנולוגית בהתאמת המערכת, העובדה שהוא הושתק – גם אם הוא הושתק על ידי שירות בתי הסוהר אבל בידיו האפשרות להוריד את ההשתקה, בוודאי אם הוא בחר להשתיק – אני לא רואה את זה כסתירה להוראות החוק במובן הזה כמו שאני לא יכול לחוקק חוק שיאסור עליו לנתק פיזית את המיקרופון או להרחיק את המיקרופון מהפה. זה שזה נעשה בצורה טכנולוגית, זה יותר נוח. גם אני הרבה פעמים, שיחות שאני מנהל, שיחות ועידה שאני מנהל עם הצוות שלי, הרבה פעמים אני שם את עצמי ב-מיוט. שומע ולא רוצה שכל שיחה שמתנהלת לצידי תפריע למהלך של השיחה וכשאני רוצה לדבר, אני פותח את ההשתקה. מישהו יגיד יושב-ראש ועדת החוקה מושתק בשיחות ועידה עם הצוות שלו? לא. מי שיגיד את זה לא יודע מה זה. מבחינת הפרשנות המילולית של החוק ואני לא מדבר כרגע על השאלה האם זה טוב, ניהול טוב או לא טוב, ויכול להיות שאני מנהל גרוע את ישיבות הצוות שלי. אני אומר שמילולית בפרשנות החוק להגיד שאם בידיים שלי מתי שאני רוצה להוריד את ה-מיוט, אני לא נחשב מושתק, ברמת הפרשנות המשפטית. זה בעיניי. אני לא היועץ המשפטי של שירות בתי הסוהר אבל זאת דעתי. ברור שסיטואציה בה שופט משתיק אותו היא סיטואציה בעייתית. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> משתיק בלי לתת החלטה כנדרש בחוק. החלטה מנומקת. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> ברור. הדבר הזה הוא פתיר טכנולוגית או חצי טכנולוגית. זאת אומרת, יש את הטכנולוגיה לעשות שני סוגים של השתקות, השתקה בלי החלטה ואפשר גם לחסום במערכת. זה עניין טכנולוגי שלפני שאתה עושה השתקה שהיא כופה, השתקה בכפייה, האם התקבלה החלטה. אלה דברים של טכנולוגיה. אני יודע שמשתמשים ב-סקייפ. ב-סקייפ אתה לא מתאים את זה אבל יש מערכות פיתוח והיום בעידן ה-AI מאוד קל לפתח מערכת. שוב, יכול להיות שתגידו לי שפיתוח מערכת כזאת ייקח לכם שנה. אני אומר שאם מכניסים את זה כמשימה, הדבר אפשרי. אני אומר שגם בשלב המיידי השתקה שאיננה ב-מיוט ואז גם אומרים לשופט שאם הוא רוצה להשתיק בהשתקה כופה, הוא חייב החלטה. השתקה שאיננה כופה, שרק יש הרבה רעש ואתה רוצה שהוא ישמע אותך טוב, תקלה, אסור שיהיה רעש. אתה רוצה עכשיו השתקה כדי שישמעו אחד את השני והאסיר ישמע יותר טוב, אתה עושה השתקה ואם לאסיר יש משהו לומר הוא לוחץ ומוריד את זה – בעיניי זאת איננה השתקה כהגדרת החוק. אני אומר את זה ברמת ההסתכלות שלי. הצעה אופרטיבית שלי היא באמת לייצר את הצ'ק ליסט הזה, מה צריך להיות ומה לא צריך להיות בבדיקות, רשימת בדיקות שצריך לעשות בתחילת יום או שצריך לעשות בתחילת דיון. אפשר לייצר את זה וזה יכול להיות עמוד אחד בו לא צריכות להיות הנמקות, לא מראה מקומות ולא דברי הסבר. זה משהו שכל אדם שנמצא במקום יכול להבין זאת ולתפעל את זה. אם הצוות הזה שהקמתם ליישום יוכל לעשות את זה, אני חושב שהרבה מאוד מהבעיות, כמו שאת אומרת זה עניין של תשומת לב, ולכן עושים את הצ'ק ליסט בתחילת דיון. גם אתם בהכשרות שלכם תודיעו לסניגור שמבקשים בתחילת כל דיון לעשות את הצ'ק ליסט שלו. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> אני חושבת שהיום יש איזשהו סטנדרט ואותו צ'ק ליסט בעצם כבר מתקיים. הבעיה היא שהיישום בשטח לוקה בחסר. אני רוצה להתייחס לדברי אדוני. אדוני צודק שזה טוב שיש לעצור היום אפשרות להסיר את ההשתקה. עד לא מזמן, אני זוכרת באחד ממיתקני הכליאה, נדמה לי בדרום, אמרו לנו שיש עכשיו הסדר חדש, יש לו שלט שהוא יכול להרים כשהוא רוצה לדבר. התקדמנו ויש לנו את ההסרה הזאת. אני מסכימה עם אדוני שזה דבר מאוד מאוד חשוב אבל זה חשוב בהצטרפו להטמעה בקרב השופטים על הנושא הזה של השתקה כחריג והצורך לנמק, הטמעה בקרב גורמי שירות בתי הסוהר, ובסוף הדברים צריכים להצטבר. לגבי תפקידה של הוועדה. יש צוות מקצועי והוא באמת נכנס שם לפרטי הפרטים וזה תפקידנו להמשיך ולעבוד, לדאוג ליישם את הדברים ולחשוב על פתרונות ולקדם אותם אבל אני כן חושבת שצריך – אדוני דיבר על גרף – להראות התקדמות. צריך להראות גרף של התקדמות. יש התקדמות בכך שפורסם דוח הצוות ואני חושבת שעכשיו האתגר שמונח לפתחנו הוא אתגר היישום ואנחנו צריכים להראות לוועדה התקדמות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אין ספק. << אורח >> גליה ניצני: << אורח >> לא צריך להיכנס עכשיו לפרטי הפרטים ואפשר לחשוב על כל מיני פתרונות. אני חושבת שזה תפקידנו ותפקידנו לבוא בעוד חצי שנה ולהראות התקדמות. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> מסכים. אני אאשר את הצו. אני רוצה להעלות אותו להצבעה. צו סדר הדין הפלילי (הארכת תוקפו של סימן ב'1 בפרק ה' לחוק), התשפ"ו-2026 בתוקף סמכותנו לפי סעיף 133ו(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982 (להלן – החוק) ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אנו מצווים לאמור: 1. הארכת תקופה תקופת הוראת השעה שבסעיף 133ו(א) לחוק מוארכת בזאת עד יום ד' בכסלו התשפ"ז (14 בנובמבר 2026). מי בעד אישור הצו? 1. אין מתנגדים ואין נמנעים. הצבעה אושר << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> הצו אושר. אני בהחלט שותף לתקווה שנאמרה על ידי כולם אבל אף אחד לא אמר אותה במפורש והיא שב-14 בנובמבר 2026 לפחות אני אשב כאן. כן צריך לתת מענה שפעמים רבות אין ועדת חוקה. התקופה הזאת לפי לוח הזמנים תהיה תקופה בה אין ועדת חוקה, 14 בנובמבר. נשאלת השאלה – אמנם כבר אישרתי אבל אם צריך, נעשה רוויזיה – יכול להיות שיותר נכון להאריך יותר. אפשר להאריך בשמונה חודשים? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> לא. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> זה יוארך אוטומטית אם זה נופל על תקופת בחירות אבל זה לא. צריך לבדוק מבחינת חוק יסוד: הכנסת כי יכול להיות שעד הקמת ממשלה חדשה זה מוארך אוטומטית. בבקשה תבדקו את זה. אם כן, נעשה רוויזיה ונחשוב אחרת. אם זה מוארך אוטומטית עד שתוקם ממשלה, אין בעיה. צריך גם שרים ותהיה לכם בעיה. שרים, לא נורא כי יש ממשלה מתפקדת שיורית אבל ככל הנראה ב-14 בנובמבר 2026 לא תהיה ועדת חוקה. זה מאוד יפתיע אותי אם תהיה ועדה כי מדובר ב-14 ימים אחרי הבחירות ויומיים אחרי שהכנסת מתכנסת. << אורח >> חנית אברהם בכר: << אורח >> בשלושת החודשים הראשונים לתקופת כהונת הכנסת הנכנסת יעמוד בתוקפו. << אורח >> קריאה: << אורח >> זה חל גם על צווים? << דובר >> נועה ברודסקי לוי: << דובר >> אנחנו נבדוק. << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו אישרנו עד 14 בנובמבר אבל למעשה הצו אוטומטית יוארך. סליחה שחשבתי על זה רק עכשיו. הייתי צריך לחשוב על זה לפני כן. נצא להפסקה של חמש דקות ותעשו את הבדיקות שלכם. אני אומר רוויזיה ומקסימום אני אמשוך אותה. אם תהיה רוויזיה, ההצבעה על הרוויזיה תהיה בעוד חצי שעה. צו זה גם חיקוק. אם אין בעיה, אני אמשוך את הרוויזיה ונתקדם. לשיקולכם משהו אחר, להאריך עד שבעה ימים לפני הבחירות ובמשך שבעת הימים לעשות את ההארכה הבאה לשישה חודשים. זה לשיקול דעתכם. אם יש הארכה אוטומטית, לא צריך את זה. כבר חווינו אירועים שהיה זמן ארוך בו לא הייתה ועדת חוקה אבל זה כשלא הצליחו להקים ממשלה ולא הגיעו להסכמות ואז הקימו איזו ועדת חוקה זמנית וזה לא משהו שיהיה במחלוקת ולכן אני לא צופה שתהיה בעיה אבל חבל להכניס ראש בריא למיטה חולה. אני מוציא את הישיבה להפסקה. ככל שתגיעו למסקנה שאין צורך לשנות מה שהחלטנו, נתפזר ולא נעשה הצבעה על הרוויזיה אלא אני אמשוך אותה. ככל שתחשבו שיש צורך, נתכנס במועד הרוויזיה שיפורסם, נצביע על הרוויזיה ונפתח אותה. << הפסקה >> (הישיבה נפסקה בשעה 12:41 ונתחדשה בשעה 13:08.) << הפסקה >> << יור >> היו"ר שמחה רוטמן: << יור >> אנחנו חוזרים מהפסקה לטובת נעילה. הצבעה על הרוויזיה ככל שיהיה בה צורך תיעשה במועד מאוחר יותר אבל לא היום. על המועד נודיע ככל שתהיה הצבעה. אם לא, אני אמשוך את הרוויזיה. נעדכן את חברי הכנסת. היום לא תתקיים הצבעה על הרוויזיה. ככל שכן, נודיע חצי שעה קודם בהתאם לתקנון הכנסת. תודה רבה לכולם. אני נועל את הישיבה. << סיום >> הישיבה ננעלה בשעה 13:09. << סיום >>